... טוב לדעת שהכל טוב - מה ידיעה מלאה ואמיתית שהכל טוב? לדעת שהכל טוב. לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית. כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר. לא משנה מה ... כאשר האדם יודע שהכל טוב = אין יותר פחות טוב = אין יותר פחות רע = הכל טוב תמיד באמת. כאשר האדם משתחרר מהרצון שלו לחלוטין, אז הוא מרגיש טוב באמת. מהי ידיעה שלמה שהכל טוב? מי שינסה לדעת שהכל טוב כדי להרגיש טוב, הרי שזה עדיין לא יהיה מושלם. זא כל זמן שהידיעה שהכל טוב, אינה נובעת מידיעת האמת הבלתי תלויה שהכל טוב, אלא רק מתוך אמונה בכך שהכל טוב, הרי שזו ידיעה שאינה שלמה. אם האדם לא יודע שהכל טוב, ומשום כך הוא רוצה לחשוב שהכל טוב כדי להרגיש טוב, אז כמובן שזה יותר טוב להאמין באמת שהכל טוב, מאשר לחיות בטעות ולחשוב שיש רע כלשהו. אך יחד עם זאת, זאת עדיין לא ידיעה שלמה שנובעת מידיעת האמת. ידיעה שלמה = כאשר כל התודעה של האדם, יודעת אך ורק את הידיעה שהכל טוב, ללא שום ידיעה נוספת. פירוש: כל זמן שהאדם יודע שהכל טוב + עוד ידיעה כלשהי, הרי שהידיעה שהכל טוב אינה ידיעה שלמה. כאשר האדם יודע שהכל טוב + יודע את האני שלו, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. מאחר שהאדם אינו יודע עדיין שהכל טוב בלב שלם. ידיעה שלמה היא ידיעה שאינה משאירה מקום לשום דבר אחר מלבדה. ידיעה שלמה בלב שלם = האדם יודע אך ורק שהכל טוב ואינו יודע שום דבר אחר מלבד הידיעה הזאת, אפילו לא את האני שלו. כיצד ניתן להגיע לזה? על ידי חיפוש האמת ...

... הידיעה - מהי תכלית הידיעה? מהי ידיעה שלמה? איך להגיע לתכלית הידיעה? פילוסופיה. ... מהי מהותה של תכלית הידיעה והידיעה השלמה? תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו ... יש את זה שרוצה את הדבר. יש את הדבר שאותו רוצים. ויש את הרצון שמחבר את הרוצה ואת הדבר שאותו הוא רוצה. כל 3 הגורמים הנל של כל ידיעה כנל, הם כולם מהות אחת. היודע + הידיעה + הדבר ... הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה שלמה = שלא יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים ... הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי ... של הפוטנציאל האין סופי של המהות של המציאות, שהיא מהווה את הכל. כאשר האדם מגיע אל השורש שהוא האין סוף, ממילא לא ניתן לדעת כלום, כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך ידיעה סופית. ...

... של ידיעה - מהי אהבה שנובעת מידיעה? ומהי עוצמת אהבה של ידיעה? רגש של אהבה, הוא רגש של שלמות. והאדם משתוקק בתוכו להרגיש אהבה ולהרגיש את התחושה הטובה של האהבה. כלפי עצמו, סביבתו, והמציאות כולה. והאהבה היא רגש האחדות שיש בין האדם ... למציאות שהיא נובעת מידיעה והיא אינה תלויה בדבר. ואהבה שבדעת, היא כאשר האדם אוהב את המציאות, משום שהוא יודע שהכל טוב ומשום שהוא מבין את הטוב של המציאות. ולא מדובר על מי שמאמין שהכל לטובה וכיוב. כי זו לא אהבה של ידיעה, אלא אהבה של אמונה. אך כן מדובר על מי שהוא יודע את האמת, שהכל טוב. ושהידיעה הזאת יוצרת אצלו את רגש האהבה. וכאשר האדם אוהב מישהו, אז על כל פשעים תכסה אהבה, דהיינו, ...

תורה, ידיעה ובחירה, שכר ועונש, יהדות, מצוות עברות, אחדות הבורא איך מסתדרת התורה היהודית עם ... וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות המכוונים אותו לנפרדות. אם המטרה הסופית הייתה שהאדם יחווה רק את האחדות, לא הייתה סיבה לברוא עולם עם תחושת נפרדות מלכתחילה. ובכל זאת, העולם נברא כך, וניתנו לאדם רצונות אחרים. הסיבה היא, לפי אליעד, שכל תהליך הצמצום והנפרדות הוא חלק ממשחק של המציאות עצמה, שבו האדם חווה שהוא נפרד כדי שיוכל להבין בסופו של דבר את האחדות מתוך ניגוד. האם יש סתירה בין ידיעה ובחירה? אליעד כהן מרחיב גם על סתירה נוספת, והיא הסתירה בין הידיעה של אלוהים את ... בוחר, הוא אלוהים עצמו. אלוהים גורם לאדם את הרצון, את המחשבות, ואפילו את תחושת הבחירה. לכן, כל הרעיון של בחירה חופשית מול ידיעה של אלוהים הוא סתירה ברורה. זו סתירה מהותית שעליה לא ניתן לגשר באמת, אלא להכיר ... לרעיונות הדתיים המקובלים. הוא טוען שרק ההבנה שכל המציאות היא ביטוי של אלוהים ושאין באמת נפרדות תביא את האדם לאחדות אמיתית, ידיעה אמיתית - לא מתוך אמונה, אלא מתוך הבנה פנימית. האם קיימת בחירה חופשית? מהי ...

... פנימי של השטן - למה קול פנימי ידיעה פנימית אינטואיציה תחושת בטן, למה כל אלו הם השטן? כי הרגש ... ובהרבה צורות, כגון תחושות בטן אינטואיציה קול פנימי ידיעה פנימית וכיוב. שהאדם בטוח, שאיזו ישות טובה רוצה לעזור לו, ... ביותר של האדם, שהוא עצמו קיים, גם היא מהרגש הרע. כי תחושת חוסר השלמות של האני, היא עצמה הרגש הרע, שהוא שורש הרע. כי תחושת הנפרדות של האני, היא הסיבה היחידה לכך, שהאדם כל הזמן מרגיש שחסר לו משהו. ונזכיר, כי ... אמיתי, שאינו תלוי בשום צורה זמנית של המציאות. והסיבה לכך שהאדם רוצה לשנות את המציאות, היא רק בגלל שהוא מקשיב ... האדם לא להאמין, לשום קול פנימי תחושת בטן אינטואיציה ידיעה פנימית או כל שקר אחר, ועל האדם להיצמד תמיד רק לדבר אחד ... שהמציאות היא רעה. אבל האדם מוכרח להבין, למה ומה הסיבה, שהוא חושב שהמציאות היא רעה? ולחשוב שהמציאות רעה מאוד, זה ... דהיינו, שהאדם מוכרח לחקור להבין ולגלות, למה ומה הסיבה באמת, לכך שהוא חושב שיש חסרונות ורע? וכולי. ועל ידי זה האדם ... ולסמוך על משהו, במקום להבין בשלמות את האמת. שזוהי הסיבה היחידה שבגללה האדם סובל. ועל ידי זה שהאדם כופר בכל, וגם ... ואחכ הוא שומר את האדם, מהרע שהוא עצמו עושה לו. והסיבה שהקול הפנימי של האדם, שומר עליו מהרע שהוא עצמו עושה לו, היא ...

... את שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל בלי שכל את האין שכל, אין ידיעה, אין שכל, ללא ידיעה, לא לדעת כלום איך אפשר לדעת את מה שאינו ניתן לידיעה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד אפשר לדעת משהו שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל את מה שאין בו שכל, ומה המשמעות של לדעת את הכלום . ההרצאה עוסקת בשאלה העמוקה: אם אנחנו מדברים על מצב ללא שכל וללא ידיעה, איך בכל זאת אנו יכולים לדעת או להבין אותו? אליעד מדגיש שהמונח להבין את הכלום הוא רק דימוי, כי ברגע שמשהו ניתן להבנה, הוא כבר אינו כלום. כיצד אפשר להבין את הכלום בעזרת השכל? הבעיה המרכזית שעולה היא הסתירה הפנימית בין הצורך להשתמש בשכל כדי להבין, לבין הרצון להבין משהו שאין בו שכל. אליעד מסביר שאכן אין דרך ישירה ... השאלה אם הוא יודע או לא יודע, או אם הוא נמצא או לא נמצא - הוא פשוט קיים במצב של אי - ידיעה מוחלטת, חופשית משאלות והגדרות. האם אדם יכול לזכור או לדעת לאחר מכן שהוא היה במצב של חוסר שכל? אליעד מדגיש שבמצב האמיתי של חוסר שכל, אין משמעות לזיכרון או ... בסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מבהירה שבעומק המציאות יש מצב של הימצאות ללא שכל, ללא ידיעה וללא הפרדה. כדי להגיע אליו נדרש תהליך של התבוננות עצמית עמוקה, שבו האדם מתגבר על מגבלות השכל ומגיע למקום שאין בו הגדרות כלל, מצב שהוא פשוט להיות ללא שום מודעות שכלית של קיום או אי - קיום. איך להבין את הכלום? מהו מצב של חוסר שכל? איך להגיע למצב של אי - ידיעה? האם אפשר לדעת ללא שכל? מהי חוויית חוסר הנפרדות? מה זה לדעת בלי לדעת? ...

... לדעת, לא יכול לדעת יותר, אי אפשר לדעת יותר, ידיעה אחת, אין שום שאלה, לדעת כלום, לדעת שום דבר למה אי אפשר להסביר משהו שהבנתי? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מנסה להסביר נושא שהוא חושב שהוא הבין, הוא מגלה לעיתים קרובות שאינו מצליח להעביר אותו בצורה ברורה. מדוע זה קורה? הסיבה לכך היא שההבנה שלו מלכתחילה אינה שלמה, אלא מעורפלת. האדם מבין משהו ברמה חלקית, ולכן כשהוא נדרש להציג את אותו ידע לאחרים, נחשפים פערים רבים ... הוא מבין ששתי האפשרויות מתקיימות במקביל, ולכן אין אפשרות לדעת בוודאות. הוא מגיע לדרגה גבוהה יותר של אי - ידיעה, כלומר, הוא מבין שזה לא רק שהוא לא יודע את התשובה - אלא שאי אפשר לדעת כלל. אדם זה מגיע לאי ידיעה מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. ... וששניהם נכונים או לא נכונים בו - זמנית. במצב כזה הספק מתפוגג, והשאלה מתבטלת לחלוטין. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא שביסודה של כל שאלה קיימת הפרדה כלשהי בין א לב, אבל אם חוקרים לעומק, הפרדה זו מתגלה כאשליה בלבד. מה המשמעות של לדעת שום דבר או לא ... ברורה וחדה שהאדם לעולם לא יוכל לדעת את התשובה לשאלה מסוימת, מכיוון שהשאלה עצמה אינה נכונה מלכתחילה. זוהי ידיעה מוחלטת של חוסר ידיעה - לדעת שום דבר, כלומר, להגיע להבנה שכל ידע אפשרי הוא בעצם אשלייתי. כיצד הדוגמה של הבקבוק והספר ממחישה את ביטול השאלות? אליעד מביא ... ואם נעמיק חקר עד לסוף ממש, כל ההפרדות מתבטלות, ולכן כל השאלות והספקות נעלמים לגמרי. כיצד ניתן להשתמש בחוסר הידיעה המוחלטת? אליעד אומר שכאשר האדם מבין באופן מוחלט שהוא אינו יכול לדעת, הוא משתחרר מכל שאלותיו ומכל ספקותיו. במקום לחפש תשובות לשאלות שאין להן פתרון אמיתי, הוא מבין שהבעיה היא לא חוסר ידיעה אלא עצם קיום השאלה. ברגע שהוא מגיע לכך שאין שום הבדל אמיתי, הוא משתחרר מכל הצורך לדעת. הוא כבר אינו זקוק לתשובות שיספקו לו ביטחון, כי ... הוא מגיע לשקט מוחלט ולשלווה, כי הוא כבר אינו מחפש פתרונות לשאלות שאין להן באמת קיום. מה המשמעות של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל בין ספק לאי - ידיעה מוחלטת? מהי ידיעה אחת מוחלטת? איך מבטלים את השאלות הפילוסופיות? מדוע קשה להסביר דברים שהבנתי? ...

אמונה, ידיעה שלמה, שכל, אין שכל, נומרולוגיה, להשתחרר מהשכל, לדעת, להאמין, חוויית ... יותר, כך היא חזקה יותר. אך יש ידיעה שהיא מעבר לכל אלו: הידיעה שאיננו יודעים שום דבר בוודאות מוחלטת. כאשר ... מגיע למצב של חופש אמיתי ושל ידיעה שלמה - הידיעה שבה אין בכלל ספקות או שאלות, כיוון שאין שום מידע שצריך ... בו זמנית אין לו שום הגדרה או ידיעה מוגבלת. לעומת זאת, הכל אחד פירושו שאין הבדל בין הדברים כלל. במצב של ... אמת? איך להתחבר לאחדות? מהי ידיעה שלמה? ...

... את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע מראש? אליעד דן בשאלה מדוע האדם אינו נולד ... וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה: לפעמים מומחים שיודעים הכל, מוגבלים ... שאם היינו יודעים מראש את כל מה שקרה, קורה ויקרה, לא הייתה לנו סיבה להתעניין או לפעול. האם יש באמת מצב שהוא טוב באופן מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר זה טוב יותר, אבל זה לא תמיד כך: הוא ... אם היית יכול לחוש תחושת שובע מראש, בלי לאכול בכלל, לא הייתה לך סיבה לאכול. אבל החוויה של האכילה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ומכאן שהידיעה המוחלטת הייתה מבטלת את עצם חוויית החיים. האם אנחנו באמת רוצים ... לכן האדם תמיד נמצא במתח בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה. אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של החיים? ... שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי אם אנחנו יודעים הכל או לא יודעים כלום, מכיוון שכל המצבים קיימים במקביל: ביקום קיימים אינסוף מצבים, ובחדר שבו אנחנו נמצאים יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם הכל בסופו של דבר יחסי? לסיכום, אליעד מבהיר שאין מצב אחד שהוא נכון או טוב ... מהמשחק עצמו. למה אנחנו לא יודעים הכל מראש? מה היתרונות של אי - ידיעה? האם ידיעה מוחלטת אפשרית? האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר? נפרדות או אחדות? האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט? ...

... לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום מה המשמעות של לדעת ולא לדעת במובן האמיתי? הרעיון המרכזי שאליעד מסביר כאן הוא המשמעות העמוקה והאמיתית של מושגים כמו לדעת, לא לדעת, ידיעה שלמה, חוסר ידיעה ואחדות. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בחוויה של חוסר ידיעה מוחלט, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה או לשאול שום שאלה, מכיוון שאין לו שום נקודת התייחסות לשום דבר. לדוגמה, אם מישהו לא יודע כלל מה זו ... הוא לא לא לדעת שום דבר במובן הפשוט של המילה, אלא לא לדעת באמת. המשמעות האמיתית של לא לדעת באמת היא להיות במקום שבו האדם חווה בו - זמנית ידיעה ואי - ידיעה לגבי אותו דבר. כלומר, הוא יודע ולא יודע בו - זמנית. כיצד מתבטא חוסר ידיעה בחיי היומיום? אליעד מדגים באמצעות דוגמאות רבות כיצד נראה חוסר הידיעה בחיים המעשיים. הוא מתאר אדם שנמצא במצב של ידיעה חלקית ומצב של אי - ידיעה לגבי נושאים שונים בחייו, למשל: אדם יודע שהוא יכול להכין ארוחה, אבל הוא אינו יודע אם הוא יכול לקפוץ ממסוק. כאן האדם מבצע הפרדה בין הדברים שהוא יודע לדברים ... האדם יכול לומר הנה שולחן ופה אין שולחן, אבל בחוויה הפנימית שלו אין הבדל אמיתי בין המצבים, כאילו שהוא לא ראה בכלל. זוהי המשמעות העמוקה של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. מה המשמעות של ידיעה ואי - ידיעה ברצון ובפחדים? אליעד ממשיך ומסביר את הנושא דרך דוגמה נוספת של רצון ופחד. הוא אומר שאם אדם יודע שהוא רוצה משהו, אז הוא גם יהיה שמח אם יקבל את הדבר הזה וגם ... רוצה לאכול, והרמה השנייה היא המקום העמוק שבו הוא יודע שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא אוכל. האדם נמצא בשתי החוויות בו - זמנית, וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית. איך הסרט הירק קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה? מובאת דוגמה מתוך שיחה על הסרט הירק. הדוברת אומרת שלאחר הצפייה בסרט חוותה תחושה של חוסר ידיעה, כי היא לא הייתה בטוחה האם הזיכרון שלה אמיתי או שמישהו שתל לה אותו. אליעד מדגיש שזה עדיין מצב של חוסר ידיעה בנפרדות ולא באחדות אמיתית, מכיוון שהיא עדיין תפסה את האפשרויות כהמשך או חדש, אבל לא הצליחה לחוות שהאפשרויות קיימות בו זמנית ממש. הוא מסביר שהחוויה האמיתית של ידיעה שלמה היא היכולת להיות בו - זמנית בשתי האפשרויות ולהבין שאין הבדל מהותי ביניהן. מהי ידיעה שלמה לפי אליעד? אליעד מסכם שהמקום הגבוה ביותר של ידיעה ואי - ידיעה הוא המצב שבו האדם נמצא בשני מצבים סותרים בו - זמנית, ועדיין לא חווה הבדל ביניהם. למשל, האדם יכול לומר אני רוצה את זה ובו - זמנית להרגיש שאינו יודע אם הוא רוצה זאת באמת. הוא יכול לומר אני יודע שזה שולחן ובו - זמנית לא להבדיל באמת בין שולחן ללא שולחן. זוהי הידיעה השלמה, שהיא למעשה חיבור בין ידיעה לחוסר ידיעה, אחדות אמיתית. כיצד אפשר להגיע למצב של ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהדרך להגיע למצב זה היא חקירה פנימית מתמדת. כאשר האדם חוקר לעומק את רצונותיו ואת אמונותיו, הוא מגלה שהוא נמצא תמיד במצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. הוא יכול לפעול בהתאם לרצונו, כמו לאכול כשהוא רעב, ובו - זמנית להיות משוחרר לחלוטין מכל רצון, מכיוון שבתוך תוכו הוא יודע שזה לא משנה כלל אם יאכל או לא. זאת בעצם המהות של לדעת שום דבר - זה לא אומר להיות חסר דעת, אלא לחוות כל ידיעה וכל אי - ידיעה בו - זמנית ללא כל הבדל ביניהן. מה המשמעות של לדעת שום דבר? איך מגיעים לידיעה שלמה? מהו מצב של ידיעה ואי -