פיתוח החשיבה, למה להתעניין במה שלא מעניין אותך? איך למצוא עניין בכל דבר? איך ללמוד מכל דבר? איך לפתח את השכל מכל דבר? להסתכל על השכל שיש בכל דבר, חידות היגיון, תכנים של אליעד כהן שלא קשורים אליך, למה ללמוד מאליעד כהן בכל התחומים?
איך להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים?
כשאדם נתקל במידע או בתוכן שלכאורה לא מעניינים אותו, הוא יכול להתייחס אליהם בשתי דרכים עיקריות. הדרך הראשונה היא להסתכל על הדברים מנקודת מבט של פונקציונליות, כלומר, האם המידע שימושי לו באופן ישיר או לא. לדוגמה, אם אדם צופה בתוכנית בישול ואין לו עניין בבישול, או שומע הרצאה על ראיונות עבודה כאשר הוא בכלל עצמאי ואינו זקוק לכך, הוא יכול לחשוב שאין טעם להקשיב, מכיוון שהמידע לא יועיל לו באופן ישיר.
אליעד כהן מדגים זאת עם הדוגמה של לימוד השפה הטורקית, למשל כיצד אומרים "סבתא" בטורקית. מי שלא מתכנן לדבר טורקית עשוי להרגיש שזה מידע מיותר, מכיוון שאין לו תועלת מיידית. כך שאם האדם חושב במונחי פונקציונליות, הוא יבחר להתרחק מהמידע הזה.
מהו מידע מבוסס ידע ומה החיסרון שבו?
אליעד מסביר שיש סוגי מידע מבוססי ידע או זיכרון בלבד, כמו שפה חדשה, שמות של פרחים, תאריכים היסטוריים, וכדומה. לדוגמה, אין שום היגיון מיוחד מדוע המילה "סבתא" בטורקית היא כך ולא אחרת, או מדוע פרח מסוים נקרא בשם כזה ולא בשם אחר. אלו עובדות שניתן היה באותה מידה להחליף אותן בעובדות אחרות. המידע הזה תלוי אך ורק בזיכרון. כאשר אדם נחשף למידע מסוג כזה ואין לו בו צורך ישיר, הוא באמת מבזבז את הזמן שלו בלימוד כזה.
מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא מועיל?
לעומת זאת, יש סוג מידע אחר, המבוסס על הבנה והיגיון. מידע מסוג זה הוא לא סתם עובדות אקראיות, אלא הסברים המלמדים את השומע איך לחשוב, איך לפתור בעיות, ואיך להתמודד עם מצבים שונים. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו לקוח מתלונן שהמוצר יקר. השאלה איך לענות לו היא שאלה המבוססת על ניתוח והיגיון: מה עובר בראש של הלקוח, איך הלקוח חושב, ומה תהיה הדרך היעילה לענות לו. זה לא מידע שרירותי, אלא שיטה של חשיבה שאפשר להשתמש בה בתחומים נוספים רבים.
דוגמה נוספת היא מקרה שבו בראיון עבודה שואלים שאלות מפתיעות. גם כאן אין תשובה שרירותית, אלא הסבר הגיוני על איך להתמודד עם סיטואציה כזו. מידע כזה עוזר לפתח מיומנויות חשיבה, והוא שימושי באופן רחב יותר מאשר עובדות אקראיות.
איך ניתן לפתח חשיבה מכל תחום, גם מתחומים שנראים לא רלוונטיים?
אליעד מדגים כיצד אפשר למצוא היגיון ועניין בכל תחום, אפילו כאלה שלכאורה אינם קשורים לחיי היומיום של האדם. למשל, כשאדם צופה בסרטון על בניית בניין, מעבר לידע הטכני (שהוא מידע אקראי), אפשר למצוא הסברים יצירתיים של שיטות עבודה. באופן דומה, כשמישהו מלמד איך לקלף אננס, יש חלק של ידע כללי, אך יש גם היגיון בשיטות השונות לקילוף - לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות שאפשר לנתח ולהשוות. התבוננות כזו מלמדת איך לחשוב בצורה יצירתית ויעילה יותר.
גם בצביעת תקרה יש עשרות שיטות שונות, וכל שיטה מבוססת על היגיון מסוים. התבוננות וניתוח ההיגיון מאחורי הפעולות הפשוטות האלה יכול לשפר את החשיבה האנליטית של האדם.
למה כדאי להתעניין בכל דבר, גם אם הוא לא קשור ישירות לחייך?
למרות שיש נטייה לחשוב שמה שלא נוגע לאדם באופן ישיר אינו מעניין, אליעד ממליץ להתייחס לכל סיטואציה כאל תרגיל מחשבתי לפיתוח השכל. כשאדם מתעניין למה מישהו בחר לעשות פעולה מסוימת בדרך אחת ולא אחרת, הוא למעשה מתרגל ומפתח את כושר החשיבה שלו. כך הוא לומד להסתכל בצורה עמוקה יותר על העולם, מבין איך למצוא יתרונות וחסרונות בכל שיטה, ומפתח מיומנויות לפתרון בעיות.
אליעד מדגיש ש - 99.99% מהתכנים שהוא מעביר מבוססים על היגיון ולא על זיכרון או ידע שרירותי. גם כאשר הוא מדבר על נושאים שנראים כביכול לא קשורים, התוכן מתמקד בחשיבה ובפתרון בעיות, כך שההיגיון שמאחורי הדברים יכול להיות שימושי בכל תחום ובכל מצב בחיים.
איך אליעד כהן מצליח להבין בתחומים רבים?
אליעד מסביר שיכולת ההבנה שלו בנושאים מגוונים כל כך נובעת מכך שהוא ניגש לכל בעיה מנקודת מבט הגיונית ואנליטית. הוא לא זוכר המון עובדות אקראיות, אלא מנתח באופן שיטתי כל סיטואציה ובעיה. כאשר הוא נתקל בנושא חדש, הוא בודק כיצד אפשר לנתח אותו בצורה הגיונית, ולכן הוא מצליח ליצור רושם של הבנה ובקיאות בתחומים רבים, גם בלי ידע אקראי רב.
אליעד מעודד את השומעים להפסיק להתייחס לחיים כמשעממים, ולהתחיל לחפש את ההיגיון בכל דבר. מי שעושה זאת ילמד כיצד לפתח את השכל, ימצא עניין בתחומים מגוונים, ויפתח יכולות חשיבה מועילות ושימושיות לחייו.
כשאדם נתקל במידע או בתוכן שלכאורה לא מעניינים אותו, הוא יכול להתייחס אליהם בשתי דרכים עיקריות. הדרך הראשונה היא להסתכל על הדברים מנקודת מבט של פונקציונליות, כלומר, האם המידע שימושי לו באופן ישיר או לא. לדוגמה, אם אדם צופה בתוכנית בישול ואין לו עניין בבישול, או שומע הרצאה על ראיונות עבודה כאשר הוא בכלל עצמאי ואינו זקוק לכך, הוא יכול לחשוב שאין טעם להקשיב, מכיוון שהמידע לא יועיל לו באופן ישיר.
אליעד כהן מדגים זאת עם הדוגמה של לימוד השפה הטורקית, למשל כיצד אומרים "סבתא" בטורקית. מי שלא מתכנן לדבר טורקית עשוי להרגיש שזה מידע מיותר, מכיוון שאין לו תועלת מיידית. כך שאם האדם חושב במונחי פונקציונליות, הוא יבחר להתרחק מהמידע הזה.
מהו מידע מבוסס ידע ומה החיסרון שבו?
אליעד מסביר שיש סוגי מידע מבוססי ידע או זיכרון בלבד, כמו שפה חדשה, שמות של פרחים, תאריכים היסטוריים, וכדומה. לדוגמה, אין שום היגיון מיוחד מדוע המילה "סבתא" בטורקית היא כך ולא אחרת, או מדוע פרח מסוים נקרא בשם כזה ולא בשם אחר. אלו עובדות שניתן היה באותה מידה להחליף אותן בעובדות אחרות. המידע הזה תלוי אך ורק בזיכרון. כאשר אדם נחשף למידע מסוג כזה ואין לו בו צורך ישיר, הוא באמת מבזבז את הזמן שלו בלימוד כזה.
מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא מועיל?
לעומת זאת, יש סוג מידע אחר, המבוסס על הבנה והיגיון. מידע מסוג זה הוא לא סתם עובדות אקראיות, אלא הסברים המלמדים את השומע איך לחשוב, איך לפתור בעיות, ואיך להתמודד עם מצבים שונים. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו לקוח מתלונן שהמוצר יקר. השאלה איך לענות לו היא שאלה המבוססת על ניתוח והיגיון: מה עובר בראש של הלקוח, איך הלקוח חושב, ומה תהיה הדרך היעילה לענות לו. זה לא מידע שרירותי, אלא שיטה של חשיבה שאפשר להשתמש בה בתחומים נוספים רבים.
דוגמה נוספת היא מקרה שבו בראיון עבודה שואלים שאלות מפתיעות. גם כאן אין תשובה שרירותית, אלא הסבר הגיוני על איך להתמודד עם סיטואציה כזו. מידע כזה עוזר לפתח מיומנויות חשיבה, והוא שימושי באופן רחב יותר מאשר עובדות אקראיות.
איך ניתן לפתח חשיבה מכל תחום, גם מתחומים שנראים לא רלוונטיים?
אליעד מדגים כיצד אפשר למצוא היגיון ועניין בכל תחום, אפילו כאלה שלכאורה אינם קשורים לחיי היומיום של האדם. למשל, כשאדם צופה בסרטון על בניית בניין, מעבר לידע הטכני (שהוא מידע אקראי), אפשר למצוא הסברים יצירתיים של שיטות עבודה. באופן דומה, כשמישהו מלמד איך לקלף אננס, יש חלק של ידע כללי, אך יש גם היגיון בשיטות השונות לקילוף - לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות שאפשר לנתח ולהשוות. התבוננות כזו מלמדת איך לחשוב בצורה יצירתית ויעילה יותר.
גם בצביעת תקרה יש עשרות שיטות שונות, וכל שיטה מבוססת על היגיון מסוים. התבוננות וניתוח ההיגיון מאחורי הפעולות הפשוטות האלה יכול לשפר את החשיבה האנליטית של האדם.
למה כדאי להתעניין בכל דבר, גם אם הוא לא קשור ישירות לחייך?
למרות שיש נטייה לחשוב שמה שלא נוגע לאדם באופן ישיר אינו מעניין, אליעד ממליץ להתייחס לכל סיטואציה כאל תרגיל מחשבתי לפיתוח השכל. כשאדם מתעניין למה מישהו בחר לעשות פעולה מסוימת בדרך אחת ולא אחרת, הוא למעשה מתרגל ומפתח את כושר החשיבה שלו. כך הוא לומד להסתכל בצורה עמוקה יותר על העולם, מבין איך למצוא יתרונות וחסרונות בכל שיטה, ומפתח מיומנויות לפתרון בעיות.
אליעד מדגיש ש - 99.99% מהתכנים שהוא מעביר מבוססים על היגיון ולא על זיכרון או ידע שרירותי. גם כאשר הוא מדבר על נושאים שנראים כביכול לא קשורים, התוכן מתמקד בחשיבה ובפתרון בעיות, כך שההיגיון שמאחורי הדברים יכול להיות שימושי בכל תחום ובכל מצב בחיים.
איך אליעד כהן מצליח להבין בתחומים רבים?
אליעד מסביר שיכולת ההבנה שלו בנושאים מגוונים כל כך נובעת מכך שהוא ניגש לכל בעיה מנקודת מבט הגיונית ואנליטית. הוא לא זוכר המון עובדות אקראיות, אלא מנתח באופן שיטתי כל סיטואציה ובעיה. כאשר הוא נתקל בנושא חדש, הוא בודק כיצד אפשר לנתח אותו בצורה הגיונית, ולכן הוא מצליח ליצור רושם של הבנה ובקיאות בתחומים רבים, גם בלי ידע אקראי רב.
אליעד מעודד את השומעים להפסיק להתייחס לחיים כמשעממים, ולהתחיל לחפש את ההיגיון בכל דבר. מי שעושה זאת ילמד כיצד לפתח את השכל, ימצא עניין בתחומים מגוונים, ויפתח יכולות חשיבה מועילות ושימושיות לחייו.
- איך למצוא עניין בכל דבר?
- איך לפתח את השכל מכל דבר?
- איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר?
- מאיפה הידע של אליעד כהן?
- מידע תלוי היגיון לעומת מידע תלוי זיכרון
איך אפשר להסתכל על נושאים שנראים לא מעניינים?
ההתבוננות הראשונה מתמקדת בשאלה האם המידע שנחשפים אליו הוא פונקציונלי או לא. לפעמים רואים תוכנית בישול בטלוויזיה אבל אין עניין בבישול, או ששומעים הסבר על ראיונות עבודה למרות שכבר לא מחפשים עבודה. בשיטה הזו, אם הנושא לא רלוונטי למי שצופה או שומע, הוא נתפס כבלתי מועיל או בזבוז זמן. לדוגמה, אם מישהו מלמד איך אומרים בטורקית 'סבתא', אבל לא מתכננים לדבר טורקית, אפשר להחליט שזו אינפורמציה מיותרת.
מהו מידע מבוסס ידע וכיצד הוא משפיע על מידת העניין?
יש מידע שהוא בעיקרו מבוסס ידע או זיכרון. דוגמאות לכך הן לימוד שפה: בטורקית אומרים 'סבתא' בדרך מסוימת, אבל זה תלוי בשינון ולא בהיגיון. כך גם כשמספרים על שמות של פרחים, תאריכים שבהם הם גדלים, או פרטים על סוג חומר מסוים במלט. מידע כזה הוא במידה רבה אקראי: באותה מידה יכלו להיות לו פרטים שונים, וזה לא היה בהכרח סותר היגיון. אם אין לאדם עניין בשפה ספציפית או בפרחים מסוימים, ייתכן שזה ירגיש כמו בזבוז זמן להמשיך ללמוד זאת.
מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא חשוב?
בניגוד למידע המבוסס בעיקר על ידע כללי, יש מידע שמבוסס על הבנה והיגיון. לדוגמה, כאשר שואלים "מה כדאי לענות ללקוח שחושב שהמוצר יקר?" או "מה צריך לעשות כשהמראיין שואל שאלה מפתיעה?", התשובות כאן מבוססות על ניתוח מחשבתי: איך המוח חושב, איך מגיבים בצורה הגיונית, ואיך פותרים את הבעיה. מידע כזה הוא לא אוסף של עובדות אקראיות, אלא שיטה של חשיבה שאפשר ליישם במצבים שונים.
איך זה קשור לדוגמאות יומיומיות של בנייה, קילוף אננס או צביעת תקרה?
גם בתחומים שנראים לכאורה רחוקים מהחיים שלנו, אפשר למצוא היגיון שניתן ללמוד ממנו. אם רואים מישהו שמסביר איך בונים בניין, חלק מההסבר הוא ידע טכני על חומרי גלם. אבל יכול להיות גם הסבר מבוסס היגיון, כמו דרכים יצירתיות לערבב חומרים. באופן דומה, בקילוף אננס יש היגיון בשיטה שבה חותכים, יתרונות וחסרונות בכל שיטה, וכך לומדים לפתח חשיבה יצירתית.
מדוע כדאי להתעניין גם בדברים שנראים לא קשורים?
יש מי שיאמר שמה שלא קשור אליו לא מעניין אותו. אולם אפשר לראות בכל תחום תרגיל מחשבתי לפיתוח השכל: לברר למה מישהו בוחר בדרך פעולה מסוימת, להשוות יתרונות וחסרונות, ולפתח מיומנויות חשיבה. אם מציירים את התקרה, יש מאה שיטות לצבוע, ובכל שיטה אפשר למצוא היגיון אחר. כשמכירים את ההיגיון שבבסיס הפעולות, מגלים איך ליישם אותו גם בתחומים אחרים.
איך זה מתקשר לכך שרוב המידע שמועבר הוא מבוסס היגיון?
יש אנשים שמשיגים ידע רב בתחומים רבים בזכות התמקדות בהיגיון. במקום לשנן אינספור עובדות, הם מסתכלים על נושא באופן הגיוני, מחפשים פתרונות לבעיות ומנתחים תהליכים. כך נוצר רושם של בקיאות כללית, גם בלי שינון מרובה. אם עיקר התוכן מבוסס היגיון ולא ידע אקראי, אפשר ליישם את ההבנות בכל תחום ולמצוא עניין כמעט בכל נושא.
בסופו של דבר, אפשר להחליט מה מעניין ומה לא מעניין על בסיס פונקציונליות, אבל אפשר גם לחפש את ההיגיון שבכל דבר, וכך לפתח את החשיבה. מי שרוצה להעמיק, יכול לחפש איך למצוא עניין בכל דבר, איך לפתח את השכל בכל תחום ואיך להתבונן על העקרונות השכליים שבבסיס כל פעולה.
ההתבוננות הראשונה מתמקדת בשאלה האם המידע שנחשפים אליו הוא פונקציונלי או לא. לפעמים רואים תוכנית בישול בטלוויזיה אבל אין עניין בבישול, או ששומעים הסבר על ראיונות עבודה למרות שכבר לא מחפשים עבודה. בשיטה הזו, אם הנושא לא רלוונטי למי שצופה או שומע, הוא נתפס כבלתי מועיל או בזבוז זמן. לדוגמה, אם מישהו מלמד איך אומרים בטורקית 'סבתא', אבל לא מתכננים לדבר טורקית, אפשר להחליט שזו אינפורמציה מיותרת.
מהו מידע מבוסס ידע וכיצד הוא משפיע על מידת העניין?
יש מידע שהוא בעיקרו מבוסס ידע או זיכרון. דוגמאות לכך הן לימוד שפה: בטורקית אומרים 'סבתא' בדרך מסוימת, אבל זה תלוי בשינון ולא בהיגיון. כך גם כשמספרים על שמות של פרחים, תאריכים שבהם הם גדלים, או פרטים על סוג חומר מסוים במלט. מידע כזה הוא במידה רבה אקראי: באותה מידה יכלו להיות לו פרטים שונים, וזה לא היה בהכרח סותר היגיון. אם אין לאדם עניין בשפה ספציפית או בפרחים מסוימים, ייתכן שזה ירגיש כמו בזבוז זמן להמשיך ללמוד זאת.
מהו מידע מבוסס היגיון ולמה הוא חשוב?
בניגוד למידע המבוסס בעיקר על ידע כללי, יש מידע שמבוסס על הבנה והיגיון. לדוגמה, כאשר שואלים "מה כדאי לענות ללקוח שחושב שהמוצר יקר?" או "מה צריך לעשות כשהמראיין שואל שאלה מפתיעה?", התשובות כאן מבוססות על ניתוח מחשבתי: איך המוח חושב, איך מגיבים בצורה הגיונית, ואיך פותרים את הבעיה. מידע כזה הוא לא אוסף של עובדות אקראיות, אלא שיטה של חשיבה שאפשר ליישם במצבים שונים.
איך זה קשור לדוגמאות יומיומיות של בנייה, קילוף אננס או צביעת תקרה?
גם בתחומים שנראים לכאורה רחוקים מהחיים שלנו, אפשר למצוא היגיון שניתן ללמוד ממנו. אם רואים מישהו שמסביר איך בונים בניין, חלק מההסבר הוא ידע טכני על חומרי גלם. אבל יכול להיות גם הסבר מבוסס היגיון, כמו דרכים יצירתיות לערבב חומרים. באופן דומה, בקילוף אננס יש היגיון בשיטה שבה חותכים, יתרונות וחסרונות בכל שיטה, וכך לומדים לפתח חשיבה יצירתית.
מדוע כדאי להתעניין גם בדברים שנראים לא קשורים?
יש מי שיאמר שמה שלא קשור אליו לא מעניין אותו. אולם אפשר לראות בכל תחום תרגיל מחשבתי לפיתוח השכל: לברר למה מישהו בוחר בדרך פעולה מסוימת, להשוות יתרונות וחסרונות, ולפתח מיומנויות חשיבה. אם מציירים את התקרה, יש מאה שיטות לצבוע, ובכל שיטה אפשר למצוא היגיון אחר. כשמכירים את ההיגיון שבבסיס הפעולות, מגלים איך ליישם אותו גם בתחומים אחרים.
איך זה מתקשר לכך שרוב המידע שמועבר הוא מבוסס היגיון?
יש אנשים שמשיגים ידע רב בתחומים רבים בזכות התמקדות בהיגיון. במקום לשנן אינספור עובדות, הם מסתכלים על נושא באופן הגיוני, מחפשים פתרונות לבעיות ומנתחים תהליכים. כך נוצר רושם של בקיאות כללית, גם בלי שינון מרובה. אם עיקר התוכן מבוסס היגיון ולא ידע אקראי, אפשר ליישם את ההבנות בכל תחום ולמצוא עניין כמעט בכל נושא.
בסופו של דבר, אפשר להחליט מה מעניין ומה לא מעניין על בסיס פונקציונליות, אבל אפשר גם לחפש את ההיגיון שבכל דבר, וכך לפתח את החשיבה. מי שרוצה להעמיק, יכול לחפש איך למצוא עניין בכל דבר, איך לפתח את השכל בכל תחום ואיך להתבונן על העקרונות השכליים שבבסיס כל פעולה.
- איך למצוא עניין בכל דבר
- איך לפתח את השכל
- איך להסתכל על ההיגיון בכל דבר