... העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת את השנייה, אלא תלויות בפרספקטיבה ... הגישות השונות, כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל האפשרויות הקיומיות. אליעד מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את אותם חוקים של זמן פיזי, ולכן הגישה הפילוסופית טוענת ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את זמן היקום כפי שהוא כיום, מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, שבחלקו אינו תלוי בהגדרות פיזיות של זמן. ... הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה שהם יכולים לדעת הוא ש - 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם מדובר במבנה חדש, אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי לפניו. ההבנה היא שהתשובות הן תלויות בהגדרות, ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות הללו, שתיהן נראות כאילו סותרות אחת ... יש מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים של קיום, כמו רעיונות פילוסופיים על ... שני, אם נסתכל על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה שהיה לפני המפץ הגדול או מעבר לו עשוי להיות ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד ...

... נוספים שנדונים בהרצאה הם הילה אנרגטית, ראיית הילות, קריאת הילות, ומיהו המורה הרוחני המואר. אליעד מתחיל את דבריו בכך שהוא מבהיר שאי אפשר למדוד הארה בצורה מדויקת באמצעות כלים מדעיים או טכנולוגיים, שכן לא ניתן לדעת באופן מוחלט מהי הארה באמת. הוא מציין כי קיימים כיום מכשירים שיכולים למדוד תופעות פיזיקליות כמו גלי מוח או ...

... לא בהכרח שזה יישאר כך לנצח. ייתכן שבעתיד התפתחויות טכנולוגיות או גילויים מדעיים יביאו אותנו להבנה שדרכים חדשות יהיו אפשריות. בהקשר זה, הוא מציין שייתכן ... ניסים, ושואל אם יש תופעות שניתן להסבירן רק כאירועים בלתי מוסברים מבחינת המדע. הוא טוען שכל דבר יכול להתפרש כפלא אם אנחנו לא מבינים אותו עדיין, ולכן כל תופעה ...

... האם כל נושא השגחה פרטית הוא למעשה שקר שנבנה מתוך ניסיונות חסרי אופי מדעי? האם צירופי מקרים יכולים להוות הוכחה לקיום אלוהים? חלק מההרצאה עוסק בשאלה אם צירופי מקרים יכולים לשמש ... קל לזהות את משמעותן. כיצד ניתן להסביר את השפעת הספר תהילים בצורה מדעית? במהלך השיחה, אליעד כהן מציין כמה תסריטים בהם אפשר להבין את הישרדותם של חפצים מסוימים, כמו ספר תהילים בשריפה, דרך היבטים מדעיים ולא דרך סיבות רוחניות או דתיות. הוא מציין שמדען יכול להסביר כל תופעה, גם כזו שנראית כנס, באמצעות עקרונות פיזיקליים וסיבתיים פשוטים. הוא מדגיש כי כאשר ... שלא נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית ...

... קיים באופן מוחלט, הוא היה ממלא את כל היקום, ולא היו יכולים להיות דברים חוץ ממנו. בכך, הוא מציע את הרעיון של אין סוף מוחלט כמשהו שאינו ניתן לתפיסה, מאחר שלפניו אין כל צורה או כל דבר נוסף. לסיום, הוא מדבר על האופן בו המדע והפילוסופיה עוסקים בהבנת קיומם של אין סוף. אליעד מציין שיש שני סוגים של אין סוף - יש אין ...

... יותר עבודה כתיבה מאשר חשיבה. הדוגמה שהוא מביא היא מהלך הלימודים במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, שם הוא מציין כי הוא לא תמיד מוצא את הקשר לחיים האמיתיים ושואל את עצמו מה אני עושה עם זה?. הוא מציין שכשיש את הצורך לחשוב לעומק, הוא מוצא את זה לא מעניין, ...

... הבאה לא תביא איתה שינוי פתאומי בחוקי הפיזיקה. אפילו המפץ הגדול, שלדעת המדענים הוא נקודת ההתחלה של חוקי הפיזיקה המוכרים לנו כיום, אינו מוכיח שהחוקים האלה מחויבים להתקיים לנצח. אליעד מציין שגם המדענים עצמם מודעים לכך שהחוקים יכולים להשתנות. איך משפיעה ההיצמדות לצורה או למהות על היכולת לחזות את העתיד? אליעד מסביר שקיימות שתי דרכים מרכזיות ...

... דוגמה של אדם השואל את עצמו למה הוא בכלל רוצה ללמוד תואר במדעי המחשב ומתמטיקה. לכאורה, האדם מנמק זאת ברצון להעלות את הסיכויים לקבל עבודה טובה בתחום ההייטק, אבל בפועל, כשהוא בוחן את הנושא לעומק, מתגלה שהוא בעצם מחפש יוקרה ... לעבוד במשהו, תמיד יוכל לרשום בקורות החיים בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה. לכאורה, זהו יתרון תעסוקתי ברור. אבל כשבודקים יותר לעומק, מתגלה שהתואר משמש עבורו לא רק כהכנסה פוטנציאלית עתידית, אלא כמגן מפני תחושת נחיתות חברתית ...

... בלבד ולא מספקת גישה אמיתית לשורש הבעיה. למה אנשים חכמים לא מבינים את הבסיס הפשוט של עצמם? אליעד מציין כי אפילו אנשים מאוד חכמים כמו דוקטורים, פילוסופים או מדענים שמבינים היטב נושאים מסובכים כמו אסטרונומיה או פיזיקה, עדיין אינם מצליחים להבין את הדבר הפשוט ביותר: מהיכן באים הרצונות שלהם. הם משקיעים אנרגיה רבה בניסיון להבין דברים מורכבים ויוצאים למסעות של חקר מדעי בחלל, אך אינם משקיעים את אותה האנרגיה כדי להבין את עצמם לעומק. מהי ...

... בין שני סוגים של חוכמה: חוכמת אלוהות וחוכמות חיצוניות. חוכמות חיצוניות הן כל סוגי המדעים והתיאוריות שהאדם לומד באוניברסיטאות או בספרים, כמו פיזיקה, אסטרונומיה או אלגברה. אליעד מדגיש שלפי רבי נחמן, חוכמות אלו מוגדרות כחוכמות בטלות, שהן אינן מביאות את האדם ... חוכמות חיצוניות באוניברסיטה? אליעד מביא דוגמה מעולם הלימודים האקדמיים: אפשר ללמוד מדעי השיווק ולדעת שצרכנים אוהבים משהו מסוים, אבל זוהי עדיין חוכמה חיצונית. אם תחקור למה הם אוהבים זאת, עדיין לא הגעת לעומק. אבל אם תלמד למה בכלל בני אדם אוהבים או שונאים ...