אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חשיבה מדעית ✔חידת LeetCode Solution - Strong Password Checker, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨חידת LeetCode Solution - Strong Password Checker, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? איך לנתח תהליכים?
והפעם נדבר על שאלת 420. LeetCode - Strong Password Checker הבאה:
A password is considered strong if the below conditions are all met:

It has at least 6 characters and at most 20 characters.

It contains at least one lowercase letter, at least one uppercase letter, and at least one digit.

It does not contain three repeating characters in a row (i.e: "Baaabb0" is weak, but "Baaba0" is strong).

Given a string password, return the minimum number of steps required to make password strong. if password is already strong, return 0.

In one step, you can:

Insert one character to password

Delete one character from password, or

Replace one character of password with another character.

Example 1:

Input: password = "a"

Output: 5

Example 2:

Input: password = "aA1"

Output: 3

Example 3:

Input: password = "1337C0d3"

Output: 0

Constraints:

1 <= password.length <= 50

password consists of letters, digits, dot '. ' or exclamation mark '! '.
אז קודם כל נסביר את השאלה שהולכת כך:

סיסמה חזקה, נחשבת לסיסמה חזקה כאשר היא עונה על התנאים הבאים:

1 - אורך הסיסמה הוא בין 6 לבין 20 תווים, לא יותר ולא פחות.

2 - הסיסמה חייבת להכיל לפחות: אות 1 קטנה (abc-z) + אות 1 גדולה (ABC-Z) + מספר 1 כלשהו (123-0).

3 - אסור שהסיסמה תכיל 3 תווים רצופים כלשהם. לדוגמה אסור שהסיסמה תהיה 123AAA4 כי האות A חוזרת על עצמה ברציפות 3 פעמים. כן מותר שהסיסמה תהיה 123Aaa4, או 12A3AA4 כי שום אות לא חוזרת על עצמה ברציפות 3 פעמים.


כל סיסמה שאינה סיסמה חזקה, ניתן לבצע עליה 3 פעולות כדי להפוך אותה לחזקה. ניתן להוסיף לה אותיות, ניתן להסיר ממנה אותיות, וניתן להחליף בה אותיות. דהיינו, ניתן לבצע פעולת הוספה / מחיקה / החלפה.

עכשיו השאלה היא כזאת, נותנים לנו סיסמה כלשהי, ואנחנו צריכים לומר, מהו המספר המינימלי ההכרחי של פעולות שחייבים לעשות, כדי להפוך את הסיסמה לחזקה.

לדוגמה, אם הסיסמה היא A12345, אז אנחנו צריכים לעשות לפחות פעולה 1 שתגרום לכך שהסיסמה תכיל גם אות קטנה כלשהי. אם הסיסמה היא נניח 1Aa2, עלינו לבצע 2 פעולות כדי לגרום לסיסמה להיות באורך של 6 תווים.


נתון נוסף שנותנים לנו הוא, שסיסמה יכולה להיות בין אורך של 1 לאורך של 50. וגם סיסמה יכולה יכולה להכיל נקודה "." או סימן קריאה "!" כתווים חוקיים.

אז שוב השאלה היא: אנחנו מקבלים סיסמה, ועלינו לומר מהו מינימום הפעולות ההכרחי, כדי לגרום לסיסמה להיות נחשבת לסיסמה חזקה, ע"פ ההגדרות שהגדרנו לעיל. אם אין צורך לעשות פעולות כלשהן, אז נחזיר 0.

אחדד ואומר, כי בעיקרון השאלה מנוסחת בצורה פחות ברורה ממה שהצגתי לעיל, אבל כאן העדפתי לחסוך את המאמץ של הבנת השאלה ולנסות להתמקד במאמץ של מציאת התשובה.


אז איך ניגשים לפתור את זה?

אז כמובן שעלינו לנסות לחלק את התהליך לחלקים כמה שיותר קטנים. ועלינו לנסות לשחק קצת עם כל מיני אפשרויות בצורה "ידנית", לפני שאנחנו מנסים למצוא את החוקיות של התהליך ולבנות ממנו נוסחה.

דהיינו, קודם כל ננסה להריץ "ידנית" כל מיני סימולציות, של המקרים הפשוטים ביותר, אחר כך של מקרים יותר מורכבים. אחר כך ננסה למצוא חוקיות כלשהי ובהתאם לכך, ננסה לבנות נוסחה כלשהי לפתור את השאלה.

אז בשלב הראשון, ננסה לחלק לחלקים קטנים. נתנו לנו 3 חוקים שמגדירים מהי סיסמה חזקה. עלינו לנסות להבין האם אנחנו יודעים לפתור את השאלה, בהינתן רק חוק 1. דהיינו, במקום לנסות להבין איך לפתור את השאלה כשיש 3 חוקים, נשאל את עצמנו את השאלה הבאה:

נניח שנותנים לנו סיסמה, ויש לנו רק חוק 1 שאומר, שהסיסמה צריכה להיות בין 6 לבין 20 תווים. האם היינו יודעים כמה מינימום פעולות אנחנו צריכים לבצע כדי להפוך את הסיסמה לתקינה? וכאן אפשרי להניח שרוב האנשים יגידו שכן. כי אם אורך הסיסמה קטן מ 6 תווים, אז צריך להוסיף תווים. ואם אורך הסיסמה גדול מ 20 תווים, אז צריכים למחוק תווים.

אבל מאחר שחשוב לנו ללמוד לחלק לחלקים, אז אומר בצורה ברורה, כי מצד האמת, אפשרי לנסח את השאלה בצורה עוד יותר פשוטה. דהיינו: התנאי של אורך סיסמה חייב להיות בין 6 לבין 20, הוא תנאי מורכב ולא תנאי פשוט. התנאי היותר פשוט, הוא, אורך הסיסמה חייב להיות לפחות 6 תווים בלי מגבלה על אורך מקסימאלי.

ולכן המקרה היותר פשוט שעלינו לראות שאנחנו יודעים למצוא לו פתרון, הוא, מה קורה אם יש רק חוק 1 שאומר, שסיסמה צריכה להיות לפחות 6 תווים. האם היינו יודעים לפתור את המקרה הזה?

וגם כאן אפשרי להתחיל מצורת שאלה עוד יותר פשוטה: נניח סיסמה חייבת להכיל לפחות תו 1 בלבד. האם היינו יודעים איך לפתור שאלה כזו? זה המקרה הפשוט ביותר שעלינו לנסות להתחיל לפתור ממנו.


ומאחר שמטרת המאמר היא לא ללמד את הפתרון של השאלה, אלא כן ללמד איך אפשרי למצוא את הפתרון לשאלה. ומאחר שכדי למצוא את הפתרון לשאלה, צריכים ללמוד לחלק לחלקים הכי קטנים שיש, לכן אני אציג כאן רצף של שאלות, מהקל אל הכבד, איך אמורים לגשת לנתח את השאלה הזאת:

האם אני יודע לפתור את השאלה במקרה שיש רק חוק 1 שאומר ש:

הסיסמה צריכה להיות באורך של לפחות תו 1

הסיסמה צריכה להיות באורך של לפחות 2 תווים

הסיסמה צריכה להיות באורך של לפחות 3 תווים

הסיסמה צריכה להיות באורך של לפחות X תווים

אם כן, אז האם אני יודע לפתור את השאלה במידה ו:

הסיסמה צריכה להיות באורך של לפחות 6 תווים

ועד כאן אני מניח שהתשובה ברורה, והיא שעלינו לבדוק את אורך הסיסמה (=N) ואם אורך הסיסמה קטן מ X (אורך מינימלי) תווים, הרי שזה אומר שעלינו להוסיף X-N תווים, כדי שהסיסמה תהיה תקינה. לדוגמה אם אורך הסיסמה הוא 3 דהיינו, אורך שקטן מ X=6, אז 6-3 = 3 ולכן נצטרך להוסיף 3 תווים כדי לגרום לסיסמה להיות תקינה. דהיינו, נצטרך לעשות 3 פעולות של הוספה כדי לגרום לסיסמה להיות תקינה כסיסמה חזקה.


ועכשיו ננסה להבין, האם אני יודע למצוא תשובה לשאלה, אם יש רק חוק 1 שאומר ש:

הסיסמה צריכה להיות באורך של לא יותר מ תו 1

הסיסמה צריכה להיות באורך של לא יותר מ 2 תווים

הסיסמה צריכה להיות באורך של לא יותר מ 3 תווים

הסיסמה צריכה להיות באורך של לא יותר מ X תווים

אם כן, אז האם אני יודע לפתור את השאלה במידה ו:

הסיסמה צריכה להיות באורך של לא יותר מ 20 תווים

וגם עד כאן אני מניח שהתשובה ברורה, והיא שעלינו לבדוק את אורך הסיסמה (=N) ואם אורך הסיסמה גדול מ X (אורך מקסימאלי) תווים, הרי שזה אומר שעלינו למחוק N-X תווים, כדי שהסיסמה תהיה תקינה. לדוגמה אם אורך הסיסמה הוא 33 דהיינו, אורך שגדול מ X=20, אז 33-20 = 13 ולכן נצטרך למחוק 13 תווים כדי לגרום לסיסמה להיות תקינה. דהיינו, נצטרך לעשות 13 פעולות של מחיקה כדי לגרום לסיסמה להיות תקינה כסיסמה חזקה.


ועכשיו נשאל, האם אני יודע לפתור את השאלה במידה ויש חוק 1 שאומר, שהסיסמה אסור לה להיות פחות מ X (אורך מינימלי) תווים ולא יותר מ Y (אורך מקסימאלי) תווים?

וגם כאן אפשרי להניח התשובה היא שכן, אם יש פחות מ X(אורך מינימלי), אז צריך להוסיף תווים. ואם יש יותר מ Y (אורך מקסימאלי) תווים, אז צריכים למחוק אותיות, כדי לגרום לסיסמה להיות תקינה.

ועד כאן בעצם היתה דוגמה לאיך לחלק לחלקים קטנים.


עכשיו נעבור לחוק מספר 2 שאומר שהסיסמה צריכה להכיל לפחות אות 1 קטנה + אות 1 גדולה + מספר 1. וננסה להבין איך אפשרי לחלק את זה לחלקים קטנים.

אז נשאל, האם אני יודע לפתור את השאלה במידה ויש רק חוק 1 שאומר שהסיסמה צריכה להכיל אות 1 קטנה. בלי להתייחס לאות גדולה או מספר.

ונחלק לחלק יותר קטן, איך נפתור את השאלה, במידה ויש חוק שאומר שהסיסמה צריכה להכיל את האות a הקטנה.

דהיינו, לא נשאל על חוק שאומר שהסיסמה צריכה להכיל אות אחת קטנה כלשהי, אלא כן נשאל על מקרה יותר פשוט, שהסיסמה צריכה להכיל אות אחת ספציפית, כי זה מקרה שיותר קל לפתור.

כי יותר קל לדעת אם הסיסמה מכילה אות 1 ספציפית, מאשר לדעת אם הסיסמה מכילה אות 1 קטנה כלשהי. וגם יותר קל להבין שצריכים להוסיף אות 1 ספציפית אם היא חסרה, מאשר לחשוב איזו אות קטנה עלינו להוסיף, במידה ואין שום אות קטנה כלשהי.

ולכן נשאל מה אם:

הסיסמה צריכה להכיל את האות a

הסיסמה צריכה להכיל את האות b

הסיסמה צריכה להכיל אות ספציפית כלשהי

ואם יש לנו תשובה, אז נשאל, מה אם:

הסיסמה צריכה להכיל אות אחת קטנה כלשהי?

והתשובה לכך היא, שעלינו לבדוק האם הסיסמה מכילה אות 1 קטנה כלשהי. ואם לא, אז עלינו להוסיף אות 1 קטנה כלשהי, או עלינו להחליף אות אחת קיימת, לאות 1 קטנה כלשהי.

דהיינו, במקרה כזה לדוגמה A123456, עלינו או להוסיף אות אחת לדוגמה a קטנה aA123456 או להחליף לאות 1 קטנה לדוגמה כך Aa23456 ובשני המקרים הסיסמה תהיה תקינה.

דהיינו, אם חסרה לנו אות 1 קטנה, אז עלינו לבצע פעולה 1 של הוספה של אות קטנה או פעולה 1 של החלפה של אות כלשהי, לאות קטנה, כדי שהסיסמה תהיה חוקית.


ומה אם הסיסמה צריכה להכיל אות 1 גדולה? ומה אם הסיסמה צריכה להכיל ספרה אחת כלשהי? אז אם יש לנו תשובה גם לזה, אז נשאל מה אם:

הסיסמה צריכה להכיל את האות a הקטנה ואת האות A הגדולה?

ואם הסיסמה צריכה להכיל אות 1 קטנה כלשהי ואות אחת גדולה כלשהי?

ואם הסיסמה צריכה להכיל אות אחת קטנה כלשהי אות אחת גדולה כלשהי וספרה אחת כלשהי?

וכאן דילגתי קצת על חלקים ועל שאלות יותר קטנות, אבל כמובן שהיה אפשרי לחלק את זה למקרים יותר קטנים.


אז מי שיתבונן יראה, כי חוק מספר 2 שאומר שהסיסמה צריכה להכיל אות 1 קטנה גדולה וספרה, בעצם אומר ש:

עלינו לבדוק האם חסרה אות קטנה / גדולה / מספר, ואז עלינו להוסיף או להחליף אותיות בהתאם לצורך שלנו. לדוגמה 123456 יכול להפוך להיות 123456Aa או יכול להיות 12345Aa או יכול להיות 1234Aa וכולי.


ועכשיו נעבור לחוק מספר 3 שאומר, שסיסמה לא יכולה להכיל 3 תווים או יותר רצופים. ונשאל, האם נדע לפתור מקרה לדוגמה שאסור שיהיה תו ספציפי רצוף, לדוגמה AAA?

והתשובה היא, שאם לדוגמה יש לנו AAA עלינו או למחוק A אחד וישאר רק AA או להחליף תו אחד לדוגמה A1A או 1AA או AA1 ועכשיו הסיסמה תהיה תקינה. או להוסיף תו אחד לדוגמה A1AA או AA1A, שגם כך הסיסמה הופכת להיות תקינה.

ואם יש לנו 4 תווים רצופים, לדוגמה AAAA עלינו או למחוק 2 תווים ונקבל AA. או להוסיף תו אחד לדוגמה AA1AA או להחליף תו אחד לדוגמה A1AA או AA1A ואז הסיסמה תהיה תקינה.

ואם יש לנו 5 תווים רצופים, לדוגמה AAAAA עלינו או למחוק 3 תווים, ונקבל AA או להוסיף 2 תווים לדוגמה AA1AA2A או להחליף תו אחד דהיינו, AA1AA וככה הסיסמה תהיה תקינה.

ואם יש לנו 6 תווים רצופים, לדוגמה AAAAAA אז עלינו או למחוק 4 או להוסיף 2 ל AA1AA2AA או להחליף 2 כך AA2AA1 וכיו"ב.

ואם יש לנו 7 לדוגמה AAAAAAA אז עלינו או למחוק 5 או להוסיף 3 כך: AA2AA3AA1A או להחליף 2 כך: AA1AA2A.

ואם יש לנו 8 לדוגמה AAAAAAAA אז עלינו או למחוק 6 או להוסיף 3 כך: AA2AA3AA1AA או להחליף 2 כך: AA1AA2AA

וכך עלינו להמשיך ולבדוק ידנית עוד מקרים, מבחינתי עד 20 תווים רצופים, שזה המספר המקסימאלי של התווים שהסיסמה יכולה להכיל.


ועכשיו עלינו לבצע עוד סוג של בדיקות ידניות, ולחלק לחלקים בצורה הבאה:

נניח שהיתה רק פעולה אחת אפשרית, פעולה של מחיקה בלבד. האם היינו יודעים לפתור את כל המצבים? האם היינו יכולים לפתור פעולות של סיסמה קצרה? תשובה: לא. האם היינו יודעים לפתור מצב של סיסמה ארוכה: כן. האם היינו יודעים לפתור מצב של תווים חסרים? תשובה: לא. האם היינו יודעים לפתור מצב של תווים רצופים? תשובה: כן.

ואם היתה רק פעולה אחת אפשרית של הוספה? אז היינו יכולים לפתור מצב של סיסמה קצרה, לא היינו יכולים לפתור מצב של סיסמה ארוכה מידי. כן היינו יכולים לפתור מצב של תווים חסרים או רצופים.

ואם היתה רק פעולה אחת אפשרית של החלפה? אז לא היינו יכולים לפתור בעיה של אורך. אבל כן היינו יכולים לפתור בעיה של תווים חסרים או רצופים.

ואם היו רק 2 פעולות של מחיקה והוספה? אז היינו יכולים לפתור את כל המצבים. ואם היו רק 2 פעולות של מחיקה והחלפה? לא היינו יכולים לפתור מצב של סיסמה קצרה מידי.

או במילים אחרות ננסה לבדוק את כל החוקים ואת כל המצבים, במקרה שיש רק פעולה אחת אפשרית של הוספה או מחיקה או החלפה. ובמקרה שיש רק 2 פעולות אפשריות, של הוספה + מחיקה או הוספה + החלפה או מחיקה + החלפה בלבד. וכמובן גם במקרה שיש 3 פעולות אפשריות, של מחיקה או הוספה או החלפה.


אז מה בעצם עשינו עד כה?

עד כה שיחקנו ידנית עם כל מיני מקרים שונים, וניסינו לחלק את התהליך לחלקים ולמקרים פשוטים. מה לא ניסינו לעשות, לא ניסינו למצוא חוקיות, לא ניסינו למצוא נוסחה.

או במילים אחרות, קודם כל צריכים לנסות לראות אם יודעים לפתור את השאלה, במקרה הפשוט ביותר, בלי שום חוקיות, בלי שום נוסחה, בלי שום מורכבות.

רק אחרי שאנחנו מסוגלים לפתור את השאלה ידנית, בלי חוקיות, בלי נוסחה בלי כלום, במקרה הכי פשוט. עכשיו ננסה לפתור את השאלה בצורה קצת יותר מורכבת.


אז האם אנחנו נדע לפתור את השאלה במידה ויש לנו 2 חוקים שהם:

1 - האורך חייב להיות בין X לבין Y

2 - הסיסמה חייבת להכיל אות קטנה / גדולה / מספר

במידה ואלו 2 החוקים שנותנים לנו, האם נדע לפתור את השאלה?

ומה אם היו לנו את 2 החוקים הבאים:

1 - האורך חייב להיות בין X לבין Y

2 - אסור שתו יחזור על עצמו 3 פעמים או יותר

ומה אם היו לנו את 2 החוקים הבאים:

1 - הסיסמה חייבת להכיל אות קטנה / גדולה / מספר

2 - אסור שתו יחזור על עצמו 3 פעמים או יותר


ומה אם היו לנו את 3 החוקים המלאים:

1 - האורך חייב להיות בין X לבין Y

2 - הסיסמה חייבת להכיל אות קטנה / גדולה / מספר

3 - אסור שתו יחזור על עצמו 3 פעמים או יותר

עכשיו כמובן שהעלילה מתחילה להסתבך... איך ניגשים לזה? איך פותרים את זה?

כמובן, ש... איך פותרים את זה ידנית. בלי נוסחאות ובלי סיבוכים, ננסה קודם כל להבין איך פותרים את זה ידנית.

האם קודם מתחילים מחוק מספר 1 או 2 או 3? מה קדם למה?


אז לשם כך ננסה שוב להתחיל הכל מהתחלה, וננסה להבין האם בכל האפשרויות יש משהו שהוא בטוח נכון.

אז נחזור לחוק של האורך, אם נתבונן עליו נראה שיש בו משהו שהוא בטוח נכון.

אם האורך צריך להיות 6, אז בטוח נכון שאם יש פחות מ 6 תווים, אז בטוח נכון שעלינו לבצע 6-N פעולות של הוספה. לדוגמה, אם יש לנו 3 תווים, אז בוודאות של מאה אחוז, שעלינו לבצע 3 פעולות של הוספה כדי שהסיסמה תהיה באורך של 6.

דהיינו, יש לנו וודאות של מאה אחוז

1 - גם לגבי כמות הפעולות שאנחנו צריכים לבצע, כי אנחנו בוודאות צריכים לבצע 3 פעולות.

2 - וגם יש לנו וודאות של מאה אחוז, לגבי סוג הפעולות שאנחנו צריכים לבצע, כי אנחנו צריכים לבצע בוודאות פעולות של הוספה ולא של מחיקה או של החלפה.

ואם הסיסמה ארוכה מ 20 לדוגמה היא באורך של 5, אז יש לנו וודאות של מאה אחוז שאנחנו צריכים לבצע 5 פעולות מסוג פעולה של מחיקה.

דהיינו, בדיקת החוק של האורך, נותן לנו וודאות גם לגבי כמות הפעולות שצריכים לבצע וגם לגבי סוג הפעולות שצריכים לבצע, כדי להתאים את הסיסמה לחוק של האורך.


עכשיו נבדוק את החוק של האותיות הנדרשות, אם נסתכל נראה כי נניח שאנחנו צריכים שתהיה אות אחת קטנה, הרי שאם אין אות אחת קטנה, הרי שיש לנו וודאות של מאה אחוז לגבי כמות הפעולות שעלינו לבצע, דהיינו, שעלינו לבצע פעולה 1 כלשהי. אבל יש לנו ספק לגבי סוג הפעולה שעלינו לבצע, כי אולי נצטרך לעשות הוספה של אות 1 או החלפה של אות 1.

ואם חסר לנו אות גדולה + מספר, הרי שבוודאות עלינו לבצע 2 פעולות. אבל הן יכולות להיות או 2 פעולות הוספה או 2 פעולות החלפה או 1 פעולה הוספה + 1 פעולת החלפה וכולי.

במילים אחרות, החוק השני של תווים הכרחיים, נותן לנו וודאות לגבי כמות פעולות שצריכים לבצע, אבל משאיר לנו ספק לגבי סוג הפעולות שצריכים לבצע.


ועכשיו נעבור לחוק 3 שאסור שיהיו 3 תווים רצופים. ואם נחקור אותו נראה, כי הוא משאיר לנו ספק, גם לגבי כמות הפעולות וגם לגבי סוג הפעולות.

לדוגמה במקרה של 8 תווים רצופים לדוגמה כך: AAAAAAAA, אז הרי שעלינו

או לבצע 6 פעולות של מחיקה

או לבצע 3 פעולות של הוספה

או לבצע 2 פעולות של החלפה

דהיינו, יש לנו וודאות כלשהי, אבל הכי פחות וודאות. גם לגבי כמות הפעולות וגם לגבי סוג הפעולות.


במילים אחרות אנחנו מבינים, שהחוק של האורך התקין, מספק לנו הכי הרבה וודאות. אחר כך יש לנו את החוק של התווים ההכרחיים, אחר כך החוק של האותיות הרצופות, שמספק לנו הכי פחות וודאות והכי הרבה ספקות ואפשרויות.

אז מה בעצם זה אומר לנו?

אז זה בעצם אומר לנו שכאשר אנחנו מקבלים שאלה כזאת, עלינו כמובן לנסות להתחיל מהחלק הכי קטן שבטוח נכון. דהיינו, כאשר נקבל סיסמה ונצטרך לבדוק אותה אל מול 3 החוקים הנ"ל, קודם כל נעדיף לבדוק את החוק של האורך, שהוא מספק לנו וודאות של מאה אחוז, גם לגבי כמות הפעולות וגם לגבי סוג הפעולות. אחר כך נבדוק את החוק של התווים ההכרחיים, שמספק לנו וודאות לגבי כמות ופחות לגבי סוג. ורק אחר כך נבדוק את החוק של התווים הרצופים, שמספק לנו הכי פחות וודאות לגבי כמות או סוג הפעולות שעלינו לבצע.


מהי החוקיות של הפעולות עצמן? מה היחס ביניהן?

ואם נעמיק עוד קצת לגבי הפעולות האפשריות לתקן סיסמה, וננסה לשאול את עצמנו, אם יכולנו לבחור פעולה אחת או 2 פעולות בלבד, מה היינו בוחרים? האם יש פעולה שעדיפה על פעולות אחרות? אם נחקור את הנושא נראה ש:

בשביל סיסמה שתהיה באורך לפחות 6, חייבים פעולה של הוספה ואך ורק פעולה של הוספה.

בשביל סיסמה שתהיה לא יותר מאורך של 20, חייבים פעולה של מחיקה ואך ורק פעולה של מחיקה.

בשביל שהסיסמה תהיה עם תווים הכרחיים, צריך פעולה של הוספה או של החלפה. כאשר אין יתרון לפעולה של החלפה או של הוספה. אם נבצע הוספה או החלפה של תווים, הרי שנבצע מספר זהה של פעולות. דהיינו, אם נבחר לתקן את הסיסמה באמצעות הוספה או החלפה, נבצע כמות זהה של פעולות.

דהיינו, עד כה אנחנו רואים שבמובן מסוים, עדיף לנו שתהיה לנו אפשרות של הוספה, כי היא פותרת מצבים של סיסמה קצרה ושל תווים חסרים. כי מחיקה, לא פותרת את התווים החסרים.

ואם נחקור את החוק של התווים הרצופים, אז נראה שאפשרי לתקן בהתאם לחוק באמצעות מחיקה או הוספה או החלפה. כאשר מחיקה היא בדרך כלל דורשת הכי הרבה פעולות. אחר כך פעולה של הוספה שדורשת פחות פעולות. ואחר כך פעולה של החלפה, שדורשת הכי פחות פעולות.

דהיינו, תווים רצופים, בברירת המחדל, נעדיף לפתור אותו עם פעולת החלפה, שדורשת הכי פחות פעולות.


או במילים אחרות, אם נוכל לבחור לפתור בעיה של חוק 2 של תווים חסרים, באמצעות הוספה או החלפה, אז עלינו להעדיף את הפעולה של ההחלפה. כי היא יודעת לתקן גם ביחס לחוק 3, שהחלפה פותרת בו את הבעיה בדרך הקצרה ביותר.

דהיינו, החוק של התווים הרצופים, הכי טוב לפתור אותו באמצעות החלפה. כי זה דורש הכי פחות פעולות. ולכן ננסה בברירת המחדל בלפתור את חוק 2 של תווים חסרים, ננסה להעדיף פעולה של החלפה על פני פעולה של הוספה. כי פעולה של החלפה, היא יותר יעילה עבור חוק 3 מאשר פעולה של הוספה או פעולה של מחיקה.


אז לכאורה פתרנו את השאלה. כי בעצם עלינו קודם כל לבדוק את האורך של הסיסמה. אחר כך לבדוק תווים חסרים ואחר כך לבדוק תווים רצופים. לדוגמה:

נניח שהסיסמה היא AAA אז:

מהחוק של האורך אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לבצע 3 פעולות של הוספה.

מהחוק של התווים החסרים, אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לבצע 2 פעולות של הוספה או של החלפה.

ומהחוק של התווים הרצופים, אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לבצע פעולה 1 של החלפה / הסרה / מחיקה.

ומאחר שבטוח נכון שאנחנו צריכים לבצע 3 פעולות של הוספה, בגלל חוק האורך, הרי שבעצם ב 3 פעולות של הוספה, נוכל גם להתאים את הסיסמה לחוק של התווים החסרים וגם של התווים הרצופים. לדוגמה כך: AaAA12.

דהיינו, ב 3 פעולות של הוספה, גם תיקנו את הסיסמה לאורך של 6 גם הוספנו אות קטנה ומספר, וגם ביטלנו את ה 3 אותיות הרצופות.

במילים אחרות, מצב של AAA נפתור אותו ב 3 פעולות.


ואם יש לנו סיסמה באורך של 25 אותיות, לדוגמה ABABABAAAAABABABABAB12345.

אז בוודאות שאנחנו צריכים לעשות 5 פעולות מחיקה בגלל האורך.

+ פעולת החלפה או הוספה 1 של אות קטנה.

+ בגלל שיש בתוך הסיסמה 5 אותיות רצופות של AAAAA אז אנחנו צריכים לעשות או 5 פעולות מחיקה או 2 פעולות הוספה או 1 פעולת החלפה.

ולכן, נעשה 5 פעולות מחיקה להתאים את האורך

+ פעולה 1 של החלפה, כדי להוסיף אות קטנה ולא פעולה של הוספה, כדי לא לפגוע באורך

+ ב 5 הפעולות מחיקה הקודמות, נוכל למחוק את כל רצף האותיות הנ"ל.

דהיינו, סה"כ נצטרך 6 פעולות בלבד. 5 של מחיקה + 1 של החלפה.


אז מהי מהות הפתרון עד כה?

במילים אחרות, ניקח את הפעולות שהן בטוח נכונות, דהיינו, שבטוח צריך לבצע אותן ובאמצעותן נפתור את כל שאר הפעולות שאולי צריך לבצע.

דהיינו, אם חובה לבצע פעולות מחיקה בגלל האורך, נוכל באמצעותן למחוק אותיות רצופות.

אם חובה לבצע פעולות הוספה בגלל האורך, נוכל באמצעות פעולות ההוספה לתקן בהתאם לתווים חסרים או רצופים.

כאשר אם ואחרי שהאורך תקין, תמיד נעדיף לבצע רק פעולות של החלפה.

כי מצד החוק של תווים חסרים, פעולת החלפה יעילה בוודאות כמו פעולת הוספה. והחלפה, לא יכולה להרוס את האורך של הסיסמה. ומצד החוק של תווים רצופים, בכל מקרה עדיף החלפה, כי זאת הפעולה הכי יעילה.

ולכן קודם כל נבדוק את האורך, ואז נשתמש בפעולת ההוספה כדי לפתור את 2 החוקים הנוספים של להוסיף אותיות חסרות או כדי לנטרל אותיות רצופות.

ונשתמש בפעולת המחיקה, כדי לתקן את האורך וגם כדי לפתור אותיות רצופות. ומכאן ואילך, נספור רק פעולות של החלפה בלבד. כדי שלא בטעות נשבש את האורך של הסיסמה וגם כי החלפה יותר יעילה עבור התיקון של אותיות...
פתרון ליטקוד הדרך הקצרה ברירת מחדל איך ללמוד לנסח שאלה איך להמציא איך לפתור בעיה תיקון איך לכתוב נוסחאות תכנות leetcode leetcode solution איך להיות מתכנת איך להתראיין איך לחלק לחלקים איך לכתוב איך לכתוב קוד איך ללמוד איך ללמוד לכתוב קוד איך ללמוד לתכנת איך ללמוד תכנות איך ללמוד תכנות מחשבים איך למצוא חוקיות איך לנתח איך לנתח דברים איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים איך לפרק לגורמים איך לפתור איך לפתור שאלות איך לפתור שאלות ב leetcode איך לראיין איך לראיין עובד איך לראיין עובדים איך לשאול שאלות במה לעבוד בשביל מה לשאול שאלות היגיון הייטק הכנה לראיון הכנה לראיון טכני חוקיות חידה חידות חידות היגיון חידת leetcode חידת היגיון חשיבה מדעית טכני לגורמים להיות מתכנת להתראיין לחלק לחלקים ליטקוד לכתוב לכתוב קוד ללמוד ללמוד לחלק ללמוד לחלק לחלקים ללמוד לחשוב ללמוד לכתוב ללמוד לכתוב קוד ללמוד למצוא ללמוד למצוא חוקיות ללמוד לנתח ללמוד לנתח דברים ללמוד לפרק ללמוד לפרק לגורמים ללמוד לתכנת ללמוד תכנות ללמוד תכנות מחשבים למידה למצוא חוקיות לנתח לנתח דברים לנתח תהליך לנתח תהליכים לעבוד לעבוד בהייטק לפרק לפרק לגורמים לפתור לפתור שאלות לפתור שאלות ב leetcode לפתח לראיין לראיין עובד לראיין עובדים לשאול שאלות לתכנת מדע מדעי המחשב ממי ללמוד עבודה עבודה בהייטק פיתוח פיתוח תוכנה פתרון פתרון ליטקוד ראיון ראיון טכני ראיון עבודה ראיון עבודה בהייטק ראיונות שאלות ליטקוד תהליך תהליכים תכנות תכנות מחשבים
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית?
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית? חשיבה מדעית. החשיבה המדעית קידמה את העולם לפחות בצורה החיצונית שלו. זא למרות שהמהות של המציאות כמציאות לא השתנתה וגם לא תשתנה בעקבות המדע, עדיין הצורה החיצונית של המציאות השתנתה בעקבות המדע והחשיבה המדעית. יחד עם זאת, כאשר יש לאדם חשיבה מדעית, דהיינו, שהוא חושב בצורה מדעית, הדבר הזה יכול לאפשר לו לשנות את המהות של המציאות האישית שלו. חשיבה מדעית ככלי חשיבתי לצורך שינוי מהות אישית. מהי חשיבה מדעית? בכל תהליך מדעי ישנו את שלב המחקר וישנו את שלב הסקת המסקנות. שיטות המחקר המדעי הן רבות ומגוונות ולא נכנס אליהן כאן. כן נכנס לצורת החשיבה המדעית הכללית. המדע מורכב מחוקים, חוקים מדעיים (חוקי הפיזיקה וכולי). מבחינה מדעית לא אמורים להיות חוקים מדעיים שסותרים זה את זה מהותית. אם ישנם שני חוקי שסותרים זה את זה, קיימות 2 אפשרויות. אפשרות 1 - ... את זה. החוק המקיף אמור להיות חוק חדש שיאפשר לשני החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע מעמיק יותר במחקר שלו את המציאות, כך מתגלים חוקים חדשים שכוללים בתוכם את החוקים הקודמים ומיישבים סתירות שהיו קיימות בחוקים הקודמים. ככל שהחוק המדעי הוא שורשי יותר, כך הוא אמיתי יותר ומשקף טוב יותר את האופי האמיתי של המציאות. ככל שהחוק הוא מקיף ... עבור מקרה פרטי כלשהו. ככל שהחוק הוא כולל וראשי יותר, כך הנכונות שלו מתאימה ליותר מצבים שונים של המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את ... ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה ... כפי שהן ולא אחרת? וכמובן מהו החוק שמחליט איזה חוק יעבוד היכן? וכולי. ומכאן נשליך על הרמה המעשית: לפתח חשיבה מדעית פירושו שעל האדם לחקור ולמצוא תמיד את השורש של האירועים שמתרחשים איתו. על האדם להגיע לנקודה שהכל יהיה ברור ... האדם להגיע למצב שבו לא יהיו אצלו שום קונפליקטים בשום תחום. ולכל זה ניתן להגיע גם על ידי צורת החשיבה המדעית הנל.
יצירתיות / חשיבה המצאתית - איך לגלות רעיונות חדשים? איך להמציא המצאות?
... אמת גדולה יותר. היינו אמת שגם תסביר את הנחות היסוד הקיימות וגם תגלה טווח חדש ומרחב חדש של אפשרויות. חשיבה מדעית היא חשיבה שבה כל תגלית וגילוי של חוק חדש, חייב לכלול בתוכו גם את החוק הקודם ובנוסף להגיע למקרה הפשוט יותר והשורשי יותר של המציאות. ככל שהמדע של האדם מתקדם יותר, כך הוא מצליח להגיע אל החוק השורשי יותר של המציאות, חוק שכולל תחתיו חוקים נוספים. ...
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית
רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה במדע? ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של רמות וודאות, ספק, אמונה במדע, ותיאוריות מדעיות שונות, כולל התזונה הקטוגנית. אליעד כהן מתחיל בדיון על שאלות בסיסיות כמו איך אני יודע שאני חי? או האם ... ספק וודאות בשאלות יומיומיות ומורכבות, ומנסה להסביר כיצד אנו מחליטים מה נכון או לא נכון, תוך ניתוח של עקרונות מדעיים ומחשבתיים. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי לעיתים קרובות אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו בטוחים במשהו במאה אחוז, אך ... היא משהו שאנו מניחים לפי החושים שלנו, אך לא ניתן להוכיח זאת בוודאות. הוא גם מציין את המתח בין מדע ואמונה דתית, ומביא את ההימור של פסקל כדוגמה לחשיבה שמניחה את האמונה בהנחות מסוימות, גם אם אין הוכחות חותכות. הוא מדבר על כך שהתשובות המדעיות רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים ... הפיזיקליים שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום. בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות ... להבין את שורש המסקנות לפני שאנחנו בוטחים בהן. אליעד גם פותח את השיח על אבולוציה, ומסביר כיצד כל תיאוריה מדעית, אם היא לא נבדקה עד הסוף, נשארת בגדר ספק. גם כאשר אנחנו שומעים ממדענים או זוכי פרס נובל, הוא טוען כי זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות. כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום? ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק בתיאוריות מדעיות אלא גם בהחלטות יומיומיות בחיים. הוא מתאר את אתגרי הספק במצבים שונים, כמו כשהוא שואל את הקהל האם הם ... שכולן עשויות להיות נגועות בספק. איך נוכל להטיל ספק בצורה אפקטיבית? במהלך ההרצאה, אליעד מציין שכשם שאנחנו מטילים ספק במדע, כך עלינו להטיל ספק גם בדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים לגבי עצמנו. הוא מציין את החשיבות להכיר בכך שלעיתים ... בהכרח מדויקים. דוגמאות רבות נוגעות לפערים בין מה שאנו חושבים שקרה לבין מה שקרה בפועל, כמו במקרה של מחקרים מדעיים שנעשו עם נתונים מוגבלים. אליעד ממליץ לקחת את הזמן לחשוב ולבדוק את הדברים, ולהיות מוכנים לשנות את דעתנו כשיש ... לא רק עיסוק אינטליגנטי - היא חלק מיכולת אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה. הסתברות מדעית הימור פסקל האם אבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות ליציאת מצרים? האם דתיים מוסריים יותר? תזונה קטוגנית הפסקת ... נוצר העולם? איך נברא העולם? בריאתנות או אבולוציה, גיל היקום, כמה זמן העולם קיים? כמה זמן היקום קיים? תאוריה מדעית, דעה מדעית, מחקר מדעי, אבולוציה או בריאה, היווצרות העולם יש מאין, הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, האם הגיוני שאלוהים ברא את העולם? האם להאמין למדע? מתי להאמין למדע? ההימור של פסקל, תאוריות מדעיות, הוכחות מדעיות, חוקי הפיזיקה, מהירות האור, פחמן 14, על מי מוטל נטל ההוכחה? איך להטיל ספק? עץ או פלי, 50 אחוז ... בחיי היום יום? היצמדות לאמת בחיים, איך להיות מדוייק בחיי היום יום? האם אני מתקרב לאושר? אמונה דתית, אמונה מדעית, האם האבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות לאבולוציה? מה הבעיה במחקרים מדעיים? טעויות במחקרים מדעיים, הוכחות מתמטיות מדעיות, סתירות בבריאת העולם, בינה מלאכותית, הורמונים בגוף, חישובים מדעיים, סטיית תקן מדעית, סיבים תזונתיים, צריכת פחמימות, צריכת קלוריות, גירעון קלורי, עודף קלורי, צריכת שומן, איך להיות בטוח שמשהו נכון? זוכי פרס ... למתן תורה, הוכחות ליציאת מצרים, הוכחות של מחזירים בתשובה, פרדוקסים ביהדות, מהותו של אלוהים, למה לא הגיוני להאמין באלוהים? מדענים טיפשים, לסמוך על מדענים, זוכי פרס נובל דתיים, מדענים דתיים, מדענים שמאמינים באלוהים, כוחות על, יכולות על טבעיות, התפשטות היקום, התרחבות היקום, הנחות יסוד מדעיות, טעויות מדעיות, תורה מול מדע, מדע מול תורה, העולם קדמון, אמונה אינטואיטיבית, האם האבולוציה נכונה? מהי תיאוריית האבולוציה? לכל נברא יש ...
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית
מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים מחשבתיים ומבוססת על עקרונות יסוד שאינם משתנים, בעוד שההוכחה המדעית יכולה להשתנות עם הזמן על פי מידע חדש. אליעד מסביר את ההבדל באמצעות דוגמה של חדר ופיל - הוכחה ... שתסביר מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) ... בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך ... אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים ... לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים יכולים להימדד ולהיבדק באופן ישיר בשדה. האם יש תשובות מוחלטות לכל השאלות? בהמשך ההרצאה, אליעד משווה את התחום המדעי לתחומים אחרים, כמו המתמטיקה והפיזיקה, שבהם מסקנות הן סבירות על פי חוקים מתמטיים, ואז הוא מציין את הצורך בהבנה בהגדרה ובסכר, כלומר, הבנת החוקים שמנחים את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות?
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה ... או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר ... תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום?
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת ... כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל ... מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את ... מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, ... בהם. בכל מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה ... שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם ... אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות ... מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים ... על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות שונות, שכל אחת מהן נכונה במסגרת הפרספקטיבה שלה. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן ... זה ישירות שהעולם הקיום תמיד היה תמיד עובד ותמיד יהיה, נכון אבל יחד עם זה מה שסותר זה כאילו שהמדענים אומרים לא אבל אתה יודע היקום בא רק בין 11 מיליארד שנה. אליעד: 14. ש: 14 מיליארד והיה מפץ ... תפיסה אחת אומרת העולם בן ששת אלפים שנה בערך זה של הדתיים תפיסה שנייה אומרת 14 מיליארד שנה של המדענים תפיסה שלישית אומרת העולם תמיד קיים זה תפיסה של איזה פילוסופים כאלה ואחרים, תפיסה אחרת אומרת העולם בכלל לא ... מסתכל על הצורה הספציפית הזאת עשר שנים אם אתה מוריד את הצורה תמיד היה פה. מה אני מתכוון לומר כשמדענים מדברים כמה זמן העולם קיים הם מדברים על היקום שלנו הנוכחי, יש פה עט העט הזה נמצא פה בתוך ... את מה שהיה לפני המפץ הגדול גם את זה אתה מגדיר כקיום אז זה קיים אינסוף זמן. עכשיו יבוא מדען ויגיד איך אתה אומר שזה קיים אינסוף זמן הרי אנחנו אומרים שהזמן נוצר לפני 14 מיליון שנים, למה אתה ...
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט
אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט האם תורת האבולוציה משפיעה על תפיסת המציאות שלנו? אליעד כהן מנהל דיון פילוסופי מעמיק סביב תורת האבולוציה, משמעות החיים וההשפעה של הידע המדעי על תפיסת המציאות והחוויה האישית של האדם. הוא מתחיל את הדיון בשאלה האם האדם התפתח מחיידק, כפי שהתיאוריה האבולוציונית המקובלת מציעה, ומכאן מתפתחת השיחה אל שאלות עמוקות על תודעה, בחירה חופשית ומשמעות החיים. אליעד אינו מתמקד בדיון המדעי הטכני של האבולוציה, אלא בשאלות הפילוסופיות העמוקות שקשורות אליה. מה המשמעות של מוצא האדם מחיידק על החיים שלנו היום? ... ובחירה חופשית? לדעת אליעד כהן, שאלת הבחירה החופשית אינה תלויה דווקא באבולוציה. הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ודאות גבוהה יותר לגבי המציאות, ... לידע מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום מידע חיצוני שיכול לתת ודאות מוחלטת, כי כל המידע שמתקבל דרך החושים או המדע יכול להיות מוטעה. הוא מציג את הדוגמה של אנשים הסובלים מכאבי פנטום כדי להדגים כיצד החושים יכולים לתת מידע ... נכונה? האם קיימת בחירה חופשית? מה המקור לתודעה האנושית? האם האדם הוא רובוט ביולוגי? מה המשמעות של רגשות? האם המדע יכול להוכיח משהו בוודאות? האם האדם התפתח מחיידק?
האם יש נוסחה איך להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה
האם יש נוסחה איך להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה
... להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה האם קיימת נוסחה ברורה להצלחה בתחומי החיים? אליעד כהן דן בהרצאה בשאלה האם יש נוסחה ברורה להשגת הצלחה בתחומי חיים שונים כמו זוגיות, עסקים ומקצועות מדעיים, ומסביר לעומק מדוע בתחומים מסוימים קיימות נוסחאות מדויקות לעומת תחומים אחרים, שבהם כמעט בלתי אפשרי להגדיר נוסחה ברורה. איך ... הזה משתנה כל הזמן ולכן לא ניתן ליצור נוסחה חד - משמעית לכל אדם בכל מצב. מה ההבדל בין מדעים מדויקים למדעים לא מדויקים? בהרצאה, אליעד כהן מסביר שיש שני סוגים של תחומי ידע בעולם: מדעים מדויקים (פיזיקה, מתמטיקה) ומדעים לא מדויקים (פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, יחסים בין אישיים). במדעים המדויקים יש נוסחאות ברורות וחד - משמעיות. לדוגמה, במתמטיקה או בפיזיקה, אם תשאל באיזו טמפרטורה מים ירתחו, התשובה תמיד תהיה 100 מעלות. במדעים האלה, ניתן לתת תשובה ברורה ומוחלטת. לעומת זאת, במדעים לא מדויקים אין נוסחה שתעבוד תמיד ב - 100 אחוז. אליעד נותן דוגמאות מתחום הכלכלה והניהול: אין כלכלן שיכול ... מסוימים. למה קשה יותר להיות פסיכולוג טוב מאשר להיות פיזיקאי טוב? אליעד כהן מסביר שלהיות פסיכולוג טוב או מומחה במדעים לא מדויקים הוא קשה פי אין - סוף מאשר להיות מומחה בתחומים מדויקים כמו פיזיקה או מתמטיקה. הסיבה לכך היא שבמדעים מדויקים הנוסחאות ברורות ואין צורך להתמודד עם ריבוי משתנים שאין דרך לוודא אותם. לעומת זאת, בפסיכולוגיה או ביחסים בין ... תמיד יישארו משתנים רבים מדי מכדי לדעת הכל מראש בצורה ודאית ומוחלטת. האם יש נוסחה להצלחה? איך להשיג בחורה? מדעים מדויקים מול מדעים לא מדויקים האם פסיכולוגיה היא מדע מדויק? איך לשכנע אנשים? מה ההבדל בין פיזיקה לפסיכולוגיה? האם יש דרך בטוחה לשכנע לקוחות? מה הכי קשה ללמוד? איזה תחום הכי קשה ללמוד? מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, להיות פסיכולוג טוב, להיות פיזיקאי טוב, להיות כלכלן טוב, ללמוד פיתוח תוכנה, האם יש נוסחה שתמיד עובדת? מדע מדוייק או לא מדע מדוייק, כושר ותזונה, איזו דיאטה הכי טובה? מדעי התזונה, מדעי הכושר, איזה אוכל הכי בריא? האם אפשר להתחייב על מאה אחוז הצלחה? אומנות הפיתוי, אומני הפיתוי, אומנות המכירה, שיטות ...
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות?
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים ... מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. הדרך לשים לב ... על האדם לחפש תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא מבוססת. אחר ...
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
אין חכם כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות
... כבעל ניסיון, מי יותר חכם מבעל הניסיון? היגיון או ניסיון מעשי, למידה דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את האמירה הידועה אין חכם כבעל הניסיון, ובוחן אותה לעומק. ... לדוגמה, אדם שרוצה לדעת מה קורה בחלל החיצון יכול לנסוע לשם ולראות בעצמו, או לחילופין, יכול להבין זאת בדרך מדעית ומתמטית מבלי להיות שם כלל. האם תמיד מי שמתנסה יודע יותר טוב? אליעד מביא דוגמה של אדם שזורק אבן ... את הניסוי מודד בטעות, יוצא שהחישוב המתמטי המדויק ללא ניסיון נכון יותר מהניסיון עצמו. לכן, בעל הידע המתמטי וההבנה המדעית יכול לדעת טוב יותר, גם ללא התנסות ישירה, לעומת מי שיש לו ניסיון. המשמעות היא שתוצאות שמבוססות על ניסיון ... המסקנות המבוססות על ניסוי הן בהכרח נכונות? אליעד מסביר שמסקנות מניסוי אינן בהכרח נכונות. הוא נותן דוגמה של מחקרים מדעיים, שבהם בודקים קבוצות שונות של אנשים כדי להסיק מסקנות, למשל על ירידה במשקל. גם כאשר המחקר המדעי מתבסס על ניסוי ותצפית, התוצאות אינן בהכרח נכונות, מכיוון שהניסיון אינו מאפשר ודאות מוחלטת. תמיד קיימת אפשרות לטעות, ולכן ... אפשר לטעות. מהו הסיפור על איינשטיין ומה הוא מלמד אותנו על ניסיון? אליעד מתאר סיפור על אלברט איינשטיין, שבו מדענים עשו ניסוי ואישרו את התחזית התיאורטית שלו. המדענים התלהבו שהניסוי הוכיח שאיינשטיין צדק, וציפו שהוא יגיב בשמחה. אבל איינשטיין לא התרגש ואמר שאם הניסוי היה נכשל, הוא ... פשוט לנסות שוב, מכיוון שהוא היה בטוח לחלוטין שהחישובים שלו נכונים. הסיפור מדגים את העליונות של הבנה לוגית - מדעית מדויקת על פני הסתמכות על תוצאות ניסויים וניסיון. למה לא לסמוך רק על ניסיון? אליעד מדגיש שלא צריך להסתמך ... האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? למידה מניסוי וטעייה כיצד להסיק מסקנות נכונות? האם ניסיון אישי תמיד נכון? מחקרים מדעיים וניסיון מעשי מתי לסמוך על היגיון ולא על ניסיון? איך להבין את ההיגיון שמאחורי הניסיון?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על חידת LeetCode Solution - Strong Password Checker, פתרון ליטקוד, LeetCode Solution, לפתור שאלות ב LeetCode, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ללמוד תכנות מחשבים, להיות מתכנת, ללמוד לתכנת, הכנה לראיון טכני, ראיון עבודה בהייטק, שאלות ליטקוד, פיתוח תוכנה, איך לכתוב קוד? ללמוד לכתוב קוד, חידות היגיון, ללמוד לחשוב, ללמוד לנתח דברים, ללמוד לפרק לגורמים, ללמוד לחלק לחלקים, ללמוד למצוא חוקיות, איך לחלק לחלקים? איך למצוא חוקיות? איך לנתח תהליכים?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חשיבה מדעית, איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? דיכאון? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חשיבה מדעית, איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להתמודד עם גירושין? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך ליצור אהבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך לפרש חלומות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך למצוא זוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם אפשר לדעת הכל? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? בשביל מה לחיות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש אמת מוחלטת? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע וסבל בעולם? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש משמעות לחיים? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להנות בחיים? האם באמת הכל לטובה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מי ברא את אלוהים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לבני נוער, ספרים על אימון אישי, אימון אישי למציאת זוגיות בנושא חשיבה מדעית - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.0781 שניות - עכשיו 02_09_2025 השעה 11:02:44 - wesi1