ידיעות - את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח? ידיעות. ידיעה. שכחה. זיכרון. פילוסופיה. את מה אי אפשר שלא לדעת? את ... האפשרות לדעת מהו כגדש? תשובה: כן. שאלה: במה זה תלוי, מה אמור לגרום לאדם לדעת מהו כגדש? תשובה: כדי לדעת מהו כגדש, על האדם לדעת לאילו ידיעות אחרות עליו לקשר את המילה כגדש. שאלת התבוננות: אכ מהו שולחן? תשובה: אוסף כל הדברים שהאדם יודע על השולחן, הם השולחן. זא שולחן או כל מילה אחרת, היא ביטוי הגדרה של ידיעות אחרות. על הכגדש האדם אינו יודע דבר ולכן אינו יודע מהו. על השולחן האדם יודע ידיעות כלשהן, שהן אלו שמהוות את מהותו של השולחן. ונמשיך להתבונן בעניין. כאשר האדם אומר את המילה שולחן, אילו ידיעות קופצות לו לראש? תשובה: המהות של המילה שולחן נוצרת על ידי זה שהאדם בצורה אסוציאטיבית מקשר את המילה שולחן למילים כגון: מטבח כסא בית עץ ריהוט ספרים וכיוב. ניקח אחת מכל הידיעות האלו שמגדירה לנו מהו שולחן, כגון לדוגמא בית, וננסה להבין מהי מהותו של בית. שאלה: מהו בית? תשובה: אוסף כל הידיעות של האדם על בית = בית. מסקנה: בית שולחן כסא אהבה עולם אני מחשבה רצון זמן וכולי, כל הדברים האלו הם הגדרות אחד של השני אך לא יותר מכך. כל הידיעות כולן הן רק תיאורים שונים ובגדים שונים של המציאות. כל צורה ... וכולי. גם האני של האדם היא תמונה. מהו האני? האני הוא כל הדברים שהאדם מייחס לאני. שאלה: במה שונה האני מהאחר וממה שאינו אני. תשובה: בידיעות שאותן האדם משייך לדבר עצמו. אצל ילדים קטנים לדוגמא ניתן ... יכול לחשוב בטעות כי הבגד שאותו הוא לובש הוא אני. היינו הוא לא יודע לעשות הפרדה ברורה בין הפנימי לחיצוני. גם האני הוא רק הגדרה של ידיעות כלשהן. תובנה: כל הידיעות כולן הן הגדרות של הגדרות אחרות שהן הגדרות של הגדרות אחרות וכולי. שאלה: אז מהו בעצם אותו הדבר שאותו מגדירים כל הדברים? זא מאחר שכל הידיעות כולן הן רק הגדרות, אז מהי המהות שאותה כל הדברים מגדירים? תשובה: את הדבר שאי אפשר שלא צריך ללמוד על קיומו. ישנו דבר אחד, מהות אחת, שכל הדברים שבעולם הם רק צורות שונות שלה, כל הידיעות כולן כוללות אותה. מי שיתבונן יראה, כי כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. שאלה: האם אפשר לדעת מהו שולחן בלי לדעת מהו כסא? תשובה: כן. שאלה: מהן הידיעות הבסיסיות ביותר שבלעדיהן אי אפשר לדעת מהו שולחן? תשובה: ידיעות פנימיות יותר, כגון ידיעת האני מקום זמן וכולי. שאלה לחיפוש עצמי: מהי הידיעה הבסיסית ביותר שנמצאת בכל הידיעות כולן? מהי הידיעה שמהווה את הבסיס לכל הידיעות כולן? הידיעה שאי אפשר שלא לדעת אותה? מהי ידיעת הבסיס שכל הידיעות כולן הן רק מבוססות עליה? אז מהי הידיעה הזאת? תשובה: מהותה ... רק גוון מסוים של המהות של המציאות. כשם שכל הצבעים הם רק חלקים של הצבע הלבן, כך גם כל מה שניתן לדעת אלו רק חלקים של מה שבאמת קיים. הידיעות אותן יודע האדם הן צמצומים שונים של המהות האמיתית של המציאות. ... הצורות השונות של המציאות, שמהן יכול האדם ללמוד על המהות של המציאות. כל ידיעה אותה יודע האדם, היא רק אחד מהצדדים של המטבע. שורש הידיעות = המטבע = המהות האמיתית של המציאות. הידיעות = צדדים שונים של ידיעה אחת אין סופית. משום שהמהות של המציאות היא אין סופית, לכן לא ניתן לדעת אותה בתוך מחשבה סופית כפי מה שהיא באמת בשלמות. אך כן ניתן להבין כי כל הידיעות כולן מגדירות את המהות האין סופית של המציאות. ברמה המעשית: על האדם להתבונן לעומק על הידיעות שלו, עד שהוא יגיע להבנה של מהי המהות האמיתית של המציאות. ...

... מהו כדור הארץ או אפילו הרגשה של רעב, תמיד תלויה בידיעות אחרות. מושכל ראשון, לעומת זאת, הוא הידיעה שעליה מבוססות כל שאר הידיעות ואינה תלויה בשום ידיעה אחרת. למה כל ידיעה תלויה בידיעות אחרות? כל ידיעה שיש לאדם קשורה תמיד לידיעות נוספות. לדוגמה, כאשר אדם אומר שולחן, משמעות הדבר אינה עומדת בפני עצמה, אלא תלויה בהכרה שיש עולם, שיש חפצים, שיש מקום שבו נמצא השולחן וכולי. כלומר, הידיעה שולחן הופכת למשמעותית רק ביחס לידיעות אחרות שיש לאדם. אם אדם היה יודע רק מה זה שולחן ולא דבר אחר, הידיעה הזאת לא הייתה בעלת משמעות כלל, כיוון שמשמעות המושג שולחן נגזרת מקיומם של מושגים אחרים כמו חפץ, מקום ... האדם חייב לדעת קודם מה זה כדור הארץ ומהו עיגול. ללא הידיעות הללו לא ניתן לדעת את הידיעה כדור הארץ עגול. באופן דומה, אם אדם יודע שהוא רעב, הידיעה הזו כוללת בתוכה ידיעות אחרות כגון שיש דבר כזה רעב, שיש אני ושיש דבר כזה רצון. מה מייחד את המושכל הראשון מידיעות אחרות? בשונה מידיעות רגילות שניתן ללמוד אותן וניתן גם לשכוח אותן, מושכל ראשון הוא דבר שאדם מעולם לא למד, אי אפשר לשכוח אותו, ולא קיימת אפשרות שלא לדעת אותו. מושכל ראשון הוא הידיעה היסודית והבסיסית ביותר, שכל הידיעות האחרות מבוססות עליה. זהו הדבר היחיד שהאדם יודע מעצמו ללא צורך בלימוד וללא אפשרות של שכחה. לדוגמה, הידיעה שיש כדור הארץ תלויה בידיעה שיש מציאות, והידיעה שיש מציאות תלויה ... לא לדעת אותו, והוא הידיעה הבסיסית שעליה מבוססות כל הידיעות האחרות. מדוע קשה להבחין במושכל הראשון? המושכל הראשון הוא כל כך ברור ומובן מאליו, עד שאנשים לא מודעים לכך שהם יודעים אותו. אנשים אינם מרגישים שיש בכך חידוש, ולכן גם לא ... הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחוייבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום שזהו הדבר היחיד בעולם שהוא מחויב המציאות באופן מוחלט. בעוד שכל שאר הדברים ... את הדבר הזה בלי שיצטרך ללמוד אותו. ולכל אדם יש הרבה ידיעות. אדם יודע מה זה שולחן, וכן האלה שאר ידיעות. כל הידיעות הללו מבוססות על ידיעות אחרות. למשל הידיעה שולחן, לו יצויר שהאדם היה יודע רק את ידיעת השולחן. מאז שנולד ועד שמת רק ידיעה זו. האם יש לידיעה הזו משמעות? לא. כי משמעות שלחן אצלנו היא רק ביחס לידיעות נוספות. אבל כאשר הידיעה היחידה היא שולחן אין יותר משמעות, כי אין ידיעה נוספת ביחס אליה. לכן, אם נשאל אדם מה זה שולחן, הוא יעלה אסוציאציות נוספות של ידיעות הקשורות לשלחן. יש ידיעות שונות, למשל שתלויות אחת בשניה או שלא. למשל יתכן שידע שיש שולחן ולא ידע שיש כסא. אך לא יתכן שידע שיש שולחן ולא ידע שיש חפץ. כלומר, - כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות. אם אתה יודע שכדור הארץ עגול, לשם כך עליך לדעת מהו עיגול ומהו כדור הארץ. יש ידיעות מחויבות ויש כאלה שאינן. למשל בעניין הכדור הארץ, ידיעה זו כולל ידיעות נוספות מחויבות. לשל ידיעה שאדם רעב, היא כולל ידיעה שיש רעב ויש אני ויש רצון וגם ידיעת רעב. כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות אחרות. מהו מושכל ראשון? כל הידיעות שמלמדים את האדם הוא יכול גם לא לדעת אותם, אם לא ידע = קיימת אפשרות לא לדעת. אבל במציאות שלנו יש דבר אחד שאותו אי אפשר לא לדעת כי עליו מבוססות כל הידיעות. למשל הידיעה שיש כדור הארץ מבוססת על זה שיש מציאות, ושאתה עצמך קיים. כאשר אתה אומר שכדור הארץ עגול, אתה עצם אומר שאתה יודע שאתה קיים. בכל הידיעות כולן יש ידיעות פנימיות שכולל אותן. ויש ידיעה אחת שאותה לא לימדו את האדם ובנוסף לזה אי אפשר לשכוח אותו. ידיעת האמת פירושו ידיעת המושכל הראשון. בעצם חיבור המשוכל הראשון לשאר הדברים. מהו ...

... מדובר בידיעה בסיסית שהאדם יודע מעצמו, ללא צורך בלימוד חיצוני, ושהאדם אינו מסוגל לא לדעתה או לשכוח אותה. כיצד ידיעות של האדם תלויות אחת בשניה? אליעד כהן מסביר שבמוחו של כל אדם יש ידיעות רבות ושונות. הוא נותן דוגמאות שונות לידיעות אלה כגון הידיעה שכדור הארץ עגול, מה זה שולחן, איך קוראים לו, בן כמה הוא ועוד. לטענתו, כל ידיעה שאדם מחזיק בה תלויה בידיעות אחרות שמבססות אותה. למשל, אם האדם יודע מהו שולחן, זה אומר שבתוך הידיעה של המילה שולחן כלולות גם ידיעות נוספות על דברים כמו חפצים, המציאות הכללית, בית, כדור הארץ וכדומה. אם היינו מדמיינים מצב שבו האדם יודע רק את המושג שולחן, ללא ידיעות נוספות, השולחן היה חסר משמעות לחלוטין. המשמעות של כל מושג או ידיעה נגזרת ממושגים אחרים שמקיפים אותו, לכן ידיעות תלויות זו בזו. דוגמה נוספת שאליעד כהן נותן היא שהידיעה כדור הארץ עגול כוללת בתוכה את הידיעה על המושג עיגול ועל כך שיש כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע ... היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של המושכל הראשון, שאותה אי אפשר לא לדעת. מדוע האדם אינו מודע למושכל ... לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית? מהו מושכל ראשון? ... דבר שאין צורך להוכיח אותו. הדבר שהוא יודע בעצמו בלי ללמוד אותו. העניין של המושכל הראשון נתבונן כי לאדם יש ידיעות רבות כל מיני סוגי ידיעות. כל הידיעות מבוססות על אחרות אדם יודע מה שולחן לו יצויר שהאדם יודע רק את הידיעה של השולחן האדם כל הזמן היה ... לשולחן משמשות כלשהי אם קיים אין לו שום משמעות כי היא נגזרת ממשמעות אחרת מחוץ לשולחן. בתוך הידיעה שולחן כלולות ידיעות אחרות. כאשר אדם אומר שולחן הוא אומר מציאות. אם נשאל איזה אסוציאציות עולות לו המילה שולחן כוללת את כל שאר הידיעות יש ידיעות שתלויות אחת בשנייה יכול להיות שהוא ידע שיש דבר כזה שולחן בלי לדעת על כסא אדם לא יכול לדעת שולחן בלי לדעת דבר כזה חפץ כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. אי אפשר לדעת דברים בלי לדעת על דברים אחרים קודם. הידיעה של כדור הארץ הידיעה עגול יש ידיעה שיש כדור הארץ כוללת בתוכה ידיעות אחרות שבלעדיהן ידיעה של כדור הארץ לא יכולה להיות קיימת. אם לא היית יודע שובע לא היית יודע רעב. ...

... הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. ההבדל השני: אלוהים יודע דברים לפני שהם קיימים אפילו כפוטנציאל. ההבדל ... את הדרך בה אלוהים יודע את כל הידיעות יחד, למרות שהן נראות שונות זו מזו. מבחינה אנושית, אנחנו רגילים לתפוס כל ידיעה כפרט נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כהשכל הנקנה, שבו כל דבר ידוע כאחדות ולא כריבוי. בהבדל השני, ... מזה של האדם האל יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא יודע פרטים שונים (למשל, כסא ושולחן), אך מנקודת המבט שלו, אין הפרדה אמיתית בין הידיעות. מבחינה אנושית, אם יודעים שיש כאן שני תפוזים ושם עוד תפוז אחד, הרי שמדובר בשלוש ידיעות או שלושה מצבים. אבל הרעיון האלוהי מתאר ידיעה אחת שמכילה בבת אחת גם את ריבוי הפרטים וגם את האחדות ... בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב הרבה ואחד בלי סתירה. הרבה מקשרים זאת למונח ... בכל ידיעה בודדת כלולות כל הידיעות, כך שאין הפרדה בין הקיים פה לקיים שם, בין מה שנראה שונה למה שנראה זהה. אלו לכאורה דבר והיפוכו בו - ... הראשון, שבמדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במדעו האחד - בידיעה אחת, הוא יודע הרבה דברים בלי שהוא יודע הרבה דברים. הוא ... שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות. מדעו זה להיות, אז ישות והוא זה דברים שונים, אבל בעצם הוא אחד. במדעו הכוונה להוויתו. ישותו היא ... אחר שזה עכשיו בכוח - יש כאן שתי ידיעות. מה שקורה אצל אלוהים, אין שינוי בידיעתו, מה זה אומר? שהוא יודע עכשיו היכן היד, והוא יודע כאשר היד ...

... אלו שני זמנים שונים, וכיוב שאר הידיעות, שהאדם ככ יודע אותן בשכלו, עד שקשה לו להכיל בתוכו את ההיפוך שלהן. אבל, כל הידיעות האלו הן ידיעות של שקר בלבד, שקיומן הוא רק אפשרי המציאות. כי כל אחת ואחת מהידיעות האלו, הנכונות שלה, היא רק אפשרית בלבד. כי אפשרי שמישהו מרמה את האדם. ואפשרי גם ... אבל, גם מה שוודאי לאדם, שאלו ידיעות השכל שלו, כגון לדוגמא שרגעי הזמן נפרדים אחד מהשני, ושחלקי המקום נפרדים אחד מהשני, גם אלו ידיעות, שקיומן אינו מחוייב אלא רק אפשרי. כי האדם יודע שהעבר נפרד מהעתיד וכיוב, רק ... לא יותר מאשר אמונה בלבד. וכל הידיעות של האדם, הן לא יותר מאשר אמונות. ואפילו זה שהאדם קיים כישות נפרדת, גם זו רק ...

... מספקות, היא על ידי חיפוש האמת בלבד. ובהמשך לכך נוסיף, כי הדבר הטוב שנמצא בספקות שיש לאדם, הוא שהם עוזרים לאדם להתקרב אל האמת. הספקות שיש לאדם מגלים לו שהידיעות שלו לא מבוססות מספיק. ובזכות הספקות, האדם מברר את האמת ומגיע לידיעה מלאה שמספקת לאדם שקט נפשי אמיתי. ויש שני סוגים של ידיעות שגויות, שהספקות של האדם עוזרים לו לצאת מהן. הסוג ראשון, הוא ידיעות שגויות כפשוטו. דהיינו, כאשר האדם לא רואה את הדברים בצורה נכונה אלא שגויה. והספקות שיש לאדם, עוזרים לו לגלות שהוא לא רואה את כל האמת, ועל ידי זה הוא מתקרב אל האמת ומגיע לוודאות ולשקט נפשי אמיתי. ויש סוג נוסף של ידיעות שיוצרות ספקות, והוא האמונות האמיתיות של האדם, אך שאינן מבוססות על ידיעה אלא על אמונה. לפעמים האדם יודע את האמת, אך לא בגלל שהוא עצמו אימת ... זה נוצרים אצל האדם ספקות, כדי לעודד את האדם לחפש את האמת, ובסופו של דבר להגיע לידיעה וודאית שמספקת לאדם שקט נפשי אמיתי. לסיכום: הספקות עוזרים לאדם לאמת את הידיעות שלו ולהגיע אל השקט הנפשי. ...

... מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ידיעות אחרות. כדי להבין מה זו שמש, אנחנו צריכים קודם ... כאב חייבת להיות לך גם חוויה של לא כאב. זהו מצב הכרחי. כך גם עם ידיעות : אם אתה יודע מהו אני, אתה חייב גם לדעת מהו לא ... אבל מי שחוקר את זה לעומק יגלה שכל חוויות החיים שלו מבוססות על הידיעות האלה. מי שמבין שכל מה שהוא יודע אולי אינו מוחלט, ...

... השכלית אולי אתה מבין שאין בקבוק, אבל אתה שואל איך מבחינת החוויה אתה תחווה שאין בקבוק. הבקבוק מבחינתך דבר מוחשי, שאתה רואה אותו דרך החושים. יש ידיעות שמגיעות אליך מבחוץ, יש ידיעות שמגיעות אליך מהחושים, ויש ידיעות שמגיעות אליך מהשכל. מבחוץ זה שאומרים לך ששם ישנה מדינת סין. מהחושים שאתה רואה את הבקבוק. ...

... עוזרת לאדם, ויש מצבים שבהם האמונה מיותרת, כאשר היא לא האמת. על האדם לשאוף להפוך את כל האמונות שלו לידיעות ולאמת. דהיינו, לא לחיות מתוך אמונה אלא מתוך ידיעה. זה בסדר גמור להאמין, וכמובן שצריך מזל להאמין במשהו שהוא אמיתי. אך אדם ... את האמונות שלו והופך אותן לאמיתות. דהיינו, מאמת את אמונותיו והופך אותן לידיעה. כמו כן, לפעמים האמונות והידיעות מתערבבות אצל האדם. דהיינו, שהאדם בטעות מתייחס למשהו שהוא רק מאמין בו, כאל משהו שהוא יודע אותו, ולהפך. ועל האדם לשים לב למחשבות שלו, ולעשות הבחנה, בין האמונות שבהן לבין הידיעות שבהן. דהיינו, בין הדברים שאותם הוא יודע, לבין הדברים שבהם הוא מאמין. לדוגמא: נניח שמישהו אמר לאדם איזה משפט, והאדם בוחר לפרש ... בחייו על סמך הידע האישי שלו. ועל האדם לנסות להיות עירני ולשים לב, איזה חלקים בידע שלו אומתו והם אכן ידיעות. ואיזה חלקים בידע שלו הם: הנחות אמונות פרשנות וכיוב. כאשר האדם לא מבדיל בין החלקים השונים של הידיעות שלו, ומבחינתו האמונות שלו הן אמיתיות כמו הידיעות שלו, הרי שהדבר הזה עלול ליצור בעיות. כי לא בהכרח שהאמונות של האדם, הן אכן אמיתיות. אצל החכם קיימת הפרדה ברורה בין ידיעה לבין ... יכול גם לשער לנחש להעריך מהי האמת. ובנוסף, ברמה המעשית האדם גם מוכרח לפעול מתוך אמונות ולא רק על סמך ידיעות וודאיות. וזאת מאחר שלא כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם ... להסתמך כמה שיותר על בירור האמת, וכמה שפחות על הנחות יסוד שאינן בדוקות. ומאחר שהאדם לא יכול לאמת את כל הידיעות שלו, ממילא השאלה הנשאלת היא, איזה סוג של אמונות כדאי לאדם לנסות לאמת אותן, ואיזה סוג של אמונות לא קריטי שהן יישארו אמונות? ... שני האמונה מאפשרת לאדם גם לטעות ולהאמין לכל מיני דברים שאינם מדויקים. ועל האדם לדעת לעשות הפרדה, בין הידיעות שלו לבין האמונות שלו. ולהשתדל לאמת את האמונות שמשפיעות על חייו. ...

... כולה היא טוב אמיתי. כל דבר שאותו יודע האדם מבוסס על ידיעות אחרות. במציאות קיימת רק ידיעה אחת שאפשר לדעת אותה בלי לדעת ידיעות אחרות. מהי הידיעה הזאת? זאת הידיעה שהיא הבסיס של כל הידיעות. המהות של המציאות = הידיעה שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. ידיעת המהות של המציאות = ידיעת האחדות. האדם חווה את כל המציאות כולה כדבר ... הידיעה הבסיסית ביותר שאפשר להגיע אליה. היא השורש של כל הידיעות כולן. ולכן לא ניתן לדעת יותר ממנה. גם אם האדם ינסה להבין את המהות הפנימית יותר ...