... מדובר בידיעה בסיסית שהאדם יודע מעצמו, ללא צורך בלימוד חיצוני, ושהאדם אינו מסוגל לא לדעתה או לשכוח אותה. כיצד ידיעות של האדם תלויות אחת בשניה? אליעד כהן מסביר שבמוחו של כל אדם יש ידיעות רבות ושונות. הוא נותן דוגמאות שונות לידיעות אלה כגון הידיעה שכדור הארץ עגול, מה זה שולחן, איך קוראים לו, בן כמה הוא ועוד. לטענתו, כל ידיעה שאדם מחזיק בה תלויה בידיעות אחרות שמבססות אותה. למשל, אם האדם יודע מהו שולחן, זה אומר שבתוך הידיעה של המילה שולחן כלולות גם ידיעות נוספות על דברים כמו חפצים, המציאות הכללית, בית, כדור הארץ וכדומה. אם היינו מדמיינים מצב שבו האדם יודע רק את המושג שולחן, ללא ידיעות נוספות, השולחן היה חסר משמעות לחלוטין. המשמעות של כל מושג או ידיעה נגזרת ממושגים אחרים שמקיפים אותו, לכן ידיעות תלויות זו בזו. דוגמה נוספת שאליעד כהן ... עיגול ועל כך שיש כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך ... של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם ... בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של המושכל ... לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך ... דבר שאין צורך להוכיח אותו. הדבר שהוא יודע בעצמו בלי ללמוד אותו. העניין של המושכל הראשון נתבונן כי לאדם יש ידיעות רבות כל מיני סוגי ידיעות. כל הידיעות מבוססות על אחרות אדם יודע מה שולחן לו ... לשולחן משמשות כלשהי אם קיים אין לו שום משמעות כי היא נגזרת ממשמעות אחרת מחוץ לשולחן. בתוך הידיעה שולחן כלולות ידיעות אחרות. כאשר אדם אומר שולחן הוא אומר מציאות. אם נשאל איזה אסוציאציות עולות לו המילה שולחן כוללת את כל שאר הידיעות יש ידיעות שתלויות אחת בשנייה יכול להיות שהוא ידע שיש דבר כזה שולחן בלי לדעת על כסא אדם לא יכול לדעת שולחן בלי לדעת דבר כזה חפץ כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. אי אפשר לדעת דברים בלי לדעת על דברים אחרים קודם. הידיעה של כדור הארץ הידיעה עגול יש ידיעה שיש כדור הארץ כוללת בתוכה ידיעות אחרות שבלעדיהן ידיעה של כדור הארץ לא ...

ידיעות - את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח? ידיעות. ידיעה. שכחה. זיכרון. פילוסופיה. את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את ... כדי לדעת מהו כגדש, על האדם לדעת לאילו ידיעות אחרות עליו לקשר את המילה כגדש. שאלת התבוננות: אכ מהו שולחן? תשובה: אוסף כל הדברים ... או כל מילה אחרת, היא ביטוי הגדרה של ידיעות אחרות. על הכגדש האדם אינו יודע דבר ולכן אינו יודע מהו. על השולחן האדם יודע ידיעות כלשהן, שהן אלו שמהוות את מהותו של השולחן. ונמשיך להתבונן בעניין. כאשר האדם אומר את המילה שולחן, אילו ידיעות קופצות לו לראש? תשובה: המהות של המילה שולחן נוצרת על ידי זה שהאדם בצורה אסוציאטיבית ... בית עץ ריהוט ספרים וכיוב. ניקח אחת מכל הידיעות האלו שמגדירה לנו מהו שולחן, כגון לדוגמה בית, וננסה להבין מהי מהותו של בית. שאלה: מהו בית? תשובה: אוסף כל הידיעות של האדם על בית = בית. מסקנה: בית שולחן כסא אהבה עולם אני מחשבה רצון זמן וכולי, כל ... הגדרות אחד של השני אך לא יותר מכך. כל הידיעות כולן הן רק תיאורים שונים ובגדים שונים של המציאות. כל צורה שונה של המציאות מתוארת ... שונה האני מהאחר וממה שאינו אני. תשובה: בידיעות שאותן האדם משייך לדבר עצמו. אצל ילדים קטנים לדוגמה ניתן לראות כי אצלם אין הבחנה ... הפנימי לחיצוני. גם האני הוא רק הגדרה של ידיעות כלשהן. תובנה: כל הידיעות כולן הן הגדרות של הגדרות אחרות שהן הגדרות של הגדרות אחרות וכולי. שאלה: אז מהו בעצם ... שאותו מגדירים כל הדברים? זא מאחר שכל הידיעות כולן הן רק הגדרות, אז מהי המהות שאותה כל הדברים מגדירים? תשובה: את הדבר שאי אפשר ... שבעולם הם רק צורות שונות שלה, כל הידיעות כולן כוללות אותה. מי שיתבונן יראה, כי כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. שאלה: האם אפשר לדעת מהו שולחן בלי לדעת מהו כסא? תשובה: כן. שאלה: מהן הידיעות הבסיסיות ביותר שבלעדיהן אי אפשר לדעת מהו שולחן? תשובה: ידיעות פנימיות יותר, כגון ידיעת האני מקום זמן וכולי. שאלה לחיפוש עצמי: מהי הידיעה הבסיסית ביותר שנמצאת בכל הידיעות כולן? מהי הידיעה שמהווה את הבסיס לכל הידיעות כולן? הידיעה שאי אפשר שלא לדעת אותה? מהי ידיעת הבסיס שכל הידיעות כולן הן רק מבוססות עליה? אז מהי הידיעה הזאת? תשובה: מהותה האמיתית של המציאות. המהות ... לדעת אלו רק חלקים של מה שבאמת קיים. הידיעות אותן יודע האדם הן צמצומים שונים של המהות האמיתית של המציאות. כפי שכבר ביארתי ... היא רק אחד מהצדדים של המטבע. שורש הידיעות = המטבע = המהות האמיתית של המציאות. הידיעות = צדדים שונים של ידיעה אחת אין סופית. משום שהמהות של המציאות היא אין סופית, לכן לא ... באמת בשלמות. אך כן ניתן להבין כי כל הידיעות כולן מגדירות את המהות האין סופית של המציאות. ברמה המעשית: על האדם להתבונן לעומק על הידיעות שלו, עד שהוא יגיע להבנה של מהי המהות האמיתית של המציאות. הבנה של מהות המציאות = ...

... דורשת לימוד משום שאי אפשר לא לדעת אותה. כל ידיעה שיש לאדם, כמו מהו שולחן, מהו כדור הארץ או אפילו הרגשה של רעב, תמיד תלויה בידיעות אחרות. מושכל ראשון, לעומת זאת, הוא הידיעה שעליה מבוססות כל שאר הידיעות ואינה תלויה בשום ידיעה אחרת. למה כל ידיעה תלויה בידיעות אחרות? כל ידיעה שיש לאדם קשורה תמיד לידיעות נוספות. לדוגמה, כאשר אדם אומר שולחן, משמעות הדבר אינה עומדת בפני עצמה, אלא תלויה בהכרה שיש עולם, שיש חפצים, שיש מקום שבו נמצא השולחן וכולי. כלומר, הידיעה שולחן הופכת למשמעותית רק ביחס לידיעות אחרות שיש לאדם. אם אדם היה יודע רק מה זה שולחן ולא דבר אחר, הידיעה הזאת לא הייתה בעלת משמעות כלל, כיוון שמשמעות המושג ... מציאות. דוגמה נוספת היא הידיעה שכדור הארץ עגול. כדי לדעת שכדור הארץ עגול, האדם חייב לדעת קודם מה זה כדור הארץ ומהו עיגול. ללא הידיעות הללו לא ניתן לדעת את הידיעה כדור הארץ עגול. באופן דומה, אם אדם יודע שהוא רעב, הידיעה הזו כוללת בתוכה ידיעות אחרות כגון שיש דבר כזה רעב, שיש אני ושיש דבר כזה רצון. מה מייחד את המושכל הראשון מידיעות אחרות? בשונה מידיעות רגילות שניתן ללמוד אותן וניתן גם לשכוח אותן, מושכל ראשון הוא דבר שאדם מעולם לא למד, אי אפשר לשכוח אותו, ולא קיימת אפשרות שלא לדעת אותו. מושכל ראשון הוא הידיעה היסודית והבסיסית ביותר, שכל הידיעות האחרות מבוססות עליה. זהו הדבר היחיד שהאדם יודע מעצמו ללא צורך בלימוד וללא אפשרות של שכחה. לדוגמה, הידיעה שיש כדור ... שלא יכולה להיות אחרת - המושכל הראשון. מושכל ראשון הוא אותו הדבר שאי אפשר לא לדעת אותו, והוא הידיעה הבסיסית שעליה מבוססות כל הידיעות האחרות. מדוע קשה להבחין במושכל הראשון? המושכל הראשון הוא כל כך ברור ומובן מאליו, עד שאנשים לא מודעים לכך שהם יודעים אותו. אנשים אינם מרגישים שיש בכך חידוש, ולכן גם לא מודעים לידיעה הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום שזהו הדבר היחיד בעולם ... מחויב המציאות מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין צורך להוכיח אותו. שהאדם יודע את הדבר הזה בלי שיצטרך ללמוד אותו. ולכל אדם יש הרבה ידיעות. אדם יודע מה זה שולחן, וכן האלה שאר ידיעות. כל הידיעות הללו מבוססות על ידיעות אחרות. למשל הידיעה שולחן, לו יצויר שהאדם היה יודע רק את ידיעת השולחן. מאז שנולד ועד שמת רק ידיעה זו. האם יש לידיעה הזו משמעות? לא. כי משמעות שלחן אצלנו היא רק ביחס לידיעות נוספות. אבל כאשר הידיעה היחידה היא שולחן אין יותר משמעות, כי אין ידיעה נוספת ביחס אליה. לכן, אם נשאל אדם מה זה שולחן, הוא יעלה אסוציאציות נוספות של ידיעות הקשורות לשלחן. יש ידיעות שונות, למשל שתלויות אחת בשניה או שלא. למשל יתכן שידע שיש שולחן ולא ידע שיש כסא. אך לא יתכן שידע שיש שולחן ולא ידע שיש חפץ. כלומר, - כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות. אם אתה יודע שכדור הארץ עגול, לשם כך עליך לדעת מהו עיגול ומהו כדור הארץ. יש ידיעות מחויבות ויש כאלה שאינן. למשל בעניין הכדור הארץ, ידיעה זו כולל ידיעות נוספות מחויבות. לשל ידיעה שאדם רעב, היא כולל ידיעה שיש רעב ויש אני ויש רצון וגם ידיעת רעב. כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות אחרות. מהו מושכל ראשון? כל הידיעות שמלמדים את האדם הוא יכול גם לא לדעת אותם, אם לא ידע = קיימת אפשרות לא לדעת. אבל במציאות שלנו יש דבר אחד שאותו אי אפשר לא לדעת כי עליו מבוססות כל הידיעות. למשל הידיעה שיש כדור הארץ מבוססת על זה שיש מציאות, ושאתה עצמך קיים. כאשר אתה אומר שכדור הארץ עגול, אתה עצם אומר שאתה יודע שאתה קיים. בכל הידיעות כולן יש ידיעות פנימיות שכולל אותן. ויש ידיעה אחת שאותה לא לימדו את האדם ובנוסף לזה אי אפשר לשכוח אותו. ידיעת האמת פירושו ידיעת ...

... האלוהי לשכל האנושי? ההבדל הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. ההבדל השני: אלוהים יודע ... רעיון. ההבדל הראשון מציין את הדרך בה אלוהים יודע את כל הידיעות יחד, למרות שהן נראות שונות זו מזו. מבחינה אנושית, אנחנו רגילים לתפוס כל ידיעה כפרט נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כהשכל הנקנה, שבו כל ... שהשכל של האל שונה בהם מזה של האדם האל יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא יודע פרטים ... כסא ושולחן), אך מנקודת המבט שלו, אין הפרדה אמיתית בין הידיעות. מבחינה אנושית, אם יודעים שיש כאן שני תפוזים ושם עוד תפוז אחד, הרי שמדובר בשלוש ידיעות או שלושה מצבים. אבל הרעיון האלוהי מתאר ידיעה אחת שמכילה ... וגם את האחדות המוחלטת שלהם. בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב ... שפירושו לרכוש תפיסה שלפיה בכל ידיעה בודדת כלולות כל הידיעות, כך שאין הפרדה בין הקיים פה לקיים שם, בין מה שנראה שונה ... הדברים שנבדל מדעו ממדענו. הראשון, שבמדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במדעו האחד - בידיעה אחת, הוא יודע ... דיבר על השכל הנקנה, שאמר שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות. מדעו זה להיות, אז ישות והוא זה דברים שונים, אבל בעצם הוא ... אחר כך יכולה להיות במקום אחר שזה עכשיו בכוח - יש כאן שתי ידיעות. מה שקורה אצל אלוהים, אין שינוי בידיעתו, מה זה אומר? שהוא ...

... אמת שנתפסת על ידי האדם היא אמת תלויה, כיוון שהיא תמיד נשענת על משהו חיצוני, כגון ידיעות שנמסרו על ידי אחרים, החושים או ... בתפיסת המציאות המוגבלת של האדם. אליעד מפרט שלוש דרגות של אמת: אמת שמבוססת על ידיעות חיצוניות: לדוגמה, הידיעה על שם ראש ממשלת סין או שכדור הארץ מסתובב במהירות מסוימת. אלו ידיעות שהאדם מקבל ממקורות חיצוניים, ... על השכל האנושי, שהוא מוגבל. כל זמן שהאדם מסוגל לשאול שאלות לגבי המציאות או לגבי הידיעות שלו, הוא עדיין לא הגיע לאמת ... לו שהכל אמת, אעפ שזה רק דמיון ולא מציאות. והאמת הנמוכה ביותר, היא אמת שמבוססת על ידיעות חיצוניות. אחכ יש מעליה אמת ... של השכל להכיל את המידע האחר. כמו המגבלה להכיל ששני מקומות הם מקום אחד. וכל סוגי הידיעות בעולם, הן שתלויות בתפישה ...

... הספקות שיש לאדם מגלים לו שהידיעות שלו לא מבוססות מספיק. ובזכות הספקות, האדם מברר את האמת ומגיע לידיעה מלאה שמספקת לאדם שקט נפשי אמיתי. ויש שני סוגים של ידיעות שגויות, שהספקות של האדם עוזרים לו לצאת מהן. הסוג ראשון, הוא ידיעות שגויות כפשוטו. דהיינו, כאשר האדם לא רואה את הדברים בצורה נכונה אלא שגויה. והספקות שיש לאדם, עוזרים לו לגלות שהוא לא רואה את כל האמת, ועל ידי ... נפשי אמיתי. ויש סוג נוסף של ידיעות שיוצרות ספקות, והוא האמונות האמיתיות של האדם, אך שאינן מבוססות על ידיעה אלא על אמונה. לפעמים האדם יודע את האמת, אך לא בגלל שהוא עצמו אימת ... הספקות עוזרים לאדם לאמת את הידיעות שלו ולהגיע אל השקט הנפשי. ...

... מחויב המציאות - דבר שאי אפשר לחשוב על ההפך שלו. הוא מדגים ואומר שכל הידיעות של האדם הן ידיעות נלמדות - כגון השם שלו או ... לתובנה כלשהי, שלא יוכל בכלל להגיד את ההפך מהדבר. אדם שנולד לא נולד עם ידיעות, כשהוא גדל מלמדים אותו איך קוראים לו וכו וכו. ואפשר לדעת ידיעות רבות ושונות. אבל האמת, אתה ...

... יודע שצד ימין וצד שמאל, אלו שני מקומות שונים, או שהעבר והעתיד, אלו שני זמנים שונים, וכיוב שאר הידיעות, שהאדם ככ יודע אותן בשכלו, עד שקשה לו להכיל בתוכו את ההיפוך שלהן. אבל, כל הידיעות האלו הן ידיעות של שקר בלבד, שקיומן הוא רק אפשרי המציאות. כי כל אחת ואחת מהידיעות האלו, הנכונות שלה, היא רק אפשרית בלבד. כי אפשרי שמישהו מרמה את ... בשום מקום ובשום זמן. והחושים מטעים את האדם, כיוב בעוד דוגמאות שונות. אבל, גם מה שוודאי לאדם, שאלו ידיעות השכל שלו, כגון לדוגמה שרגעי הזמן נפרדים אחד מהשני, ושחלקי המקום נפרדים אחד מהשני, גם אלו ידיעות, שקיומן אינו מחויב אלא רק אפשרי. כי האדם יודע שהעבר נפרד ... ואולי אין שום הפרדה כלשהי ביניהם כלל. כך שכל הוודאות של האדם, היא לא יותר מאשר אמונה בלבד. וכל הידיעות של האדם, הן לא יותר מאשר אמונות. ואפילו זה שהאדם קיים כישות ...

... שאין בקבוק. הבקבוק מבחינתך דבר מוחשי, שאתה רואה אותו דרך החושים. יש ידיעות שמגיעות אליך מבחוץ, יש ידיעות שמגיעות אליך מהחושים, ויש ידיעות שמגיעות אליך מהשכל. מבחוץ זה שאומרים לך ששם ישנה מדינת סין. מהחושים שאתה רואה את הבקבוק. ומהשכל שאומר לך שלא יתכן שיש בקבוק ואין בקבוק זה אחד. אני ...

... אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ידיעות אחרות. כדי להבין מה זו שמש, אנחנו צריכים קודם לדעת דברים רבים אחרים. אליעד מדגים ... תחושה נגדית כדי להגדיר את התחושה הראשונה. לדוגמה, כדי להרגיש כאב חייבת להיות לך גם חוויה של לא כאב. זהו מצב הכרחי. כך גם עם ידיעות: אם אתה יודע מהו אני, אתה חייב גם לדעת מהו לא אני. ללא ההבדל הזה, המושג אני חסר ... מסביר שרוב האנשים לא מוטרדים מהשאלה איך אנחנו יודעים דברים, אבל מי שחוקר את זה לעומק יגלה שכל חוויות החיים שלו מבוססות על הידיעות האלה. מי שמבין שכל מה שהוא יודע אולי אינו מוחלט, עשוי לשנות את תפיסת המציאות שלו ...