... האדם יבין לעומק מדוע הוא חווה כאב, מה המשמעות האמיתית של הכאב, ויראה שאין באמת הבדל בין כאב לבין הנאה - אז הוא יוכל להגיע למצב שבו גם הכאב לא ישנה לו. כי האדם לא באמת סובל מהכאב, אלא ... מה אכפת לי אם יש סיבה או אין, אך זאת גישה שמכילה את המציאות, הכל בסדר, אבל אתה לא נהנה מהמציאות. שאתה אומר זה מה שיש אולי אתה לא סובל או סובל פחות, אבל אתה לא נהנה. אתה לא באמת שמח, איזה כיף שזה קרה, כי אתה לא חווה סיבה. בסוף כדי שיהיה לך טוב את ... לא עניין של אמונה, זה גם לא העניין לקבל את מה שיש, אף אחד לא יכול לגרום לך לחוות הנאה ממה שקורה, אלא אם אתה רוצה את זה כמו שאלוהים רוצה את זה. שאלה: אם אתה מגיע לזה, האם ... לך מהתכלית, כי אתה כל הזמן טוב לך, אם יש תכלית וגם אם אין תכלית. למעשה בסוף התכלית היא ליהנות, שיהיה לך טוב. שאלה: למעשה מה שהבנתי שלאלוהים אין תכלית. אליעד: יש תכלית, אבל התכלית שלו לא רחוקה יותר ... לא ברור מאליו. בואו נמשיך עם רבי נחמן, הדבר שהכי קרוב לשעשוע עולם הבא הוא, שממש רע לך ואתה נהנה מזה, אני מדגיש את המילה נהנה, כי כולם אומרים אולי לא אכפת לך, כאן הדגש הוא שאתה רוצה את זה. בכל המציאות יש מישהו שרוצה ...

... שמכיל את הכל. משם אפשר להכיל גם כעס וגם אי - כעס בלי לשלול שום דבר. מה קורה כאשר נהנים מהכעס? שאלה: אם אני נהנה מהכעס, סימן שהתגשם רצוני. ואז אני מיד מזדהה עם הישות המצומצמת. אליעד: אכן, אני כועס ואני נהנה מזה שאני כועס - זה התגשמות של רצון, אבל לא של האני הקטן אלא של רצון המציאות כולה. צריך ... לא, וזה מראה שהם בכלל לא חווים אחדות אמיתית, כי אחדות אמיתית נמצאת לפני ולתוך כל המצבים. מדוע חשוב ליהנות מהנפרדות ולא לבטל אותה? בסופו של דבר, המטרה היא להיות כאן וליהנות, במקום לברוח. רבי נחמן, למשל, דיבר נגד תאוות הגוף, אך לא כי אסור ליהנות, הוא הסביר שהצדיק נהנה מהאותיות הפנימיות שבכל דבר, לא רק מהלבוש החיצוני. כך גם לגבי כעס או כל חוויה אחרת - אפשר ליהנות מההיבט הפנימי העמוק שיש בכל צורה, בלי להתנתק מהצורות החיצוניות. מדוע רבי נחמן מדבר על צדיק ולא צדיק אם ... מצורך אישי ורצון שכבודו האישי יתקיים, או מתוך רצון להימנע ממצוקה שהוא מרגיש כשרע לאחרים. למה אין סתירה בין ליהנות מהנפרדות ובו זמנית להיות גם לפני הכל? אליעד מדגיש שתכלית התהליך היא לחוות בו זמנית גם את האחדות וגם את הנפרדות. אפשר ליהנות מהמציאות בעולם הזה, וגם להבין שבו - זמנית יש ממד שבו הכל אחד, ובו אין שום רצון מוגדר. גם רבי נחמן, שהתנגד לתאוות הגוף מבחינה מסוימת, הבהיר שלצדיק יש הנאה פנימית מהאותיות הפנימיות שבכל דבר, ולא רק מההיבט החיצוני. האם רבי נחמן באמת שולל את כולם? הוא שולל את ... הזה וגם את השורש העמוק ביותר שבו הכל אחד. מצד אחד, פועלים בתוך הנפרדות: אוכלים, עוזרים לאנשים, חווים כעס והנאה, ומהצד השני מודעים שהנפרדות עצמה יוצאת מאחדות מוחלטת שאין בה כל הגדרה. כך האדם נעשה גם אלוהים גדול וגם ... כלום, הוא רק עושה לך פילטר שאתה חווה את קיומך והלאה דרך פרספקטיבה אחרת שאלה: ברגע שאתה אומר שאתה נהנה מהכעס, זה סימן שרצונך מתגשם, ואז אם רצונך מתגשם אתה תזדהה שוב עם הישות המצומצמת. אליעד: התשובה היא, כן, אני כועס, אני רוצה את זה שאני כועס, אני נהנה שאני כועס, זה התגשמות רצוני, אבל לא התגשמות רצונו של האני המצומצם אלא של התגשמות רצונה של המציאות. כשאתה ... תאוות הגוף, אבל הוא לא היה באמת נגד, הוא היה נגד זה שתהנה מהלבוש החיצוני. רבי נחמן אומר שהצדיק נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, הוא מסביר שהאכילה של הצדיק היא מהאותיות. מה שאני בא להגיד הוא שתהנה מהנפרדות, אלוהים כן בנפרדות הוא כן נהנה מהנפרדות, הוא כן מחייה את העולם, הוא כן משנה את רצונו בכל רגע, אבל הוא גם מחוץ לדברים בו זמנית. אם תבין למה כל דבר קיים, אז תהנה, אבל אתה לא נהנה מהלבוש החיצוני, אמנם אתה נהנה מהלבוש החיצוני, כי בפרקטיקה אתה רוצה אותו, אבל אתה נהנה ממשהו פנימי יותר, מהחוויה הפנימית של הדבר. שאלה: למה רבי נחמן עושה הפרדה בין צדיק ללא צדיק? אליעד: הוא ...

... ביחד איתה, בו זמנית בבת אחת. דהיינו, שיש לאדם העדר רצון ככ גדול, עד שהוא יכול לרצות ממש, ואפילו ליהנות או לסבול מהרצון שלו, ואעפכ הוא בו זמנית, אינו רוצה דבר כלל. וכמובן גם להפך, שיש לאדם רצון ככ ... והאדם סובל, רק בגלל שאין לו מספיק רצון ותאוות. והאדם צריך להיות בעל תאווה ככ גדול, עד שהוא יוכל ליהנות מכל דבר תמיד, שאז ממילא נעלם אצל האדם, הרצון המוגבל לצורה כלשהי. ואעפכ, המלך האמיתי שהוא כל יכול, הוא בוחר לצמצם את רצונו העצמי, כדי שהוא יוכל ליהנות, מאחת מאין סוף הצורות הטובות עבורו. כי הכל טוב תמיד. וצריך ליצור רצון מוגדר, רק כדי שתהיה אפשרות ליהנות מצורה כלשהי. אבל, זה מתוך מקום שבו הכל באמת טוב תמיד, ולא מתוך מקום של תלות וכולי. (ובשורשו, הכל ...

... האוכל, שואבת ומקבלת את החיות שלה, מהאכילה שלאחר מכן. וגם האכילה עצמה היא לא התכלית, אלא היא רק הקדמה להנאה ולתועלת של האדם מהאכילה. כי האדם לא אוכל סתם כך, אלא רק משום התועלת שהאכילה מביאה לו, כגון הנאה / בריאות וכיוב. והתועלת של האכילה, היא התכלית, אבל האכילה, היא רק ההקדמה של התועלת של האכילה. וגם ההנאה של האדם והבריאות של האדם, גם היא לא התכלית. כי אין שום תכלית בכך שהאדם יהיה בריא ושהוא ייהנה. ...

... שום תלות ברגע הקודם. והם זקנים, משום שהם חיים בתוך תודעת זמן מוגבלת, שבה הכל מוגדר ומוגבל. והם לא נהנים מהחיים, כמו אדם צעיר שנהנה מכך שכל דבר הוא חדש לגמרי עבורו. שזה אפשרי, רק על ידי ההבנה שהכל מתחדש בכל רגע מחדש. (ויש ...

מי שמציאות כלשהי, לא גורמת לו הנאה - בידוע שהוא שקרן והעניין הוא, כי המציאות שלנו היא יפה. ולא סתם יפה אלא יפהפייה ביופי אמיתי, יופי ... לרמות. ומי שהוא לא איש אמת עפ הקריטריונים של המציאות, דהיינו, מי שהוא לא באמת איש אמת, הוא לא נהנה מההשתקפות הזאת שיש בכל דבר. ולא רק שהאדם לא נהנה מההשתקפות של האחדות שיש בכל דבר, אלא שהתודעה של האדם סובלת סבל אמיתי, כאשר האדם חושב על כל דבר ... היופי ואת השלמות שיש בכל דבר בעולם. בפרט כאשר אומרים לאדם שכל כלשהו, שמי שהוא איש אמת הוא מפיק הנאה אמיתית מכל שכל שיש בעולם, כולל מהשכל של השקרנים ושל הטיפשים. כי בכל שכל שיש בעולם, יש את היופי ... ביותר שבו הכל אחד, שהוא רק נדמה לשיגעון וכולי. וכאשר האדם שומע איזה דיבור ואיזה שכל, אם הוא לא נהנה מהשכל שיש בדבר, בידוע שהוא משקר את עצמו במשהו. כי מי שהוא איש אמת, אז האחדות של המציאות, היא ... פעם האדם חווה התרגשות חדשה, כי בכל פעם הצורה החיצונית היא חדשה, וצורת ההשתקפות היא חדשה. אבל מי שלא נהנה מהשכל שיש בכל דבר, בפרט כאשר האדם סובל, מכך שהוא שומע צורות חשיבה שונות ודעות שונות משלו, ובפרט אם ... את המציאות בלי שום תנאי ובלי שום סיבה, הרי שהוא לא באמת אוהב את המציאות, והרי שהוא לא באמת נהנה ממנה. והחכם האמיתי, הוא אוהב את המציאות כולה, באהבה אמיתית ללא שום תנאי. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי ... בכלא. והוא לא מבין שהוא בכלל מלך, ושמקומו הוא לא לסבול בכלא כעבד, אלא מקומו הוא להיות מלך, או ליהנות באמת, מכך שהוא בוחר להיות עבד. כי האדם הוא השלמות האין סופית (ולמרות שיש כאן דבר והיפוכו, שהסוף הוא ...

... באמת מצד שורש השכל שלו, הוא יכול להתחיל ללמוד ולהבין את הספר מכל מקום בספר (באנלוגיה ל: יכול להפיק הנאה מהמציאות מכל דבר שהוא רוצה). כי כל תוצאה וכל מכוון, הוא גם הקדמה וגם תוצאה וכולי. ורק מי שמבין ...

... יש רק נקודות טובות מסוימות. כי חצי הכוס המלאה, הוא שקר. כי האדם צריך להסתכל, על חצי הכוס הריקה, וליהנות גם ממנה, בהנאה אמיתית, שנובעת מהתאחדות של האדם, עם ישות האלוהים. וכיוב החשיבה החיובית, שהיא כולה שקר. כי האדם יכול וצריך ליהנות, גם מחשיבה שלילית. והאדם צריך ללמוד, איך ליהנות באמת בהנאה אמיתית ושלמה, מכך שהמציאות היא נגד רצונו. כי יש ישות אחת, שהכל כרצונה תמיד. וזאת המציאות, שהכל כרצונה תמיד. ...

... הרצונות שלו. אבל כאשר האדם ממלא את האובססיה שלו, דהיינו, מבין את המציאות ומתאחד איתה, על ידי זה הוא נהנה מכל האובססיות והרצונות של העולם.

... של השכל של האחדות, שהיא פנימית, ביחס לנפרדות שהיא חיצונית. וכל אדם שמבין שהכל אחד, ועל ידי זה הוא נהנה מהנפרדות, כגון לדוגמה אדם שנהנה ממשחק כלשהו, ולא מפחד להפסיד בו, כי הוא יודע שגם ההפסד הוא טוב, ואעפכ הוא אומר לעצמו שהוא צריך לנצח, ואעפכ הוא יודע את האמת שזה לא משנה, שעל ידי זה נוצרת ההנאה של המשחק, כל תהליך כזה (כי גם ההנאה של המשחק, גם היא מתבטאת בהמון צורות), הוא התגלות השכל של האחדות, שהופכת את הנפרדות לטובה מאוד. וההבדל היחיד ...