... דהיינו, לא מודע לקיומו העצמי. כי אם יש מודעות עצמית, הרי שיש את הפרדת האני משאר הדברים, ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה כלל, וזוהי השלמות האמיתית. אבל יש ...

... הסבל של האדם, שהוא קיים כישות נפרדת והוא נפרד משאר המציאות. וכל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת, הוא סובל מתחושת חסר, שהוא חסר את השלמות של המציאות. והאדם שלא מבין, או שלא מנסה להבין, למה באמת הוא סובל, הוא נמצא ...

... המציאות באמת, שבה היש והאין הם אחד. ובגלל שהאדם הוא משוגע, לכן הוא תמיד סובל בעינוי איטי ונצחי, של תחושת חסר רציפה לנצח נצחים, שהיא נובעת, רק בגלל השכל של האדם. והאדם הוא ככ משוגע, עד שהוא מפחד לאבד את ...

... לאחרים. ונדמה להם בטעות, שמי שיהיה לו רק רצון לתת ולהשפיע לאחרים, הוא יחווה את השלמות האלוהית ולא יסבול מתחושת חסר כלשהי. והסיבה לכך שגם האנשים האלו סובלים, היא משום שתפישת האלוהים שלהם היא שגויה, עד כדי כך, שכאשר הם ... הוא אלוהים אמיתי, שדרכו רק לתת ולהשפיע. למרות שבאמת הוא אלוהים שקרי, שדרכו היחידה, היא לסבול מכך שיש לו תחושת חסר מתמדת, שבאה לידי ביטוי ברצון הנצחי שלו לקבל הנאה. ורק כלפי חוץ, הרצון הזה שהוא סבל מתמיד, הוא נראה ... התחתונה היא, שכל ישות שהיא קיימת ושהיא מודעת לקיומה, היא בעצם אלוהים שקרי, שסובל מתחושת נפרדות, שבאה לידי ביטוי בתחושת חסר, שמתבטאת ברצון. וכל רצון הוא סבל, כי כל רצון הוא תחושת חסר. והרצון הזה יש לו הרבה צורות, שאחת מהן, היא נראית כנתינה. אך מצד האמת, אין שום רצון לתת כלל. ... אז הוא נכלל באחדות האמיתית, ומשתחרר מהישות הנפרדת שלו לגמרי. וממילא מתבטל גם הרצון העצמי באשר הוא, ונעלמת כל תחושת חסר, וכל תחושת נפרדות. וגם אחכ כשהאדם חוזר אל מה שנראה כנפרדות, גם אחכ, אצלו הנפרדות היא אחדות אחת וכולי.

... גם, העונש עצמו. כי תפישת הנפרדות, היא גם חטא וגם עונש. כי הנפרדות, היא חוויה של צמצום וגבולות, דהיינו, חוויית חסר ועונש. והעונש של האדם, על זה שהוא כופר בשלמות של המציאות, הוא, שהוא כופר בשלמות של המציאות, וממילא הוא ...

... לכך שרע לאדם. כי על ידי ההפרדה שהשכל עושה, בין היש לבין האין, על ידי זה נוצרת אצל האדם תחושת החסר שלו. ומי שאין לו שכל כלל, הוא לא יודע להבדיל, בין יש לאין, והוא לא חווה שום ישות ושום ...

... אפשרית, רק כאשר יש גם חוויית מה שאינו אני. וכאשר יש חוויה של מה שאינו אני, ממילא יש גם חוויית חסר של האדם. ולהיעלם לגמרי, פירושו לחזור להיות הוויה אין סופית בגודל אין סופי, שממלאת את הכל באמת בשלמות. עד ...

... תחושת האני של האדם אפשרית, רק כאשר האדם מרגיש, שהוא נפרד מדבר אחר שהוא אינו אני. ובלי שהאדם יחווה תחושת חסר כלשהי, הוא אינו יכול לחוות את קיומו העצמי. כי משמעות החוויה של האני, היא רק בגלל שיש חוויה של ...

... להרגיש שלמות, מוכרח לבטל את הרצון. ואת הרצון אפשר לבטל, רק על ידי זה שממלאים אותו. כי הרצון, פירושו תחושת חסר. ומי שרוצה להעלים את תחושת החסר שלו, עליו למלא אותה בשלמות, עד כדי כך שהאדם יחווה שביעות רצון מלאה, והרצון יתבטל. וכיצד אפשר למלא את ...

צורת הרגשות - השתוות הצורה של כל הרגשות - רגש, חסר כל צורה יש כאלו שנדמה להם, שהשתוות הצורות, היא רק לגבי הצורות החיצוניות של המציאות. ונדמה להם, שעל האדם להגיע להשתוות, לגבי הצורות החיצוניות של המציאות, ושבתוכו תמיד תהיה צורה רגשית אחת, של אושר ושמחה...הרגשיות באשר הן, כולן טובות לו באותה המידה. ובנקודת המבט, שקודמת לכל הצורות הרגשיות, שממנה נוצר הרצון, עם הצורות הרגשיות שלו, שם צורת הרצון, היא לא מוגדרת כלל. והיא החיבור של כל הצורות של כל הרגשות כולם, לנקודה אחת של זמן ומקום אחד, בו זמנית בבת אחת. וצורת הרגש של האחדות, היא שונה מכל הצורות כולן. והיא מכילה בתוכה, את כל הצורות כולן. והיא חסרת כל צורה וכולי. ובסיכומו של דבר, גם הרצון של האדם, להרגיש שמחה וכיוב, גם זו היאחזות בצורת רצון. ובשורשו, כל צורות הרצון הם טובות / רעות באותה המידה ממש. ובשורשו...