... מקרית. לא תמיד הם יודעים כיצד להסביר לאחרים איך להצליח באותה הדרך. האם הצלחה היא תמיד סיבתית או שלפעמים מקרית? אליעד כהן מבהיר שקיימים שני סוגים של הצלחות: הצלחה סיבתית והצלחה אקראית. הצלחה אקראית היא כמו זכייה בלוטו: אדם מצליח בגלל נסיבות מקריות שלא בשליטתו. הצלחה סיבתית מתרחשת כאשר האדם מבין בדיוק מה הוא עשה כדי להצליח ויכול לשחזר ולהסביר זאת לאחרים. למשל, משה רבנו שהגיע לרמה רוחנית גבוהה מאוד, לא בהכרח יכול ללמד אחרים להגיע ...

... אין משמעות לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו לזכות הוא זהה בדיוק לפעם הראשונה, כי ההצלחה אינה קשורה למאמציו אלא להסתברות בלבד. אם ההצלחה סיבתית , כלומר, תלויה בפעולות ובסיבות ברורות, אז אם האדם לא שינה את הגורמים שגרמו לכישלון בעבר, הוא ייכשל בוודאות גם ... גורם סיבתי וגם אקראי. אם אין לך השפעה על רצון האל - אז זה חסר משמעות להמשיך לנסות. איך להעריך אם כדאי להמשיך לנסות? אליעד מסכם ומסביר כי כל אדם צריך: קודם כל להבחין בין הצלחה אקראית לבין הצלחה סיבתית. אם המצב סיבתי - לבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לכישלון עד כה, ואם הגורמים השתנו או לא. אם הגורמים השתנו - ...

... שבעלי יתאהב במישהי אחרת, רוצה לקבל ולא מוכן לתת, בלעדיות בזוגיות, רוצה שהיא תרצה רק אותי, לגרום לה לאהוב אותי, לגרום לו לאהוב אותי, הצלחה אקראית או הצלחה סיבתית, חייב להשתפר כל הזמן, איך אנשים מצליחים חושבים? מחויבות הדדית בזוגיות, איך למצוא מישהי שתאהב אותי? ...

... אליעד מציין שמי שמסתמך על מזל בלבד (אקראיות) - כמו במקרה של זכיית לוטו או גילוי נפט במקרה - סיכוייו להצליח בדרכים המוגדרות והספציפיות נמוכים בהרבה. הצלחה סיבתית היא דרך שבה אדם מבצע פעולות מסוימות שמובילות לתוצאה ברורה. כל פעולה קשורה ליעד מסוים, ואדם מסודר מגדיר ...

... אני יודע את המנגנון האנושי, אני יודע איך הדברים עובדים ואני יכול לשכנע לדוגמה, אבל אם אתה בעצם מראה לו שיש דברים שהוא לא יודע לשכנע זה בעצם הופך את מה שהוא יודע לשכנע להצלחה אקראית ולא להצלחה סיבתית. כי אם אתה באמת יודע לשכנע ואתה יודע את חוקי השכנוע אז למה אתה לא יודע לשכנע כל אחד בכל דבר תמיד, זה כמו שיש חוק פיזיקלי ...

... היכולת להבין מראש את ההשלכות של פעולות והחלטות, היא המיומנות המרכזית שמבדילה בין אנשים מצליחים לבין אלו שנכשלים. אליעד כהן מסביר שההבדל העיקרי בין הצלחה אקראית להצלחה סיבתית הוא היכולת לחזות מראש את התוצאות האפשריות של פעולות שנבחר לעשות. ההצלחה האמיתית אינה תלויה במזל, אלא בתכנון מדויק ובניתוח מציאותי של המצב. לדוגמה, ...

... נוצר במקרה - חלק 1 - איך נוצר העולם?! האם באופן אקראי? נקדים: כל המאמרים שעוסקים בנושא בריאת העולם במקרה, יוצאים מנקודת הנחה שניתן להוכיח כי העולם עצמו נברא. האקראיות מספקת אלטרנטיבה לכיצד הופיע נוצר נברא העולם. יחד עם זאת חשוב לזכור, כי קיימת גם האפשרות כי היקום קדמון ונצחי, וכי ... אלא כל אחד נברא על ידי מישהו אחר עד אין סוף. אפשרות נוספת: 3 - הסיבה הראשונה הרצון הראשון של אלוהים, נוצר במקרה באופן אקראי ללא סיבה. תגובה: ממילא אפשר לומר שהעולם עצמו נוצר במקרה ללא סיבה. ...

... ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל ... אליעד מדגיש כי למרות שנראה בבירור שיש קשר בין אירועים, הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר ... הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את הסיבה לאירוע מסוים, הוא נוטה לחשוב שהאירוע הוא אקראי. אך הוא מסביר שזו טעות, כי העובדה שהאדם אינו מבין למה ... שהמציאות צריכה להמשיך להיות דומה לעבר. אם הדברים היו משתנים באופן בלתי צפוי, האדם היה חווה זאת כאקראי. מכאן, מסביר אליעד, שכל התפיסה שלנו לגבי מה צפוי לקרות ... כפוטנציאל אינסופי, הרי שאין באמת הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת ... יותר על מהות הקיום והמציאות. האם יש קשר הכרחי בין סיבה לתוצאה? האם המציאות חייבת להיות המשכית? סיבתיות - מציאות או אשליה? מהי אקראיות ומהי דטרמיניזם? האם יש משהו שמבטיח את קיום המציאות? הפעם ... לאירוע אחר, יש לכל סיבה מסובב אם קורה משהו זה בגלל שרצית את הדבר, ואם לא קרה מה שרצית, זה היה אקראי. כמו לדוגמה, מדליקים אש ושורפים נייר, בעצם, ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סהכ תחושה, אני לא אומר שאין את התחושה הזו שזה ... הסיבוב שלו, נניח שהשמש לא זורחת קבוע כל יום, אלא פעם זורחת פעם לא, אז האדם היה רואה את הדבר כאקראי כי המציאות היא אפשרית, והאם יש משהו שמחייב את העולם שלנו ... ומאחר שהאדם מבין שמצד האמת התוצאה תמיד יכולה להיות פוטנציאל אינסופי, הוא יכול להבין שהתחושה של הסיבתיות, היא לא יותר מאשר תחושה ושיהיה לכולם המשך יום של הבנה ...

... חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה למחשבה עמוקה ויסודית על מושג הבחירה ... ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, אלא נאלץ לבצע את הפעולה. ... אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין , ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא בחר לפול ימינה או ... נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה מכריחה והאם היא קיימת? האפשרות השלישית ... להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל פעולה או רצון שלו: למה רציתי דווקא את זה ... כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת סיבה ראשונית וחזקה מאוד שמחייבת את הכל להתרחש בצורה מסוימת, הרי שגם ... אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות. מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק בבחירה חופשית אמיתית. מה צריך האדם לעשות כדי להבין את הבחירה באמת? אליעד ממליץ לאדם לחקור ... ולחקור האם ניתן למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא יבין שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר משמעות. סיכום מסקנת ההרצאה לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלת קיומה של הבחירה ... הוא מסביר שבחינה פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את התהליכים של סיבה ותוצאה, ולגלות בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים או מקריים? האם הכל נקבע מראש? מהי סיבה ראשונית? האם אדם באמת בוחר? הפעם אני רוצה לדבר ... נשאלת השאלה למה בחרת ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר שבחרת, ואז זה ללא סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא אז אם הכל אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה מסוימת, אבל, היא לא מכריחה אותך. ועל האדם לשאול את עצמו, מה הסיבה לכל פעולה שהוא עושה ... סיבה שמכריחה את הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי, וזה אין סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו על הכל, למה אני רוצה ככה ולא אחרת, האם אתה מוכרח לרצות את הרצון הזה לחקור את השאלה, האם יש לאדם ... להעמיק בכך. ועכשיו נגיד שאם יש סיבה שמחייבת לגמרי, היא שוות ערך לאקראי לגמרי. נאמר שהסיבה הכריחה את הדבר, אז מה הכריח את הדבר שהכריח. וגם אם הסיבה עצמה בסופו של דבר היא אקראית, וסיבה ראשונה של כל הסיבות אז זה אומר שיש העדר סיבה. ועל האדם לבדוק פנימה ולעומק, מהי בחירה אמיתית באמת. ...

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד ... נייר, נשאלת השאלה האם האש חייבת בהכרח לשרוף את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד ... למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא ...