הגדרת מטרות בחיים, להגדיר מטרות בחיים, מה אתה רוצה לעשות בחיים, קבלת החלטות, איך להחליט, קונפליקט רגשי, הצבת מטרות בחיים, למצוא משמעות בחיים
מדוע אנשים סובלים כאשר אינם יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים?
אליעד מסביר שאנשים חווים סבל כאשר הם אינם יודעים מה הם רוצים לעשות בחייהם, וזאת למרות שלכאורה, מי שאינו יודע מה הוא רוצה אמור להרגיש טוב עם כל דבר שהוא עושה. לכאורה, אם לאדם אין מטרות מוגדרות, הוא היה אמור להיות מסופק מכל פעולה ומכל מצב בחיים, כי אין לו סטנדרט שמולו הוא מודד את המציאות. אך בפועל, אנשים רבים מרגישים רע בדיוק מהסיבה הזו - מכך שהם לא מצליחים להגדיר מהי המטרה שלהם, או במילים אחרות, מה הם באמת רוצים.
אליעד נותן דוגמה פשוטה להבנת העניין: אם אדם לא מגדיר כלל מה הוא רוצה לאכול, הוא לא יוכל להתאכזב מהאוכל. אם האדם אומר "לא אכפת לי מה אני אוכל", אז מה שיקבל יהיה בסדר מבחינתו. אך אם האדם מגדיר מראש מה הוא רוצה לאכול, נוצר פוטנציאל לאכזבה, כי יתכן שלא יקבל בדיוק את מה שרצה.
מהו המצב שמעורר את הקונפליקט הרגשי הפנימי?
אליעד מתאר מצב מעורבב שבו האדם גם אינו מגדיר באופן מלא מה הוא רוצה, אך גם כן מגדיר חלקית. לדוגמה, האדם אומר "לא אכפת לי מה יקרה איתי, אבל בתנאי שאהיה בריא" או "לא אכפת לי מה אעשה, אבל בתנאי שארגיש משמעות". במצב זה, האדם למעשה כן הגדיר משהו - למשל להיות בריא, או להשיג משהו מסוים - ולכן הוא חשוף לתחושת אכזבה אם המצב לא יתאים להגדרה חלקית זו.
כלומר, המצב המעורבב גורם לכך שהאדם נמצא במתח בין חופש מלא (שבו לא אכפת לו כלל) לבין הגדרה חלקית, מה שיוצר תחושה של חוסר סיפוק או אי - נחת.
האם אפשר לחיות ללא שום מטרה מוגדרת וליהנות?
אליעד מסביר שאם אדם קם בבוקר ואומר לעצמו "לא אכפת לי מכלום, כל מה שיקרה איתי זה בסדר", אז באמת לא יכולה להיות לו שום בעיה. במצב כזה, האדם לא יוכל לסבול משום דבר, כי אין לו שום יעד או קריטריון שמולו הוא משווה את מצבו.
אבל, כאשר האדם אומר "לא אכפת לי", אבל במקביל מגדיר תנאי כלשהו כמו "לא אכפת לי, אבל אני רוצה למצוא מטרה בחיים", אז הוא כבר יוצר סתירה פנימית. הוא נמצא באמצע הדרך - מצד אחד לא באמת אכפת לו, ומצד שני כן אכפת לו ממשהו מסוים, כמו להגדיר מטרה ברורה. זה בדיוק המקום שמייצר קונפליקט רגשי וסבל.
כיצד להבין מה באמת גורם לך לסבול?
אליעד מחדד כי הדבר החשוב ביותר הוא להבין באמת מה גורם לסבל שלך. לדוגמה, אדם שאומר "אני לא יודע במה אני רוצה לעבוד", בפועל בדרך כלל יודע מה הוא לא רוצה לעשות, למשל לעבוד בעבודה מסוימת שאינה מוצאת חן בעיניו. זאת אומרת, האדם כן יודע מה הוא לא רוצה, אך הוא עדיין לא יודע מה הוא כן רוצה. זה מצב שיוצר סבל, מפני שהאדם לא נמצא במצב של "לא אכפת לי באמת", אלא הוא כן אכפת לו, אבל אינו יודע במה לבחור.
הסבל, לפי אליעד, נוצר רק כשיש לאדם מטרה כלשהי - אפילו מטרה כללית כמו "למצוא את הדבר הנכון עבורי" - והוא אינו מצליח להשיג אותה. אם באמת לא היה אכפת לו בשום נושא באופן מוחלט, לא היה לו שום בסיס לתחושת סבל.
האם אפשר לשלב בין שני המצבים - הצבת מטרות והתעלמות מהן?
אליעד מסביר שאפשר לנסות לשלב בין שני המצבים - של להציב מטרות ברורות ושל "לא אכפת לי" - אבל צריך להיות מודעים לכל התוצאות של הבחירה. הוא נותן דוגמה של אדם שמישהו מנסה לסחוט ממנו דמי חסות. אם פעם אחת הוא מתנגד ופעם אחרת הוא משלם, הסחיטה תמשיך לנצח. האדם חייב להיות מודע למה שקורה - להבין שכשהוא מחזק מחשבה מסוימת, הוא נותן לה כוח. לדוגמה, אם עולה מחשבה של "מה אני עושה עם החיים שלי?" והאדם מתייחס אליה ברצינות - הוא נותן לה כוח לייצר סבל. אבל אם האדם מתייחס אליה כמו לזבוב שעובר, הוא פשוט מתעלם ממנה והיא נחלשת.
אם האדם פועל מתוך מודעות מלאה ליתרונות ולחסרונות של כל בחירה, הוא יכול לנוע בחופשיות בין מצב של הצבת מטרות לבין התעלמות מהן. אך חשוב מאוד להיות אמיתי עם עצמך ולא לשקר לעצמך בנוגע להשלכות של כל בחירה.
מדוע...
אליעד מסביר שאנשים חווים סבל כאשר הם אינם יודעים מה הם רוצים לעשות בחייהם, וזאת למרות שלכאורה, מי שאינו יודע מה הוא רוצה אמור להרגיש טוב עם כל דבר שהוא עושה. לכאורה, אם לאדם אין מטרות מוגדרות, הוא היה אמור להיות מסופק מכל פעולה ומכל מצב בחיים, כי אין לו סטנדרט שמולו הוא מודד את המציאות. אך בפועל, אנשים רבים מרגישים רע בדיוק מהסיבה הזו - מכך שהם לא מצליחים להגדיר מהי המטרה שלהם, או במילים אחרות, מה הם באמת רוצים.
אליעד נותן דוגמה פשוטה להבנת העניין: אם אדם לא מגדיר כלל מה הוא רוצה לאכול, הוא לא יוכל להתאכזב מהאוכל. אם האדם אומר "לא אכפת לי מה אני אוכל", אז מה שיקבל יהיה בסדר מבחינתו. אך אם האדם מגדיר מראש מה הוא רוצה לאכול, נוצר פוטנציאל לאכזבה, כי יתכן שלא יקבל בדיוק את מה שרצה.
מהו המצב שמעורר את הקונפליקט הרגשי הפנימי?
אליעד מתאר מצב מעורבב שבו האדם גם אינו מגדיר באופן מלא מה הוא רוצה, אך גם כן מגדיר חלקית. לדוגמה, האדם אומר "לא אכפת לי מה יקרה איתי, אבל בתנאי שאהיה בריא" או "לא אכפת לי מה אעשה, אבל בתנאי שארגיש משמעות". במצב זה, האדם למעשה כן הגדיר משהו - למשל להיות בריא, או להשיג משהו מסוים - ולכן הוא חשוף לתחושת אכזבה אם המצב לא יתאים להגדרה חלקית זו.
כלומר, המצב המעורבב גורם לכך שהאדם נמצא במתח בין חופש מלא (שבו לא אכפת לו כלל) לבין הגדרה חלקית, מה שיוצר תחושה של חוסר סיפוק או אי - נחת.
האם אפשר לחיות ללא שום מטרה מוגדרת וליהנות?
אליעד מסביר שאם אדם קם בבוקר ואומר לעצמו "לא אכפת לי מכלום, כל מה שיקרה איתי זה בסדר", אז באמת לא יכולה להיות לו שום בעיה. במצב כזה, האדם לא יוכל לסבול משום דבר, כי אין לו שום יעד או קריטריון שמולו הוא משווה את מצבו.
אבל, כאשר האדם אומר "לא אכפת לי", אבל במקביל מגדיר תנאי כלשהו כמו "לא אכפת לי, אבל אני רוצה למצוא מטרה בחיים", אז הוא כבר יוצר סתירה פנימית. הוא נמצא באמצע הדרך - מצד אחד לא באמת אכפת לו, ומצד שני כן אכפת לו ממשהו מסוים, כמו להגדיר מטרה ברורה. זה בדיוק המקום שמייצר קונפליקט רגשי וסבל.
כיצד להבין מה באמת גורם לך לסבול?
אליעד מחדד כי הדבר החשוב ביותר הוא להבין באמת מה גורם לסבל שלך. לדוגמה, אדם שאומר "אני לא יודע במה אני רוצה לעבוד", בפועל בדרך כלל יודע מה הוא לא רוצה לעשות, למשל לעבוד בעבודה מסוימת שאינה מוצאת חן בעיניו. זאת אומרת, האדם כן יודע מה הוא לא רוצה, אך הוא עדיין לא יודע מה הוא כן רוצה. זה מצב שיוצר סבל, מפני שהאדם לא נמצא במצב של "לא אכפת לי באמת", אלא הוא כן אכפת לו, אבל אינו יודע במה לבחור.
הסבל, לפי אליעד, נוצר רק כשיש לאדם מטרה כלשהי - אפילו מטרה כללית כמו "למצוא את הדבר הנכון עבורי" - והוא אינו מצליח להשיג אותה. אם באמת לא היה אכפת לו בשום נושא באופן מוחלט, לא היה לו שום בסיס לתחושת סבל.
האם אפשר לשלב בין שני המצבים - הצבת מטרות והתעלמות מהן?
אליעד מסביר שאפשר לנסות לשלב בין שני המצבים - של להציב מטרות ברורות ושל "לא אכפת לי" - אבל צריך להיות מודעים לכל התוצאות של הבחירה. הוא נותן דוגמה של אדם שמישהו מנסה לסחוט ממנו דמי חסות. אם פעם אחת הוא מתנגד ופעם אחרת הוא משלם, הסחיטה תמשיך לנצח. האדם חייב להיות מודע למה שקורה - להבין שכשהוא מחזק מחשבה מסוימת, הוא נותן לה כוח. לדוגמה, אם עולה מחשבה של "מה אני עושה עם החיים שלי?" והאדם מתייחס אליה ברצינות - הוא נותן לה כוח לייצר סבל. אבל אם האדם מתייחס אליה כמו לזבוב שעובר, הוא פשוט מתעלם ממנה והיא נחלשת.
אם האדם פועל מתוך מודעות מלאה ליתרונות ולחסרונות של כל בחירה, הוא יכול לנוע בחופשיות בין מצב של הצבת מטרות לבין התעלמות מהן. אך חשוב מאוד להיות אמיתי עם עצמך ולא לשקר לעצמך בנוגע להשלכות של כל בחירה.
מדוע...
- איך להחליט מה לעשות בחיים?
- מה גורם לקונפליקט רגשי?
- איך להציב מטרות בחיים?
- האם אפשר לחיות בלי מטרות בכלל?
- מה זה להיות אמיתי עם עצמך?
- מדוע אנשים סובלים מחוסר החלטיות?
אנחנו קוראים בספר "הצלחה אהבה וחיים טובים" בעמוד 148 אז תקרא.
ש: אז מהפסקה השנייה "כמו אדם שמרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים ולכאורה אם הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים הרי שהוא היה אמור להרגיש טוב מכל מה שהוא עושה בחיים אז למה הוא מרגיש רע מכך שהוא לא יודע להגדיר את מה שהוא רוצה".
אליעד: כן אז מה כתוב פה אז קודם כל מה שכתוב, אתם איתי אוקי אז קודם כל הפרק הזה נקרא "חופש אישי, הצבת גבולות הגדרת מטרות תגדיר אך אל תוגדר" מה זאת אומרת מה שכתוב שמה שכשבן אדם מגדיר הגדרה אז בעצם הוא יוצר לעצמו מרווח של טוב ורע, זאת אומרת אם אתה לא מגדיר מה אתה רוצה אז לא יכול להיות לך רע אבל אם אמרת "אני רוצה את זה" עכשיו בעצם הגדרת הגבלת את הטוב שלך יכול להיום לך טוב רק אם. אז פה יש שאלה אז רגע אז מה כתוב בפסקה אחת לפני כן אז כתוב ככה "תסתכל", בא נראה מה כתוב פסקה אחת לפני כן תקרא פסקה אחת לפני בעמוד 147 אז כתוב "ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה כלשהי" תקרא.
ש: "מעבד את הזהות העצמית שלו והוא יהיה ממש כמו כלום וכמו אוויר שהוא אומנם לא במאבק עם אף אחד".
אליעד: אבל, אוקי אני אקרא "וכאשר אין לאדם שום זהות עצמית זה לא בהכרח רע עבורו כי מי שאין לו שום רצון מוגדר הוא לא יכול להרגיש רע מכך שאין לו שום רצון מוגדר אבל מי שכן יש לו רצון מוגדר כלשהו הוא דווקא כן יכול להרגיש רע מכך שאין לו מספיק רצונות מוגדרים" אז מה כתוב פה, אז כתוב פה כזה דבר "מי שכן יש לו רצון מוגדר" ואנחנו קוראים את זה מהאמצע אז צריך להבין את ההקשר "מי שכן יש לו רצון מוגדר כלשהו הוא דווקא יכול להרגיש רע מזה שאין לו מספיק רצונות מוגדרים".
מה זאת אומרת אז בעיקרון זה עובד ככה כדי שיהיה לבן אדם רע הוא צריך להגדיר מה הוא רוצה אם אתה אומר "לא אכפת לי מה אני אוכל" אז לא יכול להיות שיהיה לך רע ממה שאתה אוכל אבל אם אתה רוצה שתהיה אפשרות שתתאכזב מהארוחה אתה פשוט צריך להגדיר מה אתה רוצה לאכול לפני שאתה אוכל ואז יש אופציה שתתאכזב יש אופציה שתהנה ויש גם אופציה שתתאכזב. עכשיו אז זאת אומרת שההיגיון אומר שאם אתה לא מגדיר בכלל מה אתה רוצה לאכול אתה לא יכול להתאכזב אבל אם אתה מגדיר מה אתה רוצה לאכול אתה יכול להתאכזב.
אבל מה כתוב פה, פה כתוב שיש מצב מעורבב שאתה גם לא מגדיר מה אתה רוצה לאכול אבל אתה גם מגדיר חלקית שאתה רוצה לאכול כאילו יש לך חצי רצון מוגדר וחצי רצון לא מוגדר ואז מי שאין לו שום רצון מוגדר, מי שקם בבוקר ואומר "אני לא מגדיר שום דבר מה שקורה איתי לא מתלונן הכל שווה בעיני" אז לא יכול להיות לו רע אבל מי שאומר "לא אכפת לי מה יקרה איתי אבל בתנאי שאני אהיה בריא" או "לא אכפת לי מה יקרה איתי אבל בתנאי שמשהו" אז זאת אומרת הוא גם לא מגדיר אבל הוא גם כן מגדיר ואז כן יכול להיות לו רע למה "כמו אדם שמרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים" יש אנשים שאומרים "לא יודע מה אני רוצה לעשות בחיים".
"ולכאורה אם הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים אז הוא היה אמור להרגיש טוב בכל מה שהוא עושה בחיים" אם אתה לא יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים אז כל מה שאתה עושה בחיים אמור לגרום לך להרגיש טוב אז למה רע לבן אדם מזה שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים אז למה רע לו מכך שהוא לא יודע להגדיר את מה שהוא רוצה וההסבר הוא "שהאדם מרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה להחליט רק משום שהוא כן יודע שהוא כן רוצה לקבל החלטה ורק משום שהוא כן יודע שהוא לא רוצה להמשיך לעשות את מה שהוא עושה כרגע".
מה זאת אומרת זאת אומרת אם האדם באמת בלב שלם לא היה לו שום רצון אז הוא קם בבוקר ואומר "אני לא יודע מה אני רוצה אז כל מה שאני עושה זה טוב לי" אבל אם הוא אומר "אני לא יודע מה אני רוצה לעשות אבל אני יודע שאני רוצה למצוא משהו שאני ארצה לעשות אותו" אז הוא בקונפליקט כי הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות אבל הוא יודע שהוא כן רוצה לעשות ואז החלק שהוא לא יודע שנקרא החלק של האחדות דופק לו את החלק של הנפרדות, זה הסיפור הבנו את זה ולכן עכשיו זה עובד ככה בכל התחומים זאת אומרת או שאתה משחרר לגמרי שאתה אומר "לא אכפת לי בשום נושא בשום עניין" ואז אין שום בעיה או שאתה צריך להתחיל להשיג את המטרות שלך כי אם לא אם אתה תהיה על האמצע אם אתה משחרר אבל לא עד הסוף אז אתה בעיה.
ש: כשאתה אומר עד הסוף זה ממש את האמונה הזאת לבטל אותה לגמרי.
אליעד: עד הסוף זה עד הסוף.
ש: אז איך זה בצורה יזומה עצם זה שאתה רוצה לשחרר עד הסוף.
אליעד: קודם כל תבין נגיד שאין צורה יזומה לפחות תבין את הסיפור, לא כי אנשים מתפלאים הוא אומר "אין לי שום מטרה בחיים אבל רע לי" עכשיו זה לא יכול להיות אם אין לך שום מטרה בחיים איך רע לך הכוונה היא "אין לי שום מטרה בחיים" הכוונה "אין שום מטרה בחיים שאני רוצה אותה" אבל יש לו הרבה מטרות שהוא לא מוכן שיהיו נגיד הוא לא רוצה להיות חולה הוא לא רוצה להיות עני, הוא לא רוצה להיות זה אז או שאתה משחרר לגמרי או שאתה סובל.
ש: אז אליעד אם אני יושב בחודשים האחרונים ניסיתי להיות בלי תוכנית ובאמת כל פעם זה בא אלי כאילו לעשות תוכנית להשיג מטרות ואתה אומר או שאתה משחרר לגמרי או שאתה משיג את המטרות שלך.
אליעד: או שאתה סובל זאת גם אופציה.
ש: כן אז לשחרר לגמרי זאת נראית כמו דרך הרבה יותר ארוכה.
אליעד: תקשיב בא נניח שאין דרך בכלל, אתה שומע נניח שאין דרך בכלל אז זה לא משנה שיש דרך או אין דרך זה משנה שתבין את המצב ברגע שאתה סובל תבין למה אתה סובל יכול להיות שאין דרך ויכול להיות שאין פתרון לפחות תבין שמהצד שאתה לא יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים אז זה לא משנה מה אתה עושה בחיים אבל אם רע לך מזה שאתה לא יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים סימן שאתה לא באמת אין לך שום העדפה.
נגיד בן אדם אומר "אני לא יודע במה אני רוצה לעבוד" אבל הוא יודע שהוא רוצה לעבוד והוא לא יודע במה אז הוא אומר "אתה מוכן לעבוד בזבל" הוא אומר "לא", "רגע אבל אמרת שאתה לא יודע במה אתה רוצה לעבוד אז מה אכפת לך לעבוד שם", "לא אבל אני יודע שאת זה אני לא רוצה" אז זאת אומרת שאת זה הוא יודע שהוא לא רוצה והוא יודע שאת זה הוא לא רוצה, והוא לא יודע מה הוא כן רוצה הוא לא בן אדם שהוא באמת לא אכפת לו בגלל שהוא גם אכפת לו וגם לא אכפת לו.
ש: אפשר ללכת בשני הכיוונים במקביל?
אליעד: כן תבחר מה שאתה רוצה ותלך.
ש: לא, במקביל?
אליעד: כן במקביל לצד אחד ללכת אתה יכול עכשיו רק נשאר לך לשניהם במקביל אז אני באמת עונה אני אומר קודם כל תלך לצד אחד אחר כך נראה אם אתה יכול לשניהם במקביל, מה מסובך אל תסתבך המטרה של הטקסט הזה זה להסביר לך תהליך יש תהליך שהבן אדם לדוגמה לא מקבל החלטה, עכשיו לכאורה "ולא לקבל החלטה זה יכול לגרום לאדם נזק רק אם יש לו מטרה כלשהי להשיג כשאז האדם נלחץ ומרגיש תלוש כשהוא לא יודע מה הוא רוצה וזה רק משום שזה מתנגש לו עם מה שהוא כן רוצה להשיג אבל מי שלא רוצה שום דבר בכלל הוא לא אכפת לו כלל מכך שהוא לא יודע מה שהוא רוצה" זה מסביר לך את החוקים של המשחק מסביר לך.
ש: הבנתי את זה השאלה שלי הייתה אם אתה יכול בדרך להשיג נגיד את המטרות שלך וכן לדעת מה אתה רוצה ולחשוב על זה.
אליעד: אתה צריך בכל רגע נתון להיות אמיתי עם עצמך, מה זאת אומרת להיות אמיתי עם עצמך לדעת באיזה מגרש אתה משחק האם אתה משחק במגרש של "לא אכפת לי" ואז אתה לא מתלונן על שום דבר או שאתה משחק במגרש של "אכפת לי" ואז אתה לא מתלונן על העלויות של זה. יש יתרונות וחסרונות לכל דבר להגיד "אני יודע מה אני רוצה מעצמי" יש לזה יתרונות כי עכשיו אתה יכול לבנות דברים ליצור דברים ויש לזה גם חסרונות כי עכשיו אתה גם יכול להתאכזב ולהגיד "לא אכפת לי מה אני עושה" יש לזה יתרונות כי אתה לא יכול להתאכזב אבל יש לזה גם חסרונות.
ש: כן אבל אני לא מצליח לשחק במשחק הזה של "הלא אכפת לי".
אליעד: אתה לא צריך לשחק במשחק הזה אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך אתה צריך להבין שברגע שאתה קם בבוקר, אוקי קם בבוקר עכשיו פתאום באה לך מחשבה "תגיד לי מה אתה הולך לעשות עם עצמך בחיים", נכון פתאום באה לך מחשבה כזאת עכשיו אתה צריך לדעת שיש לך שתי אלטרנטיבות אחת להזדהות איתה ואחת לא, עכשיו אחד להגיד "בוא נהיה חבר של המחשבה הזאת" ואופציה נוספת "לא אכפת לי מה המחשבה הזאת אומרת" זאת אומרת אתה צריך לדעת מה המשמעות של ההזדהות עם המחשבה זה הכל.
כשהמחשבה קופצת לך בפעם הראשונה עוד אין לה כוח וכשאתה מתחיל לחשוב על המחשבה הזאת אז יש לה כוח, אני אתן לך דוגמה נגיד אתה קם בבוקר ואתה שומע רעש מלמטה שמישהו דופק בפטיש נתן דפיקה אתה מתעלם, נכון אתה מתעלם אבל אם אתה תתחיל עכשיו להקשיב לרעש זה פתאום יתחיל להישמע לך רעש מפריע. עכשיו מה אני בא לומר, אני בא לומר ברגע שהמחשבה באה ואומרת לך "מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך, כאילו בשביל מה אתה חי ככה אתה מבזבז את החיים שלך" כאילו באה אליך מחשבה עכשיו אתה יכול יש לך שתי אופציות אופציה אחת להתייחס לזה כאילו זה היה זמזום של זבוב סתם זבוב "מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך" אתה עושה ככה לזבוב אין נגמר הבעיה, עכשיו אתה יכול להגיד "לא, מה זאת אומרת זה לא זבוב זה פרפר בא נסתכל עליו בא נראה מה הוא בא נראה מה קורה איתו" עכשיו יש לך בחירה אבל כשאתה בוחר תבין מה משמעות הבחירה כשאתה בוחר להתייחס למחשבה הזאת כאל משהו שאתה רוצה להתבונן בא תבין מה המשמעות, תבין שהמשמעות היא שעכשיו אתה הולך להגדיר הגדרות ואז אתה יכול לפעמים גם להתאכזב. אתה מבין מה הבנת?
ש: הבנתי שאתה יכול או להתעלם מזה.
אליעד: איך להתעלם מזה כמו שאתה מתייחס ליתוש נגיד, נגיד שמעת צפצוף לא יודע מה משהו גרגיר חול שנפל שמעת את הרעש ככה תתייחס.
ש: לא לתת לזה חשיבות בעצם להגיד את ההיפוך של זה שלא צריך תוכניות.
אליעד: איזה היפוך עזוב אותי היפוך אתה מתעלם שכחת את ההיפוך אתה לא צריך אפילו את ההיפוך.
ש: אבל אז זה ממשיך לבוא אליך.
אליעד: אז אתה מעיף את היתוש עוד פעם ואם לא אתה נותן לו מכה ואם אתה אומר "לא זה לא יתוש יש פה דבר רציני".
ש: או שאתה מתייחס אליו ברצינות ואז אתה בעצם מתחיל לשחק במשחק הזה של להציב מטרות להשיג אותם ואז יש לך סיכונים.
אליעד: טוב הנושא הזה, כן היום אין לי מטרה לענות תשובות.
ש: זה מה שאני אומר שבחודשים האחרונים כל פעם אני מנסה להעיף את היתוש הזה.
אליעד: אתה באמת מנסה להעיף אותו איך אתה מעיף אותו באיזו אסטרטגיה?
ש: אני לא עושה כלום.
אליעד: לא אז אתה לא מעיף אותו מה זה היתוש, רגע מה זה היתוש המחשבה נכון עכשיו איך אתה אמור להעיף מחשבה.
ש: אני מה שאני עושה עכשיו זה את ההיפוך שלה.
אליעד: נכון יפה, עכשיו אתה צריך לקחת את המחשבה ולקחת את הספר לעשות לה ככה כי הספר אם אתה תקרא את זה לא רק את הספר הזה גם את הקודם ואתה תבין אותו זה יהיה המכה, כן זה הסיפור אני אתן לך דוגמה נגיד שבאה אליך מחשבה בבוקר "תגיד לי מה אתה הולך לעשות עם עצמך" מחשבה עכשיו אם אתה אומר "לא יודע מה אני הולך לעשות עם עצמי בוא נפתח עיתון דרושים" מה בעצם עשית חיזקת אותה, אם אתה אומר "עזוב את המחשבה הזאת בוא נפתח ספר שמסביר לי שזה לא משנה מה אני עושה בבוקר" החלשת אותה.
השאלה מה עשית איתה אסטרטגיה אם אתה אומר "בוא נפתח עכשיו נראה איפה אני הולך להשקיע" כן זה כמו מישהו שמנסה לסחוט אותך נגיד שיש לך חנות ומישהו מנסה לקחת ממך דמי חסות אז ביום ראשון הוא בא אתה אומר לו "מה פתאום זה, אם אתה תבוא אני אחסל" אוקי הוא בורח עכשיו הוא אחר כך מנסה עוד יומיים עוד פעם ואתה אומר לו "כן בוא תיכנס בוא אני אשלם לך אתה צודק" ואז אתה אומר "רגע הוא סוחט אותי" אז פעם הבאה שהוא בא אתה עוד פעם מגרש אותו הוא אומר "רגע אבל הוא קודם נתן לי מה פתאום" ועכשיו הוא עוד פעם בא לבקש ואתה עוד פעם נותן לו, אתה מבין את המשחק אז אתה כאילו אתה לא החלטי.
ש: אז מה זה או זה או זה, זה או ללכת לשם או לפה.
אליעד: לא אתה יכול ללכת לשני הכיוונים, אתה יכול ביום ראשון להגיד לו בוא וביום שני בבוקר להגיד לו לך אבל שתבין שכשאתה אומר לו בא תבין מה היתרונות והחסרונות, כשאתה פותח את העיתון של הדרושים או שאתה פותח בטלוויזיה איפה להשקיע לא יודע משהו תבין מה החסרונות של הדבר אם אתה תשלה את עצמך שיש רק יתרונות אתה תשבר מהר מאוד תבין מה החסרונות אם תבין מה החסרונות ותמשיך לעשות את זה אז זה יחזיק לך מעמד ואם אתה תגיד "לא אין בזה חסרונות אז אני אהיה מאושר" אז אתה מהר מאוד תגלה שאתה לא תהיה מאושר אתה תעזוב את זה או הפוך אם אתה אומר "לא בא לי יותר להתעסק בזה" תבין גם מה החסרונות של להמשיך לא לעשות...
ש: אז מהפסקה השנייה "כמו אדם שמרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים ולכאורה אם הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים הרי שהוא היה אמור להרגיש טוב מכל מה שהוא עושה בחיים אז למה הוא מרגיש רע מכך שהוא לא יודע להגדיר את מה שהוא רוצה".
אליעד: כן אז מה כתוב פה אז קודם כל מה שכתוב, אתם איתי אוקי אז קודם כל הפרק הזה נקרא "חופש אישי, הצבת גבולות הגדרת מטרות תגדיר אך אל תוגדר" מה זאת אומרת מה שכתוב שמה שכשבן אדם מגדיר הגדרה אז בעצם הוא יוצר לעצמו מרווח של טוב ורע, זאת אומרת אם אתה לא מגדיר מה אתה רוצה אז לא יכול להיות לך רע אבל אם אמרת "אני רוצה את זה" עכשיו בעצם הגדרת הגבלת את הטוב שלך יכול להיום לך טוב רק אם. אז פה יש שאלה אז רגע אז מה כתוב בפסקה אחת לפני כן אז כתוב ככה "תסתכל", בא נראה מה כתוב פסקה אחת לפני כן תקרא פסקה אחת לפני בעמוד 147 אז כתוב "ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה כלשהי" תקרא.
ש: "מעבד את הזהות העצמית שלו והוא יהיה ממש כמו כלום וכמו אוויר שהוא אומנם לא במאבק עם אף אחד".
אליעד: אבל, אוקי אני אקרא "וכאשר אין לאדם שום זהות עצמית זה לא בהכרח רע עבורו כי מי שאין לו שום רצון מוגדר הוא לא יכול להרגיש רע מכך שאין לו שום רצון מוגדר אבל מי שכן יש לו רצון מוגדר כלשהו הוא דווקא כן יכול להרגיש רע מכך שאין לו מספיק רצונות מוגדרים" אז מה כתוב פה, אז כתוב פה כזה דבר "מי שכן יש לו רצון מוגדר" ואנחנו קוראים את זה מהאמצע אז צריך להבין את ההקשר "מי שכן יש לו רצון מוגדר כלשהו הוא דווקא יכול להרגיש רע מזה שאין לו מספיק רצונות מוגדרים".
מה זאת אומרת אז בעיקרון זה עובד ככה כדי שיהיה לבן אדם רע הוא צריך להגדיר מה הוא רוצה אם אתה אומר "לא אכפת לי מה אני אוכל" אז לא יכול להיות שיהיה לך רע ממה שאתה אוכל אבל אם אתה רוצה שתהיה אפשרות שתתאכזב מהארוחה אתה פשוט צריך להגדיר מה אתה רוצה לאכול לפני שאתה אוכל ואז יש אופציה שתתאכזב יש אופציה שתהנה ויש גם אופציה שתתאכזב. עכשיו אז זאת אומרת שההיגיון אומר שאם אתה לא מגדיר בכלל מה אתה רוצה לאכול אתה לא יכול להתאכזב אבל אם אתה מגדיר מה אתה רוצה לאכול אתה יכול להתאכזב.
אבל מה כתוב פה, פה כתוב שיש מצב מעורבב שאתה גם לא מגדיר מה אתה רוצה לאכול אבל אתה גם מגדיר חלקית שאתה רוצה לאכול כאילו יש לך חצי רצון מוגדר וחצי רצון לא מוגדר ואז מי שאין לו שום רצון מוגדר, מי שקם בבוקר ואומר "אני לא מגדיר שום דבר מה שקורה איתי לא מתלונן הכל שווה בעיני" אז לא יכול להיות לו רע אבל מי שאומר "לא אכפת לי מה יקרה איתי אבל בתנאי שאני אהיה בריא" או "לא אכפת לי מה יקרה איתי אבל בתנאי שמשהו" אז זאת אומרת הוא גם לא מגדיר אבל הוא גם כן מגדיר ואז כן יכול להיות לו רע למה "כמו אדם שמרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים" יש אנשים שאומרים "לא יודע מה אני רוצה לעשות בחיים".
"ולכאורה אם הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים אז הוא היה אמור להרגיש טוב בכל מה שהוא עושה בחיים" אם אתה לא יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים אז כל מה שאתה עושה בחיים אמור לגרום לך להרגיש טוב אז למה רע לבן אדם מזה שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים אז למה רע לו מכך שהוא לא יודע להגדיר את מה שהוא רוצה וההסבר הוא "שהאדם מרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה להחליט רק משום שהוא כן יודע שהוא כן רוצה לקבל החלטה ורק משום שהוא כן יודע שהוא לא רוצה להמשיך לעשות את מה שהוא עושה כרגע".
מה זאת אומרת זאת אומרת אם האדם באמת בלב שלם לא היה לו שום רצון אז הוא קם בבוקר ואומר "אני לא יודע מה אני רוצה אז כל מה שאני עושה זה טוב לי" אבל אם הוא אומר "אני לא יודע מה אני רוצה לעשות אבל אני יודע שאני רוצה למצוא משהו שאני ארצה לעשות אותו" אז הוא בקונפליקט כי הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות אבל הוא יודע שהוא כן רוצה לעשות ואז החלק שהוא לא יודע שנקרא החלק של האחדות דופק לו את החלק של הנפרדות, זה הסיפור הבנו את זה ולכן עכשיו זה עובד ככה בכל התחומים זאת אומרת או שאתה משחרר לגמרי שאתה אומר "לא אכפת לי בשום נושא בשום עניין" ואז אין שום בעיה או שאתה צריך להתחיל להשיג את המטרות שלך כי אם לא אם אתה תהיה על האמצע אם אתה משחרר אבל לא עד הסוף אז אתה בעיה.
ש: כשאתה אומר עד הסוף זה ממש את האמונה הזאת לבטל אותה לגמרי.
אליעד: עד הסוף זה עד הסוף.
ש: אז איך זה בצורה יזומה עצם זה שאתה רוצה לשחרר עד הסוף.
אליעד: קודם כל תבין נגיד שאין צורה יזומה לפחות תבין את הסיפור, לא כי אנשים מתפלאים הוא אומר "אין לי שום מטרה בחיים אבל רע לי" עכשיו זה לא יכול להיות אם אין לך שום מטרה בחיים איך רע לך הכוונה היא "אין לי שום מטרה בחיים" הכוונה "אין שום מטרה בחיים שאני רוצה אותה" אבל יש לו הרבה מטרות שהוא לא מוכן שיהיו נגיד הוא לא רוצה להיות חולה הוא לא רוצה להיות עני, הוא לא רוצה להיות זה אז או שאתה משחרר לגמרי או שאתה סובל.
ש: אז אליעד אם אני יושב בחודשים האחרונים ניסיתי להיות בלי תוכנית ובאמת כל פעם זה בא אלי כאילו לעשות תוכנית להשיג מטרות ואתה אומר או שאתה משחרר לגמרי או שאתה משיג את המטרות שלך.
אליעד: או שאתה סובל זאת גם אופציה.
ש: כן אז לשחרר לגמרי זאת נראית כמו דרך הרבה יותר ארוכה.
אליעד: תקשיב בא נניח שאין דרך בכלל, אתה שומע נניח שאין דרך בכלל אז זה לא משנה שיש דרך או אין דרך זה משנה שתבין את המצב ברגע שאתה סובל תבין למה אתה סובל יכול להיות שאין דרך ויכול להיות שאין פתרון לפחות תבין שמהצד שאתה לא יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים אז זה לא משנה מה אתה עושה בחיים אבל אם רע לך מזה שאתה לא יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים סימן שאתה לא באמת אין לך שום העדפה.
נגיד בן אדם אומר "אני לא יודע במה אני רוצה לעבוד" אבל הוא יודע שהוא רוצה לעבוד והוא לא יודע במה אז הוא אומר "אתה מוכן לעבוד בזבל" הוא אומר "לא", "רגע אבל אמרת שאתה לא יודע במה אתה רוצה לעבוד אז מה אכפת לך לעבוד שם", "לא אבל אני יודע שאת זה אני לא רוצה" אז זאת אומרת שאת זה הוא יודע שהוא לא רוצה והוא יודע שאת זה הוא לא רוצה, והוא לא יודע מה הוא כן רוצה הוא לא בן אדם שהוא באמת לא אכפת לו בגלל שהוא גם אכפת לו וגם לא אכפת לו.
ש: אפשר ללכת בשני הכיוונים במקביל?
אליעד: כן תבחר מה שאתה רוצה ותלך.
ש: לא, במקביל?
אליעד: כן במקביל לצד אחד ללכת אתה יכול עכשיו רק נשאר לך לשניהם במקביל אז אני באמת עונה אני אומר קודם כל תלך לצד אחד אחר כך נראה אם אתה יכול לשניהם במקביל, מה מסובך אל תסתבך המטרה של הטקסט הזה זה להסביר לך תהליך יש תהליך שהבן אדם לדוגמה לא מקבל החלטה, עכשיו לכאורה "ולא לקבל החלטה זה יכול לגרום לאדם נזק רק אם יש לו מטרה כלשהי להשיג כשאז האדם נלחץ ומרגיש תלוש כשהוא לא יודע מה הוא רוצה וזה רק משום שזה מתנגש לו עם מה שהוא כן רוצה להשיג אבל מי שלא רוצה שום דבר בכלל הוא לא אכפת לו כלל מכך שהוא לא יודע מה שהוא רוצה" זה מסביר לך את החוקים של המשחק מסביר לך.
ש: הבנתי את זה השאלה שלי הייתה אם אתה יכול בדרך להשיג נגיד את המטרות שלך וכן לדעת מה אתה רוצה ולחשוב על זה.
אליעד: אתה צריך בכל רגע נתון להיות אמיתי עם עצמך, מה זאת אומרת להיות אמיתי עם עצמך לדעת באיזה מגרש אתה משחק האם אתה משחק במגרש של "לא אכפת לי" ואז אתה לא מתלונן על שום דבר או שאתה משחק במגרש של "אכפת לי" ואז אתה לא מתלונן על העלויות של זה. יש יתרונות וחסרונות לכל דבר להגיד "אני יודע מה אני רוצה מעצמי" יש לזה יתרונות כי עכשיו אתה יכול לבנות דברים ליצור דברים ויש לזה גם חסרונות כי עכשיו אתה גם יכול להתאכזב ולהגיד "לא אכפת לי מה אני עושה" יש לזה יתרונות כי אתה לא יכול להתאכזב אבל יש לזה גם חסרונות.
ש: כן אבל אני לא מצליח לשחק במשחק הזה של "הלא אכפת לי".
אליעד: אתה לא צריך לשחק במשחק הזה אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך אתה צריך להבין שברגע שאתה קם בבוקר, אוקי קם בבוקר עכשיו פתאום באה לך מחשבה "תגיד לי מה אתה הולך לעשות עם עצמך בחיים", נכון פתאום באה לך מחשבה כזאת עכשיו אתה צריך לדעת שיש לך שתי אלטרנטיבות אחת להזדהות איתה ואחת לא, עכשיו אחד להגיד "בוא נהיה חבר של המחשבה הזאת" ואופציה נוספת "לא אכפת לי מה המחשבה הזאת אומרת" זאת אומרת אתה צריך לדעת מה המשמעות של ההזדהות עם המחשבה זה הכל.
כשהמחשבה קופצת לך בפעם הראשונה עוד אין לה כוח וכשאתה מתחיל לחשוב על המחשבה הזאת אז יש לה כוח, אני אתן לך דוגמה נגיד אתה קם בבוקר ואתה שומע רעש מלמטה שמישהו דופק בפטיש נתן דפיקה אתה מתעלם, נכון אתה מתעלם אבל אם אתה תתחיל עכשיו להקשיב לרעש זה פתאום יתחיל להישמע לך רעש מפריע. עכשיו מה אני בא לומר, אני בא לומר ברגע שהמחשבה באה ואומרת לך "מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך, כאילו בשביל מה אתה חי ככה אתה מבזבז את החיים שלך" כאילו באה אליך מחשבה עכשיו אתה יכול יש לך שתי אופציות אופציה אחת להתייחס לזה כאילו זה היה זמזום של זבוב סתם זבוב "מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך" אתה עושה ככה לזבוב אין נגמר הבעיה, עכשיו אתה יכול להגיד "לא, מה זאת אומרת זה לא זבוב זה פרפר בא נסתכל עליו בא נראה מה הוא בא נראה מה קורה איתו" עכשיו יש לך בחירה אבל כשאתה בוחר תבין מה משמעות הבחירה כשאתה בוחר להתייחס למחשבה הזאת כאל משהו שאתה רוצה להתבונן בא תבין מה המשמעות, תבין שהמשמעות היא שעכשיו אתה הולך להגדיר הגדרות ואז אתה יכול לפעמים גם להתאכזב. אתה מבין מה הבנת?
ש: הבנתי שאתה יכול או להתעלם מזה.
אליעד: איך להתעלם מזה כמו שאתה מתייחס ליתוש נגיד, נגיד שמעת צפצוף לא יודע מה משהו גרגיר חול שנפל שמעת את הרעש ככה תתייחס.
ש: לא לתת לזה חשיבות בעצם להגיד את ההיפוך של זה שלא צריך תוכניות.
אליעד: איזה היפוך עזוב אותי היפוך אתה מתעלם שכחת את ההיפוך אתה לא צריך אפילו את ההיפוך.
ש: אבל אז זה ממשיך לבוא אליך.
אליעד: אז אתה מעיף את היתוש עוד פעם ואם לא אתה נותן לו מכה ואם אתה אומר "לא זה לא יתוש יש פה דבר רציני".
ש: או שאתה מתייחס אליו ברצינות ואז אתה בעצם מתחיל לשחק במשחק הזה של להציב מטרות להשיג אותם ואז יש לך סיכונים.
אליעד: טוב הנושא הזה, כן היום אין לי מטרה לענות תשובות.
ש: זה מה שאני אומר שבחודשים האחרונים כל פעם אני מנסה להעיף את היתוש הזה.
אליעד: אתה באמת מנסה להעיף אותו איך אתה מעיף אותו באיזו אסטרטגיה?
ש: אני לא עושה כלום.
אליעד: לא אז אתה לא מעיף אותו מה זה היתוש, רגע מה זה היתוש המחשבה נכון עכשיו איך אתה אמור להעיף מחשבה.
ש: אני מה שאני עושה עכשיו זה את ההיפוך שלה.
אליעד: נכון יפה, עכשיו אתה צריך לקחת את המחשבה ולקחת את הספר לעשות לה ככה כי הספר אם אתה תקרא את זה לא רק את הספר הזה גם את הקודם ואתה תבין אותו זה יהיה המכה, כן זה הסיפור אני אתן לך דוגמה נגיד שבאה אליך מחשבה בבוקר "תגיד לי מה אתה הולך לעשות עם עצמך" מחשבה עכשיו אם אתה אומר "לא יודע מה אני הולך לעשות עם עצמי בוא נפתח עיתון דרושים" מה בעצם עשית חיזקת אותה, אם אתה אומר "עזוב את המחשבה הזאת בוא נפתח ספר שמסביר לי שזה לא משנה מה אני עושה בבוקר" החלשת אותה.
השאלה מה עשית איתה אסטרטגיה אם אתה אומר "בוא נפתח עכשיו נראה איפה אני הולך להשקיע" כן זה כמו מישהו שמנסה לסחוט אותך נגיד שיש לך חנות ומישהו מנסה לקחת ממך דמי חסות אז ביום ראשון הוא בא אתה אומר לו "מה פתאום זה, אם אתה תבוא אני אחסל" אוקי הוא בורח עכשיו הוא אחר כך מנסה עוד יומיים עוד פעם ואתה אומר לו "כן בוא תיכנס בוא אני אשלם לך אתה צודק" ואז אתה אומר "רגע הוא סוחט אותי" אז פעם הבאה שהוא בא אתה עוד פעם מגרש אותו הוא אומר "רגע אבל הוא קודם נתן לי מה פתאום" ועכשיו הוא עוד פעם בא לבקש ואתה עוד פעם נותן לו, אתה מבין את המשחק אז אתה כאילו אתה לא החלטי.
ש: אז מה זה או זה או זה, זה או ללכת לשם או לפה.
אליעד: לא אתה יכול ללכת לשני הכיוונים, אתה יכול ביום ראשון להגיד לו בוא וביום שני בבוקר להגיד לו לך אבל שתבין שכשאתה אומר לו בא תבין מה היתרונות והחסרונות, כשאתה פותח את העיתון של הדרושים או שאתה פותח בטלוויזיה איפה להשקיע לא יודע משהו תבין מה החסרונות של הדבר אם אתה תשלה את עצמך שיש רק יתרונות אתה תשבר מהר מאוד תבין מה החסרונות אם תבין מה החסרונות ותמשיך לעשות את זה אז זה יחזיק לך מעמד ואם אתה תגיד "לא אין בזה חסרונות אז אני אהיה מאושר" אז אתה מהר מאוד תגלה שאתה לא תהיה מאושר אתה תעזוב את זה או הפוך אם אתה אומר "לא בא לי יותר להתעסק בזה" תבין גם מה החסרונות של להמשיך לא לעשות...