מבוא ללימוד אימוני כושר - סוגים של מידע, תהליכי הסקת מסקנות, ידע מבוסס היגיון, ידע מבוסס ניסיון, ידע מבוסס מחקרים, טעויות של אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן, ההסמכה של אליעד כהן, כושר ופיתוח גוף מהם סוגי המידע הקיימים ואיך להבדיל ביניהם? אליעד כהן פתח בהרצאתו על כך שבעולם קיימים סוגים רבים של מידע, אך אפשר לחלק את כל המידע לשני סוגים מרכזיים: מידע המבוסס על היגיון ומידע המבוסס על ניסיון. לצד שני אלו ישנו גם מידע המשלב ביניהם, כלומר, מידע המבוסס גם על ניסיון וגם על היגיון. לדוגמה, מידע לוגי טהור הוא כזה שניתן להסיק ממנו מסקנות באופן חד וברור על בסיס היגיון בלבד. לדוגמה, אם אומרים בחדר ... מקום ובאותו הזמן גם יהיה שולחן וגם לא יהיה שולחן, כי יש ואין הם שני הפכים מוחלטים. לעומת זאת, מידע המבוסס על ניסיון הוא מידע שאינו נובע בהכרח מהיגיון, אלא מהתנסות אקראית או מהסכמה כללית של בני האדם. למשל, העובדה שבאנגלית לחתול קוראים cat היא מידע מבוסס ניסיון, שכן אין שום סיבה לוגית שכך יקראו לחתול. השם הוא אקראי לחלוטין ונובע מהסכמה חברתית, לא מהיגיון. הסוג השלישי הוא מידע שמשלב ניסיון עם היגיון. לדוגמה, אם אנחנו יודעים שבאנגלית לחתול קוראים cat, וגם יודעים שעל מנת ליצור צורת ריבוי באנגלית מוסיפים s למילה, אנחנו יכולים להסיק בהיגיון שהרבים של חתול יהיה cats. המסקנה הזו מבוססת על מידע אקראי (cat) והיגיון לוגי של חוקי שפה (הוספת s). מה היו טעויותיהם של גדולי הפילוסופים? אליעד כהן נותן דוגמאות לגדולי הפילוסופים מן העבר, כמו אריסטו, אשר מצד אחד עסקו בהיגיון ובפילוסופיה טהורים, אך מצד שני נשענו על מידע שהיה מבוסס על ניסיון, שהתברר לימים כלא נכון. לדוגמה, בעבר חשבו שיש ארבעה יסודות (מים, אש, אוויר, אדמה), ואילו היום אנו יודעים, בזכות המדע, על קיום האטום וחלקיקים קטנים יותר, ולכן אותו מידע התברר כשגוי. דוגמה נוספת שנתן אליעד היא שהיום ילד בבית ספר יסודי יכול לדעת עובדות מדעיות בצורה מדויקת יותר מגדולי הפילוסופים של פעם, אך זה לא אומר שהוא חכם מהם בהכרח, אלא רק שיש לו ידע עדכני ומדויק יותר, שנובע ממחקרים מדעיים ומניסיון מצטבר. גם הרמבם הוזכר כדוגמה לאדם שחילק את חכמתו לשני סוגים של מידע: מצד אחד כתב ספרים המבוססים על היגיון טהור, כמו מורה נבוכים, ומצד שני אימץ ידע מדעי שהיה נפוץ בתקופתו אך התברר מאוחר יותר כלא נכון. האם יכול להיות שחכם אמיתי יטעה? לפי אליעד, אדם יכול להיות חכם אמיתי, ואף להגיע למאה אחוז של חשיבה לוגית נכונה, ועדיין לעשות טעויות. זה יקרה במקרים בהם המידע שעליו מבוססות ההנחות הוא מידע חלקי, שגוי או חסר, הנובע מניסיון. הוא מדגיש כי אדם חכם באמת לעולם לא יטען שמשהו נכון בוודאות מוחלטת אם אותו דבר אינו נכון כלל. כלומר, יכול להיות מצב שאדם מאוד חכם יאמין במידע המבוסס על ניסיון ויגלה לאחר מכן שהמידע הזה היה שגוי, אבל אין אפשרות שאדם חכם באמת יטען באופן ודאי שמשהו נכון לחלוטין כאשר המידע הוא שגוי לחלוטין. האם ידע בתחום הנפש הוא לוגי או ניסיוני? אליעד טוען שכל התחומים הקשורים לנפש ולפילוסופיה של האדם, שבהם הוא עצמו מתעסק ... על ניסיון או על מחקרים מדעיים. זה לא אומר שאין מחקרים או ניסיון שתומכים בדברים אלו, אלא רק שעיקר הידע בהם הוא לוגי בלבד, כמו מתמטיקה. כלומר, כאשר הוא מסביר דבר מה על תחומי הנפש, הוא לא מתבסס על ניסוי או על מחקרים אלא על היגיון בלבד. איך להתייחס למידע הקשור לכושר ופיתוח גוף? בתחום הכושר, התזונה ופיתוח הגוף, אומר אליעד, המידע מבוסס בעיקר על ניסיון וגם על היגיון, כלומר, על שילוב של השניים. למשל, העובדה ששרירי הרגליים אחראים לקפיצה אינה ... פעולה טלפתית. ההבנה ששרירי הרגליים אחראים לקפיצה הגיעה מניסיון, ולאחר מכן ההיגיון מופעל על ניסיון זה. אליעד מזהיר כי מידע בתחום זה יכול להשתנות או להתגלות כשגוי משלוש סיבות מרכזיות: יתכן ויגלו מידע מדעי חדש בעתיד שישנה את ההבנה הנוכחית. ייתכן שכבר כיום ישנו מידע מדעי מעודכן יותר שאינו ידוע עדיין לכולם. ייתכן שההיגיון עצמו המופעל על הניסיון אינו מדויק. מה המלצתו של אליעד לגבי מידע? אליעד כהן ממליץ לכל אדם לבדוק באופן אישי כל מידע שהוא שומע, כולל המידע שהוא עצמו מעביר. הוא אומר שלא משנה מי אמר את המידע, אפילו אם זה הוא עצמו, יש לבדוק האם המידע נכון, מדויק ורלוונטי. אין לסמוך בצורה עיוורת על אף אחד. הוא ממליץ לכל אחד לחקור בעצמו, לשאול שאלות כמו: מי אמר? למה זה נכון? מאיפה המידע? אילו מחקרים? מי עשה אותם? למה המידע הזה נכון דווקא עבורי? הוא מסיים ואומר שכל אחד חייב להפעיל את השכל האישי שלו ולבחון כל מידע בצורה ...

מאיפה השכל של אליעד כהן? מאיפה הידע של אליעד כהן? איך להשיג את השכל של אליעד כהן? כל אחד יכול להיות אליעד כהן, ההבדל שבין ידע לבין שכל, איך להיות חכם כמו אליעד כהן? ידע או שכל, היכולת להבין דבר מתוך דבר מהי היכולת השכלית של אליעד כהן ואיך היא מתפתחת? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין ידע לבין שכל, ושם דגש על כך שלעיתים אנשים טועים לחשוב שיש לו ידע עצום במגוון נושאים. הוא מבהיר שבפועל אין לו הרבה יותר ידע מאנשים אחרים, אלא יכולת שכלית גבוהה מאוד שמאפשרת לו להבין לעומק ולחבר בין נושאים שונים. לדעתו, אין מדובר בהצטברות של עובדות, אלא ביכולת לחשוב, להסיק מסקנות ולבצע חיבורים בין רעיונות שונים. מה ההבדל בין ידע לשכל? אליעד מציין לדוגמה שידע הוא אוסף של פרטי מידע, כמו לדעת שמדינה בשם הולנד קיימת ושהיא נשלטת על ידי ראש ממשלה. אך כדי להבין ולהסיק מסקנות על בסיס המידע הזה, נדרש שכל. אם לדוגמה היה נמסר שמדינה נוספת בשם זימברויר קיימת וראש ממשלתה נקרא כמו ראש ממשלת הולנד, ... היכולת של מישהו עם שכל הייתה להסיק שגם את ראש ממשלת זימברויר קוראים באותו שם. כלומר, הוא לא שינן מידע, אלא השתמש ביכולת השכל שלו כדי להבין דבר מתוך דבר. האם אפשר ללמוד הכל רק משינון ידע? אליעד טוען כי אי אפשר לצבור את כל הידע הזה רק באמצעות קריאה ושינון של ספרים, שכן היכולת להתמודד עם מגוון נושאים, להבין רעיונות שונים ולפתור בעיות דורשת בעיקר יכולת שכלית. הוא מציין ששיעור העוסקים בהבנת המידע עומד על פי רוב על הפיתוח של שכל ולא הצטברות של ידע, גם אם ניתן למצוא אותו באינטרנט או בספרים. איך משתמשים בשכל כדי לפתור בעיות? כשמדברים על פתרון בעיות, כמו ... פרקטיים. איך ניתן לפתח את השכל? אליעד מדגיש את חשיבות הלימוד של צורת החשיבה עצמה ולא רק הצטברות של ידע. הוא מציין מספר כלים שיכולים לפתח את השכל: ניתוח סיבתיות - להבין את הקשרים שבין סיבות לתוצאות. חקר עובדות ... הנחות הבסיס שלנו ולערער עליהן כשנחוץ. הוא מסביר שכלים אלה מסייעים להסיק מסקנות מעמיקות מכל רצף של אירועים או מידע, גם במקרים שבהם יש צורך לקחת בחשבון גורמים רבים. מהו התהליך שצריך לעבור כדי לפתח את השכל? השלב הראשון ... הסיבות וההשלכות. הוא מציין שחשוב להטיל ספק, לשאול שאלות ולהיות פתוחים ללמוד ולבחון את כל האפשרויות, ללא תלות רק בידע שנמצא במקורות חיצוניים. איך זה קשור לכל אדם שרוצה להרחיב את היכולות השכליות שלו? אליעד טוען שכל אחד יכול לפתח את השכל ולחבר בין רעיונות שונים, לא רק להיות תלוי בידע שמסופק לו. כל אדם יכול לשפר את היכולת השכלית שלו ולהבין דברים לעומק על ידי לימוד כלים לניתוח, חקירת ... החלטות השפעת עובדות ופירושים על ההתנהגות והמחשבות שלנו פיתוח יכולת לחשוב על תהליכים בכמה רמות עומק במקביל מאיפה נובע הידע הרב של אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שאנשים רבים תוהים כיצד הוא מתעסק בכל כך הרבה נושאים שונים. בפועל, הוא מדגיש שאין לו הרבה ידע במובן של שינון עובדות רבות, אלא יש לו יכולת שכלית לנתח ולחבר בין נושאים בצורה מעמיקה. הוא מדגיש שידע הוא אוסף של עובדות, בעוד השכל הוא יכולת לחשוב, להסיק מסקנות ולהבין דברים לעומק. מה ההבדל בין ידע לשכל? לדוגמה, אם שואלים מי ראש ממשלת הולנד, מדובר בפרט מידע שלא ניתן להסיקו באמצעות היגיון בלבד. זהו ידע שנצבר מספרים או ממקורות חיצוניים, כמו לדעת שיש מדינה בשם הולנד. אבל שכל הוא היכולת להסיק מסקנות מתוך מידע קיים. אם מישהו אומר שראש ממשלת זימברויר נקרא על אותו שם של ראש ממשלת הולנד, בעזרת שכל ניתן להסיק שגם אותו קוראים באותו שם. הדגש הוא על היכולת לחבר בין נקודות מידע שונות ולהגיע למסקנות, ולא רק על הצטברות של עובדות. מדוע אי אפשר לצבור כל כך הרבה ידע רק מקריאה? אליעד מציין שאי אפשר ללמוד כל כך הרבה עובדות ממקורות כמו ספרים ולהקיף את כל התחומים שהוא ... אדם שיש לו בעיה של חוסר ביטחון עצמי. עצם הידיעה שיש תחום שנקרא חוסר ביטחון עצמי היא סוג של ידע, אבל כדי להבין למה יש לאדם חוסר ביטחון עצמי, מהם הגורמים לכך ואיך לפתור זאת, נדרשת יכולת הסקה וניתוח. אליעד מדגיש ש - 99.9% מהדברים שהוא מסביר מתבססים על שכל, ולא רק על שינון של ידע תאורטי. איך ניתן לפתח את השכל ולהעמיק את יכולת הניתוח? אליעד מדגיש את החשיבות של לימוד צורת מחשבה. בין ... הנחות הבסיס שלנו ולערער עליהן כאשר נחוץ. הוא מסביר שהכלים הללו מאפשרים להסיק מסקנות מעשיות מכל רצף אירועים או מידע, גם כשמדובר בסיטואציות מורכבות או כאשר יש צורך לקחת בחשבון גורמים רבים. מדוע חשוב להבדיל בין ידע לשכל בכל תחום בחיים? אליעד מחדד שידע הוא בסיס חשוב - הוא מאפשר לזהות שמות, הגדרות ועובדות בסיסיות. אך כדי להתמודד עם בעיות אמיתיות, כמו איך ... והסקת מסקנות. בעזרת שכל, ניתן גם לקחת נושא שהתחלת ללמוד ולהעמיק בו באופן עצמאי, בלי להיות תלוי רק במקור הידע הראשוני. איך הדבר קשור לכל אדם שרוצה להרחיב את היכולות השכליות שלו? כל אדם יכול לשפר את היכולת השכלית ...

... מוהרן חא כב, התפתחות אישית, נפילות בחיים, התמודדות עם נפילה, התמודדות עם ירידה, מאניה דיפרסיה, מי יותר קרוב לאמת? ידע כללי או שכל, היגיון או ידע כללי מדוע מצבי הרוח משתנים בחיים? אליעד כהן מסביר שלכל אדם יש עליות וירידות, זמנים שבהם הוא מרגיש טוב ... הסובייקטיבית שלו היא של כישלון, אובייקטיבית הוא אכן התחזק והתקדם לרמה גבוהה יותר של יכולת והתמודדות. מה ההבדל בין ידע כללי לבין שכל והיגיון? אליעד מדגיש שיש הבדל בין ידע כללי (כגון שפה, מושגים טכניים) לבין שכל והיגיון טהור. ידע כללי הוא מידע שצריך ללמוד או לשמוע מבחוץ, למשל איך אומרים תפוז בסינית. לעומת זאת, שכל והיגיון הם יכולות פנימיות של האדם להבין ולהסיק מסקנות ללא תלות במידע חיצוני. שאלות כמו האם יש אלוהים, מהי משמעות הקיום או כיצד נוצר העולם - הן שאלות של שכל והיגיון שאינן תלויות בידע חיצוני אלא בכושר החשיבה של האדם בלבד. לכן, אדם עשוי להיות חכם יותר מאדם אחר, גם אם הוא מאמין ... עם ירידות בחיים? מה זה נעשה ונשמע בליקוטי מוהרן? האם מצבי רוח משתנים מעידים על התקדמות? איך להבחין בין ידע לשכל והיגיון? מהי התפתחות אישית לפי רבי נחמן? מדוע חייבים ליפול כדי לעלות? איך תיעוד עצמי עוזר במצבי רוח ...

בודהיזם - מה בודהה לא ידע? לאיזו הארה בודהה לא הגיע? חלק 1 במאמר הזה נדבר על תפישת העולם הבודהיסטית. נסביר את היתרון שלה, ונסביר גם את החיסרון שלה. וממילא נסביר גם מה בודהה לא ידע ולאיזו הארה בודהה לא הגיע. וכאשר מדברים על תפישת חיים כלשהי, בפרט כאשר באים לבאר את החסרונות שלה, אז ... האדם לא סובל יותר, ושאז הוא נמצא במצב של נירוונה, שקט נפשי ואושר. ועכשיו נסביר את מה שבודהה לא ידע. ואם נצטרך לומר במילה אחת את הדבר שאותו בודהה לא ידע, אז נאמר שבודהה לא ידע ליהנות. כי כל מה שבודהה ניסה להסביר, זה שהעולם הזה מלא בסבל. ושהבודהיזם יראה לאדם את הדרך להשתחרר מהסבל, ... להגיע האדם. וכפי שכבר ביארתי במספר מקומות, האדם לא יכול למכור לך יותר ממה שיש לו. ואם בודהה לא ידע איך ליהנות מהחיים, אז המקסימום שהוא יכול להתחייב עליו, זה לגרום לך לא לסבול כמו כולם. וכאשר האדם סובל, ... הוא לסבול. בודהה לא ראה את הטוב שיש בעולם. בודהה לא הבין מה הטוב שיש בכל דבר. בודהה לא ידע מה הסיבה הטובה שבגללה כל הדברים שבעולם קורים. בודהה לא היה מסוגל להתחבר רגשית לכל מה שקורה בעולם. בודהה לא ידע איך ליהנות מהחיים. והמקסימום שהוא היה יכול להציע, זה איך לא לסבול. בנוסף על כל אלו, מי שיתבונן היטב ... אם כן, כי הבודהה מקסימום יכול לעזור לאדם לסבול פחות. אך איך ליהנות מהחיים, את זה גם בודהה לא ידע. כי החיים הם כאן בעולם הזה. וכל האינטראקציה של החיים, היא כולה כאן בתוך העולם של התופעות המשתנות שהן ...

... המרכזיות של משחקי חשיבה? ניתן לסווג את משחקי החשיבה לשתי קטגוריות עיקריות, בהתאם לסוג המיומנויות הנדרשות במשחק: משחקים מבוססי ידע מקדים - משחקים אלו מחייבים את השחקן להסתמך על מידע קודם ועל ידע נצבר, כגון אוצר מילים, ידע כללי, עובדות היסטוריות או חוקים מוגדרים מראש. דוגמאות לכך הן משחקי טריוויה, תשבצים ותשחצים. משחקים מסוג זה תורמים בעיקר לחיזוק הזיכרון ויכולת השליפה של מידע, ופחות מעודדים חשיבה מופשטת ויצירתית. משחקים מבוססי חשיבה טהורה - משחקים הדורשים מהשחקן בעיקר יכולות שכליות, כגון ניתוח מצבים, ... ותכנון מהלכים קדימה. משחקים כאלה, כמו שחמט, סודוקו, חידות לוגיות ומשחקי אסטרטגיה, מחזקים את היכולות השכליות ללא תלות משמעותית בידע קודם. איך ניתן להעריך את התרומה של משחק חשיבה לפיתוח המוח? כדי להבין איזה משחק חשיבה תורם יותר לפיתוח המיומנויות הרצויות, יש לבדוק מספר היבטים מרכזיים של המשחק: רמת הידע המקדים הנדרש - ככל שהמשחק דורש יותר ידע חיצוני, הוא מאתגר פחות את החשיבה היצירתית והמופשטת, מכיוון שהשחקן נשען על שליפת מידע מוכר במקום ליצור פתרונות חדשים ויצירתיים. יכולת פתרון בעיות וחשיבה אנליטית - משחקים המחייבים פתרון בעיות, ניתוח מצבים מורכבים, ... על זיכרון, כמו משחקי טריוויה ותשבצים, אינם תורמים ישירות לפיתוח החשיבה האנליטית, אך הם בהחלט משפרים את יכולת שליפת המידע והזיכרון. דוגמאות להשוואה בין משחקי חשיבה שונים לדוגמה, ניתן להשוות בין שני משחקי חשיבה נפוצים, כגון תשבץ היגיון ושחמט: תשבץ היגיון - משחק זה משלב בין ידע כללי, ידע לשוני, הסקת מסקנות והבנה של הגדרות ורמזים. במהלך המשחק, השחקן נדרש לזכור מילים ולהשתמש בידע מוקדם כדי להשלים את התשבץ. כתוצאה מכך, המשחק הזה מפעיל גם חשיבה לוגית אך גם נשען במידה רבה על ידע וזיכרון. שחמט - משחק זה כמעט ואינו מסתמך על ידע מוקדם או עובדות חיצוניות, אלא מתמקד באופן מובהק בחשיבה לוגית, בתכנון אסטרטגי, בחיזוי מהלכי היריב ובניתוח מצבים מורכבים. בשחמט, ... במקרה הזה, השחמט ייחשב כמשחק יעיל יותר לפיתוח חשיבה לוגית ואנליטית, בעוד שתשבץ ההיגיון יהיה טוב יותר לפיתוח זיכרון, ידע כללי והסקת מסקנות מתוך ידע נתון. כיצד לבחור משחק חשיבה שמתאים למטרות האישיות? כאשר אדם מעוניין לבחור משחק חשיבה, עליו להגדיר תחילה מהן המיומנויות אותן הוא רוצה לשפר: אם המטרה היא לשפר את הזיכרון ושליפת מידע, משחקים כמו טריוויה או תשבצים יהיו הבחירה המומלצת. אם המטרה היא לפתח את החשיבה האנליטית, האסטרטגית ויכולת פתרון הבעיות, ... שחמט, סודוקו או חידות מתמטיות מורכבות. משחקים הדורשים תכנון לטווח ארוך יסייעו בשיפור החשיבה האסטרטגית ויכולת החיזוי. משחקים הדורשים ידע לשוני או ידע כללי יחזקו את הזיכרון ואת יכולת השליפה. חשוב להבין שכל משחק חשיבה מכיל שילוב של מיומנויות שונות, ולכן יש ... משפיע על תרומת המשחק לפיתוח החשיבה? ניתן לחלק את משחקי החשיבה לפי שני סוגים עיקריים של מיומנויות: משחקים הדורשים ידע מקדים - משחקים אלה מחייבים את השחקן להסתמך על מידע קודם שיש לו, כמו אוצר מילים, ידע כללי או חוקים מסוימים. לדוגמה, משחקי תשבצים או טריוויה מצריכים זיכרון וידע, אך פחות מאתגרים את יכולת החשיבה המופשטת והלוגית. משחקים הדורשים יכולת חשיבה טהורה - משחקים אלו פחות מבוססים על ידע קודם, אלא על יכולת ניתוח, הסקת מסקנות, פתרון בעיות וחשיבה לוגית. לדוגמה, משחקי שחמט, סודוקו, חידות מתמטיות או משחקים ... מהלכים. כיצד להעריך את תרומת המשחק? על מנת להעריך איזה משחק מחזק יותר את יכולות החשיבה, יש לבדוק: כמה ידע מקדים נדרש? - ככל שהמשחק דורש יותר מידע חיצוני, כך הוא פחות מאתגר את החשיבה היצירתית והלוגית. עד כמה המשחק מחייב פתרון בעיות? - משחקים שמצריכים פתרון ... האנליטית. כמה שימוש בזיכרון נדרש? - משחקים המבוססים על זיכרון אינם בהכרח מפתחים חשיבה לוגית, אלא מתבססים על שליפת מידע מהעבר. דוגמה לניתוח משחקי חשיבה נניח שיש שני משחקי חשיבה: 1. תשבץ היגיון - משלב ידע לשוני וידע כללי, לצד מיומנות הסקת מסקנות והיגיון. הוא מחייב שימוש בזיכרון וביכולת לקשר מידע, אך פחות מחזק חשיבה מתמטית או אסטרטגית. 2. שחמט - דורש חשיבה לוגית, תכנון קדימה, חיזוי מהלכים עתידיים של היריב ואסטרטגיה. המשחק כמעט ואינו תלוי בידע קודם אלא בכישורי חשיבה בלבד. במקרה הזה, השחמט מפתח את החשיבה במובן הלוגי - אסטרטגי יותר, בעוד שהתשבץ משלב ... מזה במיומנויות שהם מחזקים. אם רוצים לפתח חשיבה לוגית ואסטרטגית, כדאי לבחור במשחקים שמאתגרים את היכולת האנליטית ופחות דורשים ידע קודם. אם המטרה היא חיזוק הזיכרון או ההיכרות עם מידע חדש, משחקים מבוססי ידע יהיו מועילים. חשוב להיות מודעים לכך שישנם הבדלים בין סוגי המשחקים ולהתאים את הבחירה בהתאם למיומנויות שרוצים לשפר. משחקי ...

... רוחנית? איך להבין יותר? איך לפתח את החשיבה? פחות מרגע אחד, איך מתפתחת החשיבה? לחזור על השאלה, איך נוצר ידע? איך מבינים דברים? איך להבין דברים? מודעות עצמית איך מתפתחת החשיבה וכיצד נוצר ידע חדש? החשיבה מתפתחת באמצעות תהליך של חזרה וחשיפה מתמשכת למידע ולרעיונות חדשים. אליעד מסביר שהאדם נולד במצב של חוסר ידע מוחלט, ולמעשה, בתחילת חייו הוא לא יודע דבר. אך בכל זאת, האדם מתפתח ולומד לדבר, לקרוא ולרכוש ידע רב. איך דבר זה אפשרי? כי בכל יום הוא נתקל שוב ושוב באותו מידע, חוזר עליו, מתנסה בו, עד שלבסוף הוא מצליח להבין ולהפנים את המשמעות שלו. לדוגמה, כאשר ילד לומד לדבר, הוא ... חוזר על השאלה, אלא בעיקר במידה שבה החשיבה שלו מתפתחת בנושאים אחרים במקביל. כלומר, האדם צריך להקיף את עצמו במידע נוסף ורלוונטי, ורק אז השאלה שהוא שואל הופכת להיות יותר משמעותית, עמוקה ומובנת. אליעד נותן דוגמה ללימוד שפה זרה, ... מישהו יקבל מילה אחת בסינית ויחזור עליה אלף פעמים, הוא עדיין לא יבין אותה באמת אם הוא לא יקבל מידע נוסף מסביב למילה. אך אם אותו אדם ייחשף למילים נוספות בסינית, יבין את ההקשר שלהן, וישמע אותן בשימוש מגוון ... מיידי ומיידי. האדם מגיע להכרה כלשהי, ומבין אותה בצורה כל כך מהירה ומלאה, עד שזה מרגיש כאילו תמיד הוא ידע אותה. הוא מתייחס לכך שהחוויה הזו מתוארת בספרי רבי נחמן מברסלב, שבהם קיימים מושגים של הבנה בפחות מרגע. אליעד מוסיף שאחרי שמגיעים להבנה כזו, האדם חש שהוא ידע את הדבר מאז ומתמיד, כאילו מעולם לא היה במצב של אי - הבנה. זו הבנה שנמצאת מעבר לתהליך הדרגתי ... ניחשת אותם במקרה או מילאת מספיק טפסים, כך גם בהבנה רוחנית - אם תמשיך לשאול ולחזור ולחשוף את עצמך למידע מסביב, יש סיכוי שתגיע בסופו של דבר להבנה השלמה. ככל שאדם חושף עצמו יותר למידע, הוא מקרב את עצמו לרגע ההבנה השלמה. אליעד מדגיש שאין דרך לקצר או לעקוף את התהליך הזה, אך אפשר ... ההבנה ויעזרו להגיע לאותה נקודת הבנה שלמה מהר יותר. איך מתפתחת החשיבה? מה זה הבנה בפחות מרגע? איך נוצר ידע חדש? איך ללמוד דברים חדשים? מהי התקדמות רוחנית?

... מוחקת את משמעות השאלה. לכן, כדי שתהליך שאילת השאלות יהיה אפקטיבי, חייבים לחפש תשובות שהן אמיתיות, הגיוניות, ומבוססות על ידע והבנה. מה ההבדל בין ידע אקראי לידע סיבתי, ולמה זה חשוב? קיים הבדל חשוב בין שני סוגי ידע: ידע אקראי - ידע פשוט שמפעיל את הזיכרון בלבד, למשל איך אומרים שולחן באנגלית? ידע מסוג זה אינו תורם לפיתוח ההיגיון. ידע סיבתי - ידע שמתבסס על הבנת הסיבות והתהליכים, כמו למה מים רותחים בטמפרטורה מסוימת? או איך פועלת מערכת העצבים? ידע כזה מפעיל את החשיבה ההגיונית והביקורתית, ולכן הוא החשוב ביותר לפיתוח השכל. אליעד ממליץ להתמקד בשאלות סיבתיות כי הן ... למנוע שאילת שאלות מתוך אינטרסים אישיים או חוסר יכולת להתמודד עם האתגרים שהשאלות מעלות. לדוגמה, מערכת שלטונית יכולה להסתיר מידע כדי למנוע ביקורת, ומורים או הורים יכולים לחסום שאלות כי הם עייפים או כי אין להם תשובות. אליעד מדגיש ... וטובות? איך לאתגר את ההיגיון הקיים שלנו? איך לבדוק אם התשובה היא אמיתית ומבוססת על עובדות? אליעד מציע לחפש מידע נוסף על סוגי שאלות, דרכי ניסוח, וטכניקות לבדיקה ואימות תשובות. תהליך זה יכול לעזור לפתח חשיבה ביקורתית והבנה מעמיקה. ... הדרך הבטוחה והיעילה ביותר לפתח את השכל. השאלות צריכות להיות מגוונות ככל האפשר, והתשובות חייבות להיות הגיוניות ומבוססות על ידע אמיתי. לא לתת לאף אחד למנוע מכם לשאול שאלות, כי פיתוח החשיבה הוא בשליטתכם בלבד. ככל שתשאלו יותר, כך ... על היגיון ועובדות. נסו להסביר את התשובה למישהו אחר - אם אתם מצליחים להסביר, כנראה שהתשובה טובה. שני סוגי ידע: ידע סיבתי וידע אקראי יש להבחין בין שני סוגי ידע: ידע אקראי - לדוגמה, איך אומרים שולחן באנגלית או איך קוראים לבירה של מדינה מסוימת. זהו ידע שמפעיל את הזיכרון אך לא את ההיגיון. ידע סיבתי - מידע שמתבסס על הבנה של למה ו - איך. לדוגמה, למה מים רותחים בטמפרטורה מסוימת? איך פועלת מערכת העצבים בגוף ... רבות, אנשים בעמדות כוח אינם רוצים שיישאלו שאלות כי זה מאתגר את השליטה שלהם. לדוגמה: מערכות שלטון לפעמים מסתירות מידע כדי למנוע ביקורת. מורים או הורים עשויים לחסום שאלות כי אין להם כוח או ידע לענות. סביבה חברתית שמזלזלת בשאלות יכולה לגרום לאדם להימנע מלשאול. למה לא כדאי להפסיק לשאול? ברגע שמישהו אומר לכם ...

בודהיזם - מה בודהה לא ידע? לאיזו הארה בודהה לא הגיע? חלק 2 כי מי שיתבונן היטב על העולם, יראה כי המציאות שלנו מכילה בתוכה ... אל הבריחה מהסבל. אבל זו לא השלמות. כי השלמות כפי שכבר ביארתי, היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו, שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו, מצד אחד גם ליהנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן ... זאת המלצה של מי שלא יודע לנצח במשחק, וגם להפסיד בכבוד אם צריך. כי הבודהה לא היה מסוגל ולא ידע איך להכיל בתוכו את הסבל. כי הסבל והרע הוא חלק מהמשחק. ומי שרוצה להשתחרר מהסבל באמת, עליו לדעת איך ... מסוגל להכיל בתוכו את הסבל. ולהשתחרר מהסבל פירושו, לדעת להפיק הנאה גם ממצב של סבל. ואת זה הבודהה לא ידע איך לעשות. בכל מקרה, השלמות היא שהאדם יבין את המציאות, ואז האדם ימצא את הטוב שיש בכל דבר, בצורה ...

... אצל הבחורות היפות? אליעד כהן מתייחס לתוכנית הטלוויזיה היפה והחנון, בה מציגים בחורים חנונים לצד בחורות יפות אך חסרות ידע והשכלה כללית. הוא מסביר שהתוכנית בנויה על ההבדלים הללו, בהם החנונים מוצגים כמשכילים מאוד אך חסרי מיומנויות חברתיות, בעיקר עם נשים, ואילו הבחורות היפות מוצגות כטיפשות וחסרות ידע כללי בסיסי. בתוכנית מנסים להראות את הבורות של הבחורות באמצעות שאלות פשוטות שכולם אמורים לדעת, כגון שמות פוליטיקאים, מושגים בסיסיים, או אפילו הבדל בין ימין ושמאל. אליעד מדגיש כי הבחורות אכן נראות טיפשות בגלל חוסר הידע הכללי שלהן, אך מצד שני, אלו שצוחקים עליהן ומזלזלים בהן, גם הם לא פחות טיפשים. הטעות המרכזית של שני ... מתפיסת העצמי הפנימי ולא מהמראה החיצוני. אך כאן הוא מוסיף הסבר מפתיע ואומר, שמי שלועג לבחורות הללו בגלל חוסר הידע שלהן, לא שונה מהן כלל. ההבדל היחידי הוא שהבחורות עסוקות ביופי הפיזי שלהן, ואילו החנונים, או כל אדם שמחשיב את עצמו משכיל, עסוקים בידע חיצוני חסר ערך אמיתי בדיוק באותה מידה. מה ההבדל בין ידע פנימי לידע חיצוני? אליעד כהן מסביר שיש שני סוגי ידע: ידע חיצוני וידע פנימי. ידע חיצוני כולל בתוכו את כל הפרטים הטכניים שאנשים יודעים, כמו שמות פוליטיקאים, כיוונים גיאוגרפיים, או פתגמים. ידע פנימי, לעומת זאת, הוא היכולת של אדם להבין את עצמו באמת, להבין למה הוא חושב את מה שהוא חושב, ... רגשותיו הפנימיים. למה החנונים הם לא חכמים יותר מהיפות? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת, והיא שהאנשים המשכילים והחנונים, למרות הידע הרב שלהם, מחזיקים בראשם למעשה הרבה מידע חסר תועלת, אותו הוא מכנה זבל. הוא מדגיש שאותו ידע חיצוני הוא חסר משמעות מבחינת אושר אמיתי. ידע על שמאל וימין, על פוליטיקאים או על מושגים חיצוניים אחרים, הוא חסר ערך אמיתי כשמדובר בשאלה האם האדם מאושר או לא. הוא מביא כדוגמה ילדים קטנים, שאינם יודעים הרבה פרטים טכניים או ידע כללי, אך הם מאושרים הרבה יותר ממבוגרים. אליעד מסביר שכולם, כולל אותם אנשים משכילים, רוצים למעשה לחזור למצב הילדותי של חוסר ידע כללי אך עם שלווה פנימית גדולה יותר. מהו אושר אמיתי ואיך מודדים אותו? אליעד מגדיר אושר אמיתי לא ככמות הידע של האדם, אלא לפי היכולת שלו להישאר שמח ושלו, גם כאשר דברים חיצוניים לא מסתדרים כפי שהוא רוצה. אדם ... הוא מי שמסוגל להישאר רגוע ושמח, אפילו במצבים קשים. אושר אמיתי אינו מותנה בדבר חיצוני, כמו כסף, מעמד או ידע. מדוע הבחורות היפות הן לעיתים חכמות יותר מפרופסורים? אליעד מסכם נקודה זו בכך, שדווקא הבחורות היפות שנחשבות טיפשות לכאורה, יכולות להיות חכמות באמת כאשר הן לא מתעניינות בשטויות של ידע כללי חסר ערך, אלא עוסקות במה שחשוב להן באמת, גם אם זה רק יופי. מצד שני, אותם פרופסורים שנראים ... או של עובדה טכנית כלשהי. אדם יכול לדעת מיליון עובדות אך עדיין לא להבין את עצמו ואת חייו, ולכן הידע החיצוני הזה חסר כל משמעות פנימית ואמיתית. מהי המשמעות האמיתית של יופי פנימי? לבסוף, אליעד מבהיר שהמשמעות האמיתית של יופי פנימי היא ההבנה העצמית, השקט הפנימי, האושר האמיתי והיכולת להיות נאמן לרגשות ולרצונות האמיתיים של האדם. לא כמות הידע או רמת ההשכלה קובעת מי חכם ומי טיפש, אלא עד כמה האדם באמת מבין את עצמו לעומק, ומסוגל להיות ... אך עם דגש ברור וחד - משמעי על החשיבות של הפנימיות וההבנה העצמית העמוקה. מה זה יופי פנימי? האם ידע חיצוני מביא אושר? מה ההבדל בין יופי לחכמה? איך להיות מאושר באמת? האם היפות הן באמת טיפשות? איך מודדים ...

... איש שסבל מחרדות ומה הוא עוד סבל מחרדות ודיכאונות אבל לא רק שהוא סבל מחרדות ודיכאונות הוא גם לא ידע ממה החרדות וממה הדיכאונות הוא לא ידע היו לו המון חרדות והוא לא ידע ממה החרדות היו לו המון דיכאונות והוא לא ידע ממה הדיכאונות, אותו איש גם היו לו המון דברים שהכעיסו אותו והיו לו המון תחושות של כעס והוא לא ידע מה ועכשיו אפשר לתת לו עשרה דברים שהיה לו והוא לא ידע מה נכון היה לו עצבים והוא לא ידע מה היה לו חרדות והוא לא ידע מה היה לו טראומות והוא לא ידע מה היה לו פחדים והוא לא ידע מה היה לו הרבה דברים שהוא לא ידע מה, הוא לא ידע מה הוא אומר אני סובל מחרדות, מה החרדות? לא יודע אין לי מושג לא יודע אני מרגיש חרדה אני ... ותטפל בהן ככה אתה תוכל לחשוף גם את החרדות שאתה לא יודע מה הן. ש: אבל אמרת שהוא לא ידע כלום הוא לא ידע ממה הוא חרד הוא לא יודע כלום. אליעד: הוא אומר שהוא לא יודע כלום. ש: אוקי. אליעד: אוקי מה ...