אחריות אישית בחיים, להאשים את ההורים, רגשות אשמה, הכל בגלל ההורים, יחסי הורים וילדים, מי אשם במה שקרה? לקיחת אחריות, יש את מי להאשים, רגשות אשמה, אחריות אישית בזוגיות, למה רע לך? התמודדות עם טראומה
מי באמת אחראי לסבל שלנו בחיים?
אליעד כהן מדבר על נושא של אחריות אישית בחיים והנטייה של אנשים להאשים את ההורים או אחרים במה שקורה להם. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שהיה אב לילדים, והילדים שלו האשימו אותו שהוא מתעלל בהם נפשית, ואף במעט פיזית, וכי ההתנהגות שלו גרמה להם לבעיות בחיים כמו חוסר ביטחון עצמי. הילדים מאשימים את ההורים בטענה שכל הבעיות שלהם, הטראומות והכישלונות בחיים, נובעים מהתנהגות ההורים. אך אליעד מצביע על כך שאמנם ההורים אכן יכולים להיות אחראים לחלק ממה שקרה, אך השאלה האמיתית היא לא רק מי אשם, אלא כיצד להתמודד עם המצב שנוצר כעת, במציאות הנוכחית, בלי קשר למה שקרה בעבר.
מי אשם בטראומות שלנו, ההורים או אנחנו?
אליעד מסביר את המורכבות שבסוגיית האשמה בעזרת דוגמאות ברורות. הוא נותן דוגמה לכך שאם אבא כרת את היד של הילד שלו, אז לכאורה האב אשם שהילד בלי יד. אך באותה המידה, יש אחריות גם לילד להתמודד עם המציאות שלו כרגע. כלומר, יש להבדיל בין העובדה שאכן האב אחראי ישירות לכך שהילד איבד יד, לבין העובדה שהילד צריך לקחת אחריות על החיים שלו ולמצוא פתרונות ודרכים להמשיך הלאה.
הוא מציג את הדוגמה הזו באופן מפורט: אם אדם שבר יד בגלל שנפל, אפשר להגיד שהמדרכה אשמה, אבל זה לא משנה את המציאות שבה הוא חי עכשיו. הוא צריך להתמודד עם העובדה שיש לו יד שבורה. באופן דומה, גם אם ההורים היו הסיבה הראשונית לפגיעה הנפשית, המציאות עכשיו היא שהאדם צריך להתמודד ולהתמודד לבד.
מה הקשר בין אחריות אישית לבין יחסים וזוגיות?
אליעד כהן מדגים את הנושא גם בתחום הזוגיות. למשל, אם בזוגיות אחד מבני הזוג מאשים את השני בכישלונות שלו, כמו "בגללך לא הצלחתי בלימודים", הדבר דומה להאשמה של ילד כלפי הוריו. הוא מדגיש שכל אדם יכול למצוא סיבה להאשים מישהו אחר בבעיות שלו, וזה קורה כי יותר נוח לאדם להפיל אחריות על אחרים מאשר להתמודד בעצמו עם הבעיות שלו. אדם מרגיש טוב יותר כשהוא מאשים אחרים, כי אז הוא לא מרגיש שהבעיה היא שלו.
מה הקשר בין רגשות אשמה להאשמת אחרים?
אליעד מתייחס גם לתחושת ההקלה שהאדם מרגיש כשהוא מאשים מישהו אחר. הוא מסביר שכאשר אדם מאשים אחרים, הוא בעצם מנסה להסיר מעצמו את האחריות האישית שלו. אם אדם ייקח אחריות מלאה על החיים שלו, גם כשקרה לו משהו רע (כגון פגיעה פיזית או נפשית מהורים או מזוגיות), הוא ימצא דרכים להתמודד ולשפר את מצבו. מצד שני, אם האדם מסיר מעצמו כל אחריות ומטיל אותה על אחרים, הוא נשאר חסר אונים.
מה המשמעות של לקיחת אחריות בחיים?
אליעד מסביר לעומק את ההבדל בין אשמה לבין אחריות. לדבריו, אדם יכול להיות אחראי למשהו בלי להיות אשם בו. למשל, הורה שגרם לילדו טראומה אכן אחראי להיווצרות הטראומה, אך הילד עצמו אחראי לפרשנות שלו ולדרך שבה הוא מגיב לכך. אדם חייב להבדיל בין מה שנגרם לו בעבר לבין הדרך בה הוא מגיב...
אליעד כהן מדבר על נושא של אחריות אישית בחיים והנטייה של אנשים להאשים את ההורים או אחרים במה שקורה להם. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שהיה אב לילדים, והילדים שלו האשימו אותו שהוא מתעלל בהם נפשית, ואף במעט פיזית, וכי ההתנהגות שלו גרמה להם לבעיות בחיים כמו חוסר ביטחון עצמי. הילדים מאשימים את ההורים בטענה שכל הבעיות שלהם, הטראומות והכישלונות בחיים, נובעים מהתנהגות ההורים. אך אליעד מצביע על כך שאמנם ההורים אכן יכולים להיות אחראים לחלק ממה שקרה, אך השאלה האמיתית היא לא רק מי אשם, אלא כיצד להתמודד עם המצב שנוצר כעת, במציאות הנוכחית, בלי קשר למה שקרה בעבר.
מי אשם בטראומות שלנו, ההורים או אנחנו?
אליעד מסביר את המורכבות שבסוגיית האשמה בעזרת דוגמאות ברורות. הוא נותן דוגמה לכך שאם אבא כרת את היד של הילד שלו, אז לכאורה האב אשם שהילד בלי יד. אך באותה המידה, יש אחריות גם לילד להתמודד עם המציאות שלו כרגע. כלומר, יש להבדיל בין העובדה שאכן האב אחראי ישירות לכך שהילד איבד יד, לבין העובדה שהילד צריך לקחת אחריות על החיים שלו ולמצוא פתרונות ודרכים להמשיך הלאה.
הוא מציג את הדוגמה הזו באופן מפורט: אם אדם שבר יד בגלל שנפל, אפשר להגיד שהמדרכה אשמה, אבל זה לא משנה את המציאות שבה הוא חי עכשיו. הוא צריך להתמודד עם העובדה שיש לו יד שבורה. באופן דומה, גם אם ההורים היו הסיבה הראשונית לפגיעה הנפשית, המציאות עכשיו היא שהאדם צריך להתמודד ולהתמודד לבד.
מה הקשר בין אחריות אישית לבין יחסים וזוגיות?
אליעד כהן מדגים את הנושא גם בתחום הזוגיות. למשל, אם בזוגיות אחד מבני הזוג מאשים את השני בכישלונות שלו, כמו "בגללך לא הצלחתי בלימודים", הדבר דומה להאשמה של ילד כלפי הוריו. הוא מדגיש שכל אדם יכול למצוא סיבה להאשים מישהו אחר בבעיות שלו, וזה קורה כי יותר נוח לאדם להפיל אחריות על אחרים מאשר להתמודד בעצמו עם הבעיות שלו. אדם מרגיש טוב יותר כשהוא מאשים אחרים, כי אז הוא לא מרגיש שהבעיה היא שלו.
מה הקשר בין רגשות אשמה להאשמת אחרים?
אליעד מתייחס גם לתחושת ההקלה שהאדם מרגיש כשהוא מאשים מישהו אחר. הוא מסביר שכאשר אדם מאשים אחרים, הוא בעצם מנסה להסיר מעצמו את האחריות האישית שלו. אם אדם ייקח אחריות מלאה על החיים שלו, גם כשקרה לו משהו רע (כגון פגיעה פיזית או נפשית מהורים או מזוגיות), הוא ימצא דרכים להתמודד ולשפר את מצבו. מצד שני, אם האדם מסיר מעצמו כל אחריות ומטיל אותה על אחרים, הוא נשאר חסר אונים.
מה המשמעות של לקיחת אחריות בחיים?
אליעד מסביר לעומק את ההבדל בין אשמה לבין אחריות. לדבריו, אדם יכול להיות אחראי למשהו בלי להיות אשם בו. למשל, הורה שגרם לילדו טראומה אכן אחראי להיווצרות הטראומה, אך הילד עצמו אחראי לפרשנות שלו ולדרך שבה הוא מגיב לכך. אדם חייב להבדיל בין מה שנגרם לו בעבר לבין הדרך בה הוא מגיב...
- האם ההורים אשמים בבעיות שלי?
- איך להתמודד עם טראומה מהילדות?
- למה רע לי בזוגיות?
- איך לקחת אחריות על החיים שלי?
- מי אשם בכישלונות שלי?
- איך להשתחרר מרגשות אשמה?
- מהי אחריות אישית אמיתית?
050-3331-331