אחריות אישית, מהי לקיחת אחריות שהיא הסרת אחריות? מהי הסרת אחריות בצורה של לקיחת אחריות? סוגים של לקיחת אחריות, איך לקחת אחריות? אחריות ניהולית, לקחת אחריות ולהתפטר, האחריות של ביבי, אחריות ניהולית, מי שקלקל יתקן? מי שהרס יתקן? מה ההבדל בין לקיחת אחריות לבין הסרת אחריות? המושגים לקיחת אחריות והסרת אחריות יכולים להיראות דומים, אבל למעשה יש ביניהם הבדל משמעותי. אליעד כהן מסביר כי לקיחת אחריות משמעותה להכיר בעובדה שאתה חלק מהסיבה לכך שמשהו קרה, או במילים פשוטות: להודות שאתה חלק מהגורמים שהביאו להתרחשות מסוימת. לעומת זאת, הסרת אחריות משמעותה להימנע מהכרה בכך שאתה הגורם או חלק מהגורמים לאותו אירוע, ולהפיל את האשמה על אחרים או על נסיבות חיצוניות. לדוגמה, אם אדם זרק גפרור והבית נדלק בעקבות זאת, לקיחת אחריות תהיה להודות: הבית נדלק כי זרקתי את הגפרור. הסרת אחריות לעומת זאת, תהיה אמירה בסגנון: זה לא אני, זה לא אשמתי, מישהו אחר אשם, אולי מי שהשאיר את הגפרורים בכלל אחראי. כלומר, האדם מנסה ... הבעיה. אליעד נותן את הדוגמה המוכרת של אדם הראשון וחווה מגן עדן: כאשר אלוהים שאל את אדם מדוע אכל מהתפוח, אדם לא לקח אחריות, אלא הפיל את האשמה על חווה, והיא בתורה הפילה את האשמה על הנחש. זאת דוגמה קלאסית להסרת אחריות והתחמקות מהכרה באשמה. אדם הראשון מאשים את חווה, והיא מאשימה את הנחש, וכך כל אחד נמנע מלקיחת אחריות אמיתית למעשיו. איך לקיחת אחריות יכולה להיות למעשה הסרת אחריות? אליעד מסביר נקודה מורכבת: לפעמים אנשים אומרים אני לוקח אחריות מלאה, אך בפועל האמירה הזאת היא הסרת אחריות במסווה של לקיחת אחריות. במצב כזה האדם כביכול מודה באשמה, אבל למעשה אינו משנה דבר וממשיך להיות באותו תפקיד שבו הוא נכשל, מה שמנציח את הבעיה. זה סוג של מניפולציה פסיכולוגית: האדם טוען שהוא אחראי, אך באותו רגע ממש הוא מסיר אחריות, משום שהוא מתעקש להישאר בעמדת כוח ולא לבצע שינוי אמיתי. אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: נניח שבן אדם תולה תמונה על הקיר, והיא נופלת. ... לקיר. אדם נורמלי יגיד: אני אחראי, לכן אחליף את המסמר. אבל יש אנשים שאומרים אני אחראי לכך שהתמונה נפלה, ולכן אני לוקח אחריות מלאה ומחליט שהמסמר הזה, שאינו מתאים, הוא זה שימשיך להחזיק את התמונה. כך, לכאורה הוא לקח אחריות, אך בפועל הוא ממשיך ליצור את הבעיה במקום לפתור אותה, וזו בדיוק המשמעות של לקיחת אחריות שהיא למעשה

... לגרום לעובד לא להסיר אחריות? בקשת עדכון לסטאטוס משימה מעובד, איך לדבר נכון עם עובד? איך לשאול עובד שאלה? איך לנהל עובדים? הסרת אחריות של עובד, אימון למנהלים, ניהול עובדים, הסרת אחריות של עובדים, לקיחת אחריות של עובדים, יעוץ למנהלים, אימון עסקי שאלה: מה לעשות אם כאשר אתה שואל את העובד שלך לקבל ממנו סטאטוס על ביצוע המשימה שלו, זה גורם לו לחשוב כאילו לקחת את האחריות אליך על ביצוע המשימה שלו וזה גורם לו להסיר מעצמו אחריות? לדוגמה: אתה שואל את העובד שלך, מה קורה עם התקלה שיש אצל לקוח X. ואז העובד מעדכן אותך. ואז לפעמים העובד שלך מפרש את זה ששאלת אותו ... שכזה, כדי לא לגרום לעובד שלך להסיר מעצמו אחריות? תשובה: אחרי שאת מברר עם העובד שלך את סטאטוס המשימה שלו, תמיד תבהיר ותחזיר את המשימה אליו. לדוגמה: אוקיי, אז איך אתה ממשיך לטפל ... משום שהמשימה עברה אליך, אלא שהמשימה עדיין באחריותו של אותו עובד. ...

לקיחת אחריות, הסרת אחריות, זה לא אתה זה אני, זה לא אני זה אתה, למה מישהו לא רוצה אותך? למה לא רוצים אותך? לגרום למישהו לרצות אותך, התמודדות עם ... שאין לך שום שליטה עליו. לעומת זאת, אם הרצון של האדם השני הוא סיבתי, אז יש לך אחריות מלאה על כך שהוא אינו רוצה אותך, כי יש משהו שאפשר היה לשנות או לתקן אצלך כדי לשנות את המצב. הוא מסביר כי אי אפשר פשוט לבחור ... שהרצון אקראי לחלוטין. במצב סיבתי, הרצון שלו קשור אליך ואל ההתנהגות שלך, ולכן האחריות עוברת אליך. האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים? אליעד כהן עובר לנושא רחב יותר של לקיחת אחריות והסרת אחריות. הוא מדגים סיטואציה שבה אדם מסביר לאחר משהו, והאחר אינו מבין. במקרה כזה, האדם יכול לבחור לקחת אחריות ולהגיד אני לא הסברתי טוב או להסיר אחריות ולהאשים את האדם השני שהוא אינו מבין מספיק. לפי אליעד, שתי האפשרויות הן הגיוניות ותקפות, ואין אמת מוחלטת שתכריע בין שתיהן. הוא מדגיש את הגמישות בבחירה האישית: אם אתה רוצה להרגיש שליטה מלאה ולקחת אחריות, אתה יכול לומר שכל הסיבה היא אתה. לעומת זאת, אם אתה מעדיף להרגיש פחות שליטה או פחות אחריות, אתה יכול להחליט שהבעיה אצל האדם השני. שתי האפשרויות נכונות, והבחירה היא לחלוטין בידיך. מה האמת - המציאות אקראית או סיבתית? ... לו להאמין. אליעד מדגיש שוב כי אין שום דבר מוחלט או אובייקטיבי בהחלטה האם לקחת אחריות או להסיר אחריות, אלא יש רק בחירה אישית שמושפעת מרצון האדם ומהתפיסה שלו. למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? האם המשפט זה לא אתה זה אני הוא ... - זה פשוט עניין מקרי לחלוטין. לעומת זאת, אם הרצון שלו סיבתי, זה אומר שזו אחריות שלך, כי אילו היית משתפר או מתאים את עצמך בצורה אחרת, הוא היה רוצה אותך. כאשר מישהו שואל האם אי אפשר פשוט להאשים את הרצון של ... שאפשר לעשות זאת רק אם מניחים שהרצון אקראי. אם הרצון הוא סיבתי, בהכרח זו גם האחריות שלך. האם כדאי לקחת אחריות או להסיר אחריות במערכות יחסים? אליעד מסביר נקודה נוספת בנוגע ללקיחת אחריות או הסרת אחריות. הוא מדגים מצב שבו מישהו מסביר לאחר והאחר אינו מבין. במקרה כזה, ניתן להאשים את עצמך שלא הסברת טוב, או להאשים את האחר ... ואין אחד שהוא מוחלט או עדיף על השני. אליעד מדגיש שבסופו של דבר, הבחירה אם לקחת אחריות או להסיר אחריות תלויה ברצון שלך ובאיך שאתה בוחר להתנהל מול המציאות. אם אתה רוצה להרגיש שאתה שולט במצב, תיקח אחריות ותגיד שאתה אחראי לכל. אם אתה רוצה להרגיש פחות אחראי או להסיר אחריות, תאמר שהאחר הוא האשם בכך שלא הבין אותך. מבחינת אליעד, שניהם נכונים, והבחירה בידיך. למה לא רוצים אותי? איך להתמודד עם פרידה? לקיחת אחריות או הסרת אחריות? האם הרצונות אקראיים או סיבתיים? איך לגרום למישהו לרצות אותך? זה לא אתה זה אני - מה האמת? יש משפט שאומר זה לא אתה זה אני ... לא מעניין אותי הסיפור הזה בכלל לא יודע, זה היה נושא אחד נושא שני היה לגבי לקיחת אחריות והסרת אחריות האם זה יהיה הגיוני שתי

... מקרה טיפולי, השמצת יתר, התקפה כהתגוננות, אימון למנהלים, יעוץ לשותפים, אימון עסקי, ביקורתיות יתר, הסרת אחריות, לקיחת אחריות למה אנשים מקטרים על אחרים בעבודה? אנשים רבים נוהגים לקטר ולהתלונן על אחרים במסגרת העבודה, בין אם מדובר בעובדים, ספקים, לקוחות או שותפים עסקיים. לפי אליעד כהן, כאשר אדם ... כיצד להתמודד עם הבעיה, הוא פונה לשותף העסקי שלו ומתלונן בפניו באופן מוגזם. כך, הוא מנסה להעביר את האחריות למישהו אחר, וגם להציג את העובד או הלקוח כאשם עיקרי. בדרך כלל, כשהאדם עושה זאת, הוא מראש מנסה להצדיק את חוסר יכולתו להתמודד לבד. כלומר, בתוך תוכו, הוא חושש שהשותף העסקי ... שלו להתמודד עם המצב. ולכן, כשהוא משמיץ, הוא מנסה להרגיש טוב יותר עם עצמו ולהסיר את תחושת האשמה או האחריות מהכתפיים שלו. כיצד מתמודדים נכון עם הנטייה להשמצות? אליעד מתאר תהליך שנעשה במסגרת האימון והייעוץ העסקי, בו האדם מתבקש תחילה להכיר במניעים שלו. תחילה יש לברר: את מי בדיוק ... או עם לקוח, עליו לומר ישירות שהוא אינו מסתדר עם אותו אדם במקום להוסיף השמצות מיותרות. הרעיון הוא לקחת אחריות אמיתית ולא להעביר את האשמה לאחרים, להכיר בכך שהבעיה היא גם של האדם עצמו ולא רק של הסביבה שלו. ההתמודדות הישירה והכנה עם המציאות, ללא ניסיון להסיר את האחריות, היא המפתח לשינוי אמיתי ולשיפור המצב. מדוע חשוב להפסיק להשמיץ ולהתחיל להתמודד? לבסוף, אליעד מדגיש כי השמצת יתר היא למעשה מניפולציה עצמית ואשליה של שליטה, שיכולה ליצור רק ... האמיתיות אלא רק דוחה את ההתמודדות איתן. הפתרון האמיתי הוא להפסיק להשתמש בתלונות מוגזמות כהגנה, לקחת אחריות ולהתמודד עם בעיות באופן ישיר וברור. רק כך האדם יכול להתקדם ולהשתפר באופן אמיתי ולא להמשיך להיתקע במעגל שלילי של השמצות ובריחה מאחריות. למה אנשים משמיצים עובדים? איך להתמודד עם תלונות בעבודה? מהי ביקורתיות יתר? איך לקחת אחריות בעסקים? מהו אימון עסקי למנהלים? כיצד להימנע מהתקפה כהתגוננות? איך להפסיק להתלונן ולהתחיל להתמודד? ...

... לאנשים, להעריץ אנשים, להעריך אנשים, מהי הערצה? מהי הערכה? הסרת אחריות, לקיחת אחריות, הערצה אובססיבית, הערצה עיוורת, הערצה עצמית, הערכה עצמית, מושא להערצה, להעריץ מישהו, להעריך מישהו, עצלנות, חלק 2 מה ההבדל בין הערצה להערכה, ומתי הן ... או מעריך תכונה מסוימת אצל אדם אחר, אך לא עושה שום פעולה כדי להשיג אותה, הרי שהוא בעצם עצלן. לכן, הוא מזהיר מהתנהגות של עצלנות, שמעודדת הערצה עיוורת או אובססיבית ללא לקיחת אחריות אישית להשגת היעדים או התכונות הנערצות. מהי המסקנה המרכזית לגבי הערכה והערצה? המסקנה המרכזית של אליעד כהן היא שכל הערצה או הערכה מבוססת על תחושת חסר, ... מה שחסר לו, ומה שנראה לו כהישג. ככל שמשהו יותר קשה להשגה או פחות מובן מאליו, כך האדם יעריך אותו יותר. לכן, כדי לצמצם הערצה אובססיבית או תלותית, אליעד ממליץ לאנשים לקחת אחריות, להפסיק להיות עצלנים ולנסות להשיג בעצמם את מה שהם מעריכים אצל אחרים. מהי הערצה עיוורת? כיצד להעלות הערכה עצמית? מדוע אנשים מעריצים מפורסמים? מהי לקיחת אחריות אישית? כיצד להפסיק הערצה אובססיבית? האם הערצה נובעת מתחושת חוסר? ...

... לאנשים, להעריץ אנשים, להעריך אנשים, מהי הערצה? מהי הערכה? הסרת אחריות, לקיחת אחריות , הערצה אובססיבית, הערצה עיוורת, הערצה עצמית, הערכה עצמית, מושא להערצה, להעריץ מישהו, להעריך מישהו, עצלנות, חלק 1 למה הערצה נובעת מעצלנות והסרת אחריות? אליעד כהן מסביר שהערצה היא למעשה תוצאה של עצלנות, והיא כרוכה בהסרת אחריות. כאשר אדם מעריץ מישהו אחר, הוא בעצם היה רוצה להיות כמו אותו אדם, אך אין לו את הכוח או הרצון להשקיע את המאמץ הנדרש כדי להפוך בעצמו לאותו אדם. לדוגמה, ... גם לשיר כך. אבל בגלל עצלות או תחושת חוסר מסוגלות, הוא בוחר להעריץ את אותו זמר במקום לפתח בעצמו את היכולת לשיר יפה. כשאדם מעריץ מישהו, הוא באופן עקיף מסיר אחריות מעצמו. הוא אומר אין לי כוח להיות כמוהו, אז אני רק אעריץ אותו ואדמיין שאם יאהבו אותו, אז אולי דרכו יאהבו גם אותי. למשל, גבר שרוצה שיעריכו אותו עשוי לקחת ... מתוך מחשבה שאם יעריכו אותה, אז בעקיפין יעריכו גם אותו דרכה. למה הערצה של אנשים או דברים חיצוניים היא בעייתית? אליעד מוסיף שהערצה היא סוג של בריחה מאחריות. לדוגמה, אנשים מעריצים את אלוהים כי הם מאמינים שהוא כל יכול, וכך הם פוטרים את עצמם מהצורך להתמודד עם המציאות ולשלוט בחייהם. הם אומרים אלוהים אחראי על הכל, הוא חכם והוא יכול הכול, ובכך הם מסירים מעצמם את האחריות. במקום לקחת אחריות ולהחליט בעצמם מה טוב ומה רע עבורם, הם מתמקדים בהערצה של כוח חיצוני. גם הערצת הכסף מוסברת באופן דומה. אדם שמעריץ כסף מתייחס אליו כאל כוח חיצוני חזק, שיש ... - עליו לפתח בעצמו חוכמה. אם הוא מעריץ מישהו על הכוח או הכישרון שלו - עליו למצוא את הדרך לפתח את התכונות האלו בעצמו, במקום להסתפק בהערצה מרחוק. הפתרון הוא לקחת אחריות מלאה על החיים ולהפסיק להעביר את הכוח לגורמים חיצוניים. אדם שמתחיל להעריך את עצמו באופן אמיתי, מפסיק את ההערצה העיוורת של אחרים ומתחיל להשקיע מאמצים ... באמת רוצה להיות. הוא מפסיק לראות במישהו אחר את האידיאל שלו ומתחיל להפוך בעצמו לאידיאל. לכן, המסר של אליעד הוא פשוט וישיר: אל תעריץ אחרים, כי זו עצלנות והסרת אחריות. במקום זאת, קח את עצמך בידיים, תפתח את עצמך ותהפוך להיות האדם שאתה מעריץ. ברגע שתעשה זאת, לא יהיה לך עוד צורך בהערצה של אחרים, כי תהיה מי שאתה רוצה ...

אחריות ניהולית, לקחת אחריות כמנהל, למה לא להאשים את העובדים שלך? איך לקחת אחריות על העובדים שלך? מה האחריות של המנהל? איך לנהל עובדים? להאשים את המנהל או להאשים את העובד, מי אחראי המנהל או העובד? הסרת אחריות ניהולית מדוע לא כדאי להאשים את העובדים שלך כמנהל? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם נמצא בתפקיד ניהולי ומנהל עובדים, עליו להימנע מלהאשים את עובדיו, לא בפני עצמו ולא בפני המנהל ... העובדים לא מצליחים בתפקידם, הרי שהמנהל אחראי על כך, בין אם הוא לא מצליח להדריך אותם בצורה נכונה, ובין אם הוא לא מצליח לנהל אותם ביעילות. למה האשמת עובדים היא בעצם הסרת אחריות ניהולית? כאשר מנהל מאשים את עובדיו, הוא למעשה מסיר מעל עצמו את האחריות לכישלון או לתוצאות לא רצויות. לדוגמה, אם הפרויקט נכשל והמנהל מסביר למנהל שמעליו שהסיבה לכך היא חוסר היעילות של העובדים, הוא למעשה אומר בצורה ברורה שהוא עצמו נכשל בתפקידו. ... כפי שהעובד לא יכול להאשים את הכלי שאיתו הוא עובד, כמו מברג שהתקלקל, מכיוון שהעובד אחראי להביא או לתקן את המברג, כך המנהל לא יכול להאשים את עובדיו - הם הכלים שלו, והאחריות להפעילם כראוי היא אך ורק שלו. לכן, חשוב להבין שכל פעם שמנהל מאשים את העובדים, הוא בעצם אומר זה לא אני, אלא הם, ובכך למעשה הוא מודה בחוסר יכולתו לנהל. במקום להאשים, המנהל צריך לקחת אחריות מלאה על התוצאות ועל אופן התפקוד של הצוות שלו. מהו הרעיון של אחריות ניהולית לפי אליעד כהן? הרעיון המרכזי של אחריות ניהולית הוא שהמנהל חייב להכיר באחריות המלאה שלו על התפקוד של העובדים. אם הדברים לא מסתדרים, הוא זה שצריך לבדוק איפה הטעות שלו, מה לא ברור לעובדים, מדוע הם לא מקשיבים לו, או איך הוא יכול לשפר את ההסבר או את ההדרכה. האחריות הניהולית לא נמצאת אצל העובדים, אלא תמיד אצל המנהל עצמו. אליעד מציין גם שאי אפשר באמת לדעת בצורה חד - משמעית מי אשם כאשר פרויקט לא מצליח: האם זה המנהל שלא יודע לנהל, ... אפילו שניהם לא מתואמים. לפעמים, ייתכן בכלל שאף אחד לא אשם, וזה סתם חוסר מזל או צירוף נסיבות. אך מאחר שמטרת המנהל היא שהעסק או הפרויקט יצליח, עליו תמיד לקחת את מלוא האחריות על עצמו. כיצד מנהל צריך להתייחס לעובדים שלו כדי להצליח בתפקיד? אליעד מסביר שהגישה הנכונה של המנהל כלפי עובדיו היא לראות בהם כלים שהוא אחראי עליהם. כפי שעובד משתמש בכלי ... את הדברים בצורה ברורה יותר. עליו לראות בעצמו אחראי תמיד על תפקוד העובדים, ולא לראות בהם גורמים עצמאיים שאפשר להאשים בכישלון. לסיכום הנושא, אליעד כהן מדגיש שנטילת אחריות היא המפתח להצלחה בניהול. האשמת העובדים היא תמיד צורה של התחמקות מאחריות אישית, ובסופו של דבר, מראה על כישלון ניהולי. ההמלצה שלו למנהלים היא תמיד לקחת אחריות, לבדוק איפה נמצאת הבעיה אצלם, ואיך הם יכולים לשפר את דרכי הניהול שלהם. מהי אחריות ניהולית? איך לקחת אחריות על העובדים שלך? למה לא להאשים את העובדים? מי אחראי, העובד או המנהל? כיצד לנהל עובדים בצורה נכונה? מה המשמעות של הסרת אחריות ניהולית? ...

אחריות אישית, לקחת אחריות, הסרת אחריות, לקיחת אחריות, אחריות חלקית, להיות אחראי, להסיר אחריות ובו יתבאר, העניין של האחריות האישית של האדם ושל לקיחת אחריות. וכאן לא יתבאר, האם באמת האדם אחראי ... (עניין הבחירה החופשית וחופש הבחירה). אלא יתבאר רק העניין של לקיחת האחריות של האדם על עצמו. ולקחת אחריות פירושו, שהאדם יוצר קשר, בין המצב של ... יש כמה גורמים שגרמו לדבר לקרות, הרי שיש כמה גורמים שעליהם לקחת אחריות, על מה שקרה. וכאשר קורה (בזמן הווה) ... או לא, הוא האחראי לכך, האם הדבר הזה יקרה בעתיד או לא. ולקיחת אחריות, פירושה, שהאדם מזדהה עם הרעיון, שאומר, שהוא הסיבה לכך שהדבר קרה קורה יקרה. והסרת אחריות פירושה, שהאדם מזדהה עם האפשרות, שלא הוא הסיבה לכך שהדבר קורה. ויש גם לקיחת אחריות חלקית, שפירושה, שהאדם אחראי רק באופן ... לכך שהדבר קורה. ומי שיתבונן יראה, כי יש צד מאוד חיובי, בלקיחת אחריות. דהיינו, מי שלוקח אחריות על מה שקורה לו, דהיינו, מי שמזדהה עם ... הרי שיש בכך דבר מאוד חיובי. והוא, שעל ידי זה שהאדם לוקח אחריות, על ידי זה הוא בעצם יכול לשנות את המציאות כרצונו, ולהתאים אותה לרצון האישי שלו. כי מי שלא לוקח אחריות, ומי שמסיר אחריות מעצמו, וחושב שמה שקורה לו בפרט ומה ... שלו, לנסות לגרום למציאות להיות כרצונו. כי אם הדבר הוא לא באחריותך, דהיינו, אינך אחראי לכך שהדבר קורה, ... בלי שליטה שלך, הרי שממילא אין טעם לנסות לשנות את המצב. ולקחת אחריות אישית, פירושו, שהאדם מזדהה עם המחשבה ... יש לאדם חוסר שביעות רצון מהמציאות מדבר כלשהו, אז האדם לוקח אחריות, ומשנה את המציאות להיות כרצונו. ואם האדם יסיר מעצמו אחריות על מה שקורה לו, אז ממילא המציאות ... כי הוא חושב, שהוא לא אחראי למה שקורה לו. ונמצא אם כן, כי לקחת אחריות, זה נראה הדבר הטוב ביותר. כי מי שייקח אחריות מלאה על מה שקורה לו, ממילא הוא יצליח ... להיות בדיוק כפי מה שהוא רוצה. אבל, זה בדיוק גם החיסרון של לקיחת האחריות. וזה בדיוק היתרון, של הסרת האחריות של האדם. והעניין הוא, כי מנקודת מבט ... האדם, אך ורק הוא אחראי לכל הטוב והרע של האדם בחיים. ומי שייקח אחריות מלאה על מה שקורה לו, ממילא הוא יראה ... ואיך? על ידי שליטה ברצון העצמי של האדם. דהיינו, מי שייקח אחריות על מה שקורה לו, הוא יבין תכף ומיד, ... והסיבה שאנשים לא עושים את זה, היא רק בגלל שהם מסירים מעצמם אחריות, וחושבים שהרצון שלהם הוא לא בשליטתם ... ואז ממילא הוא חווה שלמות תמידית. אבל, זאת בדיוק הסיבה, שלקיחת אחריות מלאה, יש בה גם חיסרון. ודווקא ב

הסרת אחריות ליד אנשים אחראיים, למה אני מסיר אחריות במצבים מסוימים? למה אני לא אחראי? למה אני לא מתנהג באחריות? למה אני מתנהג הפוך ממה שאני? למה אני מתנהג שונה ליד אנשים מסוימים? למה אני חלש ליד אנשים חזקים? הדחקה, אני מדחיק למה אני מסיר אחריות ליד אנשים יותר אחראיים ממני? אנשים רבים מוצאים את עצמם מתנהגים בחוסר אחריות דווקא כשהם נמצאים בנוכחות אנשים שנתפסים בעיניהם כאחראיים יותר מהם. למשל, אדם שמטבעו נוהג בזהירות ומקפיד על כל כללי הזהירות בדרכים, כאשר הוא נוסע ברכב עם אדם שנתפס בעיניו ... התופעה הזאת מצביעה על כך שבתוך האדם קיים רצון חבוי להיות חסר אחריות, גם אם בחיי היום - יום הוא מתנהג באחריות מוחלטת. כלומר, לא מדובר בכך שהאדם אינו מסוגל להיות אחראי, או שהוא אינו יודע כיצד לנהוג באחריות. ההיפך הוא הנכון: הוא יודע היטב כיצד להתנהל באחריות, ובדרך כלל אכן מתנהג כך. אלא שבתוך תוכו יש לו כמיהה, לפעמים אפילו מודחקת, להסיר מעליו את נטל האחריות. כמו אדם שנמצא בדיאטה קפדנית, ומונע מעצמו מאכלים מתוקים לאורך זמן, וברגע אחד שבו הוא מרשה לעצמו לאכול מתוק, הוא אוכל ללא שליטה, כאילו אין מחר. הוא מנצל את הרגע שבו נפרץ ... עד הסוף, משום שכל הזמן הוא מתאפק ומונע מעצמו. כך גם במקרה של אחריות: מי שכל הזמן מתנהג באחריות מתוך תחושה של כפייה או הכרח, ברגע הראשון שיש לו הזדמנות להשתחרר מן האחריות, הוא ינצל את ההזדמנות הזאת באופן קיצוני ומוגזם. מה המשמעות של הרצון להסיר אחריות? הרצון הפנימי הזה להסרת אחריות נובע מתחושות שליליות שהאדם חווה כלפי האחריות עצמה. כאשר אדם חש שהוא חייב להתנהג באחריות ולא עושה זאת מתוך בחירה אמיתית, הוא ירגיש מוגבל, לחוץ, מצומצם ואפילו מדוכא. לדוגמה, מישהו שמרגיש שכשהוא אחראי הוא לא יכול להיות ספונטני, זורם, או שהוא לא יכול לבטא את עצמו בחופשיות, ירגיש אחריות כמשהו מעיק, כמשהו שכובל אותו ומונע ממנו לחיות כפי שהוא באמת היה רוצה. התחושה הזו של הכרח להיות אחראי יוצרת בתוכו של האדם את הרצון הלא מודע לחוסר אחריות. בכל פעם שהוא ליד אדם שמבחינתו נתפס כבעל אחריות גדולה יותר, הוא מרגיש שיש לו הזדמנות להשתחרר מן העול הזה. לכן, באותו רגע, הוא יסיר מעצמו את האחריות ויתנהג בחוסר אחריות. כיצד אפשר לזהות ולשנות את התופעה? על מנת להתמודד עם התופעה ולשנות את הדפוס ההתנהגותי הזה, האדם חייב קודם כל לזהות ולחקור מדוע רע לו להיות אחראי. הוא חייב לשאול את עצמו שאלות ... צריך להיות אחראי? אילו תחושות שליליות אני מרגיש כשאני מתנהג באחריות? האם אחריות גורמת לי להרגיש מוגבל או כבול? האם כשאני אחראי אני מרגיש שזה לא מי שאני באמת? האם אני חש שאני מפסיד הנאה או חופש כשאני אחראי? המפתח לשינוי הוא להבין את נקודות הקושי הספציפיות, את המקומות שבהם האדם מרגיש שהאחריות נכפית עליו, ולהתחיל לשנות את התפיסה שלו לגבי אחריות באופן כללי. ככל שהאדם יוכל לראות את האחריות כבחירה מודעת, וככל שהוא יצליח להרגיש שהאחריות מאפשרת לו ולא רק מגבילה אותו, כך יפחת הרצון שלו להימלט ממנה. אם האדם ילמד ליהנות מלקיחת אחריות, אם הוא יראה בה משהו חיובי שמאפשר לו לחיות חיים טובים יותר, הוא לא ירגיש צורך להסיר מעל עצמו את האחריות ברגע הראשון שיוכל. גם כאשר יעמוד ליד אדם שהוא אחראי ממנו, הוא יישאר אחראי, משום שלא תהיה בתוכו כמיהה לא מודעת ל

לקחת אחריות, דיאטה, לשמור על המשקל, לרדת במשקל, ירידה במשקל, לא אוהב להתאמץ, שונא להתאמץ, ללכת לחדר כושר, לא מחפש עבודה, חיפוש עבודה, מסיר אחריות, לקיחת אחריות, הסרת אחריות למה אנשים לא לוקחים אחריות על חייהם? אחת הסוגיות המרכזיות שאליעד עוסק בהן בשיחה הזו היא שאלת לקיחת האחריות. בשיחה מוצגת דוגמה של אדם שטוען שהוא לא מספיק אחראי, ויש לו תחושה של אי - נוחות לגבי התפקוד שלו בחיים, במיוחד בתחום של חיפוש עבודה ושמירה על משקל הגוף. במהלך השיחה, מתברר כי אותו אדם מגדיר אחריות כתשומת לב לדברים. הוא מרגיש שהוא אינו אחראי ... אליעד מציג נקודת מבט שונה, ואומר שלמעשה האדם הזה דווקא אחראי מאוד, אבל הוא אחראי על דברים אחרים, למשל על השקט הנפשי שלו ועל הנוחות האישית שלו. כלומר, הוא לא באמת חסר אחריות באופן מוחלט, אלא רק ביחס לדברים מסוימים שהוא החליט (במודע או שלא במודע) שהם פחות חשובים לו. לדוגמה, האדם נמנע מלחפש עבודה לא כי הוא חסר אחריות באופן מוחלט, אלא כי הוא אחראי מאד לכך שלא ... שלא יכתיבו לו סדר יום, ושתהיה לו תחושת חופש. הוא שוקל במוחו את העלות והתועלת, ומחליט שהעלות של חיפוש עבודה גדולה מדי, ולכן הוא מעדיף להישאר ללא עבודה, מתוך מודעות ואחריות מוחלטת להחלטה הזו. אליעד מדגיש כי לא מדובר כאן באדם חסר אחריות, אלא באדם שלוקח אחריות מלאה על ההחלטה שלו לא לעבוד. האם אפשר לא להיות אחראי בכלל? אליעד טוען שזה בלתי אפשרי לא להיות אחראי בכלל, מכיוון שכל אדם, גם כשהוא לא עושה משהו מסוים, עושה זאת מתוך אחריות מלאה לדבר אחר שהוא כן עושה. למשל, אדם שלא יורד במשקל ולא הולך לחדר כושר, אחראי על ההנאה שלו מלאכול בלי הגבלה, ואחראי על כך שהוא לא צריך להתמודד עם הסבל של אימונים. הוא תמיד נמצא במצב של אחריות כלשהי, רק שזו אחריות המופנית למקומות שהוא אולי לא מחשיב כחשובים מספיק. כך נוצר מצב שהאדם חווה קונפליקט פנימי: הוא תופס עצמו כחסר אחריות ביחס למטרות חיצוניות (עבודה, דיאטה), אבל ... או שיהיה עליו להתמודד עם הסבל מהעלייה המחודשת במשקל. כך או כך, אין פתרון מושלם שמבטל את כל החסרונות. למה אנשים נמנעים ממאמץ? אליעד מסביר שאנשים נמנעים ממאמץ לא מתוך חוסר אחריות, אלא מתוך בחירה אחראית מאוד, המודעת ... והם חוזרים למצב הקודם. מה עושים עם הקונפליקט בין מטרות סותרות? המסר שאליעד מעביר הוא שבסופו של דבר, החיים הם תמיד איזון בין מטרות מנוגדות. אי אפשר להיות לגמרי ללא אחריות, בדיוק כפי שאי אפשר להגיע לשלמות מלאה. הדרך להתמודד עם הקונפליקט היא להבין שכל החלטה היא בחירה אחראית בפני עצמה, ולקבל את המחירים של הבחירות הללו באופן מודע. במקום לחשוב במונחים של חוסר אחריות, יש לראות כל פעולה כבחירה מודעת ואחראית, גם אם היא לא עולה בקנה אחד עם מטרות אחרות שיש לאדם בחייו. איך לוקחים אחריות? איך לרדת במשקל בלי להתאמץ? למה אני ...