🖨ידיעות - את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח?ידיעות. ידיעה. שכחה. זיכרון. פילוסופיה.
את מה אי אפשר שלא לדעת? את מה הכי חשוב לזכור? את מה אסור לשכוח?
תשובה: על האדם לזכור ולא לשכוח / להיות מודע, את מה שאי אפשר לשכוח ואין צורך ללמוד = את מה שאי אפשר שלא לדעת.
הסבר:
מי שיתבונן על כל הדברים שאותם יודע האדם, יגלה בעצם כי קיים דבר כלשהו בסיסי אותו יודע האדם כל הזמן. דבר שאותו האדם מעולם לא למד. דבר שאותו לא צריך ללמוד, אי אפשר לשכוח אותו, כי אי אפשר שלא לדעת אותו.
שאלה: אם האדם כבר יודע, אז מדוע לזכור?
תשובה: לא צריך לזכור, אלא צריך לחזק את הידיעה. להיות מודע לידיעה הקיימת. שהמודע יהיה מודע למה שהתת מודע כבר יודע.
תת המודע של האדם כבר יודע משהו, יודע אותו תמיד. צריך רק להיות מודע לידיעה הזאת.
מאחר שאי אפשר לגמרי שלא לדעת את אותה הידיעה, ממילא אי אפשר לשכוח אותה. אך צריך להיות מודעים אליה.
ומהי הידיעה הזאת, מהו הדבר שאותו האדם יודע כל הזמן?
כדי לגלות את הידיעה הזאת ולהביא אותה לרמת המודע של האדם, על האדם להתבונן על מה שהוא כבר יודע.
שאלה: מי יודע מה זה "כגדש"?
תשובה: אף אחד לא יודע.
שאלה: מי יודע מה זה "שולחן"?
תשובה: כל אחד יודע.
שאלה: האם קיימת האפשרות לדעת מהו "כגדש"?
תשובה: כן.
שאלה: במה זה תלוי, מה אמור לגרום לאדם לדעת מהו "כגדש"?
תשובה: כדי לדעת מהו "כגדש", על האדם לדעת לאילו ידיעות אחרות עליו לקשר את המילה "כגדש".
שאלת התבוננות: א"כ מהו שולחן?
תשובה: אוסף כל הדברים שהאדם יודע על השולחן, הם השולחן.
ז"א שולחן או כל מילה אחרת, היא ביטוי / הגדרה של ידיעות אחרות.
על ה"כגדש" האדם אינו יודע דבר ולכן אינו יודע מהו. על השולחן האדם יודע ידיעות כלשהן, שהן אלו שמהוות את מהותו של השולחן.
ונמשיך להתבונן בעניין. כאשר האדם אומר את המילה שולחן, אילו ידיעות קופצות לו לראש?
תשובה: המהות של המילה שולחן נוצרת על ידי זה שהאדם בצורה אסוציאטיבית מקשר את המילה שולחן למילים כגון: מטבח / כסא / בית / עץ / ריהוט / ספרים וכיו"ב.
ניקח אחת מכל הידיעות האלו שמגדירה לנו מהו שולחן, כגון לדוגמה "בית", וננסה להבין מהי מהותו של בית.
שאלה: מהו בית?
תשובה: אוסף כל הידיעות של האדם על בית = בית.
מסקנה: בית / שולחן / כסא / אהבה / עולם / אני / מחשבה / רצון / זמן וכולי, כל הדברים האלו הם הגדרות אחד של השני אך לא יותר מכך.
כל הידיעות כולן הן רק תיאורים שונים ובגדים שונים של המציאות. כל צורה שונה של המציאות מתוארת אצל האדם בשם אחרת / הגדרה אחרת.
תמונה אחת של המציאות נקראת אהבה, תמונה אחרת של המציאות נקראת שנאה. תמונה אחת נקראת שולחן, אחרת נקראת כדור הארץ וכולי.
גם ה"אני" של האדם היא תמונה. מהו ה"אני"?
האני הוא כל הדברים שהאדם מייחס לאני.
שאלה: במה שונה האני מהאחר וממה שאינו אני.
תשובה: בידיעות שאותן האדם משייך לדבר עצמו.
אצל ילדים קטנים לדוגמה ניתן לראות כי אצלם אין הבחנה ברורה בין האני שלהם לבין הבגדים שלהם.
ילד קטן יכול לחשוב בטעות כי הבגד שאותו הוא לובש הוא "אני". היינו הוא לא יודע לעשות הפרדה ברורה בין הפנימי לחיצוני.
גם ה"אני" הוא רק הגדרה של ידיעות כלשהן.
תובנה: כל הידיעות כולן הן הגדרות של הגדרות אחרות שהן הגדרות של הגדרות אחרות וכולי.
שאלה: אז מהו בעצם אותו הדבר שאותו מגדירים כל הדברים?
ז"א מאחר שכל הידיעות כולן הן רק הגדרות, אז מהי המהות שאותה כל הדברים מגדירים?
תשובה: את הדבר שאי אפשר שלא צריך ללמוד על קיומו.
ישנו דבר אחד, מהות אחת, שכל הדברים שבעולם הם רק צורות שונות שלה, כל הידיעות כולן כוללות אותה.
מי שיתבונן יראה, כי כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות.
שאלה: האם אפשר לדעת מהו שולחן בלי לדעת מהו כסא?
תשובה: כן.
שאלה: מהן הידיעות הבסיסיות ביותר שבלעדיהן אי אפשר לדעת מהו שולחן?
תשובה: ידיעות פנימיות יותר, כגון ידיעת ה"אני" / מקום / זמן וכולי.
שאלה לחיפוש עצמי: מהי הידיעה הבסיסית ביותר שנמצאת בכל הידיעות כולן? מהי הידיעה שמהווה את הבסיס לכל הידיעות כולן? הידיעה שאי אפשר שלא לדעת אותה? מהי ידיעת הבסיס שכל הידיעות כולן הן רק מבוססות עליה?
אז מהי הידיעה הזאת?
תשובה: מהותה האמיתית של המציאות.
המהות של המציאות = מה שהמציאות באמת.
המהות של המציאות = הדבר שממנו עשויים כל הדברים כולם, ובכלל...
מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם?מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם?... שנתקל בו כל מי שחוקר את האמת. מדובר בידיעה בסיסית שהאדם יודע מעצמו, ללא צורך בלימוד חיצוני, ושהאדם אינו מסוגל לא לדעתה או לשכוח אותה. כיצד ידיעות של האדם תלויות אחת בשניה? אליעד כהן מסביר שבמוחו של כל אדם יש ידיעות רבות ושונות. הוא נותן דוגמאות שונות לידיעות אלה כגון הידיעה שכדור הארץ עגול, מה זה שולחן, איך קוראים לו, בן כמה הוא ועוד. לטענתו, כל ידיעה שאדם מחזיק בה תלויה בידיעות אחרות שמבססות אותה. למשל, אם האדם יודע מהו שולחן, זה אומר שבתוך הידיעה של המילה שולחן כלולות גם ידיעות נוספות על דברים כמו חפצים, המציאות הכללית, בית, כדור הארץ וכדומה. אם היינו מדמיינים מצב שבו האדם יודע רק את המושג שולחן, ללא ידיעות נוספות, השולחן היה חסר משמעות לחלוטין. המשמעות של כל מושג או ידיעה נגזרת ממושגים אחרים שמקיפים אותו, לכן ידיעות תלויות זו בזו. דוגמה נוספת שאליעד כהן נותן היא שהידיעה כדור ... עגול כוללת בתוכה את הידיעה על המושג עיגול ועל כך שיש כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ... כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של המושכל הראשון, שאותה אי אפשר ... שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה ... זהו מושג שמי שמחפש נתקל במושג. דבר שאין צורך להוכיח אותו. הדבר שהוא יודע בעצמו בלי ללמוד אותו. העניין של המושכל הראשון נתבונן כי לאדם יש ידיעות רבות כל מיני סוגי ידיעות. כל הידיעות מבוססות על אחרות אדם יודע מה שולחן לו יצויר שהאדם יודע רק את ... האדם כל הזמן היה חושב שולחן האם לשולחן משמשות כלשהי אם קיים אין לו שום משמעות כי היא נגזרת ממשמעות אחרת מחוץ לשולחן. בתוך הידיעה שולחן כלולות ידיעות אחרות. כאשר אדם אומר שולחן הוא אומר מציאות. אם נשאל איזה אסוציאציות עולות לו המילה שולחן כוללת את כל שאר הידיעות יש ידיעות שתלויות אחת בשנייה יכול להיות שהוא ידע שיש דבר כזה שולחן בלי לדעת על כסא אדם לא יכול לדעת שולחן בלי לדעת דבר כזה חפץ כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. אי אפשר לדעת דברים בלי לדעת על דברים אחרים קודם. הידיעה של כדור הארץ הידיעה עגול יש ידיעה שיש כדור הארץ כוללת בתוכה ידיעות אחרות שבלעדיהן ידיעה של כדור הארץ לא יכולה להיות קיימת. אם ...
מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם?מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם?... ידיעה שאינה ניתנת להוכחה ואינה דורשת לימוד משום שאי אפשר לא לדעת אותה. כל ידיעה שיש לאדם, כמו מהו שולחן, מהו כדור הארץ או אפילו הרגשה של רעב, תמיד תלויה בידיעות אחרות. מושכל ראשון, לעומת זאת, הוא הידיעה שעליה מבוססות כל שאר הידיעות ואינה תלויה בשום ידיעה אחרת. למה כל ידיעה תלויה בידיעות אחרות? כל ידיעה שיש לאדם קשורה תמיד לידיעות נוספות. לדוגמה, כאשר אדם אומר שולחן, משמעות הדבר אינה עומדת בפני עצמה, אלא תלויה בהכרה שיש עולם, שיש חפצים, שיש מקום שבו נמצא השולחן וכולי. כלומר, הידיעה שולחן הופכת למשמעותית רק ביחס לידיעות אחרות שיש לאדם. אם אדם היה יודע רק מה זה שולחן ולא דבר אחר, ... אחרים כמו חפץ, מקום או מציאות. דוגמה נוספת היא הידיעה שכדור הארץ עגול. כדי לדעת שכדור הארץ עגול, האדם חייב לדעת קודם מה זה כדור הארץ ומהו עיגול. ללא הידיעות הללו לא ניתן לדעת את הידיעה כדור הארץ עגול. באופן דומה, אם אדם יודע שהוא רעב, הידיעה הזו כוללת בתוכה ידיעות אחרות כגון שיש דבר כזה רעב, שיש אני ושיש דבר כזה רצון. מה מייחד את המושכל הראשון מידיעות אחרות? בשונה מידיעות רגילות שניתן ללמוד אותן וניתן גם לשכוח אותן, מושכל ראשון הוא דבר שאדם מעולם לא למד, אי אפשר לשכוח אותו, ולא קיימת אפשרות שלא לדעת אותו. מושכל ראשון הוא הידיעה היסודית והבסיסית ביותר, שכל הידיעות האחרות מבוססות עליה. זהו הדבר היחיד שהאדם יודע מעצמו ללא צורך ... מגיע בסופו של דבר לידיעה אחת שלא יכולה להיות אחרת - המושכל הראשון. מושכל ראשון הוא אותו הדבר שאי אפשר לא לדעת אותו, והוא הידיעה הבסיסית שעליה מבוססות כל הידיעות האחרות. מדוע קשה להבחין במושכל הראשון? המושכל הראשון הוא כל כך ... עד שאנשים לא מודעים לכך שהם יודעים אותו. אנשים אינם מרגישים שיש בכך חידוש, ולכן גם לא מודעים לידיעה הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון ... איך מגיעים לידיעת האמת? מהו מחויב המציאות מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין צורך להוכיח אותו. שהאדם יודע את הדבר הזה בלי שיצטרך ללמוד אותו. ולכל אדם יש הרבה ידיעות. אדם יודע מה זה שולחן, וכן האלה שאר ידיעות. כל הידיעות הללו מבוססות על ידיעות אחרות. למשל הידיעה שולחן, לו יצויר שהאדם היה יודע רק את ידיעת השולחן. מאז שנולד ועד שמת רק ידיעה זו. האם יש לידיעה הזו משמעות? לא. כי משמעות שלחן אצלנו היא רק ביחס לידיעות נוספות. אבל כאשר הידיעה היחידה היא שולחן אין יותר משמעות, כי אין ידיעה נוספת ביחס אליה. לכן, אם נשאל אדם מה זה שולחן, הוא יעלה אסוציאציות נוספות של ידיעות הקשורות לשלחן. יש ידיעות שונות, למשל שתלויות אחת בשניה או שלא. למשל יתכן שידע שיש שולחן ולא ידע שיש כסא. אך לא יתכן שידע שיש שולחן ולא ידע שיש חפץ. כלומר, - כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות. אם אתה יודע שכדור הארץ עגול, לשם כך עליך לדעת מהו עיגול ומהו כדור הארץ. יש ידיעות מחויבות ויש כאלה שאינן. למשל בעניין הכדור הארץ, ידיעה זו כולל ידיעות נוספות מחויבות. לשל ידיעה שאדם רעב, היא כולל ידיעה שיש רעב ויש אני ויש רצון וגם ידיעת רעב. כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות אחרות. מהו מושכל ראשון? כל הידיעות שמלמדים את האדם הוא יכול גם לא לדעת אותם, אם לא ידע = קיימת אפשרות לא לדעת. אבל במציאות שלנו יש דבר אחד שאותו אי אפשר לא לדעת כי עליו מבוססות כל הידיעות. למשל הידיעה שיש כדור הארץ מבוססת על זה שיש מציאות, ושאתה עצמך קיים. כאשר אתה אומר שכדור הארץ עגול, אתה עצם אומר שאתה יודע שאתה קיים. בכל הידיעות כולן יש ידיעות פנימיות שכולל אותן. ויש ידיעה אחת שאותה לא לימדו את האדם ובנוסף ...
השכל של אלוהים, איך אלוהים חושב, השכל הגדול ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, הסיפור של אליעד כהן, ליקוטי מוהרן ח"א נגהשכל של אלוהים, איך אלוהים חושב, השכל הגדול ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, הסיפור של אליעד כהן, ליקוטי מוהרן ח"א נג... הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. ההבדל השני: אלוהים יודע דברים לפני שהם קיימים אפילו כפוטנציאל. ההבדל השלישי: ... את הדרך בה אלוהים יודע את כל הידיעות יחד, למרות שהן נראות שונות זו מזו. מבחינה אנושית, אנחנו רגילים לתפוס כל ידיעה כפרט נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כהשכל הנקנה, שבו כל דבר ידוע כאחדות ולא כריבוי. בהבדל השני, אלוהים יודע ... מזה של האדם האל יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא יודע פרטים שונים (למשל, כסא ושולחן), אך מנקודת המבט שלו, אין הפרדה אמיתית בין הידיעות. מבחינה אנושית, אם יודעים שיש כאן שני תפוזים ושם עוד תפוז אחד, הרי שמדובר בשלוש ידיעות או שלושה מצבים. אבל הרעיון האלוהי מתאר ידיעה אחת שמכילה בבת אחת גם את ריבוי הפרטים וגם את האחדות המוחלטת שלהם. בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב הרבה ואחד בלי סתירה. הרבה מקשרים זאת למונח השכל הנקנה, ... בכל ידיעה בודדת כלולות כל הידיעות, כך שאין הפרדה בין הקיים פה לקיים שם, בין מה שנראה שונה למה שנראה זהה. אלו לכאורה דבר והיפוכו בו - זמנית. האל ... הראשון, שבמדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במדעו האחד - בידיעה אחת, הוא יודע הרבה דברים בלי שהוא יודע הרבה דברים. הוא בבת אחת יודע ... שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות. מדעו זה להיות, אז ישות והוא זה דברים שונים, אבל בעצם הוא אחד. במדעו הכוונה להוויתו. ישותו היא שבהוויה אחת הוא ... אחר שזה עכשיו בכוח - יש כאן שתי ידיעות. מה שקורה אצל אלוהים, אין שינוי בידיעתו, מה זה אומר? שהוא יודע עכשיו היכן היד, והוא יודע כאשר היד תזוז, אך אין ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?