7:19הרגע הזה של ההווה, כוחו של הרגע הזה, משמעותו של הרגע הזה, עבר הווה עתיד, חוויית הזמן, רגע אחד
האם הרגע הזה הוא החשוב ביותר?
השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם הרגע הזה, רגע ההווה, הוא הרגע החשוב ביותר בחיינו. על פניו, נראה שהרגע הזה חייב להיות החשוב ביותר, שכן הוא היחיד שאנו חווים באופן ישיר וקיומי, והוא היחיד שמתקיים בפועל. אך אליעד מציג פרדוקס משמעותי: אם הרגע הזה מתקיים ללא קשר לעבר ולעתיד, המשמעות של הרגע הזה נעלמת. כלומר, אם אנו מתעלמים מהעבר, ומה שיקרה בעתיד אינו משנה לנו כלל, אז למעשה אין שום משמעות מיוחדת לרגע ההווה.
לדוגמה, אדם שיאמר לעצמו: "העבר אינו חשוב לי בכלל והעתיד גם הוא חסר משמעות", למעשה ימצא שההווה גם הוא הופך לחסר משמעות. הסיבה לכך היא שהמשמעות של ההווה נובעת מתוך קשר והשוואה לזמנים אחרים - לעבר ולעתיד. ללא הקשר הזה, הרגע הזה מאבד ממשמעותו.
מה קורה אם אנו מוחקים את העבר והעתיד?
אליעד נותן דוגמה נוספת כדי להבהיר את הנקודה: אם אדם ימחק את כל הזיכרונות שלו מהעבר ולא תהיה לו כל ציפייה לעתיד, הוא יחווה את הרגע הזה בלבד. במצב כזה, האדם יחווה שלמות מוחלטת, שכן הוא יחווה חוויה של אחדות - ללא הבחנה בין "אני" לבין "לא אני". הסיבה לכך היא שהנפרדות בין "אני" ו"לא אני", תחושת הטוב והרע או הרצונות השונים שלנו, נובעים תמיד מתוך השוואה לעבר ולציפייה לעתיד. אם ההשוואה הזו נמחקת, נשארת רק שלמות אחת פשוטה ללא שום משמעות מוגדרת של טוב ורע או רצונות שונים.
אך יחד עם זאת, השלמות הזו היא גם חסרת משמעות במובן המוכר לנו, כי אין שום דבר אחר להשוות אותו אליו. מצב זה של אחדות מוחלטת הוא בו - זמנית שלם וחסר משמעות מוגדרת בו - זמנית. לכן, כדי שהרגע הזה יקבל משמעות ספציפית של טוב או רע, של משמעות של למידה, הנאה או סבל - חייב להתקיים הקשר לעבר ולעתיד.
מה החשיבות של העבר והעתיד לחוויית ההווה?
כאן אליעד מדגיש כי לעבר ולעתיד יש תפקיד קריטי ביצירת המשמעות של ההווה. בלי העבר והעתיד, הרגע הזה חסר משמעות ספציפית, כי אין לו שום קונטקסט, אין לו שום נקודת השוואה. זו הסיבה מדוע אין זה נכון לומר באופן חד משמעי שהרגע הזה הוא החשוב ביותר, אלא צריך להבין כי הרגע הזה, העבר והעתיד - כולם שווים בחשיבותם.
אליעד מסביר כי יש כאן מעין "שוויון כוחות": ההווה מקבל משמעות מהעבר והעתיד, אך גם העבר והעתיד מקבלים את משמעותם מתוך ההווה. אם היה רק עבר ועתיד ללא ההווה, הם היו חסרי משמעות, כי לא היה זמן שבו אפשר לחוות אותם. ואם היה רק ההווה ללא עבר ועתיד, הוא היה חסר משמעות כי אין שום דבר להשוות אותו אליו או לחוות דרכו.
מהן שלוש הפרספקטיבות להבין את חוויית הזמן?
אליעד מתאר שלוש פרספקטיבות עיקריות להבנת הרגע הזה וחוויית הזמן:
מה המסקנה לגבי חשיבותו של הרגע הזה?
המסקנה של אליעד היא שאין אפשרות לקבוע באופן מוחלט שהרגע הזה הוא החשוב ביותר או לחלופין שהוא חסר חשיבות. החשיבות של הרגע הזה נמצאת דווקא באיזון בין ההכרה ברגע הנוכחי לבין ההכרה בחשיבות העבר והעתיד. ההבנה שהרגע הזה הוא בו - זמנית הכי חשוב והכי חסר משמעות מאפשרת לאדם חוויה מלאה ושלמה יותר של הקיום והזמן.
בשורה התחתונה, חוויית הזמן המלאה דורשת את שלושת הזמנים - עבר, הווה ועתיד, ולכן יש לראות את חשיבותו של הרגע הזה באופן יחסי ולא מוחלט.
השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם הרגע הזה, רגע ההווה, הוא הרגע החשוב ביותר בחיינו. על פניו, נראה שהרגע הזה חייב להיות החשוב ביותר, שכן הוא היחיד שאנו חווים באופן ישיר וקיומי, והוא היחיד שמתקיים בפועל. אך אליעד מציג פרדוקס משמעותי: אם הרגע הזה מתקיים ללא קשר לעבר ולעתיד, המשמעות של הרגע הזה נעלמת. כלומר, אם אנו מתעלמים מהעבר, ומה שיקרה בעתיד אינו משנה לנו כלל, אז למעשה אין שום משמעות מיוחדת לרגע ההווה.
לדוגמה, אדם שיאמר לעצמו: "העבר אינו חשוב לי בכלל והעתיד גם הוא חסר משמעות", למעשה ימצא שההווה גם הוא הופך לחסר משמעות. הסיבה לכך היא שהמשמעות של ההווה נובעת מתוך קשר והשוואה לזמנים אחרים - לעבר ולעתיד. ללא הקשר הזה, הרגע הזה מאבד ממשמעותו.
מה קורה אם אנו מוחקים את העבר והעתיד?
אליעד נותן דוגמה נוספת כדי להבהיר את הנקודה: אם אדם ימחק את כל הזיכרונות שלו מהעבר ולא תהיה לו כל ציפייה לעתיד, הוא יחווה את הרגע הזה בלבד. במצב כזה, האדם יחווה שלמות מוחלטת, שכן הוא יחווה חוויה של אחדות - ללא הבחנה בין "אני" לבין "לא אני". הסיבה לכך היא שהנפרדות בין "אני" ו"לא אני", תחושת הטוב והרע או הרצונות השונים שלנו, נובעים תמיד מתוך השוואה לעבר ולציפייה לעתיד. אם ההשוואה הזו נמחקת, נשארת רק שלמות אחת פשוטה ללא שום משמעות מוגדרת של טוב ורע או רצונות שונים.
אך יחד עם זאת, השלמות הזו היא גם חסרת משמעות במובן המוכר לנו, כי אין שום דבר אחר להשוות אותו אליו. מצב זה של אחדות מוחלטת הוא בו - זמנית שלם וחסר משמעות מוגדרת בו - זמנית. לכן, כדי שהרגע הזה יקבל משמעות ספציפית של טוב או רע, של משמעות של למידה, הנאה או סבל - חייב להתקיים הקשר לעבר ולעתיד.
מה החשיבות של העבר והעתיד לחוויית ההווה?
כאן אליעד מדגיש כי לעבר ולעתיד יש תפקיד קריטי ביצירת המשמעות של ההווה. בלי העבר והעתיד, הרגע הזה חסר משמעות ספציפית, כי אין לו שום קונטקסט, אין לו שום נקודת השוואה. זו הסיבה מדוע אין זה נכון לומר באופן חד משמעי שהרגע הזה הוא החשוב ביותר, אלא צריך להבין כי הרגע הזה, העבר והעתיד - כולם שווים בחשיבותם.
אליעד מסביר כי יש כאן מעין "שוויון כוחות": ההווה מקבל משמעות מהעבר והעתיד, אך גם העבר והעתיד מקבלים את משמעותם מתוך ההווה. אם היה רק עבר ועתיד ללא ההווה, הם היו חסרי משמעות, כי לא היה זמן שבו אפשר לחוות אותם. ואם היה רק ההווה ללא עבר ועתיד, הוא היה חסר משמעות כי אין שום דבר להשוות אותו אליו או לחוות דרכו.
מהן שלוש הפרספקטיבות להבין את חוויית הזמן?
אליעד מתאר שלוש פרספקטיבות עיקריות להבנת הרגע הזה וחוויית הזמן:
- פרספקטיבת סיבה ותוצאה: כל רגע הוא תוצאה של הרגע הקודם, והוא בעצמו סיבה לרגע הבא. במובן הזה, הרגע הנוכחי הוא חוליה בשרשרת אינסופית של אירועים.
- פרספקטיבת היצירה הרגעית: כל רגע נוצר עכשיו ברגע זה ממש, בלי קשר למה שהיה קודם או מה שיהיה אחר כך. כל רגע עומד בפני עצמו וחדש לחלוטין.
- הפרספקטיבה המשולבת: שתי הגישות נכונות בו זמנית. כלומר, מצד אחד, ההווה הוא חלק משרשרת סיבה ותוצאה, ומצד שני, הוא נברא באופן מוחלט ועצמאי ברגע זה ממש.
מה המסקנה לגבי חשיבותו של הרגע הזה?
המסקנה של אליעד היא שאין אפשרות לקבוע באופן מוחלט שהרגע הזה הוא החשוב ביותר או לחלופין שהוא חסר חשיבות. החשיבות של הרגע הזה נמצאת דווקא באיזון בין ההכרה ברגע הנוכחי לבין ההכרה בחשיבות העבר והעתיד. ההבנה שהרגע הזה הוא בו - זמנית הכי חשוב והכי חסר משמעות מאפשרת לאדם חוויה מלאה ושלמה יותר של הקיום והזמן.
בשורה התחתונה, חוויית הזמן המלאה דורשת את שלושת הזמנים - עבר, הווה ועתיד, ולכן יש לראות את חשיבותו של הרגע הזה באופן יחסי ולא מוחלט.
- מהי המשמעות של הרגע הזה?
- כיצד העבר והעתיד משפיעים על ההווה?
- האם אפשר לחיות רק את הרגע?
- מהי חוויית הזמן המוחלטת?
- האם הרגע הזה הוא שלמות?
האם הרגע הזה הוא החשוב ביותר?
הדיון עוסק בשאלה האם הרגע הזה הוא הרגע החשוב ביותר והמשמעותי ביותר בחיי האדם. מצד אחד, ניתן לומר שהרגע הזה הוא החשוב ביותר כי הוא זה שמתקיים בפועל, והוא הרגע הקיומי היחיד שאנו חווים. אך מצד שני, אם נסתכל על הרגע הזה באופן מנותק מהעבר ומהעתיד, נשאלת השאלה - האם הוא באמת בעל משמעות עצמאית?
מה קורה אם רק הרגע הזה חשוב?
אם נאמר שהרגע הזה הוא החשוב היחיד, ושאין כל משמעות לרגעים שקדמו לו או לאלו שיבואו אחריו, אז המשמעות של הרגע הזה מתבטלת. כי אם מה שהיה ומה שיהיה אינם רלוונטיים, הרי שאין לרגע הזה שום ייחודיות - הוא מתקיים ללא הקשר וללא נפרדות.
כיצד מחיקת העבר והעתיד משפיעה על חוויית הרגע הזה?
כאשר אדם מוחק לחלוטין את זיכרונות העבר ואת ציפיות העתיד, הוא חווה את הרגע הזה בלבד, ללא השוואות, ללא משמעות של טוב ורע, וללא נפרדות בין "אני" ל"לא אני". חוויה כזו עשויה להתפרש כשלמות מוחלטת, אך היא גם ריקה מהיבט של נפרדות, כלומר, - אין בה חוויית משמעות כפי שאנו מכירים.
מהי החשיבות של העבר והעתיד?
כדי שהרגע הזה יהיה בעל משמעות, נדרש שהוא יתקיים בהקשר של עבר ועתיד. אם אין עבר ועתיד, אין משמעות נפרדת לרגע הזה. לכן, במובן מסוים, הרגע הזה, העבר והעתיד הם בעלי אותו משקל בחוויית האדם - אחד אינו יכול להתקיים ללא השני.
מהן שלוש הפרספקטיבות להבנת הרגע הזה?
1. פרספקטיבה של סיבה ותוצאה - כל רגע נובע מהרגע הקודם ונמשך לרגע הבא, כך שהעבר משפיע על ההווה והעתיד נבנה מהעבר.
2. פרספקטיבה של יצירה רגעית - הרגע הזה נוצר ברגע זה בלבד, ללא קשר למה שהיה לפניו או למה שיהיה אחריו.
3. פרספקטיבה משולבת - שתי הגישות נכונות בו - זמנית, כך שהרגע הזה גם מתהווה מתוך הסיבתיות וגם קיים כרגע עצמאי.
מה המסקנה?
הרגע הזה הוא החשוב ביותר, אך לא באופן מנותק מהעבר ומהעתיד. המשמעות של הרגע הזה נוצרת בזכות קיומם של רגעים קודמים ורגעים עתידיים. כדי לחוות משמעות נפרדת, חייבים לכלול את כל הזמנים יחד. לכן, אי אפשר לקבוע באופן חד - משמעי אם הרגע הזה הוא החשוב ביותר או חסר חשיבות לחלוטין - התשובה היא ששני ההיבטים נכונים, והאיזון ביניהם מעניק משמעות לחוויית הזמן.
הדיון עוסק בשאלה האם הרגע הזה הוא הרגע החשוב ביותר והמשמעותי ביותר בחיי האדם. מצד אחד, ניתן לומר שהרגע הזה הוא החשוב ביותר כי הוא זה שמתקיים בפועל, והוא הרגע הקיומי היחיד שאנו חווים. אך מצד שני, אם נסתכל על הרגע הזה באופן מנותק מהעבר ומהעתיד, נשאלת השאלה - האם הוא באמת בעל משמעות עצמאית?
מה קורה אם רק הרגע הזה חשוב?
אם נאמר שהרגע הזה הוא החשוב היחיד, ושאין כל משמעות לרגעים שקדמו לו או לאלו שיבואו אחריו, אז המשמעות של הרגע הזה מתבטלת. כי אם מה שהיה ומה שיהיה אינם רלוונטיים, הרי שאין לרגע הזה שום ייחודיות - הוא מתקיים ללא הקשר וללא נפרדות.
כיצד מחיקת העבר והעתיד משפיעה על חוויית הרגע הזה?
כאשר אדם מוחק לחלוטין את זיכרונות העבר ואת ציפיות העתיד, הוא חווה את הרגע הזה בלבד, ללא השוואות, ללא משמעות של טוב ורע, וללא נפרדות בין "אני" ל"לא אני". חוויה כזו עשויה להתפרש כשלמות מוחלטת, אך היא גם ריקה מהיבט של נפרדות, כלומר, - אין בה חוויית משמעות כפי שאנו מכירים.
מהי החשיבות של העבר והעתיד?
כדי שהרגע הזה יהיה בעל משמעות, נדרש שהוא יתקיים בהקשר של עבר ועתיד. אם אין עבר ועתיד, אין משמעות נפרדת לרגע הזה. לכן, במובן מסוים, הרגע הזה, העבר והעתיד הם בעלי אותו משקל בחוויית האדם - אחד אינו יכול להתקיים ללא השני.
מהן שלוש הפרספקטיבות להבנת הרגע הזה?
1. פרספקטיבה של סיבה ותוצאה - כל רגע נובע מהרגע הקודם ונמשך לרגע הבא, כך שהעבר משפיע על ההווה והעתיד נבנה מהעבר.
2. פרספקטיבה של יצירה רגעית - הרגע הזה נוצר ברגע זה בלבד, ללא קשר למה שהיה לפניו או למה שיהיה אחריו.
3. פרספקטיבה משולבת - שתי הגישות נכונות בו - זמנית, כך שהרגע הזה גם מתהווה מתוך הסיבתיות וגם קיים כרגע עצמאי.
מה המסקנה?
הרגע הזה הוא החשוב ביותר, אך לא באופן מנותק מהעבר ומהעתיד. המשמעות של הרגע הזה נוצרת בזכות קיומם של רגעים קודמים ורגעים עתידיים. כדי לחוות משמעות נפרדת, חייבים לכלול את כל הזמנים יחד. לכן, אי אפשר לקבוע באופן חד - משמעי אם הרגע הזה הוא החשוב ביותר או חסר חשיבות לחלוטין - התשובה היא ששני ההיבטים נכונים, והאיזון ביניהם מעניק משמעות לחוויית הזמן.
- מהי המשמעות של הרגע הזה?
- כיצד העבר והעתיד משפיעים על ההווה?
- האם אפשר לחיות רק את הרגע?
- מהי חוויית הזמן המוחלטת?
- האם הרגע הזה הוא שלמות?
מה הנושא?
ש: שנשאלה שאלה בספר.
אליעד: ספר כלשהו מה השאלה לא משנה "להיות אלוהים" יש לך פה את השם אם תשאל על זה.
ש: לא "להיות אלוהים".
אליעד: "להצליח בקו המחשבה".
ש: "להצליח בקו המחשבה" היה רשום שם לגבי ההווה אם זה רגע חשוב או לא.
אליעד: היה כתוב לך שיש שני היבטים.
ש: לא.
אליעד: טוב אוקי תתקדם.
ש: אני חושב שאתה אמרת שם שבאמת הרגע הזה הוא לא הכי חשוב כי הוא בנוי.
אליעד: משאר הרגעים.
ש: מצד אחד כן הרגע הזה הכי חשוב כי הוא הכי קיומי כן.
אליעד: אז מה השאלה רוץ לשאלה ומצד שני לא תכף תגיע לשאלה.
ש: ומצד שני לא כי ההווה מחיה את העבר.
אליעד: אז מה השאלה אדוני המלומד, עכשיו רגע תעצור כי במאמר מוסגר נגיד היה מישהו בפייסבוק שאמר "איזה כייף שאפשר לכתוב פה מה שרוצים בלי שאליעד קוטע אותך ואומר מה השאלה" אבל מה הוא לא מבין שזה שאני אומר לך מה השאלה אני לא קוטע אותך אני פשוט מרחם עליך, אתה נמצא בגיהנום מבולבל במחשבות שלך ואני אומר צא מהגיהנום מה צא כי על בן אדם שהולך סחור סחור הוא בעצם מאמלל את עצמו.
עכשיו אני עושה לך חסד שאני אומר לך מה השאלה אני כאילו אומר לך תהיה תכליתי תהיה ממוקד, רגע זה היה במאמר מוסגר על ההוא שחשב "עכשיו אני יכול לשאול מה שאני רוצה" כאילו "עכשיו אני יכול להיות בגיהנום כמה שעות שבא לי". כן אז אני כשאני אומר לך מה השאלה זה שיעור איך למקד אותך בשאלה, כן מה השאלה?
ש: לא היה לי סתירה בזה בדרך כלל בדבר הזה מכל הדברים הסכמתי שיש חלוקה, אתה מבין של טוב שכאילו שאפשר להסתכל על ההווה כרגע כטוב ומצד שני גם כרגע הכי שזה יהיה.
אליעד: הכי חסר משמעות אוקי.
ש: בנקודה הזאת היחידה עד כה הנקודה שהפריעה לי שאני חושב שההווה זה הרגע הכי חשוב ואין מעליו.
אליעד: אוקי תעצור בא נדבר על זה תקשיב, אנחנו מדברים האם הרגע הזה הוא הכי חשוב לחיות את הרגע הזה האם הרגע הזה הוא הכי חשוב כן או לא. בסדר עכשיו הרגע הזה הוא הכי חשוב בעיניך נגיד שכן עכשיו תסתכל האם יש עוד משהו שחשוב חוץ ממנו או שכן, תעצור נכון בעיקר או שכן או שלא עכשיו תסתכל אם אנחנו אומרים שרק הרגע הזה חשוב יכול להיות אפשרות אחת שאומרת הרגע הזה רק הוא חשוב כל שאר הרגעים לא חשובים בכלל, יכולה להיות אפשרות כזאת כאופציה.
עכשיו בא נראה אם אנחנו נאמר שרק הרגע הזה הוא חשוב ושום רגע אחר לא חשוב מה בעצם קיבלנו, קיבלנו שאין שום משמעות לרגע הזה כי אם תגיד כל מה שקרה לי עד עכשיו לא משנה וכל מה שיקרה לי מעכשיו לא משנה אז מה המשמעות של הרגע הזה כלום נכון?
ש: למה כלום?
אליעד: אני אסביר לך תעצור, אז שנייה בוא נתבונן הוא אומר נכון גם הוא אומר דבר נכון לא צריך לקפוץ עליו תסתכלו הוא אומר אם אין שום משמעות למה שקרה לי עד עכשיו, תתרכז איתי אתה אומר אם אין שום משמעות למה שקרה לי עד עכשיו ואין שום משמעות למה שיקרה לי להבא דהיינו, בא נחדד את זה אם אני אמחק את כל הזיכרון שלי ואני אמחק את כל חוויית העתיד שלי מה נשאר לי רק את הרגע הזה מה קיבלתי שלמות למה קיבלתי שלמות כי אם אתה מוחק את כל מה שאתה יודע ואתה מוחק גם את כל ידיעת העתיד נשארת עם חוויה של אחד כי אתה נמצא ברגע אחד וברגע אחד אין נפרדות, ברגע אחד אתה לא יכול לחוות אני ולא אני לדוגמה.
אם לא היית זוכר שום דבר ולא הייתה לך חוויית עתיד לא הייתה לך שום חוויית נפרדות כי ברגע אחד אין אני ולא אני יש חוויית שלמות, נכון מסכים איתך אבל מההיבט הזה הכל שלם זאת אומרת הוא לא שלם יותר ממשהו אחר כאילו אין לו משמעות של נפרדות יש לו את שיא המשמעות אבל אין לו משמעות מוגדרת אין לו משמעות של טוב או רע.
ש: לא יש לו משמעות של למידה לאותו רגע.
אליעד: תתרכז למידה ותחושה זה תמיד ביחס למשהו כדי שאתה תוכל להיות בחוויה ברגע הזה למשהו אתה צריך לזכור משהו מהרגע הקודם לדוגמה אם נמחק לך עכשיו את כל הזיכרון את כל העבר.
ש: לא בהווה הקבליסטי אני מתכוון במובן הפסיכולוגי כן.
אליעד: בא נדבר אז מובן, אלא מה רגע אז בוא נתבונן בזה ככה אם נמחק לבן אדם את כל הזיכרון ונמחק לו את כל חוויית העתיד הוא יגיע לחוויה של אחד כי אין לו מקום לאני ולא אני ואז הוא בחוויה של שלמות אבל אז אין לו שום משמעות ברמה של הנפרדות כאילו כי אין לו כבר שום "טוב לי לא טוב לי, אני רוצה אני לא רוצה" אין כלום אין עבר אין עתיד.
ש: אני חושבת שיש לו שאלה מעבר לזה.
אליעד: רגע חכי ברור הוא אומר שיש לו מעבר תכף ננסה להבין איך עוברים שלב שלב עכשיו אלא מה שעכשיו אנחנו אומרים כדי שנאמר שלרגע הזה יש משמעות נפרדת, כדי שלרגע הזה תהיה משמעות בנפרדות לכן אנחנו צריכים לומר שיש משמעות גם לעבר ולעתיד כי זה שיש עבר ועתיד זה נותן בעצם את המשמעות של הרגע הזה. עכשיו אז השאלה היא אז מה חשוב יותר הרגע הזה או העבר והעתיד תשובה שווה ערך כי אם היה העבר והעתיד בלי הרגע הזה לא הייתה משמעות נפרדת לרגע הזה, אם היה עבר ועתיד בלי הרגע הזה אז לא הייתה משמעות לעבר ולעתיד כי אין לנו את הרגע הזה לחוות בו את העבר והעתיד.
ש: אבל זה עדיין לו סותר.
אליעד: רגע ואם אנחנו נאמר שאין עבר ועתיד אז אין משמעות לרגע הזה זאת אומרת משמעות נפרדת קיימת רק כאשר יש עבר ועתיד פלוס הרגע הזה ולכן לצורך העניין זה שווה כוחות מהצד של הנפרדות אתה יכול להגיד שהרגע הזה הוא הכי חשוב ואתה יכול להגיד שהוא הכי לא חשוב והאמת היא שזה באמצע ששני הצדדים נכונים. עכשיו זה הבנו את זה את זה ספציפית הבנו, יפה עכשיו מה אתה רוצה להגיד מאיזה היבט מה אתה רוצה להגיד?
ש: מההיבט הקבליסטי זאת אומרת כאילו בן אדם חי לשנייה ומת ואין לו עבר ואין לו עתיד.
אליעד: מה אתה רוצה להבין בזה אנחנו הסברנו את זה כמה פעמים הסברנו שיש כמה פרספקטיבות רוצה להסביר את?
ש: אני רוצה.
אליעד: תסביר אתה, לא היא תסביר תסבירי את אתה שואל מההיבט של המהות כן יש שלוש פרספקטיבות.
ש: יש נקודת מבט שיש סיבה תוצאה סיבה תוצאה זה כל מה שאנחנו חווים ויש עוד נקודת מבט שכאילו הכל נוצר עכשיו ויש עוד פרספקטיבה שזה שניהם ביחד.
אליעד: הבנת את התשובה?
ש: מה עם?
אליעד: כולם הפרספקטיבה הרביעית שאומרת שיש את כולם, את הנושא הזה הבנו?
ש: שנשאלה שאלה בספר.
אליעד: ספר כלשהו מה השאלה לא משנה "להיות אלוהים" יש לך פה את השם אם תשאל על זה.
ש: לא "להיות אלוהים".
אליעד: "להצליח בקו המחשבה".
ש: "להצליח בקו המחשבה" היה רשום שם לגבי ההווה אם זה רגע חשוב או לא.
אליעד: היה כתוב לך שיש שני היבטים.
ש: לא.
אליעד: טוב אוקי תתקדם.
ש: אני חושב שאתה אמרת שם שבאמת הרגע הזה הוא לא הכי חשוב כי הוא בנוי.
אליעד: משאר הרגעים.
ש: מצד אחד כן הרגע הזה הכי חשוב כי הוא הכי קיומי כן.
אליעד: אז מה השאלה רוץ לשאלה ומצד שני לא תכף תגיע לשאלה.
ש: ומצד שני לא כי ההווה מחיה את העבר.
אליעד: אז מה השאלה אדוני המלומד, עכשיו רגע תעצור כי במאמר מוסגר נגיד היה מישהו בפייסבוק שאמר "איזה כייף שאפשר לכתוב פה מה שרוצים בלי שאליעד קוטע אותך ואומר מה השאלה" אבל מה הוא לא מבין שזה שאני אומר לך מה השאלה אני לא קוטע אותך אני פשוט מרחם עליך, אתה נמצא בגיהנום מבולבל במחשבות שלך ואני אומר צא מהגיהנום מה צא כי על בן אדם שהולך סחור סחור הוא בעצם מאמלל את עצמו.
עכשיו אני עושה לך חסד שאני אומר לך מה השאלה אני כאילו אומר לך תהיה תכליתי תהיה ממוקד, רגע זה היה במאמר מוסגר על ההוא שחשב "עכשיו אני יכול לשאול מה שאני רוצה" כאילו "עכשיו אני יכול להיות בגיהנום כמה שעות שבא לי". כן אז אני כשאני אומר לך מה השאלה זה שיעור איך למקד אותך בשאלה, כן מה השאלה?
ש: לא היה לי סתירה בזה בדרך כלל בדבר הזה מכל הדברים הסכמתי שיש חלוקה, אתה מבין של טוב שכאילו שאפשר להסתכל על ההווה כרגע כטוב ומצד שני גם כרגע הכי שזה יהיה.
אליעד: הכי חסר משמעות אוקי.
ש: בנקודה הזאת היחידה עד כה הנקודה שהפריעה לי שאני חושב שההווה זה הרגע הכי חשוב ואין מעליו.
אליעד: אוקי תעצור בא נדבר על זה תקשיב, אנחנו מדברים האם הרגע הזה הוא הכי חשוב לחיות את הרגע הזה האם הרגע הזה הוא הכי חשוב כן או לא. בסדר עכשיו הרגע הזה הוא הכי חשוב בעיניך נגיד שכן עכשיו תסתכל האם יש עוד משהו שחשוב חוץ ממנו או שכן, תעצור נכון בעיקר או שכן או שלא עכשיו תסתכל אם אנחנו אומרים שרק הרגע הזה חשוב יכול להיות אפשרות אחת שאומרת הרגע הזה רק הוא חשוב כל שאר הרגעים לא חשובים בכלל, יכולה להיות אפשרות כזאת כאופציה.
עכשיו בא נראה אם אנחנו נאמר שרק הרגע הזה הוא חשוב ושום רגע אחר לא חשוב מה בעצם קיבלנו, קיבלנו שאין שום משמעות לרגע הזה כי אם תגיד כל מה שקרה לי עד עכשיו לא משנה וכל מה שיקרה לי מעכשיו לא משנה אז מה המשמעות של הרגע הזה כלום נכון?
ש: למה כלום?
אליעד: אני אסביר לך תעצור, אז שנייה בוא נתבונן הוא אומר נכון גם הוא אומר דבר נכון לא צריך לקפוץ עליו תסתכלו הוא אומר אם אין שום משמעות למה שקרה לי עד עכשיו, תתרכז איתי אתה אומר אם אין שום משמעות למה שקרה לי עד עכשיו ואין שום משמעות למה שיקרה לי להבא דהיינו, בא נחדד את זה אם אני אמחק את כל הזיכרון שלי ואני אמחק את כל חוויית העתיד שלי מה נשאר לי רק את הרגע הזה מה קיבלתי שלמות למה קיבלתי שלמות כי אם אתה מוחק את כל מה שאתה יודע ואתה מוחק גם את כל ידיעת העתיד נשארת עם חוויה של אחד כי אתה נמצא ברגע אחד וברגע אחד אין נפרדות, ברגע אחד אתה לא יכול לחוות אני ולא אני לדוגמה.
אם לא היית זוכר שום דבר ולא הייתה לך חוויית עתיד לא הייתה לך שום חוויית נפרדות כי ברגע אחד אין אני ולא אני יש חוויית שלמות, נכון מסכים איתך אבל מההיבט הזה הכל שלם זאת אומרת הוא לא שלם יותר ממשהו אחר כאילו אין לו משמעות של נפרדות יש לו את שיא המשמעות אבל אין לו משמעות מוגדרת אין לו משמעות של טוב או רע.
ש: לא יש לו משמעות של למידה לאותו רגע.
אליעד: תתרכז למידה ותחושה זה תמיד ביחס למשהו כדי שאתה תוכל להיות בחוויה ברגע הזה למשהו אתה צריך לזכור משהו מהרגע הקודם לדוגמה אם נמחק לך עכשיו את כל הזיכרון את כל העבר.
ש: לא בהווה הקבליסטי אני מתכוון במובן הפסיכולוגי כן.
אליעד: בא נדבר אז מובן, אלא מה רגע אז בוא נתבונן בזה ככה אם נמחק לבן אדם את כל הזיכרון ונמחק לו את כל חוויית העתיד הוא יגיע לחוויה של אחד כי אין לו מקום לאני ולא אני ואז הוא בחוויה של שלמות אבל אז אין לו שום משמעות ברמה של הנפרדות כאילו כי אין לו כבר שום "טוב לי לא טוב לי, אני רוצה אני לא רוצה" אין כלום אין עבר אין עתיד.
ש: אני חושבת שיש לו שאלה מעבר לזה.
אליעד: רגע חכי ברור הוא אומר שיש לו מעבר תכף ננסה להבין איך עוברים שלב שלב עכשיו אלא מה שעכשיו אנחנו אומרים כדי שנאמר שלרגע הזה יש משמעות נפרדת, כדי שלרגע הזה תהיה משמעות בנפרדות לכן אנחנו צריכים לומר שיש משמעות גם לעבר ולעתיד כי זה שיש עבר ועתיד זה נותן בעצם את המשמעות של הרגע הזה. עכשיו אז השאלה היא אז מה חשוב יותר הרגע הזה או העבר והעתיד תשובה שווה ערך כי אם היה העבר והעתיד בלי הרגע הזה לא הייתה משמעות נפרדת לרגע הזה, אם היה עבר ועתיד בלי הרגע הזה אז לא הייתה משמעות לעבר ולעתיד כי אין לנו את הרגע הזה לחוות בו את העבר והעתיד.
ש: אבל זה עדיין לו סותר.
אליעד: רגע ואם אנחנו נאמר שאין עבר ועתיד אז אין משמעות לרגע הזה זאת אומרת משמעות נפרדת קיימת רק כאשר יש עבר ועתיד פלוס הרגע הזה ולכן לצורך העניין זה שווה כוחות מהצד של הנפרדות אתה יכול להגיד שהרגע הזה הוא הכי חשוב ואתה יכול להגיד שהוא הכי לא חשוב והאמת היא שזה באמצע ששני הצדדים נכונים. עכשיו זה הבנו את זה את זה ספציפית הבנו, יפה עכשיו מה אתה רוצה להגיד מאיזה היבט מה אתה רוצה להגיד?
ש: מההיבט הקבליסטי זאת אומרת כאילו בן אדם חי לשנייה ומת ואין לו עבר ואין לו עתיד.
אליעד: מה אתה רוצה להבין בזה אנחנו הסברנו את זה כמה פעמים הסברנו שיש כמה פרספקטיבות רוצה להסביר את?
ש: אני רוצה.
אליעד: תסביר אתה, לא היא תסביר תסבירי את אתה שואל מההיבט של המהות כן יש שלוש פרספקטיבות.
ש: יש נקודת מבט שיש סיבה תוצאה סיבה תוצאה זה כל מה שאנחנו חווים ויש עוד נקודת מבט שכאילו הכל נוצר עכשיו ויש עוד פרספקטיבה שזה שניהם ביחד.
אליעד: הבנת את התשובה?
ש: מה עם?
אליעד: כולם הפרספקטיבה הרביעית שאומרת שיש את כולם, את הנושא הזה הבנו?
050-3331-331