איך להתמודד עם כעס שנובע מחוסר אונים?

כעס נוצר פעמים רבות מחוויית חוסר אונים, שבה האדם מרגיש שאין לו שליטה על המצב או על התגובה של הצד השני. בסיטואציה שבה אדם מגיע לעירייה, למשל, ומרגיש שהמערכת לא מתפקדת בהתאם להיגיון שלו, נוצרת תחושה של חוסר צדק וחוסר שקיפות. אליעד מסביר שבעומק הדברים, הכעס נובע לא רק מהמצב עצמו אלא מהחוויה הפנימית של חוסר שליטה. לפי אליעד, אדם מתרגז כשהוא חווה שהמציאות לא תואמת את הרצונות שלו, כשהוא מרגיש שהדברים אינם מתנהלים כפי שהוא מאמין שהם צריכים להתנהל.

לדוגמה, אם אדם מנסה להוכיח טעות מול הפקידה בעירייה ומציג לה תמונות, והיא מתעקשת שהתמונות אינן תואמות, הוא חווה באותו רגע שההיגיון וההסברים שלו אינם נשמעים. בנקודה זו בדיוק עולה תחושת חוסר האונים, שמייצרת בתוכו כעס ואף גורמת לו לאבד שליטה על עצמו.

מדוע לא מספיק להיות מודע לכך שאתה כועס?

אליעד מדגיש שלא מספיק להבין שאתה כועס או לדעת מאיפה מגיע הכעס שלך. המודעות לכעס, לדעתו, לא תמיד מספיקה כדי להפסיק לכעוס. האדם צריך לזהות את הסיבה המדויקת, השורשית, שבגללה הוא יוצא מפוקוס ומאבד שליטה. אליעד נותן את האנלוגיה של אימונים בחדר כושר: אם מישהו יכול להרים משקולת של 10 קילו, אבל לא מצליח להרים חצי טון, הוא צריך להתאמן על המשקולות שבאמצע. באופן דומה, האדם צריך לבדוק באילו מצבים ביום - יום הוא כועס, למרות שהוא יודע שביכולתו להימנע מהכעס, ולהתאמן על מצבים אלו. בכך, אליעד מכוון את האדם לגלות נקודות חדשות, מצבי ביניים שבהם הוא יכול להתאמן, במטרה להגדיל את הכוח הפנימי שלו להתמודד עם מצבים קשים יותר.

מהי הגישה של אליעד להתמודדות עם הכעס עצמו?

אליעד מציע שתי אפשרויות להתמודדות עם כעס:

• אפשרות ראשונה היא ללמוד לקבל את העובדה שאתה כועס ולהרגיש בנוח עם הכעס. כלומר, להגיע למצב שבו אתה שלם עם התחושה הלא נעימה הזאת, מבלי להתנגד לה או להרגיש רע בגללה.
• אפשרות שנייה היא ללמוד איך לא לכעוס בכלל. זו אפשרות שבה האדם מגיע לשליטה עצמית מוחלטת, כך שהוא אינו חווה כעס מלכתחילה, לא משנה מה הנסיבות.

אליעד טוען שצריך קודם כל להגדיר באופן ברור ומדויק מה המטרה של האדם מול הכעס. חשוב לדעת באופן מדויק לאן האדם רוצה להגיע, משום שההגדרה עצמה מאפשרת לאדם להתחיל לחוות זאת במחשבה, ובסופו של דבר להגשים את זה במציאות.

איך ניתן לנהל מצבי לחץ באופן יעיל יותר?

לדברי אליעד, המפתח לניהול כעס ומצבי לחץ הוא להבין בדיוק מה אתה מרגיש ולמה אתה מרגיש כך. הוא מציע לאדם לשאול את עצמו שאלות ספציפיות כמו:

• "למה אני כועס באמת?"
• "מה באמת מפריע לי במצב?"
• "האם מפריע לי חוסר הצדק עצמו או תחושת חוסר האונים שמתלווה לכך?"

כשהאדם מבין שבסוף, מה שמפריע לו הוא תחושת חוסר האונים ולא בהכרח המצב עצמו, הוא יכול לטפל בתחושה הזאת ישירות. כלומר, אליעד מסביר שבעצם אין לאדם באמת עניין ישיר בחוסר הצדק או באי - השקיפות של העירייה, אלא בתחושות הלא נעימות שהמצב מעורר בו, ובעובדה שזה מאיים עליו באופן עקיף.

מה הקשר בין חוסר צדק לחוסר אונים?

בנקודה זו, אליעד מדגיש שהאדם מונע מתוך דאגה אישית לתחושותיו שלו. גם כשהאדם חושב שהוא דואג לצדק הכללי, בעצם מה שמניע אותו הוא הרצון להימנע מחוויית חוסר אונים אישית. כלומר, החשש מחוסר צדק בעולם קשור ישירות לחוויה של אובדן שליטה אישי. האדם...