🖨שכנוע - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג / רטוריקה / כושר שכנוע / מניפולציות / ניהול משא ומתן / מכירות / שיווקוכאן אבאר עוד שיטת שכנוע ושינוי עמדות. ואבאר, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את העמדה שלו, מעצמו ובצורה סמויה, של פסיכולוגיה הפוכה. והדרך לכך היא, על ידי הקצנה נגטיבית של הדברים של האדם השני. הקצנה לרמה כזאת, שגורמת לאדם להתכחש למה שהוא עצמו אמר, ולנקוט בעמדה ההפוכה.
הסבר: לפעמים אדם מביע רעיון כלשהו, ואתה רוצה לגרום לו לחשוב שונה ממה שהוא חושב. ואחת מהדרכים לעשות זאת, היא על ידי זה שלוקחים את מה שהאדם אומר, ומקצינים את מה שהוא אומר, ומציגים לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה.
כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו.
כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, "אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני", וכיו"ב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש.
או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של "אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב" למשפט כמו "אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ארוחות ערב" וכיו"ב. שאז הילד בד"כ מתכחש לכך, אם ההקצה היא מספיק חזקה, כדי לגרום לו לרצות להתכחש אליה, ואז הוא נוטה לצד השני, הצד הרצוי מלכתחילה.
ועכשיו אסביר את שורש השיטה ואת השכל שיש מאחורי השיטה הזאת. והעניין הוא, שכל רעיון בעולם, הוא ביטוי של שני רעיונות מנוגדים, שנפגשים בנקודת האמצע שלהם. לדוגמה "אני לא רוצה לאכול עכשיו ארוחת ערב", זה ביטוי של הרעיון שאומר "אני לא רוצה אף פעם לאכול ארוחת ערב" וגם של הרעיון שאומר "אני תמיד רוצה לאכול ארוחת ערב". והממוצע של שני הרעיונות האלו, הוא "אני לא רוצה עכשיו לאכול ארוחת ערב".
או לדוגמה שהילד אומר, אין לי חשק לעשות שיעורי בית. שהמשפט הזה הוא ממוצע של הרעיון שאומר, אני לעולם לא אעשה שעורי בית, עם המשפט שאומר אני תמיד אעשה שעורי בית.
ונניח שהילד אומר את אחד מהקצוות עצמם, כגון לדוגמה שהילד אומר "אני שונא שעורי בית ואני אף פעם לא רוצה לעשות שעורי בית". אז המשפט הזה לדוגמה, הוא האיזון והממוצע של המשפט הקיצוני יותר של "אני לא רוצה ללמוד בבית ספר", שהוא עצמו משפט ממוצע ומאוזן, ביחס למשפט של "אני לא רוצה ללמוד בכלל".
וגם המשפט אני לא רוצה ללמוד בכלל, הוא איזון של המשפט, אני לא רוצה להצליח בחיים. כי כדי להצליח צריך ללמוד, ובלי ללמוד אי אפשר להצליח. והילד לא אומר שהוא לא רוצה להצליח בחיים, אלא הוא אומר שהוא בסך הכל לא רוצה ללמוד וכיו"ב.
ובכל מקרה הרעיון הוא, שהרעיונות שבני אדם מבטאים, הם אף פעם לא רעיונות קיצוניים ב 100%. אלא תמיד כל רעיון שהוא, יכול להיות רעיון אחר טוב יותר ממנו או רע יותר ממנו. וכל משפט שכל אדם אומר, הוא תמיד ביטוי של שני רעיונות מנוגדים כלשהם.
לדוגמה "אני רוצה להצליח בחיים". זה ביטוי ממוצע של "אני רוצה תמיד להיות במצב של הצלחה ותמיד להיות במצב שבו אהיה במקסימום הצלחה" וגם של הרעיון הנגדי שאומר "לא אכפת לי תמיד להיכשל ושתמיד אני לא אצליח". כי האדם לא אמר שמבחינתו אם הוא לא יצליח אז הוא יתאבד וימות. כי מי שרוצה כ"כ להצליח, צריך לומר, אם לא אצליח אז אתאבד. והאדם שאמר שהוא רוצה להצליח בחיים, המסר שלו הוא לא מספיק קיצוני.
וגם מי שאומר "אם לא אצליח אז אתאבד". גם הוא לא מספיק קיצוני. כי מי שבאמת רוצה את ההצלחה ורוצה להצליח, אז הוא צריך להיות במצב, שהוא כ"כ רוצה להצליח, עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין את עצמו שהוא לא מצליח, ואז ממילא הוא כבר מצליח. ואם האדם מסוגל לדמיין את עצמו ככישלון וכחוסר הצלחה, הרי שהוא לא מספיק חשובה לו ההצלחה.
ובכל מקרה אחזור שוב ואסביר, שכל רעיון שהוא, תמיד אפשר להקצין אותו לכל מיני כיוונים. והאמת היא, שאכן מצד האמת, כל רעיון הוא ביטוי של רעיונות שונים. וכל רעיון כולל בתוכו רעיונות שונים.
והאדם, בד"כ הוא לא רוצה ולא מוכן ולא יודע ולא מסוגל להזדהות עם הקצנה קשה של מה שהוא אומר. והאדם בלב שלו, תמיד מרגיש חוסר שלמות וחוסר נוחות, עם כל משפט שהוא אומר. ולמה שכל אדם ירגיש תמיד חוסר נוחות עם כל משפט שהוא אומר? משום, שכל משפט מבטא תמיד הסכמה ולגיטימציה חלקית של ההקצנה של אותו המשפט.
לדוגמה, לקוח נכנס לחנות ורוצה לקנות מתנה לאשתו. ואז הלקוח מביע התנגדות לכך שהמחיר יקר עבורו. כאשר הלקוח אומר שהמחיר יקר עבורו, הוא בעצם אומר, שהוא גם לא מספיק אוהב את אשתו. כי אם הוא היה אוהב את אשתו עוד יותר, הרי שהוא היה עושה הכל, כדי לקנות עבורה את הדבר הטוב ביותר. כי הלקוח לא אמר, שהמתנה לא טובה עבור אשתו. הוא אמר שהמחיר יקר עבורו. ז"א הוא חושב שהמתנה טובה עבור אשתו, אבל הוא חושב שהמחיר יקר עבורו. דהיינו, הוא לא מוכן לשלם כל מחיר עבור אשתו.
וזה בעצם אומר, שכאשר הלקוח אומר שהמחיר יקר עבורו, אז אם ברצונך להתעקש שהוא דווקא יקנה את המוצר הספציפי שהלקוח אומר שהוא יקר עבורו, אז באפשרותך לעמת את הלקוח, עם המחשבה שהוא מדחיק בתת המודע שלו. המחשבה שאומרת שהוא לא מספיק אוהב את אשתו.
ובאפשרותך לומר לו, אתה הרי אוהב את אשתך מאוד ואתה הרי רוצה שהיא תהיה שמחה ושהיא תאהב אותך בחזרה (זה בעצם האיום של מה יקרה לו אם לא), אז בגלל שאתה כ"כ אוהב אותה, אז תקנה לה את המתנה הזאת. כי אתה הרי אוהב את אשתך.
כאשר הרעיון הוא, שהאדם בתת המודע שלו, מדחיק את ההקצנה של הרעיון שלו. ואם תציף החוצה את ההדחקה ואת ההקצנה של הרעיון שהאדם אמר, אז ממילא זה מפעיל עליו לחץ, לנקוט את העמדה ההפוכה.
או לדוגמה, מתחום הפוליטיקה, שאומרים למישהו "אתה רוצה רק מלחמה ואתה לא רוצה שלום, אלא אתה רוצה מלחמה, ואתה רוצה שכולנו נמות בגללך". שבעצם לוקחים את הדברים שהאדם אמר, שהוא כרגע לא מוכן לוותר. ומקצינים את מה שהוא אומר, ואז גורמים לו להרגיש חוסר נוחות עם מה שהוא עצמו אומר.
ונזכיר, כי כל רעיון שהוא, הוא בריחה מהרעיון שקיצוני ממנו לשני הצדדים. מצד אחד יש, לעשות שלום בכל מחיר. ומצד שני יש, לא לעשות שלום לעולם בכל מקרה. ובאמצע יש כל מיני רעיונות שונים, של לעשות שלום כאשר ולעשות שלום רק אם וכיו"ב. ואז הדרך לגרום לאדם לעבור מצד אחד לצד...
שיטות חינוך ילדים, חינוך דמוקרטי, חינוך אנתרופוסופי, אנתרופוסופיה, איזה חינוך הכי טוב? איזה בית ספר הכי טוב? בעד ונגד, שיטת חינוך מומלצת, הדרכת מורים, הדרכת הורים, משרד החינוך, זכאות לבגרות, שר החינוךשיטות חינוך ילדים, חינוך דמוקרטי, חינוך אנתרופוסופי, אנתרופוסופיה, איזה חינוך הכי טוב? איזה בית ספר הכי טוב? בעד ונגד, שיטת חינוך מומלצת, הדרכת מורים, הדרכת הורים, משרד החינוך, זכאות לבגרות, שר החינוך האם חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי טוב יותר לילדים? כאשר שואלים איזו שיטת חינוך טובה יותר - חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי, אליעד כהן מדגיש שהשאלה האמיתית איננה מהי השיטה הטובה ביותר באופן כללי, אלא מהי מטרת החינוך בעיניך?. לפי אליעד, כל שיטה חינוכית צריכה להימדד ביחס למטרות הספציפיות שאנו מציבים. למשל, אם הורה רוצה שהילד יהיה רופא בעתיד, אז השיטה שתוביל למספר הרב ביותר של דוקטורים, ביחס לשיטות חינוך אחרות, תהיה השיטה הטובה ביותר עבורו. אליעד כהן נותן דוגמה ספציפית: נניח שהמטרה של ההורה היא פשוט שיהיה לילד ... בגרות, אז ההשוואה צריכה להיות בין אחוזי ההצלחה בבגרויות של בתי הספר בשיטות השונות. כיצד ניתן לדעת איזו שיטת חינוך מומלצת? לפי אליעד, ההשוואה בין שיטות החינוך איננה מסתכמת רק בשאלה איזו שיטה מאפשרת לילדים יותר חופש או איזו שיטה נעימה יותר, אלא השוואה אמיתית היא זו שבוחנת האם השיטה משיגה את המטרה שהצבנו מלכתחילה. למשל, אנשים רבים בוחרים בשיטות חינוך כמו אנתרופוסופיה או חינוך דמוקרטי בגלל שהם מאמינים שאלו שיטות יותר מתקדמות, פחות מגבילות, או אולי כי בשיטות אלו אין מבחנים והילדים יותר ... נעימה או ידידותית לילד, אם היא לא מביאה את התוצאות שרצית להשיג, אז היא לא טובה עבורך. איך שר החינוך אמור להחליט איזו שיטה מתאימה למדינה? אליעד כהן ממשיך ומסביר כיצד ניתן לבחור שיטת חינוך אם אתה שר החינוך, כלומר, מנקודת מבטה של המדינה. הוא שואל: מהי מטרת החינוך מבחינת המדינה? אם המטרה היא להכשיר אזרחים שיתרמו למדינה - בין אם מדובר באזרחים עם ידע טכנולוגי, דוקטורים, מדענים, או כל תרומה אחרת - אז על שר החינוך לבדוק איזו שיטה מייצרת יותר תועלת למדינה לאורך זמן. אליעד מדגיש שמנקודת המבט של המדינה, מטרת החינוך היא שהילדים יגדלו להיות אזרחים מועילים. אם חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי מובילים לכך שתוך 20 שנה יוצאים מבתי הספר הללו יותר דוקטורים או מדענים, או אנשים שתורמים באופן חיובי לכלכלה ולחברה, הרי שזו שיטה טובה. אם לא - היא פחות טובה. מהי המשמעות של הצלחת שיטת חינוך לאורך זמן? אליעד כהן מדגיש את החשיבות של מדידת ההצלחה של שיטת החינוך לאורך זמן. לטענתו, לא ניתן למדוד הצלחה של שיטה רק לפי הקריטריונים שטובים כרגע (למשל, הילד מרוצה או חווה ... הצלחות בתחומים אלו. האם כל בתי הספר שווים באיכותם? אליעד כהן טוען כי במידה ואין לך ציפיות ספציפיות מתהליך החינוך, כלומר, אתה מסתפק בכך שבית הספר יהיה בייביסיטר, אז למעשה כל שיטות החינוך זהות מבחינתך. במקרה כזה אין משמעות לחינוך אנתרופוסופי או חינוך דמוקרטי - כל שיטה תענה על הדרישה הזו באותה מידה. אבל אם יש ציפיות ברורות, כגון הצלחה בבחינות בגרות, ... או כל יעד ברור אחר - אז ההחלטה על השיטה הטובה ביותר צריכה להיעשות לפי מבחן התוצאה: איזו שיטת חינוך הובילה, באופן מוכח, ליותר הצלחות בתחום שבחרת. איזה בית ספר הכי טוב לילדים? בסיכומו של דבר, אליעד כהן מסביר שאין בית ספר אחד שהוא הכי טוב באופן אבסולוטי. השאלה היא מה אתה רוצה להשיג מהחינוך. אם מטרתך ברורה, תוכל לבדוק איזו שיטה משיגה את התוצאה הזו באופן המדויק והיעיל ביותר. אם המטרה שלך איננה ברורה, לא משנה באיזו שיטה תבחר - כולן תהיינה שוות עבורך. איזה חינוך הכי טוב לילדים? חינוך דמוקרטי בעד ונגד חינוך אנתרופוסופי יתרונות וחסרונות איך לבחור בית ספר לילדים? איך לדעת איזה בית ספר הכי טוב? מה מטרת החינוך? איך לבחור שיטת חינוך?
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים ... בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש בדימוי החמור כדי להסביר שילד ... או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את זה?, ... למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה עצמאית. החשיבה העצמאית הזו מאפשרת ... הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא הפנים את ההיגיון של ההוראות. כיצד ניתן לקחת לאדם את הבחירה החופשית באמצעות חינוך? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת שלדבריו כבר הסביר במקומות אחרים, שלפיה אם אדם מגיע להבנה מלאה ועמוקה של דבר מסוים, ... להבנתם רק כאשר הם לא באמת מבינים לעומק את ההיגיון מאחורי הדברים. מה עושים בפועל כדי ליישם את שיטת החינוך הנכונה? אליעד מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני (עשה או אל תעשה) לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: למה אתה חושב ... וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים. לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים? חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב בכוחות עצמו ולהבין את ההיגיון של ... מנסים לתמרן את הילד, הוא לא יראה בהם אויבים, אלא אנשים שמסייעים לו להבין את העולם טוב יותר. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי ... הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון. מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים? החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא חינוך שמזכיר את התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של מה לעשות, הם בעצם ... הילד, כשההורה אינו מסביר לו את ההיגיון מאחורי ההוראות, לא מפתח את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות בצורה עצמאית. מהו חינוך נכון? חינוך נכון, לדברי אליעד, הוא לא על להורות לילד מה לעשות ומה לא לעשות, אלא על להסביר לו את צורת ... יכולת החשיבה שלו ולהבין את ההיגיון שמאחורי כל פעולה, כך שהוא יוכל להגיע למסקנה נכונה בעצמו. מהי החשיבה החיונית לחינוך טוב? כאשר ההורים מסבירים לילד את השכל שמאחורי הדברים, הם לא מתמקדים אך ורק בשאלה של מה מותר ומה ... ומה אסור, ההורים צריכים להסביר את ההיגיון של כל פעולה ולפתח אצל הילד את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות עצמאיות. חינוך כזה לא רק עוזר לילד להתנהג בצורה נורמלית, אלא גם מסייע לו לפתח את כישוריו השכליים וההבנתיים, כך שהוא יוכל להתמודד עם החלטות בעתיד בצורה מושכלת. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חינוך ילדים והשאלה שנשאלתי היא מה צריך לעשות הורה כאשר הוא רואה שהילדים עושים חלק ממה שהוא אומר, ההורה רוצה ... ממה שנדמה. כאשר ההורים הם חמורים דהיינו, הם מתעסקים כל הזמן במה לעשות ובמה לא לעשות אז גם שיטת החינוך שלהם שהם מחנכים את הילדים שלהם זאת בעצם שיטת חינוך של חמורים ואז גם הילדים יוצאים חמורים ולפעמים החמורים האלה הם מקשיבים גם אם לפעמים החמורים האלה לא מקשיבים להם, אבל אם ההורים הם בני אדם חושבים והם מחנכים את הילדים שלהם בצורה שהם מחנכים בני אדם אז גם הילדים מתנהגים כמו בני אדם. אני אסביר מה אני מתכוון לחנך ילד פירושו לחנך אותו ... כן לעשות לא לעשות, החמור לא חושב החמור לא מפעיל את דעתו אין לו שיכול דעת לחמור. לעומת זאת חינוך נכון פירושו לא להגיד לילד שלך להגיד מה לעשות ומה לא לעשות חינוך נכון פירושו להסביר לילד שלך את צורת החשיבה הנכונה, כאשר הילד שלך שואל אותך מותר לעשות את הדבר הזה? ... ולהוביל את המחשבה של הילד שהוא עצמו יגיע למסקנה הנכונה מה צריך לעשות. זה נקרא לחנך את הילד כמו שמחנכים בן אדם וכאשר מחנכים את הילד כמו שמחנכים בן אדם ממילא הילד מתנהג כמו בן אדם, אני אסביר אם ההורים מחנכים את הילד מותר אסור, אסור מותר, ...
הסוד של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו *לא* יודעים *כל* המחנכים בעולם?הסוד של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו לא יודעים כל המחנכים בעולם? במאמר הזה נגלה את הסוד של חינוך הילדים, את הסוד שאותו לא יודע שום פסיכולוג / מורה / הורה / מחנך בעולם. וכאן במאמר נגלה את הסיבה האמיתית שבגללה קשה להורים לחנך את הילדים שלהם, ונסביר את שורש הקושי לחנך ילדים. ונסביר גם מי כן יכול ואיך הוא יכול לחנך ילדים. ושורש הקושי לחנך ילדים הוא די פשוט, והוא משום שבכל פעולה של חינוך ילדים, יש בעצם סוג של ניגוד אינטרסים. ולא ניגוד אינטרסים בין ההורה לבין הילד, כי את זה כולם יודעים, אלא יש ניגוד אינטרסים בתוך המטרה עצמה של חינוך הילדים. והעניין הוא, כי חינוך ילדים מטרתו היא טובת הילד. כי אף אחד לא מחנך את הילד שלו, כדי לעשות לילד שלו רע. והמטרה שלשמה האדם מחנך את הילד שלו, היא כדי שהילד ידע לשמור על עצמו, וכדי שהילד יוכל לגדול בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, המטרה של חינוך הילדים היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה גדולה, והיא שכל הדרכים של חינוך הילדים, הן בעצם משיגות את המטרה ההפוכה של חינוך הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם ... הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל ... בעצם ההורה מרגיל את הילד לא לקבל את עצמו איך שהוא, ולא להיות מרוצה מעצמו. וכל ילד גדל עם חינוך כלשהו. כי הילד לא יכול לשרוד בעולם בלי חינוך כלשהו. ואפילו בעלי החיים, גם הם מקבלים חינוך כלשהו, לדעת להיזהר מבעלי חיים טורפים וכיוב. ואם הילד לא יקבל כל חינוך, הרי שהוא לא ישרוד כלל בעולם. אבל לחינוך הזה יש מחיר גבוה ואמיתי, והוא שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד ... הוא ירגיש חופש למשך כמה דקות, הרי שהכמה דקות האלו לא ימשכו למשך הרבה זמן, אם הילד לא יקבל חינוך מתאים להתנהג עפ חוקים כלשהם. אבל זה לא סותר את האמת, שהיא שכל חינוך ילדים וכל מסגרת שיש בעולם שמגבילה את האדם לחוקים של טוב ורע וכיוב, הרי שזה סוג של בית כלא, ... ולכן הילדים מתנגדים כאשר מנסים לחנך אותם. כי ההורה נדמה לו שהוא עושה טובה גדולה לילד שלו בכך שהוא מחנך אותו. אבל מצד האמת על ההורה לזכור שבאותה המידה ממש, הוא גם עושה רעה גדולה לילד שלו בכך שהוא מחנך אותו. משום כל מהות החינוך, היא ליצור עבור הילד את ההפרדה שבין טוב לבין רע. ובכך בעצמו יש גם רע. כי זה לוקח ילד קטן שמבחינתו הכל טוב, ומכניס לו לתודעה את ההפרדה שבין טוב לרע. וגם אם אין להורה ולמחנך שמץ של מושג איך לחנך את הילד בצורה טובה באמת, הרי שעדיין צריך כל הורה ומורה להודות על האמת, שיש כאן בעיה שורשית אמיתית. והיא שכל חינוך ילד לכל הפרדה שבין טוב ורע, הרי שיש בה לא רק טוב, אלא גם רע לפחות באותה המידה. ועל ... אחרת, ולכן ההורה מוכרח לעשות זאת לטובת הילד, מנקודת המבט של העולם של הטוב והרע. אך עדיין צריך ההורה והמחנך להבין את תהליך החינוך, גם מנקודת המבט של הילד, שממנה הוא חווה את החינוך כתהליך של שלילת החופש שלו והכנסתו לבית הכלא החברתי הגדול בעולם, שהיא תפישת המציאות כטוב ורע. ומי שרוצה את האמת, אז האמת היא ששום הורה ומחנך בעולם, לא יודע ולא יכול לחנך אף אחד בעולם. כי אף אחד בעולם לא יודע איך לחנך אפילו לא ... אומר שזאת לא האמת. כי על האמת צריך להודות, גם אם אין לאדם מושג מה הפתרון. והאמת היא שכל חינוך ילדים, מאמלל את הילד לא פחות מאשר הוא מסייע לילד. וגם אם ההורה מוכרח לחנך את הילד שלו, הרי שעל ההורה להבין את האמת, שכל חינוך מכל סוג שהוא שגורם לילד לעשות הפרדה בין טוב לרע, הוא טוב בדיוק כמו שהוא רע. ומה הפתרון? והפתרון ... אחרים. ואז ורק אז הוא יודע לחנך ילדים באמת. ורק אז הוא יגרום לילדים שלו לאהוב את זה שהוא מחנך אותם, ולא לשנוא אותו על זה שהוא מחנך אותם. כי לכל בעיה יש פתרון. ויש משהו בצורת התפישה של האדם, שאם האדם ישנה אותה, על ידי זה ... מציאות שנראות כמנוגדות זו לזו, הוא יודע לחנך את כולם. מאחר שהוא כבר חינך את עצמו בשלמות. כי עיקר החינוך שצריך לחנך את האדם, הוא שהאדם יכיל בתוכו את שתי תפישות המציאות המנוגדות בו זמנית. וכל החינוך שבעולם צריך להתמקד אך ורק בדבר אחד ויחיד, והוא שבני האדם ידעו להכיל בתוכם את ההפכים המנוגדים. דהיינו, גם ... שאין שום הבדל בין טוב לרע, ושהכל אחד ושהכל טוב תמיד בשלמות, ללא כל הבדל בין טוב לרע. וכל החינוך שבעולם, אמור להתמקד רק בדבר הזה. כי הוא השורש של החיים הטובים. אך רק מי שהוא חכם אמיתי שיודע ...
שתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדיםשתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדיםשתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים מה ההבדל בין שתלטנות לבין חינוך? שתלטנות וחינוך הם שני מושגים דומים לכאורה, אך שונים באופן מהותי. אליעד כהן מסביר כי שתלטנות וחינוך אינם זהים, אף שלפעמים נדמה שהם חופפים. ההבדל המרכזי בין שתלטנות לחינוך נעוץ בשאלה האם ההוראה או ההגבלה שניתנת לאדם אחר נעשית לטובת האדם שמקבל את ההוראה או לטובת האדם שנותן אותה. אם הפעולה שנעשית נעשית לטובת האדם השני - כלומר, זה שמקבל את ההוראה - אזי מדובר בחינוך. אך אם הפעולה נעשית לטובת האינטרס האישי או ההעדפה של נותן ההוראה, אז זו שתלטנות. אליעד נותן דוגמה פשוטה להמחשה: אם הורה אומר לילד שלו אתה חייב להכין שיעורים, האם זו שתלטנות או חינוך? כדי לענות על השאלה הזאת, יש לבדוק האם ההורה דורש זאת לטובת הילד או רק לטובת עצמו. אם ההורה יודע שהכנת שיעורים מועילה לילד, זה חינוך. אבל אם הוא עושה זאת רק כי כך החליט, בלי סיבה אמיתית, זו שתלטנות. איך ניתן לדעת אם ההורה הוא שתלטן או מחנך? אליעד מסביר כי המדד האובייקטיבי לדעת האם הורה הוא שתלטן או מחנך הוא לבדוק את אמיתות ההוראה שהוא נותן לילד. אם ההוראה היא אמת אובייקטיבית ומועילה לילד, מדובר בחינוך. אם ההוראה היא העדפה אישית שרירותית ללא תועלת אמיתית לילד, מדובר בשתלטנות. לדוגמה, אם ההורה אומר לילד שלו אל תרביץ לאחיך, וזו אכן התנהגות שכולם מסכימים שהיא שלילית, והילד עצמו מבין שזה אכן רע להרביץ, ההורה במקרה הזה מחנך. אך אם ההורה אומר לילד שלו ללבוש חולצה בצבע אדום סתם כך, בלי סיבה ברורה או בלי שהילד עצמו יראה בכך תועלת כלשהי, אז ההורה הוא שתלטן. האם אפשר להיראות מחנך ובפועל להיות שתלטן? אליעד מציין כי יכול להיות מצב שבו אדם מתחזה למחנך אבל למעשה הוא שתלטן. הוא נותן דוגמה על אדם דתי שמחנך את ילדיו לפי מצוות הדת. מבחינת אותו אדם דתי, הוא מחנך אותם. אבל אם נסתכל מנקודת מבט אובייקטיבית, נגלה שזו למעשה העדפה אישית שלו, ולכן בפועל הוא משתלט על הילד שלו ולא מחנך אותו באופן אובייקטיבי. לדוגמה, מוסלמי שמחנך את ילדיו להיות מוסלמים, יהודי שמחנך את ילדיו להיות יהודים או נוצרי שמחנך את ילדיו להיות נוצרים - כולם חושבים שהם מחנכים. אבל אליעד מראה כי למעשה הם משתלטים על הילדים שלהם כי ההעדפות האלה אינן אובייקטיביות אלא סובייקטיביות בלבד. איך לדעת אם אתה שתלטן או מחנך ביחסים בין בני זוג? אליעד מסביר שההבדל בין שתלטנות לחינוך קיים גם בזוגיות. אם בן זוג מתעקש שבן הזוג השני ינהג בצורה מסוימת, יש לבדוק עד כמה הדרישה הזאת ... שרירותית. ככל שההתעקשות יותר מבוססת על העדפה אישית בלבד, מדובר בשתלטנות. ככל שההתעקשות מבוססת על תועלת אמיתית ומוסכמת, מדובר בחינוך. לדוגמה, אם בן זוג מתעקש שהשני יאכל ארוחת ערב כדי שלא יהיה חולה, זוהי דרישה שיש לה בסיס אובייקטיבי ולכן הוא מחנך. אבל אם הוא מתעקש שהשני ילבש בגד מסוים ללא שום סיבה ברורה, הוא שתלטן. האם שתלטנות היא תמיד דבר ... משקר לעצמו או לאחרים, אין בעיה מיוחדת בכך. הבעיה האמיתית נוצרת כאשר האדם משתלט על האחר ומציג את עצמו כמחנך או כמי שעושה זאת לטובת האחר בלבד. הוא מוסיף דוגמה נוספת: הורה שאומר לילד שלו ללכת לישון בשעה מסוימת ... לו שקט, הוא שתלטן. אבל אם ההורה מודה בכך שהוא עושה זאת למען עצמו, ולא מציג זאת כמעשה של חינוך למען הילד, זה לא הופך אותו לפחות שתלטן אבל לפחות הוא מודע לכך ואינו משקר. איך להתמודד עם תחושת ... לבדוק האם הבקשה שלו היא באמת אמת אובייקטיבית. אם היא אכן אובייקטיבית ומועילה לך, הוא לא משתלט עליך אלא מחנך אותך. אם זו רק העדפה אישית שלו ואין בה שום אמת או תועלת עבורך, אתה אכן נתון לשתלטנות של ... אחרת, ולא רק בדרך שאתה בחרת, ואתה מתעקש רק כי אתה החלטת - אתה שתלטן. מה ההבדל בין שתלטנות לחינוך? האם אני הורה שתלטן? איך לזהות שתלטנות בזוגיות? מתי חינוך הופך לשתלטנות? האם כל הורה הוא שתלטן?
קונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדיםקונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים איך ניתן להתמודד עם קונפליקטים בחינוך ילדים? הקונפליקט בחינוך ילדים יכול להיות מורכב מאוד, במיוחד כאשר ההורים או המחנכים נמצאים במצב של חיים כפולים. כלומר, הם חיים בתוך מערכת ערכים או סולם ערכים מסוים, אך מבקשים לחנך את ילדיהם לפי סולם ערכים שונה. דוגמה לכך היא כאשר אדם דתי שרוצה להיות חילוני, אך מחנך את ילדיו לפי הערכים הדתיים. כל אדם חי במסגרת חברתית מסוימת, וזו יכולה להוות אתגר בחינוך הילדים. מה המשמעות של חינוך ילדים במסגרת ערכים חיצוניים? כאשר אדם נמצא במסגרת דתית או חילונית ואינו שלם עם סולם הערכים שלה, הוא עשוי ... את עצמו במצב שבו הוא לא מעוניין להטיל את האמונות או הערכים הללו על ילדיו. לדוגמה, אם אדם דתי מחנך את ילדיו להיות דתיים, בעוד שהוא בעצמו לא שלם עם האמונה הדתית, זה יכול להוביל לקונפליקט פנימי ולתחושה שהוא מזיק לילדיו בכך שהוא מחנך אותם לפי ערכים שהוא עצמו לא מאמין בהם. כל אחד עובר את התהליך הזה בדרכים שונות, אך המהות היא להנחות את הילד להבין את הערכים והאמונות מבלי להיתקע בצורות חיצוניות של מצוות או מצבים דתיים. כיצד להתמודד עם חינוך שמתנגש עם הערכים האישיים? הפתרון המרכזי שעולה הוא להמקד במהות ולא בצורת הפעולה עצמה. לדוגמה, אם אדם דתי שרוצה ... ולהתחבר למהות האמיתית של הערך. האם יש סיכון ביצירת סתירות פנימיות? יש לשים לב גם לפרדוקסים שעלולים להיווצר כאשר מחנכים ילד באופן שמסתיר את המהות מאחורי הצורה. אם למשל, מבקשים להסביר לילד שהעיקר הוא לא לקיים מצוות מתוך צורה ... לאלוהים, אז אין צורך בכלל במצווה חיצונית. כאן, ייתכן שהילד יתחיל להימנע מקיום מצוות בכלל. כיצד להתמודד עם פרדוקסים בחינוך? במצבים כאלה, על המחנך להכיר את הפרדוקסים הללו ולזכור שהצורה לא משנה, אלא מהות המעשה. אם הילד מבין את המהות האמיתית מאחורי הפעולה, ... טבעית. תהליך כזה יכול לקרות גם כאשר ההורה נמצא בתוך סיטואציה של חיים כפולים. לדוגמה, אם הורה חילוני רוצה לחנך את ילדיו על פי הערכים החילונים, הוא יכול להסביר להם על חשיבות הכסף, אך מבלי להיתקע בתוצאה החיצונית בלבד. האם חשוב שההורה ימצא איזון פנימי? כשההורה עצמו לא שלם עם הערכים שהוא מחנך את ילדיו, הוא עלול להרגיש ספקות פנימיים. במקרה כזה, ההורה עשוי להיצמד לאיזושהי דרך או מערכת ערכים שנראית לו ... האמת הפנימית שלו ולהתמיד בחשיבה עצמאית. זהו תהליך שבו הילד לומד לבדוק את האמת בעצמו ולהתמודד עם כל צורת חינוך או ערך שמועבר לו. מהו קונפליקט בחינוך ילדים? כיצד להתמודד עם חיים כפולים? איך לחנך ילדים בצורה אפקטיבית? מהי מהות מצוות? האם כדאי להנחות ילדים לפי ערכים פנימיים? כיצד להימנע מפרדוקסים בחינוך? ש: יש בעיה כזאתי אני מכיר שבן אדם שחי בצורת חיים מסוימת במסגרת חברתית מסוימת, עכשיו הוא חי במסגרת ... הזאת בגלל כל מיני טעמים. אליעד: כל אחד חי במסגרת חברתית בטעמים מסוימים אוקי. ש: לא השאלה היא לגבי חינוך של הילדים. אליעד: לפי מה לחנך את הילדים. ש: כן לפי האמת שלי או לפי האמת החברתית? אליעד: עכשיו היה בתוכנית של מי שהיה שהתוכנית ... מסוים זאת האמת, מהיבט אחר אתה בכל מקרה מתעלל בהם נגיד שבן אדם דתי שרוצה להיות חילוני נגיד והוא מחנך את הילדים שלו להיות דתיים תכלס אם הוא היה מחנך אותם להיות חילונים הוא גם היה מתעלל בהם, כאילו בכל מקרה היה מחנך אותם בסולם ערכים אחר. למרות שאפשר להגיד אחרת הרעיון הוא זה לנסות למנף, תראה אני אסביר לך חברה זה ... מסתכל על השכל של הצורה והצורה מפסיקה לעניין אותו והוא מגיע למהות שלה. ולכן לדוגמה אם נגיד אדם נאלץ לחנך את ילדיו לפי התורה והוא רוצה לגרום להם לכפור בתורה, הוא עושה את זה בדרך מתוחכמת הוא אומר לו ... נגיד את זה הפוך נגיד אדם חילוני, רגע שניה אני רוצה להראות את זה, בא נגיד אדם חילוני שצריך לחנך את הילד שלו לסולם ערכים חילוני נגיד לא שהדתי יותר טוב אבל נגיד חילוני ועכשיו הוא רוצה דרך זה ... לא יש פה גם מרכיב נוסף. אליעד: אתה יכול לחבר כל אחד לכל שכל כן. ש: המרכיב הנוסף הוא שהמחנך או האבא הוא בעצמו מעורער, הוא בעצמו צריך לסדר את כל העניינים שלו. אליעד: אבל זאת בעיה אז מה ...
חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך ילדים, ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי בתהליך של חינוך ילדים נתקלים ההורים והמורים בשאלה, של איך לחנך את הילדים בצורה נכונה. וכפי שנאמר חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. דהיינו, אם תצליח לחנך את הילד להתנהג בצורה הנכונה, אבל תעשה זאת על פי דרכו של הילד, דהיינו, תעשה זאת בצורה חכמה שתתאים לרוח הילד, על ידי זה החינוך של הילד יצליח באמת. והשאלה היא, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילד בצורה בוגרת? וכדי להבין כיצד לחנך ילדים בצורה נכונה, לשם כך יש להבין מהו חינוך ילדים נכון. וחינוך ילדים נכון, הוא חינוך שמחנך את הילד הקטן, לחשוב בצורה בוגרת, כמו שאדם בוגר היה חושב. ואין הכוונה לומר שמטרת חינוך הילדים היא לגרום לילד להתנהג כמו אדם בוגר בצורה החיצונית של החיים. כי לילד, יש את העולם שלו. וכאשר מחנכים ילד לחשוב בצורה בוגרת, אין הכוונה לומר, שמחנכים אותו לעזוב את משחקי הילדים, ולהתנהג כמו אדם בוגר. אבל בהחלט כן הכוונה לומר, שחינוך ילדים נכון, הוא כזה שמקנה לילד את יכולות החשיבה, שיש לאדם הבוגר. וחינוך ילדים נכון, מאפשר לילד להשתמש בעולם האישי שלו, בצורת החשיבה הבוגרת של עולם המבוגרים. וזה כמובן, כדי להקנות לילד ... וככל שהמשחק הופך להיות יותר מורכב, כך זה יוצר את הרושם, שהמשחק הוא יותר חשוב ויותר רציני ומהותי. וכאשר מחנכים ילד, הרי שבעצם מנסים להקנות לו את היכולות המתאימות ואת הכישורים המתאימים, כדי שהוא יוכל באמצעותם לשחק בבא הזמן, ... הוא, שאנחנו מנסים להקנות לו, הרגלי התנהגות וצורת חשיבה בוגרת. ויש לשים לב לכך, שהדבר המרכזי שאותו אנחנו מנסים לחנך את הילד, זה לא שהוא ישנה את החיצוניות של העיסוקים שבהם הוא מתעסק, אלא שהוא ישנה וישפר את צורת החשיבה ואת צורת ההסתכלות שלו, על הדברים שבהם הוא מתעסק. כי לחנך ילד בצורה בוגרת, הדגש המרכזי שלו הוא, שהילד יתחיל לבטא את היכולות האישיות שלו, בעיסוקים האישיים שלו. כי לכל ילד כמו לכל אדם בוגר, יש אין סוף פוטנציאל עצמי ואין סוף יכולות אישיות שכליות ורגשיות. וחינוך ילדים נכון, הוא כזה שהוא גורם לילד להכיר טוב יותר את היכולות האישיות שלו, והוא כזה שהוא גורם לילד ... ושהילד יגלה את היכולות האישיות שלו, כדי שהוא יוכל להשתמש בהם, בבא היום בעולם המבוגרים. ונמצא אם כן, כי חינוך ילדים טוב ונכון, הוא כזה שהוא שם את הדגש, לא על מה שהילד עושה בפועל, אלא על הצורה שבה ... שהילד יעשה את מה שמעניין אותו, אבל שהוא יעשה את זה מתוך הסתכלות של אדם מבוגר. ואחרי שהבנו שעיקר חינוך הילדים, הוא לא לגרום לילד לשנות את ההתנהגות שלו, אלא לגרום לילד לשנות את צורת החשיבה שלו, וממילא השיפור החיצוני של ההתנהגות יבוא מעצמו, עכשיו ממילא ניתן להבין איך לחנך ילדים בצורה בוגרת. והדרך לחנך ילד בצורה בוגרת, היא על ידי זה שמראים לו, איך להשיג את המטרות האישיות שלו טוב יותר, באמצעות זה ... לבני האדם, ובין הילדים לבין המבוגרים, הוא בעומק ובעוצמה שבה היכולות השונות באות לידי ביטוי. וכפי שאמרנו, כאשר אנחנו מחנכים ילד, המטרה שלנו היא לגרום לו לגלות את היכולות האישיות שלו, כדי שהילד יגלה את הפוטנציאל האישי שלו וידע ...
חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדיםחינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדיםחינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה ... אותם, ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי הבעיה העיקרית בעצות חינוך של מומחים? אליעד כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן ... לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל לחנך את עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי ... הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, ... להיות מדויקים מאוד באיזון בין רחמנות לאכזריות, וזו בדיוק המומחיות הנדרשת להורה או למנהיג אמיתי. מפורסמים של שקר והנזק בחינוך על פי עצותיהם - מה זה אומר? אליעד כהן מתאר תופעה של מפורסמים של שקר - יועצים, מומחים, או מנהיגים שנותנים עצות שהם בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ... הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני חינוך ילדים
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331