מהי הפרעת האישיות הכי נפוצה בזוגיות?

הפרעת האישיות הנפוצה ביותר בזוגיות, לפי אליעד, היא הפרעת אישיות נרקיסיסטית. זו הפרעה המאופיינת במאוהבות יתר של האדם בעצמו, צורך תמידי בהערצה, תחושת עליונות, חוסר אמפתיה, וניצול של אחרים להשגת מטרות אישיות. אליעד מסביר שהנטייה להאשים בן או בת זוג בנרקיסיזם נפוצה מאוד במערכות יחסים לא טובות, מאחר וזה מאפשר להסיר אחריות אישית ולטעון "הבעיה היא לא בי, אלא בו".

מדוע קל כל כך לאבחן בן זוג כנרקיסיסט?

אליעד מבהיר שאבחון הפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא קל במיוחד, משום שרוב בני האדם מציגים תכונות נרקיסיסטיות במידה מסוימת. הוא מביא דוגמא פשוטה: כמעט כל אדם רוצה תשומת לב, הערכה ואהבה, וכאשר הוא לא מקבל אותן, הוא מתנהג באופן שניתן להגדירו כנרקיסיסטי. הדוגמה שהובאה היא שאדם רגיל לא ידרוש מאנשים זרים ברחוב "תאהבו אותי", אבל בתוך מערכת יחסים זוגית זו דרישה טבעית ונורמלית. כשלא מקבלים את התשומת לב הזו, קל מאוד לפרש את התנהגות הצד השני כ"נרקיסיסטית".

מה הקשר בין נרקיסיזם לבין אחריות אישית בזוגיות?

אליעד מסביר שההאשמה של בן הזוג בנרקיסיזם מגיעה בדרך כלל מתוך רצון להימנע מהכרה באחריות האישית על המצב. כשאדם אומר "הבן זוג שלי נרקיסיסט", הוא בעצם אומר "אני בסדר, הוא הבעיה". אלא שאליעד מדגיש, שאם אתה בזוגיות רעה ונשאר בה, אתה בעצמך אחראי לסבל שלך. אם הבן זוג באמת כל כך גרוע, מדוע אתה נשאר איתו? ואם אתה בוחר להישאר, אז גם לך יש אחריות מלאה. הוא מוסיף, שגם אם הבן זוג אכן נרקיסיסט מובהק, זה לא אומר שאתה נקי מאחריות, ואף מרמז לכך שייתכן ואתה עצמך בעל תכונות נרקיסיסטיות.

מהם המאפיינים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית לפי אליעד?

אליעד מציין מספר מאפיינים עיקריים של נרקיסיזם מתוך ויקיפדיה, שמאוד קל למצוא אותם אצל בני זוג שרבים:

• צורך מוגזם בהערצה - אנשים רוצים הערכה וכבוד, ובזוגיות זה נפוץ במיוחד.
• חוסר אמפתיה - כששני בני זוג רבים, הם לרוב לא מגלים אמפתיה זה כלפי זו, ולכן קל להדביק את התווית "נרקיסיסט".
• תחושת עליונות וחשיבות עצמית - הצדדים חושבים שהם יותר טובים ממה שהאחר מעריך אותם, וזו תחושה נפוצה במריבות זוגיות.
• ציפייה שיספקו להם יחס מועדף או מיוחד.
• קנאה, יהירות ותחושת "מגיע לי".
• נטייה לשלוט על האחר ולנצל אותו לטובת מטרות אישיות.

אליעד נותן דוגמאות רבות כיצד כל אחד מהמאפיינים הללו קל מאוד להלביש על כל בן אדם, במיוחד בזוגיות. למשל, אם בן הזוג אומר "את לא מבינה אותי", אפשר מיד לומר "הנה, הוא חושב שהוא מיוחד ואף אחד לא מבין אותו", ולהגדיר זאת כנרקיסיזם.

האם יכול להיות ששני בני הזוג נרקיסיסטים בו זמנית?

כן, לפי אליעד, המצב שבו שני בני הזוג מציגים מאפיינים נרקיסיסטיים הוא נפוץ מאוד. הוא מדגים זאת במצבים שבהם שניהם דורשים אהבה ותשומת לב זה מזו, אך אף אחד לא נותן אותה לאחר, מה שמוביל להאשמות הדדיות בנרקיסיזם.

כיצד אנשים מנצלים את האבחנה של נרקיסיזם לצורך הסרת אחריות?

לפי אליעד, אנשים שמגדירים את בן הזוג כנרקיסיסט עושים זאת מתוך צורך רגשי להימנע מלהודות בחלק שלהם בבעיה. הוא מדגיש שבמאה אחוז מהמקרים יש לשני הצדדים אחריות על הסיטואציה, וכי כל ניסיון להטיל את האחריות על הצד השני הוא בריחה מהאמת.

האם נרקיסיזם קיים רק בזוגיות?

אליעד מבהיר שנרקיסיזם אינו רק בזוגיות. הוא נותן דוגמאות ליחסים אחרים, כגון בין הורים לילדים, שבהם קל מאוד להגדיר את ההורה או את הילד כנרקיסיסט, משום שכל מערכת יחסים שיש בה דרישות וציפיות יכולה בקלות להפוך למקום שבו מאפיינים נרקיסיסטיים מופיעים. הילד יכול לומר "ההורה שלי שתלטן ונרקיסיסט", וההורה יכול לומר "הילד שלי לא מתחשב וחושב רק על עצמו".

האם המציאות עצמה נרקיסיסטית?

אליעד מרחיב את הרעיון ואומר שכל אדם נמצא למעשה במערכת יחסים עם המציאות. כשאדם סובל, הוא מאשים את המציאות שהיא נרקיסיסטית - מתעלמת ממנו, לא מתחשבת, ושולטת בו. בפועל, הוא מבהיר שהנטייה להאשים את המציאות כנרקיסיסטית מגיעה מתוך תפיסה של האדם שהמציאות חייבת להתנהג בדיוק לפי רצונו, וכאשר זה לא קורה, הוא מרגיש קורבן.

האם אפשר לרפא הפרעת אישיות נרקיסיסטית?

אליעד טוען שבהחלט אפשר לטפל ואף לרפא הפרעות נפשיות שונות, כולל נרקיסיזם, גם אם הן אובחנו על ידי פסיכיאטרים. הוא מדגיש כי עם הטיפול הנכון, כל אדם יכול להגיע לתפקוד נורמלי לחלוטין.

מה לעשות אם מרגישים שהבן זוג נרקיסיסט?

אליעד ממליץ על צעדים פרקטיים:

• לבדוק אם לבן הזוג באמת יש התנהגות חריגה כלפי כולם או רק כלפיך.
• לשאול את עצמך האם גם אתה מתנהג לעיתים בנרקיסיזם.
• לקחת אחריות על הבחירה להישאר או לצאת ממערכת היחסים.
• להפסיק להאשים באופן אוטומטי ולהתחיל לבחון את האחריות האישית שלך למצב.

אליעד מדגיש שבסופו של דבר, הבחירה והאחריות נמצאות תמיד בידיים של האדם עצמו, ולא בידיים של בן הזוג, אפילו אם יש לו הפרעת אישיות מאובחנת.

מדוע חשוב להבין את נושא ההפרעת האישיות הנפוצה ביותר בזוגיות?

הדיון מתחיל בשאלה כללית על אנשים שנמצאים במערכת יחסים זוגית (או כל מערכת יחסים) שלא טוב להם בה. השאלה היא כיצד הם מנסים לגלות אם לבן או לבת הזוג יש "הפרעת אישיות" כלשהי, או במילים אחרות - למה כל כך קל להדביק כינוי של "מחלת נפש" או "הפרעת אישיות" לבן זוג שאינו מעניק אהבה או אינו מתנהג בצורה שמספקת את הצד השני.

הוספה של מילות מפתח כמו הפרעת אישיות, זוגיות, מחלת נפש, אחריות אישית, האשמה מול המציאות, נרקיסיזם, דינמיקה זוגית - עוזרת להבין שמדובר בתופעה רווחת אצל אנשים אשר חווים קושי מול בת הזוג או בן הזוג שלהם. בנוסף, בכל מקום שבו אדם מרגיש רע בתוך מערכת יחסים, הוא נוטה להאשים את האחר במקום לשאול את עצמו מה חלקו בסיפור.

מהי ההפרעת האישיות הנפוצה ביותר אצל בני זוג רעים?

השאלה המרכזית היא: אם בן זוג לא מספיק טוב, ואם מנסים לגלות איזו הפרעת אישיות יש לו, לאיזו הפרעת אישיות כנראה נגיע? התשובה הטבעית שעלתה היא נרקיסיזם - אהבת יתר של האדם את עצמו.

האם נרקיסיזם הוא באמת כל כך נפוץ?

מתברר שנרקיסיזם, או הפרעת אישיות נרקיסיסטית, היא הקלה ביותר לייחס לכל אדם כמעט. בייחוד במערכות יחסים זוגיות, אפשר למצוא בקלות מאפיינים שנראים "נרקיסיסטיים": כמו רצון בתשומת לב, דרישה שיעריכו או יעריצו, חוסר אמפתיה כלפי הצד השני, וציפייה שיתחשבו אך ורק ברצונות האישיים.

האם תכונות נרקיסיסטיות בהכרח מעידות על הפרעת אישיות קלינית?

כאן הוזכר שציטוט מתוך הוויקיפדיה מצביע על כך שבני אדם רבים מתנהגים בצורה שעלולה להיחשב נרקיסיסטית, אך רק כאשר אותן תכונות מופיעות בצורה לא גמישה, מוגזמת, פוגעת בתפקוד היומיומי או גורמת למצוקה ממשית - רק אז מאבחנים הפרעת אישיות נרקיסיסטית. בפועל, הפסיכיאטריה פעמים רבות תגדיר מקרים פשוטים כהפרעה, ולכן שיעור האבחונים עשוי להיות גבוה יחסית.

מדוע אנשים בזוגיות גרועה רוצים לאבחן את בן הזוג כנרקיסיסט?

כאן עלתה הנקודה של "הסרת אחריות". כאשר רע למישהו בזוגיות, הוא מעדיף להשליך את הסיבה לכך על הבן או הבת זוג: "הוא חולה נפש", "היא הפרעת אישיות נרקיסיסטית", וכדומה. הסיבה הרגשית לכך היא שאם מכריזים שלבן הזוג יש הפרעת אישיות, המשמעות היא שהצד המאשים (הקורבן) אינו צריך להודות באשמה או להכיר בכך שאולי גם לו יש חלק בבעיה.

האם אפשר להימנע מאחריות בכך שמאשימים את השני?

כן. מי שמאשים את השני ב"נרקיסיזם" לכאורה "מנקה" את עצמו לגמרי. הוא אומר: "הוא הבעיה, אני לא הבעיה", או "היא הבעיה, אני עושה הכל נכון". אבל למעשה, נטען באופן חד - משמעי שכל אשמה כזו תמיד מלווה בכך שהצד המאשים גם נושא חלק באחריות. אם אדם טוען "הבן זוג שלי נרקיסיסט, יש לו הפרעת נפש", מייד עולה השאלה: "אז למה אתה נשאר שם?", או "אולי גם בך יש משהו?". אדם שנשאר במערכת יחסים ואומר שרע לו, עדיין בוחר להישאר, ולכן גם הוא לוקח חלק פעיל.

האם המאשים את האחר בנרקיסיזם עלול להיות הנרקיסיסט בעצמו?

בהחלט אפשרי. אם אדם טוען בקלות כזו שבן הזוג הוא בעל הפרעת אישיות, הדבר עלול להעיד דווקא על כך שהוא מחפש פטור מלא מאשמה, כדי להמשיך לראות בעצמו צדיק ובשני "חולה נפש". לכאורה, עצם קביעת ההאשמה המהירה הזו מראה שאולי הוא עצמו מאוהב יותר מדי בתפיסה שלו על עצמו, ושהוא לא מספיק פתוח לחשוב: "אולי אני צריך לבדוק את עצמי".

מה הקשר בין נרקיסיזם לשגרת הזוגיות היומיומית?

הוסבר שכמעט בכל מריבה זוגית אפשר לזהות מאפייני "נרקיסיזם", פשוט כי זוגיות מטבעה מערבת ציפיות הדדיות גבוהות מאוד. אדם רוצה לקבל אהבה מבת זוגו או בן זוגו, הוא רוצה תשומת לב. בתוך מריבה בן הזוג השני כמעט תמיד נתפס כמי ש"לא מתחשב", "לא אמפתי", "לא נותן מספיק אהבה", וכדומה. כל אלו יכולים בקלות להיחשב כתכונות נרקיסיסטיות. לכן, בתוך מערכות יחסים, ובפרט בזוגיות גרועה, הסבירות שמישהו יגיד שהצד השני הוא נרקיסיסט - גבוהה במיוחד.

כיצד קריאה בוויקיפדיה על נרקיסיזם יכולה לשמש ל"אבחון עצמי" שגוי?

נסקרו מאפייני נרקיסיזם מתוך ויקיפדיה, ונראה שכל מאפיין כזה אפשר לייחס לכל אדם כמעט:

• צורך בהערצה
• היעדר אמפתיה
• תחושת גרנדיוזיות וחשיבות עצמית
• דרישה ליחס מועדף
• קנאה
• יהירות
• שליטה בסביבה וברגשות של אחרים
• התנהגות מתנשאת
• חיפוש מתמיד של חיזוקים מבן הזוג
• אי יכולת להזדהות מספיק עם הצד השני

אלה הם דברים שכמעט בכל מריבה זוגית ניתן "לתפוס" אותם או לפרש אותם כנרקיסיסטיים.

האם קל יותר להבחין ב"נרקיסיזם" בזוגיות מאשר מול אנשים זרים?

כן, כי בזוגיות אנשים נוטים להראות את הצרכים האמיתיים שלהם - למשל, צורך לאהבה, ליחס, להערכה, לדאגה ולכבוד. במרחב הציבורי, רחוב או עבודה, אדם פחות נוטה לדרוש "תאהבו אותי עכשיו", אבל בזוגיות הוא מצפה מבן הזוג לתת לו אהבה. מספיק שבן הזוג לא יספק את הציפיות הללו, כדי ליצור תחושה של "הוא לא מתחשב בי, הוא רק אוהב את עצמו".

האם יש אנשים שבאמת סובלים מהפרעות אישיות קשות שאינן תלויות בזוגיות?

ודאי שכן. יש אנשים עם הפרעות אישיות (פרנויה, פסיכוזה, הפרעות קשות אחרות), ואלו באות לידי ביטוי בכל תחומי החיים. אדם שהוא פרנואידי באמת, יחשוב שעוקבים אחריו ברחוב, בטלוויזיה, במשרד, בצורה שלא תלויה בכלל בבת הזוג או בזוגיות. אבל לרוב, כשמדובר בקונפליקטים "רגילים" בין שני בני אדם, הנטייה לאבחן אוטומטית את הצד השני כחולה נפש או נרקיסיסט נעשית בקלות יתרה.

מה קורה כאשר מרגישים 'קורבן' בזוגיות?

יש מי שמתאר את עצמו כאדם "אומלל" שנלכד במערכת יחסים עם נרקיסיסט. אלא שהשאלה המתבקשת היא מדוע הוא או היא נשארים שם. פעמים רבות התשובה היא "אני חייב/ת להישאר כי אין לי ברירה", או "אין לי לאן ללכת", או "יש לנו ילדים". אבל גם אז, הטענה היא ששורש ההתנהלות היא חוסר רצון להכיר באחריות האישית שהביאה אותם למציאות הזו ולכך שהם אינם מצליחים או אינם מוכנים לצאת ממנה.

האם ילדים עשויים לחשוב שההורים שלהם נרקיסיסטים?

ניתנה גם דוגמה על יחסי הורים וילדים: כל הורה עשוי להיראות בעיני ילדו כמי שמנסה לשלוט בו, כמי שחושב שהילד "עובד אצלו" ושכל הצרכים של הילד באים במקום שני. כלומר, גם ילדים יכולים להצהיר: "אמא שלי נרקיסיסטית, לא אכפת לה ממני", או "אבא שלי לא רואה אותי, רק רוצה שאעשה מה שהוא אומר". בפועל, המושג נרקיסיזם קל מאוד להדביק בכל סוג של מערכת יחסים שיש בה דרישות והיררכיה.

איך הדוגמה של 'כלב נשך אותי' קשורה להאשמת הזולת?

הוסבר שהאשמת הזולת ללא הסתכלות פנימה דומה לאדם שטוען "הכלב נשך אותי" מבלי לבחון כלל כיצד התקרב לכלב, האם התגרה בו או האם בכלל הייתה לו אפשרות להימנע מסיטואציה שבה הכלב נושך. יש פה רמיזה לכך שכשאנחנו מאשימים את האחר, אנחנו נשארים בעמדה קורבנית של "תראו מה הוא עשה לי" בלי לשאול מה אנחנו תרמנו לעניין.

האם חשוב גם להכיר בכך שיתכן ששני בני הזוג הם נרקיסיסטים בו זמנית?

כן. ייתכן מאוד מצב ששני הצדדים מחזיקים בתכונות נרקיסיסטיות. היא רוצה יחס ותשומת לב בלעדית, והוא רוצה כבוד ותשומת לב בלעדית. הם יכולים לאבחן זה את זו כ"נרקיסיסטים" ואולי שניהם צודקים. לעתים, יכול להיות גם שעצם האבחון מהצד נעשה ממניע רגשי ולא אובייקטיבי.

מה הקשר בין נרקיסיזם למערכת היחסים שלנו עם המציאות עצמה?

נאמר שכל בני האדם נמצאים בזוגיות עם המציאות. אדם סובל ואומר: "המציאות אכזרית, לא מתחשבת בי, שולטת בי". אפשר לראות בזה עניין של "נרקיסיזם" מצד המציאות, אבל גם אפשר לראות שדווקא אנחנו הנרקיסיסטים שרוצים שהמציאות תסתדר בדיוק כפי שאנו מבקשים.

איך בכל זאת מחפשים אחריות אישית ושינוי אמיתי?

נאמר שכל הרעיון הוא שאם אדם קולט שהוא מאשים אחרים באופן אוטומטי (בייחוד בנרקיסיזם), כדאי לו לבדוק את עצמו, את הרצונות שלו, את רמת הציפיות שלו מבן או בת הזוג, ואת דרך ההתמודדות שלו. כמו כן, אפשר לשאול: "האם אני באמת רוצה להישאר במערכת יחסים עם מי שאני מחשיב כנרקיסיסט ללא תקנה? האם אני בעצמי לא צריך לקחת אחריות על החיים שלי?"

מדוע חשובה המודעות לכך שהאבחנה הקלה של נרקיסיזם עלולה להיות שגויה?

כי היא מונעת מאיתנו לראות את האמת המורכבת: לפעמים אנחנו חלק מהבעיה. לעתים בן הזוג באמת סובל מהפרעה קשה, אך גם אז יש לנו אפשרות להחליט איך להתמודד ולמה אנחנו בוחרים להישאר או לעזוב. אבחון יתר של הצד השני רק משאיר אותנו במעגל של תלונות, במקום לחפש פתרונות ולערוך שינויים.

לסיכום, האם כל אדם עלול להיחשב נרקיסיסט?

בהחלט כן. בהקשר זוגי או משפחתי, אפשר למצוא תכונות נרקיסיסטיות בתדירות גבוהה, כי כמעט כל אדם רוצה שיאהבו אותו, יתנו לו יחס ושיעריכו אותו. כאשר הצד השני אינו מספק זאת, קל מאוד לפרש זאת כמחסור באמפתיה, התעלות עצמית או יהירות. עם זאת, אבחון אמיתי של הפרעת אישיות נרקיסיסטית מחייב מצב קיצוני שבו התנהגות האדם חורגת מהנורמות המקובלות בכל סביבות החיים שלו, ולא רק מול בן זוג אחד.

מה לעשות אם בכל זאת מרגישים שהצד השני "משוגע" או נרקיסיסטי לחלוטין?

• לשאול את עצמנו בכנות: האם גם אני מפגין חלק מהתכונות הללו?
• להבין שזו לא גזירת גורל: יש אפשרויות טיפול, שיפור, שינוי, או יציאה מהקשר.
• לבדוק היטב מה קורה במערכות יחסים נוספות של אותו אדם - האם הוא באמת מתנהג כך מול כולם, או שזה מתבטא רק בזוגיות איתי?
• לקחת אחריות אישית: אם רע לי ואני נשאר בקשר, אז זו בחירה שאני עושה. למה אני עושה אותה? אולי גם לי יש פחדים ותלות רגשית?

איך כל זה קשור לרעיון של "המציאות כבת זוג"?

דובר גם על כך שכל אדם חי במערכת יחסים עם המציאות. כאשר למישהו רע, הוא עלול להאשים את המציאות כולה שהיא "אכזרית ונרקיסיסטית". אלא שגם כאן, יכול להיות שהאדם עצמו הוא שמצפה שהמציאות תרקוד לפי החליל שלו, וכשהיא לא מתיישרת, הוא כועס עליה וחווה אותה כחסרת אמפתיה.

האם אפשר לרפא אנשים שאובחנו בהפרעת אישיות?

יש טענה שאפשר לטפל ואף לרפא הפרעות נפשיות, כולל מי שמאובחן רשמית כבעל נכות נפשית. נטען כי לעתים אנשים שונים (כולל פסיכיאטרים) ממהרים לאבחן, אך גישה טיפולית נכונה עשויה לשפר את מצבם ולתת להם דרכים להתנהל בצורה "נורמלית" הרבה יותר, אפילו ב - 100 אחוז.

אילו נקודות מפתח כדאי לזכור לגבי אחריות אישית והאשמות הדדיות?

• כשמישהו מאשים אחרים שהם נרקיסיסטים, ייתכן שגם הוא בעצמו מגלה תכונות נרקיסיסטיות.
• לעתים ההפרעה של האחר קיימת, אך חובת הבחירה שלנו היא אם להישאר או לצאת מהקשר.
• אם אנחנו מרגישים שכולם סביבנו נרקיסיסטים, אולי זה סימן שאנחנו צריכים לבדוק את עצמנו לעומק.
• חשוב להבדיל בין אבחון מקצועי שמראה באמת התנהגות קיצונית, לבין "אבחון רגשי" שעושה אחד מבני הזוג כדי לא להתמודד עם חלקו בבעיה.