... - חלק 13 - יודע את מה שיקרה העתיד + כל יכול?! טיעון: אלוהים יודע את כל מה שיקרה + אלוהים הוא כל יכול. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: האם אלוהים יכול לשנות את מה שהוא יודע שיקרה? האם אלוהים יכול לבחור לעשות אחרת ממה ... אפשרות 1 - נשיב: כן. מסקנה: אלוהים אינו יודע את כל מה שיקרה. אפשרות 2 - נשיב: לא, אלוהים לא יכול לפעול אחרת ממה שהוא יודע שיקרה. מסקנה: אלוהים אינו כל יכול. אפשרות נוספת: אלוהים אינו יודע מה יקרה.

עתיד חיזוי העתיד יצירת העתיד - איך לחזות ולשנות את העתיד? זמן עתיד. חיזוי וראיית העתיד. שינוי העתיד. שליטה בעתיד. האם אפשר? איך אפשר? תשובה: אפשר ונסביר איך. ... מה חשוב יותר לאדם, לחזות את העתיד או להיות מסוגל לשלוט בו? תשובה: להיות מסוגל לשלוט בעתיד. אם העתיד היה תוצאה ישירה של רצונו של האדם, הרי שכבר לא היה צורך לנבא את העתיד. במצב כזה התשובה לשאלה מה יהיה בעתיד, תהיה מה שתרצה. בעתיד יהיה מה שתרצה בדיוק כפי שתרצה. כך שלהיות מסוגל לשלוט בעתיד, חשוב יותר לאדם מאשר לדעת מה יקרה בעתיד. האם ניתן לשלוט בעתיד. האם ניתן להחליט בדיוק מה יתרחש בעתיד? תשובה: כן, ונסביר איך. לשלוט בעתיד = לשלוט במה שיקרה בנקודה כלשהי אחרת בציר ... מדוע בעצם שאדם ירצה לשלוט בעתיד? האם העתיד רוצה לשנות את עצמו? מהי התכלית שלשמה רוצה האדם לשלוט בעתיד? תשובה: העתיד אינו רוצה לשלוט בעצמו ואינו רוצה לשנות את ... כי הוא מצידו לא ממש משנה לו מה יקרה. מצידו של העתיד הוא יהיה אותו עתיד בכל מקרה ולא ממש משנה לו מה יקרה. האדם הוא זה שרוצה בהווה לשנות את העתיד, משום ההשפעות של העתיד על ההווה. העתיד הוא חלק מההווה. האדם חי את ה

... את העתיד עתיד - איך לחזות את העתיד? איך לשלוט בעתיד? כל אדם רוצה שיהיה לו את הטוב ביותר. ולפעמים רוצה האדם לדעת מה יקרה לו בעתיד, כדי לוודא שהעתיד שלו יהיה מספיק טוב, לפי מה שהוא רוצה. וכמו כן, היה האדם שמח אילו היה ביכולתו לשלוט במה שיקרה לו בעתיד, כדי לוודא שהעתיד יהיה טוב כרצונו. והשאלה היא, איך אפשר לדעת מה יהיה, ואיך אפשר לשלוט במה שיהיה? והתשובה היא, שאי אפשר לדעת בוודאות מה יהיה, וגם אי אפשר לשלוט במה שיהיה. אבל מצד שני אפשר לדעת מה יהיה ואפשר לשלוט במה שיהיה. ונסביר: אם נתבונן בעניין ונשאל, מדוע בעצם רוצה האדם לשלוט במה ... חשוב לאדם לגרום לכך שהעתיד שלו יהיה טוב. ואם נתבונן נראה, כי לא באמת חשוב לאדם כיצד בדיוק יראה העתיד שלו. אבל כן חשוב לאדם לדעת, שהעתיד שלו יהיה טוב כרצונו. ומאחר שלא ממש אפשר לשלוט במה שיקרה. ומאחר שקיים אצל האדם הצורך לוודא שהעתיד שלו יהיה טוב, דווקא איך שהוא רוצה שיהיה. ממילא השאלה היא, איך יכול האדם לוודא שהעתיד שלו יהיה טוב כרצונו? ולכאורה, התשובה היא, כי אם האדם יתרגל לחשוב על החיים ועל כל מה שקורה לו בצורה חיובית, הרי שזה יהיה עבורו כאילו סוג של ביטוח שגם בעתיד יהיה לו טוב. כי מאחר שהאדם חושב בצורה חיובית, הרי שלא משנה מה יקרה לו בעתיד, הוא תמיד ירגיש טוב. אלא, שלגישה הזאת יש חיסרון. והוא, שגם אם האדם יצליח להביא את עצמו למצב שבו הוא חושב רק בצורה חיובית והופך כל רע לטוב, הרי שעדיין אין לאדם ביטוח לכך שגם בעתיד הוא יחשוב בצורה הזאת. ומי יודע, אולי בעתיד צורת החשיבה של האדם תשתנה. ומי יכול לערוב לאדם לכך שגם בעתיד הוא יראה את הכל בצורה וורודה. וזה כמובן, גם אם הוא יצליח להביא את עצמו לנקודת מבט חיובית על העולם. אז מה הפתרון? והתשובה היא, כי קיימת דרך שבאמצעותה באפשרותו של האדם לוודא שהעתיד שלו יהיה אך ורק טוב כרצונו. ואיך? על ידי זה שהאדם מצליח להבין את המציאות ולהבין את ההיגיון שלפיו מתנהלים הדברים. וכאשר האדם מתבונן היטב ומבין את השכל של ... לחשוש מכך שיקרה לו רע בעתיד. כי הוא מבין את הטוב שיש בכל דבר. ונוסיף, כי גם הדרך ההפוכה, היא טובה באותה המידה. זא גם אם האדם יבחר שלא לנסות להבין את המציאות בכלל, גם אז, החששות שלו ממה שיקרה בעתיד ייעלמו. כי אם האדם לא שופט בכלל את המציאות בשום צורה, הרי שכבר לא משנה לו יותר מה יקרה לו בעתיד. אך כאן אנחנו מדברים על אדם, שכן אכפת לו וכן חשוב לו

... - מה היה קורה אילו היה האדם יודע את העתיד? ולא היה שוכח דבר? מי שיתבונן בעניין יראה, כי האדם שוכח את הדברים שקרו בעבר, ולא ממש יודע את כל הדברים שיקרו בעתיד. האדם יודע בעוצמות שונות את העבר, את ההווה ואת העתיד . ואפילו את ההווה, האדם לא יודע את כל מה שיש בו בשלמות. ויש לאדם רמות ידיעה שונות. וכאשר האדם יודע דבר בהווה, אז בעתיד הוא שוכח חלקים ממנו, או זוכר אותו בצורה מעורפלת. וכיוב לגבי העתיד, שהאדם יודע מה יקרה בעתיד באופן כללי, אבל לא יודע את הכל בצורה מפורטת. וגם אם האדם יודע משהו שיקרה בעתיד בוודאות, הרי שעוצמת הידיעה שלו, שונה מעוצמת הידיעה שלו את ההווה. ולכאורה, השלמות היא שהאדם ידע את הכל כל הזמן. והאדם מנסה לא לשכוח את מה שהיה בעבר. והאדם מנסה לדעת טוב יותר את מה שיקרה בעתיד. והאדם מנסה לדעת טוב יותר את מה שקורה בהווה. והשאלה היא, מה יקרה אם האדם באמת יגיע לידיעה שלמה של העבר הווה עתיד? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אם האדם ידע את כל מה שהיה הווה ויהיה, הרי שכל מימד הזמן יתבטל לגמרי. משום שכל המשמעות של הזמן, נוצרת בגלל פערי הידיעה של האדם את הזמנים השונים. ואם ... של האדם, אפשרית רק בגלל שהוא לא יודע מה יהיה. ואם היה יודע האדם את כל מה שיהיה בעתיד לפרטי פרטים, הרי שלא הייתה לו שום בחירה חופשית כלל. בכל מקרה, הרעיון הוא שלצורך קיומו של הזמן, לשם כך שהכרחי שיהיה אצל האדם הבדל בין ידיעת העבר הווה עתיד. אחרת, לא יהיה זמן, ואם לא יהיה זמן, לא יהיו שינויים. וקיומו של העולם, תלוי בכך שיש שינויים וכולי, כפי שכבר ביארתי מספר פעמים. וכיוב לגבי ידיעת ההווה, אילו ידע האדם את כל ...

... - מה חדש בעולם הרוחניות? מה צופן העתיד? מי שיתבונן בעניין יראה, כי כל הזמן מתרחשים בעולם תהליכים שונות ומגמות שונות. והעולם מתפתח כל הזמן. ... את הנולד, ויש בני אדם שהם כבר נמצאים בעתיד הרחוק, והם כבר עוסקים בנושאים של התפתחות רוחנית והתבוננות פנימית. וכל אחד חי כבר בעתיד הרחוק, לפי כמה שהוא מפותח רוחנית וקרוב אל התכלית הסופית של האדם, שהיא להיות מאושר וכולי. וכאשר האדם ...

... עבר אין עתיד - האומנם? למי יש עבר ויש עתיד, ומי חי את הרגע הזה של ההווה? אמר האומר, מי שאין לו עבר, אין לו עתיד. והאדם חייב להיאחז בעבר, כדי להתקדם אל העתיד. ובמשפט הזה יש משהו נכון כמו שיש בכל דבר, ויש גם משהו לא נכון. וכאן נבאר את העניין. ומי שיתבונן בעניין יראה, שמצד אחד, אכן, בלי עבר אין עתיד. כי ברמה המעשית, ההווה והעתיד נקבעים על ידי העבר. כי כל רגע הוא תוצאה של הרגע הקודם. וממילא גם ההווה וגם העתיד, אכן הם תלויים בעבר. וכמו כן, כל הרצונות של האדם בהווה, הם תוצאה של דברים שקרו לאדם בעבר. כי האדם מגבש את הרצון של בהווה, על ... של אחרים, פירושו ללמוד מהעבר. וכל מה שהאדם יודע לעשות ברגע הזה, זה הכל מבוסס על סמך מה שהוא למד בעבר. כך שאכן בלי עבר, אין הווה ואין עתיד. מצד שני, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שהעבר מקבע את העתיד. כי כאשר האדם נאחז בעבר, אז הוא לא מתקדם אל העתיד. כי מי שיש לו עבר, אין לו לא הווה ולא עתיד. כי כאשר האדם מוטרד ממה שקרה לו בעבר, הוא גם לא נהנה בהווה, וגם הוא לא מסוגל להתקדם אל העתיד. והסיבה שהטיפש נשאר טיפש, זה בגלל שבמקום לעשות התחלה חדשה ולחשוב מחדש איך להיות נורמאלי, במקום זה הוא בוחר להיאחז בטיפשות שלו מהעבר, ולהמשיך להיות טיפש. ועם עבר אין עתיד. כי העתיד מחליף את העבר. וכדי להתקדם אל העתיד, לשם כך צריך האדם להשתחרר מהעבר. והעבר עוצר את האדם מלהתקדם אל העתיד. ובנוסף על כל אלו, כאשר אמר האומר שבלי עבר אין עתיד, עיקר כוונתו הייתה לגבי עניין הגדרת הזהות של האדם. שהגדרת הזהות העצמית של האדם, היא תוצאה של העבר. ואם האדם לא ילמד להכיר את הזהות שלו מהעבר, הרי שהזהות שלו לא תשרוד בעתיד. ומצד אחד ברמה הלוגית, בוודאי שזה נכון. כי אם האדם לא יזדהה עם העבר שלו, הרי שהזהות שלו של העבר תעלם, וממילא הזהות הזאת לא תשרוד בעתיד. אבל מהצד השני, הדבר הזה הוא לא יותר חכם מאשר טיפשי. משום שבאמת יכול להיות יותר טוב שהזהות של העבר תעלם, ושבמקומה תבוא זהות ... כי השיגעון של האדם גורם לו לא להיות מאושר. ואם המשוגע רוצה להתרפא מהשיגעון שלו, עליו לנסות לצאת מהקיבעון המחשבתי שלו, ולנסות להסתכל על העתיד , ולנסות להבין מהי האמת, ואיך באמת ראוי לחיות. אבל בגלל שהוא חכמולוג, אז הוא נאחז בעבר. כי מי שאין לו עבר אין לו עתיד. ואז על ידי זה הוא נישאר משוגע. והמסר הוא, שלא תמיד יש תועת בלשמור על העבר. כי העולם מתפתח כל הזמן. ונכון שהעולם מתפתח על סמך מה שכבר קרה בעבר, אבל צריך גם לדעת להשתחרר מהעבר ולהתקדם אל העתיד. כי כאשר האדם מגדיר את הזהות שלו בהווה, על סמך משהו שקרה לו בעבר, הרי שהוא סתם מגביל את עצמו. כי העולם משתנה כל הזמן. והשלמות ... לכל מצב. אבל כאשר האדם בוחר להיאחז בעבר הדמיוני שלו, על ידי זה הוא לא מסוגל ליהנות מהרגע הזה. כי מי שיש לו עבר, אין לו הווה ואין לו עתיד. ולא תמיד צריך להיאחז בעבר, אלא לפעמים צריך לדעת להתעלם מהעבר, וליצור משהו חדש אחר וטוב יותר בעתיד. ובנוסף על כל אלו אפשר לומר גם, כי מי שיש לו עבר ועתיד, אין לו הווה. כי הסבל של האדם מכל סוג שהוא, נוצר או בגלל שהוא מוטרד מהעבר, או בגלל שהוא מוטרד מהעתיד. כי גם אם האדם סובל כרגע מכאב פיזי ממשי, אם לאדם לא היה שום זיכרון של עבר, ושום מחשבה של עתיד, הרי שהאדם לא היה מרגיש רע בעקבות הכאב הפיזי שלו. כי כאב של חלקיק שנייה האדם מסוגל לשאת אותו ולהכיל אותו. וכאשר האדם סובל מכל סבל שהוא, גם סבל פיזי, זה רק בגלל שהסבל הוא מתמשך על פני העבר ועל פני העתיד בתוך המחשבה של האדם. כך שמי שיש לו עבר או עתיד, אין לו הווה. ולא רק שצריך להשתחרר מהעבר, אלא שצריך גם להשתחרר מהפחד של מה יהיה ב

... עתיד - טובים יותר - בשביל הווה טוב יותר ועל האדם לדעת את האמת, שכל מה שהוא חושב על בעיות העבר או על בעיות העתיד, הוא בעצם חושב על בעיות של בני אדם אחרים לגמרי. וכמו שלא הגיוני לאדם, שהוא יהיה מוטרד, ממה שקורה לאדם אחר רחוק ממנו, כך גם לא הגיוני שהאדם יהיה מוטרד, מבעיות שקרו לאדם אחר ... שהוא נראה דומה לו, או מבעיות שאולי יקרו לאדם אחר בעתיד, גם אם הוא נראה מאוד דומה לו. כי כל רגע הוא עולם חדש. והאני של האדם ברגע הקודם והאני של האדם ברגע הבא, הוא אני חדש לגמרי. שהוא רק נראה מאוד דומה לאדם, ולכן האדם מרגיש איתו ... אחר. והסיבה לכך שהאדם מוטרד מבעיות שהיו לו בעבר או בעתיד, היא רק משום שהוא מנסה לפתור את הבעיה שלו כרגע ברגע ובמקום הזה, שקיימת אצלו כרגע במחשבה שלו בהווה. והכוונה היא, שהאדם לעולם, לא באמת מוטרד ממה שיקרה בעתיד קרה בעבר. אלא האדם מוטרד תמיד, רק מהמחשבות שלו כרגע בהווה, על מה שקרה ויקרה בזמן אחר. וכאשר האדם עושה איזה דבר עבור העתיד שלו, ונדמה לאדם שהוא עושה זאת בגלל שאכפת לו מהעתיד שלו. על האדם להבין, שבאמת, האני שלו בעתיד, הוא ישות זרה לגמרי. והאדם מתאמץ עבורה, רק בגלל שכרגע ברגע הזה, האדם חווה הזדהות, עם אותה הישות בעתיד, שהיא נראית לו מאוד דומה אליו, עד שנראה לו, שזה הוא עצמו ממש. וכאשר האדם רואה את האני האחר שנמצא בעתיד, סובל, אז מאחר שהוא מאוד דומה לאדם עצמו, אז האדם מזדהה איתו כרגע. והאדם כרגע ברגע הזה ממש, חווה, כאילו כרגע קורה לו את אותו הסבל, שהוא חושב שיקרה לאני העתידי שלו. והאדם בעצם מתאמץ לפתור את בעיות העתיד, של אדם אחר, משום שהוא מזדהה עם הדמות מהעתיד, וחווה את הסבל שלה, כרגע בהווה שלו עצמו. ולאדם, כואב יותר לראות אדם אחר שמקבל מכה, מאשר עץ דומם שמקבל מכה. כי אצל האדם, הצורה דומה יותר. ואם העץ שמקבל מכה, הוא פסל של אדם, זה ... לבין הדמות האחרת. ומי שרוצה לא להיות מוטרד מהעבר העתיד, הוא מוכרח להיות מסוגל להכיל בתוכו את כל הצורות כולן. וכאשר האדם מבין את המציאות, ורואה את האמת שהכל אחד ממש, אז הוא מסוגל להכיל בתוכו, את כל הצורות כולן. ואז הוא לא מוטרד ... או שלא. ובסיכומו של דבר, האדם לעולם לא עובד בשביל העתיד העבר, אלא הוא עובד, רק בשביל זה שכרגע ברגע הזה, הוא מרגיש רע, מכך שיש לו בראש תמונה של מישהו שמאוד דומה לו, בזמן אחר, שהוא סובל בצורה כלשהי. והאדם לא מסוגל להכיל את המחשבה ... שלו מבפנים ובאמת, ממילא הוא פתר גם, את כל בעיות העבר עתיד.

... טראומה - בחזרה לעתיד - האם תהיה מוכן לחזור לעבר? טראומה - מהו טיפול אמיתי בטראומה? מהי מחיקה אמיתית של טראומה? ... המידה ממש. שאז האדם לא מפחד ולא חושש כלל, לחזור למצב שבו הוא היה בעבר, או שיקרה לו דבר רע כלשהו בעתיד . כי האדם יודע את האמת, שהכל טוב אמיתי תמיד. וכל זמן שהאדם לא השלים עם העבר שלו, עד כדי כך, ...

... את העתיד מתוך התבוננות במציאות, איך לדעת מה יהיה באופן מוחלט, לדעת שתמיד יהיה טוב איך אפשר לדעת מה יקרה בעתיד מתוך התבוננות בהווה? אליעד כהן מסביר שכדי לדעת את העתיד, עליך להתבונן לעומק במציאות העכשווית. ככל שאדם מתקרב להבנה עמוקה של המציאות, הוא מצליח לראות ... רבה יותר את מה שהולך להתרחש. זה לא רק עניין של ניחוש או הערכה כללית, אלא ידיעה ברורה ומוחלטת של העתיד. לדוגמה, כשמישהו אומר לך משהו, ככל שההבנה שלך את המציאות עמוקה יותר, אתה מסוגל להבין בצורה מדויקת ... ומבין טוב יותר את דרך הפעולה של כל דבר. התבוננות זו מאפשרת לך להסיק באופן טבעי, ברור ומוחלט את העתיד המדויק ולא רק בצורה משוערת או מעורפלת. מהי המשמעות של לדעת בדיוק את העתיד ולא רק לשער אותו? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין לשער לבין לדעת. כאשר אתה מתבונן מספיק עמוק במציאות, אתה מגיע למצב שבו אינך משער או מעריך מה יהיה, אלא אתה יודע בוודאות מוחלטת מה יקרה. ההבחנה הזאת חשובה מאוד: לדעת בדיוק מה יהיה שונה לחלוטין מלהעריך או לנחש מה יהיה. ההסבר לכך הוא ... סיבות ותוצאות ברורות, אם אתה מבין את כל הפרטים הללו בשלמות, אתה יכול לדעת בדיוק את ההתרחשות הבאה, בלי ספק ובלי צורך בהשערה. למה ככל שתעמיק בהבנת המציאות תמיד יהיה לך טוב? אליעד כהן מסביר עוד, שכאשר אתה ... נפרד מהתהליך החיובי הכללי של המציאות. ברמה העמוקה ביותר של ההבנה הזאת, לא רק שאתה יכול לדעת בדיוק מה יקרה בעתיד, אלא אתה מבין שבאופן מוחלט וודאי, העתיד יהיה תמיד טוב. כשאתה רואה באופן מוחלט את הטוב שבכל דבר, כל מה שמתרחש נתפס אצלך כחלק ממהלך טוב, ולכן תמיד אתה מרגיש טוב, כי ההבנה שלך לגבי המציאות מושלמת ואינה מוטלת בספק. הבנה מוחלטת זו מאפשרת לך להיות רגוע ושליו באופן קבוע, ללא פחדים או חששות לגבי מה שיקרה בעתיד, כי אתה יודע בצורה ברורה שהעתיד יהיה חיובי וטוב. איך לדעת את העתיד? הבנה מוחלטת של המציאות מהי ידיעה ודאית של העתיד? איך להגיע להבנה שתמיד יהיה טוב? לדעת מה יהיה באופן מוחלט ...

... הזה של ההווה, כוחו של הרגע הזה, משמעותו של הרגע הזה, עבר הווה עתיד, חוויית הזמן, רגע אחד האם הרגע הזה הוא החשוב ביותר? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם הרגע הזה, רגע ההווה, הוא הרגע ... חווים באופן ישיר וקיומי, והוא היחיד שמתקיים בפועל. אך אליעד מציג פרדוקס משמעותי: אם הרגע הזה מתקיים ללא קשר לעבר ולעתיד, המשמעות של הרגע הזה נעלמת. כלומר, אם אנו מתעלמים מהעבר, ומה שיקרה בעתיד אינו משנה לנו כלל, אז למעשה אין שום משמעות מיוחדת לרגע ההווה. לדוגמה, אדם שיאמר לעצמו: העבר אינו חשוב לי בכלל והעתיד גם הוא חסר משמעות, למעשה ימצא שההווה גם הוא הופך לחסר משמעות. הסיבה לכך היא שהמשמעות של ההווה נובעת מתוך קשר והשוואה לזמנים אחרים - לעבר ולעתיד. ללא הקשר הזה, הרגע הזה מאבד ממשמעותו. מה קורה אם אנו מוחקים את העבר והעתיד? אליעד נותן דוגמה נוספת כדי להבהיר את הנקודה: אם אדם ימחק את כל הזיכרונות שלו מהעבר ולא תהיה לו כל ציפייה לעתיד, הוא יחווה את הרגע הזה בלבד. במצב כזה, האדם יחווה שלמות מוחלטת, שכן הוא יחווה חוויה של אחדות - ללא הבחנה בין אני לבין לא ... הסיבה לכך היא שהנפרדות בין אני ולא אני, תחושת הטוב והרע או הרצונות השונים שלנו, נובעים תמיד מתוך השוואה לעבר ולציפייה לעתיד. אם ההשוואה הזו נמחקת, נשארת רק שלמות אחת פשוטה ללא שום משמעות מוגדרת של טוב ורע או רצונות שונים. אך יחד עם זאת, השלמות ... זמנית. לכן, כדי שהרגע הזה יקבל משמעות ספציפית של טוב או רע, של משמעות של למידה, הנאה או סבל - חייב להתקיים הקשר לעבר ולעתיד. מה החשיבות של העבר והעתיד לחוויית ההווה? כאן אליעד מדגיש כי לעבר ולעתיד יש תפקיד קריטי ביצירת המשמעות של ההווה. בלי העבר והעתיד, הרגע הזה חסר משמעות ספציפית, כי אין לו שום קונטקסט, אין לו שום נקודת השוואה. זו הסיבה מדוע אין זה נכון לומר באופן חד משמעי שהרגע הזה הוא החשוב ביותר, אלא צריך להבין כי הרגע הזה, העבר והעתיד - כולם שווים בחשיבותם. אליעד מסביר כי יש כאן מעין שוויון כוחות: ההווה מקבל משמעות מהעבר והעתיד, אך גם העבר והעתיד מקבלים את משמעותם מתוך ההווה. אם היה רק עבר ועתיד ללא ההווה, הם היו חסרי משמעות, כי לא היה זמן שבו אפשר לחוות אותם. ואם היה רק ההווה ללא עבר ועתיד, הוא היה חסר משמעות כי אין שום דבר להשוות אותו אליו או לחוות דרכו. מהן שלוש הפרספקטיבות להבין את חוויית הזמן? אליעד מתאר ... או לחלופין שהוא חסר חשיבות. החשיבות של הרגע הזה נמצאת דווקא באיזון בין ההכרה ברגע הנוכחי לבין ההכרה בחשיבות העבר והעתיד. ההבנה שהרגע הזה הוא בו - זמנית הכי חשוב והכי חסר משמעות מאפשרת לאדם חוויה מלאה ושלמה יותר של הקיום והזמן. בשורה התחתונה, חוויית הזמן המלאה דורשת את שלושת הזמנים - עבר, הווה ועתיד, ולכן יש לראות את חשיבותו של הרגע הזה באופן יחסי ולא מוחלט. מהי המשמעות של הרגע הזה? כיצד העבר והעתיד משפיעים על ההווה? האם אפשר לחיות רק את הרגע? מהי חוויית הזמן המוחלטת? האם הרגע הזה הוא שלמות? האם הרגע הזה הוא החשוב ... כי הוא זה שמתקיים בפועל, והוא הרגע הקיומי היחיד שאנו חווים. אך מצד שני, אם נסתכל על הרגע הזה באופן מנותק מהעבר ומהעתיד, נשאלת השאלה - האם הוא באמת בעל משמעות עצמאית? מה קורה אם רק הרגע הזה חשוב? אם נאמר שהרגע הזה הוא החשוב היחיד, ושאין כל ... מה שהיה ומה שיהיה אינם רלוונטיים, הרי שאין לרגע הזה שום ייחודיות - הוא מתקיים ללא הקשר וללא נפרדות. כיצד מחיקת העבר והעתיד משפיעה על חוויית הרגע הזה? כאשר אדם מוחק לחלוטין את זיכרונות העבר ואת ציפיות העתיד, הוא חווה את הרגע הזה בלבד, ללא השוואות, ללא משמעות של טוב ורע, וללא נפרדות בין אני ללא אני. חוויה כזו עשויה להתפרש כשלמות מוחלטת, אך היא גם ריקה מהיבט של נפרדות, כלומר, - אין בה חוויית משמעות כפי שאנו מכירים. מהי החשיבות של העבר והעתיד? כדי שהרגע הזה יהיה בעל משמעות, נדרש שהוא יתקיים בהקשר של עבר ועתיד. אם אין עבר ועתיד, אין משמעות נפרדת לרגע הזה. לכן, במובן מסוים, הרגע הזה, העבר והעתיד הם בעלי אותו משקל בחוויית האדם - אחד אינו יכול להתקיים ללא השני. מהן שלוש הפרספקטיבות להבנת הרגע הזה? 1. פרספקטיבה של סיבה ותוצאה - כל רגע נובע מהרגע הקודם ונמשך לרגע הבא, כך שהעבר משפיע על ההווה והעתיד נבנה מהעבר. 2. פרספקטיבה של יצירה רגעית - הרגע הזה נוצר ברגע זה בלבד, ללא קשר למה שהיה לפניו או למה שיהיה אחריו. 3. ... שהרגע הזה גם מתהווה מתוך הסיבתיות וגם קיים כרגע עצמאי. מה המסקנה? הרגע הזה הוא החשוב ביותר, אך לא באופן מנותק מהעבר ומהעתיד. המשמעות של הרגע הזה נוצרת בזכות קיומם של רגעים קודמים ורגעים עתידיים. כדי לחוות משמעות נפרדת, חייבים לכלול את כל הזמנים יחד. לכן, אי אפשר לקבוע באופן חד - משמעי אם הרגע הזה הוא החשוב ביותר ...