אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הרגשת... ✔טקסים אובססיביים, טיפול בתת מודע, קונפליקט רגשי, התנהגות אובססיבית, התנהגות טורדנית, טיפול ב ocd, הפרעת OCD, הפרעה לא הגיונית, התנהגות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
8:14טקסים אובססיביים, טיפול בתת מודע, קונפליקט רגשי, התנהגות אובססיבית, התנהגות טורדנית, טיפול ב ocd, הפרעת OCD, הפרעה לא הגיונית, התנהגות לא הגיונית, עומד להשתגע, מחשבות מנוגדות
מדוע קונפליקט בין המודע לתת מודע גורם להתנהגות אובססיבית?

קונפליקט בין המודע לתת מודע מתרחש כאשר האדם חש פער בין מה שהוא חושב באופן מודע לבין התחושה העמוקה הפנימית שלו בתת מודע. אליעד כהן מסביר שכאשר המודע והתת מודע מסכימים, אין בעיה או צורך לבצע פעולות בדיקה חוזרות ונשנות. הבעיה מתעוררת רק כאשר יש אי הסכמה בין שני חלקי התודעה הללו.

לדוגמה, אם אדם חושב בתת מודע שדבר מסוים אינו מסוכן, אבל במודע יש לו ספק מסוים שאולי הוא כן מסוכן, נוצרת התנהגות אובססיבית של בדיקות חוזרות כדי לוודא האם הדבר אכן מסוכן או לא. לעומת זאת, אם גם המודע וגם התת מודע היו מסכימים במאה אחוז שהמצב מסוכן או לחלופין, שאינו מסוכן, האדם לא היה מבצע בדיקות. ההבדל ברמת הוודאות בין שתי המחשבות הללו הוא שיוצר את הקונפליקט הרגשי ואת הפעולות הכפייתיות.

למה אנשים מבצעים בדיקות מסוכנות למרות שהן לא הגיוניות?

אנשים מבצעים פעולות שנראות לא הגיוניות ואפילו מסוכנות מתוך צורך לפתור את הספק. אליעד כהן מביא את הדוגמה של אדם שמכניס יד לתנור שהוא חצי חם. אם האדם היה בטוח במודע ובתת מודע שהתנור רותח, לא היה מכניס את היד כי ברור שזה מסוכן. אם היה בטוח במודע ובתת מודע שהתנור קר לחלוטין, לא היה טורח לבדוק בכלל. אבל כאשר בתת מודע הוא משוכנע שלא יקרה לו דבר רע, ובמודע הוא חושש ש"אולי כן יקרה משהו", מתעורר הדחף לבדוק את התנור שוב ושוב, מה שיוצר התנהגות טורדנית וכפייתית.

התנהגות זו משמשת למעשה "ולידציה", ניסיון בלתי פוסק לאשר את תחושת הביטחון הפנימית, אך במקרים מסוימים הדבר יכול להסתיים בנזק אמיתי, כיוון שלפעמים התת מודע עלול לטעות ולהעריך באופן שגוי את הסיכון האמיתי.

מה הקשר בין קונפליקט רגשי להפרעת OCD והתנהגות כפייתית?

הקשר הוא ישיר. ההתנהגות הכפייתית ב - OCD נובעת בדיוק מהקונפליקט בין המחשבות בתת מודע לבין הספקות שמעלים במודע. אליעד כהן מסביר שכאשר התת מודע מרגיש בטוח שהמצב אינו מסוכן, אבל המודע חושד שאולי יש סכנה, נוצר טקס של בדיקות חוזרות. הטקסים הללו, כגון בדיקת דלתות נעולות או בדיקת תנורים, הם תוצאה ישירה של הניסיון לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה, אך בפועל הם יוצרים סבל נפשי גדול ותחושה של "עומד להשתגע".

כיצד מסנכרנים בין המודע לתת מודע כדי לטפל בקונפליקט?

הדרך לסנכרן בין המודע לתת מודע היא באמצעות חקירת האמת והבנת המקור האמיתי לספקות הפנימיים. אליעד כהן ממליץ לבצע תהליך של בירור עצמי, שבו האדם בוחן באופן יסודי מדוע כל צד של תודעתו חושב בצורה שונה. למשל, אם המודע חושש מסיכון מסוים והתת מודע בטוח שאין סכנה, האדם צריך לבדוק מה הסיבה לתחושה של כל אחד מהחלקים, וכך להגיע למסקנה ברורה ואחידה.

כאשר האדם יוצר הסכמה בין שתי המחשבות הסותרות הללו, הצורך בבדיקה חוזרת ונשנית ובטקסים אובססיביים פוחת, והאדם יכול להתנהל בחיים ללא הסבל שנגרם כתוצאה מהקונפליקט.

האם פתרון קונפליקטים קטנים עוזר לפתרון קונפליקטים גדולים?

אליעד כהן מדגיש שכן. כאשר האדם מתרגל לפתור קונפליקטים קטנים בחיי היומיום, הוא מחזק את היכולת שלו להתמודד עם ספקות וקונפליקטים פנימיים גדולים יותר. לדוגמה, אם האדם מתמודד באופן קבוע עם קונפליקט קטן, כמו אכילת עוגה כשהוא יודע שהיא לא בריאה לו, או עישון כשהוא מודע לנזקיו, הוא לומד איך ליצור סנכרון בין המחשבות השונות שלו.

ההרגל לפתור קונפליקטים קטנים אלה מקטין בהדרגה את הנטייה של המוח להסתבך בקונפליקטים משמעותיים ומורכבים יותר, כגון התנהגות טורדנית וכפייתית (OCD).

מה בדיוק ההבדל בין המודע לתת מודע על פי אליעד כהן?

לפי אליעד כהן, למעשה אין באמת שתי ישויות נפרדות של מודע ותת מודע, אלא מדובר בשתי מחשבות שונות בראש של האדם. המחשבה החזקה יותר נקראת מודע, והמחשבה החלשה יותר נקראת תת מודע. אם יש מספר מחשבות סותרות, החזקות יותר ייקראו מודעות, ואילו החלשות יקבלו את הכינוי "תת מודעות".

זהות זו של המחשבות מסבירה מדוע כל כך חשוב להבין את מקור הספק ואת רמות הוודאות של המחשבות השונות. ככל שהאדם יוצר יותר בהירות לגבי מה שהוא באמת מרגיש וחושב, כך הוא יכול לפתור בקלות רבה יותר את הקונפליקטים הפנימיים שלו ולהפסיק לבצע התנהגויות טורדניות ולא הגיוניות.
כיצד קונפליקט בין המודע לתת מודע מוביל להתנהגות אובססיבית?

כאשר אדם חווה קונפליקט בין המודע לבין התת מודע, נוצרת התנהגות אובססיבית או טורדנית. המודע מייצג את מה שהאדם חושב באופן ישיר ("זה מסוכן" או "אולי זה מסוכן"), ואילו התת מודע מייצג קול פנימי עמוק יותר ("זה לא מסוכן"). אם שתי הרמות מסכימות - שאין סכנה או שיש סכנה - אין צורך בבדיקה או בטקסים אובססיביים. אך כאשר המודע והתת מודע חולקים זה על זה, האדם עשוי לבצע פעולות חוזרות כדי לוודא מי צודק וכך נוצרות מחשבות טורדניות ותחושת "עומד להשתגע".

מדוע אדם מבצע בדיקות מסוכנות למרות שהוא מרגיש שהן לא הגיוניות?

לעיתים, התת מודע משדר ש"לא יקרה שום דבר רע", בעוד שהמודע חושד ש"אולי זה בכל זאת מסוכן". לדוגמה, אדם רואה תנור חצי חם:

- אם היה בטוח לחלוטין שזה מסוכן (גם בתת מודע וגם במודע), לא היה נוגע בו.

- אם היה בטוח לחלוטין שזה לא מסוכן (גם במודע וגם בתת מודע), לא היה טורח לבדוק.

הבעיה צצה כאשר התת מודע בטוח שהדבר לא מסוכן, אבל המודע לא לגמרי סומך עליו, מה שמייצר דחף לבדוק שוב ושוב. מצב זה יוצר טקסים אובססיביים, כמו לבדוק חום של תנור, גם אם זה עלול להיות מסוכן.

כיצד התופעה קשורה לטיפול ב - OCD ובהתנהגות טורדנית?

טיפול ב - OCD (הפרעת כפייה טורדנית) כולל הבנה של הקונפליקט הפנימי. כאשר אדם בודק שוב ושוב דברים המוגדרים "אולי מסוכנים" למרות שהתת מודע משדר שאין באמת סיכון, זוהי פעולה כפייתית. הטקסים האובססיביים הם מעין "ולידציה" (וידוא) חוזרת כדי להרגיע את המודע. התנהגות זו עלולה ללבוש צורות שונות: בדיקת תנור, בדיקת דלת נעולה, חשש מהיגיינה ועוד.

למה חשוב לסנכרן בין המודע לתת מודע?

כאשר אין התאמה בין שתי הרמות, המוח "מסתבך" בקונפליקט רגשי, שעלול לגרום לסבל נפשי. אדם עלול להיכנס ללופ של התנהגות לא הגיונית, לחוש מחשבות מנוגדות או לפחד שהוא "עומד להשתגע". אחת הדרכים להקל על המצב היא להשוות את המודע עם התת מודע:

- לזהות היכן קיימות סתירות בין "אני חושב" ל"אני מרגיש בפנים".

- לשאול "מה האמת?" ולברר מדוע כל חלק במוח חושב אחרת.

- להגיע למסקנה אחידה, כך שהקונפליקט מפסיק להיות רלוונטי והצורך בבדיקה מתמידה פוחת.

כיצד לבדוק את המקור האמיתי לקונפליקט?

דרך אחת היא להתייחס למודע ולתת מודע כשתי דעות שונות: אחת חזקה יותר (מודע) ואחת חלשה יותר (תת מודע). למעשה, אין "שתי ישויות" נפרדות, אלא שתי מחשבות פנימיות שנמצאות ברמות שונות של וודאות. אם המודע "מרגיש ספק" לגבי מחשבה שבאה מהתת מודע, נוצר טקס אובססיבי של בדיקה חוזרת. כדי לטפל בכך:

- מזהים היכן הספק ומדוע הוא קיים.

- חוקרים לעומק את הסיבה לפער בין שני חלקי המחשבה.

- משתדלים להחליט באופן ברור אם אמנם קיים סיכון או לא.

האם פתרון קונפליקט קטן יכול לסייע בפתרון קונפליקט גדול?

כן. כאשר מטפלים אפילו בקונפליקטים קטנים ויומיומיים, כמו "האם לאכול עוגה למרות שיודעים שזה לא בריא", מתחילים ליצור סנכרון בין המחשבות הפנימיות השונות. כך מקטינים בהדרגה את הדחף של המוח להישאב לקונפליקטים גדולים ומסובכים יותר, כמו טקסים אובססיביים או בדיקות חוזרות ונשנות.
עכשיו הנושא הוא כזה יש מצב שהבן אדם כשהתת מודע שלו, אוקי יש מודע ותת מודע מודע זה מה אתה חושב ותת מודע זה מה אתה מרגיש שאתה חושב כאילו משהו יותר פנימי קול פנימי נקרא, בסדר עכשיו יש מצב שזה עובד ככה אם הבן אדם התת מודע שלו והמודע שלו מסכימים אין לו בעיה עד כאן הבנו.

התת מודע שלו אומר לו משהו מסוים המודע מסכים עם זה ואין בעיה לעומת זאת יש מצב שבתת מודע הוא חושב משהו מסוים המודע לא סומך על התת מודע אומר "לא זה לא נכון" ואז הוא עושה דברים לדוגמה שמסכנים אותו נניח. אוקי השאלה היא מה הפתרון של זה זאת השאלה.

ש: להשוות ביניהם להשוות בין התת מודע למודע.

אליעד: נכון אז רגע אז המעשה שהיה כך היה בן אדם עושה דבר מסוכן, אוקי הוא עושה דבר מסוכן עכשיו זה עובד ככה אם הוא בטוח במודע ובתת מודע שזה מסוכן הוא לא יעשה את זה אם הוא בטוח בתת מודע ובמודע שזה לא מסוכן הוא גם לא יעשה את זה אבל אם בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא חושב שאולי זה מסוכן אז הוא עושה את זה כדי להיות בטוח שזה לא מסוכן.

מה הבעיה שזה גם אובססיה וגם בנוסף לזה הוא בסוף יפול על המקרה שהוא בתת מודע טעה ושזה באמת כן מסוכן הוא רק חשב שזה לא מסוכן ואז הוא ידפוק את עצמו. הבנו? עוד פעם אם בתת מודע ובמודע הוא חושב שזה מסוכן הוא לא עושה את זה, אם בתת מודע ובמודע הוא חושב שזה לא מסוכן זה לא מעניין אותו אבל אם בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא חושב שזה כן מסוכן אז הוא עושה את זה הוא עושה דברים שהם על הגבול של המסוכן לא מסוכן.

ש: מה ההפך?

אליעד: אין הפך אם הוא בטוח שזה מסוכן הוא לא יעשה נגיד אש אם הוא בטוח שהאש תשרוף אותו הוא לא יכניס את היד לאש כי הוא בטוח בזה במודע ובתת מודע, נגיד קיר אין לו מה לגעת בקיר כי הקיר לא מסוכן אבל אם נגיד זה תנור שהוא חצי חם ובתת מודע אומר "לא יקרה לי כלום" כי אם הוא היה בטוח שזה חם הוא לא נוגע, בתת מודע אומר "לא יקרה לי כלום אבל במודע הוא אומר "אולי יקרה לי משהו בא נבדוק את זה" אז הוא נוגע.

אוקי למה כי יש לו קונפליקט בין המודע לתת מודע אז מה שצריך לעשות בכזה מקרה זה מה שאתה אמרת באופן default לעשות התאמה בין המודע לתת מודע בכל התחומים שזה אומר פרקטית לקחת כל מקרה בחיים שבו במודע אתה חושב משהו אחד בתת מודע אתה חושב משהו אחר וזהו לנסות להתאים ביניהם, איך על ידי שאתה מברר מה האמת מה המודע חושב מה התת מודע חושב "מה האמת ומה האמת למה אני חושב ככה ולמה אני חושב ככה" עד שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע.

ש: אם במודע זה מסוכן ובתת מודע זה לא מסוכן?

אליעד: אז הוא בודק אם זה מסוכן או לא ואז הוא בעצם עושה דבר מסוכן.

ש: עושה דבר מסוכן.

אליעד: כן עושה ולידציה כאילו חלק מהטקס אנשים שיש להם OCD חלק מהטקס.

ש: מה זה?

אליעד: OCD התנהגות כפייתית חלק מהטקס מהטקסיות זה בעצם לבדוק דברים שבתת מודע הם לא מסוכנים אבל שהמודע אומר אולי הם כן מסוכנים ואז הבן אדם בודק את זה.

ש: לדוגמה?

אליעד: לדוגמה לגעת בתנור שהוא חצי חם להכניס את היד לתנור כשאתה יודע שאם היית בטוח שהוא רותח לא היית מכניס אם הוא קר את גם לא מכניס אבל אם הוא חצי קר וחצי חם ובתת מודע אתה אומר "אוקי אני לא באמת יקרה לי פה משהו אז אני יכול להרשות לעצמי לבדוק", אבל מצד שני אם אתה חושב שלא יקרה לך משהו למה אתה צריך לבדוק הרי אם לא יקרה לך כלום אין מה לבדוק ואם יקרה לך אתה גם לא בודק.

אוקי יש לזה המון היבטים אבל אחד ההיבטים בפרשה הוא לסנכרן את המודע והתת מודע שזה אומר ביומיום לקחת מקרים שהמודע והתת מודע לא מסכימים וליצור ביניהם הסכמה, איך על ידי שהבן אדם בודק מה האמת.

ש: יכול להיות מצב שבמודע אני חושב שזה מסוכן ובתת מודע לא מסוכן?

אליעד: כן.

ש: ואז מה אני עושה?

אליעד: ואז יש אנשים שהוא אומר "אני לא סומך על התת מודע שלי שאמר לי שזה מסוכן אני בספק ואז אני רוצה לבדוק את זה" וזה כאב ראש גם כן זה לא רק הקטע של המסוכן לא מסוכן זאת אובססיה, ההתנהגות הכפייתית "אתה חייב לבדוק את זה ואתה חייב לבדוק את זה".

ש: זאת דוגמה חיה.

אליעד: לא זאת דוגמה מתה ברור שדוגמה חיה.

ש: לא תן משהו.

אליעד: אמרתי לך עם התנור.

ש: תנור זאת לא דוגמה.

אליעד: אתה לא מאמין?

ש: לא אני מאמין, זה מקרה שהיה.

אליעד: מה אתה רוצה בן אדם מדליק את התנור כיריים חשמליות הוא צריך לבדוק לפני שזה מתחיל להיות רותח לבדוק אם יחטוף כביה או לא, עכשיו הדחף לבדוק את זה הוא מסיבה אחרת.

ש: הוא רוצה לשים בטח על לחמם.

אליעד: לא הדחף לבדוק את זה הוא מסיבה אחרת אבל אני לא מדבר עכשיו מלכתחילה על הדחף שלו לבדוק את זה אני מדבר על ההיבט של הקונפליקט בין המודע לתת מודע על ההיבט הזה ואת ההיבט הזה פותרים על ידי שפותרים את הקונפליקט באופן כללי.

ש: אני לא הבנתי אתה אומר שיש כאילו הוא לא בודק את הסיבה שגרמה לו לבדוק את החימום.

אליעד: לא אני בודק רק את ההיבט שאומר "אם הייתי בטוח בתת מודע" אם המודע היה מסכים לתת מודע לא הייתה בעיה אני מדבר על ההיבט הזה, כשמתחקרים את הבעיה מגלים הרבה היבטים אחד מההיבטים אומר שאם המודע והתת מודע מסכימים לא הייתה בעיה, אם שניהם היו מסכימים שאם תכניס את היד לא יקרה כלום לא היית בודק אם שניהם היו מסכימים שתחטוף כביה לא היית בודק, אם התת מודע אומר לך "לא יקרה לך כלום" והמודע אומר "אני לא בטוח" אז אתה בודק כדי להיות בטוח שהתת מודע צודק.

ש: אז אתה יכול בן אדם עם בעיה כזאת אז קודם כל יש לך את המחויב הזה שאתה יודע אם הוא בדק אז הוא בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא.

אליעד: מה ההוכחה כי עובדה שבמקרים אחרים שהוא בטוח שזה יפגע והוא לא בודק, זאת אומרת אם היה לו וודאי שזה יפגע בו הוא לא היה בודק זה וודאי לי.

ש: אז איך זה עוזר לך להבין את שאר ההיבטים?

אליעד: לא יש הרבה היבטים אני רק רציתי להגיד היבט ספציפי, הבן אדם אומר "בתת מודע שלי אני מרגיש שזה לא יפגע בי אף על פי כן אני בודק אני לא בטוח" אז מה אומרים לו. אני רק בסך הכל רציתי להגיד מה המהות של מה שאמרתי, שנייה מה המהות של מה שאמרתי המהות היא כזאת יש בן אדם יש לו מודע יש לו תת מודע עכשיו מה זה באמת מודע ותת מודע זה שתי דעות שונות בראש רק אחד קוראים מודע ולאחד קוראים תת מודע אבל מצד האמת זה לא אין מודע ותת מודע יש לך דעה שתי מחשבות אחד אומר ככה ואחד אומר ככה המחשבה החלשה אתה קורא לה תת מודע והמחשבה החזקה אתה קורא לה מודע זה כל הסיפור זה לא מעבר לזה.

אוקי ואם יש לך חמש מחשבות סותרות אז לאחד מהם אתה תקרא מודע מאוד לאחד תת מודע ולאחד תת תת מודע ומה שתרצה, מה שיותר חלש קוראים לו תת מודע אבל זה לא באמת שיש איזה תת מודע או משהו. עכשיו מה שאני אומר שלפעמים זה יוצר קצת כאב ראש ולפעמים זה יוצר כאב ראש מאוד גדול אז אם אתה מגיע למצב שהקונפליקט בין המחשבות שלך יוצר לך כאב ראש מאוד גדול אז תנסה לפתור את הקונפליקטים בראש שלך באופן כללי גם בדברים שנראים לך קטנים.

לדוגמה המוח אומר לך "אל תאכל את העוגה" ובתת מודע אבל אתה אומר "טוב מה אכפת לי אני אוכל את העוגה" הדוגמה הקלאסית, בסדר שבתת מודע אתה אומר "אני לא אמור לעשן" ואתה עדיין מעשן משהו כזה. אתה מכיר משהו כזה?

ש: לא.

אליעד: אוקי סבבה. טוב הבנו אז מה שרציתי להגיד שחלק מהדרך לצאת ממצבים מאוד בעיתיים שנובעים בין השאר מקונפליקט בין המודע לתת מודע זה באמצעות זה שיוצאים סנכרון ביניהם בשאר התחומים ביומיום. הבנו?
עישון הפרעה אובססיבית החלטיות סיבה מה התת מודע חושב להתמודד עם ספקות הוכחות התנהגות אובססיה הערכה הבדל obsessive compulsive disorder ocd ocd הפרעה טורדנית ocd התנהגות טורדנית ocd טיפול או סי די אובססיביות אובססיבית אובססיה טורדנית אובססיה טורדנית כפייתית אובססיות אוסידי אוסידי הפרעה טורדנית אוסידי התנהגות טורדנית אוסידי טיפול בתת מודע הגיוני היגיון הפרעה הפרעה אובססיבית הפרעה טורדנית הפרעה טורדנית כפייתית הפרעה כפייתית הפרעה לא הגיונית הפרעות הפרעת ocd הפרעת התנהגות כפייתית הרגשה הרגשת התנהגות התנהגות אובססיבית התנהגות טורדנית התנהגות טורדנית כפייתית התנהגות כפייתית התנהגות כפייתית טורדנית התנהגות לא הגיונית חוויה חוויות חווית חשיבה כפייתית טורדנות טורדנות כפייתית טורדנות מחשבתית טורדניות טורדנית טורדנית כפייתית טיפול טיפול ב ocd טיפול ב או סי די טיפול ב אוסידי טיפול באו סי די טיפול בהתנהגות טורדנית טיפול בתת מודע טיפולים טיפש טירדה טקסים טקסים אובססיביים טרדות טרוד להיפטר מהתנהגות טורדנית להשתגע להתמודד עם ocd להתמודד עם אוסידי להתמודד עם טורדנות לטפל ב ocd לטפל ב אוסידי לטפל בהתנהגות טורדנית לטפל בהתנהגות כפייתית מהי התנהגות טורדנית מודעות מוטרד מחשבה טורדנית מחשבה כפייתית מחשבות מחשבות טורדניות מחשבות כפייתיות מחשבות מנוגדות מטופל מטופלים מטפל מטפל ב ocd מטפל ב אוסידי מנוגדות סובל מהפרעה טורדנית עומד להשתגע קונפליקט קונפליקט רגשי קונפליקטים רגש רגשות רגשיות שיגעון תחושה תחושות תחושת תת מודע
איך להתמודד עם בדידות? איך לא להרגיש בודד? הרגשת לבד, תחושת בדידות, מרגיש לבד, התמודדות עם פרידה, התמודדות עם אובדן, זוגיות, חוסר שייכות, חוסר ביטחון, שעמום, חוסר אהבה עצמית
איך להתמודד עם בדידות? איך לא להרגיש בודד? הרגשת לבד, תחושת בדידות, מרגיש לבד, התמודדות עם פרידה, התמודדות עם אובדן, זוגיות, חוסר שייכות, חוסר ביטחון, שעמום, חוסר אהבה עצמית
... להתמודד עם בדידות? איך לא להרגיש בודד? הרגשת לבד, תחושת בדידות, מרגיש לבד, התמודדות עם פרידה, התמודדות עם אובדן, זוגיות, חוסר ... קרוב, כמו בן זוג שנפטר או ילדים שעזבו את הבית, היא תחושת בדידות. אליעד כהן מסביר שהצעד הראשון בהתמודדות עם ... קודם לכן. הוא מציין שבמערכות יחסים אנחנו משיגים תחושות כמו ביטחון, אהבה, משמעות, שייכות וחיזוקים רגשיים, ולכן עלינו לבדוק היטב איזה מן הצרכים האלו נפגעו ... איך ניתן לספק אותם בדרכים אחרות. לדוגמה, אם האדם הרגיש ביטחון בנוכחות בן הזוג, עליו לשאול את עצמו מדוע הוא אינו מרגיש בטוח בעצמו ללא קשר. פתרון אפשרי יהיה ללמוד להרגיש ביטחון גם כשהוא לבד, או לחלופין למצוא דרכים חלופיות להשגת תחושת ביטחון, כגון פעילויות אחרות או תמיכה מקצועית. מהי ... לחיפוש שייכות חברתית? אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים מרגישים בודדים ומחפשים שייכות היא הרצון להימנע מהרגשת זרות וחוסר ביטחון. כאשר אדם חש שהוא חלק מקבוצה או חברה, הוא מקבל תחושה של ביטחון מעצם הידיעה שיש סביבו אנשים מוכרים, והוא מרגיש פחות מאוים על ידי החיים. סיבה נוספת לתחושת השייכות היא הרצון להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, שיספק לאדם תחושת מטרה או משמעות לקיומו. כאשר אדם אינו בטוח למה הוא ... ההשתייכות לקבוצה מאפשרת לו להימנע משאלות קיומיות ומתחושת חוסר התכלית. אליעד כהן מדגים שכאשר אדם שייך לקבוצה, ... צרכים מרכזיים, כמו אהבה, ביטחון, שיתוף, אכפתיות, ותחושת ערך עצמי. כאשר אדם נשאר לבד, למשל עקב פרידה או ... דרכים אלטרנטיביות למלא אותם. למשל, אם זוגיות העניקה תחושת ערך, אפשר לפתח את ההערכה העצמית באופן עצמאי או דרך פעילויות אחרות שמעלות את תחושת הערך הפנימית. כמו כן, אם קיים צורך לשתף בחוויות, מומלץ למצוא אנשים נוספים לשיתוף או לפתח יכולת ... ולהמשיך לנסות, עד שמוצאים דבר מה שימלא את החלל הרגשי והזמן הפנוי. איך להתמודד עם תחושת חוסר ערך בעקבות בדידות? אחת התחושות הקשות שמלוות בדידות היא תחושת חוסר ערך עצמי. לעיתים אנשים חושבים אם אני לבד, כנראה אני לא מספיק טוב. אליעד מסביר שהתחושה הזאת אינה נכונה במהותה, שכן הערך העצמי לא אמור ... לחקור מהן הסיבות שבגללן אדם מעריך את עצמו, ולבנות תחושת ערך פנימית יציבה שאינה תלויה בגורמים חיצוניים או ... לשתף אחרים מגיע בדרך כלל מהרצון לקבל חיזוק או תמיכה רגשית, במיוחד כשמדובר בבעיות או בקשיים. אליעד מציע לברר מדוע ...
שייכות חברתית, הרגשת שייכות, תחושת שייכות, מרגיש חוסר שייכות, רוצה להרגיש שייך, תחושת חוסר שייכות, תחושת בדידות, רגשות שייכות, להרגיש אהבה עצמית, לאהוב את עצמך
שייכות חברתית, הרגשת שייכות, תחושת שייכות, מרגיש חוסר שייכות, רוצה להרגיש שייך, תחושת חוסר שייכות, תחושת בדידות, רגשות שייכות, להרגיש אהבה עצמית, לאהוב את עצמך
... חברתית, הרגשת שייכות, תחושת שייכות, מרגיש חוסר שייכות, רוצה להרגיש שייך, תחושת חוסר שייכות, תחושת בדידות, רגשות שייכות, להרגיש אהבה עצמית, לאהוב את עצמך מה עומד מאחורי הרצון להרגיש שייכות? הרצון להרגיש שייכות חברתית נובע מהצורך הפנימי העמוק של האדם להרגיש טוב עם עצמו. כאשר האדם אומר שהוא רוצה להרגיש שייך, למעשה הוא מחפש להרגיש אהבה עצמית ולחוות תחושות חיוביות כלפי עצמו. אליעד כהן מסביר כי שייכות היא רק ביטוי חיצוני של הצורך הפנימי באהבה עצמית, וכי האדם מנסה להרגיש טוב דרך זה שהוא שייך לקבוצה, לחברה או למשהו גדול יותר ממנו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להרגיש שייך, הוא למעשה רוצה לחשוב על עצמו דברים טובים, רוצה להרגיש שהוא טוב וראוי, וליהנות מהחוויה של להעריך ולאהוב את עצמו דרך ההשתייכות. מנגד, חוסר שייכות גורם לאדם להרגיש שלילי ביחס לעצמו, מכיוון שזה מעלה אצלו תחושות של נחיתות, חוסר ערך, או פגם כלשהו שקיים בו, מה שגורם לו לסבל. מדוע הרצון לשייכות הוא לעיתים סותר? אליעד מסביר שיש סתירה פנימית ברצון לשייכות. מצד אחד האדם רוצה להרגיש שייך כי הוא מאמין שזה ימלא אותו באושר ושלווה, ומצד שני הוא חושש שברגע שישיג את השייכות, הוא ירגיש תקוע במצב חדש. אליעד מביא דוגמה לכך שאדם יכול להרגיש שהוא רוצה להשתייך לקבוצה חברתית כמו משפחה, חברים או חברה כלשהי, אבל כשהוא משיג זאת, הוא עלול לחוות לחץ להישאר שייך ולהימנע מהרגשה של אובדן השייכות. הרצון לשייכות עשוי ליצור גם מצב של פחד להפסיד משהו אחר, או רצון להרגיש ייחודי, אינדיבידואלי וחופשי, מה שיכול להוביל לתחושה של כליאה בתוך השייכות עצמה. האם השייכות החיצונית באמת תפתור את התחושה הפנימית? אליעד מדגיש כי השייכות החיצונית אף פעם לא פותרת באופן מלא את התחושה הפנימית של חוסר השייכות, כיוון שהשורש האמיתי לתחושת שייכות הוא פנימי ונובע מהיכולת של האדם לאהוב את עצמו ללא תנאים. גם אם אדם יצטרף לקבוצה חברתית כלשהי וירגיש שייך יחסית אליה, עדיין הוא עשוי לה
תחושת בדידות, להרגיש טוב לבד, הרגשת בדידות, בדידות חברתית, דיכאון, עצבות, ייאוש, בדידות רגשית, התמודדות עם בדידות, להתמודד עם בדידות, טיפול בבדידות, מרגיש רע לבד
תחושת בדידות, להרגיש טוב לבד, הרגשת בדידות, בדידות חברתית, דיכאון, עצבות, ייאוש, בדידות רגשית, התמודדות עם בדידות, להתמודד עם בדידות, טיפול בבדידות, מרגיש רע לבד
תחושת בדידות, להרגיש טוב לבד, הרגשת בדידות, בדידות חברתית, דיכאון, עצבות, ייאוש, בדידות רגשית, התמודדות עם בדידות, להתמודד עם בדידות, טיפול בבדידות, מרגיש רע לבד איך להתמודד עם תחושת הבדידות ולהרגיש טוב לבד? תחושת בדידות היא מצב רגשי נפוץ שבו אנשים רבים מוצאים עצמם מרגישים רע כשהם לבד, וחווים עצבות, דיכאון, או ייאוש. ההרצאה של אליעד כהן מספקת הבנה מעמיקה של התופעה, ומציעה דרכים מעשיות כיצד להתמודד עם בדידות רגשית וחברתית, על מנת להפוך את הלבד לחוויה חיובית או לפחות נייטרלית. מה גורם לתחושת בדידות? לפי אליעד כהן, בדידות אינה מצב אובייקטיבי רע בפני עצמו, אלא נובעת מהמחשבות והאמונות שהאדם מחזיק לגבי הלבד. אליעד מסביר שתחושת הבדידות נוצרת כאשר יש לאדם אמונות מסוימות שלפיהן להיות לבד זה רע, לא נורמלי או פוגע בערך העצמי. דוגמה מרכזית לכך היא האמונה שאדם חייב להיות בחברת אחרים כדי להרגיש טוב. ככל שאמונה זו חזקה יותר, כך האדם יסבול יותר מתחושת הבדידות. אליעד נותן דוגמה פרקטית: אם אדם נמצא לבד בבית ללא תעסוקה, המוח שלו מיד מתחיל לייצר מחשבות שליליות על עצמו ועל חייו. לדוגמה, ... כלום, אין לי מה לעשות בחיים, או אף אחד לא אוהב אותי, הופכות את המצב של להיות לבד לכואב וקשה. אליעד מציין שתחושת הבדידות מתעצמת כאשר האדם לא עוסק בפעילויות שמושכות את תשומת ליבו, ולכן הוא ממליץ למצוא פעילויות מעניינות או לפחות לנטרל את האמונה שהלבד הוא שלילי. איך להרגיש טוב לבד, בלי תלות בחברה? ההסבר המרכזי של אליעד כהן הוא שעל מנת להרגיש טוב לבד, יש לעבוד על שינוי האמונות והמחשבות השליליות שגורמות לתחושה הרעה מלכתחילה. הוא ממליץ להטיל ספק באמונות המגבילות. לדוגמה, כשעולה מחשבה כמו אני לא יכול להתמודד לבד, אפשר לשאול: מי אמר שאני לא יכול להתמודד לבד? מי קבע שזה רע אם לא אוכל להתמודד לבד? אליעד מדגיש שאפשר להתמודד עם תחושת הבדידות בשני אופנים מרכזיים: לנסות להוכיח לעצמך שאתה יכול להתמודד לבד. להבין שלא חייבים בכלל להתמודד, ושזה לא נורא אם לא תתמודד. לדוגמה, אם עולה מחשבה כמו אני חייב להיות עם אנשים כדי להרגיש טוב, אפשר לשאול: מי אמר שאני חייב? מי אמר שזה רע אם אני לבד ולא מרגיש טוב? באמצעות ההטלת ספק, אפשר לפרק את האמונה שהלבד רע ולהחליש את התחושה הרעה שבאה איתה. למה קשה להרגיש טוב לבד? אליעד מציין שהסיבה שקשה לאנשים להרגיש טוב לבד היא בגלל ההתניה החברתית שהושרשה בהם מגיל צעיר. החברה מלמדת אותנו שלהיות לבד זה שלילי, ושצריך כל הזמן להיות מוקפים בחברים ובמשפחה. אם אדם גדל בסביבה שהייתה מדגישה שהלבד הוא חיובי, הוא לא היה מרגיש רע מלכתחילה. הדוגמה שאליעד משתמש בה היא שילדים מגיל צעיר שומעים משפטים כמו לך לשחק עם חברים ולא תהיה לבד כי זה טוב. לפיכך, ההתניה החברתית יוצרת אמונה ... שמי שאכפת לו מאוד ממה שאחרים חושבים, יהיה לו קשה יותר להתמודד עם בדידות. לכן, הוא מציע דרך נוספת להשתחרר מתחושת הבדידות, על ידי הפחתת החשיבות של דעת החברה בתחומים נוספים בחיים, וכך להחליש באופן עקיף את התלות בחברה בתחום הלבד. לדוגמה, אפשר לבדוק ... בגדים או פעולות יום - יומיות), ולהתחיל להחליט בניגוד לדעת הסביבה בתחומים אלו. כך אפשר לשבור את ההתניה ולהרגיש יותר בנוח לבד. מה לעשות אם קשה לשנות את האמונות לגבי הלבד? אם קשה לאדם לשנות ישירות את האמונה שלבד זה רע, אליעד מציע ללכת בדרך עקיפה. הוא ממליץ ...
תחושת בדידות, מרגיש בודד בעולם, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם שכול, מרגיש לבד, להתמודד עם בדידות רגשית, הרגשת בדידות חברתית, בדידות בזקנה, מרגיש ממש בודד, דיכאון, עצבות
תחושת בדידות, מרגיש בודד בעולם, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם שכול, מרגיש לבד, להתמודד עם בדידות רגשית, הרגשת בדידות חברתית, בדידות בזקנה, מרגיש ממש בודד, דיכאון, עצבות
תחושת בדידות, מרגיש בודד בעולם, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם שכול, מרגיש לבד, להתמודד עם בדידות רגשית, הרגשת בדידות חברתית, בדידות בזקנה, מרגיש ממש בודד, דיכאון, עצבות מהי תחושת הבדידות וכיצד ניתן להתמודד איתה? בהרצאה, אליעד מדבר על תחושת הבדידות, כיצד היא נראית וכיצד ניתן להתמודד איתה במצבים שונים, תוך מתן דוגמאות מגוונות. הוא מתחיל את השיחה בשאלה מה לעשות כאשר אדם מרגיש בודד. לדוגמה, אישה שהפכה לאלמנה אחרי שבעלה נפטר, או אדם שהתגרש לאחר שנים רבות. השאלה המרכזית היא איך ניתן להתמודד עם תחושת הבדידות כאשר אדם מוצא את עצמו לבד. אליעד מציין שמצב שבו אדם מרגיש בודד יכול להיגרם ממגוון סיבות, אך לעיתים לא מדובר בהרגשה של לבד עצמו אלא בתחושות של אובדן ורגשות נוספים, כמו תחושת ניכור או חוסר אהבה. תחושת הבדידות היא לעיתים תוצאה של תחושות פנימיות שמקורן באי היכולת להתמודד עם רגשות של אובדן, כגון אובדן בן זוג או אדם קרוב. מה עושים כשאדם מרגיש בודד לאחר אובדן משמעותי? אליעד מציע כי אחד הפתרונות להתמודד עם תחושת הבדידות הוא להבין מהו החיסרון הספציפי שגורם לאדם להרגיש כך. לדוגמה, אם אדם מרגיש בודד כי הוא לא אוהב את עצמו או לא יודע איך לאהוב אחרים, ניתן להתחיל לעבוד על תחום זה. לעיתים, אנשים שמרגישים בודדים לא בהכרח רוצים להיות לבד, אלא הם פשוט לא יודעים איך למלא את החיסרון הפנימי. בנוגע לאנשים שהפכו אלמנים או חוו אובדן של בן זוג, אליעד מציין כי האפשרות לשנות את התחושות של הבדידות היא על ידי עבודה פנימית, שבה אדם לומד לאהוב את עצמו מחדש ולהבין שהוא לא חייב להימצא במערכת זוגית כדי להרגיש שלם. הוא מציע שעל אדם לבדוק את תחושת האין לי אף אחד, ולשאול את עצמו מדוע הוא מרגיש כך. השאלה היא תמיד למה אנחנו מרגישים רע, ולא האם אנחנו באמת לבד. האם יש פתרונות לשמור על תחושת בדידות לאורך זמן? אם אדם לא מוצא פתרון פנימי שימלא את החסר, ניתן למצוא דרכים לשנות את הצפייה בחיים. לדוגמה, אדם יכול לנסות לראות את הבדידות כחוויה חיובית, כמו בהבנה שכל אחד יכול לפתח קשרים עם עצמו ועם הסובלים בקלות פחותה. לעיתים, התעסקות בטלוויזיה או בחפצים אחרים יכולה להיות פתרון זמני למילוי
תחושת תקיעות בחיים, הרגשת תקיעות בחיים, למה אני תקוע בחיים? איך לצאת מתקיעות בחיים? אין לי חשק לכלום, אין לי חשק לעשות כלום, אין לי חשק לעשות כלום, אין לי חשק לקום בבוקר, לא מתקדם לשום מקום
תחושת תקיעות בחיים, הרגשת תקיעות בחיים, למה אני תקוע בחיים? איך לצאת מתקיעות בחיים? אין לי חשק לכלום, אין לי חשק לעשות כלום, אין לי חשק לעשות כלום, אין לי חשק לקום בבוקר, לא מתקדם לשום מקום
תחושת תקיעות בחיים, הרגשת תקיעות בחיים, למה אני תקוע בחיים? איך לצאת מתקיעות בחיים? אין לי חשק לכלום, אין לי חשק לעשות כלום, אין לי חשק לעשות כלום, אין לי חשק לקום בבוקר, לא מתקדם לשום מקום למה אתה מרגיש תקוע בחיים? התחושה של להיות תקוע בחיים מתחילה כשאדם מרגיש שהוא לא מתקדם לשום מקום, שאין לו מוטיבציה או חשק לעשות דברים. לדוגמה, אם אדם יושב על הספה וחושב מה אני עושה עם עצמי?, לאיפה אני הולך?, או איך מתקדמים מפה?, אז כבר מתחילה אצלו ההרגשה של תקיעות. אליעד כהן מסביר שהתחושה הזו נובעת מכך שיש לאדם רצון לא ממומש, גם אם הוא לא תמיד מודע לרצון הזה. לדוגמה, אם מישהו אומר אני לא יודע מה אני רוצה לעשות עם עצמי - בפועל, הוא רוצה לדעת מה לעשות עם עצמו ולכן מרגיש תקוע, כי הרצון שלו להבין מה לעשות עדיין לא ממומש. אליעד נותן דוגמה של אדם שמרגיש שאין לו חשק לקום מהמיטה בבוקר. לכאורה, הוא חושב שיש לו בעיה שהוא לא רוצה לקום, אבל הבעיה האמיתית היא ההנחות הפנימיות שלו - הוא מניח שיש משהו שלילי בחוץ, או שחייבים לעשות משהו מיוחד כדי להרגיש טוב. אליעד מדגים זאת בצורה ברורה: אדם חושב שאם יהיה לו הרבה כסף, למשל פי עשר או פי מיליון מהמשכורת הנוכחית שלו, אז הוא יהיה ... לעשות כלום, הדבר הראשון שמסתתר מאחורי המשפט הזה הוא מחשבה עמוקה יותר של משהו כאן לא בסדר. הוא מניח באופן אוטומטי שמשהו במצבו כרגע הוא לא מספיק טוב, ואז הוא מרגיש שהוא חייב להתקדם, לשפר את עצמו או לעשות משהו אחר. כשאדם חושב שיש משהו לא בסדר, הוא מנסה לפתור את התחושה הזו באמצעות עשייה. אך אליעד מדגיש שאפשרות אחרת היא להבין שאין שום בעיה אמיתית, ושעצם התחושה שמשהו לא בסדר אינה בהכרח נכונה או מציאותית. האם תחושת התקיעות בחיים היא שלילית? אליעד מציע נקודת מבט אחרת לגמרי על תחושת התקיעות: לא חייבים להילחם בה. אפשר לקבל את המצב בדיוק כמו שהוא, להרגיש תקוע ועדיין להרגיש שזה בסדר. לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא תקוע במצב של שעמום או של חוסר מוטיבציה, אפשר פשוט לקבל את התחושה הזו מבלי לנסות לשנות אותה בכוח. אליעד מסביר שהבעיה האמיתית היא דווקא ההתנגדות שלנו לתחושת התקיעות. ברגע שנפסיק להתנגד לה, נוכל לחוות אותה אחרת לחלוטה - לא כסבל או כבעיה, אלא כמצב לגיטימי ונורמלי. איך אפשר להרגיש טוב גם כשמרגישים רע? הנקודה העמוקה יותר שאליעד כהן מנסה להעביר היא שהבעיה האמיתית של האדם איננה התחושות השליליות עצמן, אלא המחשבה שתחושות שליליות הן בעייתיות. הוא נותן דוגמה פשוטה: כשאתה רעב, אתה לא מרגיש שיש בעיה בכך שאתה רעב, אתה פשוט אוכל. לעומת זאת, כשאתה מרגיש רע או חסר מוטיבציה, אתה חושב שזו בעיה ואתה מיד מנסה לשנות את ההרגשה. אבל אם תוכל לקבל את ההרגשה הרעה כמו שאתה מקבל את תחושת הרעב - כמצב טבעי וזמני - לא תחוש צורך תמידי להילחם בה או לברוח ממנה. איך לפעול מתוך
רגשי נחיתות, תסביך נחיתות, חוסר הערכה עצמית, אחרים יותר טובים ממני, אני גרוע, אני לא מספיק טוב, אני דפוק, אני לא שווה, רגשות נחיתות, הרגשת נחיתות, תחושת נחיתות, רגשי עליונות, יוהרה, גאווה, שחצנות, חרדה חברתית, חוסר ביטחון עצמי
רגשי נחיתות, תסביך נחיתות, חוסר הערכה עצמית, אחרים יותר טובים ממני, אני גרוע, אני לא מספיק טוב, אני דפוק, אני לא שווה, רגשות נחיתות, הרגשת נחיתות, תחושת נחיתות, רגשי עליונות, יוהרה, גאווה, שחצנות, חרדה חברתית, חוסר ביטחון עצמי
רגשי נחיתות, תסביך נחיתות, חוסר הערכה עצמית, אחרים יותר טובים ממני, אני גרוע, אני לא מספיק טוב, אני דפוק, אני לא שווה, רגשות נחיתות, הרגשת נחיתות, תחושת נחיתות, רגשי עליונות, יוהרה, גאווה, שחצנות, חרדה חברתית, חוסר ביטחון עצמי ממה נובעים רגשי נחיתות ואיך אפשר לטפל בהם? רגשי נחיתות נובעים בראש ובראשונה מרגשי עליונות והתנשאות. אנשים שסובלים מתחושות נחיתות, כגון אני לא מספיק טוב, אני גרוע, אחרים טובים ממני, הם אותם אנשים שלמעשה חווים תחושות של עליונות במקרים אחרים. לפי אליעד כהן, מי שמרגיש לפעמים טוב יותר מאחרים בהכרח יסבול מתחושת נחיתות במקרים אחרים, שכן כל תחושת עליונות מלווה במחיר של תחושת נחיתות. לדוגמה, אדם שהיה התלמיד המצטיין בבית הספר וחש יותר טוב מאחרים באותה תקופה, משלם על כך אחר כך, כשהוא מוצא את עצמו מרגיש פחות טוב בסיטואציות אחרות. כל ניסיון להשוות את עצמך לאחרים או להשיג יתרון עליהם, כמו למשל לקבל תואר ראשון או שני כדי להרגיש עליון, יוביל בהכרח לתסביך נחיתות בהמשך. איך להתמודד עם רגשי נחיתות בצורה נכונה? אליעד כהן מדגיש שרוב השיטות הנפוצות לטיפול ברגשי נחיתות אינן יעילות. לדוגמה, לחשוב על הצדדים הטובים שלך, או להשוות את ההצלחות הנוכחיות שלך לעבר, לא באמת פותר את הבעיה. הדרך הנכונה היא לחקור ולבדוק בצורה מעמיקה את האמת שמאחורי התחושות האלה. בכל פעם שעולה רגש של נחיתות או עליונות, צריך לשאול: האם אני באמת כזה? האם אני באמת פחות טוב או יותר טוב? האם באמת יש ... שהחוזק הוא למעשה החולשה שלך, ואם אתה חלש, אתה תגלה שהחולשה היא למעשה החוזק שלך. על אף שזה נשמע לא הגיוני, אליעד מדגיש שזו המציאות, וכדי להשתחרר מהתחושות הללו יש לחקור ולגלות זאת לעומק. איך לא ליפול לטעות של איבוד משמעות בחיים? אליעד כהן מזהיר שאנשים רבים עלולים להבין את המסר בצורה שטחית ולהסיק שזה לא משנה אם אני חכם או טיפש, טוב או רע. כתוצאה מכך הם יאבדו משמעות לחייהם וירגישו חוסר טעם בקיום. מי שיקצר תהליכים ולא יחקור לעומק את האמת, ימצא את עצמו אומנם פטור מרגשי נחיתות ועליונות, אך במחיר כבד של תחושת חוסר משמעות. הדרך הנכונה היא לשבת, לחקור ולבדוק באמת ובכנות את השאלות הבאות: האם אני באמת חכם או ... משהו נראה משמעותי - הוא למעשה חסר משמעות באופן מוחלט, אבל במקביל יש לו גם משמעות יחסית. מי שמגיע לתובנה הזו בצורה נכונה ומלאה, משתחרר לחלוטין גם מרגשי נחיתות וגם מרגשי יוהרה, ומסוגל להמשיך לשחק את המשחק של החיים מתוך חופש אמיתי, ללא פחד או חרדה חברתית. מי שיבצע את ... הוא יוכל להתנהל בחיים בחופש מלא, לשחק תפקידים שונים (חכם, טיפש, מוצלח, לא מוצלח), מבלי לקחת אותם ברצינות יתרה או להיפגע מהם באמת. איך להתמודד עם רגשי נחיתות? איך לא להרגיש פחות טוב מאחרים? מה גורם לתחושת נחיתות? איך להפסיק להתנשא על אחרים? האם יש הבדל אמיתי בין אנשים? איך להשתחרר מחרדה חברתית? איך לא להרגיש שאני גרוע? ממה נובעים
פירוש חלומות ופתרונם, חלומות ופתרונם, איך לפרש חלומות ופישרם? איך מפרשים חלומות? פתרון חלומות ומסרים בחלום, לחלומות יש משמעות, מה אומר החלום שלי? חלום על הריון, ניתוח חלומות, התת מודע, פשר החלומות, חלום נבואי, מבחן החלום
פירוש חלומות ופתרונם, חלומות ופתרונם, איך לפרש חלומות ופישרם? איך מפרשים חלומות? פתרון חלומות ומסרים בחלום, לחלומות יש משמעות, מה אומר החלום שלי? חלום על הריון, ניתוח חלומות, התת מודע, פשר החלומות, חלום נבואי, מבחן החלום
... להבין מה החלום שלהם מסמל. אליעד כהן מסביר כיצד לפרש חלומות באמצעות הסתכלות פנימה אל התת - מודע וניתוח החוויות היומיומיות. כיצד נדע לפרש את החלום בצורה נכונה? אליעד כהן מדגיש שאנשים נוטים לחפש משמעות ... משמעות בחלום? האם חלומות באמת מגלים את התת מודע שלך? אליעד מסביר שחלומות הם אכן ביטוי לתת - מודע, ומשקפים תחושות פנימיות ופחדים מודחקים. למשל, אישה שחלמה שהיא בהריון ושואלת מה זה אומר, צריכה לשאול את עצמה מה היא הרגישה כלפי ההיריון בחלום. אם היא חוותה פחד, זה סימן שבתת מודע שלה היא מפחדת מהריון, גם אם במודע היא אומרת שהיא רוצה להיכנס להריון. החלום חושף פחד מודחק. לחלופין, אם הרגישה שמחה, זה מעיד על כך שבתוכה קיימת שאיפה להיריון. במקרים אחרים, יכול להיות שהיא פשוט ראתה תוכנית או ... זאת כפחד מודחק למות. הפחד מתבטא דרך מטאפורה פשוטה: אם לא יהיו לי שיניים, לא אוכל לאכול ואמות. אולם, במקרה שהתחושה בחלום הייתה נעימה, כגון עכשיו אוכל לאכול אוכל מיוחד, זה יכול לשקף דווקא תשוקה פנימית למשהו שאינך ... אם חלמת שמישהו היה כפוי טובה? אליעד מדגים שאם חלמת שנחש נכנס לביתך, ואתה נותן לו אוכל והוא חונק אותך, והתחושה שעלתה בחלום הייתה כפוי טובה, חשוב לשאול מה אתה חווה ביומיום כלפי כפויי טובה. אם אין לך בעיה עם כפויי טובה, החלום יכול לשקף פחד מודחק שיש לך בנושא. אם אתה אכן מרגיש שיש בחייך כפויי טובה רבים, החלום משקף את המציאות שלך. איך לדעת אם הרגשות בחלום אמיתיים? אליעד מוסיף שכדי להבין את הרגשות האמיתיים שלך כלפי אנשים או מצבים, כדאי לבדוק מה אתה חווה בחלומותיך כלפיהם. אם במציאות אתה אומר ... הוא רק בדברים שאתה לא בטוח לגביהם, שבהם עדיין קיים ספק. לסיכום, אליעד כהן מציע לבדוק את החלומות שלנו דרך חווייתנו במציאות, תוך התמקדות במה שאנו מרגישים במהלך החלום. הוא מייעץ להשתמש בחלומות ככלי להבנה עצמית עמוקה, לבחון את פחדינו, את השאיפות ואת הדברים ... זאת פרספקטיבה אחת קודם כל בא תבין ביומיום כשקורה לך משהו למה זה קורה מה זה אומר מה זה מרמז מה המשמעות למה חוויתי ככה למה חלמתי מה זה אומר ביומיום אחר כך נתחיל מה זה אומר בשינה בהכרח לא בהכרח אולי בשינה יש לזה ... אישה אומרת חלמתי שאני בהריון מה זה אומר מה זה אומר לי מה שצריך לשאול אותה אוקי מה חלמת חלמתי ככה וככה ומה הרגשת לגבי זה בחלום בחלום מה הרגשת לגבי זה וכשהייתי בחלום הרגשתי מאוד פחדתי מזה אוקי פחדתי מזה או מאוד זה שימח אותי או הייתה חוויה מעניינת נגיד, עכשיו בא נלך קודם כל על האינטואיטיבי זה לא בהכרח נכון אבל בא נלך על האינטואיטיבי ... את מאוד רוצה להיכנס להריון לכן חלמת שתהיי בהריון ויהיה ככה וככה עכשיו אם היא נגיד אומרת וואלה הייתה איזו חוויה מסוימת כאילו לא איזה משהו שממש פחדתי או ממש שמחתי יכול להיות שפשוט המוח שלך ראה מישהי בהריון ואז ... והתערבבו בחלום. עכשיו אבל שימו לב אבל בוא ננתח את הדבר הבא עכשיו אישה אומרת חלמתי שאני בהריון אוקי ומה איך הרגשת איך זה הרגיש לך בחלום לכן קודם כל צריך לשאול מה הרגשת ומה הרגשת. ש: בחלום. אליעד: כן בחלום כשחלמת בחלום שאת בהריון מה את חווית? חוויתי שאני מאוד מפחדת מזה, אוקי תגידי לי ואת מפחדת מהריון? לא מה פתאום אני רוצה להיכנס להריון מה אז ... של מה יקרה אם אני אהיה בהריון זה יהיה טוב או רע. בן אדם אומר חלמתי שנפלו לי השיניים מה שואלים אותו? ש: מה הרגשת. אליעד: לא אז קודם כל לא שואלים מה הרגשת שואלים אוקי ומה חלמת תפרט מה חלמת מה שאמרת עכשיו מה חלמת? חלמתי, איך הם נפלו מה קרה? חלמתי שהתעוררתי בבוקר ופתאום אין לי שיניים, אוקי באמת ומה איך ראית את זה איך זה קרה? חלמתי שזה כרית אין שיניים, ומה הרגשת כשראית שאין שיניים? ואז הרגשתי פחד מאוד גדול, אוקי למה פחדת שאין לך שיניים למה פחדת מזה? כי הרגשתי שעכשיו אני יותר לא אוכל לאכול אוכל ואני אמות אוקי יש לך בתת מודע פחד למות וזה קפץ לך דרך מה יקרה ואז ... תלוי גם מה חלמת איך חלמת בדיוק מה בדיוק חלמת. נגיד שהוא אומר חלמתי שאין לי שיניים כי מישהו בא הרביץ לי ומה חווית, בוא ניתן דוגמה אחרת מישהו נגיד אומר חלמתי שאין לי שיניים ומה חווית ואז
געגוע, מה זה געגוע? איך נוצר געגוע? למה יש געגוע? מהי מטרת הגעגוע? איך להתמודד עם געגוע? למה אני מתגעגע? איך לגרום למישהו להתגעגע אליך? למה אנשים מתגעגעים? איך להוציא מישהו מראש? איך לא להתגעגע למישהו?
געגוע, מה זה געגוע? איך נוצר געגוע? למה יש געגוע? מהי מטרת הגעגוע? איך להתמודד עם געגוע? למה אני מתגעגע? איך לגרום למישהו להתגעגע אליך? למה אנשים מתגעגעים? איך להוציא מישהו מראש? איך לא להתגעגע למישהו?
... איך להוציא מישהו מראש? איך לא להתגעגע למישהו? מה זה געגוע ואיך הוא נוצר? געגוע הוא מצב נפשי שבו אדם חש חיסרון כלפי אדם, מקום או חוויה מהעבר, שנתפסו כחיוביים עבורו. אליעד כהן מסביר כי הגעגוע הוא תהליך נפשי שבו האדם רוצה להרגיש טוב שוב, ובתוך כך נזכר בתחושה טובה שחווה בעבר בהקשר לאדם או מקום מסוים. הזיכרון של תחושה טובה מהעבר מעלה את הרצון לשוב ולחוות אותה, וכך נוצר געגוע. לדוגמה, אם אדם טייל בפארק וחש שם אושר יוצא דופן, החוויה הזאת נצרבת בזיכרונו. כאשר בעתיד הוא ירגיש רע וירצה להרגיש טוב, המוח יעלה מחדש את הזיכרון מהפארק, וכתוצאה מכך ייווצר געגוע לאותו פארק. באופן דומה, כאשר לאדם היה טוב עם אדם מסוים, וכשהוא מרגיש רע ורוצה להרגיש טוב שוב, מוחו ייזכר באותו אדם וייצור געגוע אליו. האם געגוע הוא אקראי או סיבתי? אליעד כהן מדגיש כי הגעגוע נראה לכאורה אקראי אך למעשה הוא סיבתי לחלוטין. התהליך הוא כזה: האדם חווה תחושה של חיסרון (מצב רע או אי - נוחות). הוא מחפש תחושה טובה מסוימת כדי לפתור את החיסרון הזה. המוח מתחיל לחפש בזיכרון מתי חווה האדם את התחושה הטובה הזו בעבר. כאשר המוח מוצא זיכרון שבו התחושה הטובה קשורה לאדם מסוים או למקום, נוצרת תחושת געגוע. אם אחד מהשלבים האלו לא מתממש - למשל, אם האדם לא נזכר בתחושה מסוימת, או שהתחושה לא הייתה חזקה מספיק בעבר - הגעגוע לא ייווצר. במובן הזה, געגוע הוא תהליך מחויב, שנובע מתוך הצורך להרגיש טוב ולהתגבר על תחושות שליליות. איך געגוע קשור למנגנון הישרדותי? הגעגוע הוא למעשה מנגנון הישרדותי של המוח. כאשר לאדם רע, המוח מחפש באופן אוטומטי דרך להרגיש טוב, ומבצע השוואות בין ההווה לבין זיכרונות העבר. כאשר האדם זוכר תחושה חיובית מהעבר, הוא שואף לשוב אליה כדי להחזיר לעצמו את הרגשת הטוב. באופן זה, הגעגוע דומה לרעב. כאשר אדם רעב, הוא נזכר באוכל שיספק את תחושת החיסרון והרעב שלו, וכך נוצר געגוע לאוכל. באותו אופן בדיוק, אדם מתגעגע לאדם אחר כי הוא מאמין שאותו אדם יכול למלא את החיסרון הרגשי שלו. מה גורם לאדם להתגעגע דווקא לאדם מסוים ולא לאחרים? האדם מתגעגע דווקא לאדם או למקום שסיפקו לו תחושה ספציפית וייחודית בעבר. אם אדם חווה תחושת אהבה עמוקה או תחושת ביטחון, הוא יתגעגע דווקא למי שסיפק לו את התחושה הזו בצורה המשמעותית ביותר. אם התחושה לא הייתה חזקה או ייחודית מספיק, האדם לא יתגעגע או שהגעגוע יהיה חלש מאוד. לדוגמה, אם מישהו זוכר שחווה תחושת ביטחון יוצאת דופן רק עם אדם מסוים, וכעת הוא שוב זקוק לביטחון, מוחו בהכרח יתגעגע דווקא לאותו אדם. אם לא היה זיכרון משמעותי של תחושת ביטחון מאדם ספציפי, המוח לא ייצור געגוע כלפיו. איך להתמודד עם געגוע לאדם אחר? אליעד כהן מסביר שהדרך להתמודד עם געגוע היא להבין לעומק את ...
טיפול בהצפה רגשית, טיפול בדמיון מודרך, שחזור טראומה, טיפול בטראומה, שחזור בדמיון מודרך, דמיון מודרך ככלי טיפולי, פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי, כלים טיפוליים, לימודי אימון אישי, טיפול נפשי
טיפול בהצפה רגשית, טיפול בדמיון מודרך, שחזור טראומה, טיפול בטראומה, שחזור בדמיון מודרך, דמיון מודרך ככלי טיפולי, פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי, כלים טיפוליים, לימודי אימון אישי, טיפול נפשי
... בהצפה רגשית, טיפול בדמיון מודרך, שחזור טראומה, טיפול בטראומה, שחזור בדמיון מודרך, דמיון מודרך ככלי טיפולי, פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי, כלים טיפוליים, לימודי אימון אישי, טיפול ... בטראומה וכיצד הוא משפיע על הרגש? כאשר אדם חווה טראומה, האירוע מותיר עליו השפעה רגשית חזקה ומתמשכת. לדוגמה, אם אדם נשדד ברחוב מסוים, בכל פעם שיעבור שם או יראה חפץ שמזכיר לו את האירוע, כמו אבן מסוימת ברחוב, הוא יחווה מחדש רגשות של פחד, חוסר אונים או השפלה. המוח שלו יוצר קישור אוטומטי בין הגירוי הטראומטי לבין הזיכרון הרגשי השלילי. בטיפול בטראומה, אחת המטרות המרכזיות היא לנתק את הקישור הזה ולהפחית את הכאב שהזיכרון גורם בכל פעם שהוא עולה מחדש. הטיפול מתמקד בשתי מטרות עיקריות: לצמצם את ... כיצד ניתן להפחית את הסבל הרגשי מהזיכרון הטראומטי? כדי להפחית את הכאב הרגשי, המטפל בודק עם האדם למה האירוע נתפס אצלו כמשהו שלילי. לדוגמה, אדם שנשדד ואומר שחש חוסר אונים, המטפל יחקור לעומק מה בדיוק היה רע בחוסר האונים: האם זה שהוא לא הצליח ... דרך ניתוח מדויק של התחושות, ניתן לעזור לו לראות את האירוע באופן שונה, ובכך להקטין את הסבל. למה חשוב לשחזר את הטראומה במדויק לפרטי פרטים? אחת השיטות המרכזיות לטיפול בטראומה היא שחזור ... היא כדי לעורר מחדש את התחושות שהיו בזמן האירוע. ככל שהזיכרון יהיה מוחשי ומפורט יותר, כך הרגשות יעלו מחדש בעוצמה רבה יותר. הצפת הרגשות היא שלב הכרחי בטיפול, מכיוון שרק אז המטפל יכול להבין לעומק את התחושות של המטופל ולהתחיל לעזור לו לפרש אותן מחדש ולהפחית את הכאב שהן גורמות. מה עושים לאחר שהרגשות עולים מחדש בשחזור? כאשר הרגשות עולים שוב, המטפל מתחיל בתהליך של ניתוח התחושות והפרשנות של המטופל. למשל, אם המטופל אומר הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה, המטפל ישאל אותו מדוע הוא מרגיש כך, והאם ההשפלה שהוא חווה היא אכן אובייקטיבית או שאולי ישנה פרשנות אחרת. המטרה היא לנסות לשנות את תפיסת המטופל לגבי האירוע ולהקל על סבלו. האם חשוב שהזיכרון יהיה ... זוכר את האירוע עצמו אלא רק מרגיש רגשות שליליים או פחד בלתי מוסבר מחפצים או מצבים מסוימים. במצבים כאלה, המטפל ינסה לשחזר פרטים מסביב לאירוע, אפילו אם הם אבסטרקטיים או לא ברורים, עד ... מודחק ולשחזר לפחות חלקים מהחוויה. מה אם אדם באמת לא מסוגל להיזכר בשום פרט מהאירוע הטראומטי? אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם הטראומה מודחקת לחלוטין עד שלא ניתן להיזכר בשום פרט, אך אליעד כהן מדגיש ... לפחות חלקים מסוימים מהחוויה לתודעה של האדם. אם האדם לא היה זוכר דבר, סביר להניח שלא היה מפחד, ולכן עצם הפחד או הכאב מוכיחים שישנה גישה לחוויה המודחקת. האם ניתן לטפל גם בפחד עתידי באמצעות דמיון מודרך? אותו תהליך בדיוק יכול לשמש גם עבור פחדים עתידיים. אם אדם חושש שדבר מסוים יקרה לו בעתיד, המטפל ... קורה, מה הוא רואה, שומע ומרגיש. ככל שהדמיון יהיה מוחשי יותר, כך יהיה קל יותר להבין בדיוק ממה האדם פוחד ולנסות לטפל בפחד הזה על ידי שינוי התפיסות שלו לגבי האירוע המדומיין. מה המסקנה העיקרית של השיטה ... למטופל לחוות מחדש את התחושות המקוריות, ומכאן להתחיל לפרש אותן מחדש. ההתמודדות הישירה עם הרגשות והזיכרונות היא המפתח להפחתת סבל נפשי מטראומות ופחדים. טיפול בטראומה כיצד משנים תפיסות רגשיות? שיטות להפחתת חרדות ופחדים כיצד להתמודד עם זיכרונות קשים? פסיכולוגיה של טראומה טיפול בטראומה: הבנת התהליך והשפעתו על הרגש כאשר אדם חווה טראומה, היא משאירה עליו חותם עמוק, ולעיתים קרובות גורמת לו לתגובות רגשיות חזקות כאשר הוא נזכר באירוע או נתקל בגורמים המזכירים לו את החוויה. לדוגמה, אדם שנשדד ברחוב מסוים עלול לפתח פחד קיצוני מללכת ברחוב זה שוב. בכל פעם שהוא רואה את אותה האבן ברחוב, המוח שלו מקשר אותה לשוד, והוא חווה מחדש את החוויה הרגשית. ניתוק הקשר בין הגירוי הטראומטי לזיכרון חלק מהטיפול בטראומה כולל עבודה על ניתוק הקישור בין גירוי מסוים (כמו האבן ברחוב) לבין ה
הדרכה למטפלים, מבוא לטיפול בחרדות, מבוא להתמודדות עם פחד, שיטה לטפל בחרדות, איך לטפל בפחדים? נוסחה לטיפול בתחושות רעות, נוסחה לטיפול ברגשות רעים, הדרכה למאמנים אישיים, ללמוד לטפל באנשים, דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות
... איך לטפל בפחדים? נוסחה לטיפול בתחושות רעות, נוסחה לטיפול ברגשות רעים, הדרכה למאמנים אישיים, ללמוד לטפל באנשים, דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות וכאן אבאר איך בעצם מטפלים בתחושות רעות מסוגים שונים? מהי דרך הטיפול בסוגים שונים של תחושות רעות? מהן תחושות רעות? מהם הסוגים השונים של התחושות הרעות? איך נוצרות תחושות רעות? ואיך עובד המנגנון של הטיפול בתחושות הרעות באופן כללי? ועוד. ובאופן יותר ספציפי, אתן דוגמה לאיך לטפל בפחד וחרדה, עד שהם נעלמים. כאשר הניתוח הוא ניתוח ... להבין, מה זה בעצם פחד? פחד, זה סוג של תחושה רעה. והדרך להבין ולטפל בפחד, היא בדיוק כמו שמבינים ומטפלים בכל תחושה רעה אחרת. ואיך מטפלים בתחושה רעה? אז ראשית יש להבין, מהי תחושה רעה? אז זה הולך כך: יש 2 סוגים של תחושות, תחושות טובות ותחושות רעות (ויש גם תחושה של לא משנה לא אכפת לי אפאטיות, שלא נתייחס אליה כאן). אך מהן תחושות טובות רעות, ממה הן נובעות? אז זה הולך כך: כל בן אדם בזמן נתון, יש לו 2 מחשבות בראש שלו. 1 - מה הוא חושב שקורה לו במציאות ... מה שקורה, כך יותר טוב רע לו בהתאם. והתחושות הרעות והטובות, מתחלקות ל 3 חלקים. עבר, הווה, עתיד. כאשר התחושות הרעות שנובעות מדברים שקרו בעבר, יקראו לצורך העניין: טראומה נפשית חרטה זיכרון שלילי רגשות אשם וכיוב. ורגשות רעים שנובעים ממשהו שקורה בהווה, יקראו לצורך העניין: יאוש דיכאון עצבנות מתח לחץ כעס עצבים חוסר רוגע וכיוב. ורגשות רעים שקשורים למשהו ששייך לעתיד, יקראו: פוביה חשש פחד דאגה חרדה פרנויה פאניקה וכיוב. כאשר בעצם, המילים השונות מתארות עוצמות ... שהבנו את זה, אז איך בעצם מטפלים בתחושה רעה באופן כללי? אז כפי שהבנו, יש 2 גורמים שאחראים לתחושה הרעה שלך. מה שאתה חושב שקרה קורה יקרה, ומה שאתה היית רוצה שיקרה בעבר הווה עתיד. ולכן, בשלב הראשון לפני הכל, כאשר רע ... לדעת לאתר את התנגדות הרצון שיוצרת את תחושת הרע? ומי אמר שתמיד יש התנגדות רצון, אולי בעצם התחושה הרעה היא אקראית ובלי סיבה? ומה לעשות אם אתה לא יודע מהי התנגדות הרצון שלך? את כל זה כבר הסברתי במקומות אחרים. ואבהיר, ... רוצה), הרי שיתכן שגם לא תצליח לטפל בתחושה הרעה שלך, ועליך ללמוד למצוא את התנגדות הרצון שיוצרת אצלך את התחושה הרעה. ואחרי שמצאת את מה שאתה חושב שקורה ואת מה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה, עכשיו הדרך לטפל בתחושה הרעה, היא לבדוק, מהי האמת?! ולברר את האמת ואת כל האמת ורק את האמת, עד שה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על טקסים אובססיביים, טיפול בתת מודע, קונפליקט רגשי, התנהגות אובססיבית, התנהגות טורדנית, טיפול ב ocd, הפרעת OCD, הפרעה לא הגיונית, התנהגות לא הגיונית, עומד להשתגע, מחשבות מנוגדות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: הרגשת..., איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הרגשת..., איך לעשות יותר כסף? איך למצוא זוגיות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בזוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם גירושין? איך לשנות תכונות אופי? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להיות מאושר ושמח? איך לשפר את הזיכרון? איך להאמין בעצמך? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לנהל את הזמן? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשתול מחשבות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור אהבה? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש או אין אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר? האם אפשר לדעת הכל? האם באמת הכל לטובה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? מי ברא את אלוהים? האם יש משמעות לחיים? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? למה יש רע בעולם? איך להנות בחיים? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי מומלץ, מטפל רוחני, אימון אישי לזוגיות בנושאי הרגשת - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.8613 שניות - עכשיו 23_05_2025 השעה 06:21:47 - wesi1