האם אפשר להגיע לאמת מוחלטת באמצעות חקירה יחסית?

כדי להבין לעומק כיצד אפשר להגיע לאמת מוחלטת מתוך האמת היחסית, אליעד כהן מסביר שעלינו קודם כל להבין את ההבדל בין אמת מוחלטת לאמת יחסית. אמת יחסית היא כל תשובה או מסקנה שהגענו אליה במסגרת החשיבה, והיא איננה מחויבת אלא תלויה בהנחות מוקדמות ובפרספקטיבות שונות. לעומתה, האמת המוחלטת היא האמת שאין אפשרות לערער עליה, האמת המחויבת שאינה תלויה בשום דבר.

אליעד מסביר כי כאשר אדם מתחיל לחקור נושא מסוים, כל מסקנה שאליה הוא מגיע תהיה יחסית ולא מוחלטת. למשל, אם אדם חוקר את סיבת הסבל ומגיע למסקנה שהסבל נגרם בגלל רצון או הבדל בין טוב לרע - אלו עדיין יהיו מסקנות יחסיות, כיוון שהן תלויות בנקודת מבט ספציפית, ולא ניתן לחייב אותן כ"נכונות" במובן מוחלט.

מהי הדילמה שעולה בחיפוש האמת המוחלטת?

אליעד מציין כי עולה דילמה משמעותית: אדם המחפש את האמת המוחלטת עלול להרגיש שהוא לעולם לא יוכל להשיג אותה דרך השכל, מפני שהשכל עצמו הוא כלי מוגבל שמספק תמיד רק מסקנות יחסיות. האדם מרגיש שבכל פעם שהוא מנסה להגיע לתשובה מוחלטת, הוא נתקל במחסומים של יחסייות, ואינו מצליח לחייב תשובה כלשהי באופן מוחלט.

כאן אליעד מעלה שאלה נוספת: האם בכלל יש טעם לחקור את האמת היחסית אם המטרה שלנו היא להשיג את האמת המוחלטת? הוא מדגיש כי יש אנשים שחושבים שזו שאלה פרקטית, אך למעשה זו שאלה פילוסופית מהותית. הוא מדגים כי שאלה פרקטית רגילה היא למשל "מה להגיד לבוס כדי להתקבל לעבודה", לעומת שאלות כמו "האם חקירה יחסית תביא אותי לאמת מוחלטת?", שהיא עמוקה יותר ולא פשוטה לפתרון בעזרת כלים פרקטיים רגילים.

מדוע האדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת?

הסיבה העיקרית שאדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת דרך החקירה השכלית היא שבסופו של כל תהליך שכלי מגיעים לתשובות יחסיות בלבד. כל תשובה שכלית, לפי אליעד, ניתן לערער ולספק לגביה שאלות נוספות. הוא משתמש בדוגמה שבה אדם מנסה לצאת מתוך היקום - תמיד יגיע שלב שבו האדם לא יוכל עוד להתקדם, כי לכל תשובה יש המשך אינסופי. בדיוק כך, השכל לעולם לא יוכל לספק תשובה מוחלטת, אלא רק להראות שמה שהוא מצא עד כה הוא יחסי.

אליעד מסביר כי האדם לא יכול להיות בטוח שהחקירה השכלית תוביל אותו בסופו של דבר לתשובה המוחלטת, בדיוק כפי שאדם לא יכול להיות בטוח שאם הוא יסתכל על שולחן במשך זמן ארוך מאוד, בסופו של דבר משהו ישתנה בו. לכן, השכל אינו הכלי האידיאלי כדי להגיע לאמת המוחלטת.

מה הפתרון שמציע אליעד כהן לקושי זה?

אליעד מציע פתרון מעניין מאוד: הדרך היחידה להשיג אמת מוחלטת היא להגיע לוודאות מוחלטת שהאדם אינו יכול להשיג אמת מוחלטת באמצעות חקירה שכלית יחסית. כלומר, עצם ההבנה והוודאות שהחקירה היחסית לא יכולה להביא את האדם לתשובה מוחלטת, היא בעצמה אמת מוחלטת. הוא מסביר שכאשר האדם מגיע להבנה זו בוודאות מוחלטת - הוא כבר השיג את המוחלט, מפני שהוא יודע באופן מוחלט את מגבלות השכל ואת מגבלות החקירה היחסית.

אליעד מתאר מצב שבו האדם צריך להיות משוכנע לחלוטין וללא ספק בכך שהוא לא יכול להגיע למוחלט דרך השכל, ואז להפסיק לנסות למצוא את המוחלט בצורה שכלית. במילים אחרות, כאשר האדם באמת מבין שהחקירה השכלית לעולם לא תוביל אותו למוחלט, זוהי הנקודה שבה הוא משיג את המוחלט - כי הוא הגיע לידיעה מוחלטת לגבי מגבלות התהליך היחסי.

איך מתמודדים עם הספק וחוסר הוודאות במהלך החקירה?

אליעד מבהיר גם כיצד להתמודד עם מצבים שבהם האדם חש שהוא לא בטוח בשום מסקנה או תשובה שהגיע אליה. הוא מדגיש כי האדם צריך לקבל את העובדה שהוא לא בטוח, ולחקור את חוסר הוודאות שלו עצמו. אם האדם לא בטוח אפילו בכך שהוא לא בטוח, אז גם זו נקודת התחלה חשובה לחקירה. בכל מקרה, ההגעה לנקודה שבה האדם מודה באופן מוחלט שאינו יודע, יכולה להיות השלב המכריע בתהליך חיפוש האמת.

אליעד גם מציין שהאדם יכול להחליט להפסיק את החקירה שלו אם הוא באמת משוכנע שאין תשובות מוחלטות בחקירה יחסית, וכך האדם למעשה הגיע כבר למוחלט - לידיעה שהשכל היחסי אינו הכלי להשגת האמת המוחלטת.

מה לעשות אם אדם לא בטוח בכלל בדרכו?

אם אדם מרגיש שהוא לא בטוח כלל, אליעד מציע פשוט להודות בכך באופן ברור. האדם לא חייב להיות בטוח שהוא מצא את הדרך, אלא רק להיות מודע באופן מוחלט לכך שהוא לא בטוח. עצם ההכרה בחוסר הביטחון יכולה להיות התחלה טובה לחיפוש משמעותי, כי כאשר האדם מודע לחלוטין שהוא לא יודע - הוא כבר הגיע לנקודת המוחלט של חוסר הידיעה.

מה המשמעות המעשית של כל התובנות האלו?

התובנות שאליעד מספק על המוחלט והיחסי הן לא רק תאורטיות אלא גם מעשיות. הוא מבהיר שהמטרה בסופו של דבר היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם מודע באופן מוחלט למגבלותיו, ליחסיותן של כל המסקנות השכליות, ובכך הוא משיג וודאות מוחלטת לפחות בדבר אחד - שאין וודאות מוחלטת דרך השכל עצמו.