האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת האם מנטרות באמת עוזרות לשינוי התנהגות וחשיבה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא האם מנטרות עוזרות לשינוי התנהגותי או חשיבתי, והתשובה שלו ברורה: זה תלוי. על פי אליעד, היעילות של מנטרות או של טיפול התנהגותי תלויה בעומק הבעיה ובמידת ההשרשה של האמונה בתת - המודע של האדם. מתי מנטרות וטיפול התנהגותי יכולים לעזור? אליעד מסביר שאם מדובר בבעיה קלה יחסית, מנטרות יכולות לסייע. לדוגמה, אדם שחושב שמישהו אחר שונא אותו ... אדם ולגרום לו להאמין בכך באמת. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של אדם עם פחד קל מגוקים. במקרה זה, טיפול בחשיפה - כלומר, להכריח את עצמו להיחשף לגוקים שוב ושוב - יכול לעזור לו להיפטר מהפחד הזה בהדרגה. אם האדם יראה שוב ושוב שהפחד אינו מתממש, המוח שלו עשוי להתרגל והפחד ייעלם. למה לפעמים מנטרות וטיפול התנהגותי לא עוזרים ואף מזיקים? לצד הדוגמאות להצלחה, אליעד מדגיש את החשיבות של ההבנה שמנטרות לא תמיד עובדות ואף יכולות ... בתת המודע, לא מספיק לחזור על מנטרה או לבצע שינוי התנהגותי פשוט. למעשה, במקרים כאלה ניסיון להשתמש במנטרות או בטיפול התנהגותי ללא הצלחה עלול להוביל לתוצאות הפוכות - האדם יחוש כישלון, התסכול יגבר, האמונה השלילית תתחזק, והוא יאבד אמון ביכולת ... מושרשים עמוק בתת מודע? אליעד מדגיש שהדרך להתמודד עם אמונות ופחדים עמוקים חייבת להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד מכנה זאת חקירה בתוך המוח. לדבריו, כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור והבנה של המקור שלהם. טיפול קוגניטיבי, לדבריו, הוא טיפול שעוסק בשינוי החשיבה עצמה. אך אליעד מציין שזה לא מספיק לומר טיפול קוגניטיבי - צריך להבין בדיוק מה עושים בטיפול הזה, כיצד מתבצעת החקירה, מי מוביל אותה, באילו כלים משתמשים, ועד כמה החקירה באמת מצליחה להגיע לעומק המוח ולשנות את דפוסי החשיבה המושרשים. רק כאשר הטיפול נוגע בליבת האמונה או הפחד, התוצאה תהיה שינוי אמיתי וארוך טווח. לכן, לדבריו, ככל שהבעיה קשה יותר, כך הטיפול צריך להיות יותר מעמיק ויסודי ולא להסתפק בשיטות שטחיות כמו מנטרות או חשיפה ללא חקירה פנימית. מהן השאלות החשובות ביותר שצריך לשאול כשמתחילים טיפול לשינוי התנהגות או חשיבה? השאלות המרכזיות שאליעד ממליץ לשאול לפני שמתחילים כל טיפול הן: מה העומק האמיתי של הבעיה? האם האמונה או הפחד מושרשים בתת מודע בצורה חזקה או חלשה? האם יש סיכוי שהטיפול השטחי יגרום דווקא לנזק נוסף? באיזו שיטה ניתן באמת לחקור לעומק את השורש של הבעיה? מי מוביל את הטיפול וכיצד הוא מתכוון לחדור לעומק של תת המודע? לסיכום, אליעד כהן מציין בבירור שאין פתרון אחד שמתאים לכולם, ומנטרות או טיפול התנהגותי יכולים להיות יעילים במצבים מסוימים בלבד. במצבים מורכבים יותר, הפתרון האמיתי והאפקטיבי היחיד הוא באמצעות חקירה קוגניטיבית עמוקה שתיגע בשורש הפחד או האמונה, ותייצר שינוי משמעותי וממושך. האם מנטרות עוזרות לשנות התנהגות? מה זה טיפול קוגניטיבי? מתי מנטרות יכולות להזיק? איך לשנות אמונה מושרשת בתת מודע? האם טיפול בחשיפה תמיד יעיל? איך לטפל בפחדים עמוקים? מנטרות עוזרות או לא עוזרות זאת השאלה והתשובה היא? ש: תלוי. אליעד: שזה תלוי במה במה זה תלוי מה המהות של במה שזה תלוי שזאת שאלה ראשונה, שאלה שנייה האם טיפול התנהגותי עוזר או לא עוזר והתשובה היא שזה תלוי. ש: עוזר במה? אליעד: עוזר לשאלות התנהלות בן אדם שנגיד מכור ... להוציא אותו מהתת מודע לא באמצעות שינוי התנהגותי ולא באמצעות מנטרות. ש: ובאמצעות מה? אליעד: באמצעות חקירה בתוך המוח טיפול קוגניטיבי. ש: זה נקרא טיפול קוגניטיבי? אליעד: בפורמלי כן השאלה מה עושים בטיפול הקוגניטיבי אבל בפורמלי טיפול קוגניטיבי הכוונה שינוי בחשיבה. ש: שינוי בחשיבה. אליעד: כן עכשיו רגע אבל השאלה היא איך אתה משנה את החשיבה ...

טיפול בניתוק קיצוני, טיפול בהפרעת דיסוציאציה, טיפול בניתוק רגשי קיצוני, טיפול בהפרעות ניתוק, ממה נובע ניתוק? איך לטפל בניתוק? איך הדחקה יוצרת ניתוק? איך המוח מתנתק? למה אני מרגיש ניתוק? למה אני מרגיש מנותק? הפרעות דיסוציאטיביות מהו ניתוק ... בגלל רעב. הרעב המציק גורם לתודעתו לעבור למחשבות על אוכל, וכך הוא מתנתק מהפעילות הנוכחית של קריאת הספר. הדרך לטפל במצב כזה היא להבין מה מציק לו (רעב), לטפל בזה (ללכת לאכול), ואז יוכל להתרכז שוב בפעילות המקורית שלו. אם לא יטפל בכך, ימשיך לאבד ריכוז שוב ושוב. מה גורם לניתוק קיצוני שבו האדם לא זוכר מה הוא עושה? ניתוק קיצוני מתרחש ... הוא באמת יפסיק להתקיים מבחינה תודעתית. כתוצאה מכך, כל ניסיון לגשת אל אותו אזור מודחק גורם לניתוק תודעתי. כיצד מטפלים בהפרעות ניתוק ודיסוציאציה? כדי לטפל בהפרעות ניתוק, אליעד מדגיש את הצורך לזהות את המחשבות והרגשות המודחקים. הטיפול כרוך בבירור מעמיק של התחושות והזיכרונות שהאדם נמנע מהם, ובניסיון מודע להעלות אותם לתודעה ולטפל בהם. הבעיה המרכזית היא שלעיתים האדם לא מודע כלל למה שהוא מדחיק, ואפילו מסרב להכיר בכך שהוא מדחיק משהו. לכן תהליך הטיפול הוא מורכב ודורש אומץ רב להתמודד עם פחדים עמוקים ותחושות קשות מאוד. מה הקשר בין ניתוק לשיתוק שינה? בנוגע לשיתוק ... ניתוק כפי שאליעד מתאר אותה, אלא לתופעה אחרת לחלוטין. מהי הדרך המעשית למנוע הפרעות ניתוק? המסקנה המעשית שאליעד מציע לטיפול בניתוק היא לזהות ולטפל במה שמודחק בתוכנו. עצם ההכרה בכך שאנו מדחיקים, וזיהוי המחשבות והרגשות האלו, יכולים לעזור לאדם להישאר מחובר למציאות ולמנוע מצבים ... שהוא נמצא במצב של הדחקה קשה כל כך. מהו ניתוק רגשי וכיצד הוא משפיע? כיצד מתפתחות הפרעות דיסוציאטיביות? דרכי טיפול בהפרעות ניתוק הקשר בין טראומה להפרעות ניתוק איך לזהות ולמנוע ניתוק רגשי? מהו ניתוק וכיצד הוא מתבטא? ניתוק הוא מצב ... רק מתנתק רגשית, אלא שהוא עשוי לבצע פעולות מסוימות מבלי שיהיה לו כל זיכרון עליהן לאחר מכן. כיצד ניתן לטפל בניתוק? כדי לטפל בניתוק, יש לבדוק מה מודחק בתודעה ולעבוד על שחרורו. עם זאת, הבעיה המרכזית היא שהאדם עצמו לעיתים כלל לא מודע ... שלבי שינה. סיכום: כיצד להתמודד עם הפרעות ניתוק? כדי למנוע מצבים של ניתוק, יש לזהות את הרגשות והמחשבות המודחקות ולטפל בהן. הדחקה עמוקה עלולה להוביל למצבי ניתוק קיצוניים שבהם האדם מאבד קשר עם המציאות באופן זמני. טיפול בניתוק כרוך בעבודה על זיהוי ההדחקה, העלאת המודעות והשלמה עם רגשות פנימיים. מהו ניתוק רגשי וכיצד הוא משפיע? כיצד מתפתחות הפרעות דיסוציאטיביות? דרכי טיפול בהפרעות ניתוק הקשר בין טראומה להפרעות ניתוק איך לזהות ולמנוע ניתוק רגשי? בכל מקרה מקרה שקרה כך קרא הנושא זה ... לקרוא ואז עוד פעם אתה מתנתק. לאיפה אתה מתנתק לזה שאתה רעב צריך להבין למה אתה רעב ללכת לאכול לטפל בזה תוכל להתרכז לא תטפל בזה לא תוכל להתרכז בסוף זה יבוא ולא תוכל לברוח אבל יש מצב של ניתוק כל כך קשה שהבן אדם ... שזה קרה משהו כזה ברמה כזאת. מסקנה אופרטיבית אם אתה רוצה למנוע את זה צריך לבדוק מה אתה מדחיק ולטפל בזה וכמובן שבמקרה הזה זה יהיה הרבה יותר קשה כי אתה כל כך לא רוצה את זה שאתה אפילו לא ...

2 שיטות לטיפול בטראומה, 2 גישות לטיפול בטראומה, איך מטפלים בטראומה? איך לטפל בטראומה? 2 סוגים של טראומה, 2 גורמים לטראומה, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בטראומה מודחקת, טיפול בזיכרון טראומטי, טיפול ב PTSD, למה יש לי טראומה? מהן שתי הסיבות העיקריות לטראומה וכיצד ניתן לטפל בכל אחת מהן? כאשר מדברים על טיפול בטראומה, אליעד כהן מסביר שלפני הכל יש להבין מה גורם לטראומה מלכתחילה. לפי דבריו, קיימות שתי סיבות מרכזיות שמובילות לטראומה אצל האדם. חשוב לזהות את הסיבה המדויקת לטראומה מכיוון שכל אחת מהן מצריכה גישה טיפולית שונה לחלוטין. מהי הסיבה הראשונה לטראומה ואיך לטפל בה? הסיבה הראשונה לטראומה, לפי אליעד כהן, היא שאדם חושש שמה שקרה לו בעבר יקרה לו שוב בעתיד. לדוגמה, אם ... חושש מכלבים בעתיד. אדם שנתקע בעבר במעלית יחשוש להיכנס למעלית שוב, ומי שחווה בגידה בעבר יפחד מבגידה נוספת. הדרך לטפל בטראומה מסוג זה, על פי אליעד כהן, היא קודם כל לבדוק את מידת הסבירות שאירוע הטראומה אכן יקרה שוב. יש ... האדם מבין ומפנים זאת, הטראומה מתפוגגת, למרות שהוא עדיין זוכר את האירוע הטראומטי המקורי. מהי הסיבה השנייה לטראומה ואיך מטפלים בה? הסיבה השנייה, לפי אליעד כהן, היא שהאדם לא באמת חושש שהאירוע הטראומטי יחזור שוב, אלא שהוא פשוט לא רוצה ... מעוררת בו זיכרון של חוסר אונים וכאב. אדם שחווה בגידה יימנע מלשמוע על בגידות, כי עצם הזיכרון מכאיב לו. הטיפול בסוג כזה של טראומה שונה בתכלית מהטיפול בסיבה הראשונה. במקרה זה, אליעד מציין כי המטרה של הטיפול היא לגרום לאדם לא לפחד להיזכר באירוע הטראומטי. הדרך להתמודד עם טראומה כזו היא לאפשר לאדם להיזכר באירוע, לשחזר אותו ... באופן ישיר ואם באופן עקיף, אבל השיטות הללו הן נושא רחב ומורכב בפני עצמו. כיצד לדעת באיזו שיטה לבחור בטיפול בטראומה? אליעד מדגיש כי השלב הראשון הוא לזהות ולהבין את מקור הטראומה: האם האדם מפחד שיקרה לו שוב מה שקרה בעבר, או שהוא פשוט לא רוצה להיזכר במה שקרה? לאחר שמבינים בדיוק את הסיבה, אפשר לבחור בשיטה הטיפולית המתאימה. דוגמאות מפורטות מאליעד כהן להבנת ההבדל בין שתי הסיבות לטראומה אליעד נותן דוגמה מפורטת של אדם שננשך על ... אותו איך להיזכר באירוע מבלי לחוות את הכאב או הפחד שהיו קשורים אליו במקור. סיכום קצר של שתי השיטות לטיפול בטראומה לפי אליעד כהן בשורה התחתונה, שתי השיטות לטיפול בטראומה הן: אם הפחד הוא שהאירוע יחזור בעתיד, הפתרון הוא לבחון האם באמת יש סיכוי שזה יקרה שוב או לא, ... הפתרון הוא לגרום לאדם לא לפחד להיזכר באירוע, על ידי כך שמלמדים אותו להיזכר בו מבלי להרגיש רע. איך מטפלים בטראומה? מהן שתי הסיבות לטראומה? איך לטפל בזיכרון טראומטי? טיפול בפוסט טראומה מהי טראומה מודחקת? איך להתמודד עם פחד מטראומה? טיפול בזיכרונות שליליים

טיפול בסכיזופרניה באמצעות עובדות ופירושים, איך לדבר עם סכיזופרן? איך לטפל בסכיזופרניה? להבדיל בין עובדות לפירושים בטיפול בסכיזופרניה, תהליך טיפול בסכיזופרניה, טיפול בהפרעות נפשיות, טיפול במחשבות שווא, האם זו עובדה או פירוש? מהו הטיפול בסכיזופרניה באמצעות הבחנה בין עובדות לפירושים? הטיפול בסכיזופרניה כולל גישות שונות שנועדו לעזור למטופל להבין את מצבו הנפשי ולחיות בצורה טובה יותר. אחת הגישות המרכזיות היא היכולת להבדיל בין עובדות לבין פירושים, במיוחד ... סכיזופרניה יכולה להיגרם כתוצאה מפרשנות לא נכונה של עובדות נכונות, דבר שיכול להוביל לאמונות שווא. על כן, אחד האתגרים בטיפול הוא לעזור למטופל להבין את ההבדל בין המידע האובייקטיבי לבין הדרך שבה הוא מפרש אותו. כיצד ניתן להבחין בין עובדות לפירושים? השלב הראשון בטיפול הוא לעזור למטופל לזהות ולהפריד בין עובדות לבין פירושים. לדוגמה, אם אדם עם סכיזופרניה אומר עוקבים אחריי, חשוב להתחיל לשאול שאלות כדי ... המטפל מסביר כי המחשבה שהשכן עוקב אחריו אינה בהכרח נכונה. אמנם מדובר בעובדות אמת - השכן אכן יצא בעת שהמטופל יצא וראה את השכן קונה מצלמה - אך הפירוש של המטופל לגבי מטרת ההתנהגות של השכן עשוי להיות שגוי. כיצד ננהל שיחה עם סכיזופרן לגבי מחשבות שווא? כדי להימנע מיצירת ... קרה? איך אתה יודע שהוא עוקב אחריך? בוא נפריד - מה קרה בפועל ומה המסקנה שלך מהאירועים? יכולות לעזור למטופל להבין את החשיבה שלו ולראות את ההבדל בין עובדות לפירושים. מה קורה אחרי שמפרידים בין עובדות לפירושים? לאחר שמטופל מזהה את ההבדל בין מה שקרה בפועל לבין הפרשנות שהוא מעניק לאירועים, אפשר להתקדם לשאלות נוספות שיכולות לעזור לו ... את העובדות? מה האינטרס שלך להאמין בפירוש הזה? השאלות הללו מציעות פתח לחשיבה נוספת, אך הן באות רק לאחר שמטופל מבין שהפירוש שלו אינו בהכרח נכון. האם יש צורך לשכנע את הסכיזופרן שהפירושים שלו שגויים? חשוב להבין כי המטרה בטיפול היא לא לשכנע את הסכיזופרן שהפירושים שלו שגויים, אלא לעזור לו להבין את התהליך החשיבתי שהוא עובר. כמו כן, המטפל ... יכול להיות שהפירושים שלו נכונים, לא נכונים או נכונים חלקית, והמטפל אינו נכנס לשאלה זו בשלב זה. סיכום במהלך טיפול בסכיזופרניה, המטרה היא לעזור למטופל להבין את ההבדל בין עובדות לפירושים. כאשר הוא מבין את ההבחנה הזאת, הוא יכול להתחיל לחשוב בצורה יותר רציונלית על המצב ולהבין אם הפירושים שלו נכונים או לא. חשוב מאוד שהמטפל לא יכפה על המטופל את התפיסות שלו, אלא יעזור לו להגיע להבנה עצמית של תהליך החשיבה. הבחנה בין עובדות לפירושים טיפול בסכיזופרניה הבנת מחשבות שווא איך לעזור לאדם סכיזופרן שיטות לטיפול במחשבות טורדניות הפרדת עובדות מפירושים בטיפול בסכיזופרניה אחד ההיבטים החשובים ביותר בטיפול בסכיזופרניה הוא היכולת לעזור לאדם הסובל מההפרעה להבדיל בין עובדות לבין פירושים. סכיזופרניה גורמת לעיתים לתפיסת מציאות שגויה, שבה האדם ... עובדות נכונות. כלומר, האדם רואה אירועים אמיתיים אך מעניק להם משמעות שאינה מבוססת על היגיון רציונלי. לכן, חלק משמעותי מהטיפול הוא ללמד את האדם להפריד בין המידע האובייקטיבי לבין הדרך שבה הוא מפרש אותו. איך לנהל את השיחה בצורה נכונה? ... החשיבה שלו. חשוב להתמקד בעובדות ולגרום לו להפריד ביניהן לבין הפרשנות האישית שהוא מעניק להן. הבחנה בין עובדות לפירושים טיפול בסכיזופרניה הבנת מחשבות שווא איך לעזור לאדם סכיזופרן שיטות לטיפול במחשבות טורדניות

גישות לטיפול בהפרעה נפשית, איך התחילה ההפרעה הנפשית? הכל בגלל ההורים, לגלות את שורש הבעיה, טיפול פסיכולוגי, טיפול קוגניטיבי, טיפול נפשי, טיפול פסיכותרפי, גישות טיפוליות, שיטות טיפוליות, הילד הפנימי האם חשוב לברר מתי ואיך התחילה ההפרעה הנפשית? בהרצאה שלו, אליעד כהן מתייחס לשאלה הנפוצה לגבי הטיפול בהפרעות נפשיות: האם חשוב לדעת מתי ואיך התחילה הבעיה הנפשית? לפי אליעד, למרות שהשאלה הזאת נפוצה, התשובה היא לא חד ... הזיכרון עצמו, אלא ההבנה שהתנאים הנוכחיים השתנו. מה הבעיה בגישה שמאשימה את ההורים או הילדות? אליעד מתייחס גם לגישה הטיפולית שמנסה למצוא את האשמה בילדות, בהורים או באירועים שהיו בעבר הרחוק. הוא מציין שגישה זו אינה אפקטיבית מכיוון שהיא ... מעבר לשני מצבים אלה, אליעד מדגיש שבדרך כלל הגילוי של מתי התחיל הפחד לא יוביל לפתרון. למה חשוב יותר לטפל במחשבות ההווה מאשר בעבר? אליעד מסביר שמה שחשוב יותר הוא לטפל בהנחות היסוד של האדם לגבי מה שעלול לקרות בהווה ובעתיד, ולא רק לנסות לחזור אחורה בזמן כדי למצוא את המקור ... לפי אליעד, היא להתמודד ישירות עם התפיסה הזאת ולברר את האמת לגבי הסיכויים שאותו אירוע מאיים יתרחש באמת. האם טיפול בגישות מן העבר הוא חסר תועלת? לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהטיפול במקורות העבר של ההפרעות הנפשיות הוא לא תמיד יעיל, ולפעמים אף עלול להיות חסר תועלת לחלוטין. הוא ממליץ על גישה ... כיום. על ידי בירור האמת של המציאות הנוכחית והעתידית, האדם יכול להשתחרר באמת מהפחדים ומההפרעות הנפשיות שמגבילות אותו. איך לטפל בפחד לא מוסבר? טיפול פסיכולוגי במקור הבעיה? האם הפחד שלי מוצדק? למה אני עדיין מפחד? גישות פסיכותרפיות להפרעות נפשיות האם הכל באמת בגלל ...

דוגמה לטיפול בהפרעה נפשית קשה, דוגמה טיפול במחשבות שווא, אולי אני תרנגול? טיפול ב OCD קשה, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, ניתוח סיכוי סיכון, מה הסיכוי שמשהו יקרה? איך לטפל בחולי נפש? איך לטפל במחשבות שווא ופחדים לא הגיוניים? בהרצאה זו אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת ומעשית כיצד אפשר לטפל בהפרעות נפשיות קשות, מחשבות שווא, OCD קשה, הפרעת אישיות גבולית ואף סכיזופרניה. הדוגמה המרכזית שאליעד מתייחס אליה, היא של אדם ... זה גורם לו לבצע פעולות כפייתיות ולהתעסק באופן אובססיבי במחשבה זו, מתוך פחד להיחשב כמשוגע או לא נורמלי. איך מטפלים בפחד מסוג כזה לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שהטיפול הראשוני במקרים כאלה חייב להיות הגיוני ומבוסס על ניתוח סיכוי - סיכון. כלומר, תחילה צריך לברר עם האדם שמוטרדת אותו ... משפט מוזר או מופרך?. גם כאן האדם יענה בדרך כלל בשלילה. מכאן המסקנה ההגיונית, שאליעד מנסה להוביל אליה את המטופל, היא שהסיכוי למצב כזה הוא אפסי לחלוטין. איך מסבירים בצורה לוגית שהסיכוי לא הגיוני? אליעד כהן מדגים בצורה לוגית וברורה ... אחרת, הוא בדרך כלל ישמע מילה שדומה מבחינה צלילית, לא ביטוי ארוך, מוזר וחסר קשר לחלוטין לשאלה שנשאלה. איך הטיפול הלוגי הזה עוזר להתגבר על המחשבות הכפייתיות? הסבר הגיוני ומפורט שכזה יכול לעזור מאוד לאדם הסובל מ - OCD או ... ופחדים חסרי היגיון. כאשר האדם מבין לעומק ובאופן הגיוני שהמחשבה שלו לא סבירה כלל, הוא מתחיל להרפות ולהרגיש הקלה. הטיפול אינו מבוסס על אין סיכוי כללי ומופשט, אלא על הסברים לוגיים ומפורטים, אשר מפרקים לגורמים את החשש הבלתי - סביר של האדם. בשיטה זו, לפי אליעד כהן, ניתן לטפל גם בהפרעות נפשיות קשות, OCD קשה, סכיזופרניה, והפרעות אישיות גבוליות. כאשר מנתחים כל פחד או מחשבה באופן הגיוני, מפורט ... הוא חסר סיכוי לחלוטין להתרחש במציאות, אז הוא יכול להשתחרר ממנו ולחיות בצורה הרבה יותר רגועה ובריאה נפשית. איך מטפלים במחשבות כפייתיות? טיפול ב - OCD קשה האם יש סיכוי שמשהו בלתי הגיוני יקרה? איך להסביר שאין סיכוי שמשהו יקרה? האם אני משוגע? טיפול בהפרעות נפשיות קשות

חרדה חברתית קשה, טיפול בחרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית, פרנויה חברתית, טיפול בחרדות ופחדים, טיפול בחרדות קשות, טיפול בחרדה ללא תרופות, דימוי עצמי, חלק 2 למה חרדה חברתית היא חלק בלתי נפרד מתפיסת המציאות שלנו? החרדה החברתית מוסברת ... נחלשת או נעלמת לגמרי, החרדה פוחתת משמעותית או מתבטלת לחלוטין. איך ניתן להפחית את החרדה החברתית לפי אליעד? הדרך לטפל בחרדה חברתית היא באמצעות הטלת ספק בכל אחת משלוש המחשבות: להטיל ספק במידת הרצון שלך לעמוד בסטנדרט החברתי - לשאול ... שהוא מדמיין. כך, כאשר הוא יתחיל להטיל ספק באמונה המוחלטת הזו, החרדה שלו תתחיל לרדת. איך הופכים את תהליך הטיפול בחרדה חברתית לאפקטיבי? אליעד מציע להתייחס לתהליך ההתמודדות עם החרדה כאל חפירה פנימית. לדבריו, לא מספיק לדעת את המידע הזה ... מדובר בתהליך חד - פעמי אלא בעבודה מתמשכת על האמונות הבסיסיות ועל התפיסות המוחלטות, שעד כה נתפסו כעובדות. איך לטפל בחרדה חברתית קיצונית? טיפול בחרדה ללא תרופות איך להטיל ספק במחשבות שליליות? ממה נוצרת פוביה חברתית? איך לשפר דימוי עצמי?

חרדה חברתית קשה, טיפול בחרדה חברתית קיצונית, פחד חברתי, פוביה חברתית, פרנויה חברתית, טיפול בחרדות ופחדים, טיפול בחרדות קשות, טיפול בחרדה ללא תרופות, דימוי עצמי, חלק 1 מהי הגישה של אליעד כהן להתמודדות עם חרדה חברתית קיצונית? אליעד כהן מציג ... מפחד כלל. הבעיה האמיתית, לטענתו, איננה בתחושה עצמה, אלא בפרשנות שהאדם נותן לה. למה חשוב להבחין בין עובדות לפירושים בטיפול בחרדה חברתית? אליעד מדגיש את החשיבות של הבחנה בין עובדות לפירושים כי החרדה מתגברת בעקבות פרשנות לא מדויקת של המציאות. ... של האדם תלוי פחות במה שחושבים עליו אחרים, כך החרדה החברתית שלו תפחת. סיכום הגישה המעשית של אליעד כהן לטיפול בחרדה חברתית לסיכום, אליעד כהן מציע תהליך טיפולי מפורט שבו החרדה החברתית מתפרקת לגורמים מדויקים, האדם לומד להפריד בין עובדות לפרשנויות, ובכך מזהה את המקור האמיתי של ... לומד גם להגיע למצב נפשי שבו הוא משוחרר מתלות במה שאחרים חושבים עליו, וכתוצאה מכך משתחרר מהחרדה החברתית. איך לטפל בחרדה חברתית קשה? מהו טיפול בחרדה חברתית ללא תרופות? איך מתמודדים עם פחד חברתי? כיצד להתגבר על דימוי עצמי נמוך? מה ההבדל בין עובדה לפירוש בטיפול בחרדה? מה הקשר בין מבוכה לפחד חברתי? למה אנשים מפחדים מכבוד עצמי נמוך?

טיפול בהתנגדויות - איך לטפל בהתנגדויות, עי הבעת הזדהות עם ההתנגדות? איך להביע הזדהות עם ההתנגדות ולנטרל אותה? טיפול בהתנגדויות מכירה / טיפול בהתנגדויות לקוח / טיפול בהתנגדויות במכירות / רטוריקה וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לשנות עמדות של אנשים, עם כמה שפחות מאמץ. והדרך לכך ...

2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים וכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 גישות של יועצים, 2 גישות של מנטורים לחיים וכולי. ונסביר מה ההבדל בין השיטה ... האדם אל האושר והשנייה אל הסבל. ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות. והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו בעיה כלשהי. לדוגמה, בן אדם שרוצה לטפל בכך שיש לו בעיה רגשית, של רגישות יתר. דהיינו, שאותו אדם חושב שהוא רגיש יותר מידי והוא רוצה לטפל בבעיה שלו. דהיינו, הוא רוצה להפסיק להיות רגיש יותר מידי אלא להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני וטוב ... כאן הכל נשמע הגיוני. אבל כאן יש 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר. ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור לאדם שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם המטפל וגם האדם מסכימים שיש כאן בעיה של רגישות יתר שרוצים לטפל בה. עד כאן הכל נשמע טוב והגיוני. אבל יש כאן 2 גישות שונות. גישה אחת היא הגישה הפשוטה, כפשוטם של דברים, היא בעצם מניחה שלאדם יש רגישות יתר + שרגישות יתר זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו. הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. אלא שהאדם בוחר לרצות בבחירה חופשית מלאה, לטפל בכך שיש לו רגישות יתר. ואנחנו רוצים לעזור לבן אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על רגישות ... מתי ואיך הוא רוצה שתהיה לו רגישות יתר. דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים וכולי, היא שכדי לעזור לאדם אנחנו נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר את המצב שלו, ... לעזור לו, מסתכל על ההתמכרות לפורנו כעל דבר גרוע מאוד, כעל אויב, כעל השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו. ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את האדם שהוא סובל מכעסים. אבל אנחנו כן נכעס על תופעת התקפי הזעם ... שהיא הגישה הכללית, השורש שלה הוא, התפישה שיש טוב ורע. ושאם הגדרנו משהו כרע, אז אנחנו צריכים להתרחק ממנו ולטפל בו וכולי. והחיסרון המרכזי של הגישה הזאת, הגישה הנפוצה ביותר, הוא שהיא עשויה לגרום לאדם לשנוא את עצמו ולכעוס על ... מהתקפי זעם, אלא ננסה להכיל אותו וכולי. אבל אנחנו נסכים איתו שהתקפי זעם והתקפי עצבים, זאת אכן מחלה שצריכים לטפל בה. ומה יקרה אם אותו אדם יתקשה לטפל בבעיה שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו? אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא בכעס. והאדם מתחיל ... מתוך המקום הזה האדם בוחר איך הוא רוצה לחיות ואיך הוא רוצה לצמצם את הרצון שלו וכולי. וכמובן שכאשר המטופל מגיע עם בעיה של חרדה חברתית לדוגמה, אז ברור שאנחנו לא ננסה להשאיר אותו עם הבעיה של החרדה החברתית שלו. אבל לאורך כל הטיפול, יש מסר לתת מודע שעובר אל המטופל. והשאלה היא, האם המסר הוא שאתה חולה במחלה שצריכים לטפל בה ושהיא רק רעה ושאתה חייב להיפטר ממנה. או שהמסר הוא של הכלה, שנעזור לך להיות מסוגל לשלוט בתכונה שיש ... מתוך מקום של שנאה וכעס על התכונה שהאדם מנסה לשנות. וכן על זה הדרך, ניתן לראות את העניין של טיפולי המרה וטיפולים לשינוי הזהות המינית וכיוב, שהוציאו אותם אל מחוץ לחוק. כי רוב ככל המטפלים בעניינים האלו, הם כמובן שונאים את הרעיון שגבר חושב שהוא אישה או שהאישה חושבת שהיא גבר וכיוב. ורובם ככולם הומופובים ... אסון שגבר נמשך לגבר או אישה נמשכת לאישה וכיוב. ולכן הם פועלים מתוך שנאה, עד כדי כך שלפעמים גורמים למטופל להתאבד וכיוב, מרוב שנאה עצמית של האדם כלפי עצמו. ומצד האמת, במה תלוי האם ובאיזו גישה המטפל שלך יטפל בך? תשובה: הכל תלוי בתפישת המציאות של המטפל עצמו. האם הוא רואה את החיים כמחויב או כאפשרי. וזה בסדר גמור ...