... לשאול למה? איך להבין תהליך סיבתי? למה כל סיבה מורכבת מ 2
טענות? מהן 2 השאלות שאפשר לשאול על כל סיבה? איך לחקור סיבתיות? ניתוח סיבתיות, ניתוח תהליך של סיבה ותוצאה, איך לנתח סיבה של משהו? איך להבין תהליכים? איך לשאול מה הסיבה? למה חשוב ... לאירוע להתרחש. לדוגמה, אם מתרחש משהו שאין לו קשר לשום דבר אחר, אין סיבה לשאול למה זה קרה?. מהן שתי
הטענות שקיימות בכל סיבה? כאשר אנו נתקלים
בטענה סיבתית, תמיד מדובר בשתי
טענות נפרדות, וחשוב להפריד ביניהן:
הטענה הראשונה האירוע או העובדה שנקבעה כסיבה.
הטענה השנייה הקביעה שהסיבה בהכרח מובילה לתוצאה או לפעולה מסוימת. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה צריך לאכול חסה כי חסה זה בריא, הוא מציג למעשה שתי
טענות:
טענה ראשונה: חסה היא דבר בריא.
טענה שנייה: בגלל שחסה היא דבר בריא, אתה צריך לאכול אותה. ניתן להעלות שאלות על כל אחת
מהטענות הללו בנפרד: למה חסה היא דבר בריא? - שאלה הבוחנת את נכונות
הטענה הראשונה. למה זה שחסה היא דבר בריא אומר שאני חייב לאכול אותה? - שאלה הבוחנת את הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה. כיצד דוגמת התפילין מדגימה את העיקרון הזה? כאשר מישהו אומר: צריך להניח תפילין כי אלוהים אמר, הוא טוען שתי
טענות: אלוהים אמר שצריך להניח תפילין. בגלל שאלוהים אמר, אתה חייב להניח תפילין. גם כאן אפשר להעלות שתי שאלות נפרדות: למה אתה אומר שאלוהים אמר שצריך להניח תפילין? למה עצם העובדה ... להבין את השאלות הסיבתיות? אם מישהו אומר אסור לך ללבוש חולצה אדומה כי אז לא תוכל לטוס לחלל, קיימות שתי
טענות נפרדות: לבישת חולצה אדומה מונעת טיסה לחלל. בגלל שזה ימנע ממך לטוס לחלל, אסור לך ללבוש חולצה אדומה. גם כאן ניתן לשאול: למה חולצה אדומה תמנע ממני לטוס לחלל? למה העובדה שלא אוכל לטוס לחלל פירושה שאסור לי ללבוש חולצה אדומה? מה עושים בפועל כשחוקרים
טענות סיבתיות? בפועל, כדי לנתח נכון כל
טענה סיבתית (X בגלל Y), יש לבצע את השלבים הבאים: זיהוי
הטענות קודם כל, להבין שיש תמיד שתי
טענות נפרדות -
הטענה לגבי הסיבה עצמה
והטענה על הקשר בינה לבין התוצאה. בחינת כל
טענה בנפרד האם הסיבה עצמה אמיתית, נכונה או מבוססת? האם באמת קיימת תלות הכרחית בין הסיבה לבין התוצאה? בדיקת הסברים חלופיים האם התוצאה יכולה לנבוע מסיבות אחרות או מסיבות נוספות, ... קשורות לסיבה המדוברת? לדוגמה, כאשר מישהו אומר אני צריך להתפטר מהעבודה כי רע לי שם, הוא בעצם מציג שתי
טענות:
טענה ראשונה: רע לי בעבודה.
טענה שנייה: בגלל שרע לי, אני צריך להתפטר. אפשר לשאול שאלות נפרדות: האם באמת רע לי בעבודה? למה רע לי? האם העובדה שרע לי בעבודה מחייבת אותי להתפטר? האם אין פתרונות אחרים? מה אפשר להרוויח מחקירת סיבתיות בצורה זו? שיטת החקירה הסיבתית שאליעד כהן מלמד מאפשרת לנו לבחון את אמיתות
הטענות באופן מעמיק, להבין טוב יותר את עצמנו ואחרים, ולדייק במחשבות ובטיעונים שלנו. הדבר עוזר לקבל החלטות נכונות יותר ולשפר את איכות החשיבה שלנו, מכיוון שאנו לומדים לא לקחת
טענות כמובן מאליו אלא לשאול ולברר היטב את כל חלקיהן. מה לסיכום חשוב לזכור כאשר שואלים למה? כאשר נשאלת השאלה למה, תמיד נבדוק שיש לנו לפחות שתי שאלות אפשריות לשאול: לגבי נכונות
הטענה עצמה - האם הסיבה אכן נכונה? לגבי הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה - האם הסיבה באמת מובילה בהכרח לתוצאה המדוברת? באמצעות שיטה זו אפשר לפתח יכולת חשיבה ביקורתית, חדה ומדויקת יותר, שמובילה להבנה ברורה ומלאה יותר של המציאות. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח
טענות וחקירתן מהי שאלה סיבתית? למה בכלל לשאול למה? השאלה למה עוסקת בחקירת סיבתיות. כאשר מישהו אומר משהו, או כשעולה לנו מחשבה מסוימת, לרוב אנחנו רוצים להבין את הסיבה שמאחורי ... אם אומרים שקרה אירוע אחד שגרם לאירוע אחר, ולפיכך האירוע הראשון הוא הסיבה, והשני הוא התוצאה. איך לזהות
טענות סיבתיות? כאשר מישהו אומר עשה X כי Y, יש כאן שתי
טענות עיקריות: 1.
הטענה ש - Y נכון (למשל חסה זה בריא). 2.
הטענה שמכך ש - Y נכון, נובע שצריך לעשות X (למשל בגלל שחסה בריא, צריך לאכול אותו). בכל פעם שיש לנו סיבה ותוצאה, יש לפחות שתי
טענות שאפשר לבחון כל אחת מהן בנפרד. איך דוגמת החסה ממחישה זאת? בדוגמת החסה מישהו אומר: תאכל חסה, כי חסה זה בריא. כאן קיימות שלוש נקודות התייחסות: 1. תאכל חסה - עצם הקריאה לפעולה. ...