הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל של ... זה האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה ... הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל סיבה ... ולכן יכולה להיות סיבה אחת, שהיא אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. כי הקושי למצוא תשובה לשאלה של מהי הסיבה הראשונה, נובע מכך שאנחנו מניחים שלכל סיבה חייבת להיות סיבה אחרת שקודמת לה. ואנחנו מניחים גכ שיש סיבה ראשונה. ואכ הנחנו שתי הנחות שסותרות זו את זו. כי לכל סיבה יש סיבה, סותר את הסיבה הראשונה. ולכן אי אפשר בשכל האנושי למצוא את התשובה, אם אכן נקבל את ההנחות האלו. אבל בשכל ישר ופשוט, אפשר לומר שלא לכל סיבה יש סיבה, או לומר שאין סיבה ראשונה. ובכך בעצם העלמנו את הקושי השכלי להבין את הסיבה הראשונה. וכפי שאמרנו הדרך היחידה של האדם להגיע אל השכל שיש מעל השכל, היא על ידי זה שהאדם יגיע לשאלה ... שכל חדש ויבין את המציאות כפי מה שהיא באמת. ולכן, אנחנו כאן נסביר יותר לעומק את השאלה של מהי הסיבה הראשונה, ונסביר מדוע בהחלט כן יש כאן שאלה בלתי פתירה בשכל האנושי. ואם נתבונן על שתי דרכי המילוט הנל, נראה כי לשתיהן יש את אותה משמעות. והמשמעות של שתי דרכי המילוט הנל, היא שבעצם הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי דרך המילוט השנייה, היא מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא אין סיבה. כי דרך המילוט השנייה היא, שפשוט נאמר שלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא ... כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא נקודת התחלה, גם היא בעצם אומרת שהאין סיבה הוא הסיבה הראשונה. כי אם אין סיבה ראשונה, אז ממילא אין שום משמעות אמיתית לשום סיבה בתהליך, כי אין להן שום נקודת התחלה שהיא נקודת החוזק שלהן. ואכ זה בעצם לומר שהאין סיבה הוא התשובה לשאלת מהי הסיבה הראשונה. ונחדד: כל המשמעות של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות ... סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין סיבה כפתח מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ועכשיו בעצם נסביר מדוע דרך המילוט הזאת לא עוזרת. והדבר הראשון שיש לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה ... שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה. ואחרי שהסברנו את כל זה, עכשיו נסביר מדוע בכל זאת יש שאלה. והעניין הוא, שלא משנה כיצד ננסה להשתמש באין סיבה כדרך מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, ... במציאות שלנו רק אין סיבה ולא גם יש סיבה. ונמצא אם כן, כי כל ניסיון לברוח מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה על ידי שימוש באין סיבה, הוא לא באמת פותר את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש ... ועוד נעמיק ונאמר, שכל מה שהסברנו כאן לגבי מדוע האין סיבה הוא לא מספק מילוט אמיתי לגבי השאלה מהי הסיבה הראשונה, הרי שהדבר מקביל וזהה לחלוטין למה שביארתי במקום אחר לגבי דרך המילוט של האין. כי יש כאלו שחושבים שאם ... של היש ששונה מהם. ונמצא אם כן, כי יש כאן שאלה שאין לה תשובה בשכל אנושי. והשאלה היא, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? או במילים אחרות, כיצד ניתן להסביר את תהליכי הסיבתיות שיש בעולם, באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. ...

הסיבה הראשונה - פרדוקס הסיבה הראשונה כאשר האדם מנסה למצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, או כאשר האדם מנסה להבין את נקודת ההתחלה של כל דבר, כגון לדוגמה את המשמעות האמיתית ... מחמת שהאדם מבין, שברמה הלוגית, אין שום אפשרות שהוא ימצא תשובה לשאלה שלו. ונסביר: כי כאשר האדם מחפש את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הוא מבין לפתע, שאין כל אפשרות שהוא ימצא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. משום, שכל סיבה שהוא ימצא, תמיד הוא יוכל להמשיך ולשאול, מה הסיבה שקודמת לה? וכל רצון ... תוכו, כל מה שהאדם באמת רוצה, זה להבין את המציאות באמת. ומצד אחד האדם מאוד רוצה להבין ולגלות מהי הסיבה הראשונה ומה הכוח שמניע את הכל, אך מהצד השני נדמה לאדם, שהוא לא יכול לגלות את הכוח הראשון, כי תמיד ... נכנס עם הראש בקיר ומגלה שכל חדש, שבו אין שום שאלה כלל. ונסביר לדוגמה את העניין, על השאלה, מהי הסיבה הראשונה. וכפי שכבר ביארתי, יותר מאשר חשוב למצוא תשובות לשאלות, חשוב שהאדם יבין את השאלות עצמן. כי כל השאלות שיש ... המציאות שבה הכל אחד, וכאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ובמקרה שלנו, כאשר האדם חוקר ומנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, הוא בעצם שואל שאלה שקרית. שאלה שמבוססת על אמונת שקר, אמונה שאומרת שיש הבדל בין יש סיבה לבין אין ... לא היה אצלו שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל האין סיבה, ... לבין האין סיבה, הרי שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הייתה נעלמת גם היא. ולא שהאדם היה מוצא תשובה לשאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל תשובה שהאדם ימצא, דהיינו, כל מסובב של כל הסיבות, תמיד נוכל לשאול מה קדם ... ההבדלים שיש בעולם, הם לבושים של ההבדל הבסיסי ביותר שיש, בין שני ההפכים האלו, יש ואין. כי השאלה מהי הסיבה הראשונה, היא לדוגמה מבוססת על ההפרדה שהאדם עושה בין יש סיבה לבין אין סיבה. כי כנל אם אצל האדם לא היה שום הבדל, בין יש לבין אין סיבה, הרי שלא הייתה לו שום שאלה כלל, של מהי הסיבה הראשונה. וכיוב לגבי כל נושא אחר, שאם אצל האדם לא היה הבדל בין יש לבין אין תכלית וכיוב, הרי שגם ... ההפרדה שבין היש לבין האין, הוא הלבוש של האין / יש סיבה. שאז האדם שואל, האם יש סיבה? ומה הסיבה הראשונה? וכיוב. ומי שהוא איש אמת שמשתמש בשכלו עד הקצה האחרון שלו, הוא אין לו שום שאלה כלל. כי כאשר ... של ההפכים, אז ממילא אין לאדם שום שאלה כלל, כי הכל אחד ממש. ובמקרה שלנו לגבי השאלה של מהי הסיבה הראשונה, כאן על האדם להפסיק לחפש את הסיבה הראשונה ומה היה לפני הסיבה הראשונה, ובמקום זה על האדם לנסות להבין, מהי סיבה? ומה נקרא סיבה? ומה נקרא העדר סיבה? כי עד שהאדם שואל את עצמו מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול את עצמו האם בכלל יש סיבה ראשונה. ועד שהאדם שואל את עצמו האם יש סיבה ראשונה, עליו לשאול את עצמו האם המושג סיבה הוא מושג נכון או לא. כי על האדם להבין, שמאוד יכול להיות ... כלשהו. כי יש / אין סיבה, זה לבוש של האין / יש הכללי. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לנסות להבין, האם בכלל הנחת היסוד שלו לגבי זה שיש הבדל בין יש / אין ... אין הבדל בין יש לבין אין סיבה? תשובה: על ידי התבוננות פנימה, במקום החוצה. כי לשאול מה היה לפני הסיבה הראשונה, פירושו התבוננות החוצה. ולשאול מהי בכלל סיבה, ומה המשמעות של סיבתיות, זה נקרא להסתכל פנימה. שהאדם מתבונן אל תוך הדבר עצמו ומנסה להבין את מהותו. וכאשר האדם ניגש למצוא תשובה לשאלה מה הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומהי סיבתיות? ומהי אקראיות? ומהי העדר הסיבה? ואם יסתכל האדם אל תוך המושג ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל ... הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם הסיבה שבכלל יש סיבה ראשונה. כי בדיוק כמו שיש סיבה ראשונה, כך גם היה יכול להיות מצב שבו לא תהיה סיבה ראשונה. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות את המשמעות של הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לשאול את עצמו מפני מה בכלל יש קיום לסיבה כלשהי. ועל האדם להתבונן היטב על ... של סיבה, כך גם קיימת ישות של חוסר סיבה / העדר סיבה / אין סיבה. ומי שרוצה להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של ... בעצם מדביק ומחבר את הסיבה לתוצאה? כי יש כאן רמת עומק נוספת, והיא שבעצם התחלנו בכך שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה. ואחכ אמרנו שעל האדם לחפש מהיכן בכלל מגיעה הסיבה הראשונה עצמה. דהיינו, מה השורש והסיבה שבכלל יש סיבות. ועל האדם לנסות להתבונן על מהותה של סיבה, כדי לנסות להבין ... אמיתי בין מה שנקרא אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? כי עד שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה, ומהיכן מגיעות סיבות, על האדם בכלל לנסות להבין, האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא סיבה לבין מה ... להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.

הסיבה הראשונה, מהי הסיבה הראשונה, האם יש סיבה ראשונה, האם יש סיבה, אין סיבה, שורש הסיבה הראשונה האם יש סיבה ראשונה לקיום העולם? אליעד כהן מדבר על שאלת הסיבה הראשונה: האם יש בכלל סיבה ראשונה לקיום המציאות או שהמציאות קיימת ללא שום סיבה ראשונית. הנושא עולה כאשר אנשים רבים תוהים לגבי המקור או הסיבה ... כלשהי. במקרה כזה, אפשר למצוא הסבר וסדר ברור לעולם, כי לכל דבר תהיה סיבה והסבר. האפשרות השנייה היא שאין סיבה ראשונה בכלל, והעולם פשוט קיים ללא סיבה. במקרה זה, הכל מקרי לחלוטין, ואין באמת משמעות עמוקה או תכנון לקיומו של דבר כלשהו. אליעד מתאר שאם אכן קיימת סיבה ראשונה, אפשר להבין את העולם דרך הסבר מסודר והגיוני. אבל הוא מדגיש כי גם האפשרות השנייה - שאין בכלל סיבה ... שהעולם נוצר מתוך מטרה או רצון מסוים, והאמונה הזו מעניקה תחושת סדר וביטחון לחיים שלו. לעומת זאת, אם אין סיבה ראשונה כלל, והעולם הוא רק צירוף מקרים אקראי, אז אין טעם לנסות לחפש משמעות עמוקה, כי הכל חסר משמעות באופן מהותי. לדוגמה, אנשים שיאמינו שאין סיבה ראשונה יחשבו שהעולם פשוט ככה, בלי שום כוונה או מטרה, ולכן הם עשויים לחוש שהקיום חסר משמעות. אליעד מדגיש שאפשר ... האדם מרגיש שאין שום משמעות מאחורי חייו, דבר שיכול לגרום לתסכול או לחוסר הבנה. מה המשמעות אם אין בכלל סיבה ראשונה? אליעד מסביר שהמחשבה על כך שאין סיבה ראשונה יכולה להיות קשה ומטרידה. אם המציאות היא חסרת סיבה, אז כל הדברים, כולל החיים עצמם, נעדרים משמעות ממשית. במקרה ... אנשים רבים מחפשים סיבה או מטרה לחיים שלהם. הם רוצים לדעת מדוע דברים קורים כפי שהם קורים. אם אין סיבה ראשונה, זה אומר שאין באמת תשובה לשאלה הזו, והחיפוש אחרי משמעות הוא חסר ערך באופן מוחלט. האם קיום ללא סיבה הוא טוב או רע? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אם אין סיבה ראשונה, אפשר להסתכל על כך משני כיוונים מנוגדים: מצד אחד, אפשר לחשוב שקיום ללא סיבה הוא רע מאוד. אם הכל ... כיצד אנשים מבלבלים את עצמם בגלל מה ששמעו מאחרים. למשל, אדם ששמע באינטרנט או בפייסבוק שאומרים צריך לדעת מהי הסיבה הראשונה, יכול להרגיש שהוא חייב למצוא את הסיבה הזו. הוא ישאל שוב ושוב, מה הסיבה הראשונה?, מתוך מחשבה שבאמת חייבת להיות כזו סיבה. אבל למעשה, אליעד מסביר שזה רק רעיון שהאדם שמע מבחוץ. הוא פשוט למד להאמין שצריך להיות סיבה ראשונה, ואז מרגיש רע כשלא מוצא אותה. לכן, לדעתו של אליעד, אין הכרח שתהיה סיבה ראשונה, ולא צריך להרגיש רע או טוב בגלל חוסר התשובה. כל אדם יכול להבין שכל האפשרויות פתוחות, וההבנה הזו יכולה לתת לו שקט נפשי. האם יש סיבה ראשונה לקיום? קיום ללא סיבה מהי הסיבה הראשונה? האם המציאות אקראית? משמעות החיים ללא סיבה האם אלוהים יצר את העולם?

... הסיבה עצמה. ונמצא אם כן, כי מי שרוצה להגיע למצב שבו הוא תמיד ירצה את המציאות, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, אלא מבין רק סיבות כלשהן, הרי שתמיד בתוך ליבו של האדם תהיה שאלה, של מהי ההכרחיות של הסיבה עצמה. דהיינו, האדם לעולם לא יוכל להזדהות רגשית עם הסיבה ועם האירועים. כי הסיבה הראשונה היא אמת. כי האמת אינה צריכה הוכחה. כי היא אמת בלי הוכחה. והאדם אולי צריך שיראו לו את האמת, אך האמת קיימת גם בלי שיראו שהיא קיימת. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האמת. כי קיומה לא תלוי בשום דבר אחר שיש בעולם. כי כל הסיבות כולן תלויות בסיבות אחרות שקודמות להן. אך הסיבה הראשונה היא האמת. ומאחר שהיא האמת, ממילא היא לא תלויה בשום דבר אחר שיש בעולם. ושורש היציבות בעולם היא האמת. כי האמת היא יציבה תמיד. ומי שמבין את האמת של המציאות, הוא מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, והוא זוכה ליציבות רגשית. דהיינו, הוא מגיע למצב כזה שבו אין לו שום שאלה מהי הסיבה ... הסיבה עצמה. כי קיומה של האמת האמיתית, לא תלוי בשום דבר. וכל זמן שיש לאדם הסבר כלשהו לגבי מהי הסיבה הראשונה של המציאות, וכל זמן שעדיין אפשר לשאול מבחינה שכלית, מהי הסיבה של הסיבה עצמה, ומדוע הסיבה עצמה מוכרחת, הרי ... לא הגיע אל האמת של המציאות, ושהאדם עוד לא מבין את המציאות. ומי שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה של המציאות. כי על ידי זה נוצרת הזדהות רגשית מוחלטת, בין האדם לבין המציאות. ואז האדם חווה שלמות עצמית ... סוג של ייאוש או וויתור כלשהו. אלא, שיש כאן בעיה. והבעיה היא שברמה הלוגית האדם לא יכול להבין את הסיבה הראשונה. כי על כל סיבה תמיד יהיה ניתן לשאול מהי הסיבה שלה עצמה. וזה בעצם סוד גדול, שאף אחד בעולם לא יודע איך ברמה הלוגית יכול בכלל האדם להבין את הסיבה הראשונה. כי הרי על כל סיבה תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ומאחר שהפתרון לכל הבעיות שיש בעולם, הוא שהאדם יבין את הסיבה הראשונה, ומאחר שהאדם לא יכול מבחינה שכלית תפישתית להבין את הסיבה הראשונה, כי היא נמצאת במרחק אין סופי מהשכל של האדם, מאחר שהיא הסיבה הראשונה של כל האירועים, דהיינו, סיבה במרחק אין סופי מהשכל של האדם, לכן האדם חווה ייאוש בחייו. וכל חכמי החכמים ... להשיג את השלמות, הרי שהוא מלא בייאוש עצמי. כי הוא התייאש מלפצח את הסוד של איך אפשר להבין את הסיבה הראשונה. כי כל מורי הדרך הרוחניים בעולם, כולם ניסו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וגם המדענים כל הזמן מנסים להבין מה היה לפני המפץ הגדול, שזה בעצם ביטוי לרצון להבין את התחלת כל האירועים, שהיא בעצם הסיבה הראשונה. מאחר שמבחינה לוגית פשוטה אי אפשר להגדיר סיבה ראשונה, כי תמיד תהיה שאלה מה הסיבה של עצמה, לכן כולם חיים בייאוש גדול מאוד. וכל מי שאומר שהאדם לא יכול להגיע אל השלמות שלו, וכל מי שאומר שאין שלמות מוחלטת, וכל מנהיג שקר שמייאש את האדם מלמצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שהוא חי בייאוש גדול מאוד. כי יש סיבה ראשונה ויש דרך שכלית להבין אותה. וזה שהאדם לא יודע את הדרך, זה לא אומר שאין דרך. וזה שנראה לאדם ... זה לא אומר שאין דרך. אך מנהיגי השקר שיש בכל דור ודור, הם מייאשים את העולם מלחקור ולגלות את הסיבה הראשונה. כי הם מלמדים את האדם שהשכל של האדם מוגבל, ושהאדם לא יכול לחקור את מה שהיה בנקודת ההתחלה הראשונה, ... וכל אירוע שיש בעולם שבו האדם חווה סוג כלשהו של ייאוש, זה ביטוי לכך שהאדם בתוכו התייאש להבין את הסיבה הראשונה בגלל המגבלה השכלית להבין אותה. כי הבנת הסיבה הראשונה, היא הפתרון של כל הבעיות שיש בעולם. וכל הבעיות שיש בעולם, הן ביטויים שונים של חוסר היכולת להבין את הסיבה הראשונה. וכל אדם בעולם שחווה סוג כלשהו של ייאוש, שורש הייאוש הוא בכך שהאדם לא מצליח לגלות את הסוד איך הוא כן יכול להבין את הסיבה הראשונה שנמצאת במרחק אין סופי ממנו. כי לוגית ושכלית לא ניתן לתפוס במחשבה את הסיבה הראשונה. והייאוש הוא הוויתור על הרצון. והרצון הכי גדול של האדם בעולם, הוא להבין את הסיבה הראשונה. וגם הייאוש הכי גדול של האדם, הוא הייאוש והוויתור של האדם על זה שהוא יבין את הסיבה הראשונה. כי כל הדברים שבעולם, האדם כן יכול להשיג אותם מבחינה לוגית. כי מבחינה לוגית יכול להיות שהמדע יפתח איזו תרופה, שתאפשר לאדם לעוף באוויר וכיוב. אך מבחינה לוגית, יש דבר אחד שהוא בלתי אפשרי, והוא היכולת להבין מהי הסיבה הראשונה. כי לוגית תמיד יש אפשרות לשאול מה היה לפני. והמשימה הכי קשה בעולם, היא לפצח את הסוד של מהי הסיבה הראשונה. ואת הסוד הזה מעטי מעט אם בכלל פיצחו. וכל הייאוש שיש בעולם, הוא ביטוי של הייאוש של בני האדם מלפרוץ את המחסום השכלי ולנסות בכל זאת להבין את הסיבה הראשונה, כדי להיות מאושרים באמת. והסיבה שרמת הייאוש והדיכאון האנושי עולה כל הזמן, היא כי לאט לאט כל בני האדם בעולם מגיעים אל השורש של בעיית הדיכאון וחוסר השמחה. והשורש הוא חוסר היכולת להבין את הסיבה הראשונה. וחוסר היכולת הזאת באה לידי ביטוי בכל הדברים שיש בעולם. כי כל פעם שקורה לאדם דבר נגד רצונו, הרי שזה מבטא את זה שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה. כי אילו הבין האדם את הסיבה הראשונה, הכל היה כרצונו תמיד. ויש חכם אמיתי גדול, שהוא יודע את ההסבר של הסיבה הראשונה וגם את הדרך איך להגיע אליה. כי יש סוד ויש דרך איך לגלות את הסיבה הראשונה. והחכם האמיתי בכל העצות שלו, מראה לאדם את הדרך איך להבין את הסיבה הראשונה. כי כדי להבין את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם ללכת בדרך מחשבתית כלשהי, שתאפשר לו להבין את הסיבה הראשונה. ובעצות של החכם האמיתי, יש עמקות מאוד גדולה. כי כלפי חוץ העצות שלו נראות רגילות כמו עצות של כל ...

ניתוח סיבתיות למתקדמים, איך לנתח סיבתיות? ניתוח קשר סיבה ותוצאה, למצוא את הסיבה הראשונה, ניתוח קשר סיבתי, ניתוח סיבתיות עד אין סוף, איך לבצע ניתוח סיבתיות עד אין סוף? איך לעשות ניתוח סיבתיות עד הסיבה הראשונה של כל הסיבות? ניתוח סיבתיות באופן רקורסיבי, רקורסיה של ניתוח סיבתיות, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? איך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות? והפעם אתן עוד נקודת מבט על תהליך של ניתוח סיבתיות. וניתוח סיבתיות פירושו לנתח תהליך של ... בוחר לעצמו עד להיכן ועד לאיזו נקודה הוא רוצה להטיל ספק. ולכל דבר יש מחיר וכולי. אבל בסוף... מסתתרת הסיבה הראשונה של כל הסיבות? שהיא ההתחלה של כל התהליכים וכולי.

לימודי ארכיאולוגיה, לימודי היסטוריה, איך הכל התחיל? חפירות ארכיאולוגיות, ארכיאולוגים, היסטוריונים, לחקור את הסיבה הראשונה, למצוא את הסיבה הראשונה, לחקור את העבר, לחקור את המציאות מה באמת מעניין אנשים בלימודי ארכיאולוגיה והיסטוריה? אליעד כהן מתייחס לשאלה מדוע אנשים ... רק לתחושת נוסטלגיה או געגוע. הוא מבהיר כי הסיבה האמיתית שהיסטוריונים וארכיאולוגים מתעמקים בחקר העבר היא רצונם למצוא את הסיבה הראשונה - הסיבה המקורית שהובילה לכך שהדברים התרחשו כפי שהם. מה הקשר בין חקר ההיסטוריה לחקר הסיבה הראשונה? לדברי אליעד כהן, החקירה ההיסטורית והארכיאולוגית נובעת מהצורך להבין למה הדברים קרו כפי שקרו, כלומר, - חיפוש אחר הסיבה הראשונה לכל דבר. חקר העבר הוא בעצם ניסיון למצוא את המקור, להבין את שרשרת האירועים שהובילה להווה. לדוגמה, כאשר חוקרים ... הסבר נוסף וטוען כי בעצם, כל החקירות שאנשים עושים בהיסטוריה או בארכיאולוגיה נובעות מאותו רצון בסיסי להבין מה הייתה הסיבה הראשונה. אבל הוא מבהיר כי בסופו של דבר, לא ניתן באמת להגיע לתשובה מוחלטת, כי תמיד אפשר לשאול ומה היה לפני כן?. זוהי נקודה חשובה מאוד שהוא מדגיש: למרות שאפשר להעמיק ולחקור, לעולם לא ניתן להגיע באופן מוחלט לסיבה הראשונה באמת, כי תמיד יש עוד שכבה של חוסר ידיעה. מה הדמיון בין ארכיאולוגיה לחקירה פנימית - אישית? אליעד כהן ... האדם להבין את מהות הדברים, הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית של האנושות כולה. למה אנשים מתעניינים בארכיאולוגיה? מהי הסיבה הראשונה? מה הדמיון בין חקירה אישית לארכיאולוגיה? מה המטרה של לימודי ההיסטוריה? מה השכל בחפירות ארכיאולוגיות? האם אפשר לגלות את הסיבה הראשונה באמת? מה הקשר בין העבר להווה?

... מכל דבר? ומהי מהות העניין של הלימוד מכל דבר? והנה, האושר הוא הבנת המציאות כנל. והבנת המציאות פירושו, הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, לכל תוצאה יש סיבה שגרמה לה לקרות. ... לה. ולכל הסיבות, יש בהתחלתו של דבר, סיבה אחת, שהיא זו שמניעה את כל הדברים. והבנת המציאות, פירושו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכיוב ניתן לבאר, שכל הדברים שבעולם פועלים לפי חוקים כלשהם. ויש תבנית קבועה וכללים קבועים שלפיהם ... שהכל מבוסס על דבר כלשהו. והבנת השכל שעליו מבוסס הכל, היא הבנת המציאות. והבנת השכל של המציאות, היא הבנת הסיבה הראשונה, והיא הבנת הכלל שעל פיו פועלת המציאות. והכל אחד. והנה, השכל הזה של המציאות, הוא נמצא בכל דבר ודבר. ... שיש בעולם, הוא פועל לפי היגיון כלשהו. והשכל של המציאות, הוא בא לידי ביטוי בכל דבר ודבר שיש בעולם. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא באה לידי ביטוי בכל האירועים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ומי שהוא רוצה להיות חכם, דהיינו, להבין את הסיבה של כל הסיבות, עליו לנסות להבין את ... ולנסות להבין אותם. להבין מה הוא רואה. ולמה הדברים הם כך ולא אחרת. כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, היא באה לידי ביטוי בכל דבר. וכל הדברים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה. ומי שרוצה לגלות את הסיבה הזאת של כל הסיבות, עליו לנסות לחפש את הסיבה של כל דבר. ודרך זה שהאדם מחפש את הסיבה של כל דבר, דרך זה האדם חוזר אחורה בזמן, ומתחבר לסיבה הראשונה. ולחפש את הסיבה של כל דבר, זה בצורה מאוד פשוטה. ואיך? על ידי זה שהאדם פשוט מנסה להבין את ... האדם מגלה את הסיבה של כל הסיבות. והדבר נכון גם על הצד השני. כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, תכליתה היא להשיג את התוצאה האחרונה של כל התוצאות. כי כל דבר מוביל לדבר. וכל דבר מוביל לדבר אחר. וכל הדברים כולם, בסופו של דבר, כולם מובילים לדבר אחד, שהוא התכלית הסופית של כל הדברים. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא כדי להשיג את התכלית הסופית של כל הדברים. וכל הדברים שיש בעולם, הם כולם חלקים ... הסיבה של כל דבר, או על התוצאה של כל דבר. ועל ידי זה האדם בסופו של דבר, מגיע אל הסיבה הראשונה, ואל התוצאה האחרונה. שהן כמובן מחוברות. כי הסיבה הראשונה, מטרתה היא התוצאה האחרונה. כך שהאדם יכול להתבונן על הסיבות או על התוצאות, עד שהוא יגיע לקצה של התהליך ... ואת התוצאה של כל דבר, על ידי זה הוא יכול ללמוד מכל דבר. כי בכל דבר יש את התלבשות הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה. ומי שמגיע אל הסיבה הראשונה והתוצאה הסופית, בכל דבר שהוא רואה, הוא מבין כיצד הוא מחובר להתחלה ולסוף הסיבות. ועל ידי זה הוא בכל פעם הופך להיות מאושר יותר ויותר. כי האושר טמון בהבנת הסיבה הראשונה (שהיא מחוברת לתכלית הסופית). והסיבה הראשונה באה לידי ביטוי בכל דבר. ומי שהוא חכם אמיתי ומבין את הסיבה הראשונה, הוא בכל דבר רואה את הסיבה הראשונה. ובכל פעם הוא מבין אותה יותר ויותר. כי יש בני אדם שלא מבינים את הסיבה הראשונה. ויש בני אדם שכן מבינים את הסיבה הראשונה. אבל גם אחרי שכן מבינים את הסיבה הראשונה, עדיין יש אין סוף רמות עומק רגשי של הבנת הסיבה הראשונה. ובכל פעם ופעם שהאדם מבין דבר חדש, הוא בעצם מבין טוב יותר את הסיבה הראשונה. ומצד האמת כולם מבינים את הסיבה הראשונה בתת המודע שלהם. רק שהאדם ברמת המודעות שלו לא מודע לסיבה הראשונה, והוא לא מקשר אותה לכל דבר שקורה לו. וכאשר קורים דברים לאדם והוא מתבונן עליהם, על ידי זה הידיעה שלו שנמצאת בתת המודע שלו, על ידי זה היא עוברת לאט לאט לרמת המודעות של האדם. עד שידיעת הסיבה הראשונה, יוצאת מכח אל הפועל, והאדם מביא אותה לידי ביטוי ברמת המודעות שלו. ומי שהוא כבר מבין את הסיבה הראשונה בשכל שלו, אז הוא בכל פעם מחזק ומעמיק את העוצמה שבה הוא מבין את הסיבה הראשונה. כי היא נמצאת בכל דבר. ונסכם: חכם לומד מכל האדם ומכל דבר. וכדי ללמוד מכל דבר, על האדם פשוט לחפש את הסיבה שגורמת לדבר להיות כפי מה שהוא, ולחפש את התוצאה שאליה מוביל הדבר. עד שמגיעים אל הסיבה הראשונה והתכלית הסופית, שאז גם איתם מגיע האושר.

סיבתיות, אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את ... שהרגל החשיבה שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית. מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה? אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום ... הסיבה של הסיבה הזאת? וכך נמשיך לחפש סיבה לכל סיבה חדשה שנמצא, ולא נגיע לסוף. האם אפשר באמת להגיע לסיבה הראשונה? אליעד מבהיר את הבעיה הזו לעומק: בכל פעם שנמצא סיבה למשהו, נרצה להבין גם את הסיבה של הסיבה הזאת, ותמיד נצטרך לחזור עוד צעד אחורה ולשאול מה היה לפני אותה סיבה. לכן, בעצם לא ניתן להגיע לסיבה הראשונה, כי תמיד אפשר לשאול ומה היה לפניה? באופן זה, אליעד מציג בפנינו את הפרדוקס של סיבה ראשונה, ומדגים מדוע החיפוש אחר סיבה מוחלטת עלול להיות אינסופי או בלתי אפשרי. האם חייבת להיות סיבה לתהליכים של התפתחות ... בחיים ובתודעה, ולחקור את האפשרות שהיקום והקיום אינם כפופים בהכרח לעיקרון של סיבתיות. האם לכל דבר יש סיבה? מהי הסיבה הראשונה? האם אפשר למצוא סיבה מוחלטת? סיבתיות ומעגל אינסופי האם חייבת להיות סיבה לתודעה? אולי אין סיבה לשום דבר?

הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית ... אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל ... יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה שקודמת לה האין סיבה, רק היא בעלת משמעות ליצור רצף משמעותי של סיבה ותוצאה. ונמצא אם כן, כי המשמעות ... כדי שתהיה קיימת במציאות שלנו אפשרות של אקראיות / חוסר סיבה, לשם כך יש לומר שקיים דבר שאין לו סיבה ראשונה. כי אם לכל הדברים בעולם יש סיבה ראשונה כלשהי, הרי שלא שייך לומר על דבר כלשהו שהוא חסר סיבה, מאחר שיש סיבה ראשונה שהכריחה אותו להיות כפי מה שהוא. וכאשר אנחנו רואים שיש במציאות שלנו מקרים של אקראיות וחוסר סיבה, הרי שמכך ניתן להוכיח שאין סיבה ראשונה. כי אחרת לא הייתה אקראיות. אבל אם נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של היש סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין שיש סיבה ראשונה שהיא זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד זה שקיימים בעולם גם דברים אקראיים? וזה בעצם אומר, שמבחינה הגיונית, הקיום של היש סיבה לצד ...