הרבה אנשים שואלים כיצד שיחות מופשטות ופילוסופיות, כגון השיחות שאליעד מנהל, משפיעות על החיים האמיתיים שלהם. מה התועלת בלדבר על דברים לא מוחשיים, כשבחיים עצמם אנחנו עסוקים בדברים מוחשיים ומיידיים, כמו לאכול כשאנחנו רעבים? הסיבה שאליעד מדבר על דברים מופשטים היא שהלא - מוחשי, החשיבה הפילוסופית וההבנות הפנימיות האלו, דווקא משנות את הדרך שבה אנחנו חווים את המציאות המוחשית. הוא מדגים זאת דרך הרעיון שככל שאדם מפתח את החשיבה שלו, כך הוא רואה יותר אפשרויות בעבודה ובחיים. הוא מתחיל לראות אופציות נוספות שלא היו קיימות מבחינתו קודם לכן, ולכן הבחירות שהוא עושה ביום - יום משתנות.
כיצד הבנה פנימית משנה את החוויה הממשית?
אליעד מסביר שהבנה פנימית יכולה לשנות לחלוטין את החוויה של אדם, אפילו כאשר התנאים הממשיים לא משתנים כלל. הוא משתמש בדוגמה של הרעב כדי להסביר זאת: אדם יכול לחוות רעב כדבר שלילי שגורם לו לסבל, אבל אותו רעב בדיוק יכול להיחוות כחיובי. למשל, אדם דתי שחווה רעב ביום כיפור מרגיש שהוא עושה משהו קדוש ומשמעותי, ולכן הוא חווה את אותו רעב כמשהו חיובי ומרומם. אדם דתי אחר שאינו אוכל אוכל לא כשר, יכול להרגיש שמחה מהרעב שלו כי מבחינתו הוא מקריב את הנוחות שלו למען האמונה שלו.
מדוע אנשים חווים אותו מצב באופן שונה לחלוטין?
אליעד מבהיר שההבדל בחוויה בין אנשים שונים אינו נובע מהמצב החיצוני עצמו, אלא מהמשמעות הפנימית שהם מייחסים לו. הוא נותן דוגמה נוספת של אש ששורפת נייר - בפועל, הנייר יישרף בכל מקרה, כי חוקי הפיזיקה אינם משתנים. אבל החוויה של אותו אירוע משתנה לפי האופן שבו האדם חווה את האירוע: האם הוא חושב שזה קרה נגד רצונו, בעדו, או אולי באופן אקראי. כל פרספקטיבה תיצור אצלו חוויה אחרת לחלוטין.
איך חשיבה מופשטת משפיעה על החלטות מעשיות?
אליעד מסביר שהמטרה של השיחות הפילוסופיות והלא - מוחשיות היא לפתח את החשיבה ולגרום לאדם לראות את המציאות מזוויות שונות. זה מאפשר לאדם לקבל החלטות טובות יותר, או לפחות לקבל החלטות מתוך הבנה עמוקה יותר של האפשרויות השונות. החשיבה מופשטת אינה מנותקת מהמציאות המעשית, אלא להפך - היא משפרת ומחדדת אותה. כשאדם מבין שישנם תמיד צדדים נוספים לסיפור, הוא פחות נאחז בעמדה מסוימת ופחות מפחד מהתוצאות של הבחירות שלו.
מה הקשר בין פחדים להחלטות שאנחנו עושים?
אליעד מתאר מצב שבו אדם מפחד להיות רעב, למשל, כי הוא מפחד למות. אבל אם הוא מרחיב את החשיבה ומבין שגם למות יכול להיות דבר חיובי, הוא כבר לא פוחד מהמוות באותו אופן. לכן, החשיבה המופשטת מאפשרת לאדם להיפתח לאפשרויות חדשות ולשחרר פחדים וחרדות שהגבילו אותו קודם לכן.
האם לא לעשות כלום זו גם פעולה אקטיבית?
לדעתו של אליעד, כל דבר שאדם עושה או לא עושה הוא פעולה אקטיבית. אפילו להחליט לא לעשות שום דבר, כמו לא למכור מניה או לא לצאת לקרב, זו החלטה פעילה. הוא מדגיש זאת כדי להראות שאין מצב שבו האדם הוא לחלוטין פסיבי. השאלה היא רק האם הפעולה האקטיבית שהוא עושה היא פעולה שמשנה או שאינה משנה את המצב. לכן, האדם תמיד במצב של פעולה, גם כאשר נראה לו שהוא לא עושה דבר.
האם חייבים לפעול כדי להרגיש טוב?
לפי אליעד, אדם בדרך כלל פועל כי הוא חושב שהפעולה תביא לו תועלת, כלומר, תגרום לו להרגיש טוב יותר. אך הוא מסביר את החשיבות של להגיע למצב שבו האדם ירגיש טוב בלי קשר לתוצאה של הפעולה. כלומר, מצב שבו אדם יכול להרגיש...
- איך להפוך חשיבה מופשטת למעשית?
- האם אפשר להיות מאושר בכל מצב?
- כיצד להשתחרר מפחדים וחרדות?
- האם לא לעשות כלום זו החלטה אקטיבית?
- מהו אושר בלתי תלוי?
- איך להפסיק לפחד מהמוות?
- האם טוב ורע הם סובייקטיביים?
אליעד: כל מה שהבנת נכון, אבל מהיבט מסוים, למה? כי תמיד יש עוד היבטים.
שאלה: אני מרגיש שהשיחות כאן הם מופשטות לא מוחשיות ומשכיחות ממני את חיי היום יום, אז לאן זה מוביל אותנו?
אליעד: הלא מוחשי מוביל למוחשי. הלא מוחשי יש לו כמה יתרונות, דבר ראשון הוא מפתח לך את החשיבה, ואז למשל בעבודה תחשוב ביותר אופציות, כך שהלא מוחשי מפתח לך את חיי היום יום. היבט נוסף אומר שכול תרגילי המחשבה האלה, הם בסוף יביאו אותך לשחרור פנימי. מה זה אומר שחרור פנימי? שהחוויה האמיתית שלך תשתנה. למשל כאשר הגוף שלך רעב ורע לך, הבעיה היא לא בזה שהגוף רעב, אלא במה שאתה מבין על הרעב.
אם אתה חושב שהרעב בא לדפוק אותך, אז אתה אומר, רע לי כי אני רעב. אבל אם לדוגמה אתה מבין שזה סוג של משחק, שיש עוד פרספקטיבות נוספות, אז את אותו דבר מוחשי אתה חווה אחרת.
האש תשרוף את הנייר, אבל השאלה איך אתה חווה זאת? האם זה קורה מעצמו, האם אתה בוחר את זה, האם זה קורה כרצוני או לא כרצוני?
אז מה שאנו עושים פה, א' מפתחים את החשיבה, ודבר נוסף הוא, שככול שתבין את התפיסה של האחד, כך פחות תאחז במציאות, ולמשל פחות תפחד.
למשל למה האדם מפחד להיות רעב? כי הוא אולי מפחד למות. אבל אם הוא מבין שגם ההפך נכון, אז הוא יכול לחשוב, אולי למות זה טוב? כך שזה משחרר אותך מהפחד למות. זה מכניס עוד פרספקטיבות על החוויה המוחשית שלך.
שאלה: אני רוצה להיות יותר אקטיבי.
אליעד: למה אתה רוצה להיות אקטיבי? כי בסוף זה יגרום לך להרגיש יותר טוב. אתה במצב עכשיו שנמאס לך לשבת על הגדר ואתה שואל, איך הדיונים האלה עוזרים לי להחליט מה לעשות עם עצמי? נכון?
. קודם כל ברמה המעשית, ככול שתפתח את החשיבה כך הסיכוי שתקבל החלטה נבונה גדול יותר, נכון? או שכן או שלא, אבל זאת גם פרספקטיבה.
אתה כרגע חווה אי נוחות ממה שקורה לך כרגע, נמאס לך לשבת באי החלטה.
שאלה: אני רוצה להיות במצב של פעולה.
אליעד: ולמה אתה רוצה את זה? כי אתה חושב שזה יביא לך יותר תועלת. אבל אני רוצה להביא אותך...