9:32חיפוש עצמי - שאלות גורמות להרגיש רע - מה לעשות?
למה שאלות בחיפוש עצמי גורמות להרגיש רע?
אליעד כהן מסביר שהאדם ששואל את עצמו שאלות בזמן חיפוש עצמי, מנסה למעשה להבין את האמת על עצמו ועל החיים שלו. הרצון הזה להבין את האמת נובע מכך שכל בני האדם באופן טבעי רוצים להיות מאושרים, אבל רובם חיים חיים שלמים בלי להבין באמת מהו אושר.
האנשים בעולם קמים בבוקר, הולכים לעבודה, מחפשים זוגיות ומנסים להשיג מטרות שונות. למרות זאת, אף אחד לא יודע באופן ברור לשם מה הוא חי באמת. הם רודפים אחרי תחושה של אושר, אך לא יודעים לזהות מהו אותו הדבר המדויק שיגרום להם להפסיק לחפש את האושר.
מה ההבדל בין אושר אמיתי לאושר מזויף?
אליעד נותן דוגמה על זיופים, כמו בגדים ושעונים, שכולם מכירים. הזיוף לוקח את המקור ומנסה לחקות אותו, אך תמיד נשאר זיוף. אותו דבר בדיוק מתרחש עם האושר שהאדם מנסה להשיג: האושר האמיתי הוא תחושה פנימית ושלמה שאם היא קיימת, האדם מפסיק לחפש אושר נוסף. לעומת זאת, כל סוגי האושר החיצוני הם זמניים, ובכל פעם שהאדם משיג אותם, הוא עדיין רוצה להרגיש טוב יותר, ולכן הם נקראים "אושר מזויף".
מדוע האדם תמיד מרגיש שמשהו חסר לו?
אליעד מדגים את הרעיון הזה באמצעות אדם רעב, שאפילו אם הוא הולך לישון, עדיין חולם על אוכל, משום שהרעב ממשיך להציק לו. באותה דרך, כל אדם תמיד יחוש חיסרון פנימי של תשובות אמיתיות לשאלות עמוקות כמו: מי אני? למה אני חי? מה התכלית של החיים? וכך הלאה. השאלות האלה קיימות בתוך כל אדם, ואם הוא לא מוצא להן תשובות, הוא לעולם לא ירגיש מסופק באופן מלא.
האם השאלות הן הגורמות לרע, או שהרע היה שם קודם?
אליעד מבהיר באופן חד - משמעי שהשאלות הן לא אלו שגורמות לאדם להרגיש רע. השאלות רק חושפות את הכאב שהיה קיים כבר קודם. כדי להמחיש את הנקודה הזו, הוא נותן דוגמה של אדם חירש ששומע מוזיקה בפעם הראשונה. אם הוא באמת היה חירש לחלוטין, שום מוזיקה, גם אם היא חזקה מאוד, לא הייתה מפריעה לו. אבל אם המוזיקה מתחילה להפריע לו, זה סימן שבאופן סמוי הוא כן היה מסוגל לשמוע, ועכשיו זה רק התעורר. כך גם לגבי השאלות: אם הן מטרידות את האדם, זה סימן שהכאבים הפנימיים היו שם תמיד, וכעת השאלות רק חשפו אותם.
הוא גם מדגים זאת בדוגמה של אדם עיוור: אדם עיוור לא יגיד שתמונה כלשהי מכוערת, פשוט כי הוא לא רואה אותה. באותה מידה, אדם שהשאלות מטרידות אותו, זה בגלל שהפחדים והספקות היו קיימים כבר בפנים, והשאלות פשוט עוררו אותם.
מה כדאי לעשות כששאלות מכניסות את האדם לפחד וספק?
אליעד מסביר שהדרך הנכונה להתמודד עם המצב הזה היא לא לברוח או לפחד מהשאלות, אלא להפך - להיכנס לעומקן. אדם חייב להעז לשאול שאלות קשות ולחפש תשובות עד הסוף, בלי פחד. ככל שהאדם יחקור יותר לעומק, כך בסופו של דבר יגיע להבנה שתביא לו שקט נפשי אמיתי.
הוא ממחיש זאת שוב ואומר שאם האדם היה באמת שלם ושבע פנימית, שום דבר לא היה יכול להטריד אותו. כל מה שמטריד את האדם הוא סימן שיש בתוכו חוסר של תשובות ושל הבנה. לכן האדם צריך לשאול ולחקור עד שהוא יגיע לתשובות אמיתיות.
מה יקרה כאשר האדם יגיע לתשובות?
אליעד מסביר שכאשר האדם ימצא את התשובות האמיתיות לשאלות הפנימיות שלו, הוא יחווה שלמות פנימית. השלמות הזו לא נובעת מכך שהאדם הצליח להשיג משהו חיצוני, אלא מעצם ההבנה וההגעה לאמת. כאשר האדם מבין את האמת בצורה מוחלטת, הוא מפסיק להיות תלוי בדברים חיצוניים כדי להרגיש טוב, כי ההבנה הפנימית עצמה מעניקה לו את השקט והשלווה.
הוא מברך את כולם בהמשך של שלמות פנימית ואמיתית, שבה אף שאלה או ספק לא יטרידו אותם יותר. המסר המרכזי הוא שאסור לפחד מהשאלות, אלא צריך לחפש את האמת עד הסוף, ורק אז יגיע האדם למנוחה ולשקט הנפשי האמיתי.
אליעד כהן מסביר שהאדם ששואל את עצמו שאלות בזמן חיפוש עצמי, מנסה למעשה להבין את האמת על עצמו ועל החיים שלו. הרצון הזה להבין את האמת נובע מכך שכל בני האדם באופן טבעי רוצים להיות מאושרים, אבל רובם חיים חיים שלמים בלי להבין באמת מהו אושר.
האנשים בעולם קמים בבוקר, הולכים לעבודה, מחפשים זוגיות ומנסים להשיג מטרות שונות. למרות זאת, אף אחד לא יודע באופן ברור לשם מה הוא חי באמת. הם רודפים אחרי תחושה של אושר, אך לא יודעים לזהות מהו אותו הדבר המדויק שיגרום להם להפסיק לחפש את האושר.
מה ההבדל בין אושר אמיתי לאושר מזויף?
אליעד נותן דוגמה על זיופים, כמו בגדים ושעונים, שכולם מכירים. הזיוף לוקח את המקור ומנסה לחקות אותו, אך תמיד נשאר זיוף. אותו דבר בדיוק מתרחש עם האושר שהאדם מנסה להשיג: האושר האמיתי הוא תחושה פנימית ושלמה שאם היא קיימת, האדם מפסיק לחפש אושר נוסף. לעומת זאת, כל סוגי האושר החיצוני הם זמניים, ובכל פעם שהאדם משיג אותם, הוא עדיין רוצה להרגיש טוב יותר, ולכן הם נקראים "אושר מזויף".
מדוע האדם תמיד מרגיש שמשהו חסר לו?
אליעד מדגים את הרעיון הזה באמצעות אדם רעב, שאפילו אם הוא הולך לישון, עדיין חולם על אוכל, משום שהרעב ממשיך להציק לו. באותה דרך, כל אדם תמיד יחוש חיסרון פנימי של תשובות אמיתיות לשאלות עמוקות כמו: מי אני? למה אני חי? מה התכלית של החיים? וכך הלאה. השאלות האלה קיימות בתוך כל אדם, ואם הוא לא מוצא להן תשובות, הוא לעולם לא ירגיש מסופק באופן מלא.
האם השאלות הן הגורמות לרע, או שהרע היה שם קודם?
אליעד מבהיר באופן חד - משמעי שהשאלות הן לא אלו שגורמות לאדם להרגיש רע. השאלות רק חושפות את הכאב שהיה קיים כבר קודם. כדי להמחיש את הנקודה הזו, הוא נותן דוגמה של אדם חירש ששומע מוזיקה בפעם הראשונה. אם הוא באמת היה חירש לחלוטין, שום מוזיקה, גם אם היא חזקה מאוד, לא הייתה מפריעה לו. אבל אם המוזיקה מתחילה להפריע לו, זה סימן שבאופן סמוי הוא כן היה מסוגל לשמוע, ועכשיו זה רק התעורר. כך גם לגבי השאלות: אם הן מטרידות את האדם, זה סימן שהכאבים הפנימיים היו שם תמיד, וכעת השאלות רק חשפו אותם.
הוא גם מדגים זאת בדוגמה של אדם עיוור: אדם עיוור לא יגיד שתמונה כלשהי מכוערת, פשוט כי הוא לא רואה אותה. באותה מידה, אדם שהשאלות מטרידות אותו, זה בגלל שהפחדים והספקות היו קיימים כבר בפנים, והשאלות פשוט עוררו אותם.
מה כדאי לעשות כששאלות מכניסות את האדם לפחד וספק?
אליעד מסביר שהדרך הנכונה להתמודד עם המצב הזה היא לא לברוח או לפחד מהשאלות, אלא להפך - להיכנס לעומקן. אדם חייב להעז לשאול שאלות קשות ולחפש תשובות עד הסוף, בלי פחד. ככל שהאדם יחקור יותר לעומק, כך בסופו של דבר יגיע להבנה שתביא לו שקט נפשי אמיתי.
הוא ממחיש זאת שוב ואומר שאם האדם היה באמת שלם ושבע פנימית, שום דבר לא היה יכול להטריד אותו. כל מה שמטריד את האדם הוא סימן שיש בתוכו חוסר של תשובות ושל הבנה. לכן האדם צריך לשאול ולחקור עד שהוא יגיע לתשובות אמיתיות.
מה יקרה כאשר האדם יגיע לתשובות?
אליעד מסביר שכאשר האדם ימצא את התשובות האמיתיות לשאלות הפנימיות שלו, הוא יחווה שלמות פנימית. השלמות הזו לא נובעת מכך שהאדם הצליח להשיג משהו חיצוני, אלא מעצם ההבנה וההגעה לאמת. כאשר האדם מבין את האמת בצורה מוחלטת, הוא מפסיק להיות תלוי בדברים חיצוניים כדי להרגיש טוב, כי ההבנה הפנימית עצמה מעניקה לו את השקט והשלווה.
הוא מברך את כולם בהמשך של שלמות פנימית ואמיתית, שבה אף שאלה או ספק לא יטרידו אותם יותר. המסר המרכזי הוא שאסור לפחד מהשאלות, אלא צריך לחפש את האמת עד הסוף, ורק אז יגיע האדם למנוחה ולשקט הנפשי האמיתי.
- איך למצוא אושר אמיתי?
- למה שאלות פילוסופיות מפחידות?
- מהי הדרך לשקט נפשי מוחלט?
- איך מתמודדים עם שאלות קשות בחיפוש עצמי?
- האם ניתן להיות מאושר לחלוטין?
- מדוע האדם תמיד מרגיש חוסר סיפוק?
- מהו ההבדל בין אושר אמיתי לאושר מזויף?
חיפוש עצמי - השאלות גורמות להרגיש רע, מה לעשות?
האדם שואל את עצמו שאלות בזמן חיפוש עצמי, בזמן שהוא מבקש לדעת אמת מהי.
ומי שרוצה להרגיש טוב, חייב לאזן את עצמו, וזאת אם רוצה להרגיש טוב באמת.
וכולם, כל אדם רוצה להיות מאושר.
וכל בני האדם, לא יודעים בשביל מה הם חיים, בשביל מה הם קמים בבוקר.
אנשים קמים, הולכים לעבודה, מחפשים זוגיות וכדומה.
ועדיין אנשים ירצו להרגיש יותר טוב ויבקשו אושר, כיוון שכל השאר זה אושר מזויף
כמו זיוף של בגד, שעון ועוד, לוקחים את המקור האמיתי החיצוני הגשמי, ומתחילים לעשות חיקויים זולים, כך בדיוק זה בפנימיות, בניסיון לחוות אושר אמיתי פנימי מהותי, על ידי זיופים
של עשייה חיצונית כזו או אחרת, אך לעולם הרצון של להיות מאושר באופן מוחלט ותמידי אינו מתמלא.
והבן אדם צריך בכלל להבין את עצמו, מהיכן באים הרצונות, מאיפה בכלל באים הרצונות שלי.
וכשהאדם מתחיל לשאול שאלות, השאלות האלו מפחידות אותו, כי הוא מגיע למחוזות שלא היו ידועים לו, והוא מתחיל להיות בספקות לגבי חייו, הוא פוחד להשתגע.
השאלות שגורמות לו לאדם להרגיש רע, הן לא סתם צצו, הרע היה שם קודם והוא מתחיל לצוץ ולהציק.
כמו אדם חרש ששמים לו מוסיקה, הוא לא ישמע אם היא טובה או לא טובה בעיניו
ואם יגבירו עוד ועוד, ולפתע ישמע ויצרום לו, סימן שחוש השמיעה היה שם קודם ועכשיו התעורר.
ואנשים סובלים מהשאלות הפנימיות, מה התכלית, למה אני חי? מי אני? ואין תשובות אמיתיות
לשאלות הללו, וזה מציק לכולם בלי יוצא מהכלל. מתי יהיה לי טוב? האם יש משמעות בכלל?
ואדם הוא כמו אדם מורעב, תמיד בתוכו יהיה לו חסר פנימי של התשובה האמיתית
כמו אדם רעב שלא אכל לפני השינה, גם כשילך לישון יציק לו עדיין הרעב.
וכך לאדם שלא ינוח עד שידע את האמת, את התשובות לשאלות שמטרידות אותו.
ולא קיים אדם שמאושר באופן מוחלט, תמיד האדם ירגיש שחסר לו משהו, אין אדם
שהשיג משהו ויגיד שזהו, עכשיו איני רוצה שום דבר יותר שיגרום לי אושר, אני מאושר באופן מוחלט, לא קיים כזה דבר.
כי אם באמת האדם מופרע משאלה מסוימת, או רצון מסוים, זה אומר שאינו שבע רצון.
ואל לו לאדם לפחד מהשאלות שמטרידות אותו ומפחידות אותו, כי אם לא ישאל, לא יגיע וימשיך לסבול.
וכשיגיע, ידע שקט ושלווה מעצם ההבנה, ולא מעצם האושר, או הטוב או הרע.
ושיהיה לכולם המשך של שלמות פנימית ואמיתית, ששום שאלה לא תזיז אתכם לכאן או לכאן מלהמשיך לשאול, עד שתגיעו לתשובה, לאמת, וממילא למנוחה ולנחלה.
האדם שואל את עצמו שאלות בזמן חיפוש עצמי, בזמן שהוא מבקש לדעת אמת מהי.
ומי שרוצה להרגיש טוב, חייב לאזן את עצמו, וזאת אם רוצה להרגיש טוב באמת.
וכולם, כל אדם רוצה להיות מאושר.
וכל בני האדם, לא יודעים בשביל מה הם חיים, בשביל מה הם קמים בבוקר.
אנשים קמים, הולכים לעבודה, מחפשים זוגיות וכדומה.
ועדיין אנשים ירצו להרגיש יותר טוב ויבקשו אושר, כיוון שכל השאר זה אושר מזויף
כמו זיוף של בגד, שעון ועוד, לוקחים את המקור האמיתי החיצוני הגשמי, ומתחילים לעשות חיקויים זולים, כך בדיוק זה בפנימיות, בניסיון לחוות אושר אמיתי פנימי מהותי, על ידי זיופים
של עשייה חיצונית כזו או אחרת, אך לעולם הרצון של להיות מאושר באופן מוחלט ותמידי אינו מתמלא.
והבן אדם צריך בכלל להבין את עצמו, מהיכן באים הרצונות, מאיפה בכלל באים הרצונות שלי.
וכשהאדם מתחיל לשאול שאלות, השאלות האלו מפחידות אותו, כי הוא מגיע למחוזות שלא היו ידועים לו, והוא מתחיל להיות בספקות לגבי חייו, הוא פוחד להשתגע.
השאלות שגורמות לו לאדם להרגיש רע, הן לא סתם צצו, הרע היה שם קודם והוא מתחיל לצוץ ולהציק.
כמו אדם חרש ששמים לו מוסיקה, הוא לא ישמע אם היא טובה או לא טובה בעיניו
ואם יגבירו עוד ועוד, ולפתע ישמע ויצרום לו, סימן שחוש השמיעה היה שם קודם ועכשיו התעורר.
ואנשים סובלים מהשאלות הפנימיות, מה התכלית, למה אני חי? מי אני? ואין תשובות אמיתיות
לשאלות הללו, וזה מציק לכולם בלי יוצא מהכלל. מתי יהיה לי טוב? האם יש משמעות בכלל?
ואדם הוא כמו אדם מורעב, תמיד בתוכו יהיה לו חסר פנימי של התשובה האמיתית
כמו אדם רעב שלא אכל לפני השינה, גם כשילך לישון יציק לו עדיין הרעב.
וכך לאדם שלא ינוח עד שידע את האמת, את התשובות לשאלות שמטרידות אותו.
ולא קיים אדם שמאושר באופן מוחלט, תמיד האדם ירגיש שחסר לו משהו, אין אדם
שהשיג משהו ויגיד שזהו, עכשיו איני רוצה שום דבר יותר שיגרום לי אושר, אני מאושר באופן מוחלט, לא קיים כזה דבר.
כי אם באמת האדם מופרע משאלה מסוימת, או רצון מסוים, זה אומר שאינו שבע רצון.
ואל לו לאדם לפחד מהשאלות שמטרידות אותו ומפחידות אותו, כי אם לא ישאל, לא יגיע וימשיך לסבול.
וכשיגיע, ידע שקט ושלווה מעצם ההבנה, ולא מעצם האושר, או הטוב או הרע.
ושיהיה לכולם המשך של שלמות פנימית ואמיתית, ששום שאלה לא תזיז אתכם לכאן או לכאן מלהמשיך לשאול, עד שתגיעו לתשובה, לאמת, וממילא למנוחה ולנחלה.