אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חוויות ✔איך לא להשתגע? איך לא לאבד שליטה? פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, לפעול בלי היגיון, אני מתחיל לאבד שליטה, פחד מאיבוד שליטה, איבוד שליטה עצמית...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
9:55איך לא להשתגע? איך לא לאבד שליטה? פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, לפעול בלי היגיון, אני מתחיל לאבד שליטה, פחד מאיבוד שליטה, איבוד שליטה עצמית, חרדה מפני איבוד שליטה, תחושת אובדן שליטה
מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לעשות מעשים משוגעים?

קיימים שני סוגים עיקריים של פחד הקשורים לתחושת "שיגעון" או אובדן שליטה עצמית. הראשון הוא פחד להשתגע במובן הרחב, כלומר, החשש לאבד את השפיות לחלוטין, להגיע למצב שבו האדם אינו מודע למעשיו ופועל באופן לא הגיוני וללא שום שליטה. הסוג השני הוא פחד נקודתי וספציפי, שבו האדם חושש שיבצע פעולה לא הגיונית מאוד, פעולה שהוא עצמו תופס כפעולה משוגעת, אך מבלי לאבד את כל שפיותו.

לדוגמה, אדם שחושש שיפגע בילדיו ללא שום סיבה, או אדם שחושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב, אינו בהכרח חושש שהוא יאבד שליטה מוחלטת על עצמו, אלא שהפעולה הבודדת והספציפית הזו תקרה לו. ההבדל כאן משמעותי: האדם מודע שהוא עשוי להצטער מיד לאחר ביצוע הפעולה, אך עצם החשש שיבצע את הפעולה המשוגעת מטריד אותו מאוד.

איך להתמודד עם פחד לבצע פעולות לא הגיוניות?

כאשר מתמודדים עם פחד מפני ביצוע פעולה לא הגיונית, אליעד כהן מסביר שצריך להתייחס לפחד מכמה זוויות אפשריות:
  • ראשית, לבדוק את ההסתברות לכך שהפעולה באמת תתבצע. פעמים רבות, כשבודקים באופן הגיוני, ניתן להיווכח שמדובר באירוע שהסיכוי שיתרחש הוא נמוך מאוד.
  • שנית, לבדוק מה יקרה אם הפעולה בכל זאת תתרחש. הכוונה היא לקבל את האפשרות שבתרחיש הקיצוני ביותר זה אכן יקרה, ולהבין מה ההשלכות. לעיתים קרובות ההשלכות לא יהיו חמורות כפי שהאדם חושש.
  • שלישית, לחפש דרכים להקטין את ההסתברות שהאירוע הלא הגיוני יתרחש, על ידי הגברת מודעות ושליטה עצמית, והימנעות מפעולות אימפולסיביות או חסרות היגיון.
איך ניתן להקטין את הסיכוי להשתגע ולבצע פעולות אימפולסיביות?

אליעד כהן מדגיש שכדי להקטין את הסיכון להשתגע, האדם חייב לפתח את החשיבה ההגיונית שלו ולהגביר את המודעות שלו לפעולות שהוא מבצע. ככל שאדם יותר חכם ומחושב, כך פוחת הסיכוי שלו לבצע פעולות לא הגיוניות ואימפולסיביות.

הוא מתאר שני סוגי גישות שאנשים נוקטים בהן ביחס לפעולותיהם:
  • הגישה הראשונה: אדם עושה כל פעולה שעולה בראשו, אלא אם כן מוכיחים לו שהפעולה אינה טובה. גישה זו מגדילה את הסיכון לפעולות אימפולסיביות וחסרות היגיון.
  • הגישה השנייה: האדם אינו מבצע שום פעולה, אלא אם כן הוא בטוח שהיא נחוצה, חיונית, ומועילה עבורו. גישה זו מפחיתה משמעותית את הסיכוי להשתגע, כי היא בנויה על מנגנון של שליטה עצמית ובדיקה מוקדמת של כל פעולה לפני ביצועה.
איזה הרגלים מגדילים את הסיכון לאיבוד שליטה עצמית?

אליעד מסביר שישנם הרגלים מסוימים, התנהגויות מסוימות, וגישות מסוימות, המגדילות את הסיכוי שהאדם יפעל בצורה אימפולסיבית ולא הגיונית:
  • פעולות שמתבצעות מתוך הרגל בלבד, בלי בדיקה של הסיבה להן, מעלות את הסיכון לאיבוד שליטה עצמית.
  • פעולות המבוצעות מתוך "אמונה עיוורת" או מתוך ציות לסביבה ("ככה אמרו לי", "ככה כולם עושים") הן חסרות היגיון ומסוכנות יותר, כי הן אינן מלוות בבדיקה הגיונית ובמחשבה מודעת.
  • כל פעולה שנעשית רק מתוך דחף רגעי ללא בחינה עמוקה ("כי בא לי"), מגבירה את האפשרות לאבד שליטה בעתיד, שכן האדם מתרגל לאימפולסיביות חסרת בקרה.
איך להגיע לאיזון בין שליטה עצמית לחופש פעולה?

לפי אליעד, האדם צריך למצוא איזון בין שליטה עצמית מוחלטת (כלומר לא לפעול כלל עד שברור לו שהפעולה מועילה) לבין חופש פעולה מוחלט (לעשות כל פעולה בלי בדיקה כלל). שני הקצוות האלו מסוכנים: הקצה הראשון גורם למגבלות רבות ומיותרות, ואילו הקצה השני מוביל לאיבוד שליטה מוחלט, משום שהאדם הופך לעבד של הדחפים והרצונות שלו.

המסקנה היא שהאדם צריך לייצר מנגנון מאוזן שבו הוא מודע לפעולותיו, חוקר אותן ובודק אותן, אבל לא מגביל את עצמו בצורה קיצונית.

איך להפחית את הפחד להשתגע בצורה מעשית?

אליעד כהן מסכם את ההסבר באמירה ברורה: אדם שחושש להשתגע צריך לפתח מודעות לפעולות שהוא עושה, לבדוק באופן עקבי מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, ולחזק את החשיבה ההגיונית והסיבתית שלו. הדרך לכך היא לא לבצע אף פעולה באופן אוטומטי, אלא רק לאחר שהובן מדוע היא חיונית. אמנם הוא ממליץ על כך בחצי חיוך ("אל תקום מהכיסא בבוקר בלי לדעת למה"), אבל המסר ברור: להימנע ככל האפשר מפעולות חסרות סיבה או מתוך הרגל בלבד.

ככל שהאדם מתרגל יותר חשיבה ביקורתית, וככל שהוא שואל את עצמו יותר פעמים "למה אני עושה את מה שאני עושה?", כך הוא מוריד משמעותית את הסיכוי לאיבוד שליטה ולביצוע פעולות לא הגיוניות או "משוגעות".
פחד להשתגע - ניתוח והבנה מעמיקה

קיים מצב שבו אדם מפחד להשתגע, אך יש להבחין בין שני סוגים של פחד זה.

שני סוגים של פחד להשתגע
  • יש אדם שחושש ממצב שבו הוא יאבד שליטה מוחלטת על עצמו, ייצא מדעתו, ולא יהיה מודע למעשיו. הוא חושש ממצב של התפרקות מנטלית מוחלטת, שבה הוא יהיה חסר כל בקרה עצמית ויפעל ללא שליטה או מודעות.
  • לעומת זאת, יש מי שלא חושש מהתפרקות כללית, אך כן מפחד לבצע מעשים ספציפיים הנתפסים כלא הגיוניים או "משוגעים". כלומר, הוא חושש שבעתיד תעלה בו דחף לבצע פעולה חריגה מאוד, כזו שבדרך כלל רק "משוגעים" עושים, אף שהוא מודע להשלכותיה.
דוגמאות לפחדים מסוג זה

דוגמה קלאסית היא הורה שחושש שהוא עלול יום אחד לפגוע בילדו ללא סיבה. הפחד כאן אינו בכך שהוא יהפוך למשוגע לחלוטין, אלא בכך שברגע מסוים תעלה בו מחשבה והוא יפעל לפיה באופן לא הגיוני. דוגמה נוספת היא אדם החושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב. הוא לא מפחד מאובדן מוחלט של שפיותו, אלא שהוא ירגיש דחף פתאומי לבצע משהו לא הגיוני ויעשה זאת.

התמודדות עם הפחד

כאשר אדם מפחד מהאפשרות שיבצע פעולה חסרת היגיון, ניתן להתייחס לכך מכמה זוויות:
  • לשאול: "מה ההסתברות שזה יקרה?" ולהבין שמדובר באירוע נדיר מאוד.
  • לבדוק: "מה יקרה אם זה כן יקרה?" ולנסות להמעיט מחשיבות הפחד בכך שמקבלים את האפשרות שזה יקרה.
  • לבחון כיצד ניתן להקטין את הסיכוי שזה יקרה - האם יש דרכים להגביר שליטה עצמית ולהפחית דחפים אימפולסיביים?
הקשר בין רמת היגיון לשיגעון

באופן כללי, אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע על ידי כך שיהפוך לחכם יותר. אדם שחושב ומתנהל בהיגיון, מקטין משמעותית את הסיכוי לפעול באימפולסיביות חסרת פשר.

התנהגות והרגלים המשפיעים על הסיכוי להשתגע

כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: האם אדם מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא יפסיק, או האם הוא נמנע מפעולה עד שיוכיחו לו שהיא נחוצה?
  • אם אדם נוהג לבצע כל פעולה שעולה על דעתו עד שיוכיחו לו שהיא מזיקה, יש לו סיכוי גבוה יותר לבצע דברים חסרי היגיון - כלומר, להשתגע.
  • לעומת זאת, אם אדם מתרגל לא לבצע שום פעולה עד שהוא בטוח שהיא הכרחית ומועילה, הסיכוי שלו לפעול באופן בלתי צפוי קטן משמעותית.
איך להפחית את הסיכון להשתגע?

כדי להקטין את הסיכוי לפעול ללא היגיון, כדאי להימנע מפעולות אוטומטיות או אימפולסיביות ללא בחינה מעמיקה של הסיבות והתועלת שבהן. כלומר:
  • להפסיק לפעול מתוך הרגלים עיוורים או כי "ככה עושים".
  • להימנע מלפעול מתוך אמונה עיוורת, אלא לבדוק כל פעולה לפני ביצועה.
  • לא לפעול סתם כי "בא לי", אלא לבדוק את ההשלכות של כל פעולה.
איזון בין שליטה מוחלטת לחופש פעולה

מצד אחד, אם אדם יחליט לא לעשות שום דבר עד שיוכיחו לו שזה מועיל, הוא עלול להיות מוגבל מאוד. מצד שני, אם הוא יעשה כל מה שבא לו מבלי לחשוב, הוא עלול להיכנס למצב שבו הוא שבוי בתשוקותיו ואינו מסוגל להתנגד לדחפים שלו. לכן, המטרה היא ליצור איזון בין חופש פעולה לבין שליטה מודעת בהחלטות.

המסקנה

אם אדם חושש שהוא עלול להשתגע, עליו לבדוק כיצד הוא מקבל החלטות ולוודא שהוא לא פועל מתוך דחפים בלתי מבוקרים. חיזוק החשיבה ההגיונית, הטלת ספק בפעולות אימפולסיביות, והימנעות מהרגלים חסרי היגיון - כל אלו יקטינו את הסיכון לפעול בטירוף רגעי ולבצע פעולות לא רצויות.
עכשיו יש בן אדם שמפחד להשתגע יכול להיות כזה דבר?

ש: כן.

אליעד: יכול להיות כזה דבר אוקי עכשיו בתוך הרובריקה של פחד להשתגע יש תת סעיף שנקרא פחד לעשות דברים משוגעים יש אחד שמפחד להשתגע לצאת מדעתו ויש אחד שמפחד שהוא יעשה דברים שהם עצמם משוגעים הוא לא מפחד להשתגע ואז להיות משוגע הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דברים לא הגיוניים.

ש: אבל זה נחשב להשתגע.

אליעד: לא יש בן אדם שאומר "אני מפחד להשתגע" במובן של "אני מפחד שפתאום אני לא אהיה מודע לעצמי לא אשלוט בעצמי ואעשה דברים" ויש בן אדם שהוא לא מפחד מזה אבל זאת הסתעפות של זה הוא אומר "אני מפחד שפתאום אני בטעות אעשה x" וה - x הזה הוא x שרק משוגעים עושים אותו.

ש: אבל אז הוא יהפוך למשוגע.

אליעד: כן אבל זה x זה לא "יצאתי מדעתי ופתאום עשיתי דברים" אלא "עשיתי משהו ואפילו אחרי שנייה אני מצטער שעשיתי אותו".

ש: מה שאתה אומר לי זה כאילו מזכיר לי מה קדם לפני מה.

אליעד: לדוגמה נגיד אבא שמפחד שבטעות הוא יהרוג את הילד שלו סתם הוא אומר "אם פתאום אני אהרוג אותו" אוקי "ואם פתאום אני ארצה לפגוע בעצמי" יפה ואז נשאלת השאלה.

ש: אבל מבחינתו הוא חושב.

אליעד: לא אבל זה לא "אני אשגע" במובן של "אני פתאום לא שולט בעצמי ואני פתאום עושה דברים בלי היגיון" יש בן אדם שאומר "אני מפחד להשתגע" במובן של "אני מפחד שפתאום אני לא אשלוט בעצמי ופתאום אני אעשה דברים שמשוגע עושה ואני לא יודע מה עובר עלי ופתאום אני עושה פעולות" זה אחד זאת חרדה אחת יש חרדה אחרת שבן אדם לא מפחד מזה אבל הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דבר שהוא משוגע לעשות אותו יש מלא דברים שבן אדם לא עושה אותם כי הם לא הגיוניים הוא מפחד שהוא יעשה אותם. מה אתה נגיד עושה לא הגיוני מה אתה לא עושה שהוא לא הגיוני?

ש: מה אני לא עושה דברים?

אליעד: כן נגיד אתה לא הולך יחף ברחוב הולך יחף ברחוב?

ש: כן עכשיו עלתה לי מחשבה לדוגמה פעם שהיה לי פחד כזה מוריד את הבגדים מתחיל להיות ברחוב.

אליעד: נכון סבבה.

ש: לדוגמה עברה לי מחשבה כזאת.

אליעד: יפה אז זה לא פחד להשתגע במובן שהשתגעת לגמרי השתגעת במובן מסוים, יפה עכשיו מה עושים עם זה.

ש: אומרים לו כן יש סיכוי.

אליעד: אז מה שאתה אומר זה אומרים לו יש סיכוי אז יש לנו סיכוי וסיכון הולכים על הסיכוי יש סיכון, שנייה אז אתה הולך על האופציה של הסיכון למה אתה מפחד שזה יקרה אז מה אם זה יקרה ואז מה אם זה יקרה נכון.

ש: מה ההסתברות.

אליעד: בסדר אתה אומר אוקי מה אתה מפחד שיקרה אז מה אם זה יקרה זה מה שאתה אומר אבל האם זאת כל האמת לא יש עוד אמת יש אמת שגם אפשר לשנות את המציאות אפשר לגרום להקטין את הסיכוי שזה יקרה השאלה היא איך בן אדם מקטין את הסיכוי שלו להשתגע באופן כללי ובאופן פרטי.

ש: כללי ופרטי לא הבנתי.

אליעד: כללי הכוונה שהוא לא פתאום השתגע לגמרי ופרטי הכוונה איך אנחנו נקטין את הסיכוי שתעשה פעולות של משוגעים אז איך בן אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע תשובה על ידי שהוא יהיה יותר חכם ככל שתהיה יותר חכם ככה יש יותר סיכוי שלא תשתגע כחכם והמשוגע משני הקצוות זה א' תשובה גנרית כללית אוקי אבל יש פה עוד שכל השכל בעוד רמה נוספת, אוקי תסתכלו בעיקרון יש נטל ההוכחה על מי הוא מוטל על מי נטולה חובת ההוכחה עכשיו כשבן אדם רוצה לעשות פעולה יש בן אדם שאומר כזה דבר "אני רוצה לעשות פעולה אני עושה אותה למה אני עושה אותה כי זה עושה לי טוב מה עושה לי טוב כי אני רוצה לעשות אותה ואת זה שאני רוצה לעשות אותה זאת הסיבה שאני עושה את הפעולה ואני בעצם כל דבר שאני רוצה לעשות אני עושה אלא אם כן יוכיחו לי שזה רע".

יש בן אדם שאצלו זה הולך הפוך הוא אומר "אני שם את נטל ההוכחה על לעשות" הראשון אמר "אני שם נטל ההוכחה על לא לעשות זאת אומרת אני עושה הכל אלא אם כן יוכיחו לי לא לעשות" יש אחד שאומר "אני לא עושה שום דבר אלא אם כן יגידו לי שאני חייב לעשות אני לא עושה כלום משום דבר לא יצא לי שום דבר אני לא עושה שום דבר בשום נושא אני לא אעשה משהו אלא אם כן אני אהיה חייב לעשות אותו", עכשיו למי יש יותר סיכוי להשתגע להוא שמרגיל את עצמו לעשות כל דבר אלא אם כן מוכיחים לו שלא דהיינו, הוא שם את נטל ההוכחה על הלא לעשות או ההוא שאומר "אני לא עושה שום דבר אלא אם כן אני מוכיח לעצמי שאני חייב לעשות אותו ומוכרח לעשות אותו ואם לא אני לא עושה אותו".

ש: הראשון יחסית.

אליעד: הראשון יש יותר סיכוי להשתגע כי מה זה להשתגע להשתגע זה בעצם לעשות דבר שלא מביא לך תועלת מה זה משוגע מישהו שעושה פעולות לא הגיוניות מה הופך פעולה ללא הגיונית שהיא לא מביאה לך תועלת זאת אומרת אז למה עשית אותה כי רצית זאת אומרת שעשית כי רצית למרות שהיא לא מביאה לך תועלת, זאת אומרת שאם אתה מפחד להשתגע מה שאתה צריך לעשות זה ללכת לכיוון השני תרגיל את עצמך לא לעשות פעולות סתם כי בא לך אם בן אדם עושה פעולות סתם כי בא לו זה מגדיל את הסיכוי שיום אחד הוא יעשה סתם כי בא לו משהו שידפוק אותו.

לעומת זאת אם בן אדם מרגיל את עצמו לא שום דבר סתם כי בא לו אלא רק אחרי שיש חמש סיבות למה לעשות ורק אחרי שהוא בטוח שזה טוב ורק אחרי שהוא בדק מאה בדיקות יש פחות סיכוי שהוא ישתגע, מה זה אומר לענייננו אנו איך מחדדים את זה בן אדם לדוגמה פועל מתוך הרגל זאת פעולה שהיא לא כל כך סיבתית למה אתה עושה את הפעולה כי אתה עכשיו רוצה לעשות אותה כי אתה עכשיו יש לך חיסרון ואתה חושב שאם תעשה את זה זה יביא לך תועלת או כי אתה רגיל אם בן אדם עושה דברים כי הוא רגיל זה בעצם נקרא לפעול בלי סיבה, אם בן אדם נגיד עושה דברים "כי ככה אמרו לי" זה בלי סיבה אם בן אדם עושה דברים כי ככה הוא מאמין זה בלי סיבה אם הוא עושה כי אשתו אמרה לו זה בלי סיבה.

ככל שהבן אדם מרגיל יותר ויותר לעשות דברים בלי לחקור למה הוא עושה אותם זה מגדיל את הסיכוי שלו להשתגע זאת באמת האמת בן אדם שעושה דברים בלי חוש בקרה "ולמה אני עושה אני חייב לעשות לא צריך לעשות מה ההיגיון בזה מה יצא לי מזה זה טוב זה לא טוב מי אמר שזה טוב, אז מה אם בא לי אולי זה לא טוב אולי אני לא צריך" מי שלא עושה את זה זה באמת מגדיל את הסיכוי שלו להשתגע ולכן צריך לעשות פרסה לכיוון ההפוך לנסוע מעכשיו אתה לא עושה דברים בלי להבין אתה לא עושה כלום שב על הכיסא אל תקום בבוקר בלי שאתה מבין למה, לקחתי את זה להקצנה לכיוון השני.

ש: לגמרי לקחת את זה רחוק.

אליעד: אז מה.

ש: כולנו בערך לא מכוון לזה.

אליעד: אז מה זאת המטרה שלא תקומי מהכיסא שיהיו כבישים פנויים. אוקי עכשיו עוד פעם מה האמת שבן אדם שיגיד "אני לא עושה כלום אלא אם כן שיוכיחו לי שזה טוב" גם זאת בעיה אז הוא גם לא יעשה כלום יש פה כל מיני בעיות זה פעם לפני כמה וכמה פגישות נתתי איזה תרגיל פה לשיעורי בית לבדוק מי ידפק יותר ההוא שאומר "אני עושה כל דבר אלא אם כן יוכיחו לי למה לא" זוכרים שהיה סיפור כזה או שגם השאלה נשכחה, בכל מקרה הייתה פעם שאלה כזאת מי יסבול יותר ההוא שאומר "אני לא עושה כלום עד שלא מוכיחים לי למה כן" ההוא שאומר "אני עושה כל דבר עד שיגידו לי למה לא" שניהם יסבלו שניהם ישתגעו בן אדם צריך את שני המנגנונים.

אם בן אדם יגיד לעצמו "אני עושה כל דבר אלא אם כן יוכיחו לי למה לא" בעיקרון הוא יכול לעשות כל דבר ואף פעם אי אפשר להוכיח לו שלא כל דבר שיוכיחו לו שלא הוא יגיד למה לא ולמה לא ואז הוא ירגיש רע כי אז הוא ירגיש שהוא מחויב לרצון שלו כי המחשבה שאומרת "למה לי לעשות את זה תוכיח לי שאני צריך לעשות את זה" היא מגנה על הבן אדם מהשעבוד להשתעבד לרצון שלו לעשות כל מה שבא לו בזכות זה שאתה לא מאפשר לעצמך לעשות מה שבא לך בזכות זה אתה חופשי לא להיות משועבד לעשות מה שבא לך כי אם בן אדם אומר "מעכשיו אני עושה מה שבא לי וזהו" אז זה מגניב מצד שני אתה עכשיו לא יכול לא לעשות משהו שבא לך אתה כל הזמן צריך לעשות את מה שבא לך וזאת גם צרה צרורה בא לך תעשה ובא לך תעשה אתה לא יכול להתנגד אתה אומר "בא לי אני צריך לעשות".

לכן איך מנטרלים את זה אומרים "רגע אבל למה שאני אעשה את זה מה יצא לי מזה" זה כמו להגיד "אני לא עושה עד שאני לא מבין מה יצא לי מזה" נטל ההוכחה הוא "אני לא עושה עד שאני לא אבין מה יצא לי מזה" ואז הבן אדם יכול להגיד "טוב אני לא צריך לעשות" מצד שני עכשיו זה מגביל אותך "מה אני לא יכול לעשות סתם כי בא לי מה אני כל דבר חייב שיצא מזה משהו אני רוצה לעשות מה שבא לי מה עכשיו אני צריך לראות מה יצא לי מזה" ולכן בסוף צריך איזון ולכן לענייננו אנו אם בן אדם מפחד להשתגע שישאל את עצמו מה מאפיין משוגע משוגע מאפיין שהוא עושה דברים ללא היגיון אתה רוצה להקטין את הסיכוי שתשתגע תתחיל לפעול בהיגיון לא בא לך לפעול בהיגיון אתה כבר משוגע כרגע חכה שגם השיגעון הזה יעלה לך בעוד הרבה נזקים. הבנו את הסיפור?
לנהל כמה פגישות מפחד לעשות איך לשפר את החשיבה לדעת לחקור חרדות לא רציונליות לשפר יכולות שכליות לפחד להשתגע פיתוח השכל זוויות אובדן אובדן שליטה אובדן שפיות איבוד איבוד שליטה איבוד שליטה עצמית איך לא לאבד איך לא לאבד שליטה איך לא להשתגע אני מתחיל לאבד שליטה בלי היגיון היגיון הרגשה הרגשה של אובדן שליטה הרגשת הרגשת אובדן שליטה חוויה חוויות חווית חרד להשתגע חרד משיגעון חרדה חרדה לאבד חרדה לאבד שליטה חרדה להשתגע חרדה מאובדן שליטה חרדה מאיבוד שליטה חרדה מפני חרדה מפני איבוד שליטה חרדה משגעון חרדות טיפש לא לאבד שליטה לא להשתגע לאבד לאבד את השפיות לאבד שליטה להשתגע ללא היגיון לפחד לאבד לפחד להשתגע לפעול לפעול בלי היגיון מפחד לאבד מפחד לאבד שליטה מפחד להשתגע מפחד מאובדן שליטה פחד פחד לאבד פחד לאבד שליטה פחד להשתגע פחד מאובדן שליטה פחד מאיבוד פחד מאיבוד שליטה פחד מלאבד פחד מפני פחד מפני איבוד פחד מפני איבוד שליטה פחד משגעון פחד משיגעון פחדים רגש רגשות שיגעון שליטה שליטה עצמית תחושה תחושה של אובדן שליטה תחושות תחושת תחושת אובדן תחושת אובדן שליטה
איך נוצרת התאהבות דמיונית? מהי שנאה דמיונית? איך לחזק אהבה? איך להיות חלק מהטוב של מישהו? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחזק אהבה? איך ליצור חוויות טובות? איך ליצור קשר רגשי?
... התאהבות דמיונית? מהי שנאה דמיונית? איך לחזק אהבה? איך להיות חלק מהטוב של מישהו? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחזק אהבה? איך ליצור חוויות טובות? איך ליצור קשר רגשי? וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לחזק אהבה של מישהו כלפיך ולגרום לו לאהוב אותך ולהתאהב בך? ואיך נוצרת התאהבות דמיונית? ואיך נוצרת ... יוצר התאהבות? ואיך באפשרותך ליצור משיכה והתאהבות? ועוד. וכפי שכבר הסברתי, האדם אוהב את מה שעושה לו טוב. והאדם נקשר למה שגורם לו להרגיש טוב. והמוח של האדם לא תמיד יודע לזהות מה אחראי לתחושת הטוב שלו. אבל המוח כן יודע לזהות, איזה ישויות היו, כאשר הוא הרגיש טוב. ואז המוח מחבר את הישויות האלו, לתחושת הטוב שלו. ולכן ממילא, עליך לנסות ליצור כמה שיותר חוויות טובות, עם מישהו שאתה רוצה שיאהב אותך. כי אז אתה הופך להיות חלק מהטוב שלו. כי נוצרת לו התניה, שאיתך, טוב לו. ומכאן ניתן ללמוד עוד טיפ, שאומר, שבאפשרותך להיות חלק מתחושת הטוב של מישהו, לא רק על ידי זה שתהיה איתו בפועל בסיטואציות שעושות לו טוב, אלא שבאפשרותך להפוך להיות חלק מתחושת הטוב שלו, גם על ידי זה שתהיה איתו כאשר הוא מרגיש טוב, בדמיון שלו. זא שהאדם יכול להרגיש טוב, או כאשר בפועל הוא בסיטואציה שעושה לו טוב, לדוגמה: טיול מסעדה סרט תחביב כלשהו שעושה לו טוב, דהיינו, סיטואציה שבה בפועל האדם מרגיש טוב. אבל האדם יכול להרגיש טוב גם בדמיון שלו. לדוגמה, כאשר הוא מתכנן את החופשה הבאה שלו מדמיין דבר עתידי שיעשה לו טוב, מדמיין מה הוא רוצה שיקרה לו בעתיד. או ... טובים מהעבר וכיוב. והרעיון הוא, שבדיוק כמו שבן אדם יקשר אליך אם תיווצר לו ההתניה שאומרת שאיתך, טוב לו, באמצעות זה שכל הזמן תיצור חוויות טובות עבורו, שתהיה בהן ותהיה חלק מהן, כך גם האדם יתקבע אצלו עוגן במחשבה שיהפוך אותך להיות חלק מהטוב שלו, אם תהיה חלק ... שעושה לו טוב. זא אם לדוגמה מישהו מספר לך על משהו טוב שקרה לו היום, משהו טוב שהוא רוצה שיקרה לו בעתיד. ותוך כדי שהוא מספר לך את זה, הוא מרגיש מכך טוב. ותוך כדי שהוא מרגיש מכך טוב, אתה שם לצידו ברגע הזה של ההווה, כאשר הוא מספר לך את הסיפור שקיים בדמיון שלו בהווה, הרי שבעצם הוא מתרגל בתת המודע שלו לחשוב, שכאשר אתה במחיצתו, הוא מרגיש טוב. וכך ממילא הוא נקשר אליך, כאילו בפועל היית איתו בחוויה שעשתה לו טוב. וכמובן שגם להפך, שאם מישהו מספר לך על משהו רע שקרה לו, ונניח שהוא לא ממש רוצה לדבר על זה, ונניח שבגללך מסיבה ... הדיבור שלך מסיבה אחרת, במשהו שעשה לו רע בעבר זיכרון רע מישהו שנוא פחד עתידי וכיוב, הרי שבעצם גם אם שלא באשמתך, הבן אדם השני התעוררה בו תחושה רעה, כאשר הוא היה איתך. וממילא בתת המודע שלו, הוא פחות יאהב אותך בגלל זה, גם אם אתה לא אשם בשום דבר. ולכן עליך לדעת לזהות ... קשורים אליך באופן ישיר. ואז ממילא הוא גם לא יאהב אותך. או אם ברצונך לגרום למישהו לשנוא מישהו אחר, תשכנע את האדם, שהאדם האחר הוא סיבת התחושות הרעות שהוא מרגיש. וכמובן שלא בהכרח שבאופן ישיר תאמר לו שהאדם השני עושה לו רע, אלא שתרמוז לתת המודע שלו, שההימצאות לצד האדם האחר, ההתנהגות של האדם ... בצורה עקיפה עושה לו רע. וזה בעצם אומר שבפועל, עליך להשתדל להיות חלק מהטוב של מישהו אחר, לא רק בדברים שקורים בפועל, אלא גם כאשר הוא מרגיש טוב באופן כללי. כגון כאשר הוא נזכר במשהו טוב מהעבר, או כאשר הוא מתכנן וחושב על משהו טוב, עתידי. ובאפשרותך כמובן כאשר אתה מזהה סיטואציה שכזו, להרחיב אותה ולהעצים אותה. כדי להעצים את תחושת הטוב של האדם השני, כשהוא איתך. ואז ממילא האהבה שלו כלפיך, תתחזק. ויש כאן עוד עיקרון, שאומר, שבאפשרותך לגרום למישהו לאהוב ... בגלל שרצית לעזור לו, או שהוא יאהב אותך פחות, כי לא הצלחת לעזור לו? ומה אם בעצם תגרום למישהו לפרט סיפור רע שקרה לו, ובעצם תעצים לו את תחושת הרע שיש לו. שזה כמובן דבר שיגרום לו לא לאהוב אותך, כי אתה עושה לו רע. אבל במקביל תיכנס לדמיון שלו, ותציל אותו מהרע שקרה ...
טיפים איך להתחיל עם בחורה, איך לכבוש בחורה, איך להתחיל עם בנות, איך להתחיל עם בחורות, NLP, טכניקות לשכנוע, איך לשכנע בחורה, הכרויות, דייטים, איך לגרום לבחורה להתאהב בך, זוגיות
טיפים איך להתחיל עם בחורה, איך לכבוש בחורה, איך להתחיל עם בנות, איך להתחיל עם בחורות, NLP, טכניקות לשכנוע, איך לשכנע בחורה, הכרויות, דייטים, איך לגרום לבחורה להתאהב בך, זוגיות
... איתך כמה שיותר זמן. מהו העיקרון הבסיסי של יצירת זוגיות מוצלחת? הבסיס שאליעד מדגיש הוא פשוט: האדם השני צריך להרגיש כל כך טוב כשהוא נמצא איתך, עד שכשהוא יחשוב על האפשרות שאתה תלך הוא ירגיש רע, וירצה שתישאר. בשפה פשוטה יותר - ליצור חוויות חיוביות באופן עקבי. ככל שיהיו לה יותר חוויות טובות במחיצתך, כך היא תקשר אותך לתחושת הטוב. כלומר, אתה צריך לייצר אינטראקציות חיוביות בתדירות גבוהה, שיגרמו לה לרצות עוד ועוד מחברתך. כיצד לייצר אינטראקציות חיוביות באופן טבעי? אליעד מציע מספר דוגמאות פרקטיות איך לגרום לבחורה להרגיש טוב: להביע באופן מפורש ושמח כמה אתה שמח לפגוש אותה. לדוגמה, איזה מזל שפגשתי אותך, עזרת לי מאוד. תחילה להדגיש את התועלת שהיא מביאה לך (תחושת ערך עבורה). בהמשך, להוריד את תלות האושר בכך שהיא עזרה לך, ולהתחיל לשדר אושר פשוט מעצם נוכחותה: איזה כיף לראות אותך, אני שמח שאת ... לך? - כך שיהיה לה קשה יותר לסרב. לאחר מכן לבקש ממנה מדי פעם גם להביא לך, כך שתיווצר הדדיות באינטראקציות, המרגישה דומה לזו של זוגיות קיימת. בכך אתה יוצר תבנית של זוגיות בתודעה שלה, מבלי שתרגיש שהיא נכפתה עליה. איך להתמודד עם פחד מדחייה ותחושת השפלה? אליעד מדגיש שלצד יצירת חוויות חיוביות, תמיד קיימת אפשרות לכישלון או לדחייה. ההכרה והקבלה בכך שיש סיכוי להרגיש מושפל או להידחות הן חלק בלתי נפרד מתהליך החיזור. למעשה, עצם הרצון שלך במישהו אחר מייצר סוג של פגיעות ותחושת השפלה מסוימת, מאחר ואתה שם את האושר שלך תלוי באדם אחר. הפתרון שאליעד מציע הוא כפול: להיות מוכן לקבל את האפשרות שתידחה, ולקחת ... מלנסות ולהתקרב. להכיר בכך שכאב ואי - נעימות עשויים להיות חלק מהעניין. מצד שני, הוא מציע כאופציה נוספת לנתק את תחושת הערך העצמי שלך מתוצאות החיזור, כך שגם אם תהיה דחייה, לא תהיה תחושה של השפלה או חוסר ערך עצמי. אך הוא מסביר גם שמחשבה כזו (לא אכפת לי אם היא תדחה אותי) עשויה להוריד את המוטיבציה להתאמץ מלכתחילה, וזו בעיה אחרת שיש לקחת בחשבון. מה גורם לאנשים להרגיש טוב, בפועל? אליעד נותן דוגמאות של דברים פשוטים וטריוויאליים שלרוב גורמים לאנשים להרגיש טוב: מילוי צרכים פיזיים: אוכל, שתייה, מנוחה, דברים יומיומיים. מילוי צרכים רגשיים: הקשבה, אמפתיה, עידוד, לתת תחושת ערך עצמי לאחר (את חזקה, את תסתדרי). לדאוג שבשיחות איתה תימנע לחלוטין מלהגיד דברים שיגרמו לה להרגיש רע, ולהפך - למקד כל שיחה ביצירת תחושה חיובית. להפוך כל בעיה שהיא מעלה לפתרון, לחזק ולעודד אותה באופן עקבי. מה עושים כשבחורה לחוצה או מרגישה רע במחיצתך? לפעמים עצם הנוכחות או האינטראקציה גורמת לה לתחושות מעורבות (כמו לחץ, בלבול או אי נוחות), בעיקר אם יש היסטוריה מוקדמת בין האנשים. אליעד מסביר שזה מצב בלתי נמנע לפעמים, וייתכן בהחלט שבשלב מסוים היא תרגיש לחץ או אפילו כעס מכך שהיא מתחילה להיקשר. אין לכך פתרון מוחלט, אך עדיין המטרה היא להתמקד בבניית חוויות חיוביות ולקוות שזה יגבר על התחושות השליליות. כיצד להפוך את החיזור לאפקטיבי? המפתח שאליעד מציע לחיזור מוצלח הוא עקביות. צריך לייצר כמה שיותר חוויות טובות לאורך זמן, עד שתיווצר תחושת קשר עמוקה מצד הבחורה. אז היא כבר תרגיש בחסרונך כשלא תהיה שם, ותחפש את נוכחותך באופן יזום יותר. לסיכום, על פי אליעד הדרך לכבוש את ליבה של בחורה היא באמצעות יצירת תחושת ערך עצמי גבוה אצלה במחיצתך, הקשבה, דאגה, אמפתיה, ומענה קבוע לצרכים הפיזיים וה
ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב
ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב
... ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול ... אז הוא יודע פחות דברים ביחס לכמות הכללית של הדברים שקיימים בעולם. אבל, הוא מדגיש שההבנה הזאת היא עדיין לא מספיק עמוקה, כי בעצם החוויה היא של ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית, באותו רגע, ביחס לאותו דבר ... מבחינה מתמטית זה נראה שככל שהוא יודע יותר, הוא למעשה גם יודע פחות, כיוון שמודעותו לחוסר ידיעתו גדלה. איך אפשר לדעת שיש שולחן ולהרגיש ספק באותו רגע? אליעד ממשיך להסביר בצורה עוד יותר מפורטת, על ידי דוגמה נוספת, שאדם הרואה מולו שולחן ומבין שיש שם שולחן, יכול לשאול את עצמו, האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין כאן שולחן, או שהשולחן הוא רק דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל שמערערת על הידיעה הוודאית. מדוע לימוד של תחום חדש מגביר גם את חוסר הידיעה? אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שלומד ספר חדש. ככל שהוא קורא יותר ספרים, הוא מרגיש מצד אחד שהוא מבין יותר, אך מצד שני - כל ספר חדש מגלה לו שיש עוד הרבה דברים ... ביום הבא ילמד רפואה, אז שוב, בסוף היום הוא יידע יותר רפואה, אבל הוא גם יהיה מודע ליותר דברים שאינו יודע בתחום הרפואה. מכאן נובעת התחושה שככל שאתה יודע יותר, אתה גם מודע לחוסר ידיעה גדול יותר. מה המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון לדבר עמוק אף יותר, ... היא לא באמת ודאית. לדוגמה, אדם יכול להגיד אני לא יודע מה אני רוצה, אבל גם הפיל וגם אדם שטרם נולד יכולים לומר זאת. ההבדל הוא בעומק החוויה: לאדם יש הבנה עמוקה של חוסר הידיעה, ולכן החוויה שלו של לא יודע היא רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. כיצד הידיעה והספק מתקיימים בו ... דוגמה נוספת: אדם שאומר אני בטוח ב - 100% שיש פה קיר, אבל האמת היא שבתוכו קיימת אפשרות שהוא יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות הידיעה באמת מקטינה את חוסר ... ובסוף היום יש לו עשרה דברים חדשים שהוא יודע - הרי שלכאורה חוסר הידיעה לא קטן, אלא דווקא התפצל והתפרס על יותר נושאים. בסך הכל החוויה של לא יודע נשארה זהה, רק עכשיו היא מתחלקת על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר שהידיעה והאי - ידיעה ... הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה והספק לפי רבי נחמן? האם ...
משמעות בחיים מול משחק החיים - שילוב של משמעות בחיים שנובעת מהזדהות עם מטרות בחיים, מול תחושת משחק בחיים שנובעת מסוג של חוסר הזדהות עם מטרות בחיים, איך לחוות את החיים כמשחק עם משמעות בחיים? האם החיים הם משחק? איך לשחק את משחק החיים? משמעות החיים בתוך משחק החיים? האם יש משמעות לחיים בתוך משחק החיים? איך להזדהות עם מטרות בחיים, תוך כדי שמירה על תחושת משחק בחיים?
... מול משחק החיים - שילוב של משמעות בחיים שנובעת מהזדהות עם מטרות בחיים, מול תחושת משחק בחיים שנובעת מסוג של חוסר הזדהות עם מטרות בחיים, איך לחוות את החיים כמשחק עם משמעות בחיים? האם החיים הם משחק? איך לשחק את משחק החיים? משמעות החיים ... משמעות לחיים בתוך משחק החיים? איך להזדהות עם מטרות בחיים, תוך כדי שמירה על תחושת משחק בחיים? מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת תנודתיות התודעה והחזרה למשחק? אליעד כהן מציג את הרעיון המרכזי של התנודתיות של התודעה, שמדבר על המעברים השונים שהיא עוברת בין מצבים שונים, משלווה ויציבות (הסנטר) למרדף אחרי חוויות ורעיונות חדשים. הוא מציין שהתודעה אינה תלויה בגוף ושהאני אינו הגוף, אלא התודעה עצמה. כיוון שהתודעה היא מחוברת לחוויות שלנו, ולא לגוף הפיזי, אז גם אם הגוף משתנה, התודעה יכולה להישאר קיימת. אליעד מדבר על איך תודעה יכולה להישאר יציבה גם אם חלקים מהגוף משתנים. מדובר כאן על הבדל בין תחושת הקיום של האדם, שהיא נובעת מהתודעה, לבין מבנה הגוף שהוא משתנה כל הזמן. הרעיון הזה מציע שכאשר אנחנו מתחברים לתודעה שלנו, אנחנו לא מוגבלים על ידי הגוף שלנו ותחושת הקיום שלנו לא תלויה בגורמים פיזיים. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? אליעד מציע שהחזרה למשחק מתארת תהליך שבו האדם מתחבר מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי שהוא עבר חוויות של ריקנות או אובדן משמעות. כדי לחזור למשחק, עלינו להפסיק להתעקש על פרטים שוליים ולעיתים גם על משמעות מוחלטת, ולחזור לפשטות של חיים נוכחיים. הוא ... יכולה לנוע בין מצבים של יציבות (הסנטר) לבין מצבים של חיפוש מתמיד אחר חוויות חדשות. כל אחד מהמצבים הללו מציע דרכים שונות להתנהל, אבל מה שחשוב הוא למצוא איזון בין השניים כדי לא להיתקע בחוויות שוחקות או מעייפות, וגם לא להיות מנותקים מדי. האם תודעה והחיים הם משחק? הדיבור על החיים כמשחק מציג את הרעיון שלפעמים החיים הם פשוט חוויה של משחק, שבה לא תמיד חייבת להיות משמעות או כוונה מאחורי כל פעולה. אליעד מציע שכאשר אנחנו לא מנסים להיאבק על כל חוויה, אלא פשוט לחוות את החיים, נוכל לראות אותם כמשחק שבו כל פעולה היא רק חלק מהחיים עצמם ולא חייבת לשאת משקל או משמעות גדולה. התודעה יכולה לשוטט בין רגעים של רגיעה מוחלטת לבין חוויות אינסופיות, ובסופו של דבר, כל חוויה היא רק חלק מהמשחק. אליעד מסביר גם שהחיים יכולים להרגיש כמשחק כשאתה מצליח להימנע מהצורך לחפש משמעות תמידית או תוצאה ברורה. השחקן במשחק הזה לא בהכרח צריך להבין כל פרט או פעולה, אלא פשוט צריך להיות חלק מהחוויה. כשאנחנו רואים את החיים כמשחק, אנחנו לא צריכים לחפש משמעות או להיאבק להרגיש משהו כל הזמן, חשוב יותר לחוות את הרגע וליהנות ממנו. תודעה והקיום הסנטר והחיים תנודתיות התודעה החזרה למשחק האם החיים הם משחק? מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת ... אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהתודעה אינה תלויה בגוף, ולכן לא ניתן להגדיר את תחושת הקיום שלנו רק על פי גוף פיזי. התודעה היא זו שמחוברת לחוויות שלנו, ולא הגוף עצמו. המחשבה היא שהתודעה נפרדת מהגוף, ושהאני הוא התודעה ולא הגוף. זה מובן בכך שהתודעה יכולה להישאר פעילה גם אם הגוף משתנה, דבר שמוביל להבנה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום לבין המבנה הגופני של האדם. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? החזרה למשחק מתייחסת לתהליך שבו אדם מחפש חיבור מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי אובדן תחושת משמעות או ריקנות. במהלך החזרה למשחק, התודעה צריכה להתמקד בכאן ועכשיו, ולא להיתפס בפרטים שוליים או מיותרים. תנודתיות התודעה מציינת את המעבר בין מצבים שונים - בין הסנטר, שבו הכל מאוזן ומסודר, לבין חוויות של חוסר יציבות או תחושת מרדף אחרי רעיונות חדשים. השיחה מתארת את היכולת לשלב בין שני המצבים הללו, כך שמחד לא ניתקע במרדף אחרי חוויות, ומאידך, לא נסתפק במצב של רגיעה מדי שתגרום לנו להפסיק לשחק. האם תודעה והחיים הם משחק? השיחה דנה בשאלה האם אפשר לראות את החיים כמשחק. התשובה היא חיובית, ... שהחיים כמשחק לא מצריכים ממני לחפש אחר משמעות מוחלטת בכל פעולה, אלא פשוט להרגיש את הרגע ולחוות אותו. לעיתים, החיים יכולים להיות פשוט משחק שבו נבחר להחיות את הרגע, לשחק ולהתנסות מבלי לחפש תשובות מוחלטות לכל דבר. אליעד מציע שיש לנו את האפשרות לבחור כיצד להתנהל: האם לפעול מתוך תחושת משמעות עמוקה או פשוט לחיות את החיים ברגע הנוכחי. תודעה והקיום הסנטר והחיים תנודתיות התודעה החזרה למשחק האם החיים הם משחק? מה המשמעות של תודעה והאם אנחנו ... שהתודעה היא זו שמהווה את הקיום. הוא מתאר איך אפשר להבין זאת תוך שמירה על הרגשה פנימית של קיום, גם אם תודעתנו לא מקושרת לגוף הפיזי או לאותם אלמנטים מוחיים המוגדרים כמוח. אליעד מציין שניתן לשאול את עצמך מי אתה אם תופרד מהגוף שלך, והוא מסביר כי תחושת הקיום לא תלויה בגוף הפיזי, אלא בתודעה עצמה. הוא מציין דוגמה של אדם שמחובר לתודעתו, אך אם יסירו חלקים מהגוף - התודעה לא תיעלם אלא תישאר פעילה. באופן ... אלו, התודעה שלנו היא חלק מההבנה של העולם, גם אם אנחנו לא יכולים להרגיש את ההוויה הזו באופן ישיר. התודעה, לדעתו, לא תלויה בגוף, ולא נעלמת עם המוות. הוא עובר על רעיונות שמצביעים על כך שהתודעה היא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, ולא ...
משיכה מינית משתנה, העדפת מראה חיצוני, העדפות מיניות, איך משתנה המשיכה המינית? איך נוצרת משיכה מינית למראה מסוים? למה אני נמשך למראה מסוים? שינוי המשיכה המינית, למה אני לא נמשכת אליו? שינויים במשיכה המינית, סודות המשיכה
משיכה מינית משתנה, העדפת מראה חיצוני, העדפות מיניות, איך משתנה המשיכה המינית? איך נוצרת משיכה מינית למראה מסוים? למה אני נמשך למראה מסוים? שינוי המשיכה המינית, למה אני לא נמשכת אליו? שינויים במשיכה המינית, סודות המשיכה
... מינית, תופעה שהיא לעיתים נעלמת, עשויה להשתנות במהלך החיים, לפעמים במהירות, ותלויה במגוון גורמים רגשיים ומנטליים. לעיתים אדם עשוי להימשך למראה מסוים, ואז פתאום, ביום אחר, יימשך למראה אחר לחלוטין. השאלה המרכזית כאן היא: מה הגורמים לשינוי הזה? מה שגורם לכך הוא חוויות רגשיות שמחפש האדם למלא, ולעיתים החוויות הללו קשורות למראה החיצוני של האדם. כיצד קשורה החוויה הרגשית למשיכה המינית? הסיבה המרכזית לשינוי בהעדפה המינית היא הצורך הרגשי של האדם. פעמים רבות אדם מחפש תחושות של ערך עצמי או ביטחון, ושם מתבטאת השפעת החוויות הרגשיות. לדוגמה, אדם שהרגיש בילדותו תחושת הערכה כשדמות מפורסמת או מוערכת נאהבה על ידי כולם, עשוי להתחיל להימשך למראה מסוים מתוך תקווה לחוות את אותה תחושת הערך דרך קשר עם אדם בעל מראה דומה. מהו תפקיד הזיכרונות ... מיניות, במיוחד בהקשר למראה, עשויות להיווצר גם בשל אסוציאציות מנטליות. אם אדם קשר בין מראה מסוים לבין תחושה חיובית או התנסות טובה, המוח ימשיך לשייך את המראה הזה עם אותה תחושה רצויה. למשל, אם ילד חווה חוויות חיוביות, כמו מחיאות כפיים או פרסים, בהקשר של מראה מסוים, ... אחרת. לדוגמה, אם אדם רצה דמות אם טובה ולא הייתה לו כזו, הוא עשוי להימשך לדמות שדומה לה כדי להשלים את חווית הילדות שלו. במקרים אחרים, הוא עשוי לבחור מישהו שדומה ... אותו בן זוג לא היה בהעדפותיו. במקרים כאלה, המשיכה למראה לא בהכרח קשורה למראה האישי של אותו אדם, אלא לתחושת הביטחון שהבן זוג מעניק לו. האם ניתן לשנות העדפות מיניות? התשובה היא כן. אם אדם נמשך לאדם מסוים, הוא יכול לשנות את העדפתו לאחר חוויות רגשיות שליליות או חיוביות. במקביל, אדם שתחילה לא היה נמשך לאדם מסוים, עשוי לפתח אליו משיכה בעקבות חוויה רגשית טובה. זהו שינוי גמיש שמשתנה על פי הצרכים הרגשיים והחוויות שמילא האדם. האם כדאי לסמוך לגמרי על המשיכה הנוכחית? אף ... על משיכה חזותית בלבד כדי לקבוע את התאמת בני הזוג, משום שהעדפות מראה עשויות להשתנות במרוצת הזמן בשל חוויות רגשיות, אסוציאציות ושינויים בצרכים הרגשיים. מהו העיקרון המניע את תופעת שינוי המשיכה המינית? העיקרון הבסיסי שמשפיע על שינוי המשיכה המינית הוא הצורך הרגשי שמחפש האדם למלא. מוחו של האדם יוצר אסוציאציות בין מראה מסוים לבין התחושות או הערכים שהוא מחפש להשיג. לפיכך, אם הצורך הרגשי משתנה, גם המשיכה עשויה להשתנות, שכן האדם יקשר מראה חדש ל
זיכרון טראומטי זוגי, איך מישהו יוצר טראומה? איך מישהו יוצר זיכרון שלילי? למה שמישהו יצור לעצמו זיכרון שלילי? למה שמישהו יצור לעצמו פוסט טראומה? לשנוא את האקסית, שנאת האקסית, להאשים את האקס, איך לשכוח את האקס? געגוע לאקסית
זיכרון טראומטי זוגי, איך מישהו יוצר טראומה? איך מישהו יוצר זיכרון שלילי? למה שמישהו יצור לעצמו זיכרון שלילי? למה שמישהו יצור לעצמו פוסט טראומה? לשנוא את האקסית, שנאת האקסית, להאשים את האקס, איך לשכוח את האקס? געגוע לאקסית
... וטראומות? הזיכרונות הרעים והטראומות שיכולים להיווצר בעקבות חוויות שליליות הם תוצאה של חוויות שחווינו, אך מה קורה כאשר אדם שחש חוויות חיוביות מהעבר, בוחר להפוך אותן לזיכרונות שליליים? המהות של טראומה היא כאשר אדם חווה משהו שהוא לא רוצה שיקרה, וזה משפיע עליו לאורך זמן, ומשאיר בו זיכרון רע. כך, אם אדם נהנה מהחוויות שעבר, איך זה ייתכן שמרגע מסוים הן יפכו לזיכרונות רעים או טראומות? השאלה המרכזית היא איך חוויות חיוביות ייתכן והן יהפכו בהמשך לזיכרונות כואבים? המרכיב החשוב בהבנת הנושא הזה הוא חוסר האהבה העצמית של אדם. כאשר אדם לא יודע להרגיש טוב עם עצמו גם בלי תנאים חיצוניים, הוא עשוי ליצור לעצמו זיכרונות שליליים, גם אם החוויות שעבר היו חיוביות. לדוגמה, אדם שהיה בזוגיות מוצלחת ועבר פרידה, לא מצליח להרגיש טוב לבד, מתחיל להרגיש געגועים חדים לאותו קשר שנפסק. כדי להתמודד עם הכאב, הוא יוצר לעצמו סיפור שלילי על הקשר שהיה לו, ממציא חוויות שליליות על בן הזוג כדי לשכך את תחושת הגעגועים. איך חוסר אהבה עצמית גורם לאדם לסלף את הזיכרונות? כאשר אדם לא מצליח להתמודד עם פרידה או שינוי, הוא עלול להתחיל ... כך לדוגמה, אדם שהיה בקשר טוב עם בן הזוג ונהנה ממנו, יכול להרגיש את הצורך לשכוח את העבר, כי הוא לא מצליח להתמודד עם תחושת החסר. בהדרגה, הוא מתחיל להמציא סיפורים כדי להקל על הכאב. לדוגמה, הוא עשוי להאמין שלמעשה לא היה טוב, או הוא היא לא אהבו אותי ... הוא מנגנון הפסיכולוגי שבו אדם מנסה להכחיש את העבר כדי למנוע חוויות של כאב בעתיד. זהו מנגנון של שקר עצמי, שבו אדם מנסה להתכחש להצלחות או לתחושות חיוביות שנחוותו בעבר. לדוגמה, אם אדם לא מצליח להשיג משהו שהוא רוצה, הוא עשוי לשכנע את עצמו שאין לו רצון אמיתי להשיג את הדבר ... מהגעגועים. איך חוסר אהבה עצמית מחמירה את המצב? אדם שמתקשה להרגיש טוב לבד, שלא יודע איך להרגיש שלם עם עצמו ללא הזוגיות או הגורמים החיצוניים, ייכנס למעגל של הכחשה והכפשת העבר. הוא לא מצליח להבין שהיה טוב לו באותו קשר, משום שהוא מרגיש רע בלעדיו. התחושה של לא טוב לי לבד גורמת לו להסתכל על הקשר בעין שלילית, כך שהוא מעוות את הזיכרונות לטובת הכאב הנוכחי. במקום להעריך את מה ... מה הבעיה האמיתית? הבעיה האמיתית טמונה בכך שאדם לא יודע להרגיש טוב בלי אחרים, או בלי קשר זוגי. במקרה כזה, כל תחושת חסר או אובדן במערכת זוגית תוביל ליצירת סיפור של זיכרון רע. כשאדם לא מצליח להרגיש טוב לבד, כל חוויה חיובית מהעבר תהפוך לנבואה רעה בעיניו, רק כדי להימנע מהכאב של חוויות מהעבר. הכאב הזה נוצר בשל העובדה שאדם לא יודע להרגיש טוב עם עצמו, ואז הוא יוצר לעצמו טראומה מלאכותית. איך להימנע ממעגל ההרס העצמי? הדרך להימנע מהמעגל ההרסני הזה היא ללמוד איך להרגיש טוב לבד, גם ללא תלות בזוגיות או בהצלחות חיצוניות. כאשר אדם יודע להעריך את עצמו, להרגיש טוב עם עצמו גם כשהוא לבד, הוא לא יצטרך לסלף את עברו, או להמציא לעצמו טראומות מדבר שלא היה. הוא יוכל להרגיש טוב עם עצמו גם אחרי פרידה, לאהוב את מה שהיה, ולהמשיך קדימה, מבלי להרגיש כורח להמציא סיפור שלילי על משהו שהיה טוב. סיכום לסיכום, חשוב להבין שאדם שלא יודע לה
אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית
אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית
... על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית מהן הסיבות לחוויית החיסרון ולמה היא קיימת כל הזמן? החוויות של חיסרון, כמו חיסרון בכסף, זוגיות או בריאות, לא מתייחסות רק למצב נקודתי שבו חסר לנו משהו מסוים, אלא קיימת חוויית חיסרון בסיסית יותר, שהיא חלק בלתי נפרד מהמציאות. הרעיון המרכזי הוא שלעיתים קרובות אנו מזהים את חוויות החיסרון האלה כדבר חיצוני או נקודתי, אך למעשה כל תחושת ההעדר נובעת מההפרדה בין דברים, שהיא חלק מהחוויה האנושית הבסיסית. ההסבר המרכזי כאן הוא שלכל דבר יש תופעה נלווית של חיסרון: אם אני מזהה שולחן, זה בגלל שאני מבחין בו מתוך ההבדל בין שולחן לדברים אחרים. ... גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר יש שולחן, אני גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות ... יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר אני יודע שיש שולחן, אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם הנפרדות בין הדברים היא הצרה הגדולה ביותר. כלומר, לא מדובר על בעיות חיצוניות כמו חוסר בכסף או בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה ... כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של אין שכל, שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את הדרך להימנע ...
שעמום בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם?
שעמום בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם?
... בחיים, שעמום בעבודה, יצירת עניין, שעמום קיומי, איך ליצור עניין? ליהנות משעמום, שעמום טוטאלי, מחפש ריגושים, חיים משעממים, משעמם לי מאוד, משעמם לי בחיים, למצוא עניין, מה לעשות כשמשעמם? איך ליצור עניין בחיים? העניין נוצר מתוך נפרדות - תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, אם אתה מתבונן בקיר חלק, תתחיל לשאול שאלות, ואז תוכל ליצור עניין. במילים אחרות, אם אתה לא שואל שאלות, אתה עלול להרגיש חסר עניין. אליעד כהן מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, כלומר, תחושת ההבדל או השוני שמניעה אותנו לחפש עניין, כמו הבחירה להימנע משעמום כדי להשיג ריגוש. יחד עם זאת, הוא טוען שגם תחושת אחדות עשויה להיות מעניינת אם מקבלים אותה כפי שהיא, ללא צורך בשינוי. מה הקשר בין עניין לשעמום? כשהעניין נוצר מתוך קונפליקטים, הוא מביא עמו לא פעם מתח נפשי. אליעד כהן טוען שאפשר להרגיש חי ומלא גם כאשר אין שום עניין, על ידי חוויית שלמות ותחושת אחדות. חוויית השעמום נובעת מהחיפוש אחרי עניין, אך למעשה היא עשויה להוביל לשלום פנימי. כאשר אין ... התנודתיות פוגעת בנו? החיפוש אחרי עניין יוצר התנודתיות בחיינו. אליעד כהן מסביר שהתנודתיות הזאת, שמאפיינת את כל מה שקשור לעניין, צורכת הרבה אנרגיה רגשית ושכלית. כל דבר שמרתק אותנו ומעניין אותנו דורש הרבה מאמץ, ובמהלך אותו מאמץ אנחנו מתרחקים מההרגשה של אחדות ושלמות, מה שיוצר סבל פנימי. השאלה היא האם אפשר לשחרר את הצורך הזה, להפסיק לחפש עניין ולמצוא את השלווה בחוויית חוסר העניין? מה המחיר של יצירת עניין? המחיר של יצירת עניין הוא שזו חוויה של מאבק פנימי. עניין מתרחש בתנודתיות רגשית ושכלית, ולכן הוא צורך הרבה משאבים. ברגע שאתה חווה עניין, אתה למעשה מתחיל להזדהות עם צורות מסוימות, מה שמוביל להתמכרות רגשית ולמעמסה שכלית. אליעד כהן טוען שאם תוכל להפסיק להילחם בשעמום ולשחרר את המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להרגיש את השקט הפנימי, שמגיע ממקום של חוסר עניין. האם אפשר להיות מרוצה כשמשעמם? השיעמום לא בהכרח רע. למעשה, זהו מצב שבו יש לנו הזדמנות להפסיק לחפש עניין ולהתמקד בשלום פנימי. אליעד כהן מציע שבמקום לחפש ריגושים ולהימנע משעמום, כדאי ללמוד כיצד לשחרר את כל המחויבויות הרגשיות שלנו וליהנות מהשקט שבחוסר עניין. כשאתה מסוגל להפסיק להילחם בצורך בשינוי או בתשומת לב, תוכל למצוא את הרוגע בתוך חוויית השעמום. איך לשחרר את עצמך מהצורך בתנודתיות? אם אדם לא מזדהה עם צורות שמחויבות לו, ... משחרר את המחויבות שלך לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, אתה יכול לחוות שלם ושקט פנימי, אפילו בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלה הוא הפחתת המחויבות. ככל שאתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים ... כך תוכל להיות שלם עם כל מצב בו אתה נמצא. האם יצירת עניין תלויה רק במאבק פנימי? ההנחה היא שעניין נוצר מתוך התנגדות או קונפליקט. אבל אליעד כהן טוען שגם חוויית האחדות יכולה להיות מעניינת. ככל שאתה פחות מזדהה עם המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל ... אתה משחרר את הקונפליקט, וממילא פועל מתוך הרמוניה פנימית. לסיכום, כיצד להתמודד עם השעמום? כדי להיות מרוצה כשמשעמם לך, עליך להשתחרר מהחיפוש אחרי ריגושים ולהפסיק להימנע מהמיצוי של חוויות חסרות עניין. התהליך שבו אתה משחרר את כל המחויבויות שלך יכול להוביל אותך לשלווה פנימית. חוויות השעמום יכולות להיות מלאות בהנאה ושלום פנימי, כל עוד אתה לא מחויב לעניין, לשינוי או להימנעות משעמום. איך להתמודד עם שיעמום? הדרך לשלווה פנימית הקשר בין שעמום לעניין מה לעשות כשמשעמם? יצירת עניין או חוויית שלם? איך יוצרים עניין? בכדי להבין איך ניתן ליצור עניין, חשוב להכיר את המהות של העניין. עניין נוצר מתוך נפרדות - מתוך תחושת חוסר אחידות או שוני. לדוגמה, כשאתה מתבונן בקיר חלק, אתה שואל שאלות, ואז מתחיל ליצור עניין. אם אתה לא שואל שאלות, אתה עשוי להרגיש חסר עניין. אליעד מציין כי העניין נוצר כתוצאה מקונפליקטים, שמניעים אותנו להתעניין בדברים - כמו הבחירה להימנע משעמום ולהשיג ריגוש. אך הוא טוען שגם הרגשת אחדות עשויה להיות מעניינת אם אתה מקבל אותה כפי שהיא. כמו כן, אליעד מציע שהתשוקה ...
מדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכל
מדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכל
... אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון שהוא מכיר מניסיונו מצב שבו החשיבה הרגילה אינה ... לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה ... האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר זאת כמצב שבו אתה משוגע יותר מכל המשוגעים בעולם, מצב שבו אפילו ההכרה של האדם בקיומו העצמי נמחקת ... עד כדי כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת האני שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת יגיע למצב שבו גם ההכרה הפיזית תיעלם, ויחד איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות. מדוע בכל זאת מומלץ לבחור בהבנה על פני שינון מנטרה בלבד? למרות היתרונות של מנטרה, אליעד ממליץ לאנשים ללכת בדרך של הבנה, ... או להבנה עמוקה באמת. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך להשתחרר מהשכל? מה זה מדיטציית מנטרה? איך להגיע לאי - ידיעה? מה היתרונות של מדיטציה, מנטרות וויפאסנה? ... עצמית עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים. מה הייחודיות של מנטרה? מדיטציה באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס שיכולה להפרות את החשיבה שלנו. האם המנטרה מזויפת? ... ולא תמיד מגיעים לאמת עד הסוף אם לא הולכים עד הסוף עם החוויה. אבל חשוב להבין שגם חוויות מדיטטיביות, אם לא מבוצעות באופן טוטאלי, עשויות להרגיש מזויפות. מה המהות של חוויות מדיטטיביות? ההבנה המרכזית שעלה מתוך השיחה היא שכשמתבוננים, משננים מנטרה או עושים תהליך של מדיטציה, בסופו של דבר כל טכניקת ... שהשכל שלנו מוגבל והאמת האמיתית היא מעבר לו. זה יכול להרגיש כמו חוויות של האין או התפוגגות, אך אלו מובילות בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר של קיומנו ושל המציאות. מה זה ויפאסנה? אליעד ... של שתיקה והתבוננות פנימית, שמטרתו להיות יותר מודע לתחושות הגוף והנפש. אם במהלך ויפאסנה לא חושבים על הגוף, אלא רק שותקים ומרגישים את התחושות השונות, אפשר להגיע להבנה פנימית שיכולה להוביל לשחרור מהשכל המגביל. מה ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרה? ש: האם ויפאסנה לא ... להוביל אותנו להבנה של אותו עקרון - השחרור מהשכל וכניסה לחוויות פנימיות עמוקות. האם אפשר לשלב מנטרה עם ויפאסנה? ההבדל בין השניים הוא בתהליך: ויפאסנה מתמקדת בהשתקה פנימית, בעוד שמנטרה מביאה את התודעה לחוויות של אין דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ואי ידיעה. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה? אליעד טוען כי השכל, אפילו כשנראה שהוא נעלם במהלך המדיטציה, לא תמיד ... האמיתית טמונה בהכחדת השכל. השכל יכול להוות מכשול בדרך לחוויות עמוקות יותר של קיום והבנה פנימית. איך להבין את מהות השכל? ש: מה היתרון של שכל גדול בתהליך זה? אליעד: התשובה היא שהשכל, בין ... הזה באופן טוטאלי. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה תהליכים רוחניים שונים אני אענה לך כן מה השאלה דבר. ש: מדיטציה מה קורה עם העניין של זה, מה זה נותן? אליעד: ... אין לו שכל אמיתי. אליעד: זה נכון אבל זה מביא אותך קצת לחוויה של האין. ש: בסדר אבל אם אתה מסתכל על זה. אליעד: רגע ולמה זה טוב בא נסביר גם למה זה טוב, עכשיו זה טוב ואני אסביר ... כאילו אומר רגע אבל יש גם אפשרות לחשוב עליו בצורה שדומה לחוויה שהייתה לי כששיננתי איזה מנטרה, כאילו אסוציאטיבית אתה אומר רגע אבל פעם חוויתי חוויה של אין הבדל, כשחזרתי על המנטרה אוקי, רגע אבל לא ידעתי אז מי אמר שזה שונה כאילו זה נותן לך עוד פרספקטיבה על השכל, זה ... אומרת גם בדרך הזאת של שינוי מנטרות אתה יכול להגיע לאותה חוויה שאתה מגיע בדרך של הבנה. אליעד: תשובה כן השאלה אם אתה הולך עד הסוף, זה לא משנה איפה אתה הולך אתה יכול ללכת לפה או לשם אם ...
חרדה פתאומית, חרדה משום מקום, פחד ללא סיבה, למה פתאום יש לי חרדה? למה אני פתאום מפחד? למה פתאום יש לי פחד? חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, איך נוצרת חרדה? טוב יוצר חרדה, כסף יוצר חרדה, אושר יוצר חרדה, אחרי טוב בא רע
חרדה פתאומית, חרדה משום מקום, פחד ללא סיבה, למה פתאום יש לי חרדה? למה אני פתאום מפחד? למה פתאום יש לי פחד? חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, איך נוצרת חרדה? טוב יוצר חרדה, כסף יוצר חרדה, אושר יוצר חרדה, אחרי טוב בא רע
... הוא מתחיל בשאלה איך ייתכן שבן אדם ירגיש חרדה משום מקום - כלומר, בלי שום גורם חיצוני ברור כמו סכנה מיידית או איום. הוא מציין שלרוב, כאשר אדם מרגיש חרדה, הוא לא נחשף לאירועים חיצוניים מאיימים כמו חבלה, מחלה, או אובדן מיידי. אלא, לעיתים, החרדה נובעת דווקא מתוך תחושות פנימיות שנגרמות ממקרים של טובים מדי בחיים. האם חרדה תמיד נגרמת בעקבות חוויות רעות? אליעד כהן מציין שמאוד מפתיע, אך חרדות רבות לא נגרמות בעקבות חוויות שליליות , אלא דווקא אחרי חוויות חיוביות. דוגמה לכך היא אדם שזוכה בלוטו, ותחושת השמחה וההתרגשות שהוא חווה בעקבות הזכייה לאט - לאט מתחלפת בחרדה. השאלה שמתחילה להטריד אותו היא: ... אדם שזוכה במניה מצליחה בורסה עשוי לחוות תחושת דיפרסיה אחרי הרווחים הגדולים. זה קורה כי המחשבה שמה שהוא עשה עשוי להיבלע ... לו לחשוש מהמניה או מהמצב שבו הוא נמצא. תחושות אלו נובעות ממחשבות אובססיביות לגבי העתיד. כלומר, חרדה מתפתחת כאשר אדם שואף ... זה יגמר בצורה רעה. כיצד נוצר פחד אחרי חוויות טובות? הסיבה לחרדה שמגיעה לאחר חוויות טובות נובעת מהמחשבה שהתוצאה הטובה הזו עלולה להיגמר או להיבלע. כאשר אדם מתמקד בשמחה בעקבות משהו טוב, הוא מתחיל להרגיש את הפחד לאבד את הדבר הטוב הזה. אליעד מציע שהפתרון הוא לשמור על פרופורציה ולהבין ... זו עשויה להוריד את עוצמת החרדה שקשורה לחוויות חיוביות. מהם הכלים להתמודדות עם חרדה? לגבי פתרונות, אליעד מציין שהדרך ... ולכן לא כדאי להיאחז בו באופן חזק מדי. להרגיש טוב עם מה שישך, אבל גם להימנע מהזדהות יתר עם הדברים החיצוניים. אם יש לך פחד לאבד ... גם את הרע והמציאות המשתנה. מה הקשר בין חוויות רגשיות לחוויות גופניות? כפי שמסביר אליעד, חרדה יכולה להיגרם לא רק בגלל חוויות חומריות, אלא גם בגלל חוויות רגשיות. לפעמים חרדה יכולה לנבוע מעצם האחיזה הרגשית במישהו או במשהו. לדוגמה, אם אדם אוהב מישהו או משהו בצורה אינטנסיבית, פחד לאבד ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לא להשתגע? איך לא לאבד שליטה? פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, לפעול בלי היגיון, אני מתחיל לאבד שליטה, פחד מאיבוד שליטה, איבוד שליטה עצמית, חרדה מפני איבוד שליטה, תחושת אובדן שליטה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חוויות, איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בדידות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חוויות, איך לשתול מחשבות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למצוא זוגיות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיגמל מהימורים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לא להישחק בעבודה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? למה יש רע וסבל בעולם? מי ברא את אלוהים? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם באמת הכל לטובה? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה לא להתאבד? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש משמעות לחיים? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? למה העולם קיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ר לילדים, אימון אישי בטלפון, אימון אישי להרזייה בנושא חוויות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3125 שניות - עכשיו 24_05_2025 השעה 15:04:07 - wesi1