... אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ... שנראה כאילו יש לו סיבה - המילה הזכירה לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח ... אחר? אם למשל ראינו מטוס במהלך היום, נוכל לחלום על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? ... להניח שהוא ייחשף לאותן התנהגויות. אך האם זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך ... אנחנו חושבים על דבר מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ... שנראה כאילו יש לו סיבה - המילה הזכירה לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח ... אחר? אם למשל ראינו מטוס במהלך היום, נוכל לחלום על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? ... להניח שהוא ייחשף לאותן התנהגויות. אך האם זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך ... אנחנו חושבים על דבר מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון ...

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ... את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. ... רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל ... נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל

... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות , שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו ... או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום ... אפשרות אחרת, והפעולה נעשית מתוך הכרח מוחלט. במצב כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם ... צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה ... לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו ... - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת ... המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד ... (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה ... על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן ... עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך ... שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות ... חייבת להיות סיבתית. הוא מציין שברגע שאנחנו מתחילים לשאול את השאלות הללו, אנחנו לא יכולים להבין אותן מבלי להבין את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת ...

... חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה ... שקיימות עבור כל דבר שקורה: או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, ... לעשות - עדיין, אם משהו חיצוני או פנימי הכריח אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא בחר לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה מכריחה ... סיבה מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל פעולה או ... או שקיימת סיבה מחייבת מדוע האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת סיבה ראשונית וחזקה מאוד שמחייבת את הכל ... שגם לסיבה זו חייבת להיות סיבה, וכן הלאה עד אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות. מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק בבחירה חופשית אמיתית. מה צריך האדם לעשות כדי להבין את ... ולא אחרת. עליו לחקור האם הפעולה מוכרחת או מקרית, ולחקור האם ניתן למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא יבין שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר משמעות. סיכום מסקנת ההרצאה לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן עוסקת ... העמוק שקיים במושג הזה. הוא מסביר שבחינה פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את התהליכים של סיבה ותוצאה, ולגלות בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים או מקריים? האם הכל נקבע מראש? מהי סיבה ראשונית? האם אדם ... יכול להיות שאתה עצמך בוחר ככה ולא אחרת, ואז נשאלת השאלה למה בחרת ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר שבחרת, ואז זה ללא סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא אז אם הכל אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה מסוימת, אבל, היא לא מכריחה אותך. ועל האדם לשאול את עצמו, מה הסיבה לכל פעולה שהוא עושה או שיש סיבה שמכריחה את הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי, וזה אין סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו על הכל, למה אני רוצה ככה ולא אחרת, האם אתה מוכרח לרצות את הרצון ... האם יש לאדם בחירה, או שאין בחירה? על האדם להעמיק בכך. ועכשיו נגיד שאם יש סיבה שמחייבת לגמרי, היא שוות ערך לאקראי לגמרי. נאמר שהסיבה הכריחה את הדבר, אז מה הכריח את הדבר שהכריח. וגם אם הסיבה עצמה בסופו של דבר היא אקראית, וסיבה ראשונה של כל הסיבות אז זה אומר שיש העדר סיבה. ועל האדם לבדוק פנימה ולעומק, מהי בחירה אמיתית ...

... באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות , סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות באות בצרורות ודברים טובים באים ביחד? אליעד כהן מסביר על תופעה ... אליעד מדגיש כי השאלה החשובה היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף כסיבתי לחלוטין: יש סיבה ברורה מדוע דבר אחד מוביל לדבר הבא. לפי גישה ... ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע תקופה טובה? אליעד כהן מסביר שגם כאשר הכל נראה סיבתי ... מסביר שגם זה יכול להיתפס כסדר מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות נעלמות מעינינו. האם חוק האינרציה מסביר את התופעה של צרות באות ... כמו קארמה, מזל או דטרמיניזם. קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל נקבע מראש ואין באמת מקריות בעולם, והכל הוא תוצאה של סיבות קודמות. ... שלנו תלויה בעיקר באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר מזל? אליעד כהן מציע דרך מעשית להתמודדות עם מצב של צרות בצרורות: להפסיק להתנגד ... דפוסים מסוימים באירועים, אבל כל ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? מה זו אינרציה בחיים? מה הקשר בין קארמה לדטרמיניזם? ...

... סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים נרחבים שנועדו להמחיש איך תפיסת המציאות שלנו פועלת וכיצד אנו יכולים להתמודד טוב ... מורגש יותר, כיוון שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן בפרשנות הסיבתית שהאדם נותן לאירוע. למה אירוע קטן יכול להרגיש כמו אסון ... עצבני מאוד על כך שאיבד שקל אחד, כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם מישהו מתעצבן לעיתים קרובות, הוא ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק. לדוגמה, אליעד מציין שאם אשתך כועסת עליך בערב, זה עשוי ... מצב הפוך שבו אירועים שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית? לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה אותך, לכאורה התגובה הטבעית היא כעס. אך אפשר לדמיין גם תגובות אחרות, כמו תגובה של ... או מפרש את הסיטואציה אחרת). אליעד מראה שתחושת הבחירה נובעת דווקא מכך שאתה מסוגל לדמיין את האפשרויות השונות, ולכן גם התגובה שלך נתפסת כאקראית וסיבתית בו זמנית. האם הסתברות משתנה בהתאם לעבר? אליעד מציג גם את הנושא של הסתברות באמצעות דוגמה פשוטה של זריקת ... סטטיסטית - לא מתוך זיכרון אלא מתוך ההיגיון והסטטיסטיקה - אנחנו מצפים לקבל התפלגות אחידה לאורך זמן. מה הקשר בין קבלת המציאות להבנת האקראיות והסיבתיות? בסופו של דבר, המסקנה שאליעד מעביר היא שיכולת קבלת המציאות קשורה באופן הדוק להבנת המתח שבין אקראיות וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות בצורה פתוחה ומכילה יותר. האם הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן? ...

... הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות , סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, ... אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות וסובייקטיביות. ... מסביר שאין הבדל אמיתי בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא הם חלקים ... את המושג בקבוק בהקשר מסוים. האם קיים בקבוק או האם מדובר בהשפעה אקראית שנראית כמו בקבוק - כל תשובה תוכל להיתפס כחלק מהמציאות, ... להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן שלעיתים אנחנו ... לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא תמיד ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות מאחורי שני ... הבדל בין השניים. מה שנראה כקשר סיבתי עשוי להתפרש בסופו של דבר כאקראי לחלוטין. בהסבר נוסף, הוא מציין שגם כאשר אדם מרגיש ... יכול להרגיש את אותה תחושה גם כאשר כל הדברים נראים כאילו קרו באקראי. תהליך זה הוא תהליך אישי וסובייקטיבי, שבו כל אחד חווה את ... תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ואובייקטיביות ...

... מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית מה הם צירופי המקרים, ניסים והשגחה פרטית לפי אליעד ... (הם עשויים מאותם חומרים) ורק ספר תהילים נשאר שלם בסוף השריפה. הוא שואל אם מדובר בכדאיות של דעה דתית או בניסיון אישי שנעשה מתוך אמונה בתופעות אקראיות. הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית. אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד משמעית על קיום אלוהים, אז האם כל נושא השגחה פרטית הוא למעשה שקר שנבנה מתוך ... אליעד, צירוף מקרים יכול להיראות כנס, אך אין בו בהכרח הוכחה ישירה לקיום כוח עליון. הוא מסביר כי כאשר אנו מבינים את העולם כהשלכות של סדרים אקראיים, קל לנו להתבלבל ולייחס לכל תופעה משמעות דתית או רוחנית. הוא מציין שמקרים שבהם נראה כי תופעות לא מוסברות קורות - כמו במקרה של הספר תהילים - ... של סיבות. האם כל תופעה שנראית כנס יכולה להיחשב כהשגחה פרטית? אליעד כהן מציע כי לעיתים תופעות שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של חפצים במצבים קיצוניים או השפעת חומרים מסוימים, אינן נובעות מהשגחה פרטית. תופעות כאלה קורות לעיתים, אך לעיתים ... ניסויים אישיים (כמו לקחת ספר תהילים ולשרוף אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים טבעיים או אקראיים. אליעד גם מתאר ניסויים שונים שמדמים תופעות של ניסים, כמו שבירת צורת התנהגות מסוימת על ידי שימוש בספרי תהילים. הוא טוען כי אפילו אם תוצאה מסוימת ... פשוט במציאות פיזיקלית שלא נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות ...

... חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, ... בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה ... סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי . מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים , אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות , כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או ... את השאלה המרכזית של האם כל דבר בעולם חייב להיות סיבתי, או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים ... לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק גרם לכל דבר לקרות. סיבתיות סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה ...

אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי , סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי ... מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך ... שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה ... אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא ... עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען שהמציאות מתנהגת ... שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, התשובה האמיתית היא ... היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד ... אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם? ...