... צמחונות בעד ונגד, אכילת בשר, למה כן לאכול בשר? רגשות של צמחים, האם לצמחים יש רגשות? רגשות של
בעלי חיים, אכילת ירקות, רגשות של דומם האם צמחונות וטבעונות עדיפות על אכילת בשר? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בדיון זה היא האם נכון או מוסרי לאכול בשר, והאם צמחונות או טבעונות ... המוכר בין טבעונים לאוכלי בשר. אליעד כהן אינו מציג עמדה חד - משמעית אלא מאפשר הבנה מעמיקה של שני הצדדים, תוך הצגת דוגמאות רבות והסברים מפורטים על הנושא. האם סבל של
חיות זהה לסבל של צמחים או אפילו של דוממים? אחת הטענות המרכזיות שאליעד מעלה היא שסבל הוא דבר יחסי מאוד. הוא מדגים זאת על ידי כך שהוא שואל, מדוע אנשים בוחרים להאמין שחיות סובלות אבל מתעלמים מכך שגם צמחים עשויים לסבול. הוא מדגים זאת באמצעות השוואה בין תגובה פיזית של
חיות לתגובה של צמחים: הוא טוען שגם צמחים מגיבים לסביבה, מתפתחים, ונוטים לעבר אור ושמש - מה שמוכיח שגם להם יש רצונות ואולי סוג מסוים של תחושות. אליעד מבהיר שהאמונה
שלבעלי חיים יש רצונות ותחושות יותר מלצמחים או לדוממים נובעת בעיקר מהזדהות של האדם עם מי שיותר דומה לו. הוא שואל שאלות פרובוקטיביות כמו: למה אתה לא אוכל בני אדם?, כדי להדגיש שהקרבה לבני אדם היא שיוצרת הזדהות גבוהה יותר, ולכן אנשים נוטים לראות את הסבל של
בעלי החיים כמשמעותי יותר. מהי משמעות השתתפות בפשע של אכילת בשר? אליעד דן בטענה של צמחונים וטבעונים לפיה מי שאוכל בשר משתתף למעשה בסבלם של
בעלי חיים. בתגובה לכך, הוא מציג את הטענה שגם מי שקונה מוצרי טקסטיל או אוכל ירקות משתתף בעקיפין בסבלם של אנשים - למשל עובדים זולים שמתוגמלים גרוע בחקלאות או בתעשיית הטקסטיל. הוא ... יותר? אליעד טוען שלא ניתן לקבוע באופן מוחלט שטבעונות מוסרית יותר, כי גם צמחים הם יצורים חיים, ואולי גם להם יש רגשות, למרות שאנחנו לא שומעים או רואים אותם מגיבים כמו
בעלי חיים. הוא מסביר שהאמונה שלנו בסבל של אחרים תלויה בעיקר בהזדהות שלנו איתם. ככל שיצור חי דומה לנו יותר, קל לנו להאמין שהוא סובל יותר. לכן אנחנו חושבים שקל יותר לצמח, ואפילו ... כמו תגובה של צמח לתנאי גידול, וטוען שהעובדה שהוא מגיב באופן כלשהו לתנאים סביבתיים מעידה על כך שגם לו יש סוג של רצון בסיסי וסבל בסיסי, אפילו אם לא דומה לזה של
בעלי חיים. מה ההבדל בין
בעלי חיים לבני אדם? בשלב מסוים אליעד שואל האם יש הבדל אמיתי בין האדם
לבעלי חיים. הוא טוען שההבדל נעוץ בעיקר ביכולת של האדם לפתח טכנולוגיה, אבל מבחינת רצונות ותחושות בסיסיות - אין הבדל מהותי. הוא מעלה שאלות פרובוקטיביות לגבי אריה שטורף בני אדם, וטוען ... לכך, כמו שאריות מסוגלים לטרוף. הוא טוען שגם בני אדם אינם תמיד חופשיים בבחירה שלהם לגבי אכילת בשר - הם כבולים להרגלים, לצרכים ביולוגיים ולרצונות שלהם, בדיוק כמו
בעלי החיים עצמם. אדם רעב לא תמיד יכול להימנע מלאכול בשר, בדיוק כפי שאריה לא יכול להימנע מלטרוף. האם הסבל הוא יחסי ומהו הקריטריון לסבל? אליעד מסביר כי הגדרת הסבל היא אישית מאוד. הוא שואל למשל, האם סבל של אדם שלא אוכל סטייק שרצה מאוד לאכול, פחות משמעותי מסבל של
חיה שנשחטת? הוא מדגיש כי הסבל תמיד יחסי לרצונות ולהזדהות שלנו, ולכן קשה ליצור סולם סבל אובייקטיבי מוחלט. הוא מסביר שכאשר אנחנו מגדירים סבל לפי מערכת עצבים, אנחנו מתעלמים מזה שגם לצמחים יש סוג של תגובות חשמליות. הוא משווה בין צרחות של
חיה לבין תגובות של צמח שמטפחים אותו, כדי להוכיח שהסבל הוא יחסי לאופן שבו אנחנו תופסים את האחר. האם אפשרי להיות מוסרי באופן מוחלט? הנקודה העיקרית שאליעד חוזר אליה פעמים רבות היא שלא קיימת החלטה מוסרית מוחלטת: כל פעולה שנעשה כרוכה בפגיעה כלשהי באחרים, בין אם
בעלי חיים, צמחים או אנשים אחרים. הוא טוען שאין אדם נקי לחלוטין מסבל שנגרם לאחרים, והטבעונות לא בהכרח פותרת את הבעיה אלא פשוט מעבירה את הסבל למקום אחר. בסיום הדיון, אליעד אינו מנסה ...