איך להחזיר בשאלה? להתווכח עם מישהו דתי, אתאיזם, חוסר אמונה, לשכנע מישהו דתי, חזרה בתשובה, רטוריקה, אומנות השכנוע, דיבייטינג, אומנות הויכוח, אמונה מעל השכל, הוכחות לאמיתות התורה

... חכם לא בהכרח נכון. למשל, הרמבם, שהיה גם רופא וגם אסטרונום, כתב דברים רבים שבתקופתנו אינם נכונים לפי הידע המדעי העכשווי. הוא מזכיר לדוגמה את האמירה של הרמבם לגבי תנועת השמש והכוכבים, שהיום אנו יודעים שהיא אינה נכונה. למרות ...

... השני רוצה להרגיש, לפי מה שהוא מרגיש כרגע. כי זה לא רק עניין של ניסוי וטעייה, אלא זה גם מדע מדויק, כשבן אדם מרגיש רגש מסוים, מה בדרך כלל הוא רוצה להרגיש. ואם אתה מול עצמך לא תמיד סגור ...

... או שאמירת מצד אחד... מצד שני... משדרת אמינות. הטענה נשמעת הגיונית, אך לרוב לא נעשית בדיקה אמפירית מסודרת (כמו מחקר מדעי על אלפי אנשים) כדי לאמת זאת. אנשים מסתפקים בהיגיון לכאורה, מציגים זאת כנוסחה ועוטפים זאת בסיפורים והסברים שנשמעים חכמים, ...

... חייב לפעול כפי שאנחנו מציעים. אם, לדוגמה, אנו רוצים לשכנע מישהו לאכול תפוח כי זה בריא, נתמקד בהסברים ובסיבות מדעיות לכך שהתפוח טוב לבריאות. לעומת זאת, הגישה השנייה מתמקדת בהבנת האינטרס של האדם. כלומר, אנו צריכים להבין למה יהיה ... נכון, היכולת לשכנע גבוהה יותר. לדוגמה, אם מישהו לא מאמין בעובדה מסוימת, היכולת שלך להציג הוכחות חותכות, כמו הוכחות מדעיות או היגיון ברור, יכולה לשמש כדרך לשכנע אותו. כאשר אתה מציג הוכחות כאלה, אין לאדם אפשרות להטיל ספק במשהו, ... מסכים איתו, הוא לעיתים קרובות מחפש הוכחות כדי לאשש את דעתו הקודמת. לדוגמה, אדם יכול להיאבק בהבנה של עובדה מדעית כלשהי, כמו שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ, אם כי הידע המדעי כיום סותר זאת. אם המידע שהצגת לו לא נתמך בהוכחות ברורות, הוא עשוי לא להאמין לך, כי זה לא ...

... התופעה חוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים, אנו מסיקים באופן אוטומטי כי מדובר בסיבתיות מוחלטת. בהמשך, אליעד מתאר איך המדע וההבנה שלנו על חוקים פיזיקליים עשויים לחזק את תחושת הסיבתיות שלנו, ובפרט את האמונה בחוקי הפיזיקה כעקרונות בלתי משתנים, ...

... היקום? הארץ במרכז היקום, היכן מרכז היקום? המודל ההליוצנטרי, המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע מי באמת מסתובב סביב מי, כדור הארץ או השמש? השאלה העיקרית שבה עוסק אליעד כהן היא מי מסתובב סביב ... לכך שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ או ההיפך. הוא מדגיש כי אנשים רבים חושבים בטעות שהעניין הוכרע לחלוטין מבחינה מדעית, אך המציאות היא מורכבת הרבה יותר. אליעד כהן מציין שהדבר הראשון שיש להבין הוא שמבחינה תפיסתית, כל תנועה תמיד ... השמש, ואף נתן את הדוגמה המפורסמת של אדם שיושב ברכבת וחושב שהעצים נעים ולא הוא עצמו. הוא מסביר שמבחינה מדעית ופיזיקלית התפיסה שהשמש היא המרכז וכדור הארץ נע סביבה, נובעת מסיבות של נוחות חישובית. מבחינה פילוסופית, כל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום, תלוי באיזה נקודת מבט נבחר. המדע בחר את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: מה ההבדל ביניהם? אליעד מפרט גם את ההבדל בין לוגיקה ומדע. המדע הוא מבוסס תצפיות וניסויים, והוא אומר לנו מה קורה בפועל, ואילו הלוגיקה מבוססת על מה שניתן לדמיין, על מה ... ביחס שהמוח נותן בין האובייקטים שהוא מזהה. מהו מרכז היקום? האם כדור הארץ מסתובב? מהו ניסוי מטוטלת פוקו? לוגיקה ומדע - מה ההבדל? מהו המודל ההליוצנטרי? האם אפשר לדמיין מקום ללא זמן? האם קיימת תנועה מוחלטת? מי מסתובב כדור ... אם יכול להיות שהכדור עצמו קבוע והכל סביבו זז. הוא מציין את השאלה הכללית אם יש היגיון או הוכחה מדעית לשאלה מי זז. האם כדור הארץ זז? הוכחות לניסוי מטוטלת בהמשך, הדוברים מדברים על מטוטלת כדרך להוכיח את תיאוריית ... את הניסוי בהבאת דוגמה של חוויה סובייקטיבית כמו נוסעים ברכבת - האם אנחנו נעים או שמה שסביבנו זז? לוגיקה ומדע: כיצד קובעים את האמת? בהמשך, יש שיחה על ההבדלים בין לוגיקה ומדע. הדיון מתמקד בשאלה מהו מקור האמת ובאיזה אופן ניתן להוכיח עובדות. הדוברים מבדילים בין לוגיקה ומדע, ומדברים על כך שלפעמים הנחות שנראות נכונות לא תמיד ניתנות להוכחה באמצעות ניסויים מדעיים בלבד. מהו מרכז היקום? ההרצאה נוגעת גם בשאלה מהו מרכז היקום, אם כדור הארץ הוא המרכז או שמא השמש ...

... בלתי אפשרי או מסוכן, וכאשר ניסו בפועל גילו שזה אפשרי בהחלט. הוא משתמש בדימוי של דבורה שעפה למרות שבאופן מדעי - תיאורטי היא לא הייתה אמורה להיות מסוגלת לעוף, וכך גם דברים נוספים במדע שנתפסו בעבר כבלתי אפשריים, אבל לבסוף התגלו כאפשריים. לכן הוא מעודד לבדוק ולנסות ברצינות וביסודיות, ולא לקבל מראש את ...

חמשת החושים, איך עובד המוח? חוש הראיה, חוש השמיעה, ניסוי מדעי, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, ניתוח תהליך, מהירות תגובה, איך המוח חושב? האם המוח מגיב מהר יותר לגירוי ראייתי או ... כהן מסביר את השאלה האם המוח האנושי מגיב מהר יותר לגירוי חזותי או לגירוי שמיעתי. הוא נותן דוגמה לניסוי מדעי שנועד לבדוק זאת, כפי שהוצג בערוץ נשיונל גאוגרפיק בתוכנית משחקי מוח. מטרת הניסוי הייתה לבדוק מהירות תגובה של אנשים לאותות שמיעה וראייה, ולבחון איזה חוש מפעיל תגובה מהירה יותר במוח. בניסוי המדעי שהוזכר, הושיבו אדם על כיסא וביצעו שני סוגים של בדיקות. תחילה הושמעה לו צפצפה מאחוריו, ובכל פעם שהצפצפה התחילה ...

... להטיל דעות או פחדים, אלא לעודד את האדם לנסות על עצמו ולראות את התוצאות. האם להציג את דעתך כעובדה מדעית? אליעד מציין כי חשוב לא להציג את הדעות האישיות שלך כעובדות מדעיות מוחלטות, במיוחד כשמדובר בתזונה, תחום שאינו בקונצנזוס רפואי ברור. לדוגמה, רוב הרופאים לא יסכימו שתזונה נטולת בשר או מלח ... האם שכנוע צריך להתבסס על ידע רפואי? אליעד מדגיש שאדם שאינו רופא או מומחה לתזונה לא יכול לספק ראיות מדעיות חד - משמעיות ולכן עליו להתמקד בניסיון האישי שלו, בשילוב עם המלצה לבדוק את התוצאות בעצמו. הוא מציין שלעיתים ... מציין כי יש להימנע משימוש בידע אישי בלבד כדי לשכנע מישהו. הוא לא ממליץ למכור רעיונות שלא נתמכים בעובדות מדעיות ברורות, ובמקום זאת מציע להציע לאדם לנסות ולבדוק בעצמו, תוך שימת לב למגבלותיו האישיות. סיכום הגישה של אליעד כהן ... אליעד ממליץ תמיד להיות קרוב ככל האפשר לאמת, ולהיזהר מאוד שלא להציג דעה או ניסיון אישי כאילו היו עובדות מדעיות מוכחות. זה יכול לפגוע באמינות של הטיעונים ולהחליש את יכולת השכנוע בטווח הארוך. במקום זאת, יש לעודד אנשים לערוך ... אליעד מציין נקודה חשובה נוספת לגבי תהליך השכנוע: אדם שאינו רופא ואינו מומחה לתזונה או בריאות, מתקשה לספק ראיות מדעיות חד - משמעיות, ולכן עליו להתמקד בשכנוע המבוסס על ניסיון אישי בשילוב עם המלצה לבדיקה עצמית. הוא מדגיש שחשוב ... בפני האדם מידע מהימן, לעודד אותו להתנסות בעצמו ולבדוק מה טוב עבורו באופן אישי, ולהימנע מהטלת דעות אישיות כאמת מדעית חד - משמעית. רק דרך זו יכולה לייצר שכנוע אמיתי וארוך טווח, המבוסס על אמת ולא על פחד או ...