... מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים מה הבעיה עם הצביעות כלפי החברה החרדית? ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה האם ההתנגדות ... החברה החרדית שונה מבחינה מוסרית מחברה חילונית? אליעד מציין את ההבדלים בין התנהגות בחברה חילונית וחרדית במצבים דומים, ומדגיש את חוסר ההתמדה בהצגת עקרונות מוסריים וערכים. הוא מסביר כי החברה החרדית מצפה מהחילונים לשמור על הערכים הדתיים שלה, אך כשזה מגיע לפגוע בערכים של המדינה או של אחרים, החרדים אינם ... החברה החרדית והחוק הבדלים בין חברה חילונית לחרדית השתיקה בהוקעת פשעים שנאת חרדים, למה שונאים חרדים? האם הגיוני לשנוא חרדים? צביעות ...

... ברסלב, מחלוקת, אמונה, כפירה, דתיים, חילונים, התבודדות, הלכה, רב ובן יחיד למה רבי נחמן מברסלב ... עזב את העולם הדתי כדי לפנות ישירות לחילונים או לאנשים בעלי תפיסת עולם שונה לחלוטין. לכאורה, ... שונות לגמרי, למשל, מוסלמים, חילונים או אנשים מתרבויות אחרות. אך אליעד מבהיר שהדבר לא ... שלו. אך אליעד מדגיש שההבדל בין דתי לחילוני או אפיקורס אינו קריטי בעיניו של רבי נחמן, כי מה ... דתי אינו קרוב יותר לאמת מאשר אדם חילוני או אפיקורס. בעיני רבי נחמן, גם מי שמאמין באלוהים ... מה זה התבודדות לפי רבי נחמן? האם חילונים רחוקים יותר מהאמת? מדוע חסידי ברסלב מצנזרים את ...

... מהכוח הפוליטי שיש לחרדים. הוא מציין את העובדה כי חרדים רבים שמקבלים כסף על לימוד תורה מצויים בהפגנות ולא עוסקים בלימודים. האם הציבור החרדי נוקט באפליה כלפי חילונים? אליעד טוען כי יש יחס של אפליה כלפי חילונים מצד החרדים, במיוחד כשהם מנסים להכתיב אורח חיים דתי לחילונים, כמו כיבוד השבת או סגירת עסקים. הוא רואה בכך מקור ... ברגע שמישהו מתנשא ואומר שהוא יותר טוב מאחרים, אז באופן טבעי הוא יהיה נתון לביקורת חריפה יותר, וכך כאשר חרדי מבצע פשע, הביקורת כלפיו תהיה גדולה יותר מאשר על חילוני רגיל. אליעד מוסיף דוגמה לגבי גיוס חרדים, שהחרדים זועמים כאשר מבקרים אותם על כך שהם אינם מתגייסים. הוא מסביר שבמקרה של חילונים, מי שלא מתגייס נתפס כבעיה פרטית, בעוד שבמקרה של חרדים, ... מבקר את העדר מנגנון פיקוח שבודק את שעות הלימוד או את תוצאות הלימוד, ואומר שזה נובע משחיתות פוליטית ומהכוח הפוליטי שיש לחרדים. האם הציבור החרדי נוקט באפליה כלפי חילונים? אליעד טוען שיש יחס של אפליה כלפי חילונים מצד חרדים, שמנסים להכתיב אורח חיים חילוני (כמו נסיעות בשבת או סגירת עסקים) בהתאם לאמונתם הדתית. ...

... יחסי דתיים חילוניים, החרדים במדינת ישראל, הרב אמנון יצחק, הרב עובדיה יוסף, צביעות דתית, צביעות חילונית, פחד לחזור בתשובה, פחד לחזור בשאלה, שוויון בנטל, שוויון זכויות, שוויון חובות מהן הסיבות למתחים בין הדתיים לחילוניים בישראל? במהלך ההרצאה, נוגע אליעד כהן במגוון נושאים הקשורים לפוליטיקה הישראלית וליחסי דתיים - חילוניים. הוא מסביר את המתח העמוק בין הציבור הדתי והחילוני, במיוחד בנוגע לעמדות כלפי החרדים במדינת ישראל, הדת, הצביעות הדתית והחילונית, והפחדים המשותפים לשני הצדדים. המתח הזה נובע ממספר גורמים: שוויון בנטל - ישנה תחושה בקרב החילונים שהחרדים לא תורמים מספיק למדינה, בעוד שהחרדים טוענים שיש להם תרומות רוחניות ייחודיות. שוויון זכויות ושוויון חובות - כל צד טוען כי הוא נפגע מהשוויון, במיוחד בנוגע להתמודדות עם צבא, עבודה ומסעות חינוכיים. פחד לחזור בתשובה - ישנם חילונים שמפחדים להתקרב לדת או להיכנס לאורח חיים דתי, בעוד שלדתיים יש פחד להימנע מהחזרה בתשובה. צביעות - אליעד מדגיש את הצביעות בשני הצדדים: הדתיים שמצד אחד רואים את החילוניים ככופרים, ומצד שני תומכים בהכנסת רפורמות שיסייעו להם באופן אישי. החילוניים, לעיתים, נראים כמתפשרים על עקרונותיהם הדתיים כדי לשמור על יחס טוב עם הדתיים. מה הקשר בין הפוליטיקה והאמונה הדתית? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את האופן שבו ... הרב עובדיה יוסף, לדוגמה, הביע את דעתו על המתחים בין הרבנים השונים, במיוחד כשמדובר בשמועות המופצות עליהם בתקופות בחירות. איך נראית הצביעות שבין הדתיים לחילוניים? בהרצאה, אליעד עוסק גם בשאלה מהו היחס האמיתי בין הדתיים לחילוניים, תוך הדגשה של הצביעות הקיימת בשני הצדדים. הדתיים מצד אחד מעדיפים לשמור על עקרונותיהם, אך מצד שני יש נטייה להתפשר כשזה נוגע לעניין אישי, כמו בקבלת קצבאות ומימון ציבורי. החילונים, לעיתים, לא מאמינים באמת בדת, אך הם מפחדים להציג עמדות חזקה מדי, כיוון שהם חוששים מהתוצאה החברתית והפוליטית של התנגדות. התגובות של הדתיים לחילוניים - אליעד מציין את ההתנהלות של הדתיים כאשר הם לא מוכנים להשלים עם מציאות חילונית כלשהי. התגובות של החילוניים לדתיים - החילונים יכולים להתייחס לדתיים מתוך פחד, אך גם מתוך רצון לשמור על סדר פוליטי ותחושת ביטחון. מהם החששות והפחדים שמובילים להתנהלות החברתית בישראל? בהרצאה, אליעד מדבר על החששות של כל צד. בין אם מדובר בדתיים שחוששים שמא יתערבבו עם חילוניים ויחזרו בשאלה, ובין אם מדובר בחילוניים שפוחדים מהתקרבות לדת ומההשלכות החברתיות והפוליטיות של חזרה בתשובה. הפחד מהשפעה הדתית - הדתיים חוששים שהתערבותם בפוליטיקה לא תוביל לתוצאות הדתיות הרצויות. הפחד מהחזרה בשאלה - החילונים חוששים שמא יתקרבו לדת ויצטרכו לשלם מחיר חברתי על כך. כיצד הפוליטיקה והאמונה מתערבבות בשיח הציבורי? ההרצאה מספקת מבט עמוק על איך הפוליטיקה והאמונה הדתית משולבות אחת בשנייה. אליעד מדגיש את הסיפורים השונים בהם דמויות דתיות פוליטיות נחשפות לריבוי פרדוקסים. האם החילונים באמת חילונים עד הסוף, או שמא הם פשוט פוחדים להתנגד לדת בגלל הפחד מאלוהים? הדיונים סביב צביעות חילונית ודתית אינם חד משמעיים, ומעלים שאלות עקרוניות בנוגע לשוויון, זכויות וחובות. פוליטיקה דתית בישראל? שוויון בנטל? צביעות דתית וחילונית? החרדים והחילונים במדינת ישראל? פחד לחזור בתשובה? ...

... מצד שני, ישנם מנגנונים הלכתיים המאפשרים ליהודים להיעזר בגוי, דבר שנראה לחילונים כצביעות מוחלטת. אליעד מסביר שהשאלה האמיתית היא האם יש פה היגיון נסתר או שזו באמת צביעות שמטרתה ... אך בפועל, במקום לשרוף, יהודים רבים מוכרים את החמץ לגוי. שוב, זה נתפס אצל חילונים כקומבינה, כי מבחינה פרקטית היהודי לא השמיד את החמץ, אלא השאיר אותו בבעלותו, רק בצורה חוקית אחרת. אליעד מחדד שוב את השאלה: האם מדובר באמת בצביעות או שמא החילונים פשוט לא מבינים את ההיגיון העמוק יותר? האם שנת שמיטה היא התחמקות ממצוות התורה? בשנת שמיטה התורה ... כאלה שמשוכנעים שהפעולה שלהם תואמת בדיוק את מה שאלוהים רצה. מה הצביעות של חילונים ביחס לדתיים? אליעד מדגיש שלעיתים החילונים הם אלו שצביעותם גלויה, בכך שהם שופטים את הדתיים מבלי להבין באמת את ההיגיון הפנימי של המצוות או ההלכה. לדעתו, דווקא החילונים שלא בודקים לעומק, הם אלו שמגלים צביעות בכך שמאשימים את הציבור הדתי בצביעות. האם המצוות הן ... כקומבינות או כצביעות, הן לא בהכרח צבועות או לא הגיוניות. הוא מדגיש שלפעמים החילונים הם אלו שנוטים לראות צביעות במקום שאין כזו, פשוט כי הם אינם מבינים את ההיגיון העמוק של הדת ...

... דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילוניים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילוניים מדוע הפשע של דתי חמור יותר מפשע של חילוני? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים מתרעמים ומרגישים אי - נוחות גדולה יותר כאשר מדובר על פשעים שנעשו על ידי אנשים דתיים, לעומת פשעים דומים שמבוצעים על ידי אנשים חילוניים. אליעד מתייחס לתופעה נפוצה ... או ביצע עבירה כלשהי. למשל, כאשר מפרסמים באינטרנט אירוע שבו אדם דתי ביצע עבירה, כמו דתי גנב, מיד מתעוררת תגובה הגנתית של הצד הדתי שטוען מה, אין חילונים גנבים?. אליעד מסביר שהנקודה אינה ... דתי מבצע עבירה או מעשה לא מוסרי, קיימת ציפייה גדולה יותר ממנו, מכיוון שהוא מציג את עצמו כאדם ששייך למסגרת מוסרית מחייבת, כמו התורה או מצוות הדת. חילוני שמבצע פשע לא מתיימר להיות בעל ... יותר. אך הדתי, שמתפאר בערכים רוחניים ומוסריים גבוהים, נמדד ביחס לסטנדרט גבוה יותר. כאשר הוא נכשל, זה נתפס כצביעות. אליעד נותן דוגמה מוחשית: אדם חילוני שמפעיל מוזיקה רועשת בשעת לילה ... אף מצדיק את זה במוסר הדתי שלו. הוא מאמין שהוא מעל הכללים והנוחות של האחרים, כי הוא מתפלל או מקיים מצווה דתית, ולכן אינו רואה בעיה בהפרעה לשכניו החילונים. במילים אחרות, הבעיה היא לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהתנשאות ובהתנשאות מוסרית, התחושה שלפיה מותר לו כי הוא עושה זאת מתוך אידיאל דתי, בעוד האדם החילוני, שמבצע עבירה דומה, לרוב מבין לפחות שזה לא ראוי ומרגיש בושה או אי נוחות לגבי המעשה. למה חרדים שלא משרתים בצבא מעוררים יותר כעס מחילונים שמשתמטים? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת ומשמעותית כדי להסביר את הנושא. הוא מדבר על המחלוקת סביב השירות בצבא בין דתיים לחילוניים. הוא מסביר שלמרות שיש כנראה יותר חילונים שמשתמטים מהצבא מאשר חרדים, החרדים הם אלו שמעוררים כעס גדול יותר בקרב הציבור. אליעד כהן מבהיר שההבדל המשמעותי הוא בגישה: החילוני שלא משרת בצבא אינו חושב שזה ... בצבא, ואף רואה בזה אידיאל ומחנך את ילדיו לא לשרת. הוא מרגיש שזה מגיע לו מתוקף היותו דתי או חרדי, ובכך יוצר התרסה כלפי שאר החברה. מה ההבדל בין גנב חילוני לגנב דתי? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת כדי להמחיש את הנקודה. הוא מתאר סיטואציה בה נכנס גנב חילוני באמצע הלילה הביתה כדי לגנוב. כאשר ... יותר, וכשהוא פועל נגד הערכים המוצהרים האלו, זה נתפס כחמור יותר מאשר אדם שמעולם לא הציג עצמו בצורה כזו. הוא מתאר זאת בעזרת דוגמה פשוטה: אם אדם חילוני עושה רעש לשכנים בלילה, הוא מבין שיש ... מסכם בכך שהצביעות היא שמפריעה באמת לאנשים, לא הפשע עצמו, ולכן כשמדובר בפשעים של דתיים, הכעס והטינה חזקים יותר מאשר כשמדובר בפשעים דומים של אנשים חילוניים. למה דתיים לא משרתים בצבא? מהי צביעות דתית? ההבדל בין דתי לחילוני? למה אנשים כועסים על חרדים? למה ...

... לא טועים. הוא טוען שהסיבה לכך שביום כיפור יש הרבה חילונים ששומרים את הצום, היא כדי לא לקחת סיכון, כי אולי בכל זאת ... למה מכבדים את הדת? למה לאתאיסטים יש ספקות? למה חילונים צמים ביום כיפור? האם באמת קרתה יציאת מצריים? הוכחות למתן ...

... מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את הדת (יוצאים בשאלה) מבוסס על רעיון מרכזי: אנשים רבים שעוזבים את הדת הדתית וחיים חיים חילוניים, חושבים שהם חופשיים מעולם הדת. אך בפועל, הם לא באמת משאירים מאחור את הדת, אלא מחליפים דת אחת בדת אחרת, שהיא חילונית. האם יציאה מהדת משמעה חופש אמיתי? כאשר אדם יוצא משדה הדת, הוא עלול לחשוב שהוא חופשי מהמגבלות הדתיות. הוא עשוי להרגיש שיצא מכל מערכת האמונות ... אלא פשוט עבר ממערכת אחת של ערכים ואמונות למערכת ערכים ואמונות חילונית. הדת החילונית - האם זה שונה? אליעד מציין שמערכת האמונות החילונית, בדיוק כמו הדתית, מכילה עקרונות קדושים, ערכים, חוקים ומנהגים. חילונים, בדיוק כמו דתיים, מאמינים באמונות שאותן הם לא מעוניינים לערער עליהן. לחילונים יש את האלוהים שלהם - בין אם מדובר במדע, זכויות אדם, דמוקרטיה, חירות אישית או כל ערך אחר שמקדש את הדרך בה הם חיים. מה שמציין אליעד הוא שהחילונים בעצם מצאו דת חדשה, דת חילונית. מה קורה כאשר מישהו יוצא נגד הדת החילונית? כאשר אדם מביע דעה שמנוגדת למה שהקונצנזוס החילוני מצפה ממנו, התגובה הרבה פעמים תהיה דומה למה שקורה בעולם הדתי - או שמנדים אותו, או שמציגים אותו כלא שפוי, או אפילו דוחפים אותו לשולי החברה בדרכים שונות. זהו סימן לכך שהחילוניות גם היא בעצם דת, רק דת שונה מהדתות הדתיות המסורתיות. האם בני אדם יכולים להיות חופשיים לחלוטין? אליעד מציין שבני אדם, כחיות, הם יצורים דתיים ... טבעי. כל אדם פועל לפי מערכת אמונות שמנחה אותו, בין אם היא דתית או חילונית. כל אדם מחזיק במערכת ערכים שאותה הוא לא מעז לערער עליה. גם אדם חילוני שנולד לעולם חילוני לא מרגיש שהוא חי בתוך מערכת דתית כי הוא רואה את ערכיו כמובנים מאליהם. אך האדם הדתי, בעיניו, יכול להרגיש חופשי כי הוא יודע שהמצוות והאמונות ... באופן מעניין, אליעד טוען כי אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים במובנים מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין לו חופש מוחלט. כך, בעוד שלדתי יש חוקים שמסייעים לו להבין את מקומו בעולם, לחילוני יש את המגבלות של הדת החילונית שמכתיבה לו את הדרך בה הוא חי. איך להשתחרר מכל הדתות? ההמלצה של אליעד היא לא להיות דתי - לא בהכרח שמישהו יפסיק להאמין, אלא פשוט להפסיק לקחת את הכל ברצינות. אליעד מציין שכל מערכת אמונה, בין אם היא דתית או חילונית, היא רק משחק. כל האמונות שהוטמעו באדם במהלך החיים הן תוצר של החברה שבה הוא גדל. אם אדם מצליח לאפס את המוח, לחזור לנקודת ההתחלה שבה הוא נולד ... הופכים לקלים יותר, נעימים יותר, ואפילו חופשיים יותר. כל הדתות, חילוניות או דתיות, הן רק מערכות של אמונות שמנחות את האדם, אך אם האדם מצליח לראות זאת כמשחק, הוא יכול להשתחרר ולהרגיש חופשי יותר. סיכום הטעות המרכזית ... שהם באמת חופשיים, אך למעשה הם פשוט מחליפים דת אחת בדת אחרת - דת חילונית . כל בני האדם, לפי אליעד, הם דתיים, ולא משנה אם הם דתיים מסורתיים או חילונים. החופש האמיתי מגיע כאשר אדם מפסיק לקחת את כל מערכות האמונה ברצינות, מבין שהן רק משחק, ומפסיק להרגיש את הצורך להצדיק אותן. על מנת להגיע לחופש ... שהוא מאמין בו בהמשך, מגיע מהסביבה, ולא בהכרח נכון. מהי דת בני האדם? חילונים דתיים הדת של החילונים תרבות מערבית למה כולם דתיים? הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה אנשים שיוצאים בשאלה הם אנשים שעוזבים מסגרת דתית, קהילה דתית, כת מסוימת או מערכת ... דת אחת בדת אחרת. מהי הטעות המחשבתית? כאשר אדם עוזב את הדת ונעשה חילוני, הוא נוטה לחשוב שעכשיו הוא חופשי, שהוא משוחרר מהאמונה הישנה ומהערכים הדתיים שכבלו אותו. רבים מהם מאמינים שהם כבר לא נתונים לאף מערכת אמונה ... מוטעית, משום שהאדם שעוזב את הדת הדתית פשוט מאמץ דת אחרת - הדת של החילוניות. האם הדת באמת עוזבת את האדם? אחת האפשרויות להסביר זאת היא שהדת עדיין קיימת בתוך ראשו של האדם. ייתכן שהוא עזב את קיום המצוות בפועל, אבל הדת ...

... אותו מנסים דתיים להציג כבסיס לתורה, הוא בעצם מיתוס ושיגעון לוגי עמוק שנמצא בכל אדם, לא רק באנשים דתיים אלא גם באתאיסטים ובחילונים. אליעד כהן מסביר שהטיעון הנפוץ שאומר: אם יש יצרן (אלוהים) שברא מוצר (העולם), אז בהכרח יש הוראות יצרן (התורה) הוא למעשה שקר מוחלט. מדוע הלוגיקה של הוראות ... הוראות, צבי הים שיוצאים מהביצים בחוף מיד יודעים לאיזה כיוון ללכת באופן טבעי, ולא זקוקים להוראות מיוחדות או הסברים. מדוע גם החילונים בעצם חיים בחשיבה דתית? אליעד כהן מדגיש שבאופן פרדוקסלי גם חילונים ואתאיסטים חיים לפי אותה לוגיקה דתית, כי גם הם חושבים שאושר או הצלחה יגיעו רק אם יעשו פעולות מסוימות, ואם לא יעשו אותן, יגיעו לסבל. גם החשיבה החילונית בנויה על הפרדה מלאכותית בין טוב ורע בדיוק כמו החשיבה הדתית, ולכן גם החילונים בעצם חיים לפי לוגיקה דתית מבלי לשים לב לכך. מה המסקנה הסופית לגבי הוראות היצרן והתורה? המסקנה הסופית של אליעד כהן היא פשוטה וברורה: ככל שהיצרן הוא טוב ...

... פוגע ברגשותיהם ושהם מרגישים מאוימים. הוא הוסיף שגם אנשים חילוניים יכולים להיפגע מפעולות של דתיים, למשל, הדרישה לסגור חנויות בשבת, או למנוע תחבורה ציבורית בשבת, שיכולה לפגוע בחופש התנועה שלהם. אליעד מציין שהחברה בדרך כלל ... לנסוע ברכב בשבת באזור חרדי, אבל לא תמיד מתחשבים ברגשות החילונים שרוצים לחיות ללא הגבלות. הוא מסביר שאנשים נוטים לקבל פגיעה ברגשותיהם כאשר מדובר במיעוטים דתיים או אחרים, אך אין התחשבות מקבילה בחילונים שנפגעים מהכפייה הדתית. מה ההבדל בין אפליית חרדים לבין קבלת השונה? בנושא אפליית חרדים בשוק העבודה, אליעד מתאר מצב שבו מקום עבודה חילוני לא רוצה להעסיק חרדי מחשש שיתחיל לדרוש התאמות שונות במקום העבודה, כמו מטבח כשר או מגבלות על לבושן של עובדות. הוא מדגיש שזה לא בהכרח עניין דתי או של אמונה, ... אותו העיקרון שעומד מאחורי סירוב לקבל חרדים למקומות עבודה חילוניים מסוימים. האם קבלת האחר חייבת להיות חד - צדדית? אליעד מדגיש שבחברה הליברלית יש נטייה לומר שחייבים לקבל את האחר, אך הוא מעורר את השאלה האם קבלת האחר חייבת ... שצריך להתחשב דווקא ברגשות הדתיים, ואילו רגשותיהם של אנשים חילונים או אחרים אינם נחשבים. הוא נותן דוגמה לכך שבחברה הדתית, אדם יכול להיות מוחרם רק משום שיש לו טלוויזיה או טלפון חכם. הוא טוען כי אם זכותם של אנשים דתיים להתחשב ברגשותיהם, אזי גם החילונים זכאים שיתחשבו ברגשותיהם. בסיום, אליעד מציין כי כל דבר בא על חשבון משהו אחר, וכי אי אפשר לדרוש התחשבות מלאה בקבוצה מסוימת מבלי לפגוע או להגביל את הקבוצה ...