אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חוויה ✔טקסים אובססיביים, טיפול בתת מודע, קונפליקט רגשי, התנהגות אובססיבית, התנהגות טורדנית, טיפול ב ocd, הפרעת OCD, הפרעה לא הגיונית, התנהגות לא...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
8:14טקסים אובססיביים, טיפול בתת מודע, קונפליקט רגשי, התנהגות אובססיבית, התנהגות טורדנית, טיפול ב ocd, הפרעת OCD, הפרעה לא הגיונית, התנהגות לא הגיונית, עומד להשתגע, מחשבות מנוגדות
מדוע קונפליקט בין המודע לתת מודע גורם להתנהגות אובססיבית?

קונפליקט בין המודע לתת מודע מתרחש כאשר האדם חש פער בין מה שהוא חושב באופן מודע לבין התחושה העמוקה הפנימית שלו בתת מודע. אליעד כהן מסביר שכאשר המודע והתת מודע מסכימים, אין בעיה או צורך לבצע פעולות בדיקה חוזרות ונשנות. הבעיה מתעוררת רק כאשר יש אי הסכמה בין שני חלקי התודעה הללו.

לדוגמה, אם אדם חושב בתת מודע שדבר מסוים אינו מסוכן, אבל במודע יש לו ספק מסוים שאולי הוא כן מסוכן, נוצרת התנהגות אובססיבית של בדיקות חוזרות כדי לוודא האם הדבר אכן מסוכן או לא. לעומת זאת, אם גם המודע וגם התת מודע היו מסכימים במאה אחוז שהמצב מסוכן או לחלופין, שאינו מסוכן, האדם לא היה מבצע בדיקות. ההבדל ברמת הוודאות בין שתי המחשבות הללו הוא שיוצר את הקונפליקט הרגשי ואת הפעולות הכפייתיות.

למה אנשים מבצעים בדיקות מסוכנות למרות שהן לא הגיוניות?

אנשים מבצעים פעולות שנראות לא הגיוניות ואפילו מסוכנות מתוך צורך לפתור את הספק. אליעד כהן מביא את הדוגמה של אדם שמכניס יד לתנור שהוא חצי חם. אם האדם היה בטוח במודע ובתת מודע שהתנור רותח, לא היה מכניס את היד כי ברור שזה מסוכן. אם היה בטוח במודע ובתת מודע שהתנור קר לחלוטין, לא היה טורח לבדוק בכלל. אבל כאשר בתת מודע הוא משוכנע שלא יקרה לו דבר רע, ובמודע הוא חושש ש"אולי כן יקרה משהו", מתעורר הדחף לבדוק את התנור שוב ושוב, מה שיוצר התנהגות טורדנית וכפייתית.

התנהגות זו משמשת למעשה "ולידציה", ניסיון בלתי פוסק לאשר את תחושת הביטחון הפנימית, אך במקרים מסוימים הדבר יכול להסתיים בנזק אמיתי, כיוון שלפעמים התת מודע עלול לטעות ולהעריך באופן שגוי את הסיכון האמיתי.

מה הקשר בין קונפליקט רגשי להפרעת OCD והתנהגות כפייתית?

הקשר הוא ישיר. ההתנהגות הכפייתית ב - OCD נובעת בדיוק מהקונפליקט בין המחשבות בתת מודע לבין הספקות שמעלים במודע. אליעד כהן מסביר שכאשר התת מודע מרגיש בטוח שהמצב אינו מסוכן, אבל המודע חושד שאולי יש סכנה, נוצר טקס של בדיקות חוזרות. הטקסים הללו, כגון בדיקת דלתות נעולות או בדיקת תנורים, הם תוצאה ישירה של הניסיון לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה, אך בפועל הם יוצרים סבל נפשי גדול ותחושה של "עומד להשתגע".

כיצד מסנכרנים בין המודע לתת מודע כדי לטפל בקונפליקט?

הדרך לסנכרן בין המודע לתת מודע היא באמצעות חקירת האמת והבנת המקור האמיתי לספקות הפנימיים. אליעד כהן ממליץ לבצע תהליך של בירור עצמי, שבו האדם בוחן באופן יסודי מדוע כל צד של תודעתו חושב בצורה שונה. למשל, אם המודע חושש מסיכון מסוים והתת מודע בטוח שאין סכנה, האדם צריך לבדוק מה הסיבה לתחושה של כל אחד מהחלקים, וכך להגיע למסקנה ברורה ואחידה.

כאשר האדם יוצר הסכמה בין שתי המחשבות הסותרות הללו, הצורך בבדיקה חוזרת ונשנית ובטקסים אובססיביים פוחת, והאדם יכול להתנהל בחיים ללא הסבל שנגרם כתוצאה מהקונפליקט.

האם פתרון קונפליקטים קטנים עוזר לפתרון קונפליקטים גדולים?

אליעד כהן מדגיש שכן. כאשר האדם מתרגל לפתור קונפליקטים קטנים בחיי היומיום, הוא מחזק את היכולת שלו להתמודד עם ספקות וקונפליקטים פנימיים גדולים יותר. לדוגמה, אם האדם מתמודד באופן קבוע עם קונפליקט קטן, כמו אכילת עוגה כשהוא יודע שהיא לא בריאה לו, או עישון כשהוא מודע לנזקיו, הוא לומד איך ליצור סנכרון בין המחשבות השונות שלו.

ההרגל לפתור קונפליקטים קטנים אלה מקטין בהדרגה את הנטייה של המוח להסתבך בקונפליקטים משמעותיים ומורכבים יותר, כגון התנהגות טורדנית וכפייתית (OCD).

מה בדיוק ההבדל בין המודע לתת מודע על פי אליעד כהן?

לפי אליעד כהן, למעשה אין באמת שתי ישויות נפרדות של מודע ותת מודע, אלא מדובר בשתי מחשבות שונות בראש של האדם. המחשבה החזקה יותר נקראת מודע, והמחשבה החלשה יותר נקראת תת מודע. אם יש מספר מחשבות סותרות, החזקות יותר ייקראו מודעות, ואילו החלשות יקבלו את הכינוי "תת מודעות".

זהות זו של המחשבות מסבירה מדוע כל כך חשוב להבין את מקור הספק ואת רמות הוודאות של המחשבות השונות. ככל שהאדם יוצר יותר בהירות לגבי מה שהוא באמת מרגיש וחושב, כך הוא יכול לפתור בקלות רבה יותר את הקונפליקטים הפנימיים שלו ולהפסיק לבצע התנהגויות טורדניות ולא הגיוניות.
כיצד קונפליקט בין המודע לתת מודע מוביל להתנהגות אובססיבית?

כאשר אדם חווה קונפליקט בין המודע לבין התת מודע, נוצרת התנהגות אובססיבית או טורדנית. המודע מייצג את מה שהאדם חושב באופן ישיר ("זה מסוכן" או "אולי זה מסוכן"), ואילו התת מודע מייצג קול פנימי עמוק יותר ("זה לא מסוכן"). אם שתי הרמות מסכימות - שאין סכנה או שיש סכנה - אין צורך בבדיקה או בטקסים אובססיביים. אך כאשר המודע והתת מודע חולקים זה על זה, האדם עשוי לבצע פעולות חוזרות כדי לוודא מי צודק וכך נוצרות מחשבות טורדניות ותחושת "עומד להשתגע".

מדוע אדם מבצע בדיקות מסוכנות למרות שהוא מרגיש שהן לא הגיוניות?

לעיתים, התת מודע משדר ש"לא יקרה שום דבר רע", בעוד שהמודע חושד ש"אולי זה בכל זאת מסוכן". לדוגמה, אדם רואה תנור חצי חם:

- אם היה בטוח לחלוטין שזה מסוכן (גם בתת מודע וגם במודע), לא היה נוגע בו.

- אם היה בטוח לחלוטין שזה לא מסוכן (גם במודע וגם בתת מודע), לא היה טורח לבדוק.

הבעיה צצה כאשר התת מודע בטוח שהדבר לא מסוכן, אבל המודע לא לגמרי סומך עליו, מה שמייצר דחף לבדוק שוב ושוב. מצב זה יוצר טקסים אובססיביים, כמו לבדוק חום של תנור, גם אם זה עלול להיות מסוכן.

כיצד התופעה קשורה לטיפול ב - OCD ובהתנהגות טורדנית?

טיפול ב - OCD (הפרעת כפייה טורדנית) כולל הבנה של הקונפליקט הפנימי. כאשר אדם בודק שוב ושוב דברים המוגדרים "אולי מסוכנים" למרות שהתת מודע משדר שאין באמת סיכון, זוהי פעולה כפייתית. הטקסים האובססיביים הם מעין "ולידציה" (וידוא) חוזרת כדי להרגיע את המודע. התנהגות זו עלולה ללבוש צורות שונות: בדיקת תנור, בדיקת דלת נעולה, חשש מהיגיינה ועוד.

למה חשוב לסנכרן בין המודע לתת מודע?

כאשר אין התאמה בין שתי הרמות, המוח "מסתבך" בקונפליקט רגשי, שעלול לגרום לסבל נפשי. אדם עלול להיכנס ללופ של התנהגות לא הגיונית, לחוש מחשבות מנוגדות או לפחד שהוא "עומד להשתגע". אחת הדרכים להקל על המצב היא להשוות את המודע עם התת מודע:

- לזהות היכן קיימות סתירות בין "אני חושב" ל"אני מרגיש בפנים".

- לשאול "מה האמת?" ולברר מדוע כל חלק במוח חושב אחרת.

- להגיע למסקנה אחידה, כך שהקונפליקט מפסיק להיות רלוונטי והצורך בבדיקה מתמידה פוחת.

כיצד לבדוק את המקור האמיתי לקונפליקט?

דרך אחת היא להתייחס למודע ולתת מודע כשתי דעות שונות: אחת חזקה יותר (מודע) ואחת חלשה יותר (תת מודע). למעשה, אין "שתי ישויות" נפרדות, אלא שתי מחשבות פנימיות שנמצאות ברמות שונות של וודאות. אם המודע "מרגיש ספק" לגבי מחשבה שבאה מהתת מודע, נוצר טקס אובססיבי של בדיקה חוזרת. כדי לטפל בכך:

- מזהים היכן הספק ומדוע הוא קיים.

- חוקרים לעומק את הסיבה לפער בין שני חלקי המחשבה.

- משתדלים להחליט באופן ברור אם אמנם קיים סיכון או לא.

האם פתרון קונפליקט קטן יכול לסייע בפתרון קונפליקט גדול?

כן. כאשר מטפלים אפילו בקונפליקטים קטנים ויומיומיים, כמו "האם לאכול עוגה למרות שיודעים שזה לא בריא", מתחילים ליצור סנכרון בין המחשבות הפנימיות השונות. כך מקטינים בהדרגה את הדחף של המוח להישאב לקונפליקטים גדולים ומסובכים יותר, כמו טקסים אובססיביים או בדיקות חוזרות ונשנות.
עכשיו הנושא הוא כזה יש מצב שהבן אדם כשהתת מודע שלו, אוקי יש מודע ותת מודע מודע זה מה אתה חושב ותת מודע זה מה אתה מרגיש שאתה חושב כאילו משהו יותר פנימי קול פנימי נקרא, בסדר עכשיו יש מצב שזה עובד ככה אם הבן אדם התת מודע שלו והמודע שלו מסכימים אין לו בעיה עד כאן הבנו.

התת מודע שלו אומר לו משהו מסוים המודע מסכים עם זה ואין בעיה לעומת זאת יש מצב שבתת מודע הוא חושב משהו מסוים המודע לא סומך על התת מודע אומר "לא זה לא נכון" ואז הוא עושה דברים לדוגמה שמסכנים אותו נניח. אוקי השאלה היא מה הפתרון של זה זאת השאלה.

ש: להשוות ביניהם להשוות בין התת מודע למודע.

אליעד: נכון אז רגע אז המעשה שהיה כך היה בן אדם עושה דבר מסוכן, אוקי הוא עושה דבר מסוכן עכשיו זה עובד ככה אם הוא בטוח במודע ובתת מודע שזה מסוכן הוא לא יעשה את זה אם הוא בטוח בתת מודע ובמודע שזה לא מסוכן הוא גם לא יעשה את זה אבל אם בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא חושב שאולי זה מסוכן אז הוא עושה את זה כדי להיות בטוח שזה לא מסוכן.

מה הבעיה שזה גם אובססיה וגם בנוסף לזה הוא בסוף יפול על המקרה שהוא בתת מודע טעה ושזה באמת כן מסוכן הוא רק חשב שזה לא מסוכן ואז הוא ידפוק את עצמו. הבנו? עוד פעם אם בתת מודע ובמודע הוא חושב שזה מסוכן הוא לא עושה את זה, אם בתת מודע ובמודע הוא חושב שזה לא מסוכן זה לא מעניין אותו אבל אם בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא חושב שזה כן מסוכן אז הוא עושה את זה הוא עושה דברים שהם על הגבול של המסוכן לא מסוכן.

ש: מה ההפך?

אליעד: אין הפך אם הוא בטוח שזה מסוכן הוא לא יעשה נגיד אש אם הוא בטוח שהאש תשרוף אותו הוא לא יכניס את היד לאש כי הוא בטוח בזה במודע ובתת מודע, נגיד קיר אין לו מה לגעת בקיר כי הקיר לא מסוכן אבל אם נגיד זה תנור שהוא חצי חם ובתת מודע אומר "לא יקרה לי כלום" כי אם הוא היה בטוח שזה חם הוא לא נוגע, בתת מודע אומר "לא יקרה לי כלום אבל במודע הוא אומר "אולי יקרה לי משהו בא נבדוק את זה" אז הוא נוגע.

אוקי למה כי יש לו קונפליקט בין המודע לתת מודע אז מה שצריך לעשות בכזה מקרה זה מה שאתה אמרת באופן default לעשות התאמה בין המודע לתת מודע בכל התחומים שזה אומר פרקטית לקחת כל מקרה בחיים שבו במודע אתה חושב משהו אחד בתת מודע אתה חושב משהו אחר וזהו לנסות להתאים ביניהם, איך על ידי שאתה מברר מה האמת מה המודע חושב מה התת מודע חושב "מה האמת ומה האמת למה אני חושב ככה ולמה אני חושב ככה" עד שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע.

ש: אם במודע זה מסוכן ובתת מודע זה לא מסוכן?

אליעד: אז הוא בודק אם זה מסוכן או לא ואז הוא בעצם עושה דבר מסוכן.

ש: עושה דבר מסוכן.

אליעד: כן עושה ולידציה כאילו חלק מהטקס אנשים שיש להם OCD חלק מהטקס.

ש: מה זה?

אליעד: OCD התנהגות כפייתית חלק מהטקס מהטקסיות זה בעצם לבדוק דברים שבתת מודע הם לא מסוכנים אבל שהמודע אומר אולי הם כן מסוכנים ואז הבן אדם בודק את זה.

ש: לדוגמה?

אליעד: לדוגמה לגעת בתנור שהוא חצי חם להכניס את היד לתנור כשאתה יודע שאם היית בטוח שהוא רותח לא היית מכניס אם הוא קר את גם לא מכניס אבל אם הוא חצי קר וחצי חם ובתת מודע אתה אומר "אוקי אני לא באמת יקרה לי פה משהו אז אני יכול להרשות לעצמי לבדוק", אבל מצד שני אם אתה חושב שלא יקרה לך משהו למה אתה צריך לבדוק הרי אם לא יקרה לך כלום אין מה לבדוק ואם יקרה לך אתה גם לא בודק.

אוקי יש לזה המון היבטים אבל אחד ההיבטים בפרשה הוא לסנכרן את המודע והתת מודע שזה אומר ביומיום לקחת מקרים שהמודע והתת מודע לא מסכימים וליצור ביניהם הסכמה, איך על ידי שהבן אדם בודק מה האמת.

ש: יכול להיות מצב שבמודע אני חושב שזה מסוכן ובתת מודע לא מסוכן?

אליעד: כן.

ש: ואז מה אני עושה?

אליעד: ואז יש אנשים שהוא אומר "אני לא סומך על התת מודע שלי שאמר לי שזה מסוכן אני בספק ואז אני רוצה לבדוק את זה" וזה כאב ראש גם כן זה לא רק הקטע של המסוכן לא מסוכן זאת אובססיה, ההתנהגות הכפייתית "אתה חייב לבדוק את זה ואתה חייב לבדוק את זה".

ש: זאת דוגמה חיה.

אליעד: לא זאת דוגמה מתה ברור שדוגמה חיה.

ש: לא תן משהו.

אליעד: אמרתי לך עם התנור.

ש: תנור זאת לא דוגמה.

אליעד: אתה לא מאמין?

ש: לא אני מאמין, זה מקרה שהיה.

אליעד: מה אתה רוצה בן אדם מדליק את התנור כיריים חשמליות הוא צריך לבדוק לפני שזה מתחיל להיות רותח לבדוק אם יחטוף כביה או לא, עכשיו הדחף לבדוק את זה הוא מסיבה אחרת.

ש: הוא רוצה לשים בטח על לחמם.

אליעד: לא הדחף לבדוק את זה הוא מסיבה אחרת אבל אני לא מדבר עכשיו מלכתחילה על הדחף שלו לבדוק את זה אני מדבר על ההיבט של הקונפליקט בין המודע לתת מודע על ההיבט הזה ואת ההיבט הזה פותרים על ידי שפותרים את הקונפליקט באופן כללי.

ש: אני לא הבנתי אתה אומר שיש כאילו הוא לא בודק את הסיבה שגרמה לו לבדוק את החימום.

אליעד: לא אני בודק רק את ההיבט שאומר "אם הייתי בטוח בתת מודע" אם המודע היה מסכים לתת מודע לא הייתה בעיה אני מדבר על ההיבט הזה, כשמתחקרים את הבעיה מגלים הרבה היבטים אחד מההיבטים אומר שאם המודע והתת מודע מסכימים לא הייתה בעיה, אם שניהם היו מסכימים שאם תכניס את היד לא יקרה כלום לא היית בודק אם שניהם היו מסכימים שתחטוף כביה לא היית בודק, אם התת מודע אומר לך "לא יקרה לך כלום" והמודע אומר "אני לא בטוח" אז אתה בודק כדי להיות בטוח שהתת מודע צודק.

ש: אז אתה יכול בן אדם עם בעיה כזאת אז קודם כל יש לך את המחויב הזה שאתה יודע אם הוא בדק אז הוא בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא.

אליעד: מה ההוכחה כי עובדה שבמקרים אחרים שהוא בטוח שזה יפגע והוא לא בודק, זאת אומרת אם היה לו וודאי שזה יפגע בו הוא לא היה בודק זה וודאי לי.

ש: אז איך זה עוזר לך להבין את שאר ההיבטים?

אליעד: לא יש הרבה היבטים אני רק רציתי להגיד היבט ספציפי, הבן אדם אומר "בתת מודע שלי אני מרגיש שזה לא יפגע בי אף על פי כן אני בודק אני לא בטוח" אז מה אומרים לו. אני רק בסך הכל רציתי להגיד מה המהות של מה שאמרתי, שנייה מה המהות של מה שאמרתי המהות היא כזאת יש בן אדם יש לו מודע יש לו תת מודע עכשיו מה זה באמת מודע ותת מודע זה שתי דעות שונות בראש רק אחד קוראים מודע ולאחד קוראים תת מודע אבל מצד האמת זה לא אין מודע ותת מודע יש לך דעה שתי מחשבות אחד אומר ככה ואחד אומר ככה המחשבה החלשה אתה קורא לה תת מודע והמחשבה החזקה אתה קורא לה מודע זה כל הסיפור זה לא מעבר לזה.

אוקי ואם יש לך חמש מחשבות סותרות אז לאחד מהם אתה תקרא מודע מאוד לאחד תת מודע ולאחד תת תת מודע ומה שתרצה, מה שיותר חלש קוראים לו תת מודע אבל זה לא באמת שיש איזה תת מודע או משהו. עכשיו מה שאני אומר שלפעמים זה יוצר קצת כאב ראש ולפעמים זה יוצר כאב ראש מאוד גדול אז אם אתה מגיע למצב שהקונפליקט בין המחשבות שלך יוצר לך כאב ראש מאוד גדול אז תנסה לפתור את הקונפליקטים בראש שלך באופן כללי גם בדברים שנראים לך קטנים.

לדוגמה המוח אומר לך "אל תאכל את העוגה" ובתת מודע אבל אתה אומר "טוב מה אכפת לי אני אוכל את העוגה" הדוגמה הקלאסית, בסדר שבתת מודע אתה אומר "אני לא אמור לעשן" ואתה עדיין מעשן משהו כזה. אתה מכיר משהו כזה?

ש: לא.

אליעד: אוקי סבבה. טוב הבנו אז מה שרציתי להגיד שחלק מהדרך לצאת ממצבים מאוד בעיתיים שנובעים בין השאר מקונפליקט בין המודע לתת מודע זה באמצעות זה שיוצאים סנכרון ביניהם בשאר התחומים ביומיום. הבנו?
למה אני הבנה תחושה של ביטחון מטופל בן אדם לנהל פתרון נפרדות תחושת ביטחון רצון אנשים obsessive compulsive disorder ocd ocd הפרעה טורדנית ocd התנהגות טורדנית ocd טיפול או סי די אובססיביות אובססיבית אובססיה טורדנית אובססיה טורדנית כפייתית אובססיות אוסידי אוסידי הפרעה טורדנית אוסידי התנהגות טורדנית אוסידי טיפול בתת מודע הגיוני היגיון הפרעה הפרעה אובססיבית הפרעה טורדנית הפרעה טורדנית כפייתית הפרעה כפייתית הפרעה לא הגיונית הפרעות הפרעת ocd הפרעת התנהגות כפייתית הרגשה הרגשת התנהגות התנהגות אובססיבית התנהגות טורדנית התנהגות טורדנית כפייתית התנהגות כפייתית התנהגות כפייתית טורדנית התנהגות לא הגיונית חוויה חוויות חווית חשיבה כפייתית טורדנות טורדנות כפייתית טורדנות מחשבתית טורדניות טורדנית טורדנית כפייתית טיפול טיפול ב ocd טיפול ב או סי די טיפול ב אוסידי טיפול באו סי די טיפול בהתנהגות טורדנית טיפול בתת מודע טיפולים טיפש טירדה טקסים טקסים אובססיביים טרדות טרוד להיפטר מהתנהגות טורדנית להשתגע להתמודד עם ocd להתמודד עם אוסידי להתמודד עם טורדנות לטפל ב ocd לטפל ב אוסידי לטפל בהתנהגות טורדנית לטפל בהתנהגות כפייתית מהי התנהגות טורדנית מודעות מוטרד מחשבה טורדנית מחשבה כפייתית מחשבות מחשבות טורדניות מחשבות כפייתיות מחשבות מנוגדות מטופל מטופלים מטפל מטפל ב ocd מטפל ב אוסידי מנוגדות סובל מהפרעה טורדנית עומד להשתגע קונפליקט קונפליקט רגשי קונפליקטים רגש רגשות רגשיות שיגעון תחושה תחושות תחושת תת מודע
חווית אמהות, חווית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם
חווית אמהות, חווית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם
חווית אמהות, חווית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת במציאות הפיזית. אליעד מדגיש שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חווית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך ... כנפיים. אך למעשה, גם את החוקים האלה אפשר לשנות או לדמיין אחרת. אליעד מרחיב את הטיעון גם לגבי ביולוגיה ומסביר שאם טוענים שלא ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות חיצונית ספציפית. מה ההבדל בין חוויות זהות לחוויות דומות? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשצובטים מישהו באצבע אחת ואז באצבע אחרת, התחושה היא שונה. האם זה אומר שהתחושות האלה אינן דומות או שאי אפשר לקרוא להן באותו שם צביטה? ודאי שאפשר. זה רק מראה שכל חוויה, גם אם דומה מאוד, תמיד תהיה שונה בפרטים הקטנים של הזמן, המקום, והאופן שבו היא קרתה. לדוגמה, אם מישהו לא רוצה שיצבטו אותו, ... משנה אם יזיזו את מקום הצביטה כמה מילימטרים ימינה או שמאלה - עדיין יכאב לו, ועדיין יגיד תפסיק. כלומר, למרות השוני בפרטים, המהות של החוויה זהה: הכאב הוא אותו כאב במהותו. מה הקשר בין
דמיון או מציאות, חווית הכלום, להרגיש כלום, מציאות דמיונית, חוויה דמיונית, חוויה אמיתית, חוויה שקרית, רובוט חכם אמיתי
דמיון או מציאות, חווית הכלום, להרגיש כלום, מציאות דמיונית, חוויה דמיונית, חוויה אמיתית, חוויה שקרית, רובוט חכם אמיתי
... או מציאות, חווית הכלום, להרגיש כלום, מציאות דמיונית, חוויה דמיונית, חוויה אמיתית, חוויה שקרית, רובוט חכם אמיתי האם החוויה שלך אמיתית או שהיא רק דמיון? אליעד מסביר לעומק על ההבדל בין חוויה אמיתית לחוויה דמיונית, ומדגיש שכל חוויה שמתעוררת אצל האדם היא למעשה חוויה דמיונית במהותה. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שטוען שיש לו שאלות על החוויה שלו. לפי אליעד, עצם קיומן של שאלות מעיד על כך שהחוויה אינה מספקת ואינה שלמה, מאחר שחוויה אמיתית לחלוטין, חוויה מושלמת, לא מותירה מקום לשאלות או לספקות. הוא מוסיף ומסביר שאם החוויה מעוררת שאלות, צריך להחליף אותה לחוויה שלמה יותר. הוא מדגיש שכאשר אדם מחזיק בחוויה שגורמת לו ספק, גם אם יקבל תשובות לכל השאלות שלו, עדיין הוא יזכור את השאלות וימשיך להרגיש חוסר סיפוק. לעומת זאת, אם יחליף את החוויה מראש, הוא לא יזדקק לתשובות כלל. איך לדעת אם החוויה שלי אמיתית או מדומיינת? אליעד משתמש בדוגמה של פיל כדי להמחיש את ההבדל בין מציאות לדמיון. הוא מתאר סיטואציה שבה אדם מגיע ... שלו היא מדומיינת. אליעד מציין שאותו אדם לא רוצה תשובה אמיתית, אלא רוצה פתרון לתחושה המדומיינת שלו. הדוגמה הזאת באה להמחיש כיצד אנשים לעיתים נאחזים בחוויות לא אמיתיות ומצפים לתשובות אמיתיות, אף שהבעיה עצמה אינה קיימת במציאות. האם ישנה מציאות אובייקטיבית מעבר לחוויה שלי? אליעד מחדד את הנושא באמצעות דוגמה נוספת של רובוט חכם. הוא מתאר רובוט שאין לו תודעה, אך מתוכנת לפעול באופן מסוים, למשל ... מתקיים. האם ניתן להגיע למצב שבו אין שאלות ואין ספקות כלל? אליעד מתייחס למצב של חוויה בסיסית, שהיא חווית הקיום עצמה. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב האולטימטיבי, שהוא המודעות לקיום, אין יותר מקום לשאלות. זהו מצב שבו האדם לא שואל ... כל עוד האדם חושב שהוא צריך תשובה או שיש לו ספקות, הוא לא נמצא במצב המושלם של חוויית הקיום הטהורה. האם המטרה היא להגיע לשלווה מוחלטת? אליעד מתייחס לרצון של אנשים להגיע לרוגע או לשלווה. הוא טוען שהשאיפה לרוגע היא לא ... התשובה האולטימטיבית, מכיוון שאדם שחווה רוגע מוחלט יכול לחוש שמשעמם לו או שחסר לו ריגוש. הוא מביא דוגמה של בית קברות כמקום רגוע לחלוטין, אך אף אחד לא באמת רוצה לחיות בבית קברות. אליעד שואל את האדם מה אתה רוצה בסוף?, ומסביר ... שהוא יודע משהו, בעוד שהאמת העמוקה היא שאין ודאות מוחלטת בשום דבר. מהו מצב של חוויית כלום? אליעד מתאר מצב שהוא מכנה חוויה של כלום, שבו אין שום תחושה של נפרדות או של קיום עצמי. הוא מסביר את המצב הזה על ידי ההבנה שאין
חוויה מושלמת, חוויה מלאה, חוויה קבועה, להבין במאה אחוז, הבנה מוחלטת, הבנה מלאה, הבנה חלקית, בטוח במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, ללכת עד הסוף
חוויה מושלמת, חוויה מלאה, חוויה קבועה, להבין במאה אחוז, הבנה מוחלטת, הבנה מלאה, הבנה חלקית, בטוח במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, ללכת עד הסוף
חוויה מושלמת, חוויה מלאה, חוויה קבועה, להבין במאה אחוז, הבנה מוחלטת, הבנה מלאה, הבנה חלקית, בטוח במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, ללכת עד הסוף למה ההבנה נעלמת ואיך להשיג חוויה מושלמת? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להשיג הבנה מוחלטת וחוויה מושלמת, ומדוע לעיתים ההבנה או הפתרון שמצאנו נעלמים לנו. הוא מתאר מצב נפוץ בו אדם מתמודד עם קושי בחיי היומיום, מגיע להבנה מסוימת שמקלה ... מה המשמעות של הבנה מוחלטת ושל חוויה מלאה? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא שהאדם משיג פתרון זמני בלבד, מכיוון שההבנה שלו לא מוחלטת אלא חלקית בלבד. להבנתו, מוחלטות פירושה מצב ... יחסי בלבד, ולא בטוב מוחלט. החוויה המושלמת היא מצב שבו אין כלל אפשרות לחשוב אחרת. מדוע הבעיה חוזרת למרות שנמצא פתרון? אליעד מביא דוגמה ברורה מתוך חיי היומיום: אדם שנמצא באוטובוס צפוף ומרגיש רע בגלל הצפיפות. אותו אדם מצליח לתפוס בשכל שהצפיפות היא לא באמת בעיה מוחלטת, ומצליח אפילו ליהנות מהמצב. אבל לאחר זמן מה, הוא שוב מוצא את עצמו ... להמשיך ולחקור את המחשבות והתחושות שלו עד שיגיע למצב שהוא לא מסוגל לחשוב אחרת. רק אז ההבנה תהיה קבועה, ולא תיעלם שוב ושוב. מה פירוש להעלות את הרף של האמת? אליעד אומר ... קיימת כלל שאלה של תועלת. מהי חוויה מושלמת וקבועה, ואיך להגיע אליה? חוויה מושלמת וקבועה, לפי אליעד, היא מצב שבו לא רק שעכשיו טוב לך, אלא אתה גם לא זוכר שאי פעם היה לך רע. המצב המוחלט הוא שאתה תמיד נמצא באותה חוויה מוחלטת, לא רק עכשיו אלא גם בעבר ובעתיד. אתה בטוח באופן מוחלט שהכל בסדר, באופן שלא תוכל לחשוב על מצב אחר. מצב זה נוצר על ידי מחויבות ... וחד - משמעית. איך לוודא שהחוויה לא תיעלם שוב? אליעד חוזר שוב למילת המפתח מאה אחוז. הוא מדגיש את החשיבות של ההליכה עד הסוף בתהליך החקירה, באופן שבו האדם הופך בטוח באופן ... אפילו לדמיין בעיה, תהיה זו חוויה מושלמת וקבועה. איך להשיג חוויה מושלמת? מהי הבנה מוחלטת? מדוע ההבנה שלי נעלמת? איך להגיע למאה אחוז ביטחון? מה זה ללכת עד הסוף? איך להפוך הבנה לזמינה תמיד? ...
חוויה של הארה, מהי הארה רוחנית? התגלות רוחנית, האם הגעת לסוף? חוויה רוחנית, התגלות אלוהית, חוויה מיסטית, כמה הגיעו? אחדות שקרית, אחדות אמיתית, מודעות עצמית, רוחניות
חוויה של הארה, מהי הארה רוחנית? התגלות רוחנית, האם הגעת לסוף? חוויה רוחנית, התגלות אלוהית, חוויה מיסטית, כמה הגיעו? אחדות שקרית, אחדות אמיתית, מודעות עצמית, רוחניות מהי הארה רוחנית והאם באמת הגעת לסוף? הארה רוחנית היא מצב שבו האדם חווה תודעה שונה לחלוטין, הבנה עמוקה של המציאות, ושחרור מוחלט מתחושת חיסרון או פחד. בהרצאה זו אליעד כהן מסביר מהי חוויה של הארה, כיצד ניתן לדעת אם אכן חווית אותה, ומהם ההבדלים בין סוגי החוויות הרוחניות שאנשים יכולים לחוות. כיצד מזהים הארה רוחנית אמיתית? ראשית, הארה אמיתית מוגדרת בכך שהיא חוויה שלא משתנה, שלא נעלמת, ולא ניתן לאבד אותה. אם חווית הארה רוחנית, תדע זאת בבירור מכיוון שהיא משנה באופן יסודי ובלתי הפיך את כל תפיסת המציאות שלך. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם שמתעורר מתרדמת ארוכה: כאשר הוא מתעורר, הוא עשוי לחוש שהחיים שלו רק עכשיו התחילו, וכל החוויות שלפני כן אינן שייכות לו. באותה צורה, הארה אמיתית יוצרת תחושה שהחיים שלך עד לאותו רגע היו חסרי משמעות או מציאותיות, ורק עכשיו התחלת לחיות באמת. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם שזכה בלוטו. הוא זוכה בסכום גדול, מרגיש שמחה עצומה, אך לאחר מכן עשוי לגלות שיש אפשרות לזכות בסכומים גדולים יותר או להגיע למצב טוב יותר. באופן דומה, כאשר אדם חווה הארה רוחנית, עליו לשאול את עצמו האם זוהי החוויה הסופית המוחלטת או שאולי קיימת חוויה גדולה עוד יותר שטרם גילה. מה ההבדל בין אחדות שקרית לאחדות אמיתית? אליעד מבחין בין שני סוגים של אחדות: אחדות שקרית - מצב שבו האדם חושב שהוא נמצא באחדות עם המציאות, אך בפועל עדיין קיימת אצלו תחושה של נפרדות או סבל כלשהו. למשל, אדם יכול לומר הכל אחד, אבל עדיין לסבול או לחוש הפרעה ממשהו שקורה סביבו. מצב כזה, לפי אליעד, אינו הארה אמיתית ... הוא אינו רואה את עצמו כנפרד משום דבר. דוגמה לכך היא מצב שבו אין יותר שום פחד, שום סבל, ואין שום אפשרות לחוות שוב מצב של חיסרון. האם ניתן לאבד את ההארה לאחר שחווים אותה? אליעד מסביר שחוויה של הארה אמיתית לא יכולה להיעלם או להיחלש, אחרת זו לא הייתה הארה אמיתית מלכתחילה. אם אדם אומר שהוא חווה הארה אך לאחר זמן מה חוזר לחוות פחד, חיסרון או סבל, סימן שהחוויה שלו לא הייתה הארה אמיתית, אלא סוג של חוויה רוחנית זמנית. הוא מדגים זאת שוב דרך דוגמה של אדם שגילה שיש לו כוחות על. אם הכוחות הללו נעלמים או שהוא שוכח כיצד להשתמש בהם, הדבר מעיד על כך שהחוויה הזו לא הייתה הארה אמיתית, שכן חוויה אמיתית איננה ניתנת לשינוי או להיעלמות. מדוע אסור להגדיר את החוויה של הארה? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הסכנה שבהגדרת החוויה של הארה. ברגע שאתה מגדיר או מתאר את החוויה בצורה מוגדרת, אתה יוצר הפרדה בינה לבין שאר המציאות. ההארה האמיתית היא מצב שבו אין שום הגדרה ואין שום הפרדה בין האדם לבין כל דבר אחר. במילים אחרות, ... זו הגדרה בעייתית, כי לראות את האור פירושו עדיין להיות במצב של נפרדות. במקום זאת, ההארה האמיתית היא מצב שבו האדם לא רואה אור, לא רואה חושך, לא יודע, לא זוכר ולא מרגיש שום דבר מוגדר. במצב כזה אין מה לתאר ואין מה להגדיר. האם תמיד ניתן לחוות הארה עמוקה יותר? אליעד מסביר שגם מי שחווה הארה אמיתית, חייב תמיד לשאול את עצמו האם זוהי באמת החוויה הסופית המוחלטת או שאולי יש רמת עומק נוספת שעדיין לא התגלתה לו. אפילו אם אדם חווה משהו שנראה לו מושלם ומוחלט, עדיין קיימת האפשרות שהחוויה הבאה תהיה עמוקה או מוחלטת אף יותר. הוא מסביר זאת דרך פרספקטיבה של רבי נחמן, שאומר כי בכל דרגה רוחנית שהאדם מגיע אליה, תמיד קיימת האפשרות ... או פחד. הוא משווה זאת לאדם שנהיה האיש הכי עשיר בעולם: אם הוא בטוח שהעושר שלו לעולם לא יאבד, הוא יהיה מאושר בצורה יציבה. אבל אם קיימת אפשרות אפילו תאורטית שהחוויה שלו תשתנה או תיעלם, הוא לעולם לא יגיע לאושר מוחלט ויציב. הארה אמיתית היא בדיוק כמו אותו עשיר שאינו יכול לאבד את עושרו לעולם, ולכן רק הארה כזו ... היא מצב נדיר, מוחלט, ובלתי ניתן לשינוי. כל עוד אתה עדיין חווה פחד, סבל, חיסרון או כל הגדרה אחרת, סימן שעדיין לא הגעת להארה האמיתית. ההארה היא מעבר לכל הגדרה, חוויה, או שינוי. מי שחווה הארה אמיתית באמת לא שואל את עצמו שאלות ולא מחפש הסברים, מכיוון שאין אצלו יותר תחושת חיסרון או ספק. מהי הארה רוחנית? איך יודעים אם הגעתי להארה? האם הארה יכולה להיעלם? מה ההבדל בין אחדות אמיתית לשקרית? האם הארה היא סוף הדרך? האם ...
חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים
חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים
חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים איך להפוך את החשיבה החיובית לאמיתית ויציבה? אליעד כהן מדבר על הבעייתיות של חשיבה חיובית כאשר היא אינה אמיתית, ... להפוך את החשיבה החיובית ליציבה ולאמיתית באמת. אנשים רבים מנסים לחשוב בצורה חיובית, להגיד לעצמם שהכל טוב, אבל בתוך תוכם הם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, ולכן זה לא עובד לאורך זמן. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא פשוטה: החשיבה החיובית אינה מתאימה לאמת הפנימית של האדם, ולכן נוצר פער בין המחשבות לרגשות. לדוגמה, אדם שמרגיש רע וחושב בצורה שלילית, מנסה להגיד לעצמו יהיה בסדר, הכל טוב, החיים יפים, אך בפועל אינו מאמין לזה באמת. לכן, כשהוא נתקל בקשיים במציאות, הוא חוזר במהירות לחשיבה ... לנבוע מתוך הבנה אמיתית של המציאות ולא מתוך שכנוע עצמי מלאכותי. למה חשוב להבין את האמת על המצב? אליעד כהן מסביר שמה שגורם לאדם להרגיש טוב או רע הוא לא המציאות עצמה, אלא הפער בין הציפיות שלו לבין מה שקורה במציאות. כאשר המציאות מתאימה לציפיות - האדם מרגיש טוב, וכאשר המציאות שונה מהציפיות - האדם מרגיש רע. לכן, הוא טוען שחשוב להבין את האמת על המצב באופן אובייקטיבי ככל האפשר. לדוגמה, אם אדם רוצה להשיג משהו מסוים ואינו מצליח, הוא מרגיש רע משום שהמציאות שונה מהציפיות שלו. במקום לחשוב הכל יהיה בסדר, אליעד מציע לבדוק את המצב באופן ריאלי: למה זה לא מצליח? מה אני יכול לעשות אחרת? כאשר האדם מבין ... משפטים יפים, אך בתוכו הוא אינו מאמין בהם באמת, ולכן הוא נשבר במהרה כאשר המציאות מוכיחה לו אחרת. המוח יודע שהוא משקר לעצמו, ולכן התחושה הטובה חולפת במהירות. אליעד מציע פתרון חלופי: במקום לנסות לחשוב חיובי באופן שטחי, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות עמוקות, להבין את המציאות באמת, ואז ... הבעיה, הוא כבר לא צריך לברוח לחשיבה חיובית מלאכותית. במקום זאת, הוא פשוט מבין את המציאות בצורה עמוקה ושלמה יותר. לדוגמה, אם מישהו מרגיש בודד, הוא צריך להבין מה גורם לו להרגיש בודד - האם זו המציאות עצמה או הפירוש שלו למציאות? אם הוא יבין שהתחושה שלו נובעת מפרשנות פנימית, יהיה לו קל יותר לשנות את הפרשנות הזו, ואז הוא לא יצטרך לשקר לעצמו שהוא לא בודד. הוא באמת יפסיק להרגיש כך. מדוע חשוב להפסיק לברוח מהמציאות? אליעד כהן מבהיר כי בריחה מהמציאות לעולם אינה פותרת את הבעיה. כאשר אדם מנסה להימלט מהאמת הלא נעימה, הוא רק מחריף את הבעיה ... אליעד שואל: אם היו אומרים לה שיתעללו בה שם, האם עדיין הייתה רוצה להגיע לשם? היא מיד שוללת זאת. מכאן הוא מסיק שהאוקיינוס מייצג בעבורה חוויה חיובית של רוגע, חופש ושלמות. אך מהו החופש הזה? היא טוענת שהיא כבר חופשייה, אך גם מבקשת חופש - מה שמעיד שהיא לא בטוחה מה היא באמת מחפשת. הפער בין החוויה הקיימת לרצון לשינוי אליעד מראה לה כי מצד אחד היא טוענת שטוב לה, אך מצד שני היא מחפשת משהו נוסף. הוא מבקש ממנה לחשוב: אם היא כבר באוקיינוס, האם עדיין תרגיש שהיא בבאר? מה בדיוק היא מצפה למצוא שם? אם הייתה יכולה לבקש כל דבר מאלוהים, מה הייתה מבקשת? האישה משיבה: לדעת שאני אלוהים, הכל יכול, שאני אחד איתו. אליעד מתקן אותה: להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים - אלא להיות הוא עצמו, לא לנסות לשמר פערים. החוויה של חופש מוחלט אליעד מסביר לה שהיא רוצה להיות חופשייה, אך בפועל היא עדיין מוגבלת בתודעה שלה. היא אינה חווה באמת חופש מוחלט, אלא רק משכנעת את עצמה בכך. החופש שהיא מחפשת אינו חיצוני אלא שינוי בדרך שבה היא חווה את המציאות. אם היא רוצה לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להגיע לתחושה שהיא יוצרת את כל מה שקורה סביבה. כאשר אלוהים מסתכל על הרחוב, הוא חווה שהוא מזיז את האנשים. כדי להגיע לחוויה הזאת, היא צריכה לברר מהו האני שלה - האם זה הגוף שלה בלבד, או משהו מעבר לכך? שאלת האני והחוויה של המציאות אליעד מסביר לה שהחוויה שלה מושפעת מהאופן שבו היא מגדירה את עצמה. אם היא אומרת אני ומתכוונת רק לגוף שלה, אז היא תחווה את עצמה כמוגבלת. אם היא תשנה את נקודת המבט שלה ותראה את עצמה כמי שיוצרת את המציאות, היא תחווה זאת. החוויה שאותה היא מחפשת היא הבנה אמיתית שהכל מתרחש מתוך רצונה. כדי להגיע להבנה הזו, עליה לשאול: מי אני?, מי גורם לי לחשוב?, מי גורם לי לרצות?, מי גורם לי להיות קיימת?. הבנת ההתחדשות והיצירה המתמדת אליעד מדגיש שהאדם מרגיש חוסר חופש כי הוא תופס את המציאות כהמשכיות של העבר. אם היא תבין שהמציאות נוצרת בכל רגע מחדש, היא תחווה התחדשות תמידית. הוא נותן דוגמאות: כשהיא רואה קיר, היא ... רואה אש מחממת מים, היא חווה שזה קבוע, אך אם הייתה חוקרת לעומק, היא הייתה מגלה שהחוקיות עצמה אינה קבועה אלא נוצרת מחדש כל הזמן. החוויה האמיתית היא להבין שכל רגע המציאות נוצרת מחדש, מה שאומר שגם היא עצמה נוצרת בכל רגע מחדש. בירור האמת כדי לשנות את החוויה כדי להגיע לחוויית האין - סוף, אליעד אומר שאין מנוס אלא לברר את האמת עד הסוף ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. עליה לשאול למה? בכל פעולה ובכל מחשבה. למשל, אם היא מקלפת גזר, עליה ... הבדל בין בשר ללחם, או שהיא פשוט חונכה לחשוב כך. ברגע שהיא תבין שאין באמת הבדל, היא תוכל לשבור עוד חומות פנימיות בתודעה שלה. המעבר לחוויית האלוהות אליעד אומר לה שהיא כבר אלוהים, אך היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את עצמה כך. כדי לשנות זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את ... תבין לעומק את המנגנון שמניע אותה, היא תחווה את עצמה כאלוהים. סיכום אליעד מוביל אותה להבנה שהחופש שהיא מחפשת אינו חיצוני אלא שינוי בחוויה הפנימית שלה. כדי לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להבין שהיא יוצרת את כל מה שקורה. הדרך לשם היא על ידי בירור האמת, היצמדות לשאלה למה? ושחרור מאמונות והרגלים ישנים. כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, היא תחווה התחדשות אינסופית ולא תהיה מוגבלת יותר. הבנת התודעה והמציאות חוויית החופש האינסופי תהליך בירור האמת איך להשתחרר מהרגלים מגבילים
רגש או שכל, חוויה רגשית והתבוננות שכלית, אין חוויה, אין כלום, הבנת הספר להיות אלוהים
רגש או שכל, חוויה רגשית והתבוננות שכלית, אין חוויה, אין כלום, הבנת הספר להיות אלוהים
רגש או שכל, חוויה רגשית והתבוננות שכלית, אין חוויה, אין כלום, הבנת הספר להיות אלוהים ... מסביר כי כל תהליך רוחני אמיתי חייב לכלול גם את המימד הרגשי וגם את המימד השכלי. אין אפשרות להבין משהו באמת, אם לא מרגישים אותו. כלומר, גם אם האדם מבין בשכל את הרעיון שהוא לומד, זה לא יספיק כדי שירגיש טוב או יהיה מאושר. הרגש חייב להיות נוכח, וכל הלימוד בסופו של דבר הוא למעשה לימוד רגשי. אליעד מדגיש שאין משמעות למה שלמדת אם לא הרגשת את זה. למשל, אפשר להבין בשכל שאתה אלוהים, אך השאלה החשובה היא האם אתה באמת מרגיש שאתה אלוהים? ההרגשה היא המבחן האמיתי של ההבנה. למה אנשים מרגישים עומס שכלי בלימוד רוחני? אליעד מתייחס ... עמוקים, כמו אלו המובאים בספר להיות אלוהים. אנשים רבים חווים עומס זה, כי החומר עמוס מאוד בברורים לוגיים ומנטליים. החוויה של עומס שכלי נובעת מכך שהלימוד מאוד שכלי וחסר בו לעיתים הצד הרגשי. כלומר, הלב, הרגש והחוויה הם אלה שחסרים ... כדי להתמודד עם העומס השכלי, אליעד מציע לשלב את הצד הרגשי. כלומר, לא רק לשאול את עצמך אם הבנת את החומר, אלא גם לשאול מה אתה מרגיש לגבי ההבנה הזו. כשיש איזון בין השכל לרגש, האדם מרגיש שהוא באמת מבין את הדברים, ואז ההבנה הופכת להיות מוחשית וחיה. האם אפשר לחוות הבנה ללא חוויה רגשית? אליעד כהן מדגיש את הרעיון המרכזי כי ללא חוויה, אין כלום. הוא אומר באופן ברור וחד - משמעי כי בלי החוויה אין הבנה אמיתית. כששאלו אותו אם אפשר להגיע להבנה ללא חוויה, אליעד הסביר שאם אין חוויה , אז בעצם אין כלום. זהו לא מצב שבו האדם מבין משהו ואז יש חוויה נוספת שמגיעה אחר - כך, אלא החוויה היא חלק בלתי נפרד מההבנה עצמה. אם אין חוויה, המשמעות היא שאין באמת הבנה או שיש ...
למה אנשים נוסעים לטייל? איך ליהנות מטיול? לנסוע לטייל בחול, לאכול במסעדות, לשנות חוויה, חוויה חדשה, טיולים בחול, נופש בחול, למה אנשים נוסעים להודו? למה אנשים נוסעים לאומן? איך ליהנות מכל דבר?
למה אנשים נוסעים לטייל? איך ליהנות מטיול? לנסוע לטייל בחול, לאכול במסעדות, לשנות חוויה, חוויה חדשה, טיולים בחול, נופש בחול, למה אנשים נוסעים להודו? למה אנשים נוסעים לאומן? איך ליהנות מכל דבר?
... אנשים נוסעים לטייל? איך ליהנות מטיול? לנסוע לטייל בחול, לאכול במסעדות, לשנות חוויה, חוויה חדשה, טיולים בחול, נופש בחול, למה אנשים נוסעים להודו? למה אנשים ... מטיולים, במיוחד בחול. הוא מתחיל בשאלה, מדוע בכלל אנשים נוסעים לטייל? התשובה הראשונית היא שאנשים מחפשים תחושת התחדשות. כלומר, אנשים רוצים לחוות דברים חדשים, לראות נופים לא ... אליעד כהן בודק את ההנחה שהסיבה לנסיעות לטיולים היא ההתחדשות. הוא שואל שאלות מאתגרות: אם אדם נהנה מתחושת ההתחדשות, האם הוא ייהנה גם מפירוק מצלמה או מהרכבת שולחן? אלו גם פעולות חדשות שהוא מעולם לא עשה, אך רוב האנשים לא ירגישו סיפוק מיוחד מפעולות כאלה. מכאן עולה שההתחדשות עצמה היא לא הסיבה היחידה ... עזה או כלא? שהרי גם שם תהיה התחדשות. מכאן ברור שלא כל התחדשות באמת מעניינת את האדם, אלא יש סוג מסוים של חוויה או התחדשות שהוא מחפש, ורק אליה הוא מתחבר באמת. איך אנשים מחליטים לאן לטייל? אליעד כהן מסביר כי אנשים בוחרים מקום בהתאם לחוויות ספציפיות שהם מאמינים שיחוו במקום שאליו הם נוסעים. לדוגמה, אדם ... לתאילנד, רוצה ליהנות מחוף הים, שופינג או מסיבות. למה דווקא שם? כי הוא מאמין שרק שם הוא יכול להשיג את התחושה הספציפית שהוא מחפש. אך האם באמת כשהוא מגיע לשם הוא יחווה בהכרח את מה שציפה? לא בהכרח, כי חוויות הן סובייקטיביות, וייתכן שאדם ייסע למקום מסוים ודווקא לא ייהנה בו, למרות כל ההכנות והתכנונים. לכן, אליעד מדגיש שהחוויה המבוקשת לא מחויבת להתרחש, אלא היא נובעת ממחשבות ותנאים סובייקטיביים. האם אפשר להשיג את חוויית הטיול בלי לנסוע? אליעד כהן מסביר שהחוויה שהאדם מחפש בחול, בעצם נמצאת אצלו בראש. הוא נותן דוגמה שאדם שרוצה להרגיש שמשרתים אותו יכול להשיג את התחושה הזו גם כשהוא נמצא במקום שבו כביכול מתעללים בו, אם יצליח לפרש את המציאות אחרת. הוא טוען שכל חוויה היא פרשנות של המחשבות בראש, ולכן ניתן להשיג את כל סוגי החוויות בלי לטייל בכלל, פשוט באמצעות שינוי החשיבה. מהו היתרון בנסיעות ובטיולים לעומת השגת החוויה בבית? עם זאת, הוא מסביר שיש יתרון בטיולים ובחוויות חיצוניות. היתרון הוא שזה מאפשר לאדם לשחק את המשחק שבו הוא יוצר ... - יום כדי ליהנות בטיול. אליעד מסביר שיש דרך ביניים - לדעת לנהל את המינון שבו אתה מחליט כמה תלוי תהיה בחוויה החיצונית וכמה תדע ליהנות בכל מצב ובכל תנאי. האם אפשר לשלוט ברגשות ובחוויות שלנו? אליעד כהן מתייחס לשאלה האם באמת אפשר לשלוט ברגשות ובתחושות שלנו במלואן? לטענתו, אם אדם יצליח להבין עד הסוף שכל חוויה שהוא מחפש היא רק תוצאה של פירוש פנימי, הוא יוכל לחוות את כל התחושות בכל מקום בעולם, בלי צורך בטיולים או בשינוי מצבים חיצוניים. לדוגמה, ... או להיות בגיהינום וליהנות, כי הכל תלוי בפרשנות ובמחשבות של האדם עצמו. אליעד משתמש בדוגמה הזו להדגיש שכל חוויה שהאדם מחפש בטיול יכולה להיות מושגת במקום שבו הוא נמצא, בלי תלות במקום או בזמן. כיצד ליישם את הרעיון הזה ביום יום? אליעד מסביר שהיישום הוא להבין כיצד נוצרת החוויה המבוקשת במוח שלנו. אם אדם נהנה מתכנית בטלוויזיה כמו נשיונל גיאוגרפיק, הוא יכול לבדוק מה בדיוק גורם לו להנאה, ואיך אפשר ליצור את אותה תחושה גם מתוכן אחר כמו פרסומות. ברמה העמוקה יותר, אליעד אומר שאדם צריך ... לאהוב או לדחות כל דבר, לפי רצונו, כי רק כך הוא באמת חופשי ולא תלוי בשום דבר חיצוני. מי שמסוגל לשלוט בתחושותיו, אף אדם ואף אירוע לא יוכל לאיים עליו או לשלוט בו. לסיכום: מדוע אנשים נוסעים לטייל? אנשים נוסעים לטייל כי הם מחפשים חוויות מסוימות שהם מאמינים שניתן להשיג אותן רק במקומות ספציפיים. אבל לפי ...
חוויה והבנה, לחוות את מה שאתה לא מבין, התאמה בין חוויה להבנה
חוויה והבנה, לחוות את מה שאתה לא מבין, התאמה בין חוויה להבנה
חוויה והבנה, לחוות את מה שאתה לא מבין, התאמה בין חוויה להבנה האם אפשר לחוות משהו שלא מבינים במאה אחוז? אליעד כהן מסביר שתחושת החוויה של האדם תמיד מותאמת במדויק לרמת ההבנה שלו. לפי דבריו, לא ניתן לחוות משהו במלוא העוצמה אם לא מבינים אותו במלוא העוצמה. החוויה אינה יכולה להיות שונה או חזקה יותר מההבנה שיש לאדם ביחס לנושא מסוים. ככל שהאדם יבין דבר מסוים באופן עמוק יותר, כך הוא יחווה אותו בצורה עמוקה וחזקה יותר. לעומת זאת, ככל שרמת ההבנה פחותה, כך גם עוצמת החוויה תקטן בהתאם. לדוגמה, אם אדם אינו בטוח במשהו ב - 100 אחוז, עוצמת החוויה שהוא יחווה תהיה בהתאם לכך, כלומר, לא מוחלטת ולא מלאה. הוא יחווה באופן חלקי ומוגבל בלבד. חוויה מלאה ומוחלטת אפשרית רק כאשר קיימת הבנה מלאה ומוחלטת. מה הקשר בין רמת ההבנה לבין עוצמת החוויה? הקשר בין הבנה לחוויה הוא קשר ישיר ומוחלט. אליעד מדגיש שתחושת החוויה תמיד תואמת בדיוק את מידת ההבנה. אם האדם מבין יותר, הוא יחווה יותר, ואם הוא מבין פחות, הוא יחווה פחות. לא ניתן להפריד בין השניים, כיוון שהחוויה היא הביטוי המעשי והרגשי של ההבנה הקיימת באותו רגע. לדוגמה, אדם שיש לו ספק או אי - ודאות לגבי נושא מסוים, ירגיש את החוויה הקשורה לאותו נושא במידה חלקית בלבד. הספק מפחית מהעוצמה והשלמות של החוויה, מאחר שאין הבנה מלאה שתאפשר חוויה מלאה. האם קיימת אפשרות לחוות יותר ממה שמבינים? אליעד כהן מציין בבירור שאין אפשרות כזאת. החוויה תמיד תהיה בהתאם לרמת ההבנה שיש לאדם. אין סיטואציה שבה אדם יחווה חוויה באופן מלא, אם הוא לא מבין את הדברים בצורה מלאה. לכן, אנשים שרוצים לחוות דברים בעוצמה רבה יותר ... בצורה חזקה יותר ומשמעותית יותר. לדוגמה, אם אדם רוצה לחוות אהבה בעוצמה רבה, עליו להבין באופן מלא ועמוק מהי אהבה. ללא הבנה מלאה, החוויה שלו תמיד תהיה חלקית ולא מושלמת. הוא יכול להרגיש התרגשות או משיכה, אך לא יחווה אהבה במלוא עוצמתה אם ההבנה שלו את מושג האהבה חלקית בלבד. מדוע ההבנה חשובה לחוויה מושלמת? אליעד מסביר שהחוויה היא שיקוף ישיר של ההבנה, ולכן הבנה מלאה חיונית כדי לחוות משהו באופן מלא. ללא הבנה מוחלטת, אי אפשר לחוות באופן מוחלט. לכן, מי שמעוניין בחוויה מושלמת חייב להשקיע קודם כל בהבנת הדבר שהוא רוצה לחוות. לדוגמה, אדם ששואף לחוות את האושר בצורה מלאה ומוחלטת, צריך להבין באופן מושלם את המשמעות של המושג אושר. אם יש ספק או חוסר הבנה בנושא זה, החוויה שלו תהיה חלקית בלבד, והאושר שהוא יחווה יהיה מוגבל ומצומצם ביחס למה שהיה יכול לחוות אילו הייתה לו הבנה מלאה. האם חוויה חלקית היא שלילית? אליעד לא אומר שחוויה חלקית היא שלילית בהכרח, אלא רק מציין עובדה שהחוויה תמיד משקפת את ההבנה. חוויה חלקית אינה דבר רע או טוב באופן מוחלט, אלא פשוט מציאות שמתקיימת כאשר ישנה הבנה חלקית. לכן, אין ...
סודות החיים, סודות המציאות, השכל שיש בכל דבר, השכל של כוס חד פעמית, משמעות המילים, לשים לב למילים, שורפים אותך באש, ניתוח חוויה, השקרים של המדינה, איך עובד המוח? מעשה ממלך ענו
סודות החיים, סודות המציאות, השכל שיש בכל דבר, השכל של כוס חד פעמית, משמעות המילים, לשים לב למילים, שורפים אותך באש, ניתוח חוויה, השקרים של המדינה, איך עובד המוח? מעשה ממלך ענו
... החיים, סודות המציאות, השכל שיש בכל דבר, השכל של כוס חד פעמית, משמעות המילים, לשים לב למילים, שורפים אותך באש, ניתוח חוויה, השקרים של המדינה, איך עובד ... כלומר, את האמת המוחלטת, על האדם לחשוף את כל השקרים שמסביבו. אליעד כהן מסביר שהכוונה לחשוף את המניפולציות וההטעיות בתהליך תפיסת המציאות. כל מחשבה, מילה או תחושה שלנו מעוותת את תפיסת ... עליו להבין שההבחנה בין שולחן לכיסא נובעת מהמניפולציה של התודעה, שמפרידה בין אובייקטים שונים. מהו תהליך גילוי האמת? השלב הראשון בתהליך הוא להבין שמאחורי כל תחושה, מחשבה או מילה יש מניפולציה. ... שנבחרות. כל מילה שבחרנו נושאת משמעות עמוקה ויש להבין מדוע השתמשנו בה, מה היא אומרת עלינו. מהו תהליך החקירה העצמית? תהליך החקירה העצמית נוגע גם לניתוח כל חוויה שנחווה. כאשר אדם רואה כוס, למשל, עליו לבדוק מהי המשמעות של הציורים שעל הכוס. איך הציורים הללו משפיעים על החוויה שלו? אליעד כהן מסביר שכשאדם חווה תחושה מסוימת, עליו לבדוק אם החוויה נובעת מהחושים שלו, מהזיכרון או מהחשש לגבי העתיד. כל חוויה בנויה על שילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה, זיכרונות העבר וחששות העתיד. מה הקשר בין חוויות למציאות? על פי אליעד כהן, כל חוויה שלנו קשורה למניפולציות של החושים, הזיכרון והתודעה. הוא מבקש מהאדם לפרק כל חוויה לגורמיה, כדי להבין מאיפה היא נובעת. לדוגמה, חווית הכאב לא נובעת רק מהכאב הפיזי, אלא גם מהזיכרון הקודם על כאבים דומים ומהחשש שהכאב ימשך בעתיד. על האדם להבין שהחוויה שהיא נראית לנו כמציאות היא ... לשאול את עצמו אם הוא באמת יודע מה קורה, או שמא כל התפיסה שלו היא רק מניפולציה של התודעה והחושים. הדרך להגיע לנקודת לא יודע היא על ידי הטלת ספק בכל פרט של החוויה, כך שבסופו של דבר האדם יגיע ... כהן מסביר שסוד החיים טמון בהבנה עמוקה של המניפולציות שמבצעת התודעה שלנו, ובתהליך של גילוי עצמי שמוביל אותנו לנקודת לא יודע. ככל שנחקור את המילים, המחשבות והחוויות שלנו לעומק, כך נגיע ליותר אמת ונוכל לראות את המציאות בצורה ברורה יותר. חקירה עצמית וגילוי האמת תפיסת המציאות והמניפולציות של התודעה הטלת ספק ושבירת תפיסות שקריות הבנה עמוקה של חוויות ורגשות השפעת הזיכרון והעתיד על ההווה ... למעשה עושה מניפולציה. לכן, על האדם להטיל ספק בכל, אפילו במילים שהוא בוחר להשתמש בהן. לדוגמה: אם אדם אומר כולם אומרים את זה - מדוע הוא הוסיף כולם? אולי הוא מרגיש חלש ומנסה לחזק את עמדתו דרך ... לנקודת לא יודע. לדוגמה: כאשר אבן נזרקת לעברו, הוא יכול לראות זאת כאבן נזרקה אלי, אך ברמה עמוקה יותר הוא יכול להבין שכלום זורם בצורת אבן. כאשר אדם חווה כאב - החוויה עצמה מורכבת מתפיסות עבר, הווה, ועתיד. אם הוא יפרק את החוויה עד הסוף, הוא יבין שהיא תלויה בזיכרון שלו ובתפיסת הזמן. מי שמעמיק בכך מגיע למצב שבו אין לו ידיעה ברורה על דבר, וכך הוא מתקרב לאמת האמיתית, שאינה ניתנת להמשגה. חקירת החוויה כל חוויה שאדם חווה יש לחקור אותה לעומק: אם הוא רואה ציורים על כוס - עליו לשאול איך הציורים משפיעים על החוויה שלו את הכוס. אם הוא חווה פחד - עליו לבדוק מהיכן הפחד מגיע: האם הוא מבוסס על חוויות עבר? על חששות לעתיד? על הכאב בהווה? באופן כללי, כל חוויה בנויה משילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה. זיכרונות העבר. חששות העתיד. אם האדם יפרק כל חוויה למרכיביה, הוא יוכל לראות כיצד היא בנויה, ואז - כשהוא יגיע לשורשה - החוויה תיעלם. הקשר לחלום המציאות דומה ... אין לו באמת הוכחה לכך. לסיכום מי שרוצה להבין את המציאות עד הסוף, עליו לחשוף את כל השקרים והמניפולציות שבתוכה. עליו לחקור כל מילה וכל מחשבה שהוא אומר, ולפרק כל חוויה לרכיביה. התוצאה הסופית של ...
הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל
הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל
... הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל כיצד להפוך חיסרון ליתרון ומה הקשר לאושר? אליעד כהן מסביר שכל אדם מתמודד עם חסרונות בחיים, תחושות שליליות וקשיים, ובדרך כלל אנשים רואים בהם דברים שליליים שיש להיפטר מהם. אך האמת עמוקה יותר, וישנה דרך שבה ניתן להפוך את כל החסרונות והבעיות ליתרונות, מה שמוביל לאושר פנימי אמיתי. למה אנחנו מרגישים חסרונות בחיים? אליעד כהן מסביר שאדם מרגיש חיסרון כאשר הוא חווה את המציאות בצורה לא מושלמת. לדוגמה, אדם רעב מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח לחוות את תחושת השובע. אדם עצוב מרגיש חיסרון כי חסרה לו השמחה. אדם לחוץ או חרד מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח להגיע לשקט ולביטחון. המנגנון הבסיסי של הרגשת חיסרון הוא תחושה שמשהו חסר או משהו לא בסדר. מהי הטעות המרכזית בהתמודדות עם חסרונות? אליעד כהן מציין שהטעות המרכזית של בני אדם היא הניסיון להיפטר מן החיסרון על ידי השגת יתרונות חיצוניים. למשל, אם אדם מרגיש עצוב, הוא ינסה לשמח את עצמו בעזרת משהו חיצוני כמו בילוי, כסף או הצלחה חברתית. אך הפתרונות האלה תמיד יהיו זמניים, כי ברגע שההנאה החיצונית נגמרת, האדם שוב יחזור להרגיש את החיסרון. לכן, כל פתרון חיצוני יהיה זמני בלבד ולא ... אליעד כהן מלמד את הגישה שבה במקום לברוח מהחיסרון או לנסות למלא אותו מבחוץ, יש להבין שהחיסרון עצמו יכול להפוך ליתרון על ידי שינוי תפיסתי פנימי. ההיגיון הוא כזה: כל תחושה של חיסרון נוצרת מפער בין הרצוי למצוי, וכדי להפוך את החיסרון ליתרון, יש לשנות את הרצוי או את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא ... שהמצב הזה שלילי. לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם טוב?. לחפש נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את עצמו למה זה רע ... של האדם למציאות. כשהאדם מבין את זה, הוא מגיע להרמוניה מוחלטת עם החיים. כל התהליך הזה של חקירה פנימית, הבנת החסרונות והפיכתם ליתרונות, מוביל את האדם לשחרור מסבל ומתחושה של חוסר, ומאפשר לו לחיות חיים מלאים, שלמים ... התורה הקוונטית הוא שכל האירועים הללו נוצרים כזיכרון ברגע ההתבוננות. האדם פתאום מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של ... ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם לגבי הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר חוויית המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה שכולם רואים את ... שכולנו רואים את אותו הגוון אדום, אלא רק שקבענו לאותו גוון שם זהה. למה חשוב להבין שהכל נמצא בתודעה שלי? אליעד טוען שכאשר האדם חווה את המציאות כמשהו חיצוני ויציב, הוא מרגיש שהדברים הם מאוד ממשיים ואי אפשר לערער עליהם. אבל אם האדם מבין שכל מה שהוא חווה, כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: אפשר לראות המון ... חלום ממחיש את התודעה שלנו? החלום משמש דוגמה לכך שכל מה שהאדם חווה, כולל שאר הדמויות ואירועי החלום, מקורם בו עצמו. כשאדם חולם שיש אנשים סביבו, נראה לו שיש להם דעות ותחושות, אבל הכל בעצם רק בתוך הדמיון שלו. זו המחשה לכך שבמציאות הערה גם כן ייתכן שהכל מתרחש בתוך האדם עצמו, והאחרים לאו דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את האפשרות שהזמן לא קיים כרצף, או שכל העבר והעתיד נוצרים כרגע בתודעתו, הוא עלול לחשוש לאבד את תחושת היציבות. למשל, אדם חושב שיש לו עבר שחשוב לו, וכשהוא מגלה שהעבר הזה עלול להיווצר רק כרגע כחלק מהתמונה, הוא מפחד לאבד את תחושת הביטחון והמשמעות. אליעד מסביר שממילא, אם ... ואחר כך חותך אותו, האדם מקשר את הרצון והפעולה יחד. אבל אם כל רגע נוצר מחדש, אין חיבור מחייב בין התמונות, והרצון לחתוך לא באמת מחייב שתהיה פעולת חיתוך. הכל מתחבר רק בחוויה של רצף. האלטרנטיבה היא שתמיד נוצר עכשיו ... בכל רגע באופן בלתי תלוי במה שהיה לפניו, האדם מתחיל לתהות מה הטעם במאמץ או בבחירה. אבל יש כאן שתי רמות מבט: 1. ברמה של העולם היומיומי, האדם משוכנע שהוא בוחר ופועל ומרגיש שיש תכלית ומטרה למעשיו. 2. ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חווית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים מרגע לרגע, ולכן נדמה שיש המשכיות לעבר. אבל לפי ההסבר, ברגע זה נוצרים כל הרגעים הקודמים כזיכרונות, ובעצם אין רצף אמיתי אלא תחושה של רצף. דוגמה שמובאת: אדם הולך ברחוב, רואה ... כמו בחלום. כאשר חולמים, נדמה גם שאחרים מסכימים על משהו (שולחן או חפץ בחלום), אבל בפועל כולם דמויות דמיוניות בחלומו של החולם. מדוע רעיון זה עשוי לגרום לאדם לאבד את תחושת הרצון והמאמץ? האדם מ
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על טקסים אובססיביים, טיפול בתת מודע, קונפליקט רגשי, התנהגות אובססיבית, התנהגות טורדנית, טיפול ב ocd, הפרעת OCD, הפרעה לא הגיונית, התנהגות לא הגיונית, עומד להשתגע, מחשבות מנוגדות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: חוויה, איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? דיכאון? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חוויה, איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להאמין בעצמך? איך לשתול מחשבות? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לנהל את הזמן? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם גירושין? איך ליצור אהבה? איך להיגמל מהימורים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לקבל החלטות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש בחירה חופשית? האם באמת הכל לטובה? האם המציאות היא טובה או רעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להיות מאושר? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? האם יש או אין אלוהים? האם לדומם יש תודעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה המשמעות של החיים? איך נוצר העולם? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה העולם קיים? למה יש רע בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? בשביל מה לחיות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לפרישה, מאמן מנטלי, אימון אישי לבני נוער בנושא חוויה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.7344 שניות - עכשיו 23_05_2025 השעה 05:49:34 - wesi1