... נותן תחושת שליטה על החיים ומפחית את החרדה מפני ההשלכות של פעולות והחלטות. מה המשמעות של הסיפור על הקבצן היהודי והגוי בליל הסדר? אליעד מספר סיפור שהובא במקור על ידי רבי נחמן מברסלב, על שני קבצנים - יהודי וגוי - שמגיעים לעיר חדשה בליל הסדר. היהודי משכנע את הגוי ללכת לבית הכנסת ולהתחזות ליהודי כדי שיוכל לאכול ארוחה טובה. הגוי עשה כפי שאמר לו, אך כשקיבל לאכול מרור בלבד - דבר מר מאוד ...

... א בספר ליקוטי מוהרן, אליעד כהן מציג את הרעיון שישראל נברא כדי לשלוט על המלאכים. על פי דבריו, כל יהודי צריך לשאול את עצמו בבוקר כיצד הוא מתחיל לשלוט על המלאכים. אליעד מציין שמטרה זו אינה פשוטה ויש להיזהר ...

... לוויכוח הפוליטי בין ימין ושמאל וטען שהוא לא באמת על הישרדות, אלא על אידאולוגיה וזהות לאומית. למשל, אם יציעו ליהודים שטח אחר מחוץ לישראל כתחליף לשטח הארץ, רוב היהודים, בעיקר אלה עם השקפה ימנית - דתית, יסרבו, כי עבורם ארץ ישראל היא עניין אידאולוגי, דתי ורוחני, ולא רק ... נקודה כמעט, ולכן הוויכוח על שטחים אינו באמת על הישרדות אלא על נושא של זהות וערכים. האם באמת הדת היהודית מעודדת אינטליגנציה ולמידה? אחת השאלות שעלתה הייתה הטענה שהיהדות מעודדת לימוד ופיתוח חשיבה. אליעד הסביר בצורה מפורטת כי היהדות ... היא בעיקר להבין מה אחרים התכוונו לומר, ולא להבין את עצמך או לשאול שאלות עצמאיות ואמיתיות. לכן, למרות שהדת היהודית מעודדת למידה, זוהי למידה מסוג מסוים שלא בהכרח קשורה לאינטליגנציה גבוהה או לחשיבה ביקורתית עמוקה ואמיתית. מדוע רבנים ואנשים ... נחמן התייחס לארץ ישראל כמשהו ממשי, גשמי, אך גם מטאפורי. הוא אמר שרבי נחמן התייחס לכך שמי שרוצה להיות יהודי באמת חייב לשאוף להגיע לארץ ישראל הגשמית, אך היעד האמיתי הוא ארץ ישראל הרוחנית, מקום של שלמות מוחלטת. האם ...

... דרך לתת לרבי נחמן קרדיט, מאחר שאם הוא באמת הבין את האמת על המציאות, לא ייתכן שהוא חשב שהדת היהודית היא מחויבת. זו סוג של הערכה לאדם שהיה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך ובכל זאת בחר לשמר את המסגרת ... זה לא יכול להיות. עכשיו השאלה היא, איזה היגיון יכול להיות שבן אדם שהוא בתוכו אה לא יאמין בדת היהודית שהוא לא יחשוב שהיא מחויבת אף על פי כן מנהל אורח חיים דתי. אז לצורך העניין קודם כל ברמה ... אפילו מסופר שהוא היה מדבר איתם בנושאים שלהם והם לא היו יודעים בכלל שהוא רב. לא היו יודעים שהוא יהודי. לתלמידים שלו הוא הסביר, למה אני עושה את זה? כי על ידי שאני מדבר עם.. איתם בנושאים שלהם אני ...

... הוא יקבל שכר רוחני, יזכה לגן עדן או לשדרוג במעמדו שם. אליעד מדגיש שאמונות כאלה קיימות בכל הדתות: אדם יהודי יכול להאמין שצדקה תסייע לו בעולם הבא, מוסלמי יכול להאמין שתרומה לאסלאם תזכה אותו בגמול שמיימי, וכן הלאה. מה ...

... לגוי, שנת שמיטה מה ההיגיון של המצוות ואיפה מתחילה הצביעות הדתית? אליעד כהן מסביר את ההיגיון והצביעות שבמצוות הדת היהודית, תוך התמקדות בדוגמאות כמו גוי של שבת, מעלית שבת, מכירת חמץ לגוי ושנת שמיטה. הוא מדגיש את הדיון על ... פותח בהסבר על הרעיון של גוי של שבת: אדם דתי שאסור לו להדליק אור בשבת מבקש מאדם לא - יהודי לעשות זאת במקומו. מצד אחד, האיסור ההלכתי ברור - אסור ליהודי לעשות פעולה מסוימת בשבת. מצד שני, ישנם מנגנונים הלכתיים המאפשרים ליהודים להיעזר בגוי, דבר שנראה לחילונים כצביעות מוחלטת. אליעד מסביר שהשאלה האמיתית היא האם יש פה היגיון נסתר או שזו ... חמץ לגוי בהקשר הצביעות? אליעד כהן מתאר מצב שבו התורה מצווה על השמדת חמץ בפסח. אך בפועל, במקום לשרוף, יהודים רבים מוכרים את החמץ לגוי. שוב, זה נתפס אצל חילונים כקומבינה, כי מבחינה פרקטית היהודי לא השמיד את החמץ, אלא השאיר אותו בבעלותו, רק בצורה חוקית אחרת. אליעד מחדד שוב את השאלה: האם מדובר ... את ההיגיון העמוק יותר? האם שנת שמיטה היא התחמקות ממצוות התורה? בשנת שמיטה התורה אוסרת על עבודת האדמה. אך יהודים רבים משתמשים בהיתר מכירה - כלומר, מוכרים כביכול את האדמה לגוי, וכך עוקפים את האיסור. גם כאן, עולה השאלה ... כי גם פה מדובר בדומה לדוגמאות הקודמות - אם המצווה היא גזרת הכתוב, ללא היגיון ברור, אז הצורה שבה היהודים ממלאים אחר ההלכה היא לגיטימית לחלוטין. האם המצוות הן בהכרח הגיוניות או שרירותיות? אליעד כהן מדגיש כי קיים הבדל ... בגלל רצון האלוהים. כאשר מדובר במצוות חסרות היגיון, כמו לא ללחוץ על כפתור בשבת או לא להחזיק חמץ בפסח, היהודים מחפשים דרכים יצירתיות למלא את הוראת התורה תוך שמירת ההלכה במלואה. אליעד מדגיש שזו לא בהכרח צביעות אלא ניסיון ...

... מה זאת אומרת אבל כאילו הוא לא באמת רוצה אז היה איזה רב אחד שאמר כזה דבר תראה כל יהודי בתוכו רוצה לשמור מצוות הוא לא שומר אותן כי יש לו יצר רע עכשיו אנחנו נכה אותו חזק עד ...

... נגד מקור האיום, ללא קשר לזהותו האתנית או הדתית של המאיים. מבחינת האמת האובייקטיבית, אין הבדל אם המאיים הוא יהודי, ערבי, מוסלמי או נוצרי. אליעד מסביר שהמושג החשוב פה הוא האיום עצמו, ללא שיוך מגזרי או דתי. הדוגמה שהוא ...

קללות גזעניות, השמצות גזעניות, גזענות נגד רוסים, גזענות נגד אתיופים, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד שחורים, גזענות נגד יהודים, גזענות נגד מזרחים, גזענות נגד חרדים, גזענות כלפי מיעוטים

... מה שהם אומרים, בעיקר בהקשר דתי. אחת הסיבות המרכזיות היא אינטרס או רצון להשפיע. לדוגמה, כאשר מטיף דתי מסוים (יהודי, נוצרי, מוסלמי או אחר) אומר משפט או הצהרה כלשהי, יש לנסות להבין למה הוא דווקא אמר את המשפט הזה ...