אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔טראומת ילדות, ילדות טראומטית, טיפול בטראומה מהילדות, זיכרון טראומטי מהילדות, טראומה מורכבת בילדות, חוסר אהבה בילדות, התעללות רגשית בילדות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
טראומת ילדות, ילדות טראומטית, טיפול בטראומה מהילדות, זיכרון טראומטי מהילדות, טראומה מורכבת בילדות, חוסר אהבה בילדות, התעללות רגשית בילדות, הזנחה רגשית בילדות, חסך רגשי בילדות, פוסט טראומה מהילדות, טיפול בפגיעה מינית בילדות
מהי טראומה מהילדות וכיצד היא ממשיכה להשפיע גם בבגרות?

טראומה מהילדות היא חוויה של אירועים שליליים קשים, כמו חרם, פגיעות מיניות או התעללות רגשית, ששורדים בזיכרון ומשפיעים על האדם גם בבגרותו. הזיכרון של אירועים טראומטיים נשאר צרוב בתודעה וממשיך להשפיע על התחושות וההתנהגות, גם כאשר עברו שנים רבות מאז שהתנסו בהם.

מדוע חשוב לדמיין את הטראומה כאילו היא מתרחשת בהווה?

כדי לטפל בטראומה באופן יסודי, אליעד אומר שחשוב לדמיין את הטראומה כאילו היא קורת עכשיו. אם אדם לא יכול להכיל את המצב כשהוא מדמיין אותו בהווה, הסיכוי שהוא יוכל להתמודד עם הזיכרון מהעבר הוא אפסי. טראומה היא זיכרון שלילי, ואם לא מצליחים להכיל את הסיטואציה בעת הדמיה מחדש, יהיה קשה להתמודד עם הזיכרון המקורי. לדוגמה, אם אדם עבר חרם או פגיעות מיניות בילדות, עליו לדמיין את המצב שוב ולהבין איך הוא מגיב לכך כיום, ובכך ללמוד להתמודד עם הרגשות העולים.

כיצד ניתן למחוק את ההשפעה השלילית של הטראומה?

לא ניתן למחוק את הזיכרון עצמו, אך ניתן לשנות את פירושי הרגש השליליים שסובבים אותו. לדוגמה, אם לאחר אירועים טראומטיים אדם פירש את חווייתו כאילו הוא לא שווה או חסר ערך, עליו לעבוד על שינוי הפירושים הללו. ככל שעובדים על מחיקת הפירושים השליליים, כך הכוח של הטראומה פוחת.

למה חשוב ללמוד להכיל את הכאב גם אם הוא מתרחש בהווה?

אם אדם לא מצליח להכיל את הכאב כשהוא מדמיין את הטראומה, כל פעם שהזיכרון יעלה הוא ירגיש את הכאב מחדש. הפחד מהכאב עצמו עשוי להקשות על תהליך ההחלמה. לכן, צעד מרכזי בטיפול בטראומה הוא ללמוד להכיל את הרגשות הקשורים לטראומה גם אם הם קורים בהווה, כדי להקל על השפעתם.

כיצד אחריות רגשית משפיעה על טיפול בטראומת ילדות?

ההבנה של אחריות רגשית היא חשוב בטיפול בטראומה. למרות שהאירועים עצמם היו נכפים על האדם (כמו פגיעות מיניות או התעללות), יש לאדם בוגר יכולת לבחור כיצד לפרש את הרגשות ולשלוט בהם. אם אדם לומד לקחת אחריות על רגשותיו, הוא יוכל להתמודד בצורה טובה יותר עם זיכרונות טראומטיים מהעבר.

האם גם ילד יכול לבחור להיפגע?

אליעד מציין כי גם ילד, במידה מסוימת, יכול לבחור איך לפרש את האירועים, ובכך להחליט עד כמה להיפגע. לדוגמה, אם מישהו עושה לו פרצוף או מוציא לשון, הילד לא חייב להיפגע מכך. הפגיעה תלויה בתגובה האישית של הילד למה שקורה סביבו.

כיצד בחירה חופשית מתקשרת לטראומות בילדות?

ככל שלאדם יש יותר מודעות, כך הוא מסוגל לבחור אם וכיצד להיפגע. רוב האנשים לא מודעים לחלוטין ליכולת הבחירה הזו, ולכן הם נוטים להשליך את תחושת הפגיעה על גורם חיצוני. בפועל, כל אדם יכול לבחור את הדרך בה יגיב לפגיעה, גם אם הדבר לא בהכרח קל או פשוט.

האם לקיחת אחריות פירושה הצדקת הפגיעה?

לא. לקיחת אחריות רגשית אינה אומרת להצדיק את הפוגעים או לוותר על עונשיהם. לדוגמה, אם אדם נפגע פיזית או נפשית, עדיין מדובר בפשע שיש לטפל בו. עם זאת, האדם יכול לבחור כיצד להרגיש כלפי אותו אירוע ואילו פרשנויות להעניק לו.

כיצד ניתן להגיע למצב שהזיכרון עצמו נמחק?

ההנחה היא שכאשר אדם מצליח לשנות את הפירושים השליליים על אירועים טראומטיים, המשמעות של הזיכרון פוחתת, ובסופו של תהליך יתכן שהזיכרון יימחק או יימחק לחלוטין. ככל שהאירוע מפסיק להיות משמעותי רגשית, כך יקטן הסיכוי שהזיכרון יטריד את האדם לאורך זמן.

מה כדאי ללמוד כדי להתמודד עם טראומה מהילדות?

כדאי ללמוד להבין את הקשר בין העובדות לפירושים, ולבחון את הפירושים שנעשו לגבי אירועים מהעבר. חשוב לשאול את עצמך שאלות כמו: "למה אני מרגיש רע?", "האם אני חייב להיפגע מכך?", ולזכור כי יש לך את הבחירה כיצד להרגיש כלפי האירועים הללו.

מדוע צריך ללמוד לנהל רגשות בהווה כדי לרפא את העבר?

כשהאדם לומד לנהל את רגשותיו בהווה, הוא מסוגל להתמודד טוב יותר עם טראומות מהעבר. כל אדם יכול ללמוד לקחת אחריות על רגשותיו ולהתמודד עם מה שקרה, גם אם זיכרון הטראומה לא נעלם לחלוטין. הכוח לנהל רגשות בהווה עוזר להתמודד עם הזיכרונות בצורה פחות כואבת.

כיצד לעבור מכל התיאוריה הזו ליישום מעשי?

היישום המעשי כולל את הצעדים הבאים:
  • דמיון מכוון של האירוע הטראומטי כאילו הוא קורה כעת.
  • בחינה כנה של התגובות הרגשיות והנפשיות שעולות.
  • זיהוי הפירושים שמגבירים את התחושה השלילית.
  • לימוד האפשרות לשנות את הפירוש או לבחור בהבנה אחרת.
  • לקיחת אחריות על הרגשות בהווה והבנת יכולת הבחירה.
מהי טראומה מהילדות וכיצד היא ממשיכה להשפיע גם בבגרות?

טראומה מהילדות היא חוויה של אירוע שלילי חזק, כמו חרם או פגיעה מינית, שנשאר בזיכרון ומשפיע על התחושות וההתנהגות גם שנים לאחר מכן. היא נובעת מכך שהזיכרון השלילי נשאר צרוב בתודעה וממשיך להשפיע על האדם, גם כאשר עבר זמן רב מאז שהאירוע קרה בפועל.

מדוע חשוב לדמיין את הטראומה כאילו היא מתרחשת בהווה?

כדי לטפל בטראומה באופן יסודי, חשוב לדמיין את אותה סיטואציה שלילית כאילו היא מתרחשת עכשיו. אם אדם לא יכול להכיל אותה כאשר הוא מדמיין שהיא מתרחשת בהווה, הסיכוי להתמודד עם הזיכרון שקרה בעבר הוא אפסי. הסיבה היא שטראומה היא למעשה זיכרון שלילי שנותר עם פירושים שליליים, וצריך למחוק או לשנות את הפירושים הללו. לדוגמה, אם עשו עליך חרם ואנסו אותך בילדות, יש צורך לבחון איך אתה מגיב עכשיו כשאתה מדמיין את זה מחדש, וללמוד כיצד להכיל את הרגשות שהדבר מעורר.

כיצד ניתן למחוק את ההשפעה השלילית של הטראומה?

לא ניתן למחוק את עצם הזיכרון ברמה הטכנית של "למחוק מהמוח", אך אפשר למחוק את פירושי הרגש השליליים שסובבים אותו. לדוגמה, אם בעקבות מה שקרה לך בעבר פירשת שאתה לא שווה, לא מוצלח או "כלום ושום דבר", יש צורך ללמוד לבחון את הפירושים האלו ולשנות אותם. ככל שעובדים על המחיקה של הפירושים השליליים, כך קטן הכוח של הטראומה.

מדוע חשוב ללמוד להכיל את הכאב גם אם הוא מתרחש בהווה?

אם אדם לא מוצא דרך להכיל אירוע שלילי כשהוא מדמיין אותו בהווה, הוא ימשיך לחוות רע בכל פעם שהזיכרון ההוא יצוץ. הפחד הגדול מפני הכאב עלול לתקוע את התהליך הטיפולי. לכן, צעד מרכזי בטיפול בטראומה הוא לנסות למצוא אופן שבו אפשר להסכים או ללמוד להתמודד עם מה שקרה כאילו זה קורה עכשיו, וכך להפחית את עוצמת הפגיעה בהיזכרות באירוע המקורי.

איך אחריות רגשית משפיעה על טיפול בטראומת ילדות?

טיפול בטראומת ילדות מחייב להבין שלמרות שהאירוע החיצוני נכפה על האדם (למשל אונס או התעללות), יש לו יכולת בחירה מסוימת כיצד לפרש ולהרגיש את מה שקורה. אדם בוגר יכול לבחור לפרש אירועים בדרכים שונות ולהשפיע על התחושות שלו. ככל שמבינים טוב יותר שהרגשות נובעים מהפירושים ולא רק מהאירוע עצמו, כך גדלה היכולת להתמודד עם זיכרונות העבר.

האם גם ילד בוחר להיפגע או שאינו יכול לשלוט ברגשותיו?

הרעיון הוא שגם ילד, במידה מסוימת, יכול לבחור איך לפרש אירועים ולפיכך לבחור עד כמה להיפגע. דוגמה שניתנה היא מישהו שמוציא לך לשון או עושה לך פרצוף: לא בהכרח שחייבים להיפגע מכך. למרות שיש הבדל בין ילד למבוגר בעוצמת המודעות, עצם היכולת להיפגע תלויה ברצון ובהבנה של מה שקורה. אם אין לילד מודעות למה שקורה, הוא לא נפגע באותה רמה, ואם כן יש לו מודעות, במידה מסוימת הוא גם יכול לבחור איך להגיב.

כיצד בחירה חופשית מתקשרת לטראומות בילדות?

ככל שיש לאדם יותר מודעות, כך הוא מסוגל לבחור אם וכיצד להיפגע. רוב האנשים, גם כמבוגרים, לא מודעים לחלוטין ליכולת הבחירה הזו, הם נוטים להשליך את תחושת הפגיעה על גורם חיצוני ("הוא העליב אותי", "הוא אנס אותי" וכו'). בפועל, אפשר להפריד בין האירוע הלא מוצדק שקרה לבין הבחירה האם להיפגע נפשית (זאת בלי להצדיק את הפוגעים). לכן, כדי לטפל בטראומה מהילדות, יש ללמוד לקחת אחריות גם על הרגשות בהווה ולזכור שכל פגיעה רגשית כוללת ממד של פרשנות אישית.

האם לקיחת אחריות פירושה הצדקת הפגיעה?

לא. לא מדובר בהצדקה של המעשים השליליים או ויתור על ענישה של מי שפגע בך. אפשר לזהות שאדם נפל קורבן לפגיעה איומה ויחד עם זה להבין שהתגובה הרגשית תלויה גם בך. לדוגמה, אם מישהו מעולם הפוגע גרם לך נזק פיזי, עדיין מדובר בפשע שיש לטפל בו, אבל במקביל יש לך יכולת להשפיע על הרגשות שלך סביב האירוע, במובן של בחירה אם להמשיך לסבול ממנו או לא.

כיצד ניתן להגיע למצב שהזיכרון עצמו נמחק?

יש טענה שכאשר האירוע מפסיק להיות משמעותי עבורך, יתכן שהזיכרון שלו יימחק בהדרגה או ידחק מהתודעה. לדוגמה, אם ברגע הנוכחי תלמד לפרש אחרת את מה שקרה, העוצמה של הטראומה תרד, וככל שמשמעותו של האירוע תפחת, יקטן גם הסיכוי שהזיכרון יטריד אותך לאורך זמן.

מה כדאי ללמוד כדי להתמודד עם טראומה מהילדות?

מומלץ להתמקד בהבנת הקשר בין העובדות לפירושים, ולבחון מחדש את הפירושים שניתנו לאירועים בילדות. ניתן לחקור: "למה אני מרגיש רע?", "איך אני יכול לפרש את מה שקרה באופן שונה?", "האם אני באמת חייב להיפגע מכך גם היום?". כדאי להבין את רעיון הבחירה החופשית ברגשות, לתרגל איך לוקחים אחריות על התחושות בהווה, ולהפסיק להאשים רק את העבר בפגיעה הנוכחית.

מדוע צריך ללמוד לנהל רגשות בהווה כדי לרפא את העבר?

כשאדם לא לומד לשלוט ברגשותיו כאן ועכשיו, הוא מתקשה ליישם את עיקרון הבחירה הרגשית על אירועי העבר. ברגע שמבינים שהרעה הרגשית היא תוצאה של פירוש עצמי, אפשר לחזור לאותם אירועים מהילדות ולהסתכל עליהם באופן שונה, מבלי שהם יגרמו לטראומה חוזרת.

כיצד לעבור מכל התיאוריה הזו ליישום מעשי?

יישום מעשי כולל:

1. דמיון מכוון של האירוע הטראומטי כאילו הוא קורה כעת.

2. בחינה כנה של התגובות הרגשיות והנפשיות שעולות.

3. זיהוי הפירושים שמגבירים את התחושה השלילית (כמו "אני לא שווה כלום").

4. למידת האפשרות לשנות פירוש או לבחור בהבנה אחרת.

5. לקיחת אחריות על הרגשות והרגשות גם ביחס לאירועים עכשוויים, במטרה להפנים את היכולת לבחור.

איך ממשיכים מכאן?

ניתן לחקור עוד נושאים הקשורים לטראומה, לקיחת אחריות, בחירה חופשית, פירוש מול עובדות, והדרך לשחרר זיכרונות כואבים.
בחירה חופשית בגיל הרך, האם לילד יש בחירה חופשית? האם תינוק סובל? האם ילד סובל? האם חיה סובלת? האם בעל חיים סובל? האם לבעל חיים יש בחירה חופשית? טראומה לכל החיים, חרם בילדות, טראומה מינית והחלמה, אחריות רגשית של ילדים, ילדות קשה, התעללות מינית בילדות, טיפול בטראומה בילדות, זיכרונות טראומטיים מהילדות, פוסט טראומה בילדות, טראומה בגיל הילדות, טראומות ילדות מודחקות, שחרור טראומות ילדות, גיל הילדות, תקופת הילדות, להאשים את ההורים, עברתי התעללות, התעללו בי, עברתי התעללות נפשית, עברתי טראומה, ניקוי טראומות ילדות, טראומה בילדות, זיכרון ילדות טראומטי, טראומות ילדות והפרעות ניתוק, טראומות בילדות, רגשות של ילדים, איך למחוק זיכרון טראומטי מהילדות? בחירה חופשית של ילדים, הלם ילדות, פוסט טראומה מורכבת מהילדות, לקיחת אחריות רגשית, להאשים את עצמך, לקיחת אחריות על הרגשות, אחריות על הפירושים, טיפול בטראומת אונס, התמודדות רגשית עם אונס, התפתחות קוגניטיבית בתקופת הילדות, בחירה חופשית בתקופת הילדות, טראומה מושהית, ריפוי טראומה, טראומה חברתית, איך להתגבר על טראומה? זיכרון טראומטי, לחץ בילדות, טראומת אונס, אלימות בילדות, תפיסת היחס ההורי, התעללות נפשית בילדות, אובדן הורה בילדות, אובדן בילדות, אלימות במשפחה בילדות, אלימות בילדות השפעה, בחירה חופשית של ילדים אוטיסטים, אוטיזם ובחירה חופשית, מודעות עצמית של ילדים, מודעות עצמית של בעלי חיים, טראומת ילדות והפרעות ניתוק, בחירה חופשית של בעלי חיים, רמת הסבל והבחירה החופשית, בחירה חופשית ועוצמת הסבל, ילדות בריאה, דיכאון בילדות, התפתחות רגשית בילדות, חום ואהבה בילדות, טיפול בנפגעות תקיפה מינית בילדות, חוסר צעצועים בילדות, איך טראומות ילדות משפיעות על הבריאות במהלך החיים? מה זה טראומת ילדות?
אני שונא את עצמי בעלי חיים אחים שכולים הפרעה הרגשה אח שכול סיבות אובדן של גבר בריאות להתמודד עם טראומה עובדה אהבה דחף מיני דחפים מיניים הזנחה רגשית הזנחה רגשית בילדות הנאה מינית הרגשה התעללות התעללות רגשית התעללות רגשית בילדות התרגשות מינית זיכרון זיכרון טראומטי זיכרון טראומטי מהילדות זיכרונות חוסר אהבה חוסר אהבה בילדות חסך רגשי חסך רגשי בילדות חרמן חרמנות חרמנית חשק מיני טיפול טיפול בטראומה טיפול בטראומה מהילדות טיפול בטראומות טיפול בפגיעה מינית בילדות טיפולים טראומה טראומה מהילדות טראומה מורכבת טראומה מורכבת בילדות טראומות טראומטית טראומת ילדות יחסי מין יחסים מיניים ילד ילדה ילדות טראומטית ילדים יצר המין יצר מיני כיבוש מיני כיבושים מיניים לעשות סקס לרצות סקס מטופל מטופלים מטפל מין מיניות משיכה מינית סיפוק מיני סקס עוררות מינית פגיעה פגיעה מינית פוסט פוסט טראומה פוסט טראומה מהילדות פוסטים פעילויות מיניות פעילות מינית קשר מיני קשרים מיניים רגש רגש מיני רגשות רגשות מיניים רצון למין רצון לסקס תחושה תחושות תשוקה מינית
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ...
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, ... ידוע לנו? ידוע לנו, שבן אדם בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו ... רע מאשר אם הוא לא ירביץ. 2 - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה ... לו עוד יותר רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. אליעד נותן דוגמה לשחקן קוסמות שמח כשהוא עושה קסם, ... תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, דוגמה אישית חיובית בבית לא תספיק. לכן, צריך ללמד אותו ... גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, ... ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, ... בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי ... מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש ... של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ...
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של ... גורמת לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל ... תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם . לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או ... משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה. ... ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) הוא מה ... נפתרת. המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו ... תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין ... להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד : מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב ... הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? ... קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם ... על העניין (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק ... מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר מאשר ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על טראומת ילדות, ילדות טראומטית, טיפול בטראומה מהילדות, זיכרון טראומטי מהילדות, טראומה מורכבת בילדות, חוסר אהבה בילדות, התעללות רגשית בילדות, הזנחה רגשית בילדות, חסך רגשי בילדות, פוסט טראומה מהילדות, טיפול בפגיעה מינית בילדות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: ילד, מה המשמעות של החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע בעולם? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? האם הכל אפשרי? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש משמעות לחיים? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? איך נוצר העולם? למה לא להתאבד? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם אפשר לדעת הכל? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מי ברא את אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? דיכאון? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיגמל מהימורים? איך להתמודד עם גירושין? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בראיון עבודה? איך למצוא זוגיות? איך לעשות יותר כסף? איך להעריך את עצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך להאמין בעצמך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לנהל את הזמן? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לחנך ילדים? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשתול מחשבות? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשפר את הזיכרון? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח חשיבה יצירתית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להפרעות קשב, מאמן אישי לעסקים, קואצ'ר בנושא ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2031 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 23:04:48 - wesi1