מה המשמעות של חופש מוחלט והרגשה שהכל שווה?

הנושא של הרצאה זו עוסק בחוויה של חופש מוחלט, אחדות מוחלטת וההרגשה שהכל שווה. אליעד כהן מסביר על מצב שבו האדם חווה בצורה מוחלטת שהכל שווה, שאין טוב ואין רע, ששום דבר לא משנה. המטרה היא להגיע למצב שבו האדם משוחרר לחלוטין מדאגות, מפחדים, מרצונות ומאחריות. אליעד מתאר את החוויה הזו כמצב של אחדות מוחלטת, שבו כל ההבחנות של טוב או רע מתבטלות, כי הכל נתפס כשווה באופן מוחלט.

אליעד מתחיל בהסבר שבני אדם בדרך כלל מפרידים בין דברים טובים לדברים רעים לפי נקודת המבט האישית שלהם. הוא מסביר שמה שהופך דבר ל"טוב" או "רע" זו נקודת היחוס האישית שלנו, כלומר, הרצון שלנו. למשל, אם אנחנו רוצים משהו והוא קורה - אנחנו מגדירים זאת כ"טוב". אם איננו רוצים משהו והוא קורה - אנחנו מגדירים זאת כ"רע". אך מנקודת מבט מוחלטת, ללא שום נקודת יחוס אישית, הדברים אינם טובים או רעים, אלא נייטרליים לחלוטין.

איך מגיעים לחוויה שבה הכל שווה?

אליעד מסביר שהדרך להגיע לחוויה שבה הכל שווה מתחילה בשחרור מוחלט מהצורך להוכיח משהו או לשלוט במשהו. הדרך הראשונה לכך היא לבדוק את כל הרצונות שלנו בצורה יסודית. לדוגמה, אם אדם קם בבוקר ומרגיש צורך לשתות, עליו לשאול את עצמו "האם באמת מחויב שאשתה את זה?" אם הוא יעשה זאת עם כל רצון, הוא יגיע למצב שבו הוא לא מרגיש מחויב לעשות שום דבר. ככל שאדם מתרגל יותר את הגישה הזאת, הוא יתחיל לחוות פחות מתח, חרדה וסבל מכיוון שהוא כבר לא חש מחויב לשום פעולה או אירוע.

אליעד מתאר מצב קיצוני של אדם שהולך למות, אך מאמץ את החשיבה שאין לכך שום חשיבות מבחינתו, מכיוון שמבחינתו הוא כבר לא קיים. הוא נותן דוגמה לכך שאדם יכול להגיע למצב שבו אם הוא נפצע או חולה, הוא יכול פשוט לא להגיב או להחליט לא לטפל בעצמו, מכיוון שכבר לא משנה לו מה קורה לו. לדבריו, מי שמגיע לנקודת האפס המוחלטת, למצב של "לא אכפת לי" טוטאלי, מגיע לחופש מוחלט. הוא מבהיר שאפילו חלקיק של שנייה במצב זה יכול לשחרר את האדם לחלוטין, משום שברגע שהוא מזהה את המצב הזה, הוא מבין לעומק שהוא עצמו הוא כלום מוחלט.

איך מתבצעת ההגעה למצב של אחדות מוחלטת?

אליעד מסביר שצריך לשאול על כל דבר בעולם מה הסיבה שלו. לדוגמה, אם אדם שואל "למה אני רוצה כסף?", עליו לשאול שוב ושוב את השאלה "ולמה אני רוצה את זה?" עד שהוא מגיע לנקודה שבה כבר אין סיבה ברורה. בנקודה זו מתרחשת ההבנה שאין באמת שום סיבה מוצקה לקיום או לרצונות שלנו. מתוך ההבנה הזאת, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט, שבו הוא כבר לא כבול לסיבות או לתוצאות.

אליעד ממשיך ומסביר שבעולם קיימים שני מצבים: מצב שבו אנו תופסים דברים כטובים או רעים, ומצב נייטרלי שבו הכל שווה לחלוטין. הוא נותן דוגמה לאירוע כמו השואה, שמנקודת מבט אישית ורגשית ברור לנו שהוא "רע", אך מנקודת מבט כללית לחלוטין, שאין בה אינטרסים אישיים או רגשות, זה לא טוב ולא רע - זה פשוט אירוע נייטרלי. הוא מבהיר שהמציאות לא שופטת אירועים, ורק האדם לפי הרצון האישי שלו קובע אם הם טובים או רעים.

האם אפשר לחיות גם באחדות וגם בנפרדות?

לפי אליעד, החוויה האידיאלית שהאדם שואף אליה היא להיות במצב שבו הוא חווה את האחדות המוחלטת, את השוויון המוחלט שבו שום דבר לא משנה, ובו זמנית חי בעולם של נפרדות, שבו יש הבדל בין טוב לרע. הוא מציע שתי גישות:

1. הגישה הראשונה אומרת שיש לשחרר באופן הדרגתי, כלומר, לשנות את האיזון בין תחושת האחדות לנפרדות, כמו לשחק עם מינונים: להיות לפעמים קצת בנפרדות וקצת באחדות, ולהזיז את האיזון בהתאם לרצון.
2. הגישה השנייה, הקיצונית יותר, אומרת ללכת באופן מלא לאחד הקצוות, כלומר, להשתחרר לגמרי מהמשחק, ואז לחזור אליו מתוך ידיעה שהוא לא באמת משנה. רק מי שחווה באופן מלא ומוחלט את החוויה של "כלום", יכול לאחר מכן לחזור ולשחק בעולם מתוך נקודת מבט חדשה, שבה הוא באמת כבר לא יכול להיפגע משום דבר כי הוא כבר עבר דרך חוויית הכלום המוחלט...