למה אנשים רוצים להרגיש טוב בלי תלות בשום דבר חיצוני?

כל אדם, בצורה כזו או אחרת, חולם ומפנטז להגיע למצב שבו הוא מרגיש טוב, ללא תלות בשום דבר חיצוני. כלומר, המצב האידיאלי שאליו אנשים שואפים הוא של תחושת שלמות עצמית בלתי מותנית. כולם רוצים, במודע או שלא במודע, להיות מסוגלים לחוות את התחושה הזו, מצב שבו שום גורם חיצוני לא ישפיע על התחושה הפנימית שלהם.

עם זאת, אנשים רבים בטוחים שמצב כזה הוא בלתי אפשרי. הם חושבים שהתחושה הטובה שלהם חייבת תמיד להיות קשורה לנסיבות חיצוניות מסוימות כמו זוגיות טובה, כסף, בריאות או הצלחה חברתית. לדוגמה, כשאליעד כהן מדבר על זוגיות, הוא מתאר את הציפייה והשאיפה לכך שהאדם יוכל להרגיש טוב בלי להיות תלוי בשאלה האם יש לו זוגיות או לא. הטענה שלו היא שרוב בני האדם אינם מאמינים שזה בכלל אפשרי להרגיש שלם ומסופק ללא שום תלות בדבר חיצוני, וזו בדיוק הסיבה שהם משקיעים מאמץ רב בניסיון לשנות את המציאות שסביבם.

האם אפשרי להגיע לתחושת שלמות עצמית ללא תנאים?

לדברי אליעד כהן, לא רק שהמצב הזה אפשרי - הוא גם ניתן להשגה בפועל. בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, יש אפשרות להגיע למצב שבו האדם לא יהיה תלוי בשום גורם חיצוני כדי להרגיש טוב. אם אנשים היו מאמינים באמת שמצב כזה הוא אפשרי, הם היו מפסיקים להתאמץ כל כך לשנות את הסביבה החיצונית שלהם ומתחילים במקום זאת לשנות את הדרך שבה הם תופסים את המציאות בתוכם פנימה. כל האנרגיה שמושקעת במרדף אחר גורמים חיצוניים, למעשה מופנית למקום הלא נכון. הסיבה לכך היא שהסבל של האדם כלל אינו נובע מן האירועים החיצוניים שמתרחשים לו, אלא מעצם קיומו כישות נפרדת.

מהו מקור הסבל לפי אליעד כהן?

לפי ההסבר של אליעד כהן, מקור הסבל הוא לא באירועים השליליים שקרו לאדם, אלא בעצם קיומו של האדם. כלומר, עצם קיומה של התודעה האנושית ושל ה"אני" הנפרד מן העולם, זה הגורם המרכזי והעמוק ביותר לסבל. למה הכוונה? כל עוד האדם חש שיש הפרדה בין "אני" לבין "לא אני", הוא בהכרח יחוש חוסר שלמות, כי המהות של חוסר שלמות היא קיומה של הפרדה. ברגע שיש "אני", יש מידית גם "לא אני", וברגע שיש נפרדות, יש אוטומטית חוויה של חוסר שלמות. מצב זה גורם לאדם לתחושה קבועה של חוסר סיפוק ושל חיפוש מתמיד אחר משהו שימלא את החוסר הזה.

האם האדם יכול להפסיק להתקיים כישות נפרדת?

אליעד כהן מסביר כי לא ניתן להפסיק את עצם קיומה של התודעה. האדם אינו יכול להעלים את התודעה שלו או להפוך אותה ללא קיימת. התודעה וה"אני" הם עובדה קיימת, והאדם אינו יכול פשוט לחסל אותם. יחד עם זאת, מה שהאדם כן יכול לעשות, הוא להגיע להבנה עמוקה של הטבע האמיתי של הנפרדות, להבין את המהות של האחדות, ומתוך ההבנה הזו לחוות את החיים בצורה שונה לחלוטין. דווקא מתוך ההבנה והקבלה של המצב, ניתן להגיע למצב שבו האדם חווה שלמות, בלי לחפש אותה בגורמים חיצוניים.

מהי משמעות הייאוש מהשלמות?

אנשים חווים "ייאוש חלקי" מהשלמות. הם אמנם רוצים מאוד להגיע למצב של שלמות ללא תנאים, אך אינם מאמינים באמת שזה אפשרי, ולכן הייאוש שלהם חלקי בלבד. אילו היו מאמינים לגמרי שזה בלתי אפשרי, הם לא היו כלל מנסים להשיג את השלמות הזאת. מצד שני, אילו היו בטוחים שזה אפשרי, הם היו ממקדים את כל האנרגיה בניסיון להבין את עצמם ולא בניסיון לשנות את העולם שסביבם. זהו מצב ביניים של ייאוש חלקי שבו האדם עדיין מנסה להשיג משהו מבחוץ, אף שבפועל הפתרון נמצא רק בפנים.

כיצד חוויית ה"אני" יוצרת את הסבל?

ברגע שהאדם אומר "אני", הוא כבר מגדיר את עצמו כישות נפרדת. כאשר אדם אומר "אני", הוא באופן אוטומטי מגדיר גם את "מה שאינו אני". מתוך כך עולה מיד תחושה של חוסר ושל אי שלמות. חוסר השלמות הוא ההרגשה שמשהו חסר, שמשהו אינו מלא. עצם החלוקה בין "אני" לבין "לא אני" יוצרת תחושת חיסרון תמידית. כל עוד האדם תופס את עצמו כנפרד מהמציאות שסביבו, תחושת החיסרון והסבל תהיה תמידית. הסבל נובע לא מכך שהאדם חסר משהו חיצוני, אלא מעצם החוויה הבסיסית והמהותית של קיומו כנפרד מהשלם.

האם קיימת אפשרות להשיג שלמות אמיתית?

אליעד כהן טוען באופן חד משמעי שזה אפשרי להשיג שלמות פנימית, שבה האדם יחווה סיפוק מלא וטוב מוחלט ללא שום תלות בגורם חיצוני. שלמות אמיתית מתקיימת כשהאדם מפסיק להיאבק עם המציאות החיצונית, מקבל לעומק את האמת של האחדות, וחווה את עצמו כחלק בלתי נפרד מכל מה שקיים. מצב זה, לפי אליעד, הוא לא רק תאורטי אלא גם מעשי ונגיש לאדם, בתנאי שהוא יבין לעומק את המנגנון שיוצר את תחושת הנפרדות ואת הסבל הנובע ממנה.