למה לעולם לא יהיה טוב יותר, ואיך הבנת האמת תהפוך הכל לטוב?

אנשים רבים נוהגים לומר משפטים כגון "יהיה טוב", "מתי כבר יהיה טוב?" או "אני מקווה שיהיה יותר טוב". אליעד כהן טוען באופן חד - משמעי שלעולם לא יכול להיות טוב יותר. לפי אליעד כהן, המחשבה על מצב טוב יותר נובעת מתפיסה מוטעית שיש הבדל מהותי בין טוב ורע במציאות. אם אדם חושב שיהיה טוב בעתיד, סימן שעכשיו הוא חווה רע, אך התפיסה של טוב ורע כנפרדים היא שורש הבעיה.

אליעד מסביר שהמציאות איננה באמת מורכבת מטוב או רע באופן מוחלט ונפרד. הטוב והרע מגיעים מאותו המקור ומהווים בעצם שני ביטויים של אותו הדבר. כאשר אדם רוצה שהמציאות תשתנה כדי שיהיה טוב יותר, הוא למעשה לא מבין את מהות המציאות, שהיא אחדות מוחלטת של כל הדברים, גם אלו שנראים טובים וגם אלו שנראים רעים.

מה המשמעות האמיתית של "טוב" ו"רע" לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מסביר את מושגי הטוב והרע בצורה פשוטה וברורה: "טוב" הוא מצב שבו האדם רוצה את המציאות, ו"רע" הוא מצב שבו האדם אינו רוצה את המציאות. כלומר, טוב ורע הם לא מצבים חיצוניים אמיתיים, אלא ביטוי לרצון של האדם עצמו.

אליעד נותן דוגמאות מפורטות להסבר זה. אם האדם מתרגל למצב רע מאוד לאורך זמן, בסופו של דבר הוא יתרגל וירצה את המצב הרע, כך שהרע יהפוך לטוב עבורו. לעומת זאת, אם המצב תמיד יהיה טוב ולא ישתנה, גם המצב הזה יהפוך לרע מכיוון שהאדם מחפש שינוי תמידי. אליעד מדגים שהאדם תמיד מחפש התפתחות ושינוי, כך שמצב קבוע, גם אם הוא חיובי, יהפוך למשעמם ולרע.

למה לא יכול להיות יותר טוב וגם לא יכול להיות יותר רע?

אליעד טוען שלעולם לא יכול להיות יותר טוב משום שלעולם לא יכול להיות פחות טוב. הטוב והרע נובעים מאותו מקור, ולכן אינם יכולים להיות באמת שונים או נפרדים. הוא מדגים זאת באמצעות השוואה לסרט מצויר: כל הסצנות בסרט, בין אם הן טובות ובין אם רעות, נובעות מאותו מקור. כך גם במציאות, הטוב והרע הם רק ביטויים של אותה המהות, אותו כוח מניע. פעם הכוח מתבטא כאהבה ופעם כשנאה, אך הכוח עצמו הוא תמיד אותו כוח.

מה קורה כאשר מבינים באמת שהכל אחד?

אליעד כהן מדגיש שהפתרון היחיד לשאלה "מתי יהיה טוב?" הוא ההבנה שהכל אחד. כאשר אדם מבין שאין באמת הבדל בין טוב ורע, ושהכל מגיע מאותו מקור בדיוק, אזי כל המציאות הופכת להיות עבורו לטובה. מדוע? כי הוא מפסיק להתייחס לאירועים השונים של החיים כטובים או כרעים, והוא מתייחס אליהם באופן אחיד, מתוך הבנה עמוקה שהכל אחד.

אליעד מסביר שברגע שאדם מפסיק להפריד בין טוב לרע, הוא מתחיל באמת לחוות טוב. כאשר האדם מבין שהמציאות הנוכחית היא המצב הטוב ביותר, או לחלופין שהכל רע מוחלט ואין אפשרות אחרת, הוא מפסיק לחפש שינוי. במצב כזה, הוא לא מרגיש חוסר, וכאשר אין חוסר, התחושה הפנימית היא שהכל טוב.

למה אנשים תמיד ירצו יותר טוב ולא ישיגו אותו לעולם?

לפי אליעד כהן, הבעיה היא שאנשים תמיד מתרגלים למציאות, ולכן לעולם לא יגיעו לתחושה אמיתית של טוב. גם אם האדם ישיג בדיוק את מה שרצה, מהר מאוד הוא יתחיל לחפש דבר אחר, ובכך ייווצר שוב חוסר. הוא מציג דוגמה נוספת: אם לאדם יהיה טוב באופן מוחלט, מהר מאוד הטוב הזה יהפוך לרע כי האדם ישתעמם ממנו וירצה שינוי. זה קורה גם הפוך, כשהאדם מתרגל למציאות קשה ורעה, בשלב מסוים הוא מתחיל לראות בה את הטוב בגלל ההרגל.

לכן, התפיסה שיכול להיות יותר טוב היא אשליה. המהות של המציאות היא שהיא לעולם לא משתנה באמת, אלא רק הביטוי החיצוני שלה משתנה.

איך ההבנה שהכל אחד יכולה להפוך את החיים לטובים כבר עכשיו?

ההבנה שהכל אחד היא נקודת המפנה שאליעד מציע כפתרון לשאלה "מתי יהיה טוב?". הוא מסביר שהטוב האמיתי לא תלוי בשינויים חיצוניים, אלא אך ורק בשינוי פנימי של האדם עצמו. אם אדם מצליח לראות שהכל הוא אותו הדבר בדיוק, גם מה שנראה לו רע וגם מה שנראה לו טוב, הוא יפסיק לחפש שינויים חיצוניים ויתחיל להרגיש טוב אמיתי.

אליעד מדגיש שהאושר והטוב לא תלויים בשינוי המציאות, אלא בקבלה מוחלטת של המציאות כפי שהיא. ברגע שאדם מפסיק לחשוב שיש טוב ורע נפרדים, הוא מפסיק לחוות חסרונות. זה הסוד שאליעד מדבר עליו: כשהאדם מבין לעומק שהכל אחד, לא יהיה צורך בשינוי, והתחושה הפנימית שלו תהיה תמיד טובה.

האם אפשר לשנות את המהות של המציאות?

לסיום, אליעד מדגיש שאי אפשר לשנות את המהות של המציאות. המהות תמיד נשארת אחת, קבועה ולא משתנה. מה שמשתנה הוא רק הביטוי החיצוני של הדברים. לכן, מי שמנסה להפוך את המציאות לטובה יותר, למעשה לא מבין את המהות. מי שמבין שהכל אחד, ממילא יראה את המציאות כטובה כבר עכשיו, ללא צורך בשינוי.

לסיכום, לפי אליעד כהן, התשובה לשאלה "מתי יהיה טוב?" היא לעולם לא, אלא אם כן האדם מבין באופן עמוק שהכל אחד. הבנה זו משנה את כל תפיסת העולם של האדם, ובזכותה הוא מרגיש טוב באמת, באופן מיידי וללא תלות בשום דבר חיצוני.