... כל יש את המשמעות של המילים, האם ועד כמה הן מבטאות תחושה סובייקטיבית והאם ועד כמה הן מבטאות תחושה אובייקטיבית. והאם ועד כמה הן מבטאות אדם שמתאר עובדה ברורה שאינה מוטלת בספק, והאם ועד כמה האדם מתאר עובדה שהוא לא בטוח בה במאה אחוז, ושהוא בעצמו יש לו ספק ...

... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ידיעה שאינה ניתנת להוכחה ואינה דורשת לימוד משום שאי אפשר לא לדעת אותה. כל ידיעה שיש לאדם, כמו מהו שולחן, מהו כדור הארץ או אפילו הרגשה של רעב, תמיד ... ראשון, לעומת זאת, הוא הידיעה שעליה מבוססות כל שאר הידיעות ואינה תלויה בשום ידיעה אחרת. למה כל ידיעה תלויה בידיעות אחרות? כל ידיעה שיש לאדם קשורה תמיד לידיעות נוספות. לדוגמה, כאשר אדם אומר שולחן, ... לכן הידיעה שאתה קיים קרובה יותר למושכל הראשון, אך עדיין ניתן לשאול האם ידיעה זו מחויבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחויבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום אפשרות אחרת, כלומר, ידיעה שחייבת להיות נכונה תמיד וללא תנאי. איך לגלות מהו מושכל ראשון? כדי לגלות את המושכל הראשון, האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל ידיעה וידיעה שיש לו, האם הידיעה הזו מחויבת או שהיא רק אפשרית. לדוגמה, כשאדם יודע שכדור הארץ עגול, הוא צריך ... שכדור הארץ עגול או שאפשר גם שלא לדעת זאת? כשאדם ממשיך לשאול כך לגבי כל ידיעה וידיעה, הוא מגיע בסופו של דבר לידיעה אחת שלא יכולה להיות אחרת - ... הזו. אבל כאשר האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? ... המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום שזהו הדבר היחיד בעולם שהוא מחויב המציאות באופן מוחלט. בעוד שכל שאר הדברים בעולם יכולים להיות אחרת ... על תפיסת המציאות ועל אופן ההתנהלות של האדם בעולם. לסיכום, מושכל ראשון או מחויב המציאות הוא הדבר היחיד בעולם שאי אפשר לא לדעת אותו, הוא לא דורש ... אדם כבר יודע אותו מבלי להיות מודע לכך. הדרך להגיע להבנתו היא לשאול לגבי כל ידיעה אם היא מחויבת או אפשרית, ובסופו של דבר, להבחין בידיעה היחידה שהיא מחויבת המציאות באופן מוחלט. מהו מושכל ראשון? מה זה מחויב המציאות? איך לזהות ידיעה בסיסית? מה ההבדל בין ידיעה אפשרית לידיעה מחויבת? מהי הידיעה היחידה שאי אפשר לא לדעת? איך מגיעים לידיעת האמת? מהו מחויב המציאות מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין צורך להוכיח אותו. שהאדם ... שולחן, לו יצויר שהאדם היה יודע רק את ידיעת השולחן. מאז שנולד ועד שמת רק ידיעה זו. האם יש לידיעה הזו משמעות? לא. כי משמעות שלחן אצלנו היא רק ביחס לידיעות נוספות. אבל כאשר הידיעה היחידה היא שולחן אין יותר משמעות, כי אין ידיעה נוספת ביחס אליה. לכן, אם נשאל אדם מה זה שולחן, הוא יעלה אסוציאציות ... ולא ידע שיש כסא. אך לא יתכן שידע שיש שולחן ולא ידע שיש חפץ. כלומר, - כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות. אם אתה יודע שכדור הארץ עגול, לשם כך עליך ...

... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומה פירוש הביטוי מחויב המציאות? מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש הוכחה או למידה מוקדמת, ... של כל אדם יש ידיעות רבות ושונות. הוא נותן דוגמאות שונות לידיעות אלה כגון הידיעה שכדור הארץ עגול, מה זה שולחן, איך קוראים לו, בן כמה הוא ועוד. לטענתו, כל ידיעה שאדם מחזיק בה תלויה בידיעות אחרות שמבססות אותה. למשל, אם האדם יודע מהו שולחן, זה אומר ... בית, כדור הארץ וכדומה. אם היינו מדמיינים מצב שבו האדם יודע רק את המושג שולחן, ללא ידיעות נוספות, השולחן היה חסר משמעות לחלוטין. המשמעות של כל מושג או ידיעה נגזרת ממושגים אחרים שמקיפים אותו, לכן ידיעות תלויות זו בזו. דוגמה נוספת שאליעד כהן ... הארץ עגול כוללת בתוכה את הידיעה על המושג עיגול ועל כך שיש כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של ... מדוע האדם אינו מודע למושכל הראשון באופן טבעי? אליעד כהן מסביר שהאדם בדרך כלל אינו מודע למושכל הראשון כי הידיעה הזו מובנת מאליה כל כך, עד שהיא כלל לא נחשבת ידיעה בעיניו. הידיעה הזו ברורה כל כך, עד שאדם אפילו לא יודע שהוא יודע אותה. הידיעה הזו ... מדבר לעיתים קרובות, היא למעשה ידיעת הקשר בין המושכל הראשון לשאר הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון. בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של המושכל הראשון ולהבין שזו הידיעה היציבה ביותר שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית? מהו מושכל ראשון? מושכל ראשון זהו מושג שמי שמחפש נתקל ... כוללת את כל שאר הידיעות יש ידיעות שתלויות אחת בשנייה יכול להיות שהוא ידע שיש דבר כזה שולחן בלי לדעת על כסא אדם לא יכול לדעת שולחן בלי לדעת דבר כזה חפץ כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. אי אפשר לדעת דברים בלי לדעת על דברים אחרים קודם. הידיעה של כדור הארץ הידיעה עגול יש ידיעה שיש כדור הארץ כוללת בתוכה ידיעות אחרות שבלעדיהן ידיעה של כדור הארץ לא יכולה להיות קיימת. אם לא היית יודע שובע לא היית יודע רעב. מושכל ראשון זוהי ידיעה שאי אפשר שלא לדעת אותה. כל הידיעות שמלמדים את האדם אדם יכול לא לדעת אותו. אם קיימת אפשרות לא לדעת זהו לא מושכל ראשון. יש דבר אחד שאי אפשר לא לדעת. כל ידיעה מבוססת על משהו אחר. הידיעה כדור הארץ על זה שיש כדור הארץ ויש עיגול הידיעה שאדם יודע ... לא יודע. מרוב שאי אפשר לא לדעת את זה האדם לא יודע את זה שהוא יודע את זה. הוא צריך לנסות לגלות מה זו אותה הידיעה שמעולם לא לימדו אותי אותה. האם הדבר הזה מחויב או אפשרי האם הידיעה הזו נכונה? על כל ידיעה אפשר לא לדעת שאתם קיים, יש אפשרות שלא תהיה קיים זה לא מוכרח שלא תהיה קיים האם הידיעה ...

... מצוירים ומדע בדיוני - המחויב הוא אפשרי מי שרוצה לעורר אצל עצמו את חוויית האחדות של המציאות, שיצפה בסרטים מצוירים ובסרטי מדע ... ובעולם הדמיוני של הסרטים, בו הדמיון בא לידי ביטוי, ובו חווה האדם את מה שנדמה לו כמחויב המציאות, כפי מה שהוא באמת, דהיינו, אפשרי המציאות. והכוונה היא, כי בעיני האדם, המון דברים נראים כמחויבי המציאות, למרות שבאמת הם רק אפשרי המציאות. כי כל צורת החיים שלנו כאן בעולם הזה, וכל חוקי הפיזיקה וכל ...

מחויב שנכלל באפשרי - עבודת אלילים, שנכללת בעבודת אלוהים האמיתי ובו יתבאר העניין, שאפשרי המציאות, נכלל בבחינת מחויב המציאות. והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם נותן כוח, לישות שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחויב והוא המהות של המציאות. וכל הלבושים של המציאות, הם רק אפשרי המציאות ... עצמו כוח כלשהו, גם הוא עובד אלילים. כי גם האני של האדם, גם הוא עצמו רק לבוש של המציאות. ואלוהים האמיתי, הכוח האמיתי, הוא: האחדות של המציאות, מחויב המציאות, הישות שממלאת את כל הלבושים של המציאות, הלא היא המהות של כל ... שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את מהותה של מהות המציאות. והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו מחויב המציאות, הלא היא האמת המוחלטת וכולי. והשלב השני והאחרון בשכל של האחדות, הוא השלב, שבו בחינת המחויב ובחינת האפשרי, נכללות אחת בשניה. כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול ... הישויות הסופיות, היא אלוהים אין סופי של ממש. שרק בעיני האדם היא מצטיירת לו כישות סופית, למרות שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק כמו המחויב הראשון. וכאשר האדם רואה איזו ישות סופית, כגון לדוגמה אבן, מי שיודע ... ממש. וכאשר האדם רואה איזו צורה של המציאות, הוא בעצם רואה רק היבט מסוים, של הישות שהיא ממש כרגע, אין סופית וכולי. וכאשר אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות, אז התכונות של המחויב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ולהפך. כי זו הכל ישות אחת ... העולם, כי זה דבר שאינו אפשרי, שתהיה לעולם יותר מאשר נקודת מרכז אחת, אעפכ כל ישות, היא בכלל המהות של המציאות ונקודת המרכז וכולי. וכך גם לגבי המחויב, שהוא גם אפשרי המציאות. ולו רק משום שיש לו הפך, והוא אפשרי המציאות עצמו. וכאשר גם המחויב הוא אפשרי, אז אין מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל בתוך היש ...

... - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחויבת מציאות אפשרית מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, המציאות הנפרדת שלנו, של מה שמצוי וישנו, כנפרד ממה שאיננו (מציאות אפשרית). ולפעמים פירושו הוא, המציאות שקיומה הוא מחויב, דהיינו, מהות המציאות, דהיינו, מה שמצוי תמיד (מציאות מחויבת מציאות מוחלטת). ובכל פעם, הפירוש הוא לפי ההקשר המתאים. ...

... אלוהים, הוויה של התודעה, המצוי הראשון, הוויה של המציאות, מחויב המציאות, הקיום העצמי, למה אתה קיים מהו הקיום העצמי ומה הקשרו לאלוהים? אליעד כהן מציג בהרצאה את רעיונותיו על הקיום העצמי, שאלת המהות שלי, והקשר לכך לאלוהים. הוא ... לבחון את השאלה הזו לעומק. אחת התובנות המרכזיות שהוא מציין היא שהקיום של האדם אינו מחויב או מובן מאליו. כלומר, אין הבטחה שהאדם ימשיך להתקיים ברגע הבא, ויתכן שהוא יפסק בפתאומיות. שאלת הקיום נוגעת להבנה כי יש משהו מחוץ לאדם שמחיה אותו ושמעצם קיומו, הוא ... את התובנה הזו: אם אתה קיים עכשיו, זה לא ברור מאליו. כל קיום אנושי הוא תהליך של מחויבות חיצונית, והבנה זו מביאה את האדם להבנה שהמצוי הראשון הוא משהו מעבר לו עצמו. זו הדרך להבין את המשמעות של שאלת קיום האדם, ולחקור אותה לעומק. כיצד תהליך ההבנה הזה ... הוא מתחיל להבין שמהות הקיום היא לא רק של אדם פרטי, אלא כוללת את כל היקום, והיא מחויבת. האם יש קיום שאין לו מחויבות? אליעד כהן מתמודד עם רעיון נוסף - האם הקיום שלנו יכול להיות לא מחויב, ויכולים להיות קיומים נוספים שאינם תלויים בנו. זהו דיון שמוביל לחשיבה על המציאות האמיתית, שבה כל דבר קיים באופן בלתי תלוי ולא מכפיף עצמו למחויבות. הוא מציע לשאול את עצמך שוב ושוב, למה אני קיים? והשאלה הזו, שמופיעה כל הזמן, היא שמביאה אותנו לחקור את משמעות הקיום לעומק. סיכום של התהליך הפנימי של חקר הקיום ... של התודעה המצוי הראשון הקיום העצמי הוויה של המציאות למה אתה קיים? האם יש קיום שלא מחויב?

... עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות, או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של רגעים קודמים. אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך רבות. המרצה פותח את הנושא על ידי השאלה מהו מקור הקיום? האם ... של אתמול, אך אליעד טוען שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו למה אני קיים? ... למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם למעשה יכול להיות קיים או לא קיים, והקיום אינו תלוי בקיום של ... של אירועים קודמים, והשאלה האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב. אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב, אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה בקיום? מהו מקור הקיום? האם קיום הוא רצף של רגעים? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול ... המציאות, כי הוא יכול להתקיים בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או ... מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי ... המציאות בלבד, כי ניתן להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה ... שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי. כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון ... המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא אפשרי בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל. כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית? אליעד ... להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי ... של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם. אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון פרופורציונלי: כל עוד מדובר ... שיכול להתקיים אחרת או לא להתקיים כלל, הוא מוגדר כאפשרי המציאות, ורק אותו דבר שאינו יכול שלא להיות קיים בשום מצב, בשום דרך, הוא מחויב המציאות באמת. מהו מחויב המציאות? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? האם המציאות חייבת להיות קיימת? ישות ...

... עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות, צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים אותו למהות וצורה? התוכן של ההרצאה של אליעד כהן מתמקד בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כדי להבין את מהות הנושא, אליעד מסביר שקודם כל על האדם לשאול את עצמו לגבי כל דבר, האם הוא אפשרי או מחויב. זו הדרך הבסיסית לנתח ולפרק כל רצון שיש לאדם, וכל דבר שהאדם חווה, מרגיש או חושב. אליעד מדגיש את החשיבות של ההבחנה בין מה שהוא אפשרי למה שמחויב. דוגמה פשוטה לכך היא אדם שרוצה לשתות מים. הרצון שלו לשתות מים הוא אפשרי ולא מחויב, כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. עצם הרצון לשתות מים הוא צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל דבר אחר) תמיד אפשרית בלבד. למה האדם רוצה דווקא דבר מסוים ולא משהו אחר? אליעד נותן דוגמה לכך ... עצמו: למה אני רוצה לשתות?. הרצון לשתות הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי. כלומר, האדם יכול היה באותה מידה לרצות לא לשתות, או לרצות משהו אחר לחלוטין. לכן, כשאדם שואל למה הוא רוצה דבר מסוים, אליעד ממליץ לפרק את השאלה הזאת ... משקה אחר. זה הופך את הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם הצורה המדויקת משתנה. הדוגמה שאליעד משתמש בה להמחיש זאת היא הרצון לשתות מים: הרצון הספציפי הזה הוא אפשרי, אך מתחתיו ישנו רצון בסיסי (המהות) שהוא תמיד מחויב. לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את מהות הרצון שלהם? אליעד מסביר שהסיבה שבני אדם לא מוכנים לשאול את השאלה הבסיסית והעמוקה למה בכלל ... שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו. הצורה - החלק האפשרי של הרצון, שהוא מה בדיוק אתה רוצה ולמה אתה רוצה דווקא את זה ולא אחרת. אליעד טוען שהחקירה הזו הכרחית כדי ... שליטה אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד הזה ולחקור לעומק את הרצון עצמו, ולהגיע להבנה העמוקה לגבי מה שבאמת מניע אותו ברובד הכי בסיסי של ההוויה שלו. מה זה רצון עצמי? איך לפרק את הרצון שלי? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? למה יש לי רצון בכלל? האם הרצון שלי הוא אפשרי או מחויב? איך להבין את מהות הרצון שלי? ...