16:49מוטיבציה להתמדה נכונה, לעשות דברים בסדר הנכון, לא להקדים את המאוחר, כל דבר בזמן שלו, להתחבר לנקודת האמת שלך, לא לרוץ מהר מידי, לרתום את העגלה לפני הסוסים, מה נכון לשאול? לפי הרמה שלך, לקפוץ מעל הפופיק
איך להימנע מלקפוץ מעל הפופיק בתהליך הלמידה?
הרבה פעמים אנשים רוצים להשיג מטרה גדולה במהירות, אך הם לא מבינים את החשיבות של לעשות דברים לפי הסדר הנכון. אליעד כהן מביא דוגמה ברורה של אדם שרצה להיות דוקטור למתמטיקה. הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה, וכבר מההתחלה רצה להגיע ישירות לתואר דוקטור, בלי לעבור את השלבים המקדימים. אותו אדם לקח את כל החומר של כל שנות הלימודים, החזיק אותו אצלו בבית, ואפילו השיג מראש את הבחינות משנים קודמות. הוא חשב שאם כל החומר יהיה בידיו, הוא יוכל ללמוד הכל בבת אחת ולהגיע ישר לסוף.
אך אותו אדם לא הצליח להתקדם כראוי משום שלא הקפיד ללמוד את הדברים בצורה הדרגתית. כשהתחיל ללמוד, הוא התייאש מהר מאוד מהתהליך הארוך והחליט לקפוץ ישירות לחומר המתקדם של תואר הדוקטור. הוא הצליח לפתור חלק מהשאלות בצורה אקראית, אך מהר מאוד גילה שאינו מבין לעומק את החומר המורכב יותר. התוצאה הייתה שהוא לא הצליח להתמודד עם הבחינות ברמה הגבוהה, כי הוא דילג על הבסיס ההכרחי.
מה הבעיה עם קיצור תהליכים בתהליך הלמידה?
הבעיה המרכזית הייתה שאותו אדם ניסה לקצר תהליכים. הוא חשב שיוכל לוותר על השלבים הראשונים והבסיסיים וללמוד ישר את החומר המתקדם יותר. אבל הבעיה היא לא רק בחומר המתקדם, אלא בכך שהחומרים הבסיסיים הם היסוד לכל מה שיבוא אחר כך. אליעד מדגיש שהבעיה אינה זמן, אלא הסדר שבו הדברים צריכים להילמד. כשמדלגים על שלבים בסיסיים, האדם לא באמת מבין את הדברים עד הסוף.
הוא נותן דוגמה נוספת: אם אדם הולך לחדר כושר ומנסה להרים משקולת של שני קילו בלי שהוא מסוגל להרים בצורה מושלמת משקולת של קילו אחד, הוא ייכשל בסופו של דבר. לא מספיק להרים בצורה סבירה, אלא הוא צריך להרים בצורה מושלמת, בלי שום תנופה מהגוף, בלי לחפש קיצורי דרך. כל שלב חייב להיות מושלם כדי שתהיה אפשרות לעבור לשלב הבא.
מדוע צריך ללמוד כל שלב בצורה מושלמת לפני ההתקדמות?
ההיגיון מאחורי ההתעקשות על הסדר הוא פשוט: רק אם כל שלב יושלם בצורה מושלמת, אפשר יהיה לבנות עליו ולהתקדם. בדיוק כמו שלא ניתן לבנות בניין אם היסודות שלו אינם מושלמים. אם היסוד רעוע, כל הבניין שייבנה עליו יקרוס בסופו של דבר. אליעד מבהיר שזה לא אומר שחייבים מיד לעבור על כל שלב אפשרי לפני שמתקדמים, אבל זה כן אומר שחייבת להיות לאדם היכולת לבצע את כל השלבים בצורה מושלמת אם וכאשר יצטרך זאת.
מה הקשר בין חקר הרצונות והרגשות לבין הלמידה ההדרגתית?
אליעד מסביר את הרעיון באמצעות דוגמה נוספת: אם אדם רוצה לחקור את הסיבה שבגללה הוא ביצע פעולה מסוימת, למשל הגביר את הווליום ברדיו, הוא צריך ללכת אחורה בצורה הדרגתית: להבין מה היה הרצון הסופי, מה קדם לרצון הזה, מה הרגש שיצר את הרצון, מה המחשבה שיצרה את הרגש, וכך הלאה. הוא לא יכול פשוט לשאול שאלות עמוקות כמו "מאיפה באים כל הרצונות שלי?" לפני שהבין לעומק את הרצונות הספציפיים שלו. כדי לחקור לעומק, האדם חייב להיות מסוגל בכל רגע להבין בקלות ובבהירות את כל השרשרת שהובילה אותו לפעולה מסוימת.
הוא נותן גם דוגמה של משקולות: אם אדם אינו יכול להרים משקולת אחת של קילו בצורה מושלמת, הוא לעולם לא יוכל באמת להרים את המשקולת של שני קילו כמו שצריך. באותו האופן, אם האדם לא מבין בצורה מושלמת כל פרט בחייו - כל רגש, כל מחשבה, כל רצון - הוא לא יוכל לחקור באמת שאלות עמוקות יותר.
מהי הדרך הנכונה ללמוד דברים לפי הרמה שלך?
הדרך הנכונה היא להבין תחילה מהי הרמה שלך כרגע, ולהתקדם בצורה מדורגת. אליעד מדגיש כי זה לא משנה אם יש לך את כל הידע מראש, אם אתה לא לומד אותו לפי הסדר הנכון, אתה תפספס את הדברים החשובים. אם אתה נתקל בקושי, זה לא אומר שהשאלה שלך לא נכונה, אלא אולי היא לא נכונה לך כרגע. התהליך חייב להיות מובנה, וכדי שהיסודות שלך יהיו מספיק טובים, עליך לוודא שכל שלב קודם נלמד לעומק ובצורה יסודית.
כדי לא "לרתום את העגלה לפני הסוסים", אליעד ממליץ להתקדם צעד אחרי צעד, לא לנסות לרוץ מהר מדי ולא לקפוץ מעל הפופיק. אם מישהו נתקע בשאלה עמוקה, עליו לבדוק האם הוא באמת הבין את השלבים המוקדמים שהובילו אליה. לפעמים השאלות הן נכונות, אך פשוט לא בזמנן. הסוד הוא להתחבר לנקודת האמת שלך, לדעת בדיוק מה אתה יכול כרגע ומה לא, ולהתקדם לאט ובטוח.
הרבה פעמים אנשים רוצים להשיג מטרה גדולה במהירות, אך הם לא מבינים את החשיבות של לעשות דברים לפי הסדר הנכון. אליעד כהן מביא דוגמה ברורה של אדם שרצה להיות דוקטור למתמטיקה. הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה, וכבר מההתחלה רצה להגיע ישירות לתואר דוקטור, בלי לעבור את השלבים המקדימים. אותו אדם לקח את כל החומר של כל שנות הלימודים, החזיק אותו אצלו בבית, ואפילו השיג מראש את הבחינות משנים קודמות. הוא חשב שאם כל החומר יהיה בידיו, הוא יוכל ללמוד הכל בבת אחת ולהגיע ישר לסוף.
אך אותו אדם לא הצליח להתקדם כראוי משום שלא הקפיד ללמוד את הדברים בצורה הדרגתית. כשהתחיל ללמוד, הוא התייאש מהר מאוד מהתהליך הארוך והחליט לקפוץ ישירות לחומר המתקדם של תואר הדוקטור. הוא הצליח לפתור חלק מהשאלות בצורה אקראית, אך מהר מאוד גילה שאינו מבין לעומק את החומר המורכב יותר. התוצאה הייתה שהוא לא הצליח להתמודד עם הבחינות ברמה הגבוהה, כי הוא דילג על הבסיס ההכרחי.
מה הבעיה עם קיצור תהליכים בתהליך הלמידה?
הבעיה המרכזית הייתה שאותו אדם ניסה לקצר תהליכים. הוא חשב שיוכל לוותר על השלבים הראשונים והבסיסיים וללמוד ישר את החומר המתקדם יותר. אבל הבעיה היא לא רק בחומר המתקדם, אלא בכך שהחומרים הבסיסיים הם היסוד לכל מה שיבוא אחר כך. אליעד מדגיש שהבעיה אינה זמן, אלא הסדר שבו הדברים צריכים להילמד. כשמדלגים על שלבים בסיסיים, האדם לא באמת מבין את הדברים עד הסוף.
הוא נותן דוגמה נוספת: אם אדם הולך לחדר כושר ומנסה להרים משקולת של שני קילו בלי שהוא מסוגל להרים בצורה מושלמת משקולת של קילו אחד, הוא ייכשל בסופו של דבר. לא מספיק להרים בצורה סבירה, אלא הוא צריך להרים בצורה מושלמת, בלי שום תנופה מהגוף, בלי לחפש קיצורי דרך. כל שלב חייב להיות מושלם כדי שתהיה אפשרות לעבור לשלב הבא.
מדוע צריך ללמוד כל שלב בצורה מושלמת לפני ההתקדמות?
ההיגיון מאחורי ההתעקשות על הסדר הוא פשוט: רק אם כל שלב יושלם בצורה מושלמת, אפשר יהיה לבנות עליו ולהתקדם. בדיוק כמו שלא ניתן לבנות בניין אם היסודות שלו אינם מושלמים. אם היסוד רעוע, כל הבניין שייבנה עליו יקרוס בסופו של דבר. אליעד מבהיר שזה לא אומר שחייבים מיד לעבור על כל שלב אפשרי לפני שמתקדמים, אבל זה כן אומר שחייבת להיות לאדם היכולת לבצע את כל השלבים בצורה מושלמת אם וכאשר יצטרך זאת.
מה הקשר בין חקר הרצונות והרגשות לבין הלמידה ההדרגתית?
אליעד מסביר את הרעיון באמצעות דוגמה נוספת: אם אדם רוצה לחקור את הסיבה שבגללה הוא ביצע פעולה מסוימת, למשל הגביר את הווליום ברדיו, הוא צריך ללכת אחורה בצורה הדרגתית: להבין מה היה הרצון הסופי, מה קדם לרצון הזה, מה הרגש שיצר את הרצון, מה המחשבה שיצרה את הרגש, וכך הלאה. הוא לא יכול פשוט לשאול שאלות עמוקות כמו "מאיפה באים כל הרצונות שלי?" לפני שהבין לעומק את הרצונות הספציפיים שלו. כדי לחקור לעומק, האדם חייב להיות מסוגל בכל רגע להבין בקלות ובבהירות את כל השרשרת שהובילה אותו לפעולה מסוימת.
הוא נותן גם דוגמה של משקולות: אם אדם אינו יכול להרים משקולת אחת של קילו בצורה מושלמת, הוא לעולם לא יוכל באמת להרים את המשקולת של שני קילו כמו שצריך. באותו האופן, אם האדם לא מבין בצורה מושלמת כל פרט בחייו - כל רגש, כל מחשבה, כל רצון - הוא לא יוכל לחקור באמת שאלות עמוקות יותר.
מהי הדרך הנכונה ללמוד דברים לפי הרמה שלך?
הדרך הנכונה היא להבין תחילה מהי הרמה שלך כרגע, ולהתקדם בצורה מדורגת. אליעד מדגיש כי זה לא משנה אם יש לך את כל הידע מראש, אם אתה לא לומד אותו לפי הסדר הנכון, אתה תפספס את הדברים החשובים. אם אתה נתקל בקושי, זה לא אומר שהשאלה שלך לא נכונה, אלא אולי היא לא נכונה לך כרגע. התהליך חייב להיות מובנה, וכדי שהיסודות שלך יהיו מספיק טובים, עליך לוודא שכל שלב קודם נלמד לעומק ובצורה יסודית.
כדי לא "לרתום את העגלה לפני הסוסים", אליעד ממליץ להתקדם צעד אחרי צעד, לא לנסות לרוץ מהר מדי ולא לקפוץ מעל הפופיק. אם מישהו נתקע בשאלה עמוקה, עליו לבדוק האם הוא באמת הבין את השלבים המוקדמים שהובילו אליה. לפעמים השאלות הן נכונות, אך פשוט לא בזמנן. הסוד הוא להתחבר לנקודת האמת שלך, לדעת בדיוק מה אתה יכול כרגע ומה לא, ולהתקדם לאט ובטוח.
- איך להתמיד בצורה נכונה?
- איך ללמוד דברים בסדר הנכון?
- למה לא לקפוץ מעל הפופיק?
- מה החשיבות של למידה הדרגתית?
- כיצד להתחבר לנקודת האמת שלך?