אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חיים ✔שעמום בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
1:29:36שעמום בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם?
איך ליצור עניין בחיים?

העניין נוצר מתוך נפרדות - תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, אם אתה מתבונן בקיר חלק, תתחיל לשאול שאלות, ואז תוכל ליצור עניין. במילים אחרות, אם אתה לא שואל שאלות, אתה עלול להרגיש חסר עניין. אליעד כהן מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, כלומר, תחושת ההבדל או השוני שמניעה אותנו לחפש עניין, כמו הבחירה להימנע משעמום כדי להשיג ריגוש. יחד עם זאת, הוא טוען שגם תחושת אחדות עשויה להיות מעניינת אם מקבלים אותה כפי שהיא, ללא צורך בשינוי.

מה הקשר בין עניין לשעמום?

כשהעניין נוצר מתוך קונפליקטים, הוא מביא עמו לא פעם מתח נפשי. אליעד כהן טוען שאפשר להרגיש חי ומלא גם כאשר אין שום עניין, על ידי חוויית שלמות ותחושת אחדות. חוויית השעמום נובעת מהחיפוש אחרי עניין, אך למעשה היא עשויה להוביל לשלום פנימי. כאשר אין כל מאבק או תנודתיות, השעמום מאפשר לנפש לנוח ולחוות הרמוניה פנימית.

כיצד השפעת התנודתיות פוגעת בנו?

החיפוש אחרי עניין יוצר התנודתיות בחיינו. אליעד כהן מסביר שהתנודתיות הזאת, שמאפיינת את כל מה שקשור לעניין, צורכת הרבה אנרגיה רגשית ושכלית. כל דבר שמרתק אותנו ומעניין אותנו דורש הרבה מאמץ, ובמהלך אותו מאמץ אנחנו מתרחקים מההרגשה של אחדות ושלמות, מה שיוצר סבל פנימי. השאלה היא האם אפשר לשחרר את הצורך הזה, להפסיק לחפש עניין ולמצוא את השלווה בחוויית חוסר העניין?

מה המחיר של יצירת עניין?

המחיר של יצירת עניין הוא שזו חוויה של מאבק פנימי. עניין מתרחש בתנודתיות רגשית ושכלית, ולכן הוא צורך הרבה משאבים. ברגע שאתה חווה עניין, אתה למעשה מתחיל להזדהות עם צורות מסוימות, מה שמוביל להתמכרות רגשית ולמעמסה שכלית. אליעד כהן טוען שאם תוכל להפסיק להילחם בשעמום ולשחרר את המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להרגיש את השקט הפנימי, שמגיע ממקום של חוסר עניין.

האם אפשר להיות מרוצה כשמשעמם?

השיעמום לא בהכרח רע. למעשה, זהו מצב שבו יש לנו הזדמנות להפסיק לחפש עניין ולהתמקד בשלום פנימי. אליעד כהן מציע שבמקום לחפש ריגושים ולהימנע משעמום, כדאי ללמוד כיצד לשחרר את כל המחויבויות הרגשיות שלנו וליהנות מהשקט שבחוסר עניין. כשאתה מסוגל להפסיק להילחם בצורך בשינוי או בתשומת לב, תוכל למצוא את הרוגע בתוך חוויית השעמום.

איך לשחרר את עצמך מהצורך בתנודתיות?

אם אדם לא מזדהה עם צורות שמחויבות לו, הוא יכול למצוא שלווה עם כל מצב בו הוא נמצא. אליעד כהן מסביר שכשאתה משחרר את המחויבות שלך לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, אתה יכול לחוות שלם ושקט פנימי, אפילו בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלה הוא הפחתת המחויבות. ככל שאתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, כך תוכל להיות שלם עם כל מצב בו אתה נמצא.

האם יצירת עניין תלויה רק במאבק פנימי?

ההנחה היא שעניין נוצר מתוך התנגדות או קונפליקט. אבל אליעד כהן טוען שגם חוויית האחדות יכולה להיות מעניינת. ככל שאתה פחות מזדהה עם המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להפסיק לחפש עניין ולהתמקד בשלווה. כל מחויבות שמופיעה במחשבה שלך יוצרת קונפליקט - אם אתה משחרר את המחויבות, אתה משחרר את הקונפליקט, וממילא פועל מתוך הרמוניה פנימית.

לסיכום, כיצד להתמודד עם השעמום?

כדי להיות מרוצה כשמשעמם לך, עליך להשתחרר מהחיפוש אחרי ריגושים ולהפסיק להימנע מהמיצוי של חוויות חסרות עניין. התהליך שבו אתה משחרר את כל המחויבויות שלך יכול להוביל אותך לשלווה פנימית. חוויות השעמום יכולות להיות מלאות בהנאה ושלום פנימי, כל עוד אתה לא מחויב לעניין, לשינוי או להימנעות משעמום.
איך יוצרים עניין?

בכדי להבין איך ניתן ליצור עניין, חשוב להכיר את המהות של העניין. עניין נוצר מתוך נפרדות - מתוך תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, כשאתה מתבונן בקיר חלק, אתה שואל שאלות, ואז מתחיל ליצור עניין. אם אתה לא שואל שאלות, אתה עשוי להרגיש חסר עניין. אליעד מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, שמניעים אותנו להתעניין בדברים - כמו הבחירה להימנע משעמום ולהשיג ריגוש. אך הוא טוען שגם הרגשת אחדות עשויה להיות מעניינת אם אתה מקבל אותה כפי שהיא.

כמו כן, אליעד מציע שהתשוקה לעניין נובעת מהמוטיבציה לחוות רגש של שלמות, חיוניות ותחושת שלם. הוא טוען כי אין צורך בהכרח לייצר עניין כדי להרגיש חי, אלא ניתן להשיג תחושות של שלמות גם כאשר אין שום עניין. זהו שינוי תפיסה שיכול להביא לנחת נפשית, על ידי שחרור ממאבקי הנפרדות וההעדפות.

מה הקשר בין חוויית העניין לשעמום?

חוויית העניין קשורה גם לשיעמום. שיעמום הוא למעשה חוויית חיסרון, אך באותו זמן הוא עשוי להוביל לשלום פנימי. אליעד מסביר כי העניין מהווה את האתגר הנפשי, אך למעשה הוא סוחף אותנו למאמץ קוגניטיבי רגשתי. אם נוריד את דרישות המחויבות, נוכל לשוב לנפוש בשלום פנימי, שמתגלה דווקא בחוויית חוסר העניין.

כיצד השפעת התנודתיות פוגעת בנו?

כאשר אנחנו מרגישים צורך לשנות, אנחנו בעצם יוצרים קונפליקט פנימי. התנודתיות הזאת, שמאפיינת את העניין, צורכת הרבה אנרגיה רגשית ושכלית. כל דבר שמרתק אותנו ומעניין אותנו דורש הרבה מאמץ, ותוך כדי זה גורם לנו להזדהות עם צורות או תהליכים מסוימים. השאלה היא אם תוכל להשתחרר מהחיפוש אחרי עניין ולמצוא את השלווה גם בחוסר עניין.

מהו המחיר של יצירת עניין?

כשאתה חווה עניין, אתה למעשה נמצא במאבק פנימי - תנודתיות רגשית ושכלית שמביאה עמה סבל. אליעד מציין כי אם תוכל להפסיק להילחם בשיעמום ולשחרר את המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להתענג על שקט פנימי, שמגיע ממקום של חוסר עניין.

מהי הדרך להתחבר עם העולם בלי לייצר עניין?

האם ניתן להרגיש שלם עם העולם מבלי להתחיל ליצור עניין? התשובה היא שכן. כאשר אדם לא מזדהה עם דברים שמחויבים לו, הוא יכול לחוות חוויות של הרמוניה ושקט פנימי, גם בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלו טמון בהפחתת המחויבות. אם אתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, תוכל להיות שלם עם כל מצב בו אתה נמצא.

כיצד הרגשות הפנימיים משפיעים על יצירת עניין?

אם יש לך מחויבות פנימית לרגש מסוים, כל מה שקשור אליו יהפוך מעניין. אליעד מציין כי לעיתים תחושת השעמום נובעת מהרצון הפנימי שלך להרגיש שייך או שונה מהמציאות. חוויות של שעמום לא נגרמות בהכרח מתוך העדר עניין, אלא מתוך הימנעות ממאבק פנימי ומשאלות לא פתורות.

לסיכום:

כיצד תוכל להיות מרוצה כשמשעמם לך? על ידי היכולת להשתחרר מהתחושות שמובילות אותך לחפש ריגושים, להפסיק להימנע מהמיצוי של חוויות חסרות עניין, ולבחור בשלווה הפנימית.
שאלה: איך יוצרים עניין?

אליעד: מה זה עניין?

למה אתה רוצה ליצור עניין? בשביל התחושה. זה אומר שיכול להיות שאולי לא תרצה שיהיה מעניין, כי מעניין יכול לעשות לך רע.

איך זה שמעניין זה רע? עניין נוצר מנבדלות, אז זה אומר שנפרדות זה מעניין ואחדות לא מעניין. אבל אני טוען שגם אחדות זה מעניין, יש כאן משהו אחר.

אנחנו למעשה מנסים לבדוק את המנגנון של המוח, איך הוא יוצר עניין. ואני טוען שגם החוויה שהכל אחד יכולה להיות מעניינת בפני עצמה, כי מאחורי העניין יש משהו יותר עמוק.

למה אתה רוצה שיהיה לך מעניין?

שאלה: כדי להרגיש - חי, שלם, מלא עניין.

אליעד: האם כדי להרגיש חי מלא ושלם אתה צריך שיהיה לך מעניין?

אני רוצה להביא אותך למצב שלא תצטרך ליצור עניין אלא שלא תרצה להיות בעניין, שתרצה את זה שלא מעניין.

למשל אתה מתבונן בקיר חלק, איך יוצרים עניין? שואלים שאלות לגבי הקיר. ואם אתה לא שואל שאלות ולא יוצר עניין, איך אתה יכול להפיק הנאה מסתם להסתכל על קיר? אני רוצה להביא אותך למצב שלא תרצה עניין, שמבחינתך חוסר עניין עדיף.

ואני גם דופק אותך בהסבר הזה, כי אם יהיה לך טוב בלא מעניין, אז יהיה לך פחות טוב במעניין. אבל מצד שני המעניין יהיה יותר מלא מעניין כי אתה גם תסבול ממנו ולא רק תהנה ממנו.

אני טוען שמאחורי העניין יש משהו אחר, אתה מחפש עניין מסיבה אחרת.

אם נגיד שאתה מחפש עניין בשביל העניין, אז אם אין עניין אתה סובל.

אבל אם נגיד שאתה מחפש עניין בשביל משהו אחר, אז אולי אפשר להשיג את המשהו האחר גם בלי עניין.

עניין זה צורה להשגת מהות, אז מה המהות של העניין? להתחבר ריגשית.

אני רוצה לחבר אותך ריגשית על ידי יצירת עניין, או שאתה יכול להתחבר ריגשית בגלל שזה לא מעניין.

להתחבר ריגשית הכוונה לחוות שלוות נפש, הרמוניה, שלמות. איך דרך האחדות תתחבר ריגשית.

יש שתי חוויות, ולי חשוב לספר לך על חוויית השיעמום כי היא השורש של החוויה של העניין. שזה אומר שהעניין מעניין רק בגלל שהוא מוביל אותך בסוף לשיעמום.

בכל דבר יש את ההשתקפות של השלם, בשלם יש את הדבר והיפוכו.

אני טוען שיש מעניין ויש לא מעניין, מעניין פירושו תנודתיות. ולא מעניין פירושו חוסר תנודתיות, אין עניין, אין דינמיקה, אין שינוי, זה אותו דבר.

אני רוצה להביא אותך לחוויה שאתה תהנה מזה שאתה משועמם למוות, שתוכל להשיג את התכלית של העניין בחוסר עניין.

יש בעיקרון שני דברים - היש והאין. השורש של היש הוא אין. העניין הוא שיש חוויה רעה שנובעת מעניין, מעניין זה גם רע, למה? כי מעניין פירושו חוויית קונפליקט, בלי קונפליקט אין עניין.

עניין פירושו תנודתיות ריגשית ותנודתיות שיכלית. וזה אומר שהעניין צורך הרבה משאבים. ועניין נוצר מחוויות חיסרון, וגם ככול שיש יותר ישויות שמתנגשות בסיפור.

כשאתה חושב על שולחן, אתה למעשה חושב על חוויית חיסרון, ההגדרה במוח זה לא כיסא, זה שולחן. כשאתה חושב על ריהוט של בית, זה יותר מעניין מאשר לחשוב רק על שולחן כי יש לך יותר אפשרויות חשיבה.

ככול שהמוח שלך חושב על יותר צורות, אתה למעשה מתרחק מהאחדות ובורח לנפרדות, בעצם אתה חווה יותר קונפליקטים וניגודים.

אם אין מאמץ, אין עניין. כך שאם אתה לא רוצה להתאמץ אתה לא יכול למצוא עניין. עבודה מעניינת היא עבודה שאתה מתאמץ בה.

אז מה החיסרון של העניין? שהוא מתיש אותך ברמה הנפשית והשיכלית. איך הוא מתיש אותך? הוא גורם לך בעצם להזדהות עם צורות, הוא גורם לך לתלות ריגשית, הוא גורם לך למעמסה שיכלית, זה גם תלוי באיזה עוצמה, כי אתה יכול להיות כל כך ספוג ששכחת מהכל.

אני רוצה ללמד אותך איך לקחת את המחויב ולהפוך אותו לפחות מעניין. ואם המחויב יהיה פחות מעניין אז תוכל ליהנות מהחוסר עניין.

כשאתה בחוויה של עניין אתה לא יכול להיות בהרמוניה עם המציאות, זה אחד על חשבון השני.

בעיקרון, ככול שאתה יותר מזדהה עם הצורה, ככה זה יותר מעניין. אבל זה בא על חשבון ההרמוניה. אתה למשל לא יכול לראות איך תוקעים גול לקבוצה שלך ולראות זאת כמושלם.

בעניין יש העדפות כמו טוב ורע, צריך או לא צריך, כדאי או לא כדאי.

ואני רוצה להביא אותך לחוויה שאתה תנקה את הקיר הזה מהבוקר ועד הערב ותתענג על כל רגע. וזה על ידי חוסר עניין, כי בחוסר עניין יש הרמוניה.

אם בראש שלך יש לך מחשבות של דברים מחויבים, הם מונעים ממך ליהנות מההרמוניה שיש בחוסר עניין. אבל אם תדע לשחרר את כל המחויבים שלך, אז תוכל להתענג על חוסר עניין.

מי מחליט אם תרצה עניין או חוסר עניין? אם אתה בראש שלך אומר, שמחויב משהו מסויים, ואם אתה לא מוכן לשחרר אותו, אז אתה לא יכול להיות בהרמוניה. ואם אתה לא בהרמוניה, אז יש לך עניין, ואם יש לך עניין, אתה צריך להתאמץ.

כשאתה אומר, אני לא מוכן להתאמץ, זה בעצם אומר שאתה לא חושב שיש דברים מחויבים. להגיד אני רוצה להתאמץ, פירושו הדבר מחויב עבורי. להגיד אני לא רוצה להתאמץ, פירושו הדבר לא מחויב עבורי. ככול שיש יותר צורות שמחויבות בעיניך אז ממילא יש לך יותר עניין. וככול שיש בעיניך פחות דברים שמחויבים אז אתה בפחות עניין.

מצד שני אמנם ככול שיש דברים מחויבים אז יותר מעניין, אבל זאת יותר חוויית צמצום. וההפך של הדבר, שאם אתה מנמיך את המחויבים, אז אתה מגיע למחויב הראשון שהוא אני קיים, ואז גם הוא נעלם, ואז אתה במאה אחוז הרמוניה.

או שאתה משאיר את המחויב הראשון של אני קיים, וחוץ מזה אתה לא מחויב לשום דבר, וגם כאן אתה חווה הרמוניה טובה.

זאת אומרת שאתה יכול ליהנות להסתכל על קיר, לא מתוך יצירת עניין, אלא בגלל שזה לא מעניין. כי הלא מעניין בעצם הורג לך את המוח, הורג לך את התנודתיות, ואם אתה מפסיק את התנודתיות אתה בצומת דרכים, האחד להילחם בזה ולהגיד שאני רוצה עניין, ואז אתה יוצר נפרדות. והשניה שאתה אומר, אני לא רוצה עניין, ואז אה נותן לזה להרוג אותך, אבל אם אתה לא מתעניין ולא מוכן שזה יהרוג אותך, אז אתה סובל מהחוסר עניין.

לאדם יש הרבה מחויבים כמו, אני רוצה לבטא את הפוטנציאל שלי, מחויב שידעו מי אני, מחויב שאני אממש את עצמי, מחויב שאני אבטא את עצמי, מחויב שאני לא יעלם, מחויב שאני אחיה, ואם אתה יושב מול הקיר, זה יוצר אצלך קונפליקטים נגד המחויבים שלך.

אם אתה רוצה להיות יותר יש, אז ככול שיש לך יותר עניין, כך אתה חווה יותר את הישות שלך. ואם אתה רוצה להיות אין, עדיף לך ללכת לחוסר עניין.

כשאתה בחוסר עניין אתה סובל, כי זה הופך אותך לכלום, לחוסר דינמיקה, אז לא יודעים שאתה פה.

אתמול מישהו אמר, אני רואה הכל אטומים ואני מפחד להיעלם, ואתה אמרת לו, מדוע את מפחד להיעלם? אבל זה אותו סיפור אצלך, כי אדם שלא מפחד להיעלם הוא לא יכול להשתעמם ממשהו. שיעמום פירושו, אני מרגיש שאני נעלם.

אם משעמם לך, אתה רוצה לעשות משהו, מה זה אומר? שאתה רוצה לשנות, למה האדם 24 שעות כל הזמן רוצה לשנות? כי השינוי מראה שהוא פה.

אם אתה קם בבוקר ואין לך רצון, אז אתה חלק מהריהוט. הרצון יוצר לך את החוויה שאתה לא חלק מהמציאות, אלא אתה נפרד מהמציאות.

השינוי נותן לך תחושה של חיים, אך שינוי פירושו מאמץ.

אתה עכשיו מבדיל בן דומם לאדם, מה ההבדל תכלס? רק בשינויים.

כשאתה הולך ברחוב, אתה מבדיל בינך לבין עץ למשל, אתה נע, אבל אם אתה בחוויה שאין לך כל רצון, אז אתה כבר לא בן אדם, אתה כמו גרגיר אבק שעף. עכשיו, אם אתה לא מוכן להיות גרגיר אבק שעף, אז אתה רוצה לשנות ולהיות יחודי.

ככול שהאדם משנה יותר, כך הוא מרגיש יותר חי. אם אתה לא רוצה להיעלם, תתחיל לקחת דברים ולהתחיל לשנות אותם.

אם האדם לא מוכן לשחרר עד הסוף, הוא לא יכול ליהנות מחוויות משעממות. אך אם אתה משחרר עד הסוף, אז אתה יכול ליהנות מחוויה של שיעמום פי מיליון, למה? כי העניין דורש ממך לחוות שאתה קיים. אין אפשרות להתעניין במשהו בלי לדעת שאתה קיים.

אם אתה לא מצליח ליצור עניין, אז שתדע שבמקום לסבול מזה שאין לך עניין, תגיד לעצמך, אני נעלם עכשיו, זאת אומרת שתמשוך את עצמך להפך של העניין, או שתשחרר את הרצון להיות קיים, אתה לוקח מחויב והופך אותו לאפשרי. תגיד לעצמך, אני לאיודע כלום, לא מחויב שאני אחיה, לא מחויב שאני אשנה את המציאות, לא מחויב כלום.

שאלה: איך אני הופך עצמי לכלום, האם אני הצופה?

אליעד: לא, הצופה זה בעייתי מידי, הצופה שמסתכל למשל על קיר, יכול לחטוף עצבים שחבל על הזמן.

נעלם, פירושו נכונות להסתכל על הדברים מנקודת מבט הפוכה. למשל יש לך דיעה שאתה לא דומם, או יש לי בחירה חופשית או אני רוצה להצליח, כל מה שמבטא את ישותך כמלך, אלא הם המחויבים שלך שאיתם אתה פועל במשך היום, והמחויבים האלה, אם הם נתקעים במסך לבן, הם ממש סובלים. כי איך אני יכול לבטא את עצמי, אם אין לי אינטרקציה? הקונפליקט של השיעמום נוצר בגלל שאתה רוצה להיות משהו ולא סתם.

המחויבים האלו, הם אלו שנותנים לך את הכוח לפעול. האדם מפחד למות וזה מתלבש לו בזה שהוא לא עושה כלום, כי לא לעשות כלום זה כמו מוות.

אם אתה מוכן לוותר על המחויבים האלו ולהגיד, אין לי בחירה חופשית, אני כלום, אין לי ישות עצמאית - אתה פשוט מזדהה עם זה. אתהאומר, אני אפס, אני כלום, אני דומם, אני ללא בחירה...

אם אתה לא מוכן לשחרר את המחויבים האלו, אתה סובל.

בסוף התהליך יהיו לך שתי חוויות, האחת האפשרות ליהנות מחוסר עניין, והאפשרות ליהנות מעניין. וזה תעודת ביטוח שאף פעם לא ימאס לך מהחיים.

למשל כשאתה עובד בעבודה משעממת, אתה מפסיק להתעניין בעבודה, אתה מפסיק להתעניין במה שאתה מרגיש, אתה לא מתעניין במה שאתה חושב, אתה לא מתעניין במה שאתה יודע, אתה מתחיל פחות להתעניין.

אתה לוקח את הסבל, הסבל מדכא אותך, אם אתה מוכן להיות מדוכא אז אתה מתחיל ליהנות מהסבל.

האדם קם בבוקר ואומר שהוא לא רוצה להיות מדוכא, והסבל מדכא אותו והוא לא מוכן לסבול. החוסר עניין מדכא אותי, אז אני לא מוכן להיות בחוסר עניין.

אבל אם אתה משנה את הגישה שלך ואומר, אני מוכן להיות מדוכא, אני רוצה להיות מדוכא, אני לא רוצה להיות קיים בכלל, אז כאשר בא אליך הסבל, אתה למעשה נותן לסבל להרוג אותך. שאם באה אליך תחושה שאומרת לך מה פתאום שתהיה עבד, אתה לא מתנגד לה, אתה משחרר ואומר, נכון אני עבד.

אתה למעשה נותן לרע להרוג אותך, אבל הוא לא הורג אותך, אלא הוא הורג את הרצונות והשאיפות שלך, ואם אתה הורג את השאיפות שלך, אתה מגיע להרמוניה.

מצד שני, אם תצליח לעשות את זה ותהנה מזה, אתה יכול להכנס לדיכאון מזה שיש דברים מעניינים, אתה תרצה את הרוגע וההרמוניה.

כול מחויב שקופץ לך, תן לו היפוך. כמו למשל אתה חייב להתחתן - ההיפוך, אני לא חייב להתחתן. למשל עולה לך מחשבה שאתה חייב לבטא את עצמך, תשאל, האם אני חייב לבטא את עצמי? לא, אז אני לא מבטא.

שאלה: אתה למשל משתחרר מכל מיני כבלים שמנהלים אותך.

אליעד: אם השיעמום הורס לך את המימוש העצמי, אז איך יוצרים עניין? על ידי מימוש עצמי. אז יש שתי אפשרויות, האחת להגיד אני לא רוצה לממש את עצמי, והשנייה לבטא את עצמך, להמציא משהו, תוציא מעצמך משהו שיחדש לך.

שאלה: יש כאן שני דרכים, או שתעלים את עצמך או שתממש את עצמך, אתה משחק איך שבא לך.

אליעד: כל עניין בקצה שלו הופך להיות חוסר עניין, כל תהליך מעניין נגמר בקצה שלו, כל תהליך שיכלי אם תעמיק בו יותר ויותר יהיה גם יותר מעניין עד שבסוף הוא מאבד עניין. למה לא מעניין? כי בסוף אתה מגיע לאחד, ואם הכל אחד אז זה לא מעניין.

העניין נמצא בריחוק מהאחד, ולכן אני למשל כדי להתעניין בדברים אני משתדל לא להתעמק בהם יותר מדי, כי אם אני אתעמק בהם, אני ציק צ'ק מגיע לסוף וזה לא מעניין אותי יותר. אך מה שמעניין אותי זה, שבסוף יש חוסר עניין.

מה שמעניין זה שמגיעים בסוף לאחד, אך כדי שזה יעניין אותי אני לא מגיע לזה מיד.

מה מעניין בחיים האלה? אני אספר לך, יש חוויה שהיא מאוד מאוד טובה, שהיא חוויה של להיות אלוהים, להיות שלם, מה שמעניין פה בחיים זאת החוויה הזאת, איך החוויה קשורה? אני אומר לך שכול התהליכים מובילים אליה.

כול תהליך שתקח ותתבונן בו, ותשאל עליו שאלות, כמו, למה זה כך? ותחקור, ותחקור ותחקור, בסוף תגיע לחוויה שאתה אלוהים. החוויה האלוהים משתקפת אליך מתוך תתי תהליכים.

עכשיו, אם תלך אליה מהר מדי, אז תקבל אותה כמושלמת, אבל אם אתה רוצה לחוות אותה הרבה פעמים, אז תיסע יותר לאט.

אם למשל יש לך בחיים משהו שאתה לא רוצה אותו, ואם תשאל למה אני לא רוצה אותו, זה יהפך ליותר מעניין, אבל אם תחקור פנימה, ותשאל למה, זה יגיע לאחד ואז זה לא יהיה יותר מעניין.

למשל אתה הולך לעבודה ושואל למה? כדי שיהיה לך כסף, כדי שיהיה לך בחורה, כדי שתקנה כל מיני דברים, ואז זה מעניין. אך אם אתה הולך למוחלט, בסוף אתה כבר לא תרצה את הכסף. השאלה היא אם אתה נכנס לרוחב בשאלה או לעומק בשאלה.

וזה לא בהכרח רע להכנס לעומק, כי זה עוזר לך לסגור מעגל.

אם תאחז רק באיך ליצור עניין, בסוף זה לא יחזיק לך, אתה צריך להשלים אותו גם אם האין עניין.

שאלה: יש לי עכשיו מגרש משחקים גדול יותר.

אליעד: לפי זה אתה יכול להבין הרבה דברים.

למשל בחורה אומרת שאתה לא מעניין, או שמבקשת שתעניין אותה, למה לא מעניין? כי אין קונפליקט.

למשל בחורה לא רוצה אותך? למה לא רוצה אם יש סיבה אתה יכול להשתנות, אך אם אתה לא מאתגר אותה, תיצור קונפליקט, כמו אני לא רוצה אותך. ואז היא מתחילה להתעניין, למה? כי היא רוצה להרגיש שהיא שווה משהו.

אם אתה מבין איך המנגנון עובד, אתה יכול ליצור יותר עניין או פחות עניין, יותר הזדהות או פחות הזדהות.

לסמים יש שתי השפעות, אחת שאתה לוקח את המחויב והופך אותו לאפשרי, אתה חווה חוויות שאתה חושב שהם מחויבות והסם גורם לך להרגיש שזה לא מחויב, אלא זה בסדר איך שזה, הסם מרגיע אותך, כי הוא משחרר לך את הדברים שאתה בטוח בהם.

ויש סמים שיוצרים לך תנודתיות שאפילו הקיר מתחיל לזוז, ואם הוא מתחיל לזוז אז זה מתחיל להיות מעניין. אבל גם זה ממצא את עצמו בסוף.

ולמה הנפילה מהסמים? בגלל ההיפוך, אבל אם אתה מקבל את ההיפוך, מקבל את הנפילה, אז כבר אין בעיה.

שאלה: הבעיה היא שאתה מתנגד לחוויה.

אליעד: ולמה אתה מתנגד לחוויה? כי יש חוויה שמושכת אותך לכלום, ויש חוויה שמושכת אותך להיות משהו.

כשאתה מבין את החוקים האלו, אז אתה יכול להחליט איך לבחור, יש לך את כל הטווח.

המשימה שלך עכשיו היא להתבונן בזה, ואז ההבנה משנה לך את החוויה, ותוכל לראות איך כל דבר מתקשר למה שדברנו כאן.

למשל כשאתה חושב, למה זה יפה וזה לא יפה? אתה רואה שדבר מסויים מרגיע ודבר אחר מרגיז, ולפי זה אתה מחליט אם זה יפה בעיניך או לא יפה.
ריחוק בעיה לחוות רגשות תחושה של שלמות סיבה לטפל בהתמכרויות להבין איך ליצור מנהלים מתח ביטוח איך ליצור איך ליצור עניין בעבודה הנאה חיים חיים משעממים טוטאלי טוטאליות יצירת עניין להשתעמם בעבודה ליהנות ליצור ליצור עניין למצוא למצוא עניין לעשות כשמשעמם מה לעשות מה לעשות כשמשעמם מחפש ריגוש מחפש ריגושים משעמם משעמם לי משעמם לי בחיים משעמם לי מאוד עבודה עבודה לא מעניינת עבודה מעניינת עבודה משעממת קיום ריגוש ריגושים שעמום שעמום בחיים שעמום בעבודה שעמום טוטאלי שעמום קיומי
טיפול בעזרת בעלי חיים, תרפיה בבעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, ללמוד מבעלי חיים, למה אוהבים בעלי חיים? למה אוהבים תינוקות? למה אוהבים ילדים? השפעת בעלי חיים על בני אדם, השכל של החתול
טיפול בעזרת בעלי חיים, תרפיה בבעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, ללמוד מבעלי חיים, למה אוהבים בעלי חיים? למה אוהבים תינוקות? למה אוהבים ילדים? השפעת בעלי חיים על בני אדם, השכל של החתול
... בעזרת בעלי חיים, תרפיה בבעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, ללמוד מבעלי חיים, למה אוהבים בעלי חיים? למה אוהבים תינוקות? למה אוהבים ילדים? השפעת בעלי חיים על בני אדם, השכל של החתול מהו הקשר בין בני אדם ובעלי חיים , ואיך בעלי חיים יכולים להשפיע על רגשותינו? בני אדם, כמו בעלי חיים אחרים, הם קודם כל יצורים ביולוגיים שחיים בעולם טבעי. אליעד כהן מדגיש את הקשר העמוק בין בני אדם לבעלי החיים, ומסביר כי בני אדם, לפני שהם בני אדם, הם בראש ובראשונה בעלי חיים. כל בעלי החיים, כולל בני האדם, לומדים מהסביבה שבה הם גדלים. לדוגמה, אריה לא נולד עם היכולת לטרוף, אלא לומד את זה ממבוגריו ומהסביבה שבה הוא חי. בצורה דומה, בני אדם לומדים את כל מה שהם יודעים מהסביבה שבה הם גדלים, ובכך נתונים להשפעה רבה של הסביבה על רגשותיהם והתנהגותם. איך בעלי חיים יכולים לעזור לאדם להירגע? אליעד כהן מציין כי השפעת בעלי חיים על בני אדם ניכרת במיוחד בתחום הרגשות. בני אדם נוטים לחוות רוגע ושלווה כאשר הם נמצאים במחיצת בעלי חיים, זאת משום שבעלי חיים, בהשוואה לאדם, אינם מוטרדים מהעבר או מהעתיד. הם חיים את הרגע, ואין להם דאגות כמו בני האדם. לדוגמה, טורף שטרף את ארוחתו אינו חושב על הטרף הבא עד שיחוש רעב מחדש. לעומת זאת, בני אדם עסוקים לעיתים במחשבות על העתיד או על טעויות מהעבר, מה שמוביל להם ללחץ וחרדה. בעיות אלה יכולות להתפוגג כאשר האדם נמצא בסביבה של בעלי חיים. מהי השפעת הצפייה בבעלי חיים על מצב הרוח? אדם שמבלה זמן במחיצת בעלי חיים, או שמתבונן בהם, עשוי לחוות שינוי בהשקפת עולמו. כשאדם מתבונן בבעלי חיים, הוא מתחיל לראות את עצמו כחלק מהטבע ולא כישות נפרדת. בעלי חיים אינם עסוקים במחשבות על עתיד או עבר, הם פשוט חיים את הרגע, דבר שיכול להשפיע על מצב הרוח של האדם ולהביא אותו לרוגע. בעבודה עם בעלי חיים, יכול אדם ללמוד את כוחה של ההשתוות לצורה - כלומר, הזדהות עם בעלי החיים - דבר שעוזר לו לשחרר מתח ולחץ. הקשר בין בעלי חיים, ילדים והשלווה הרגשית באופן דומה, השפעת בעלי החיים על הרוגע ניכרת גם בהשפעת ילדים קטנים על מצב הרוח של מבוגרים. ילדים, כמו בעלי
להירגע, איפה להירגע? באיזה מקום להירגע? איך לבחור סביבה מרגיעה? איזה סביבה יותר מרגיעה? להירגע בטבע בלי בעלי חיים, להירגע בטבע עם בעלי חיים, רוגע של בעלי חיים, רוגע של צמחים, סוגים של רוגע, הזדהות עם בעלי חיים, בחירת מקום להירגע, איך להרגיע מישהו? טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול באמצעות בעלי חיים, דומם צומח חי מדבר, לחץ של בעלי חיים, לחץ של בני אדם, איך נוצר לחץ? טיפול במצבי לחץ
... איפה להירגע? באיזה מקום להירגע? איך לבחור סביבה מרגיעה? איזה סביבה יותר מרגיעה? להירגע בטבע בלי בעלי חיים, להירגע בטבע עם בעלי חיים, רוגע של בעלי חיים, רוגע של צמחים, סוגים של רוגע, הזדהות עם בעלי חיים, בחירת מקום להירגע, איך להרגיע מישהו? טיפול בעזרת בעלי חיים, זואותרפיה, טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים, טיפול באמצעות בעלי חיים, דומם צומח חי מדבר, לחץ של בעלי חיים, לחץ של בני אדם, איך נוצר לחץ? טיפול במצבי לחץ והפעם אסביר מה ההבדל בין להירגע בטבע, עם בעלי חיים או בלי בעלי חיים. לדוגמה מה ההבדל בין בן אדם שהולך למקום של טבע כגון יער ים מדבר וכיוב, מקום שאין בו בעלי חיים, כדי לנסות להירגע שם, מה ההבדל בינו לבין בן אדם שהולך למקום שיש בו בעלי חיים ומנסה להירגע שם? אז יש בזה כל מיני הבדלים, אבל אתן כאן עוד כמה נקודות מבט. אז קודם כל ברמת העיקרון אפשרי לומר, שאפשרי להירגע גם בלי בעלי חיים וגם עם בעלי חיים. כי ברמת העיקרון, באופן כללי, הטבע נחשב ליותר רגוע וגם בעלי חיים נחשבים ליותר רגועים מבני אדם, שוב, באופן כללי בלבד. לא מדבר על סופת ברקים ועל אריה שטורף גדי. אלא באופן כללי, עיקר הלחץ נמצא אצל בני האדם, יותר מאשר אצל בעלי חיים, יותר מצמחים ויותר מדומם. כי יש לנו דומם צומח חי מדבר. ולחץ הוא תוצאה של קונפליקט שינוי והתנגדות. ובאופן יחסי, יש יותר שינוי אצל אדם מאשר אצל חפץ דומם. ובאופן יחסי האדם יותר מתנגד למציאות מאשר החפץ הדומם, שיחסית הוא יותר סביל מאשר פעיל. ובעלי החיים הם פחות בלחץ מבני אדם ופחות משנים את המציאות באופן כללי, ביחס לבני אדם. ביחס לצמחים שעדיין יש בהם חיים, אבל יש בהם פחות התנגדות מאשר בעלי חיים ועדיין יש בהם יותר התנגדות מאשר בדומם. במילים אחרות באופן כללי ניתן לומר, שלחץ הוא תוצאה של התנגדות למציאות ושל רצון לשנות את המציאות. והאדם הוא בעל החיים שהכי הרבה מתנגד למציאות ורוצה לשנות אותה. ופחות ממנו בעלי חיים. ופחות ממנו צמחים. ופחות מכך הדומם. והכל כמובן מנקודת המבט של האדם עצמו, שממנה אנחנו מדברים כרגע, כפי שהאדם תופס את המציאות של דומם צומח חי מדבר. וזה בעצם אומר, שבאופן כללי, כנראה ככל שהאדם יהיה יותר בסביבה שיש בה פחות שינויים באופן כללי, ככה כנראה שהוא יותר יירגע באופן כללי. ולכן מנקודת מבט מסוימת, האדם יהיה יותר רגוע בטבע בלי בעלי חיים, מאשר עם בעלי חיים. כי בעלי חיים הם עדיין משדרים קונפליקט ומאבק במציאות. כי הם נלחמים כדי לשרוד והם עדיין פועלים כדי לשנות את המציאות, ביחס לסביבה שאין בה בעלי חיים, ושיש בה רק דומם צומח, שיחסית פחות נלחמים במציאות באופן כללי. ומנקודת המבט הזו, עדיף להירגע בלי בעלי חיים. נקודה נוספת שצריכים לקחת בחשבון, היא שיש 2 סוגים של רוגע. יש רוגע שלוקח את האדם למקום של הלא משנה, במובן שהרצון של האדם נחלש באופן כללי ...
צער בעלי חיים, התעללות בבעלי חיים, פגיעה בבעלי חיים, התאכזרות לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, זכויות בעלי חיים, צמחונות, להתעלל בבעלי חיים, להתאכזר לבעלי חיים
... בעלי חיים , התעללות בבעלי חיים, פגיעה בבעלי חיים, התאכזרות לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, זכויות בעלי חיים, צמחונות, להתעלל בבעלי חיים, להתאכזר לבעלי חיים למה קשה לנו לראות שמתעללים בבעלי חיים? כשאדם רואה מקרה של התעללות בבעלי חיים, למשל מישהו זורק אבן על חתול, מתעוררת בו תחושה קשה של צער וכאב. אליעד מסביר שהסבל במקרה הזה אינו נובע רק מכך שהאדם רואה את בעל החיים סובל, אלא משילוב של שתי אמונות מרכזיות שנמצאות בתודעת האדם: החתול סובל. זה רע לי שהחתול סובל (כלומר, האדם אינו רוצה שזה יקרה). אליעד מדגיש שלא מדובר באמונה אחת, אלא ... לא רוצה שזה יקרה. מהן האמונות שמובילות לסבל כשמתעללים בבעלי חיים? לפי אליעד, האמונה הראשונה - שהחתול סובל - עשויה להיות אמיתית או שגויה. אולי האדם רק מדמיין שהחתול סובל, או שהחתול באמת סובל. אבל האמונה השנייה - שזה רע לאדם עצמו ... בזה. אליעד מביא דוגמה שממחישה זאת היטב: אם האדם יראה בעל חיים שסובל אבל יחשוב שזה לא רע עבורו, הוא לא יסבול בעצמו. הוא עשוי להיות אדיש או אפילו להרגיש טוב מהסבל של בעל החיים. מצד שני, אם הוא מאמין שהחתול סובל, ושהסבל הזה הוא רע עבורו באופן אישי - הוא יחווה צער גדול. איך אפשר להכיל את ההתעללות בבעלי חיים מבלי לסבול? אליעד מראה שיש כמה דרכים להכיל את הסיטואציה מבלי לסבול. דרך אחת היא לשאול למה אני חושב שזה רע?, להטיל ספק באמונה שזה רע שהחתול סובל. אם האדם מצליח להטיל ... אינה וודאית. האם יש משהו טוב בתחושת הצער על התעללות בבעלי חיים? למרות הסבל, אליעד מסביר שיש צדדים חיוביים לתחושת הצער עצמה. למשל, אם לאדם לא תהיה שום תחושת רחמים על בעלי חיים, סביר להניח שגם לא יהיו לו רחמים על עצמו, והוא יפסיק לפעול ולקיים חיים נורמליים. מכאן עולה שהצער והרחמנות הן תחושות שמשרתות את האדם וגורמות לו לחוש משמעות וחיות. למעשה, התחושה השלילית שהאדם חווה כשהוא רואה התעללות בבעלי חיים מעידה על כך שהוא חי, אכפתי ובעל מוסר ורגישות. איך אפשר להפוך את החשיבה ולהיפטר מהסבל? אליעד מלמד אסטרטגיה של הטלת ספק והיפוך מחשבתי. במקום להילחם בתחושה השלילית, הוא מציע להתחיל דווקא ממה שהאדם כבר בטוח בו - למשל, שההתעללות בבעלי חיים היא דבר רע - ולשאול למה אני בטוח שזה רע?. על כל תשובה שהאדם מוצא, עליו לשאול שוב למה? וכך להעמיק עד שיגיע להבנה שמערערת על הנחות היסוד שלו. בשלב הזה, יכול האדם לראות ... הצער כבר אינה מחויבת המציאות עבורו. למה ילדים מתעללים בבעלי חיים יותר ממבוגרים? אליעד מסביר שילדים נוטים להתעלל יותר בבעלי חיים, לא בגלל אכזריות מודעת אלא כי הם חלשים יחסית למבוגרים, ומחפשים משהו חלש מהם לפרוק עליו תסכולים ותחושת שליטה. המבוגר מתעלל בילד, הילד מתעלל בחיה, וכך הסבל מתגלגל הלאה. ... להיות רחמן, אך עליו להבין שהתחושה שהוא חווה כשמתעללים בבעל חיים נובעת מהמשמעות שהוא מעניק לסבל הזה. האדם יכול לבחור האם להמשיך להרגיש רע ולראות בזה משמעות חיובית (למשל, אני אדם רחמן וטוב), או להיפטר מהסבל דרך הבנת המנגנונים ... גבוהה שתאפשר לו לא לסבול משום אירוע - לא רק התעללות בבעלי חיים אלא גם מכאב פיזי או כל סבל אחר. איך להתמודד עם צער בעלי חיים? למה כואב לי כשפוגעים בבעלי חיים? איך להפסיק לסבול? האם סבל בעלי חיים הוא מוחלט? מה טוב ברחמנות? איך להפוך מחשבה שלילית לחיובית? ...
חייזרים, חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים
חייזרים, חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים
... חוצנים, עבמים, חיים חוץ ארציים, חיים בחלל החיצון, האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים האם קיימים חייזרים ומה ההגדרה שלהם? השאלה האם קיימים חייזרים? תלויה קודם כל בהבנה מהו חייזר. חייזר הוא ישות או יצור זר ... מגדירים אותם כחייזרים יותר. כדוגמה מוחשית, אליעד מדגים שאם לא היו בעלי חיים על כדור הארץ, ופתאום היו מגיעים פילים וסוסים בחללית, בתחילה הם היו נתפסים כחייזרים. אולם לאחר זמן מה, היינו מתרגלים והם היו הופכים לחלק מוכר מהסביבה שלנו. ... להיות שזה פשוט קוף או יצור מוכר אחר שלא התרגלנו אליו. האם קיימות צורות חיים תבוניות מחוץ לכדור הארץ? ההיגיון הפשוט אומר שככל שהיקום גדול יותר, כך גדלה הסבירות לקיומן של צורות חיים תבוניות נוספות. מכיוון שהיקום הוא אינסופי בזמן ובמרחב, הגיוני לחשוב שצורות חיים נוספות קיימות איפשהו. אליעד מסביר שאם קיימת אפשרות תיאורטית לישות עם שלוש קרניים או ארבע עיניים, הרי שביקום אינסופי האפשרות הזאת ככל הנראה תתממש. האם חוקי ... שלנו נכונים בכל רחבי היקום. גם אם מדענים ינסו להוכיח שחלק מצורות החיים הן בלתי אפשריות לפי חוקי הפיזיקה שלנו, אין לנו ערובה לכך שחוקים אלו תקפים בכל מקום ביקום. יכול להיות שבמקומות אחרים ביקום קיימים חוקים שונים לחלוטין, המאפשרים את קיומן של צורות חיים שאנחנו כלל לא יכולים לדמיין. מה הקשר בין יקומים מקבילים לחייזרים? בנוסף לאינסופיות של המרחב והזמן, קיימת גם האפשרות שיש אינספור יקומים מקבילים. יקומים ... מציאויות נוספות שאולי איננו מודעים להן, וכל מציאות כזו יכולה להכיל סוגי חיים שונים. לכן, גם אפשרות זו מגדילה מאוד את הסבירות לקיומם של יצורים חייזריים שונים ומשונים. אליעד מדגיש כי עצם זה שאנחנו לא מבינים כיצד זה יכול להיות, אינו ... שווה. לכן, לפי אותו היגיון, ביקום אינסופי, כל האפשרויות לקיומן של צורות חיים שונות אמורות להתקיים במידה שווה. למרות שזה לא הכרחי במובן מוחלט, ההיגיון הלוגי אומר שככל הנראה ישנן צורות חיים חוצניות. אליעד מסביר כי ההיגיון הלוגי לא מחייב את המציאות בפועל, אך הוא מחייב ברמת ההבנה השכלית בלבד. כלומר, ההיגיון תומך בכך שיש חייזרים, אך אינו מחייב ... ככל הנראה אינסופי ויש אפשרויות בלתי מוגבלות, סביר מאוד להניח שקיימות צורות חיים אחרות מלבד אלו שאנו מכירים בכדור הארץ. עם זאת, מאחר והתפיסה שלנו מוגבלת ואיננו יכולים להוכיח בוודאות שהיקום הוא אינסופי או שיש יקומים מקבילים, השאלה נותרת פתוחה. האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? מהם יקומים מקבילים וכיצד הם קשורים לחייזרים? האם חוקי הפיזיקה שלנו תקפים בכל היקום? האם אפשר להוכיח מתמטית את קיומם של חייזרים? מה ההגדרה של ... מובן לנו נחשב לחייזר. מה ההבדל בין יצור זר לחייזר? אם לדוגמה, נניח שבעלי חיים לא היו קיימים על פני כדור הארץ, ואז הייתה נוחתת חללית ובה חיות כמו פילים וסוסים - היינו רואים בהם חייזרים. אך אם הם היו נשארים כאן ומתקיימים, היינו מתרגלים ... הוא פשוט יצור שטרם התרגלנו אליו או שלא הבנו אותו לחלוטין. האם יש צורות חיים תבוניות מחוץ לכדור הארץ? לפי ההיגיון, אם היקום הוא אינסופי בזמן ובמקום, הרי שיש אינסוף אפשרויות, ולכן לא סביר שכדור הארץ הוא המקום היחיד שבו התפתחו חיים תבוניים. אם יש אינסוף זמן ומרחב, קיימת גם האפשרות של חייזרים. האם חוקי הפיזיקה בכדור הארץ חלים בכל מקום ביקום? אם היינו חייזרים - מדענים המסתמכים על החוקים הפיזיקליים הידועים לנו, יכולנו להוכיח מתמטית שחלק מהצורות האפשריות של חיים אינן יכולות להתקיים. אך אם מבינים שהיקום עשוי להיות בעל אינסוף ממדים וחוקים שונים, הרי שאין הכרח שהמתמטיקה והפיזיקה שלנו תקפים בכל מקום. האם יש יקומים ... אינסוף פעמים, כל מספר יופיע באותו אחוז מתוך כלל הזריקות. כך גם לגבי החיים: אם היקום הוא אינסופי, כל האפשרויות אמורות להתקיים. האם זה מחויב? לא בהכרח, אבל ההיגיון תומך בכך. לסיכום: השאלה האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי בזמן ובמרחב, הסבירות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא גבוהה מאוד. עם זאת, מאחר שאנחנו מוגבלים לתפיסת המציאות שלנו, איננו יכולים להוכיח זאת בוודאות. האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? מהם יקומים מקבילים וכיצד הם קשורים לחייזרים? האם חוקי הפיזיקה שלנו תקפים בכל היקום? האם אפשר להוכיח מתמטית את קיומם של חייזרים? מה ההגדרה של ... החללית חזרה לחלל ונשארים פה בכדור הארץ ולא מפריעים לאף אחד, הולכים למדבר חיים את החיים שלהם לא מפריעים לאף אחד בשום דבר, לא מפריעים לא עושים כלום מדי פעם מפריעים אבל לא מפריעים יותר מדי, אחרי תקופה מסוימת הם כבר לא היו חייזרים היית אומר זה חתולים זה בעלי חיים, הרי מה זה בעלי חיים בעלי חיים לא חייזרים אם נגיד עכשיו תיקח את כל בעלי החיים ותעלים אותם פתאום יבוא, תחשוב הפוך תחשוב נגיד אם היה כדור הארץ בלי בעלי
התאכזרות לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, צמחונות, אכילת בשר, טבעונות, התעללות בבעלי חיים, סאדיזם, סדיסטיות, לכל דבר יש הפך, שום דבר לא מחויב, התעללות בחלשים, התאכזרות לחלשים
... לבעלי חיים, אכזריות, רחמנות, צמחונות, אכילת בשר, טבעונות, התעללות בבעלי חיים, סאדיזם, סדיסטיות, לכל דבר יש הפך, שום דבר לא מחויב, התעללות בחלשים, התאכזרות לחלשים מהו הקשר בין האכזריות לבעלי חיים לשאלות מוסריות רחבות יותר? ההרצאה עוסקת בקשר שבין אכזריות לבעלי חיים, טבעונות, התעללות בבעלי חיים והיבטים מוסריים של אכילת בשר. אליעד כהן מתחיל בכך שהוא מציין את ההתעללות בבעלי חיים כבעיה מוסרית חמורה, אך מציע להסתכל על המהות של ההתנהגות האנושית כלפי בעלי חיים דרך פרספקטיבה רחבה יותר של אכזריות בחברה. הוא מציין שלמרות ששיחה על אכזריות לבעלי חיים יכולה להיראות כמשהו ברור, חשוב לשאול האם לא כל התנהגות של בני אדם כלפי יצורים אחרים נובעת מאותו מקור של אכזריות. הוא מדבר על ההתעללות בבעלי חיים כמעשה שכולל סאדיזם, אך שואל האם הסאדיזם הזה נמצא גם בתוך כל אחד מאיתנו, כשהוא מזכיר את ההתנהגויות האנושיות שמובילות לסבל של אחרים - גם אם מדובר בבני אדם וגם אם מדובר בבעלי חיים. מה משמעות ההתמודדות עם אכזריות כלפי בעלי חיים? בהמשך, אליעד מציין שמי שמתעלל בבעלי חיים פועל מתוך סדיזם, ושיש קשר ישיר בין תחושות פנימיות של חוסר יכולת להתמודד עם פחדים אישיים לבין ההתנהגויות האכזריות כלפי בעלי החיים. הוא מציע שכשאנחנו רואים התעללות, יש לנו נטייה להזדהות עם הסבל של בעלי החיים כי אנחנו בעצם מייחסים את הסבל הזה לעצמנו, מתוך תחושת פחד והזדהות רגשית. הוא מוסיף שהקושי להתמודדות עם סבל הוא תוצאה של סבל פנימי של כל אחד מאיתנו, ושבמקרים ... המציאות אלא למאבק פנימי של כל אדם מול עצמו. לדבריו, האנושות לא תמיד מודעת לפחדים ולסבל שהיא חווה בעצמה, ולכן תגובות כמו רחמים כלפי בעלי חיים או האשמת אחרים בהתנהגות אכזרית עשויות להיגרם מתוך פחד אישי או רגשות שליליים כלפי עצמנו. האם התעללות בבעלי חיים נובעת מבעיה מוסרית אוניברסלית? אליעד מדבר על הדילמה המוסרית של אכילת בשר והאם אנחנו בעצם אחראים למעשי ההתעללות בבעלי חיים רק משום שאנו צורכים בשר בתנאים של התעללות. הוא שואל האם יש הבדל בין התנהגות כלפי בעלי חיים לבין התנהגות כלפי דברים אחרים, כמו חפצים שאין להם רגשות. הוא מציין את הדמיון בין ההתנהגויות האכזריות כלפי בעלי חיים לבין האופן שבו אנחנו מתייחסים לדברים אחרים שמסביבנו, כמו חפצים שאנו לא מעריכים את כובד המשמעות שלהם. בהמשך, אליעד משלב את הרעיון של לא כל דבר הוא מחויב כדי להראות שלפעמים אנחנו שופטים את המציאות דרך תודעה מצומצמת או מוטה, ולא תמיד רואים את כל התמונה. הוא מסביר שהאדם שצורך בשר ומתעלל בבעלי חיים לא תמיד מודע לכך שהוא בעצם משדר חוסר אמפתיה כלפי כל החיים, גם אם הוא לא מודע לכך. כיצד התפיסה שלנו לגבי בעלי חיים משפיעה על ההתנהגות שלנו כלפי עצמנו? אליעד מציע שכשאנחנו רואים התעללות בבעלי חיים או משהו שמזעזע אותנו, הדבר נוגע בעצם לפחדים האישיים שלנו. הוא מציין שכשאנחנו מתעוררים לפחד מסוים, אנחנו לא בהכרח פועלים מתוך הבנה רציונלית של מה שקורה, אלא ... אנחנו לא יכולים להתמודד עם הפחדים שלנו, אנחנו נוטים להימנע מהם - וזהו המנגנון שמתנגד לכל שינוי אמיתי. מה המשמעות של העדפת ההתעללות בבעלי חיים? בהמשך, אליעד מציין את השאלות המוסריות שמלוות את ההתמודדות עם ההתעללות בבעלי חיים, והוא מציין שאנשים שמתמודדים עם סבל בעלי החיים בעצם משקפים את הדילמות הפנימיות שלהם. כל אדם שמנסה להבין את המוסריות של התנהגות כלפי בעלי חיים, צריך לשאול את עצמו כיצד הוא מתמודד עם סבלו האישי. אליעד מסביר את הצביעות של מי שמתנגד להתעללות בבעלי חיים, אך לא מסוגל להתמודד עם ההתנהגות האכזרית שהוא עצמו מפעיל כלפי עצמו או כלפי אחרים. לסיום, הוא מציע שכדי להבין את ההתנהגות האנושית כלפי בעלי חיים, צריך להסתכל על מערכת הערכים האישית שלנו ולבחון את השיפוטיות והאכזריות שמנחות אותנו. רק כשנבין את עצמנו, נוכל לראות את ההתעללות בבעלי חיים בהקשר רחב יותר ולהתמודד עם המוסריות של האכילה וההתנהגות כלפי בעלי
צמחונות, טבעונות, התאכזרות לבעלי חיים, אכילת בעלי חיים, צער בעלי חיים, מוסריות אוניברסאלית, מה מוסרי? מה לא מוסרי?
... טבעונות, התאכזרות לבעלי חיים, אכילת בעלי חיים, צער בעלי חיים, מוסריות אוניברסאלית, מה מוסרי? מה לא מוסרי? מהם עקרונות המוסריות הקשורים לצמחונות וטבעונות? במהלך השיחה נדונה השאלה אם כל התנהגות שמקורה בצרכים אנושיים, כמו אכילת בשר או שימוש במוצרי בעלי חיים, מהווה פעולה מוסרית או לא. המפגש היה ממוקד במוסריות אוניברסלית והשפעתה על מערכת הערכים האנושית. יש שיטות שונות שראו אכילת בעלי חיים כמעשה של התאכזרות, מכיוון שהיא גורמת לסבל ולקושי יצורים חיים חסרי אונים. באופן כללי, יש מי שטוען כי המוסריות של אכילת בעלי חיים נבדקת לאור התפיסה של צער בעלי חיים וההשפעה שלנו על יצורים אחרים הזקוקים להגנה. מהן הדעות השונות לגבי אכילת בעלי חיים? במהלך ההרצאה, הוצגו מספר גישות בנושא אכילת בעלי חיים. אחת הגישות טוענת כי יש לראות את האכילה כמעשה אכזרי, כיוון שמדובר במעשה שבו בעלי החיים לא יכולים להימנע ממנו ואינם יכולים למרוד במציאות בה הם משמשים מאכל לאדם. טיעון זה עלה מתוך הדיון אם בעלי החיים יכולים להיות שווים לבני אדם או לא. אחד הדוברים טוען כי אם לא ניתן לשאול את בעלי החיים את רצונם, יש מקום לשקול את האכזריות שבמעשה. האם בעלי חיים יכולים להיות שווים לנו? השיחה לא התמקדה רק בבעלי החיים עצמם, אלא גם בשאלה אם הם יכולים להיות שווים לבני אדם. היו דעות שטענו כי בעלי חיים אינם יכולים למרוד, כפי שעושה אדם, בכפייה עליהם לאכול אותם. בנוסף, במהלך השיחה עלה הנושא של הבחירה החופשית של בעלי החיים, אשר טוען אחד הדוברים כי בעלי חיים, כמו תרנגולות, לא יכולים לשאול על מנת להימנע להיות רכוש של בני האדם. מהו הגבול בין מוסר לאכזריות? אחת השאלות המרכזיות בשיחה הייתה האם אנו יכולים להחליט עבור בעלי חיים מה טוב להם, או האם עלינו להימנע ממעשים שנראים ככפייה עליהם. השאלה הזאת נגעה גם בהשפעה שלנו על בעלי החיים, במיוחד כשיש הנאה מהכוח שמצוי בידנו, ונוצר שיח סביב הגבול שבין מוסר לאכזריות. טענה אחת שהועלתה הייתה שההנאה שלנו מכוח זה, גורמת לנו לפגיעות מיותרות בבעלי חיים. האם כל אדם יכול להחליט מה טוב לו? עלתה השאלה האם כל אדם רשאי להחליט עבור עצמו מה נכון לו מבחינה מוסרית, או האם זהו שיקול של כלל החברה. בשיחה זו טענו הדוברים שמוסר איננו עניין פרטי, אלא יש להבין את השפעתו על הסביבה בה אנו חיים, ובמיוחד על היצורים חיים הסובלים מההחלטות שלנו. האם יש דעה מוסרית אחת נכונה? בהרצאה נבדקה השאלה אם עקרונות מוסריים ... לפעולותיו האישיות. השאלה המרכזית היתה האם אנו יכולים להסכים על עקרונות מוסריים או האם כל אדם צריך להחליט בעצמו מה טוב בעיניו. צמחונות וטבעונות צער בעלי חיים מה מוסרי ומה לא מוסרי? אכילת בעלי חיים והשלכות מוסריות שוויון בין בעלי חיים לאדם? האם כל אדם יכול להחליט מה טוב לו? מהו המוסריות הקשורה בצמחונות וטבעונות? בשיחה על צמחונות, טבעונות, התאכזרות לבעלי חיים, אכילת בעלי חיים וצער בעלי חיים, נדונה השאלה האם כל התנהגות שמקורה בצרכים אנושיים, כמו אכילת בשר או שימוש במוצרי בעלי חיים, מהווה פעולה מוסרית או לא. הדגש היה על מהות המוסריות אוניברסלית והשפעתה על מערכת הערכים ...
קורונה ותפישת המציאות של בעלי החיים, האם בעלי חיים מוטרדים מהקורונה? האם בעלי החיים דואגים למחר? האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? אושר של בעלי חיים, האם תינוקות מאושרים? לדאוג למחר, השכל של החתול, לחיות כמו בעל חיים
קורונה ותפישת המציאות של בעלי החיים, האם בעלי חיים מוטרדים מהקורונה? האם בעלי החיים דואגים למחר? האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? אושר של בעלי חיים, האם תינוקות מאושרים? לדאוג למחר, השכל של החתול, לחיות כמו בעל חיים
... ותפישת המציאות של בעלי החיים, האם בעלי חיים מוטרדים מהקורונה? האם בעלי החיים דואגים למחר? האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? אושר של בעלי חיים , האם תינוקות מאושרים? לדאוג למחר, השכל של החתול, לחיות כמו בעל חיים האם בעלי החיים מוטרדים מנגיף הקורונה? בעלי חיים אינם מפחדים מנגיף הקורונה. הם אינם חוששים מהסכנות האפשריות של העתיד, למרות שהמציאות מראה כי במקרים מסוימים קיימת סכנה ממשית לחייהם בעקבות המגפה. למשל, בעלי חיים המתגוררים בבית עלולים להיפגע אם בעליהם, שהם בני האדם, ייקלעו למצב כלכלי קשה או למחסור במזון בשל המשבר. למרות זאת, בעלי החיים אינם מודאגים מהאפשרות הזאת, משום שהיכולת שלהם לחשוב קדימה מוגבלת מאוד בהשוואה לאדם. למה בעלי חיים לא דואגים לגבי העתיד? בעלי חיים מוטרדים רק מהמצב הנוכחי, מהרגע שבו הם נמצאים עכשיו. הם אינם חושבים על מה ... יקרה עם צאצאיהם בעוד שנתיים. לעומת זאת, בני האדם מוטרדים לא רק מהעתיד הקרוב אלא גם מהעתיד הרחוק, לעיתים אפילו עד כדי דאגה למה שיתרחש לאחר מותם, כולל עניינים כמו חיים לאחר המוות, גלגול נשמות וקרמה. בעוד שבעל חיים חושש רק ברגע סכנה ממשי או כשהוא רעב באותו רגע, האדם נמצא בדאגה מתמדת, רחבה יותר וממושכת. האם בני אדם באמת מוטרדים יותר מבעלי חיים? לכאורה, מצבם של בני האדם נראה קשה יותר משל בעלי החיים, מפני שהם מוטרדים לא רק מהעתיד אלא גם מן העבר. אנשים יכולים לשאת עמם טראומות, חרמות מבית הספר ודאגות לגבי אירועים שיתרחשו בעתיד הרחוק. לעומת זאת, בעלי חיים חיים את הרגע ואינם זוכרים באופן ממשי את העבר או דואגים ממנו, אלא מגיבים באופן מיידי לסביבה. יחד עם זאת, חשוב לציין שלבעלי החיים יכול להיות סוג של התנאה במוח, שמזהירה אותם מסכנות מוכרות, אך זו אינה ... טובים שיקרו בעתיד או מזיכרונות נעימים מן העבר. כלומר, הדאגה מהעתיד ומהעבר מאפשרת לאדם ליהנות ולהתרגש במידה שווה כפי שהיא גורמת לו לדאגה. לעומת זאת, בעלי החיים אינם יכולים ליהנות בצורה זו, מאחר ואין להם מודעות ממשית לעבר או לעתיד. הם חיים באופן מיידי בלבד, ולכן אינם יכולים לשמוח מציפייה חיובית או להתרגש מזיכרונות טובים. האם ניתן לאמץ את תפיסת המציאות של בעלי החיים? אליעד כהן מציע לאדם לחשוב על עצמו לעיתים כמו בעל חיים , בדגש על השאלה האם דאגה תמידית לעתיד היא באמת הכרחית או רציונלית. אף שברור כי בני האדם הורגלו לחשוב כך כדי לשרוד, שכן דאגה לעתיד מאפשרת חיים ארוכים יותר, השאלה נשארת פתוחה - האם אדם כאינדיבידואל באמת צריך להיות ... תמידי ממה שיקרה בעתיד? הדוגמה המובהקת לכך היא ילד קטן שאינו מודאג מהעתיד, ועלול לרוץ לכביש ולהיפגע. התודעה של האדם מבוססת על דאגה לעתיד, אך ניתן לשאול האם החיים יכולים להיות שונים ואולי טובים יותר אם האדם היה פחות מוטרד, חי את הרגע ומגיב רק לאירועים המיידיים כפי שעושים בעלי החיים. אליעד מציע גם את האפשרות לחיות כמו חתול, ללא דאגות לגבי העתיד, מתוך מחשבה שמה שיהיה, יהיה - העיקר הוא הרגע הנוכחי. לסיכום, הפרספקטיבה של בעלי החיים מעניקה נקודת מבט שונה וחשובה לגבי האופן שבו בני אדם מתנהלים בחייהם. השאלה המרכזית שאליעד מציג היא האם הדאגה לעתיד, שמהווה חלק משמעותי בחיי האדם, היא מחויבת המציאות או שאולי ניתן לחיות בצורה אחרת, רגועה יותר, ולקבל את החיים כפי שהם, יום ביומו. האם בעלי חיים מאושרים יותר מבני אדם? האם תינוקות מפחדים מקורונה? איך לחיות את הרגע? האם אפשר ללמוד אושר מבעלי חיים? האם דאגה לעתיד היא הכרחית? לחיות את הרגע, לחיות כמו חתול, להיות כמו ...
צמחונות, טבעונות, אכילת בשר, סאדיזם, לא לאכול בשר, למה כן לאכול בשר? צער בעלי חיים, דומם מדבר, התעללות בחלשים, התעללות בחסרי ישע, התאכזרות לבעלי חיים, התעללות בבעלי חיים
... טבעונות, אכילת בשר, סאדיזם, לא לאכול בשר, למה כן לאכול בשר? צער בעלי חיים, דומם מדבר, התעללות בחלשים, התעללות בחסרי ישע, התאכזרות לבעלי חיים, התעללות בבעלי חיים למה אנשים בוחרים להיות צמחוניים? הדיון מתחיל בכך שלעיתים קרובות ... להיות קשור לתחושת משמעות או שליטה על חייו. האם צמחונות באמת קשורה לדאגה לבעלי חיים? הסוגיה המהותית שנדונה היא האם צמחונות נובעת רק מתוך רצון לא להזיק לבעלי חיים, או האם יש פה עניין אישי יותר של דימוי עצמי. אחד מההסברים הוא ... לא רוצים לראות את עצמם כרעים, כלומר, הם אינם רוצים להיות שותפים לפשע של הרג בעלי חיים. ברוב המקרים, אנשים חוששים כי אם הם ישתפו פעולה עם הרג בעלי חיים, זה יצור פער מוסרי ביניהם לבין עצמם, והם לא יוכלו להרגיש טוב עם ... בחירת צמחונות? אליעד מציין כי לעיתים אנשים בוחרים בצמחונות לא מתוך דאגה כנה לבעלי חיים, אלא משום שמדובר בהימנעות מכאב נפשי אישי. הרבה פעמים מדובר במנגנון ... רגשית. כלומר, האכילה של בשר גורמת לאדם הצמחוני להיזכר בכאב או סבל שהוא עצמו חווה בחיים, ולכן הוא בוחר להימנע מהאכילה כדי לא לחוות את התחושות הללו מחדש. ... בין צמחונות לדימוי עצמי מעניין לציין כי לא כל הצמחונים עושים זאת מתוך דאגה לבעלי חיים. אליעד מסביר שבחלק מהמקרים הצמחונים פשוט רוצים להימנע מהסבל הפנימי ... או לתחושת אשם? אליעד טוען כי לא תמיד הצמחונות נובעת רק מרצון להימנע מלהתעלל בבעלי חיים . לעיתים, מדובר במעין מנגנון הגנה פסיכולוגי שבו אדם לא רוצה להרגיש ... להימנע מכך על מנת לא להתמודד עם רגשות האשם שמציפים אותם. כיצד התעללות בבעלי חיים קשורה לתחושת פחד? כחלק מהדיון, אליעד מציין כי יש קשר ישיר בין התעללות בבעלי חיים לפחד ולכאב שבן אדם עשוי לחוות אם הוא היה במצב דומה. יש אנשים שמרגישים מאוד חזק את הסבל של בעלי החיים, וזה מציף אצלם את הפחדים האישיים שלהם. אנשים שמפחדים שהיו עלולים להתעלל בהם עשויים לפתח תחושות של שליטה או פחד בכל הנוגע להתנהלות שלהם עם בעלי חיים. האלמנט הפסיכולוגי כאן הוא מאוד חזק, כי ברגע שאדם רואה חיה סובלת, ... שהוא עצמו הרגיש במצוקה ובחוסר אונים. האם כל אחד יכול להבין את הסבל של בעלי החיים? כפי שמוסבר, אין תמיד את היכולת להבין את הסבל של בעלי החיים כמו שאנחנו מבינים את הסבל של בני אדם. הבעיה היא שגם כאשר אדם לא ... יש לו את הרגישות הנפשית להבין את מצבו של האחר. אליעד מסביר שכאשר מישהו מתעלל בבעל חיים, הוא בעצם משדר לרוב את תחושת האכזבה שלו כלפי עצמו, הוא מפצה את עצמו ... מסוימים. מהם המניעים האישיים מאחורי בחירת צמחונות? האם צמחונות קשורה לדאגה לבעלי חיים? הקשר בין צמחונות לדימוי עצמי האם באמת אין מקום לאכול בשר? מהו הסבל של בעלי חיים? כיצד פחד מעונש משפיע על בחירת צמחונות? האם צמחונים מרגישים אשם על ... אליעד עוסק בנושא הצמחונות והטבעונות, ותוקף את השאלות הקשורות לאכילת בשר, צער בעלי חיים והתעללות. במהלך השיחה, הוא מעלה מגוון נקודות ומחשבות, תוך שימוש ... אנשים בוחרים לא לאכול בשר. אחד מהנימוקים המרכזיים לצמחונות הוא ההבנה שצער בעלי חיים הוא רע. אליעד מציין כי לא תמיד ההחלטה נובעת ממקום של אכפתיות לחיות ... דאגה לעצמם ולסבל הפנימי שהם חווים כשבזמן האכילה הם נזכרים בכאב ובסבל של בעלי החיים. האם צמחונות היא דרך להתמודד עם רגשות של סבל? אליעד מציין גם כי יש ... לקבל את רעיון האכזריות ויכולים להיות מודעים לכך שהאכילה מבוססת על פגיעות בבעלי חיים, אך הם פועלים מתוך דימוי עצמי נמוך ומסיבות פסיכולוגיות. איך משפיעה ... מאכילת בשר כדי להימנע מההשלכה של פגיעות על אחרים, מתוך תחושת רשעות כלפי בעלי חיים. מהו המניע מאחורי ההרגשה כלפי בעלי חיים? אליעד מסביר את המניע מאחורי תחושת הצער כלפי בעלי חיים. כשאנשים רואים חיה סובלת, הם מרגישים כאב וצער משום שזה מזכיר להם את ... אחד יכול להרגיש סבל כפי שהוא היה מרגיש אם היו פוגעים בו. האם יש מקום לאכול בעלי חיים? אליעד שואל את השאלה האם יש מקום לאכול בעלי חיים, ומדוע יש אנשים שמעוניינים להימנע מכך. האם מדובר במניע מוסרי או בהבנה פנימית שכולנו שווים, כולל בעלי החיים? האם יש אמת בהשוואה בין אכילת בעלי
ילדים זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים
ילדים זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים
... זה שמחה, לגדל ילדים, לגדל בעלי חיים, ללמוד מבעלי חיים, ללמוד מילדים, תינוקות מתוקים, בעלי חיים מתוקים, למה אנשים אוהבים בעלי חיים? למה אנשים אוהבים ילדים? להביא ילדים למה אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים אוהבים ילדים ובעלי חיים, ומה יש בהם שמושך אותנו. הסיבה הבסיסית שהוא מציע היא שילדים ובעלי חיים מאפשרים לנו לראות פרספקטיבה אחרת על החיים שלנו, במיוחד ביחס למחויבויות ולתפיסות שלנו לגבי המציאות. כאשר אנשים מסתכלים על ילדים קטנים או על בעלי חיים, הם חווים סוג של שחרור או תחושת הקלה. ילדים קטנים, למשל, נתפסים כמתוקים כי בדרך כלל הם נראים שמחים, משוחררים מדאגות או ממחויבויות ... מתחבר לחלק שבו הוא עצמו חווה חופש ממחויבות, רגעים שבהם הדברים נראו פחות רציניים או פחות כבדים. איך ילדים מעניקים לנו פרספקטיבה על החיים? אליעד מסביר שהערך האמיתי של להסתכל על ילד קטן לא נובע רק מהכיף או השמחה הפשוטה שהוא מעורר, אלא בעיקר מהפרספקטיבה שזה נותן לנו על עצמנו ועל החיים שלנו. למשל, כשאנחנו רואים ילד שלא אכפת לו מדברים שמטרידים אותנו מאוד כמבוגרים, אנחנו נזכרים שבעבר גם לנו לא היה אכפת מאותם דברים. זה ... שמחים או רגועים ולא ילדים שבוכים או משתוללים, מכיוון שהם מתחברים לחלקים החיוביים והנעימים שבעברם. מה הקשר בין אהבת ילדים לאהבת בעלי חיים? אליעד מרחיב את הדיון גם לאהבת בעלי חיים, ומסביר שיש קשר הדוק בין הסיבה שאנשים אוהבים ילדים קטנים לבין הסיבה שהם אוהבים בעלי חיים. כאשר אנחנו מסתכלים על חתול, למשל, אנו רואים יצור ללא מחויבות, יצור שמבטא צורת חיים פשוטה, נטולת דאגות ואחריות מורכבת. בדיוק כמו ילדים קטנים, גם בעלי חיים מעוררים בנו תחושה של שחרור מחויבויות, כי אנחנו מזהים אצלם צורת חיים אחרת שבה הדברים המטרידים אותנו כבני אדם פשוט לא קיימים. הוא נותן דוגמה של צפייה בחתול שלא מוטרד מאותם דברים שמטרידים אותנו. אם אנחנו ... רגוע לחלוטין בזמן שלנו יש דאגות, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו - אם לחתול לא משנה, למה לי זה משנה? בעצם ההתבוננות בחתול או בכל בעל חיים אחר נותנת לנו הזדמנות לבחון מחדש את התפיסות והמחויבויות שלנו. כיצד אפשר ללמוד על עצמנו באמצעות ילדים ובעלי חיים? ההתבוננות בילדים ובעלי חיים מהווה כלי לחקירה עצמית עמוקה יותר. אליעד מציע שלא מספיק רק לחוות את ההנאה הרגעית מהם, אלא להשתמש ברגעים האלה כשער לשאלות פנימיות כמו: ... זה נובע. בדרך זו האדם יכול להבין טוב יותר את עצמו ואת המנגנונים הנפשיים שמפעילים אותו. מה המשמעות העמוקה של הפרספקטיבה הזו על החיים? אליעד מסביר שכל ההשוואות האלה, בין אדם לילד ובין אדם לחיה, מטרתן לעזור לנו להבין שבעצם כל הדברים שאנחנו מחויבים אליהם הם יחסיים ... אנחנו רואים שכל מה שאנחנו חושבים שמחויב ואמיתי הוא רק עוד פרספקטיבה אחת מתוך אינספור אפשרויות אחרות. באמצעות התבוננות בילדים ובעלי חיים אפשר להגיע לתובנה עמוקה שהמציאות, כפי שאנחנו חווים אותה, היא לא באמת מחויבת כפי שהיא נראית לנו. אליעד מסכם באמירה שבסופו של דבר, כל ההיבטים האלה - ילדים, בעלי חיים או כל דבר אחר - הם רק דרכים שונות להגיע להבנה שאף דבר אינו מוחלט, והכל יחסי. החופש שאנחנו חווים כשאנחנו מסתכלים על ילדים או בעלי חיים הוא ביטוי לתובנה הפנימית העמוקה הזו. למה אנשים אוהבים ילדים? איך ללמוד מבעלי חיים? מה גורם לתינוקות להיות מתוקים? איך בעלי חיים עוזרים לנו להשתחרר מדאגות? כיצד לקבל פרספקטיבה חדשה על החיים?
סיפורי התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן
סיפורי התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן
... התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן מהי המשמעות של חיים ארוכים והאם הם באמת טובים? ההבנה האנושית על זמן וגיל נבדקת בהרבה סיפורים, במיוחד בתנך, שם סיפורי חיים ארוכים של דמויות כמו אדם הראשון מציינים חיים שיכולים להיראות אינסופיים. השאלה שמועלת היא האם חיים ארוכים באמת טובים, או שמא, יש משהו עמוק יותר שמסתתר מאחוריהם. האם יש הבדל בין חיים ארוכים מאוד לבין חיים קצרים? הסיפור התנכי של אדם הראשון ושל הדורות שאחריו, שמתוארים ככאלה שחיו מאות ואלפי שנים, מעורר שאלה מדוע אלוהים קיצר את גילם של בני האדם למאה שנה. אליעד מציין, כי למרות שמדובר בחיים ארוכים, אין בהכרח בהם משהו טוב יותר. הכוונה היא שהשוואה בין חיים ארוכים מאוד לבין חיים קצרים, כמו למשל לשבת בכלא במשך חודש או שנה, אינה רלוונטית באמת. במילים אחרות, אדם שחי חיים של אלף שנה ימצא את הזמן קצר אם היה נמצא במצב של סבל מתמשך, בעוד שכשכולם חיים חיים ארוכים, המשמעות של זמן משתנה. כיצד המוח שלנו מפרש זמן? מה שנראה כזמן ארוך מאוד יכול להיראות אחרת אם כל החיים נמצאים במצב דמוי - כלא, שבו אין לאדם מקום לברוח או משהו שיכול לשבור את השגרה. לפי אליעד, זהו מצב שבו המוח פשוט לא מבחין בין זמן ארוך לבין זמן קצר, כי הכל הופך לחוויה שגרתית שמוכרת. האם זמן ארוך מאוד משנה את תפיסת החיים? כאשר בני אדם חיים אלפי שנים, הם לא ישתנו באמת. החיים עשויים להרגיש משעממים אם לא יהיה להם שינוי דרמטי, כי הם יתפסו את הזמן כשגרה, וזה מה שהופך את הזמן לאין סופי. אם כולם היו חיים אלף שנה, היה מדובר בזמן שגרתי, כזה שלא משאיר הרבה מקום לשינוי. לעומת זאת, אם כל בני האדם היו חיים מאה שנה בלבד, הם היו תופסים את הזמן כקצר ומוגבל. מה המסקנה לגבי החיים הארוכים בתנך? הסיפור התנכי עצמו, שבו אלוהים קיצר את חיי בני האדם, מציע נקודת מבט שמנוגדת לחשיבה המודרנית על חיים ארוכים. אליעד טוען שההבנה האנושית על חיים ארוכים אינה בהכרח נכונה. לפי התיאוריה שלו, כשיש למישהו חיים של אלף שנה, אין זה בהכרח משפר את איכות חייו, אלא להיפך, עשוי להוביל לתחושת שעמום. איך החיים הארוכים משפיעים על הבחירות של בני האדם? לפי אליעד, אם היו חיים של אלף שנה, כל פרט בחיים היה משתנה. לדוגמה, לא הייתה שום בעיה עם רכישת דירה או עם קביעת קריירה, כי הזמן היה בלתי מוגבל. הדבר גם היה משנה את הגישה לחיים, כי היינו מבינים שלא צריך למהר בשום דבר. אבל אם כולם היו חיים מאה שנה, הכל היה נראה אחרת. המשמעות של
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שעמום בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חיים, איך למצוא זוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להאמין בעצמך? איך לשתול מחשבות? איך לא להישחק בעבודה? איך לעשות יותר כסף? איך לקבל החלטות? איך לחנך ילדים? איך להצליח בראיון עבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם גירושין? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בזוגיות? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: חיים, איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אכזבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: בשביל מה לחיות? האם לדומם יש תודעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם אפשר לדעת הכל? אולי אנחנו במטריקס? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם הכל אפשרי? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה העולם קיים? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע בעולם? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם באמת הכל לטובה? למה לא להתאבד? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש בחירה חופשית? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי בתל אביב, מגשר, פסיכותרפיסט בתחום חיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 19_07_2025 השעה 03:57:24 - wesi1