אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חשיבה מדעית ✔חידת LeetCode Solution - Minimum Cost to Equalize Array, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨חידת LeetCode Solution - Minimum Cost to Equalize Array, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
והפעם נדבר על שאלת 3139. LeetCode - Minimum Cost to Equalize Array הבאה:
You are given an integer array nums and two integers cost1 and cost2. You are allowed to perform either of the following operations any number of times:

Choose an index i from nums and increase nums[i] by 1 for a cost of cost1.

Choose two different indices i, j, from nums and increase nums[i] and nums[j] by 1 for a cost of cost2.

Return the minimum cost required to make all elements in the array equal.

Since the answer may be very large, return it modulo 109 + 7.

Example 1:

Input: nums = [4,1], cost1 = 5, cost2 = 2

Output: 15

Explanation:

The following operations can be performed to make the values equal:

Increase nums[1] by 1 for a cost of 5. nums becomes [4,2].

Increase nums[1] by 1 for a cost of 5. nums becomes [4,3].

Increase nums[1] by 1 for a cost of 5. nums becomes [4,4].

The total cost is 15.

Example 2:

Input: nums = [2,3,3,3,5], cost1 = 2, cost2 = 1

Output: 6

Explanation:

The following operations can be performed to make the values equal:

Increase nums[0] and nums[1] by 1 for a cost of 1. nums becomes [3,4,3,3,5].

Increase nums[0] and nums[2] by 1 for a cost of 1. nums becomes [4,4,4,3,5].

Increase nums[0] and nums[3] by 1 for a cost of 1. nums becomes [5,4,4,4,5].

Increase nums[1] and nums[2] by 1 for a cost of 1. nums becomes [5,5,5,4,5].

Increase nums[3] by 1 for a cost of 2. nums becomes [5,5,5,5,5].

The total cost is 6.

Example 3:

Input: nums = [3,5,3], cost1 = 1, cost2 = 3

Output: 4

Explanation:

The following operations can be performed to make the values equal:

Increase nums[0] by 1 for a cost of 1. nums becomes [4,5,3].

Increase nums[0] by 1 for a cost of 1. nums becomes [5,5,3].

Increase nums[2] by 1 for a cost of 1. nums becomes [5,5,4].

Increase nums[2] by 1 for a cost of 1. nums becomes [5,5,5].

The total cost is 4.

Constraints:

1 <= nums.length <= 105

1 <= nums[i] <= 106

1 <= cost1 <= 106

1 <= cost2 <= 106
אז קודם כל נסביר את השאלה שהולכת כך:

נותנים לנו רשימת של מספרים. לדוגמה [2,3,3,3,5]. עלינו לגרום לכל המספרים, להפוך להיות בערך של המספר הגדול ביותר שנמצא ברשימת המספרים. את זה ניתן לעשות באמצעות פעולה של הוספת הערך 1 לכל המספרים, עד שהם יגיעו לערך הרצוי.

לדוגמה, נניח שאנחנו רוצים להפוך את המספר 2 למספר 5, אז אנחנו צריכים לעשות 2+1+1+1 = 5. דהיינו, אנחנו צריכים להוסיף 3 פעמים את הערך 1, למספר 2, כדי להפוך את המספר 2 למספר 5.

ובדוגמה הנ"ל [2,3,3,3,5], המספר הגדול ביותר ברשימה, הוא 5 ולכן אנחנו נרצה להפוך את כל המספרים לערך 5, דהיינו, שבסוף התהליך הרשימה תיראה כך: [5,5,5,5,5]. ולשם כך עלינו לעשות 9 פעולות של הוספת הערך 1, לכל אחד מהמספרים, כדי שבסופו של תהליך, כל הערכים יהיו זהים לערך של המספר הגדול ביותר.

את זה נעשה באמצעות פעולות ההוספה הבאות: [2+1+1+1, 3+1+1, 3+1+1, 3+1+1, 5]. דהיינו, באמצעות 9 פעולות הוספה של הערך 1, נוכל להפוך את כל הערכים שברשימה לערך הגדול ביותר, שהוא הערך 5.

דהיינו, אם אנחנו מבצעים בכל פעם פעולה אחת של הגדלה 1 בלבד, נעשה זאת לדוגמה בדרך הבאה:





בנוסף אומרים לנו את הדבר הבא: באפשרותך לבצע פעולה אחת בכל פעם, של הוספת הערך 1, כדי להגדיל את כל המספרים, לערך הגדול ביותר, דהיינו, לבצע 9 פעולות של הגדלה ב 1, כנ"ל. אבל כמו כן, באפשרותך בפעולה אחת, הגדלה של שני ערכים שונים ב 1. דהיינו, בבת אחת להוסיף בשני מקומות שונים, את הערך 1, כדי ליישר קו שהכל יהיה בערך הגבוה ביותר. לדוגמה כך:





או לדוגמה כך:





דהיינו, במקום 9 פעולות של הוספת הערך 1, במקום זה נוכל לבצע 5 פעולות של הוספת 1, כדי ליישר את כל הערכים לערך 5.

במהות, בכל פעולה, אנחנו מגדילים 2 ערכים שונים, כל אחד מהם מגדילים אותו בערך 1. כאשר בדוגמה הנ"ל, אנחנו 4 פעמים נעשה הגדלה של שני מספרים שונים בערך 1 ופעם אחת אחרונה, נגדיל רק ערך אחד בלבד, בערך 1, כי כבר אין ערכים נוספים שצריכים להגדיל.

ועד כאן הבנו, שיש לנו רשימת מספרים, שאנחנו צריכים "ליישר קו" להגדיל את כל הערכים לערך הגדול ביותר, באמצעות פעולת הוספה של הערך 1 עד שכל הערכים יהיו זהים ערך הגדול ביותר. ואנחנו יכולים לבצע את זה, או באמצעות פעולת הוספה של 1 בכל פעם, או של 2 פעולות הוספה של 1 בכל פעם.

וכאן העלילה מסתבכת. מביאים לנו 2 מספרים נוספים COST1 + COST2. דהיינו, לכל פעולת הוספה יש מחיר. אם נוסיף רק 1 בודד בכל פעם, תהיה לזה עלות של COST1. ואם נוסיף 1 בשני מקומות בו זמנית, תהיה לזה עלות של COST2.

לדוגמה, נניח שמחיר1 (COST1) הוא 2 אז אם נבצע 9 פעולות של הוספת 1, הרי שעלות ההוספות תהיה 18. ואם נניח שמחיר2 (COST2) הוא 1, אז בדוגמה הנ"ל נבצע 4 הוספות של מחיר2, דהיינו, עלות 4, כי לכל פעולת הוספה יש עלות של 1. ובנוסף נוסיף עוד עלות של מחיר1 שהיא 2. והרי שיש לנו עלות של 6.

כי בדוגמה הנ"ל עשינו 4 הוספות כפולות בעלות של מחיר2 שהוא 1. 4*1=4. ועשינו גם פעולה אחת של הוספה 1 שהיא בעלות של מחיר1 שהוא 2. ואז 4+2 = 6.

כמו בדוגמה שהם הביאו
Example 2:

Input: nums = [2,3,3,3,5], cost1 = 2, cost2 = 1

Output: 6

Explanation:

The following operations can be performed to make the values equal:

Increase nums[0] and nums[1] by 1 for a cost of 1. nums becomes [3,4,3,3,5].

Increase nums[0] and nums[2] by 1 for a cost of 1. nums becomes [4,4,4,3,5].

Increase nums[0] and nums[3] by 1 for a cost of 1. nums becomes [5,4,4,4,5].

Increase nums[1] and nums[2] by 1 for a cost of 1. nums becomes [5,5,5,4,5].

Increase nums[3] by 1 for a cost of 2. nums becomes [5,5,5,5,5].

The total cost is 6.
ועכשיו השאלה הנשאלת היא כדלקמן:

בהינתן רשימת מספרים כלשהי באורך כלשהו, לדוגמה המספרים הבאים (ובכוונה אני מביא כאן רשימה ארוכה, כדי להמחיש את הקושי של השאלה)

[1, 42, 73, 18, 90, 55, 7, 29, 84, 12, 67, 3, 99, 50, 23, 88, 36, 61, 9, 77, 45, 14, 70, 2, 85, 31, 64, 6, 93, 38, 81, 16, 97, 53, 26, 71, 4, 89, 34, 59, 11, 66, 1, 44, 79, 21, 95, 51, 24, 87, 33, 68, 8, 74, 19, 92, 57, 13, 78, 30, 83, 17, 96, 52, 27, 72, 5, 90, 35, 60, 10, 65, 0, 43, 80, 22, 94, 49, 20, 86, 32, 67, 7, 75, 100, 98, 54, 28, 73, 3, 88, 39, 82, 16, 91, 56, 12, 76, 25, 69, 9, 94, 48, 21, 97, 50, 23, 89, 37, 62, 4, 79, 18, 93, 58, 14, 81, 28, 85]

ובהינתן מחיר1 + מחיר2 כלשהם, לדוגמה מחיר1 הוא 10 ומחיר2 הוא 15, במקרה כזה השאלה היא, מה יהיה המחיר המינימלי ההכרחי שנהיה חייבים לשלם, כדי להגדיל את כל המספרים למספר הגדול ביותר? עד כאן הפירוש של השאלה...


ועכשיו נצעד אל התשובה כך:

אז איך בעצם ניגשים לזה? אז לשם כך נחזור שוב על השאלה מההתחלה וננסה לחלק את כל התהליך לחלקים הכי קטנים, לדוגמה כך:

שואלים אותנו: נותנים לנו רשימת מספרים. עלינו להגדיל את כל רשימת המספרים, אל המספר הגדול ביותר ברשימה. עלינו לעשות זאת באמצעות פעולת הוספה של הערך 1, לכל אחד מהמספרים, עד שניישר קו של כל המספרים.

נעצור כאן לרגע אחד. האם עד כאן היינו יודעים איך לנתח את המצב הזה? תשובה: כנראה שכן. בתור התחלה, היינו מאתרים את המספר הגדול ביותר ברשימה. ואחר כך היינו מוספים את הערך 1 לכל אחד מהמספרים. היינו עושים זאת X פעמים, עד שהיינו מיישרים קו של כל המספרים.

עכשיו, נניח שהיו אומרים לנו, שלכל פעולת הוספה, יש מחיר1 כלשהו. והיו שואלים אותנו, כמה יעלה לנו להגדיל את כל המספרים? האם היינו יודעים לפתור את זה? תשובה: כן.

היינו פשוט סופרים את כל פעולות ההוספה של הערך 1. היינו מכפילים את כמות פעולות ההוספה בערך של מחיר1, והיינו מגיעים לעלות שלנו ליישר את כל המספרים כלפי מעלה.

ונעצור כאן לרגע וננתח את הנ"ל.

בעצם יש לנו כאן כמה שלבים.

שלב 1 - איתור המספר הגדול ביותר ברשימה. שלצורך העניין ברשימה הנ"ל המספר הגדול ביותר הוא 100.

שלב 2 - לעבור על כל המספרים, ולבצע פעולה של 100 פחות הערך בכל מיקום. וכך נקבל את כמות ההוספות שעלינו לבצע כדי להביא את המספר הנוכחי, אל הערך המקסימאלי, שהוא לצורך העניין 100.

שלב 3 - עלינו לעבור על כל הרשימה ולסכום את הכמות של כל פעולות ההוספה.

שלב 4 - עלינו להכפיל את כמות פעולות ההוספה, בעלות של מחיר1

וכך יש לנו את התוצאה, של מה העלות שלנו ליישר את כל הרשימה כלפי מעלה.

או שיכולנו גם בשלב 3 - לחשב את העלות של ליישר את המספר הנוכחי כלפי מעלה.

ובשלב 4 - לעבור על כל הרשימה ולסכום את כל העלויות.

עד כאן נראה שהדברים יחסית ברורים.


אני אציין ואומר, שבעצם יש לנו כאן במהות 2 תהליכים. 1 - איתור המספר הגדול ביותר. 2 - הגדלת כל המספרים וסכימה של הערכים וכולי.

האם ניתן לבצע את 2 התהליכים האלו תוך כדי ריצה אחת על הרשימה, או שצריך בשלב 1 לעבור על כל הרשימה, כדי לאתר את המספר הגדול ביותר. ורק אחר כך בשלב 2 לבצע את פעולות ההגדלה, הסכימה, ההכפלה וכולי?

אז לכאורה, אכן צריכים לרוץ על הרשימה, פעמיים. פעם ראשונה כדי לאתר את המספר הגדול ביותר. ורק אחר כך לעבור על כל הערכים להגדיל אותם וכולי.


אבל זאת לא כל האמת. כי בפועל, אפשרי לרוץ פעם אחת על כל הרשימה ולבצע בריצה אחת את הפעולות הבאות:

1 - לנסות לאתר כל המספר הגדול ביותר.

2 - באותה ריצה, לסכום את כל הערכים שיש לנו ברשימה. דהיינו, הערך במיקום 1 + הערך במיקום 2 + הערך במיקום 3 וכולי, כמו שהם, בלי לבצע שום חישוב נוסף.

בסוף ריצה אחת על כל הרשימה, נוכל לדעת מהו המספר הגדול ביותר.

ואז מכך נוכל לבצע חישוב של: הערך הגדול ביותר, כפול כמות המספרים ברשימה. ואז נוכל להסיק מכך את הערך המקסימאלי שהיה, אם כל הערכים ברשימה היו בגודל של הערך הגדול ביותר. לדוגמה במקרה הנ"ל, 50 ערכים 100 שהוא הערך הגדול ביותר, = 5000. עכשיו, אם נסכום את כל המספרים, אז נראה שהערך שלהם הוא X. ואז 5000 פחות X, זה בעצם ההפרש שבין הערכים הנוכחיים לבין מקרה שבו כל הערכים היו באותו הגודל המקסימאלי. ו ה X הזה, מייצג את כמות פעולות ההוספה שנצטרך לעשות, כדי להביא את כל המספרים לערך המקסימאלי שלהם.


ולתובנה הזאת, שניתן לחשב את הכל בריצה אחת, ניתן להגיע באמצעות ניסוי ידני, שבו פותרים את התרגיל שוב ושוב בצורה ידנית כמה פעמים.

נניח שהרשימה היא כזאת: [2,3,3,3,5] כנ"ל.

דהיינו:

MAX = 5

N = 5

אז לכאורה עלינו לבצע את הפעולות הבאות:

(5-2=3) + (5-3=2) + (5-3=2) + (5-3=2) = 9 פעולות

אבל מצד האמת, אפשרי לחשב זאת גם כך:

(5 * 5 = 25) דהיינו, המקסימאלי שהיה אם כל הערכים היו זהים לערך הגדול ביותר, שהוא 5 כנ"ל.

(2+3+3+3+5 = 16) דהיינו, סכום נוכחי של כל הערכים.

ואז: 25-16=9. דהיינו, עלינו לבצע 9 הגדלות, כדי ליישר את כל הערכים כלפי מעלה.

במילים אחרות, על ידי ניסוי ידני כמה פעמים של פתירת התרגיל הנ"ל, ניתן לראות שבזמן ריצה O(N) ניתן לפתור את התרגיל הנ"ל, כנ"ל. שניתן בריצה אחת, לאתר את המספר הגדול ביותר ולפתור את הכל.


ובעצם עד כה, לקחנו את השאלה המקורית וחילקנו אותה לחלקים. התחלנו במקרה שהוא יחסית קל, שבו יש לנו רק מחיר1 ועלינו לחשב את מחיר1 בלבד. וראינו שבעצם ניתן לעשות זאת בזמן ריצה שהוא O(N).

ועכשיו נמשיך לחלק לחלקים ונעבור לחלק קצת יותר קשה של השאלה, והוא, בהינתן רשימה של מספרים כנ"ל, ובהינתן אפשרות אחת ויחידה להגדיל את המספרים כנ"ל, והיא באמצעות הגדלת 2 מספרים בכל פעם בבת אחת. דהיינו, שאנחנו חייבים להגדיל בערך 1, אך ורק שני מספרים שונים בבת אחת. האם היינו יודעים לחשב את כמות הפעמים שניתן לבצע את פעולת ההגדלה הזאת?

ואסביר: נשים רגע אחד בצד את תהליך איתור המספר הגדול ביותר. נשים רגע אחד בצד גם את תהליך החישוב של העלות של ביצוע פעולות ההגדלה. ננסה לחשוב אך ורק על החלק של כמה פעמים ניתן לבצע פעולת הגדלה כפולה, שבה בבת אחת מגדילים שני מספרים בערך 1, עד שכל המספרים מגיעים לערך הגבוה ביותר. האם נדע איך לחשב את זה? כי אם לא, אז ממילא לא נוכל לפתור את השאלה הגדולה.

אז איך בעצם יודעים כמה פעמים ניתן לבצע הגדלה כפולה, דהיינו, שמגדילים שני ערכים בבת אחת? תשובה: נגיע לזה בהמשך.


אבל כרגע נחזור לנתח את השאלה המקורית.

אז בעצם עד כה, היה לנו תהליך של למצוא את המספר הגדול ביותר.

יש לנו גם תהליך של לחשב כמה פעמים נצטרך לבצע הגדלה של כל המספרים בכל פעם מספר אחד, עד למקסימום.

יש לנו גם תהליך של לחשב, כמה מקסימום פעמים נוכל לבצע הגדלה כפולה של שני ערכים בבת אחת.

ומכאן נובעת רמת הקושי הבאה של השאלה, שהיא, שיש לנו עוד חישוב אפשרי, לחשב, במידה ונבצע X הגדלות כפולות, כמה Y הגדלות בודדות נבצע.

דהיינו, אם יש לנו צורך להגדיל את כל המספרים נניח בסכום של 500. אז כעיקרון, במידה ונרצה לבצע כמה שיותר הגדלות כפולות, ורק לאחר מכן הגדלות בודדות, כמה פעמים נוכל לבצע הגדלות כפולות, לפני שנהיה חייבים לבצע הגדלות בודדות.

ואחרי שנדע את כל זה, עכשיו נוכל לחשב את העלות של כל ההגדלות.

עד כאן זה בעצם סיכום ביניים של מה שהבנו עד כה.


ועכשיו נעבור לחלק נוסף של השאלה, שעומד בפני עצמו, והוא, בהינתן לנו מחיר1 שהוא עלות של הגדלה בודדת ובהינתן לנו מחיר2 שהוא עלות של הגדלה כפולה, אז, מה יהיה המחיר המינימלי שנוכל לשלם, כדי להגדיל את כל המספרים.

ואיך ניגשים לפתור את החלק הזה של השאלה?

אז לשם כך לכאורה בעצם עלינו לקחת רשימה, לחשב את כל האפשרויות האפשריות להגדיל את הרשימה למקסימום. באמצעות כל השילובים של הגדלה בודדת ושל הגדלה כפולה. ומכאן נוכל לדעת, מהו המחיר המינימלי שעלינו לשלם כדי להגדיל את הרשימה כולה.

אבל זהו כמובן חישוב לא יעיל מבחינת זמן ריצה.

ולכן, אם היינו יודעים מראש, איך הכי יעיל למלא את הרשימה, אז היה יותר קל לחשב את העלות.

דהיינו, אם ננתח את כל האפשרויות, נראה שבסופו של דבר, יש רק 3 אפשרויות אפשריות. שהן:

מבחינת המחיר שנשלם:

1 - זה לא משנה אם נבצע הגדלה בודדת או הגדלה כפולה.

2 - זה כן משנה ולכן עלינו לבצע כמה שיותר, הגדלות כפולות ורק לאחר מכן הגדלות בודדות.

3 - זה כן משנה ולכן עלינו לבצע אך ורק הגדלות בודדות.

ומאחר שבסופו של דבר, יש רק 3 אפשרויות בלבד, לכן איך בעצם ניגשים לזה?


אז אם נעשה קצת סימולציות באופן ידני וננסה למצוא את החוקיות, נראה שהחישוב הוא כך:

אם מחיר1 * 2 הוא קטן ממחיר2, אז בכל מקרה עדיף תמיד לעשות הגדלות בודדות.

אם מחיר1 * 2 הוא זהה למחיר2, אז זה לא משנה איך נבצע את ההגדלות בצורה בודדת או כפולה.

אם מחיר1 * 2 הוא גדול ממחיר2, אז בכל מקרה עדיף תמיד קודם כל לעשות כמה שיותר הגדלות כפולות ורק אחר כך בלית ברירה, לעשות הגדלות בודדות.

לדוגמה:

אם נניח מחיר1 של הגדלה בודדת אחת, הוא 100 והמחיר2 של הגדלה כפולה הוא 1, אז ברור שנעדיף לשלם כמה שפחות ולבצע כמה שיותר הגדלות כפולות. אבל אם מחיר2 הוא 100 ומחיר1 הוא 1, אז ברור שנעדיף לבצע כמה שיותר הגדלות בודדות. ואם מחיר1 הוא 1 ומחיר2 הוא 2, אז זה לא משנה איך נבצע את ההגדלות.


או במילים אחרות, מכך נוכל להסיק לגבי פתרון השאלה המקורית את הדבר הבא:

בהינתן רשימת מספרים, שעלינו להגדיל אותה למקסימום ב 2 דרכים אפשרויות עם 2 מחירים שונים. אז בשלב הראשון עלינו להבין האם כדאי לנו לבצע כמה שיותר הגדלות בודדות או כפולות, באמצעות חישוב המחיר כנ"ל.

ואז, אם עלינו לבצע כמה שיותר הגדלות בודדות, או במידה וזה לא משנה איך נבצע את ההגדלות, אז נוכל לפתור את התרגיל כנ"ל, כי בעצם מבחינתנו נוכל לומר שיש רק אפשרות אחת, של הגדלה בודדת, של מחיר1. שאת המצב הזה אנחנו יודעים לפתור כנ"ל.

אבל אם ורק אם נגלה, שמחיר2 של הגדלה כפולה, הוא קטן ממחיר1 כפול 2, דהיינו, שאז אנחנו נרצה לבצע כמה שיותר הגדלות כפולות ורק אחר כך בודדות, אז בעצם אנחנו נצטרך לדעת, איך יודעים כמה הגדלות כפולות ניתן לבצע.

ואז, ניקח את סך כל ההגדלות שצריך לבצע, נניח 500. ונניח שניתן לבצע מתוך זה 100 הגדלות כפולות. אז נוכל להסיק, שנעשה 100 הגדלות כפולות (סה"כ 200) ונצטרך לבצע עוד 300 הגדלות בודדות. ומכך נוכל לחשב את העלות המינימלית, בהכפלה של מחיר1 + מחיר2 בהתאם.

במילים אחרות, כרגע ניתן להבין שבעצם כדי לפצח את השאלה המקורית, בסך הכל עלינו לגלות איך יודעים כמה מקסימום הגדלות כפולות ניתן לבצע. אז איך ניגשים לזה?


אז איך ניגשים לזה?

אז נתחיל מהמקרה הקל ביותר, נניח שיש לנו את הרשימה הבאה [1,2] דהיינו, שאנחנו צריכים להגדיל את 1 לערך 2. האם ניתן לבצע זאת בהגדלה כפולה? כמובן שלא. אפשרי לבצע זאת בהגדלה אחת בודדת בלבד.

ואם יש לנו את הרשימה [1, 100] דהיינו, שאנחנו צריכים להגדיל את הערך 1 לערך 100. האם ניתן לעשות זאת בהגדלות כפולות? תשובה: לא. רק ב 99 הגדלות בודדות.

או במילים אחרות, בטוח נכון שכאשר צריכים להגדיל רק עמודה אחת בודדת, הרי שאין אפשרות לבצע הגדלה כפולה.

ומה אם יש לנו להגדיל 2 עמודות, לדוגמה [1, 1, 2], שעלינו להגדיל את 2 העמודות של ה 1 אל הערך 2. הרי שניתן לבצע כאן הגדלה אחת כפולה שתהפוך את כל הרשימה ל [2, 2, 2].

ואם יש לנו רשימה של [1, 1, 100]. במקרה כזה נוכל לבצע 99 הגדלות כפולות, שיביאו את הרשימה ל [100,100,100].

ואם לצורך העניין נצטרך להגדיל 3 עמודות, לדוגמה [1,1,1,2], הרי שבמקרה כזה, נוכל לבצע הגדלה 1 כפולה, שתביא אותנו ל [2,2,1,2] ואז נצטרך לבצע עוד הגדלה בודדת כדי ליישר את כל הרשימה ל [2,2,2,2].

ומה יקרה אם תהיה לנו רשימה כזאת [1,1,1,100] כמה הגדלות כפולות נוכל לבצע עכשיו? אז אם נבדוק נראה שאנחנו צריכים לבצע 99*3 הגדלות. דהיינו, 297 הגדלות. ואת זה ניתן לבצע באמצעות, 148 הגדלות כפולות + הגדלה אחת בודדת.

אז לכאורה מצאנו לנו חוקיות מסוימת, שאומרת, ניקח את כמות ההגדלות שצריך לבצע בסך הכל ונחלק אותה ל 2. וזאת תהיה כמות ההגדלות הכפולות שניתן לבצע. את השארית, נגדיל בצורה של הגדלה בודדת.

ומכך נובע ש, בהינתן עמודות שוות בגובהן, שצריך להגדיל את כולן באותה כמות הגדלות, אז:

אם יש לנו מספר זוגי של עמודות שצריכים להגדיל, לדוגמה:

[1,1,100]

[1,1,1,1,100]

[1,1,1,1,1,1,100]

[1,1,1,1,1,1,1,1,100]

אז ניקח את סה"כ ההגדלות שצריכים לבצע, נחלק ל 2 ונקבל את כמות ההגדלות הכפולות שצריכים לבצע.

ואם יש לנו מספר אי זוגי של עמודות שצריכים להגדיל, לדוגמה:

[1,100]

[1,1,1,100]

[1,1,1,1,1,100]

[1,1,1,1,1,1,1,100]

אז נצטרך לבצע את החישוב הבא:

אם כמות ההגדלות שצריך לבצע, היא עצמה זוגית, דהיינו, לדוגמה במקרים הבאים:

[2,100]

[2,2,2,100]

[2,2,2,2,2,100]

[2,2,2,2,2,2,2,100]

שצריכים להגדיל את כל המספרים ב 98 שזה מספר זוגי, אז שוב כנ"ל, ניקח את סה"כ ההגדלות שצריכים לבצע, לחלק ל 2. וזו תהיה כמות ההגדלות הכפולות שניתן לבצע.

אבל אם נצטרך להגדיל את המספרים בערך אי זוגי וכמות המספרים עצמם שנצטרך להגדיל תהיה אי זוגית, לדוגמה:

[1,100]

[1,1,1,100]

[1,1,1,1,1,100]

[1,1,1,1,1,1,1,100]

שיש לנו כמות אי זוגית של עמודות שצריכים להגדיל + צריכים להגדיל כל עמודה ב 99, שזה מספר אי זוגי, אז במקרה כזה, ניקח את סה"כ הסכום שצריך להגדיל, נחלק אותו ב 2. וזו תהיה כמות ההגדלות הכפולות שצריכים לבצע. ואחר כך בוודאות שנצטרך לבצע עוד הגדלה אחת בודדת של השארית.


אבל כל מה שאמרנו עד כאן, נכון, אבל באופן חלקי.

ניקח לדוגמה מבני עמודות כאלו:





את כל המבני האלו, נוכל לפתור אותם בהגדלות כפולות ללא בעיה כנ"ל.

ומה לגבי מבנה כזה:





גם אותו נוכל לפתור בהגדלות כפולות.

אבל מה לגבי מבנה כזה:





מבנה כזה, נוכל לפתור אותו ב 2 הגדלות כפולות + הגדלה 1 בודדת.

ומה לגבי מבנים כאלו?





גם אותם לא נוכל לפתור בהגדלות כפולות, אלא נצטרך כמות של הגדלות בודדות.


אז מה החוקיות כאן?

אז נסתכל לדוגמה על המקרים הבאים:





נראה שבכולם, כן ניתן למלא את הכל בהגדלות כפולות.

ואם נסתכל על המקרים הבאים:





נראה שגם בהם ניתן למלא את כל העמודות עם הגדלה כפולה + בחלק מהמקרים עם הגדלה בודדת כלשהי.


אז אם נשחק שוב בצורה ידנית עם המון מקרים, נראה שיש כאן את החוקיות הבאה:

אז החוקיות אומרת כך:

כאשר אנחנו באים לנתח את כמות ההגדלות הכפולות שאנחנו יכולים לבצע, עלינו לאתר את העמודה עם הערך הקטן ביותר, שאותה אנחנו הכי צריכים להגדיל.

דהיינו, בדיוק כמו שאנחנו מחפשים את הערך MAX שהוא הערך שאליו צריכים להגדיל את כל המספרים, כך עלינו לחפש את הערך MIN, שהיא העמודה עם המספר הקטן ביותר, שבה אנחנו צריכים לבצע את כמות ההגדלות הגדולה ביותר.

עכשיו, יתכן שיש כמה עמודות עם הערך MIN. בדיוק כמו שיתכן שיש כמה עמודות עם הערך MAX. אבל לצורך העניין כרגע זה לא מעניין אותנו. כן מעניין אותנו לאתר את הערך MIN. שבו בעצם צריכים לבצע מקסימום פעולות הגדלה כדי להביא אותו לערך MAX.

עכשיו, אם ננתח בצורה ידנית המון מקרים, נראה כי בעצם בהינתן רשימת מספרים כלשהי, הרי שיש לנו עמודה אחת או יותר של הערך MAX. ויש לנו עמודה אחת או יותר...
ללמוד תכנות מחשבים ללמוד למצוא חוקיות אולי זה לא משנה השאלה הגדולה חידות היגיון רמת קושי מחיר מינימלי למידה לגלות ללמוד איך ללמוד תכנות leetcode leetcode solution איך להיות מתכנת איך להתראיין איך לחלק לחלקים איך לכתוב איך לכתוב קוד איך ללמוד איך ללמוד לכתוב קוד איך ללמוד לתכנת איך ללמוד תכנות איך ללמוד תכנות מחשבים איך למצוא חוקיות איך לנתח איך לנתח דברים איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים איך לפרק לגורמים איך לפתור איך לפתור שאלות איך לפתור שאלות ב leetcode איך לראיין איך לראיין עובד איך לראיין עובדים איך לשאול שאלות במה לעבוד בשביל מה לשאול שאלות היגיון הייטק הכנה לראיון הכנה לראיון טכני חוקיות חידה חידות חידות היגיון חידת leetcode חידת היגיון חשיבה מדעית טכני לגורמים להיות מתכנת להתראיין לחלק לחלקים ליטקוד לכתוב לכתוב קוד ללמוד ללמוד לחלק ללמוד לחלק לחלקים ללמוד לחשוב ללמוד לכתוב ללמוד לכתוב קוד ללמוד למצוא ללמוד למצוא חוקיות ללמוד לנתח ללמוד לנתח דברים ללמוד לפרק ללמוד לפרק לגורמים ללמוד לתכנת ללמוד תכנות ללמוד תכנות מחשבים למידה למצוא חוקיות לנתח לנתח דברים לנתח תהליך לנתח תהליכים לעבוד לעבוד בהייטק לפרק לפרק לגורמים לפתור לפתור שאלות לפתור שאלות ב leetcode לפתח לראיין לראיין עובד לראיין עובדים לשאול שאלות לתכנת מדע מדעי המחשב ממי ללמוד עבודה עבודה בהייטק פיתוח פיתוח תוכנה פתרון פתרון ליטקוד ראיון ראיון טכני ראיון עבודה ראיון עבודה בהייטק ראיונות שאלות ליטקוד תהליך תהליכים תכנות תכנות מחשבים
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית?
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית? חשיבה מדעית. החשיבה המדעית קידמה את העולם לפחות בצורה החיצונית שלו. זא למרות שהמהות של המציאות כמציאות לא השתנתה וגם לא תשתנה בעקבות המדע, עדיין הצורה החיצונית של המציאות השתנתה בעקבות המדע והחשיבה המדעית. יחד עם זאת, כאשר יש לאדם חשיבה מדעית, דהיינו, שהוא חושב בצורה מדעית, הדבר הזה יכול לאפשר לו לשנות את המהות של המציאות האישית שלו. חשיבה מדעית ככלי חשיבתי לצורך שינוי מהות אישית. מהי חשיבה מדעית? בכל תהליך מדעי ישנו את שלב המחקר וישנו את שלב הסקת המסקנות. שיטות המחקר המדעי הן רבות ומגוונות ולא נכנס אליהן כאן. כן נכנס לצורת החשיבה המדעית הכללית. המדע מורכב מחוקים, חוקים מדעיים (חוקי הפיזיקה וכולי). מבחינה מדעית לא אמורים להיות חוקים מדעיים שסותרים זה את זה מהותית. אם ישנם שני חוקי שסותרים זה את זה, קיימות 2 אפשרויות. אפשרות 1 - ... את זה. החוק המקיף אמור להיות חוק חדש שיאפשר לשני החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע מעמיק יותר במחקר שלו את המציאות, כך מתגלים חוקים חדשים שכוללים בתוכם את החוקים הקודמים ומיישבים סתירות שהיו קיימות בחוקים הקודמים. ככל שהחוק המדעי הוא שורשי יותר, כך הוא אמיתי יותר ומשקף טוב יותר את האופי האמיתי של המציאות. ככל שהחוק הוא מקיף ... עבור מקרה פרטי כלשהו. ככל שהחוק הוא כולל וראשי יותר, כך הנכונות שלו מתאימה ליותר מצבים שונים של המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את ... ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה ... כפי שהן ולא אחרת? וכמובן מהו החוק שמחליט איזה חוק יעבוד היכן? וכולי. ומכאן נשליך על הרמה המעשית: לפתח חשיבה מדעית פירושו שעל האדם לחקור ולמצוא תמיד את השורש של האירועים שמתרחשים איתו. על האדם להגיע לנקודה שהכל יהיה ברור ... האדם להגיע למצב שבו לא יהיו אצלו שום קונפליקטים בשום תחום. ולכל זה ניתן להגיע גם על ידי צורת החשיבה המדעית הנל.
יצירתיות / חשיבה המצאתית - איך לגלות רעיונות חדשים? איך להמציא המצאות?
... אמת גדולה יותר. היינו אמת שגם תסביר את הנחות היסוד הקיימות וגם תגלה טווח חדש ומרחב חדש של אפשרויות. חשיבה מדעית היא חשיבה שבה כל תגלית וגילוי של חוק חדש, חייב לכלול בתוכו גם את החוק הקודם ובנוסף להגיע למקרה הפשוט יותר והשורשי יותר של המציאות. ככל שהמדע של האדם מתקדם יותר, כך הוא מצליח להגיע אל החוק השורשי יותר של המציאות, חוק שכולל תחתיו חוקים נוספים. ...
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה במדע? ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של רמות וודאות, ספק, אמונה במדע, ותיאוריות מדעיות שונות, כולל התזונה הקטוגנית. אליעד כהן מתחיל בדיון על שאלות בסיסיות כמו איך אני יודע שאני חי? או האם ... ספק וודאות בשאלות יומיומיות ומורכבות, ומנסה להסביר כיצד אנו מחליטים מה נכון או לא נכון, תוך ניתוח של עקרונות מדעיים ומחשבתיים. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי לעיתים קרובות אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו בטוחים במשהו במאה אחוז, אך ... היא משהו שאנו מניחים לפי החושים שלנו, אך לא ניתן להוכיח זאת בוודאות. הוא גם מציין את המתח בין מדע ואמונה דתית, ומביא את ההימור של פסקל כדוגמה לחשיבה שמניחה את האמונה בהנחות מסוימות, גם אם אין הוכחות חותכות. הוא מדבר על כך שהתשובות המדעיות רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים ... הפיזיקליים שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום. בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות ... להבין את שורש המסקנות לפני שאנחנו בוטחים בהן. אליעד גם פותח את השיח על אבולוציה, ומסביר כיצד כל תיאוריה מדעית, אם היא לא נבדקה עד הסוף, נשארת בגדר ספק. גם כאשר אנחנו שומעים ממדענים או זוכי פרס נובל, הוא טוען כי זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות. כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום? ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק בתיאוריות מדעיות אלא גם בהחלטות יומיומיות בחיים. הוא מתאר את אתגרי הספק במצבים שונים, כמו כשהוא שואל את הקהל האם הם ... שכולן עשויות להיות נגועות בספק. איך נוכל להטיל ספק בצורה אפקטיבית? במהלך ההרצאה, אליעד מציין שכשם שאנחנו מטילים ספק במדע, כך עלינו להטיל ספק גם בדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים לגבי עצמנו. הוא מציין את החשיבות להכיר בכך שלעיתים ... בהכרח מדויקים. דוגמאות רבות נוגעות לפערים בין מה שאנו חושבים שקרה לבין מה שקרה בפועל, כמו במקרה של מחקרים מדעיים שנעשו עם נתונים מוגבלים. אליעד ממליץ לקחת את הזמן לחשוב ולבדוק את הדברים, ולהיות מוכנים לשנות את דעתנו כשיש ... לא רק עיסוק אינטליגנטי - היא חלק מיכולת אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה. הסתברות מדעית הימור פסקל האם אבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות ליציאת מצרים? האם דתיים מוסריים יותר? תזונה קטוגנית הפסקת ... נוצר העולם? איך נברא העולם? בריאתנות או אבולוציה, גיל היקום, כמה זמן העולם קיים? כמה זמן היקום קיים? תאוריה מדעית, דעה מדעית, מחקר מדעי, אבולוציה או בריאה, היווצרות העולם יש מאין, הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, האם הגיוני שאלוהים ברא את העולם? האם להאמין למדע? מתי להאמין למדע? ההימור של פסקל, תאוריות מדעיות, הוכחות מדעיות, חוקי הפיזיקה, מהירות האור, פחמן 14, על מי מוטל נטל ההוכחה? איך להטיל ספק? עץ או פלי, 50 אחוז ... בחיי היום יום? היצמדות לאמת בחיים, איך להיות מדוייק בחיי היום יום? האם אני מתקרב לאושר? אמונה דתית, אמונה מדעית, האם האבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות לאבולוציה? מה הבעיה במחקרים מדעיים? טעויות במחקרים מדעיים, הוכחות מתמטיות מדעיות, סתירות בבריאת העולם, בינה מלאכותית, הורמונים בגוף, חישובים מדעיים, סטיית תקן מדעית, סיבים תזונתיים, צריכת פחמימות, צריכת קלוריות, גירעון קלורי, עודף קלורי, צריכת שומן, איך להיות בטוח שמשהו נכון? זוכי פרס ... למתן תורה, הוכחות ליציאת מצרים, הוכחות של מחזירים בתשובה, פרדוקסים ביהדות, מהותו של אלוהים, למה לא הגיוני להאמין באלוהים? מדענים טיפשים, לסמוך על מדענים, זוכי פרס נובל דתיים, מדענים דתיים, מדענים שמאמינים באלוהים, כוחות על, יכולות על טבעיות, התפשטות היקום, התרחבות היקום, הנחות יסוד מדעיות, טעויות מדעיות, תורה מול מדע, מדע מול תורה, העולם קדמון, אמונה אינטואיטיבית, האם האבולוציה נכונה? מהי תיאוריית האבולוציה? לכל נברא יש ...
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים מחשבתיים ומבוססת על עקרונות יסוד שאינם משתנים, בעוד שההוכחה המדעית יכולה להשתנות עם הזמן על פי מידע חדש. אליעד מסביר את ההבדל באמצעות דוגמה של חדר ופיל - הוכחה ... שתסביר מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) ... בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך ... אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים ... לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים יכולים להימדד ולהיבדק באופן ישיר בשדה. האם יש תשובות מוחלטות לכל השאלות? בהמשך ההרצאה, אליעד משווה את התחום המדעי לתחומים אחרים, כמו המתמטיקה והפיזיקה, שבהם מסקנות הן סבירות על פי חוקים מתמטיים, ואז הוא מציין את הצורך בהבנה בהגדרה ובסכר, כלומר, הבנת החוקים שמנחים את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות?
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה ... או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר ... תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום?
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת ... כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל ... מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את ... מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, ... בהם. בכל מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה ... שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם ... אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות ... מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים ... על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות שונות, שכל אחת מהן נכונה במסגרת הפרספקטיבה שלה. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן ... זה ישירות שהעולם הקיום תמיד היה תמיד עובד ותמיד יהיה, נכון אבל יחד עם זה מה שסותר זה כאילו שהמדענים אומרים לא אבל אתה יודע היקום בא רק בין 11 מיליארד שנה. אליעד: 14. ש: 14 מיליארד והיה מפץ ... תפיסה אחת אומרת העולם בן ששת אלפים שנה בערך זה של הדתיים תפיסה שנייה אומרת 14 מיליארד שנה של המדענים תפיסה שלישית אומרת העולם תמיד קיים זה תפיסה של איזה פילוסופים כאלה ואחרים, תפיסה אחרת אומרת העולם בכלל לא ... מסתכל על הצורה הספציפית הזאת עשר שנים אם אתה מוריד את הצורה תמיד היה פה. מה אני מתכוון לומר כשמדענים מדברים כמה זמן העולם קיים הם מדברים על היקום שלנו הנוכחי, יש פה עט העט הזה נמצא פה בתוך ... את מה שהיה לפני המפץ הגדול גם את זה אתה מגדיר כקיום אז זה קיים אינסוף זמן. עכשיו יבוא מדען ויגיד איך אתה אומר שזה קיים אינסוף זמן הרי אנחנו אומרים שהזמן נוצר לפני 14 מיליון שנים, למה אתה ...
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט האם תורת האבולוציה משפיעה על תפיסת המציאות שלנו? אליעד כהן מנהל דיון פילוסופי מעמיק סביב תורת האבולוציה, משמעות החיים וההשפעה של הידע המדעי על תפיסת המציאות והחוויה האישית של האדם. הוא מתחיל את הדיון בשאלה האם האדם התפתח מחיידק, כפי שהתיאוריה האבולוציונית המקובלת מציעה, ומכאן מתפתחת השיחה אל שאלות עמוקות על תודעה, בחירה חופשית ומשמעות החיים. אליעד אינו מתמקד בדיון המדעי הטכני של האבולוציה, אלא בשאלות הפילוסופיות העמוקות שקשורות אליה. מה המשמעות של מוצא האדם מחיידק על החיים שלנו היום? ... ובחירה חופשית? לדעת אליעד כהן, שאלת הבחירה החופשית אינה תלויה דווקא באבולוציה. הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ודאות גבוהה יותר לגבי המציאות, ... לידע מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום מידע חיצוני שיכול לתת ודאות מוחלטת, כי כל המידע שמתקבל דרך החושים או המדע יכול להיות מוטעה. הוא מציג את הדוגמה של אנשים הסובלים מכאבי פנטום כדי להדגים כיצד החושים יכולים לתת מידע ... נכונה? האם קיימת בחירה חופשית? מה המקור לתודעה האנושית? האם האדם הוא רובוט ביולוגי? מה המשמעות של רגשות? האם המדע יכול להוכיח משהו בוודאות? האם האדם התפתח מחיידק?
האם יש נוסחה איך להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה
האם יש נוסחה איך להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה
... להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה האם קיימת נוסחה ברורה להצלחה בתחומי החיים? אליעד כהן דן בהרצאה בשאלה האם יש נוסחה ברורה להשגת הצלחה בתחומי חיים שונים כמו זוגיות, עסקים ומקצועות מדעיים, ומסביר לעומק מדוע בתחומים מסוימים קיימות נוסחאות מדויקות לעומת תחומים אחרים, שבהם כמעט בלתי אפשרי להגדיר נוסחה ברורה. איך ... הזה משתנה כל הזמן ולכן לא ניתן ליצור נוסחה חד - משמעית לכל אדם בכל מצב. מה ההבדל בין מדעים מדויקים למדעים לא מדויקים? בהרצאה, אליעד כהן מסביר שיש שני סוגים של תחומי ידע בעולם: מדעים מדויקים (פיזיקה, מתמטיקה) ומדעים לא מדויקים (פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, יחסים בין אישיים). במדעים המדויקים יש נוסחאות ברורות וחד - משמעיות. לדוגמה, במתמטיקה או בפיזיקה, אם תשאל באיזו טמפרטורה מים ירתחו, התשובה תמיד תהיה 100 מעלות. במדעים האלה, ניתן לתת תשובה ברורה ומוחלטת. לעומת זאת, במדעים לא מדויקים אין נוסחה שתעבוד תמיד ב - 100 אחוז. אליעד נותן דוגמאות מתחום הכלכלה והניהול: אין כלכלן שיכול ... מסוימים. למה קשה יותר להיות פסיכולוג טוב מאשר להיות פיזיקאי טוב? אליעד כהן מסביר שלהיות פסיכולוג טוב או מומחה במדעים לא מדויקים הוא קשה פי אין - סוף מאשר להיות מומחה בתחומים מדויקים כמו פיזיקה או מתמטיקה. הסיבה לכך היא שבמדעים מדויקים הנוסחאות ברורות ואין צורך להתמודד עם ריבוי משתנים שאין דרך לוודא אותם. לעומת זאת, בפסיכולוגיה או ביחסים בין ... תמיד יישארו משתנים רבים מדי מכדי לדעת הכל מראש בצורה ודאית ומוחלטת. האם יש נוסחה להצלחה? איך להשיג בחורה? מדעים מדויקים מול מדעים לא מדויקים האם פסיכולוגיה היא מדע מדויק? איך לשכנע אנשים? מה ההבדל בין פיזיקה לפסיכולוגיה? האם יש דרך בטוחה לשכנע לקוחות? מה הכי קשה ללמוד? איזה תחום הכי קשה ללמוד? מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, להיות פסיכולוג טוב, להיות פיזיקאי טוב, להיות כלכלן טוב, ללמוד פיתוח תוכנה, האם יש נוסחה שתמיד עובדת? מדע מדוייק או לא מדע מדוייק, כושר ותזונה, איזו דיאטה הכי טובה? מדעי התזונה, מדעי הכושר, איזה אוכל הכי בריא? האם אפשר להתחייב על מאה אחוז הצלחה? אומנות הפיתוי, אומני הפיתוי, אומנות המכירה, שיטות ...
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות?
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים ... מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. הדרך לשים לב ... על האדם לחפש תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא מבוססת. אחר ...
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
... כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את האמירה הידועה אין חכם כבעל הניסיון, ובוחן אותה לעומק. ... לדוגמה, אדם שרוצה לדעת מה קורה בחלל החיצון יכול לנסוע לשם ולראות בעצמו, או לחילופין, יכול להבין זאת בדרך מדעית ומתמטית מבלי להיות שם כלל. האם תמיד מי שמתנסה יודע יותר טוב? אליעד מביא דוגמה של אדם שזורק אבן ... את הניסוי מודד בטעות, יוצא שהחישוב המתמטי המדויק ללא ניסיון נכון יותר מהניסיון עצמו. לכן, בעל הידע המתמטי וההבנה המדעית יכול לדעת טוב יותר, גם ללא התנסות ישירה, לעומת מי שיש לו ניסיון. המשמעות היא שתוצאות שמבוססות על ניסיון ... המסקנות המבוססות על ניסוי הן בהכרח נכונות? אליעד מסביר שמסקנות מניסוי אינן בהכרח נכונות. הוא נותן דוגמה של מחקרים מדעיים, שבהם בודקים קבוצות שונות של אנשים כדי להסיק מסקנות, למשל על ירידה במשקל. גם כאשר המחקר המדעי מתבסס על ניסוי ותצפית, התוצאות אינן בהכרח נכונות, מכיוון שהניסיון אינו מאפשר ודאות מוחלטת. תמיד קיימת אפשרות לטעות, ולכן ... אפשר לטעות. מהו הסיפור על איינשטיין ומה הוא מלמד אותנו על ניסיון? אליעד מתאר סיפור על אלברט איינשטיין, שבו מדענים עשו ניסוי ואישרו את התחזית התיאורטית שלו. המדענים התלהבו שהניסוי הוכיח שאיינשטיין צדק, וציפו שהוא יגיב בשמחה. אבל איינשטיין לא התרגש ואמר שאם הניסוי היה נכשל, הוא ... פשוט לנסות שוב, מכיוון שהוא היה בטוח לחלוטין שהחישובים שלו נכונים. הסיפור מדגים את העליונות של הבנה לוגית - מדעית מדויקת על פני הסתמכות על תוצאות ניסויים וניסיון. למה לא לסמוך רק על ניסיון? אליעד מדגיש שלא צריך להסתמך ... האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? למידה מניסוי וטעייה כיצד להסיק מסקנות נכונות? האם ניסיון אישי תמיד נכון? מחקרים מדעיים וניסיון מעשי מתי לסמוך על היגיון ולא על ניסיון? איך להבין את ההיגיון שמאחורי הניסיון?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חידת LeetCode Solution - Minimum Cost to Equalize Array, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? לנתח תהליכים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חשיבה מדעית, כעס ועצבים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם בדידות? דיכאון? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חשיבה מדעית, איך להיגמל מהימורים? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למצוא זוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לנהל את הזמן? איך להעריך את עצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לחנך ילדים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם גירושין? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בראיון עבודה? איך להאמין בעצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? אולי אנחנו במטריקס? האם באמת הכל לטובה? בשביל מה לחיות? איך להיות מאושר? האם יש בחירה חופשית? מה המשמעות של החיים? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש משמעות לחיים? מי ברא את אלוהים? האם לדומם יש תודעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש אמת מוחלטת? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להנות בחיים? למה יש רע בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם אפשר לדעת הכל? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לזוגיות, אימון אישי מומלץ, מאמן אישי להפרעות קשב וריכוז בתחום חשיבה מדעית - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.8281 שניות - עכשיו 02_09_2025 השעה 09:22:31 - wesi1