מהי חוויית הנפרדות ומה הופך אותה לסבל?

אליעד כהן מסביר כי חוויית הנפרדות היא החוויה הבסיסית ביותר של האדם. הכוונה בכך היא שתחושת הקיום של האדם מבוססת על כך שיש לו רצונות שונים ומגוונים, הוא תמיד רוצה דבר אחד ולא רוצה דבר אחר. הרצון הוא מה שמפריד את האדם מהמציאות השלמה, כי ברגע שהאדם מגדיר משהו כ"רצוי" ומשהו כ"לא רצוי", הוא יוצר לעצמו מצב של חוסר, ובכך הוא חווה סבל. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא מציאות החיים עצמה: האדם תמיד רוצה משהו, וכאשר יש לו כבר את אותו דבר, הוא עדיין רוצה עוד או שהוא פוחד לאבד את מה שכבר השיג. זהו העונש האמיתי של האדם, הרצון הבלתי נגמר.

אליעד מסביר כי רבי נחמן מכנה את העולם "גהינום" מסיבה זו בדיוק, משום שהסבל והעונש הם עצם הרצונות המתמשכים. האדם כל הזמן מחפש משהו אחר, ולעולם אינו מסופק באמת. לכן, חוויית הנפרדות היא במהותה מצב של סבל מתמשך.

מהי חוויית האחדות ומדוע היא יוצרת קושי?

חוויית האחדות, לפי אליעד, היא מצב בו האדם חש כי הכל טוב באותה מידה. בחוויה זו אין הבדל בין חי למת, עשיר לעני, בריא לחולה - הכל נתפס כמצב אחד אחיד ושלם. במצב זה, האדם לא חווה רצונות כלל, ולכן הוא לא סובל משום חוסר. עם זאת, אליעד מדגיש כי גם מצב זה יוצר קושי, משום שכאשר אין רצונות כלל, האדם למעשה מאבד את העניין והטעם בחיים. בחוויה זו, החיים הופכים לסוג של אדישות, מצב שאין בו התפתחות ואין בו פעילות או משמעות מיוחדת.

הקושי של חוויית האחדות נעוץ בכך שהיא שוללת מהאדם את המוטיבציה לעשות דברים ולחוות את החיים. אליעד מסביר כי אנשים שנמצאים בחוויה זו עלולים לחוש חוסר עניין מוחלט בחיים, משום ששום דבר לא מעניין או משנה להם.

איך ניתן לחוות את חוויית האחדות והנפרדות בו זמנית?

השאלה המרכזית שאליעד מציג היא כיצד האדם יכול לחוות גם את האחדות וגם את הנפרדות באותו הזמן, למרות שהדבר נראה בלתי אפשרי. מבחינה לוגית, האדם אינו יכול להגיד "הכל טוב לי באותה מידה" ובו זמנית להגיד "אני רוצה דווקא את זה". זוהי סתירה מובנית, אך אליעד מסביר שדווקא הסתירה הזאת היא המפתח לאמת העמוקה ביותר של המציאות.

לדבריו, האדם צריך להתעקש על כך שהוא מסוגל לחוות את הסתירה הזאת, למרות שמבחינת ההיגיון הרגיל והטבע של המציאות הדבר נראה בלתי אפשרי. אליעד מכנה מצב זה "מצח הרצון", מצב בו האדם מתעקש להצליח למרות הסתירה ולמרות הקשיים. ההתעקשות עצמה מובילה את האדם לחקור לעומק את שורשי הרצונות שלו ואת המהות של המציאות, וכאשר האדם עושה זאת, הוא מגלה שבעצם נפרדות ואחדות הן שני פנים של אותה המציאות.

כיצד ניתן להבין את האחדות והנפרדות כמציאות אחת?

אליעד כהן מדגיש כי הדרך להשגת חווית אחדות ההפכים היא על ידי הבנה של "הסיבה הראשונה" של המציאות. הסיבה הראשונה היא בעצם הכוח שמניע את הכל, וכאשר האדם מצליח לראות את המציאות דרך עיני הסיבה הראשונה, הוא רואה כיצד כל הדברים השונים וההפוכים למעשה נמצאים יחד באחדות מוחלטת. כל האירועים וכל הזמנים מתרחשים מנקודת מבט מוחלטת באותו מקום ובאותו רגע, למרות שהחוויה הרגילה של האדם היא שהם מתרחשים בנפרד.

כאשר האדם מבין את המהות של הסיבה הראשונה, הוא מסוגל לראות שהמציאות מורכבת מאחדות ונפרדות בו - זמנית. הוא מסוגל לחוות את הרצונות השונים ואת הנפרדות של העולם כולה מתוך הבנה עמוקה שהם ביטויים של מציאות אחת כוללת. במילים אחרות, האדם חווה נפרדות, אך הוא מודע בו זמנית לכך שכל הנפרדות הזאת היא רק צורה של ביטוי לאותה מהות אחת.

מהי השיטה הפרקטית להגיע לחווית אחדות ההפכים?

הדרך הפרקטית שאליעד כהן מציע להגיע למצב הזה של אחדות ונפרדות היא חקירה עצמית עמוקה ויסודית. האדם צריך לשאול את עצמו באופן מתמשך שאלות על שורש הרצונות שלו: "מאיפה מגיעים הרצונות שלי? מאיפה מגיעים הרגשות שלי? מהי הסיבה הראשונה לכל מה שקורה לי?". התהליך הזה, של חקירה מתמדת אל עומק הצמצום והשורש של הדברים, הוא שמוביל את האדם להבין את האחדות בתוך הנפרדות.

אליעד מדגיש שכאשר האדם מתבונן בצורה מעמיקה, הוא מתחיל לראות את הנפרדות והאחדות כחלק בלתי נפרד של אותו המנגנון. הוא מבין את מהות הצמצום, את האופן שבו המחשבה והרצונות נוצרים, והוא מסוגל לחוות את החיים מתוך פרספקטיבה כפולה: מצד אחד, הוא חי חיים נורמליים לחלוטין, פועל ומגיב לרצונותיו, ומצד שני, הוא יודע שכל מה שהוא חווה הוא ביטוי של האחדות המוחלטת.

בסיום התהליך, האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לחוות את ההפכים בו זמנית: הוא גם חווה רצונות ונפרדות וגם מודע באופן עמוק ואמיתי לכך שהכל אחד.