לכל שאלה תשובה, איך למצוא תשובות לשאלות, הנחות יסוד, אחדות ההפכים, מהות השאלה, מהות התשובה, איך נוצרת שאלה, איך נוצרת תשובה, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת
למה כל שאלה מבוססת על הנחת יסוד?
כל שאלה שאדם שואל, בכל תחום ובכל מצב, תמיד מבוססת על הנחת יסוד מסוימת. אליעד מסביר ששאלה לא יכולה להתקיים בלי שיש לה הנחת יסוד בסיסית של "אם / אז". לדוגמה, כשאדם שואל: "אם זה ככה, אז למה זה ככה?", הוא מניח שמשהו הוא כפי שהוא תופס אותו. הנחת יסוד זו, גם אם היא לא נאמרת במפורש, תמיד קיימת בבסיס השאלה.
כאשר אדם נתקל בשאלה או בספק, עליו לבדוק היטב על איזו הנחת יסוד היא נשענת. לאחר מכן, עליו לבחון האם ניתן למחוק או להפוך את ההנחה הזו. אך כאן מתעוררת בעיה נוספת, שכן כאשר מוחקים או הופכים את הנחת היסוד, מיד עולה ההנחה ההפוכה וגם היא מובילה לשאלה חדשה.
מה המשמעות של להפוך הנחות יסוד בשאלות?
אליעד מדגיש כי כאשר שאלה מבוססת על הנחת יסוד, ניתן לקחת את ההנחה ולומר את ההפך שלה. לדוגמה, אם השאלה היא "האם יש בחירה חופשית?", ההנחה היא שייתכן ויש בחירה חופשית. אם הופכים את ההנחה ואומרים "אין בחירה חופשית", עולה שאלה אחרת שגם היא דורשת מענה. לכן כל הנחה וכל היפוך שלה הם רק נקודות מבט יחסיות, ואינם מספקים תשובה מוחלטת ואמיתית.
איך אפשר להגיע לתשובה מוחלטת לשאלות?
אליעד מציג מצב בו לאדם יש שאלה על צד אחד (למשל "בראשון יש את כל הפרספקטיבות") ויש לו שאלה גם על הצד ההפוך ("בראשון אין את כל הפרספקטיבות"). שני המצבים האלה יוצרים סתירה, ומאלצים את האדם לחפש תשובה בסדר גבוה יותר ("הסדר השלישי"). אבל גם כאשר מגיעים לסדר השלישי באמצעות השכל, עדיין נשארים במסגרת של צמצום, כי האדם עדיין חושב דרך השכל. לכן, כדי להגיע לתשובה המוחלטת, האדם חייב להגיע למצב שמעבר לשכל ("אין שכל"). במצב זה אין יותר שאלות, כי אין יותר נקודת מבט יחסית של "ככה או ככה".
מה זה בעצם שאלה?
לפי אליעד, שאלה היא סימן לכך שיש חיסרון בתפיסה של האדם. כשאדם שואל שאלה, הוא בעצם אומר לעצמו שמשהו לא מסתדר לו מבחינה הגיונית. לדוגמה, אם נאמר "בראשון יש את כל הפרספקטיבות", האדם יכול לומר שיש בזה חיסרון הגיוני, ואז נוצר מצב של ספק או שאלה. ברגע שקיימת שאלה, קיימת הנחה שמסתתרת מאחוריה, ועליה יש תמיד אפשרות לשאול שאלה נוספת.
מה זו תשובה יחסית ומה זו תשובה מוחלטת?
אליעד מבהיר שיש שני סוגים עיקריים של תשובות: תשובה יחסית ותשובה מוחלטת. תשובה יחסית היא תשובה הנכונה רק מנקודת מבט ספציפית, אך יש לה גם היפוך שיכול להיות נכון מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, התשובה "יש בחירה חופשית" היא יחסית כי גם ההפך שלה ("אין בחירה חופשית") נכון מנקודת מבט אחרת. תשובה מוחלטת, לעומת זאת, היא כזו שאין לה היפוך ואינה...
כל שאלה שאדם שואל, בכל תחום ובכל מצב, תמיד מבוססת על הנחת יסוד מסוימת. אליעד מסביר ששאלה לא יכולה להתקיים בלי שיש לה הנחת יסוד בסיסית של "אם / אז". לדוגמה, כשאדם שואל: "אם זה ככה, אז למה זה ככה?", הוא מניח שמשהו הוא כפי שהוא תופס אותו. הנחת יסוד זו, גם אם היא לא נאמרת במפורש, תמיד קיימת בבסיס השאלה.
כאשר אדם נתקל בשאלה או בספק, עליו לבדוק היטב על איזו הנחת יסוד היא נשענת. לאחר מכן, עליו לבחון האם ניתן למחוק או להפוך את ההנחה הזו. אך כאן מתעוררת בעיה נוספת, שכן כאשר מוחקים או הופכים את הנחת היסוד, מיד עולה ההנחה ההפוכה וגם היא מובילה לשאלה חדשה.
מה המשמעות של להפוך הנחות יסוד בשאלות?
אליעד מדגיש כי כאשר שאלה מבוססת על הנחת יסוד, ניתן לקחת את ההנחה ולומר את ההפך שלה. לדוגמה, אם השאלה היא "האם יש בחירה חופשית?", ההנחה היא שייתכן ויש בחירה חופשית. אם הופכים את ההנחה ואומרים "אין בחירה חופשית", עולה שאלה אחרת שגם היא דורשת מענה. לכן כל הנחה וכל היפוך שלה הם רק נקודות מבט יחסיות, ואינם מספקים תשובה מוחלטת ואמיתית.
איך אפשר להגיע לתשובה מוחלטת לשאלות?
אליעד מציג מצב בו לאדם יש שאלה על צד אחד (למשל "בראשון יש את כל הפרספקטיבות") ויש לו שאלה גם על הצד ההפוך ("בראשון אין את כל הפרספקטיבות"). שני המצבים האלה יוצרים סתירה, ומאלצים את האדם לחפש תשובה בסדר גבוה יותר ("הסדר השלישי"). אבל גם כאשר מגיעים לסדר השלישי באמצעות השכל, עדיין נשארים במסגרת של צמצום, כי האדם עדיין חושב דרך השכל. לכן, כדי להגיע לתשובה המוחלטת, האדם חייב להגיע למצב שמעבר לשכל ("אין שכל"). במצב זה אין יותר שאלות, כי אין יותר נקודת מבט יחסית של "ככה או ככה".
מה זה בעצם שאלה?
לפי אליעד, שאלה היא סימן לכך שיש חיסרון בתפיסה של האדם. כשאדם שואל שאלה, הוא בעצם אומר לעצמו שמשהו לא מסתדר לו מבחינה הגיונית. לדוגמה, אם נאמר "בראשון יש את כל הפרספקטיבות", האדם יכול לומר שיש בזה חיסרון הגיוני, ואז נוצר מצב של ספק או שאלה. ברגע שקיימת שאלה, קיימת הנחה שמסתתרת מאחוריה, ועליה יש תמיד אפשרות לשאול שאלה נוספת.
מה זו תשובה יחסית ומה זו תשובה מוחלטת?
אליעד מבהיר שיש שני סוגים עיקריים של תשובות: תשובה יחסית ותשובה מוחלטת. תשובה יחסית היא תשובה הנכונה רק מנקודת מבט ספציפית, אך יש לה גם היפוך שיכול להיות נכון מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, התשובה "יש בחירה חופשית" היא יחסית כי גם ההפך שלה ("אין בחירה חופשית") נכון מנקודת מבט אחרת. תשובה מוחלטת, לעומת זאת, היא כזו שאין לה היפוך ואינה...
- איך למצוא תשובה מוחלטת?
- איך נוצרת שאלה?
- מהי אחדות ההפכים?
- מהי הנחת יסוד של שאלה?
- איך אפשר להפוך הנחות יסוד?
- מה ההבדל בין תשובה יחסית למוחלטת?