... לנצח, מה איך אתה מדבר ככה, למה שאני אמשיך לסבול לנצח אני הוא אומר לו בשביל זה עשיתי לך את ההיפוך? זה אפילו מתועד חיי מוהרן. ש: זה כאילו מניפולציה זולה איכשהו. אליעד: יקרה. ש: אה? אליעד: יקרה מאוד. ש: איזה ספר? אליעד: ספר חיי מוהרן. ש: זה הספר מה שאמרתי לך פעולת הצדיק? אליעד: לא. ש: הספר הטוב. אליעד: הספר פעולת הצדיק מבוסס גם על ספר חיי מוהרן. עכשיו רבי נחמן פעם אמר למישהו, אמר לו אני לא יכול לספר לך, הוא אמר לו תדע לך שיש הרבה דברים שאני עושה עם בני אדם ושאני לא יכול לספר לך ...

... לבטא הרבה רעיונות של כפירה. במובנים מסויימים. לדוגמה הוא אמר וזה דברים שיש כ.. שהשמיטו את זה נגיד הספר חיי מוהרן יש בו הרבה השמטות יש ספר חיי מוהרן בלי השמטות. מה השמיטו? את כל הדברים שהוא התחיל לבטא רעיונות אפיקורסים. לדוגמה נגיד הוא אמר: אני אין לי בעיה גם לשמוע לשון הרע. אבל אמרו אבל אסור ... רוצה רק אל תזוז מסעיף אחד משולחן ערוך. קודם כל, זה סיפור. זה לא כתוב בספר ליקוטי מוהרן, לא בשיחות הרן, לא בחיי מוהרן, לא בשבחי הרן ולא בסיפורי מעשיות זה סיפור שסופר באחד הספרים. האם מישהו.. האם יש ציטוט מקורי מה רבי נחמן אמר בדיוק? לא. האם מי שכתב תס.. האם רבי נחמן ...

רבי נחמן מברסלב, חסידי ברסלב, חסידות ברסלב, מחלוקת, אמונה, כפירה, דתיים, חילונים, התבודדות, הלכה, רב ובן יחיד למה רבי נחמן מברסלב לא עזב את המסגרת הדתית? אליעד מסביר לעומק את השאלה, מדוע רבי נחמן מברסלב לא עזב את העולם הדתי כדי לפנות ישירות לחילונים או לאנשים בעלי תפיסת עולם שונה לחלוטין. לכאורה, רבי נחמן יכול היה לנטוש את המראה הדתי - להוריד את הכיפה, לגזור את הפאות, ולהתחיל לדבר עם אוכלוסיות שונות לגמרי, למשל, מוסלמים, חילונים או אנשים מתרבויות אחרות. אך אליעד מבהיר שהדבר לא היה אפשרי בתקופתו של רבי נחמן. באותה תקופה לא היו טכנולוגיות כמו היום, לא היה אינטרנט או טלוויזיה, ואפילו סכנת חיים הייתה קיימת, שכן ניסו לפגוע ברבי נחמן ובתלמידיו בשל היותם קיצוניים בעיני אחרים. רבי נחמן כן דיבר עם קבוצת המשכילים, שהיו אפיקורסים, ואף טען בפני תלמידיו הדתיים שאין הבדל מהותי ביניהם לבין הכופרים , וכי הם אינם יותר קרובים אליו ... ללמוד, ללא קשר למראה החיצוני או לסגנון החיים שלו. אך אליעד מדגיש שההבדל בין דתי לחילוני או אפיקורס אינו קריטי בעיניו של רבי נחמן, כי מה שחשוב באמת הוא היושר הפנימי של האדם ורצונו האמיתי להבין את המציאות. האם רבי נחמן האמין שדתיים קרובים יותר לאמת? אליעד מדגיש כי לפי רבי נחמן, אדם דתי אינו קרוב יותר לאמת מאשר אדם חילוני או אפיקורס. בעיני רבי נחמן, גם מי שמאמין באלוהים וגם מי שלא מאמין, שניהם רחוקים באותה המידה מהאמת המוחלטת, כי הקרבה לאמת תלויה בכנות וביושר הפנימי, ולא באמונה דתית או בחוסר אמונה. לדוגמה, רבי נחמן אמר לתלמידיו: אל תחשוב שאתה יותר קרוב ...

אמונה באלוהים תפילה לאלוהים כפירה באלוהים - מהו שורש העניין? כי לפעמים נדמה לאדם, שהוא רחוק מאמונה באלוהים ומתפילה לאלוהים, אך לא כך הוא. כי רק מי שהוא בתודעת אלוהים עצמו, רק הוא רחוק מאמונה ומתפילה לאלוהים. כי כל זמן שהאדם חושב חווה שיש כוח כלשהו בעולם, שהוא לא נובע ממנו עצמו, אלא שהוא נפרד ממנו, הוא בעצם מאמין באלוהים. כי אלוהים, משמעותו היא, כוח חיצוני וכולי. ולחשוב שיש משהו בעולם כולו, שקורה בלי שאתה תבחר בבחירה חופשית ומלאה לעשות אותו מרצונך החופשי, זוהי בעצם אמונה באלוהים. וכל דבר שקורה לאדם בחיים נגד רצונו, זה רק משום שהוא מאמין באלוהים. דהיינו, שהוא מאמין שיש איזה כוח חיצוני לו, שמנהל את העולם, נגד רצונו החופשי. ותפילה לאלוהים, היא כאשר האדם רוצה שאיזה כוח חיצוני, יעזור לו לשנות את המציאות. וכל תקוות לב שיש לאדם שהמציאות תשתנה לצורה אחרת, זוהי תפילה לאלוהים. כי התקווה של האדם שהמציאות תשתנה, היא בעצם תפילה בלב לכוח חיצוני, שיעזור לאדם. כך שכל מי שרוצה שהמציאות תשתנה עבורו, הוא בעצם מתפלל בליבו, לכוח חיצוני ממנו, שיעזור לו. וזוהי תפילה לאלוהים. וניתן לראות מנקודת מבט מסויימת גם, כי תפילה ואמונה באלוהים, היא בעצם כפירה באלוהים. כי האדם כופר באלוהים שנמצא באחדות איתו. כי מצד האמת הכל אחד, והאדם עצמו, הוא זה שאחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. וזה דבר שנראה ככפירה באלוהים, למרות שהוא שלמות האמונה באלוהים, שאין עוד מלבדו. וכמובן שמצד האמת, גם לחשוב שאתה נפרד מאלוהים, גם זו שלמות האמונה באלוהים, כי הצורה מחייה את עצמה וכולי. והטועים שיש להם גאווה, ושהם חושבים שהם משהו ממשי שהוא נפרד מהמציאות, נדמה להם, שהם לא אחראים לכל מה שקורה. וזה רק בגלל הגאווה השקרית שלהם. וכל זמן שהאדם לא חווה, שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל, כולל על רצונו העצמי ועל קיומו העצמי של האני שלו, הרי שהוא כופר באלוהים שהוא עצמו, והוא בעצם מאמין באלוהים חיצוני לו. דהיינו, עבודת אלילים, שעונשה בצידה כמובן. ואיש אמת שיש לו ענווה של אמת, הוא לא יודע שהוא קיים כלל, ולכן הוא חווה את הכוח האלוהי ממש. וכאשר האדם מאמין באלוהים ומתפלל אליו, הוא בעצם כופר באלוהים שהוא עצמו. כי הוא כופר בכך שהוא עצמו אחראי לכל מה שקורה וכולי. ועונשו (מצד הנפרדות), הוא שהמציאות היא לא כרצונו. כי מי ש

אלוהים - כפירה באלוהים היא שורש כל הטוב שיש בעולם - מדוע ולמה? ובו יתבאר מהי כפירה אמיתית באלוהים, ולמה היא שורש כל הטוב שיש בעולם? ובהקשר כאן, אמונה באלוהים , היא במשמעות שהאדם מאמין שיש אלוהים, שנפרד ממנו. דהיינו, שהאדם מאמין שאלוהים קיים במקביל לקיום העצמי שלו כאדם. וזה, במקום לכפור בכך, שיש אלוהים שנפרד ממנו. וכן לראות שאין עוד מלבדו של אלוהים, עד ביטול הישות העצמית של האדם, ביחס לישות של אלוהים. שאז ממילא לא שייכת אמונה באלוהים, כי יש רק אלוהים בלבד. והעניין הוא, די פשוט. והוא כי אלוהים הוא השלמות. כי אלוהים הוא המצוי הראשון, שהוא הישות הראשונה והאין סופית. כי כל מה שיש לו סוף, יש עוד ישות אחרת ששונה ונפרדת ממנו מעבר לסוף שלו, ואכ הוא לא המצוי הראשון. ואלוהים הוא השלמות עצמה. ובהקשר הזה, אמונה באלוהים פירושה, שהאדם מאמין שיש ישות אחת שלמה ראשונה ויחידה. וכמובן שאמונה באשר היא, היא פסולה ואסורה. כי כל אמונה, היא סוג של שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום צורך באמונה כלל. כי אמונה, היא רק כאשר אין ידיעה של אמת. כי האמונה, היא היפוך הידיעה של אמת. ולכן כפירה באלוהים, היא לא רק באמונה באלוהים, שזה ברור מאליו שזה רע, אלא כפירה באלוהים בשלמות, פירושו שהאדם עוקר בשלמות ממחשבתו ומשכלו, את רעיון האלוהים . שהוא הרעיון שיש שלמות, שנפרדת ממנו כאדם. כי השלמות, ממלאת את האדם. ואין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל אחד. והישות היחידה שאין לה שום הכרה באלוהים כלל, היא הישות של

... השם, אם ירצה השם, ברוך השם, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, כוחי ועוצם ידי, אין עוד מלבדו, כפירה באלוהים, לכפור באלוהים, בסיעתא דשמיא, להודות לאלוהים, תפילה לאלוהים מה המשמעות של בעזרת השם וכיצד היא קשורה לאמונה באלוהים? המרצה אליעד כהן פתח את ההרצאה בשאלה לגבי משמעותה של הביטוי בעזרת השם, ובחן את ההיבטים השונים שבהם עשויה לשאת אמירה זו. הוא הדגיש את חשיבות ההבנה ... את האדם השני, שכן הכל תלוי ברצונו של אלוהים. אליעד הציע שגם במקרים שבהם אדם מציין את אמירת בעזרת השם, הוא למעשה מזכיר לעצמו את הצניעות וההבנה שיש כוח גדול ממנו ששולט במציאות. למרות האמור, אליעד ציין גם את ההיבט ... השם מתאר את כל הדברים ככפופים לרצון אלוהים , אז האם לא מדובר בכפירה בעצם קיומו של האדם? האם יש מקום להניח שאדם יכול לפעול באופן עצמאי מבלי להתחשב ברצון אלוהים? אליעד הסביר כי במקרה כזה, כל אמירה של בעזרת השם יכולה להתפרש כביטוי לכך שהאדם לא מבין את עוצמת אלוהים. המרצה המשיך להסביר את הפער שבין ההבנה שכל דבר קורה בעזרת השם, לבין תחושת הבחירה האישית של האדם. הוא הצביע על כך שהביטוי אם ירצה השם יכול להיות חמקני, שכן הוא עשוי להוביל למחשבה שאין לאדם שליטה אמיתית על מצבו. ... הוא עצמו, או כל דבר אחר, איננו נפרד מאלוהים. זו נראית כעין כפירה בשיוך כל הפעולות וההתרחשויות לאלוהים. בהמשך ההרצאה, אליעד המשיך לבחון את איך שביטוי זה עשוי להוביל לתפיסות שגויות לגבי חופש הרצון והשליטה שלנו. הוא העלה את השאלה מה קורה כשאדם מתעקש להפריד את עצמו מאלוהים, בהנחה שהכל תלוי רק בו. זאת הייתה קריאה לשים לב להשלכות האמיתיות של כל אמירה כזו ולהבין עד כמה זה משנה את התפיסה הדתית והפילוסופית של האדם. מה הקשר בין תפילה להודאה לאלוהים? המרצה העלה את הנושא של תודה והודאה לאלוהים, והסביר כיצד הביטוי תודה לאלוהים קשור בהכרח להכרה בכך שהאדם איננו הבעלים של כל מה שקורה איתו. הוא טוען כי כשאדם אומר תודה לאלוהים, הוא למעשה מודה שהיו לו רגעים קשים קודם, ושהוא נמצא במקום טוב יותר רק בזכות רצון אלוהים. מצד אחד, יש בכך הכרה בכוחו של אלוהים, ומצד שני, זה גם מבטא את ההבנה שאין לאדם שליטה מלאה על חייו. הבעיה המרכזית בהודיה, לדבריו, היא שהרבה פעמים זה מעורר את השאלה מדוע לא לומר תודה על כל דבר, ולא רק על הדברים הטובים. כיוון שמאחר ואלוהים שולט בכל, כל רגע בחיינו הוא תוצאה של רצונו. כיצד הביטוי בעזרת השם עשוי לגרום לכפירה? אליעד הציע כי כאשר אדם אומר בעזרת השם, יש בכך לכאורה הודאה שהכל בשליטת אלוהים, אך זה גם יכול לגרום לאדם לשכוח את משמעות הכוונה האמיתית. הוא הדגיש כי אם כל דבר בעולם הוא בעזרת השם, אז למעשה זה מבטל את הרעיון של ישות נפרדת שעושה מעשים משלה. הכוונה ... השם, עשוי לשכוח שהוא בעצם כפוף לרצון אלוהים בכל פרט ופרט. כך, זה יכול להוביל לתפיסות שמורידות את האדם לכדי חוסר תודעה שהכל תלוי בורא עולם. לסיכום, מה המשמעות העמוקה של בעזרת השם ביחס לאמונה? ההרצאה מבקשת לשאול שאלות שיכולות לעורר את האדם לחשוב על משמעות הביטוי בעזרת השם ולבחון את ההשלכות הפילוסופיות ו

אמונה באלוהים, נתינת צדקה, כוחי ועוצם ידי, השתדלות, פרנסה, להאמין באלוהים, הפרשת מעשרות, ביטחון באלוהים, לבטוח באלוהים, כפירה באלוהים, שמירת מצוות, הכל מאלוהים, יהדות מהו התפקיד של השתדלות באמונה ובפרנסה? ההרצאה מתארת את הקשר בין אמונה באלוהים, השתדלות ופרנסה, תוך כדי דיון במושגים כמו כוחי ועוצם ידי, נתינת צדקה והפרשת מעשרות. אליעד מתאר את הקונפליקט שבין האמונה בהשגחת אלוהים ובין הצורך בהשתדלות בעולם המעשי, ומסביר את הדרך בה אפשר לשלב את שני האלמנטים הללו בצורה מאוזנת. האם צריך לדאוג לפרנסה או להסתמך על אלוהים? אליעד מתחיל את ההרצאה בהצגת השאלה אם צריך לדאוג לפרנסה. הוא מציין כי ישנם אנשים המאמינים שלא צריך לדאוג לפרנסה, אלא רק להשתדל ולהתאמץ, מאחר ואלוהים הוא זה שמספק את הצרכים. בהמשך, הוא מציין את הרעיון לפיו, אם אדם יאמין באמת שפרנסתו מגיעה מאלוהים, אז הוא לא צריך לדאוג באופן אקטיבי למחסור בפרנסה, אלא יאמין שמה שצריך לקרות יקרה. מהי ההבנה המעמיקה של השתדלות? ... מיד כדי להימנע מהמצב. כיצד יכול אדם להימנע להיות מנותק מהאמונה? בהמשך, אליעד מסביר איך אפשר להימנע להיות מנותק מהאמונה בזמן שמבצעים את ההשתדלות. הוא מציין כי מי שמאמין באמונה אמיתית וחש אותה בלב, לא יבצע את ההשתדלות מתוך ספקות או כחשש. במקום זאת, הוא יעשה את מה שהוא חייב לעשות בלי לחפש ... חיצוניים. אליעד טוען כי כשיודעים במאה אחוז שההצלחה תבוא מאלוהים, אז לא יהיה מקום לספקות, וההשתדלות תהפוך לעניין טבעי. הוא מציין כי הקיום המובטח מאת אלוהים יכול לבוא גם ללא דאגה לפתרונות חיצוניים, והביטחון הזה הוא זה שצריך ללוות את האדם לאורך כל הדרך. מהו הקשר בין עבודה לפרנסה בעיני הדתי? אליעד מביא דוגמה על אדם דתי שמקבל קצבה, אך עדיין לא הולך לעבוד. הוא מסביר את המתח שבין המצוות - יש מצוות ללמוד תורה ויש מצוות להתפרנס. הוא שואל מדוע האדם הדתי לא הולך לעבוד ומסביר כי כאשר יש לו מספיק כסף, אין לו צורך לעבוד. אם יש לו כסף כבר, הוא עובר לדאגה לצרכים רוחניים. ... לאדם את כל הצרכים הכלכליים, ישנו עדיין את הצורך לבצע את המצוות, ובחלק מהמצוות יש צורך בשיתוף פעולה עם אלוהים. כיצד אדם יכול להראות

... ופשיטות, חוכמה, מהי תמימות אמיתית? מהי חוכמה אמיתית? רבי נחמן מברסלב, אמונה באלוהים, החלל הפנוי, איך להאמין באלוהים? לזרוק את השכל, להאמין או להבין, להאמין או לדעת, כפירה באלוהים מהי תמימות אמיתית לפי רבי נחמן מברסלב? אליעד כהן מציג את הנושא של תמימות ופשיטות על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב, כשהוא מבהיר תחילה שישנו קשר עמוק בין תמימות לחוכמה, בניגוד לתפיסה הרווחת שיש ביניהם ניגוד. הוא מציג את המושג תמימות כמצב של שלמות מוחלטת, שבו האדם ... בדיוק כפי שהיא, ללא ספקות וללא שאלות. במצב כזה, לפי רבי נחמן, האדם נמצא בשלום פנימי, מאחר שהוא אינו מוטרד מהשאלות והחקירות האינסופיות שמאפיינות את האדם הרגיל. כדי להמחיש את העניין, אליעד מביא את הדוגמה של המציאות עצמה, ומסביר ... הקשר שלה לתמימות? לפי אליעד, חוכמה אמיתית היא להבין את השכל שיש בכל דבר, ובסופו של דבר לגלות שהכל כבר מושלם כפי שהוא. הוא מצטט מתוך ליקוטי מוהרן, שם רבי נחמן מסביר שהמטרה היא להסתכל בשכל שקיים בכל פרט במציאות, ודרך ההבנה הזאת להתחבר אל התמימות האמיתית. חוכמה אמיתית היא היכולת לראות שכל דבר ודבר בעולם כבר מושלם כמו שהוא, ושהמציאות אינה זקוקה לתיקונים. רבי נחמן מכנה זאת שלמות החוכמה או תמימות. אליעד מדגיש שוב ושוב שהעולם אינו זקוק להתלבטויות או לשינויים, אלא שעל האדם להפנים שהכל כבר מושלם. הפער בין האדם למציאות נובע מכך שהאדם לא מצליח להאמין בשלמות הזאת וממשיך לחקור, לשאול ולנסות להבין, במקום פשוט לקבל את הדברים כפי שהם. למה קשה לאדם להיות תמים ואיך אפשר להתגבר על זה? אליעד מסביר שהקושי המרכזי של האדם להיות תמים נובע מהתלות שלו בשכל ובהיגיון. הוא מתייחס לאמונה באלוהים ומסביר שרבי נחמן ממליץ לאדם לזרוק את השכל כדי להאמין באמת. המשמעות היא שעל מנת להגיע לאמונה שלמה, על האדם לשחרר את עצמו מהצורך להבין הכל דרך ההיגיון והשכל, מכיוון שאלו רק מגבילים את התפיסה שלו. עם זאת, אליעד מתמודד עם הסתירה שנוצרת כאן - אם האדם זורק את השכל, איך יבחר במה להאמין? הוא מסביר שאכן קיימת בעיה אם האדם רק מאמין בלי שכל, כי אז הוא לא יודע למה הוא מאמין דווקא באמונה מסוימת ולא באחרת. הוא מסביר שזו אכן שאלה קשה - אם אדם מאמין בדבר בלי שכל, מדוע שיאמין דווקא בזה ולא בדבר אחר? התשובה של אליעד היא שהשכל לא נזרק לחלוטין, אלא האדם מגיע להבנה שיש משהו שהוא מעבר לשכל, שהוא אמיתי אף שהוא לא

אלוהים, אמונה באלוהים , תפילה לאלוהים, להאמין באלוהים, להתפלל באלוהים, כפירה באלוהים, האם יש אלוהים? האם אין אלוהים? אלוהים לא פראייר, אין מתנות חינם, אלוהים טוב ומיטיב האם אלוהים נותן מתנות חינם? אליעד כהן מסביר בהרחבה כי אנשים רבים פונים לאלוהים מתוך ציפייה לקבל עזרה או מתנות בחינם, ללא מאמץ. הוא מבהיר שאלוהים איננו פראייר, כלומר, לא קיים מצב שבו האדם יקבל דבר מה ללא מאמץ כלשהו. אליעד מסביר שבעולם שלנו ישנו כלל בסיסי: אם האדם לא יתאמץ, הוא גם לא ישיג תוצאות. לדוגמה, אם האדם לא יעבוד - הוא לא יקבל כסף. אלוהים, לפי אליעד, פועל באותה הדרך: הוא לא ייתן לאדם מתנות חינם ללא מאמץ מצידו. האם אלוהים רוצה שנבקש ממנו עזרה? אליעד טוען שאלוהים לא זקוק לתפילות של האדם. הוא לא נמצא במצב של חוסר או צורך, ולכן אין לו שום סיבה אמיתית לכך שאנשים יבקשו ממנו דברים. אליעד מדגיש כי כאשר אנשים פונים לאלוהים ומבקשים ממנו עזרה, הם למעשה מניחים שאלוהים לא מספיק טוב או לא מספיק יכול לעזור ללא בקשה מפורשת. הוא טוען שאם אלוהים הוא אכן כל יכול וטוב באופן מוחלט, אז ממילא כל מה שקורה הוא לטובה, ואין צורך לבקש דבר נוסף. אליעד מסביר שהצורך לבקש הוא סימן לכך שהאדם עדיין לא מבין באמת שאלוהים הוא טוב ומיטיב תמיד. מדוע אנשים מפחדים להפסיק להאמין באלוהים? אליעד מסביר תופעה שבה אדם מתחיל להרגיש פחד כאשר הוא חושב להפסיק להאמין באלוהים. הוא מתאר מצב שבו האדם חושש שאם הוא יפסיק להתפלל או להאמין, יקרו לו דברים רעים כעונש. הוא מדגים באמצעות אדם שחווה חרדות ופחדים - האדם חושש שדברים רעים שקורים לו הם בגלל חטא או פעולה לא נכונה שביצע, והוא מפרש זאת כעונש מאלוהים. כך האדם נכנס למעגל של פחד וחרדה, שמחזק עוד יותר את התלות שלו באמונה ותפילה. האם אלוהים באמת מעניש אנשים? אליעד כהן מסביר כי האדם יוצר בעצמו את הפחדים והחרדות, וכי אלוהים כלל לא מעניש. הפחד מעונש הוא רק תחושה פנימית של האדם עצמו, שנובעת מתוך מחשבה מוטעית שאלוהים פועל מתוך נקמנות. אליעד מדגיש כי אם אלוהים הוא כל יכול וטוב לחלוטין, הוא לא זקוק להעניש אף אחד. אך האדם עצמו מייחס לאלוהים את העונשים שהוא חווה בחייו, וזו ...

... ביום כיפור, שמירת מצוות, אמונה באלוהים, כפרת עוונות, לכפר על עוונות, צום יום כיפור, כפירה באלוהים, שכר ועונש, יהדות, למה לצום ביום כיפור? רבי נחמן ורופאים, רבי נחמן על רופאים, תיקון הכללי מה המשמעות של צום יום כיפור לפי אליעד כהן? ההרצאה מתחילה בדיון על צום יום כיפור, ושאלת משמעותו מבחינה דתית ופסיכולוגית. אליעד מציין שהצום ביום כיפור נוגע לאמונה באלוהים, לכפרת עוונות ושמירת מצוות. טענה עיקרית שעלתה היא האם צום כיפור נחשב לכפירה באלוהים. במהלך השיחה, הוא בוחן את רעיונות האמונה, התפיסה הדתית וההבנה המורכבת של החטא והכפרה. כיצד מתקיימת ההבנה על צום ככפירה באלוהים? אליעד מביא את הטענה שלפיה צום כיפור עשוי להיחשב לכפירה אם אתה מאמין שאלוהים יכול להעניש אותך ושההנחה שאתה חייב לצום כדי להימנע מעונש מעידה על כפירה באמונה בעצם טובו של אלוהים . הטענה היא שצום ביום כיפור בעצם נובעת מהמחשבה שיש הבדל בין טוב לרע, ושאם אתה מאמין שכדי לכפר על עוונותיך צריך לצום ולהתפלל, אז אתה לא באמת מבין את מהות האמונה באלוהים. האם הצום שייך לתפיסת האמונה או לפחד מעונש? ההרצאה עוסקת גם בתפיסת האמונה לעומת פחד מעונש. אליעד מציין ששמירת מצוות ויום כיפור לא אמור להיות מנוהל מתוך פחד, אלא מתוך תחושת האמונה וההבנה הפנימית של טוב ורע, ולא מתוך מחשבה שמישהו יכול להעניש אותך. אם אתה מאמין שהכפרה מגיעה רק בעקבות צום ביום כיפור, אז אתה למעשה מבטל את האמונה בטוב של אלוהים עצמו. האם יש משמעות רוחנית יותר לצום ביום כיפור? הצום, לפי אליעד, לא רק עניין של טקס דתי אלא גם חוויה רוחנית עמוקה יותר. הוא מציין שיש אנשים שעושים צום כאמצעי לתיקון פנימי, ולחיפוש אחרי אחדות עם אלוהים. במקום לראות בצום סבל, השאלה היא אם אתה רואה בזה ביטוי לאמונה עמוקה יותר ולשאיפה להבין את האלוהות בצורה רוחנית ולא מתוך פחד מעונש. מהו הקשר בין רבי נחמן לרופאים ולתיקון נפש? בהמשך, אליעד מציין את הגישה של רבי נחמן ואיך הוא התייחס לרופאים ולתהליך של תיקון נפש.