... את המציאות, מהי אהבה, מהי המציאות, לאהוב את מה שיש, להרגיש טוב, להרגיש רע, לסבול, איך להיות מאושר, לקבל את המציאות, להכיל את המציאות מהי משמעות המושג לאהוב את המציאות? כדי להבין מהי אהבה למציאות, חשוב קודם כל לפרק את המושג לשני מרכיבים מרכזיים: לאהוב והמציאות. מה זה לאהוב? לאהוב משהו פירושו לרצות אותו, להעדיף אותו על פני אפשרויות אחרות. לדוגמה, כאשר אדם קם בבוקר ואומרים לו תלבש מכנסיים בצבע ירוק, אם הוא ... לא אוהב, משמעות הדבר היא שהוא לא רוצה את זה. לעומת זאת, אם מציעים לו משהו אחר והוא אומר אוהב, המשמעות היא שהוא מעדיף את הדבר הזה, הוא רוצה אותו. מה זאת המציאות? המציאות מוגדרת ככל מה שנמצא, מה שמצוי כרגע. כלומר, כל מה שאנחנו תופסים שקיים ונוכח כאן ועכשיו הוא חלק מהמציאות. למשל, שולחן אינו המציאות כולה אלא רק חלק מהמציאות, כי המציאות כוללת את כל מה שנמצא. מתוך כך, לאהוב את המציאות משמעותו לרצות, להעדיף, ולהיות שלם עם כל מה שקורה ברגע זה, ללא התנגדות או הסתייגות ממה שקיים. האם חייבים לאהוב את המציאות? אליעד כהן מסביר שאין שום הכרח או חובה לאהוב את המציאות. זה לא צריך, אלא שאלה של מטרה. אם אדם מחפש דרך להרגיש טוב או להרגיש חופשי, אז לאהוב את המציאות יכול להיות כלי מועיל להשגת המטרות האלו. למעשה, אם רוצים להרגיש טוב באמת - חייבים לאהוב את המציאות. אך אם המטרה רק להפסיק לסבול או לא להרגיש רע, מספיק לא לשנוא ולא להתנגד למה שיש. מה ההבדל בין לקבל את המציאות לבין לאהוב אותה? אליעד כהן מציין שלושה מצבים ביחס למציאות: התנגדות למציאות: מצב שבו אדם אינו רוצה את מה שקורה, מתנגד לכך, ולכן סובל. קבלת המציאות: מצב נייטרלי שבו אין התנגדות, אך גם אין העדפה. האדם אינו אוהב ואינו שונא, אלא פשוט מכיר במה שקורה. במצב כזה האדם לא סובל, אך גם אינו מאושר. אהבת המציאות: מצב שבו האדם לא רק מקבל את מה שקורה אלא גם רוצה את זה, מעדיף את זה ומרגיש טוב בעקבות כך. למה לאהוב את המציאות גורם להרגשה טובה? על פי ההסבר של אליעד, להרגיש טוב מחייב מצב שבו האדם מעוניין, רוצה, ואוהב את מה שקורה. אם האדם שונא את מה שקורה, הוא בהכרח ירגיש ... נייטרלי כלפי מה שקורה, לא ירגיש רע אך גם לא ירגיש טוב. כדי להרגיש טוב באמת, האדם חייב לאהוב את מה שיש, לא רק לקבל אותו. האם אפשר להרגיש טוב בלי לאהוב את המציאות? ניתן להימנע מהרגשה רעה גם בלי לאהוב את המציאות, וזאת באמצעות נייטרליות - לא לאהוב ולא לשנוא. במצב כזה האדם לא ירגיש רע אבל גם לא ירגיש טוב. כלומר, המצב הנייטרלי טוב למי שרוצה רק להפסיק לסבול. אך מי שרוצה להרגיש אושר ושמחה, חייב לפתח את הרצון וההעדפה למה שקורה, כלומר, חייב לאהוב את המציאות. לדוגמה, אם אדם אומר מספיק לי שאני לא ארגיש רע, אליעד אומר לו שהוא יכול להסתפק בכך שלא ישנא ולא יאהב את המציאות. אך אם אותו אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, אליעד מדגיש כי במצב זה, האדם חייב לאהוב את מה שיש כדי להגיע לתחושת הטוב הרצויה. האם לומר שחייבים לאהוב את המציאות זה סותר את רעיון החופש? אליעד מבהיר שהמושג צריך לאהוב את המציאות אינו אמירה מוחלטת או חובה, אלא יותר המלצה שתלויה במטרה של האדם. להגיד לאדם אתה חייב לאהוב את המציאות זו מגבלה על החופש שלו, כי אז הוא לא חופשי לבחור לשנוא או להתנגד למה שקורה. המטרה באמירה כזו היא לא להגביל אלא להבהיר את הקשר בין אהבת המציאות לבין הרגשה טובה ואושר. לכן, האדם יכול לבחור מה הוא רוצה בהתאם למטרה שלו: אם הוא רק לא רוצה לסבול - מספיק שלא יתנגד למציאות. אם הוא רוצה להיות ... את מה שיש. לסיכום, מהם השלבים להשגת הרגשה טובה ואושר? ראשית, להבין מה המטרה: האם לא לסבול או להרגיש טוב ואושר? אם המטרה היא רק לא לסבול, אין צורך באהבת המציאות - מספיק מצב נייטרלי. אם המטרה היא להרגיש טוב ואושר - חייבים לפתח אהבה ורצון למה שקורה, כלומר, לאהוב את המציאות כפי שהיא. אליעד כהן מדגיש שאין חובה או הכרח, אלא רק הסבר לוגי של הקשר בין אהבה למציאות לבין הרגשה טובה וחופש פנימי. איך להיות מאושר? איך לקבל את ...

... את המציאות, לנצח את עצמך, לצאת צודק, מריבות עם המציאות, מלחמה עם המציאות, קרב עם המציאות, להיכנע למציאות, לנצח את האמת, שלום עם המציאות, ללמוד מודעות עצמית מדוע כשאתה צודק מול המציאות, אתה מפסיד? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם נקלע לוויכוח או מריבה עם המציאות, גם אם הוא בטוח לגמרי שהוא צודק - הוא תמיד יפסיד. מדוע? משום שהמציאות אינה משתנה בהתאם לצדק של האדם, ולא אכפת לה כלל מה הוא חושב או מרגיש. במאבק מול המציאות, גם ניצחון הוא למעשה הפסד. לדוגמה, אדם שמתעקש לטעון זה לא מגיע לי, זה לא הוגן, ימצא את עצמו בסבל מתמשך, כיוון שהמציאות לא תשתנה רק כי הוא צודק. ההמלצה של אליעד היא לא לחפש את הצדק מול המציאות, אלא להתמקד או בקבלת המצב או בניסיון כן לשנות אותו בצורה שלווה, בלי כעס ומלחמה. למה כדאי להודות בטעות מול המציאות? אליעד טוען כי מי שכל הזמן מתעקש להוכיח שהמציאות טועה, מעניש את עצמו. דווקא האדם שמוכן להודות אני טועה והמציאות צודקת הוא האדם שמשתחרר מהסבל. זה לא בהכרח אומר שהמציאות תמיד באמת צודקת, אלא שהאדם מוכן לקבל שהוא אינו יודע בוודאות מה נכון. אליעד מביא דוגמה של אדם שמתלונן מדוע יש לו דבר מסוים או אין לו, אך אם האדם יודה באמת ... של להילחם במציאות. הבעיה המרכזית נוצרת כאשר האדם בטוח לחלוטין שהמציאות טועה, מבלי יכולת לבסס את הוודאות שלו. דוגמה לכך היא אנשים שטוענים כולם אומרים שזה נכון, ואליעד מסביר שאין זה באמת מוכיח שזה נכון. לכן, במקום להתעקש להיות צודק, עדיף להודות באפשרות של טעות ולבחון את המציאות מנקודת מבט אחרת ורגועה יותר. מהי האמת האחת שמפסיקה את הוויכוח עם המציאות? אליעד מסביר שקיימת אמת אחת עמוקה, שאם האדם מקבל אותה, הוא מפסיק להיות במחלוקת עם המציאות . אמת זו היא ההכרה בכך שאין באמת הבדל מהותי בין המצבים השונים של המציאות , ושאדם אינו באמת יודע להבחין אם יש הבדל או לא. אם האדם מתבטל מול האמת הזו ואומר אני טועה והאמת צודקת, הוא יחווה שלום פנימי. אך אם האדם מתעקש להמשיך להאמין ... ובכאב. מדוע הרצון לצאת צודק יוצר מלחמה פנימית? אליעד מחדד שהמציאות אינה רק בחוץ, אלא גם כוללת את האדם עצמו ואת דעותיו. כלומר, הוויכוח של האדם עם המציאות הוא בעצם וויכוח שלו עם עצמו. האדם שרוצה לצאת צודק, לא מוכן לשחרר את ההתעקשות שלו, למרות שבתוך תוכו הוא לא בטוח באמת שהוא צודק ב - 100%. אליעד מביא דוגמה קיצונית, שאם האדם היה בטוח לחלוטין בצדקתו, כל המציאות הייתה משתנה בהתאם או שהוא היה מתמזג לתוכה ונעלם. אבל בפועל, האדם לרוב לא בטוח באמת, ולכן הוא ממשיך להיאבק ולסבול. כיצד להפסיק להיאבק עם המציאות? הדרך שאליעד מציע לשחרור מהמאבק היא ההבנה שהמציאות פועלת בצורה עצמאית ואינה מתחשבת בתחושת הצדק שלנו. אין משמעות לטיעונים מוסריים או לתמיכת הסביבה, כי המציאות קורה כפי שהיא. אדם צריך להחליט בין שני דברים בלבד: לקבל את המצב כפי שהוא או לשנות אותו בצורה מודעת ושקטה. אליעד מזהיר שריב עיקש עם המציאות רק מביא לסבל מיותר ולבזבוז אנרגיה. האם אתה באמת מתווכח עם המציאות או עם עצמך? אליעד מתייחס גם לשאלה האם המציאות היא זו שמתנגשת עם האדם, או שהאדם מתנגש עם עצמו. הוא מציין שאם אדם מבין שהמציאות כוללת גם אותו עצמו, הרי שכל ויכוח עם

... של המציאות, איך המציאות אונסת אותך לאהוב אותה? איך אתה אונס את עצמך? למה אני חייב לאהוב את המציאות? האם אפשר לא לאהוב את המציאות? האם המציאות רעה? האם המציאות טובה? האונס של אלוהים, אלוהים אונס אותך לאהוב אותו האם המציאות אונסת אותך לאהוב אותה? בהרצאה זו, אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית ומזעזעת של ... קיצוני, והאם אהבה מסוג כזה בכלל יכולה להיות כנה ואמיתית. איך הדוגמה הקיצונית של אונס ממחישה את היחס של האדם כלפי המציאות? אליעד מסביר שהמציאות עצמה פועלת בצורה דומה: היא מציבה לאדם תנאי ברור וקשה - אם לא תאהב אותה בצורה מלאה ובלתי מתפשרת, תחווה סבל וכאב. הוא מתאר זאת כאונס של המציאות, כשהיא למעשה מכריחה את האדם לאהוב אותה, מאחר שהיא זו ששולטת בכל פרטי חייו. המציאות היא זו שקובעת אם האדם יהיה בריא או חולה, אם יהיה לו כוח וחשק לפעול, אם הוא ... עצמו, או אפילו אם הוא בכלל יחיה או ימות. למשל, אם אדם רוצה לשמור על בריאותו, גם אם הוא משוכנע שיש לו שליטה על כך, המציאות יכולה להחליט אחרת: היא יכולה לגרום לו לאבד שליטה, להכניס לו למוח מחשבה כפייתית שעליו לעשן או לאכול לא בריא, וכך, למעשה, הוא כפוף לחלוטין לגחמות המציאות. האדם הוא כמו קורבן חסר ישע, שאם לא יציית לרצונה של המציאות במלואו, המציאות תהרוס אותו ותגרום לו לסבל בלתי פוסק. האם אפשר לאהוב את המציאות מתוך פחד? אחד ההסברים העמוקים בהרצאה הוא השאלה האם אהבה שנובעת מתוך פחד ... תמידי אינה יכולה להיות שלמה לחלוטין, כי תמיד נשאר הפחד והכעס כלפי מי שכופה את האהבה הזו. בדומה לכך, אם אדם מרגיש שהמציאות מאיימת עליו בסבל, האם הוא באמת יכול לאהוב אותה בצורה אמיתית, או שהוא רק מעמיד פנים מתוך חוסר ברירה? אליעד מדגיש כי עם המציאות לא ניתן לרמות: כל אחוז אחד של חוסר אהבה למציאות, יגרום לאחוז אחד של סבל. כלומר, אם האהבה למציאות אינה מלאה במאה אחוז, לא ניתן להתחמק מהסבל. האם אתה זה שאונס את עצמך לאהוב את המציאות? נקודה חשובה נוספת היא שאליעד מבהיר שהאדם עצמו הוא בשורשו אלוהים, ובמילים אחרות, האדם הוא זה שיצר את כל הסיטואציה הזאת. האדם בשורשו ברא את המציאות ואת החוק שאומר אם לא תאהב אותי במאה אחוז, תסבול. אליעד מסביר שבעומק הדברים, ... (אלוהים) פיצל את עצמו לאינספור חלקים, וכעת הוא מתבונן במציאות מנקודת מבט חלקית ומוגבלת, מרגיש קורבן שנאלץ לאהוב את המציאות בכוח כדי להימנע מסבל. המשמעות של כך היא, שהאדם למעשה אונס את עצמו: הוא זה שהחליט מראש על כללי המשחק, והוא זה שקבע שאם לא יאהב את עצמו (המציאות שהוא עצמו יצר), הוא יסבול. האם יש בחירה חופשית באהבת המציאות? אליעד מוסיף נדבך מורכב נוסף כשהוא מעלה את שאלת הבחירה החופשית. הוא טוען שאולי אפילו הרצון לאהוב את המציאות הוא לא באמת רצונו של האדם, אלא רצון נוסף שנכפה עליו על ידי המציאות. האדם אולי חושב שהוא רוצה או לא רוצה לאהוב את המציאות, אך למעשה, גם המחשבה הזאת מגיעה מאותה מציאות, ולכן גם חוסר הרצון יכול להיות מוכתב על ידה. הוא מסביר שאין שום אפשרות לברוח מהמצב הזה, משום שהמציאות תמיד תדע אם אהבתך אליה היא כנה או מזויפת. אין שום קומבינה או דרך להערים ... יותר? הרעיון שאליעד מציג הוא כלי להתבוננות פנימית עמוקה: להבין שהסבל והכאב נובעים מהעובדה שאנו נאנסים לאהוב את המציאות, אך בו זמנית, אנו עצמנו יוצרים ומקיימים את התנאים לאונס הזה. ההבנה הזו עשויה לגרום לאדם לשאול את עצמו שאלות קיומיות עמוקות יותר: מי אני באמת? האם אני קורבן של המציאות או אולי היוצר של המציאות עצמה? האם יש בכלל משמעות למושגים של אהבה ושנאה כלפי מציאות שהיא למעשה אני ...

... זו אהבה או שנאה? אם לא תאהב אותי יהיה לך רע, אם לא תאהב את המציאות תרגיש רע, אהבה אובססיבית, אהבה בלי תנאים כלפי המציאות, אהבה בלי תנאים כלפי בן אדם, לאהוב מישהו בלי תנאים, לאהוב את המציאות בלי תנאים האם אהבה יכולה להיות אמיתית כשמישהו מאיים עליך? אליעד כהן מסביר, שאם מישהו מאיים על אדם אחר ודורש ממנו לאהוב אותו ללא תנאים, אחרת יהרוס לו את החיים, זו אינה אהבה ... אליו אינה אמיתית אלא כפויה, כיוון שאין לה באמת חופש בחירה. איך המציאות כופה עלינו לאהוב אותה? אליעד מציג שהמציאות מתנהלת בצורה דומה לאותו אדם מאיים: היא אומרת לך שאם לא תאהב אותה כפי שהיא, תסבול. הוא מסביר בפירוט כיצד המציאות לכאורה מאיימת על האדם: אם הוא לא מקבל את המציאות ואינו מרוצה ממנה, הוא יחווה סבל תמידי. מידת הסבל נקבעת לפי אחוז האהבה שיש לאדם למציאות: אם אדם אוהב את המציאות ב - 50%, הוא יסבול ב - 50% ויהנה ב - 50%. אם הוא אוהב את המציאות ב - 99%, הוא עדיין יסבול באחוז אחד. אם אדם לא אוהב את המציאות כלל, הוא יסבול לחלוטין, מכיוון שהוא תמיד יתנגד למציאות וירגיש רע בגללה. ההסבר כאן הוא ברור: ככל שהאדם מוכן לקבל יותר מצבים, גם כאלה שלא נוחים לו, הוא יסבול פחות וייהנה יותר מהחיים. כאשר האדם מתנגד לתנאים מסוימים, המציאות מייצרת עבורו סבל, וכך למעשה כופה עליו סוג של אהבה. מה ההבדל בין חיזור אובססיבי לדרישה של המציאות לאהבה? אליעד כהן מסביר את ההבדל בצורה מפורטת: בחיזור אובססיבי, הצד שמאיים דורש שהאחר יאהב אותו, ובנוסף דורש שיבצע פעולות ספציפיות עבורו. למשל, אם אדם אומר לאישה: תאהבי ... תעשי מה שאני רוצה, האהבה כביכול מגבילה את החופש שלה. לעומת זאת, המציאות פועלת בצורה הפוכה לחלוטין. כאשר אדם אוהב את המציאות ללא תנאים, הוא בעצם חופשי לחלוטין לעשות מה שהוא רוצה, כי אין לו התנגדות לשום מצב. במצב כזה, גם אם האדם יחלה או יהיה עני - הוא מקבל את זה בשלמות ולכן לא חייב לעשות שום דבר מיוחד. אם האדם לא אוהב את המציאות ללא תנאים, הוא בעצם מתחיל לייצר תנאים. למשל: אני מוכן לאהוב את המציאות רק אם אהיה בריא, או רק אם יהיה לי כסף. במקרה כזה, האדם נאלץ לבצע פעולות ולהגביל את עצמו כדי למנוע את הסבל הכרוך במצב שאינו אוהב. מדוע אם לא אוהבים את המציאות, חייבים לפעול ולבצע משימות? הסיבה לכך היא שהמציאות מכריחה את האדם לשנות את התנאים שהוא מתנגד אליהם. אם אדם לא מקבל מצב מסוים (כמו מחלה או עוני), הוא צריך לנקוט פעולות מסוימות כדי למנוע זאת. המציאות למעשה אומרת לאדם שאם אין בו אהבה ללא תנאי, עליו למלא רשימה של דרישות ומטלות כדי להשיג את התנאים שכן מקובלים עליו. לכן, התנגדות למציאות גורמת לאדם להיות מוגבל ותלותי בפעולות מסוימות כדי למנוע סבל. איך אפשר לאהוב את המציאות ללא תנאים? לאהוב את המציאות ללא תנאים פירושו לקבל כל מצב באופן מוחלט. אליעד מדגיש שהמשמעות היא שהאדם יסכים גם לדברים שלכאורה שליליים, כמו מחלות, חוסר בכסף או כל קושי אחר. במצב כזה, האדם אומר: לא משנה ... מחויב לפעול בשום צורה מיוחדת. אהבה כזאת מבטלת את הצורך לשנות את המציאות, ולכן היא מביאה את האדם לחופש מלא. האם האהבה הזאת היא אמיתית או רק כפייה? אליעד מסביר שזה אינו דומה לכפייה, אף על פי שהמציאות נראית מאיימת. הסיבה לכך היא שהמציאות לא דורשת מהאדם לבצע פעולות או לשנות משהו בתמורה לאהבתו אליה. במציאות, ככל שהאדם אוהב יותר, כך הוא פחות צריך לבצע פעולות. דווקא ההתנגדות למציאות היא זאת שיוצרת כפייה, ... עוזרת לאדם להפחית משמעותית את הסבל בחיים. אם האדם ילמד לאהוב את המציאות ללא תנאים, הוא לא יצטרך להיות במאבק תמידי נגד המציאות או נגד תנאים מסוימים בה. אדם כזה חופשי יותר, שליו יותר, וככל שהוא יפחית את ההתנגדויות שלו למציאות - כך ירגיש טוב יותר ויתמודד בצורה טובה יותר עם החיים. המציאות רוצה שתאהב אותה חיזור אובססיבי המציאות אונסת אותך לאהוב אותה האם אני חייב לאהוב את המציאות? למה לאהוב בלי תנאים? איך לפתח אהבה אמיתית בלי תנאים? מה לעשות כשמרגישים חוסר שביעות רצון מהמציאות? האם אהבה יכולה להיות אמיתית אם מישהו מאיים להרוס לך את החיים? כאשר אדם מאיים על אדם אחר ואומר לו אם לא תאהב אותי, אני אהרוס לך את החיים, עולה שאלה האם באמת אפשר לקרוא לזה ...

... המציאות, לדעת שאתה המציאות, חלק מהגוף של המציאות, חלק מהארגון, האני של המציאות מה המשמעות של להיות המציאות עצמה? אליעד כהן מסביר שהאדם הוא למעשה המציאות עצמה. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא להבין שהאני האמיתי שלנו הוא לא נפרד מהמציאות, אלא חלק בלתי נפרד ממנה. כאשר האדם אומר אני, הוא למעשה מתייחס אל המציאות כולה ולא רק אל עצמו כאדם בודד. בדיוק כמו שאדם העובד בחברה ומשתמש בביטוי אנחנו כדי ... כולה, כך גם אדם שמבין את עצמו כחלק מהמציאות, יכול לומר אני כאשר הוא מתכוון לכלל המציאות. איך האדם הוא חלק מהארגון שנקרא מציאות? כדי להסביר איך האדם הוא חלק מהארגון שנקרא ... או חלק מן הגוף הגדול ביותר שקיים, שהיא המציאות עצמה. כאשר האדם מתייחס אל עצמו, הוא יכול לבחור לראות את עצמו כאינדיבידואל נפרד, ... להבין שהוא שליח של גוף גדול יותר - שהוא המציאות עצמה. מה המשמעות של להיות האני של המציאות? אליעד כהן משתמש במושג האני של המציאות כדי לתאר את המצב שבו האדם מזדהה לחלוטין עם המציאות כולה. זה לא רק מצב שבו האדם חושב שהמציאות קיימת אלא שהוא חווה את עצמו בתור מי שמנהל את המציאות עצמה. זה מצב שבו האדם יודע שכל מה שמתרחש במציאות הוא בעצם ביטוי שלו עצמו. בדיוק ... את רצון החברה כולה. מדוע תחושת אני הוא המציאות איננה רק מחשבה? אליעד מסביר שתחושת אני הוא המציאות חייבת להיות מוחלטת ולא יכולה להיות רק מחשבה מופשטת או הבנה אינטלקטואלית בלבד. אם האדם רק חושב שהמציאות היא הוא עצמו, הוא עדיין מפריד בין האני לבין המציאות. רק כאשר האדם באמת חווה ומבין לעומק שאין שום הבדל בין אני למציאות, רק אז הוא יכול להגיד באופן אותנטי שהוא המציאות עצמה. כל עוד קיימת תחושת הפרדה או הססנות כלשהי, התחושה של האדם איננה שלמה. איך האדם יכול לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות? אליעד כהן מדגיש שכדי שהאדם יוכל לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות עצמה, עליו לבדוק האם קיימת בו תחושה של הפרדה כלשהי בינו לבין המציאות. ברגע שהאדם עדיין מרגיש שיש אותו ויש משהו חיצוני לו (המציאות), זה סימן שהוא עדיין לא השיג את ההבנה השלמה של הרעיון. כשהאדם באמת מזוהה עם המציאות, התחושה שלו היא של שליטה מלאה, של אחדות מלאה ושל זהות מלאה עם כל דבר שקיים. מדוע קשה לאדם לחוות שהוא חלק מהמציאות עצמה? הקושי העיקרי שאליעד מתאר הוא שהאדם רגיל לראות את עצמו כנפרד מהמציאות. הוא רגיל לחשוב שיש אני ויש דברים חיצוניים לו. האדם לא רגיל לחשוב במונחים של ... הוא שומע או חושב על הרעיון שהוא עצמו המציאות, זה נשמע לו זר או בלתי נתפס. הרגלי החשיבה, תחושת האגו וההזדהות עם הגוף והאישיות ...

... של האני - איך להתחבר לאני של המציאות עצמה? איך להכיר את האני של עצמך? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את המציאות. ולהבין את המציאות, פירושו שהאדם יבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שבגללה מתרחשים כל האירועים שיש במציאות שלנו. ועל ידי זה שהאדם מבין את סיבת כל הסיבות, על ידי זה ... את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, זאת המשימה הגדולה ביותר שיכול האדם להשיג אותה. כי כדי להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך על האדם להסתכל בעיני שכלו על המציאות, מנקודת מבט של מה שהיה לפני כל מה שהיה. דהיינו, לחשוב מחוץ לקופסא בשלמות. כי הקופסא היא המציאות שלנו. ולחשוב מחוץ לקופסא בשלמות, פירושו שהאדם מצליח להסתכל על כל המציאות כולה, מנקודת מבט חיצונית למציאות כולה. והשאלה הנשאלת היא, מהי הדרך של האדם לקבל את השכל שמאפשר לו להסתכל על המציאות מנקודת מבט חיצונית לה? ומהי הדרך של האדם לקבל שכל שיאפשר לאדם להסתכל על המציאות, מנקודת מבט עצמית שלה. דהיינו, להבין את האמת האובייקטיבית של המציאות? והתשובה היא, שמי שרוצה לתרגל את היכולת שלו להסתכל מחוץ לקופסא, עליו להתחיל להסתכל ולחשוב מחוץ לקופסא על בני האדם שסביבו. ונסביר: כדי להיות מאושר, לשם כך צריך האדם להבין את המציאות ולהסתכל עליה מנקודת מבט עצמית. דהיינו, שהאדם יבין את המציאות מנקודת מבט, שבה הוא עצמו המציאות עצמה. דהיינו, האדם צריך כאילו להחליף את הזהות העצמית שלו לישות של המציאות עצמה כמציאות, ומנקודת המבט הזו לנסות להבין אותה. ומי שרוצה להיות מסוגל להבין את המציאות מנקודת המבט העצמית שלה, לשם כך עליו להתחיל לנסות לקרוא אנשים ולהבין את האנשים שסביבו. כי כל זמן שהאדם לא מסוגל להבין בשלמות את חבריו, את המשפחה שלו, את העובדים שלו, את הלקוחות שלו, ואת בני האדם שסביבו, הרי שהאדם עדיין לא מסוגל להבין בשלמות את המציאות כולה. כי כל אדם הוא חלק מהמציאות. וכל האנשים שאיתם נתקל האדם במשך היום, הם כולם בסך הכל חלקים של המציאות. ומי שלא מסוגל להבין את החלקים של המציאות, כיצד הוא מצפה להיות מסוגל להבין את המציאות כולה כישות אחת? והרעיון הוא, שכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך יש להתייחס אליה כאל ישות חושבת שמודעת לעצמה. ועל האדם לחשוב כאילו הוא עצמו היה המציאות עצמה. ועל האדם לנסות להבין את תהליכי קבלת ההחלטות, ואת תהליך הבחירה, ואת הרצון העצמי, ואת צורת המחשבה והרגשות של המציאות, כאילו היא עצמה הייתה ישות חושבת. דהיינו, על האדם כאילו לקרוא את המחשבות של המציאות . ומי שרוצה לשפר את היכולת שלו לקרוא את המחשבות של המציאות, לשם כך עליו לנסות להתחיל לקרוא מחשבות של בני אדם אחרים. ובפועל זה אומר, שעל האדם להתבונן היטב על כל בני האדם שסביבו. ועל האדם לשאול את עצמו תמיד, ... לו להרגיש את מה שהוא מרגיש? למה הוא מרגיש דווקא כך ולא אחרת? מה המחשבות שיש לאדם שמולי? וכיוב שאלות נוספות שבהן האדם מנסה לצאת מהקופסא של עצמו, ולנסות להסתכל על המציאות דרך העיניים של האדם שמולו. ובכל פעם שהאדם רואה אדם אחר שעושה פעולה כלשהי אומר דבר כלשהו, על האדם לשאול את עצמו ולחקור ולהעמיק ולהתבונן היטב היטב ... שלהם שונה? ועל האדם לנסות לגלות, מדוע אותם בני אדם מתנהגים בצורה דומה בתחומים מסוימים, ומדוע אותם בני האדם מתנהגים אחרת בתחומים אחרים? ומי שרוצה להבין את המציאות, עליו לנסות לפענח את צורת החשיבה של בני האדם. כי האדם קרוב אצל עצמו. והדבר הקל ביותר שאותו יכול לעשות האדם, הוא לנסות לגלות את שורש צורת החשיבה של ... המחשבה של המשוגע הגדול ביותר. ואותו הדבר הזה, הוא עומד גם מאחורי צורת המחשבה של האדם השמח ביותר, והוא עומד גם מאחורי צורת המחשבה של האדם העצוב והדיכאוני ביותר. והמציאות שלנו מכילה בתוכה דומם צומח חי מדבר. והאדם שייך לקבוצת המדברים. ולכן הדבר הקל ביותר עבור האדם, הוא להבין את שאר בני האדם ששייכים לאותה קבוצת מדברים כמותו. אבל המציאות עצמה מכילה בתוכה לא רק את האדם המדבר והחושב, אלא גם את בעלי החיים הצמחים ועולם הדומם. ומי שרוצה להבין את כל המציאות כולה כישות אחת, עליו לנסות לעשות האנשה גם לכל הישויות שיש בעולם שלנו, ולנסות להסתכל על המציאות מנקודת המבט של כל ישות שקיימת בתוך

... היא מלאכותית ואינה משקפת את המציאות האמיתית. הוא מסביר כי לכאורה ... התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. אליעד מדגים כי כל החוויה של ... סובל משום שאינו מבין את המציאות לעומקה. לדעת רבי נחמן, אם לאדם ... תמיד נפשית - בעיה בתפיסת המציאות וביכולת להזדהות עם הרצון של ... כוח גבוה יותר (אלוהים או המציאות). בסופו של דבר, האדם מבין שהוא ... במצב כזה, האדם חווה את המציאות כאילו הוא עצמו יצר אותה, ולכן ... שהגיע להבנה שהוא היוצר של המציאות שלו מפסיק להתנגד למציאות. איך ... אלא כדי לחוות כבר עכשיו את המציאות כאילו הוא יצר אותה. אליעד מתאר ... הכוללת. במצב זה הוא חווה את המציאות בו זמנית כדבר והיפוכו - שמחה ... הראשונה, אז הוא חווה את כל המציאות כביטוי לרצונו, ובכך הוא משתחרר ... שהוא עצמו הוא הכוח היוצר את המציאות, הוא יפסיק להתנגד לסבל ויחווה ... כיצד לשנות את חוויית המציאות? האם יש הבדל בין כאב גופני לכאב ... התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל ... ההתאמה בין הרצון שלו לבין המציאות. מה אומר רבי נחמן על סבל ... שיש משהו שהוא לא מבין לגבי המציאות והחיים, ומחוסר הדעת הזה נובע ... נפשית, כלומר, בעיה בתפיסת המציאות של האדם. האם כולם חווים כאב ... (שניתן לקרוא לו אלוהים או המציאות עצמה). האדם מבין שהוא אינו שונה ... במצב כזה הוא חווה את המציאות כאילו הוא בעצמו ברא אותה, ואז ... כך בדיוק האדם צריך לחוות את המציאות: כשהוא מבין שהוא יוצר אותה, כבר ... (העולם הבא), אלא לחוות את המציאות כולה כבר עכשיו כאילו אתה היוצר ... הכוח שמניע את הכל, חווה את המציאות כהתרחשות שלו, ואז הוא משתחרר ... כיצד לשנות את חוויית המציאות? האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות ... כלומר, ההנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר עם כאב. יש מצבים שבהם ... אנשים, לא על עצמך, ולא על המציאות. ואם תמשיכי לחפור פנימה, תגלי ... את מבינה שהאני שלך הוא בכלל המציאות כולה, ואז את כבר לא חווה ... התאמה בין הרצון שלך לבין המציאות. ואם תביני מי את באמת, תחווי ... לא תוכלי להיות בהתנגדות עם המציאות, כי את היא זו שיוצרת אותה. ... זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם ... לישות הראשונה - אלוהים - המציאות. אנחנו חלק ממערכת, כל אחד הוא ... לקרוא לזה אלוהים, היקום, המציאות, העולם, כל אחד יקרא לזה איך ...

... הקיום העצמי, איך לגלות את סודות המציאות? שלבים בהארה רוחנית, התפתחות תודעתית, למה אני רוצה משהו? למה אני קיים? למה המציאות קיימת? תודעה של אלוהים, הרצון של אלוהים, איך להיות אלוהים? התודעה של המציאות, להיות הסיבה הראשונה למה יש לי רצון ומה גורם לי לרצות את ... מסוים? אליעד מסביר שישנן שתי פרספקטיבות מרכזיות שדרכן אפשר לשאול את השאלה הזאת. האם אני חלק מהמציאות או שאני המציאות עצמה? נקודת המבט הראשונה היא שהאדם תופס את עצמו כחלק מהמציאות. האדם הוא כמו אצבע, שהיא חלק מיד, והיד היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק מהאדם, והאדם חלק מהמציאות הגדולה. כאשר האדם נמצא בתודעה כזו, הוא שואל למה אני רוצה משהו, והתשובה הבסיסית תהיה שהמציאות גורמת לו לרצות. במילים אחרות, האדם אומר אני רוצה כי ככה זה, המציאות גרמה לי לרצות את זה, זה לא בשליטתי. לפי אליעד, תשובה כזאת ... בה, מביאה לשינוי משמעותי בחוויית התודעה של האדם. בשלב מסוים, האדם מתחיל לתפוס את עצמו לא כחלק מהמציאות אלא כמציאות עצמה. בדיוק כפי שאצבע תבין שהיא היד, והיד תבין שהיא חלק מהגוף, כך האדם מתחיל להבין שהוא עצמו לא חלק מהמציאות אלא המציאות עצמה. הוא מתחיל לזהות את עצמו עם מי שחולם את החלום ולא רק עם מי שנמצא בתוך החלום. מה קורה כשאדם מבין שהוא עצמו המציאות? כאשר האדם מזהה את עצמו כמציאות, הוא מבין שאין הבדל בין הרצון שלו לבין הרצון של המציאות. אז השאלה הופכת לעמוקה אף יותר: למה המציאות עצמה רוצה משהו? בשלב הזה האדם כבר לא יכול לומר שהוא רוצה משהו כי המציאות גרמה לו לרצות, כי הוא כבר לא תופס את עצמו כישות נפרדת. הוא עצמו המציאות, הוא עצמו אלוהים. מנקודת מבט זו, הוא מבין שהוא הסיבה ... להסביר למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה. מהי התודעה של אלוהים? כשאדם מגיע לשלב שהוא מזהה את עצמו עם המציאות כולה, הוא נכנס לתודעה שנקראת התודעה של אלוהים. בתודעה זו ... מעבר לזמן ולמקום, ושם מתחילה ההתעוררות האמיתית שלו. מהו המסלול השלם להארה רוחנית והבנת סודות המציאות? אליעד מתאר את המסלול השלם להארה רוחנית כך: בהתחלה האדם מזהה את עצמו כחלק מהמציאות, ומבין שהמציאות גורמת לו לרצות דברים. הוא שואל שוב ושוב למה יש לו רצון, מה שמוביל אותו לזהות שהוא עצמו המציאות . כשהוא תופס את עצמו כמציאות, הוא מגיע לתודעת אלוהים שבה ... להבנה, מעבר לזמן ולמקום. רק כאשר האדם שואל את השאלות ברמת התודעה הגבוהה ביותר - כרמת התודעה של המציאות עצמה - הוא מגיע לתשובות האמיתיות. עד אז, כל חקירה שהוא ... הרצון, למה אני קיים, מהי התודעה של אלוהים, איך לגלות את סודות הקיום העצמי, ואיך להבין באמת למה המציאות קיימת ומה תפקידה. למה יש לי רצון? איך נוצר הרצון של אלוהים? איך לגלות את סודות המציאות? להיות הסיבה הראשונה למה המציאות קיימת? למה אלוהים ברא את העולם? להיות אלוהים ולגלות שאני ... למה יש לי רצון? או למה אני רוצה משהו? אפשר לשאול משתי נקודות מבט שונות. נקודת מבט אחת - אני חלק מהמציאות כאשר אדם שואל את עצמו למה אני רוצה משהו?, עליו להבין שהוא חלק מהמציאות. כמו שאצבע היא חלק מהיד, והיד היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק ממני - כך גם אני חלק מהמציאות. אני לא המציאות כולה, אני רק חלק ממנה. כאשר בן אדם שואל את עצמו למה יש לו ...

... את הנושא מזווית אחרת, זווית המחויב והאפשרי במציאות. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי במציאות? אליעד כהן מציע לחשוב בצורה שיטתית ולבחון את העולם לפי הדברים שהם מחויבי המציאות, כלומר, שחייבים להיות קיימים ואינם תלויים בשום דבר אחר, לעומת אפשרי המציאות, שיכול להתקיים או לא להתקיים, בהתאם למשהו אחר. למשל, כיסא תלוי בחומר שממנו הוא עשוי (ברזל), והברזל עשוי מאטומים, וכן הלאה עד שמגיעים להכרה שהכל ... בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום ... אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא באמת מחויב המציאות, מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, הוא תמיד היה ותמיד יהיה קיים. אבל כאן יש פרדוקס: הכלום והיש הם למעשה שני הפכים המתקיימים בו - זמנית. בגלל שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס את הרעיון הזה שהיש והאין אחד, אנשים מתקשים להבין איך מכלום מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין את תפיסת המציאות ואת החוויה של האדם. איך החקירה הזאת משפיעה על חיי האדם? אליעד כהן מדגיש שההבנה הזו משנה לגמרי את ההתמודדות של האדם עם סבל, רצונות ובעיות בחיים. ... לחיות בתוך נפרדות של יום - יום, אך בפנים הוא חווה שלמות פנימית מתוך הידיעה שכל ההפרדות הן רק ביטוי אחד של אותה מציאות אחת. לדבריו, החקירה הזאת קריטית כי ללא הבנת המציאות, האדם אינו מבין את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים כשלעצמו. איך האדם יכול להגיע להבנה הזו? אליעד ... הוא מבין שאין הפרדה אמיתית בין יש תכלית לבין אין תכלית. התפיסה הזו מביאה את האדם לחוויה של שחרור פנימי ושלמות. לסיכום, אליעד כהן מציע חקירה עמוקה ויסודית של המציאות שבה האדם חי, מתוך הבנה שכל ההפרדות שאנו חווים הן ביטויים זמניים של אחדות מוחלטת, שמקורה בכלום - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט. מהי תפיסת האחדות ... איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון האנושי? איך להבין את מהות האלוהים והכלום? מה ההבדל בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? כיצד מתנהל השיח המלא והמפורט על מי זה אלוהים? בשיחה הזאת עולה השאלה, מי זה אלוהים? ומיד מציינים שיש בעייתיות בשאלה עצמה, כי ייתכן שיש אלוהים ... אלוהים כיוצר, עולה מיד שאלה נוספת, מי מפעיל את אלוהים?, וכך נכנסים ללופ אינסופי. כיצד ניגשים להגדרת המחויב והאפשרי? אליעד מציג את הרעיון שישנם דברים שהם מחויב המציאות ודברים שהם אפשרי המציאות. הכיסא, הברזל שממנו הוא עשוי, האטומים של הברזל - כולם תלויים במשהו אחר ולכן אינם מחויבי המציאות. כדי לחקור את המציאות, בודקים את השאלה מה בה חייב להיות קיים ללא תנאי, ומה אינו חייב. בהקשר זה הוא מזכיר שברמה המעשית אפשר להכניס הכל לחומר ולא חומר, אך בסוף כל ... ממשיכים לחקור מה מהווה את הזמן ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין סופי - הוא ... (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על - זמנית ועל - מקומית שמייצרת את שניהם. כיצד הרעיון של אין מוליד את היש? אליעד מתייחס להבנה שהדבר היחיד שאפשר לומר שהוא מחויב המציאות הוא בעצם כלום - לא כלום במובן של חלל ריק, אלא כלום מוחלט שאין בו זמן ואין בו מקום. כל דבר יש אפשר להעלים ולהפוך אותו לנקודה פנימית יותר, עד ... אחרים?. הרבה פעמים מתברר שהרצון לדעת את האמת נובע מכך שהאדם מאמין שכך יגיע לאושר. לכן כדאי לחקור עד הסוף את מקור הרצון ולא להניח הנחות מוקדמות. המעבר להבנת אחדות המציאות דורש שימוש בשכל לעומקו. מצד אחד, השכל לא מסוגל בקלות להבין איך דבר והיפוכו מתקיימים בו - זמנית, אך מצד שני, אם ממשיכים לחקור עד הסוף, מגיעים לאמת ... הזאת מבהירה שתשובת מי זה אלוהים? אינה תשובה אחת פשוטה, אלא הזמנה למסע עמוק של חקירה, שבו מגלים לבסוף שהיש והאין הם בעצם אחד, ושאלוהים נתפס כאן כרובד העמוק של המציאות המבטא בו - זמנית גם כלום מוחלט וגם יש אין סופי. ההבנה הזאת מייצרת שינוי עמוק בתפיסת האדם את עצמו ואת חייו. מהי תפיסת האחדות וכיצד מיישמים אותה ... אחר, אבל מי מפעיל את האחר, וכך נכנסים ללופ. אני אגיד לך מה תפיסת האלוהים שלי, אנחנו הולכים מסודר, מה בטוח קיים? בא ניקח משהו שהוא בטוח, אלוהים מוגדר כמחויב המציאות. מה זה אומר? הדבר שקיומו מחויב.. אתה מצד האמת לא יכול להיות בטוח בשום דבר, למה? כי כל הדברים שאתה בטוח בהם באים מתוך הגישה הסובייקטיבית שלך, ... זה לא דווקא מקום וזמן פיזי, כל דבר גם מחשבות ורצונות. אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם המחשבות שלנו תופסות מקום, למה? כי עצם זה שאתה יכול להבדיל בין המחשבה שלך לדבר דומם אחר, זה אומר שכול דבר תופס מקום. כשאתה אומר את המילה אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה זה אומר? כדי שתהיה משמעות ... את כל היקום, מה שיישאר לנו פוטנציאל, למעשה כשיש פוטנציאל תמיד תהיה הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא עבר הווה ועתיד שבתוכו מתרחשים כל האירועים. השאלה הנשאלת היא מה יש מעבר? מי ברא את העולם? והתשובה הפשוטה היא שהעולם תמיד היה קיים, יש ... סופי והמקום אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה. המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי וזמן אין סופי, אני אומר לכם שאם ניסע שתי שנות אור שמאלה יש שם כוכב שכאשר נשפוך דיו יוצא ספר, מי אומר שזה נכון? יש לנו ... האם מישהו יכול להוכיח שיש אלוהים? לפי זה, אין אפילו צורך באלוהים, יש מקום וזמן אין סופיים והכל מתרחש בתוכם. עכשיו אנחנו מגיעים לחלל הפנוי, להבין את המהות של המציאות, מה שהסברתי עד עכשיו זה את התפיסה שהעולם תמיד היה קיים. והשאלה שנשאלת היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום ... הוא האלוהים הראשון, השאלה הנשאלת היא איך אנחנו מגיעים למחויב? כשהאדם רוצה לחיות טוב עליו להבין את חוקי המשחק, זה נושא אחר, כדי להבין את חוקי המשחק עליו להבין את המציאות. להבין את המציאות זה למצוא משהו שאתה בטוח בו ואחר להתחיל להסיק מסקנות, ואז השלב הראשון שאנו בודקים, מה בטוח קיים? למשל הכסא לא מחויב כי הוא עשוי מברזל, הברזל לא ... שתיים. נשאלה שאלה בהפסקה, איך כל זה קשור כאשר יש לנו בעיה בחיים? התשובה היא שזה הדבר היחיד שקשור, הדבר הראשון, מצד האמת אתה חי בגלקסיה גדולה ועליך להבין מה היא המציאות הזאת. אם אתה לא מבין מה זה אתה, מה היא מציאות, מה זה מקום וזמן שבהם מתרחשים כל התהליכים, אז אתה סתם חי. בכל מקרה הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין את המציאות. הבשורה הטובה היא שזה גם הדבר האחרון שצריך לעשות, זה לא שאחרי שנבין את המציאות נלמד איך להיות מאושרים, אחרי שהבנו גם סיימנו את המשחק ועכשיו נשאר רק ליהנות. להבין את זה, זה הדבר היחיד שחשוב. מה שחשוב זה מה הבנת, מה חוויית, ... אין מקום וישות שנקראת אין זמן. מעבר למקום והזמן יש הוויה שהיא מחוצה להם, המקום והזמן מתהווים על ידי מישהו שאין לא הגדרה של מקום זמן, המקום והזמן הם לא מחויבי המציאות. האם המקום הוא המציאות? לא, יש גם זמן. והאם הזמן הוא

... פשוטה של כן או לא. גירושין לפי אליעד הם בחירה לשנות את המציאות, להבדיל מלשנות את הרצון או את דרך ההתמודדות של האדם עם המציאות הקיימת. כלומר, כאשר זוג חווה ... עיקריות: האפשרות הראשונה היא להתגרש, כלומר, לשנות את המציאות בצורה מוחלטת. האפשרות השנייה ... אליעד מדגיש שהתגרשות היא תמיד הימור על האופציה של שינוי המציאות, וכי זו אינה בהכרח האופציה ... הטבעית של אנשים רבים היא להגיב באופן אוטומטי ברצון לשנות את המציאות - כלומר, להיפרד מהאדם הבעייתי. לעומת זאת, קיימת אפשרות עמוקה יותר: ללמוד לקבל את המציאות כפי שהיא, או לפתח בעצמך כלים ... כאשר אדם אינו מטפל בשורש הבעיה הפנימית ומסתפק בשינוי המציאות בלבד (הגירושין עצמם), הוא עלול ... את הגורמים שהובילו לקונפליקט מלכתחילה. כלומר, היא שינתה את המציאות החיצונית, אבל לא שינתה את עצמה ... קשיים בזוגיות היא לעבוד קודם כל על היכולת האישית לחוות את המציאות בצורה חיובית, אפילו אם היא ... להתמודד טוב יותר בזוגיות הבאה. האם חייבים לבחור בין שינוי המציאות לשינוי עצמי? אליעד מדגיש שבסופו של דבר הפתרון הנכון הוא שילוב של שני האלמנטים: שינוי המציאות ושינוי פנימי. לדבריו, האידיאל הוא לפתח יכולת להיות שלם עם המציאות ללא תלות בשינויים חיצוניים, ובמקביל לדעת מתי ואיך לשנות את המציאות בצורה נכונה. הוא ממחיש זאת ... אנלוגיה של רעב: כאשר אתה רעב, הפתרון המיידי הוא לשנות את המציאות (לאכול), אך אליעד מציע שלפחות ... אין ברירה. כך האדם מפתח יכולת פנימית חזקה יותר להתמודד עם המציאות. באופן דומה, האדם יכול לנסות להסתדר בזוגיות רעה מבלי לשנות מיד את המציאות, ובכך להגדיל את היכולת האישית ... כדי להרגיש קיים. אם האדם פותר קונפליקט אחד באמצעות שינוי המציאות בלבד, הקונפליקט יחזור שוב ... או לא הוא תמיד מורכב, וכי האתגר הוא ללמוד כיצד לחוות את המציאות בצורה שלמה וטובה, בין אם מדובר ... נכון? ש: נכון. אליעד: יפה עכשיו טוב יש לנו רצון ומציאות אם המציאות כרצונך? ש: טוב לך. אליעד: נגד רצונך רע לך כשהמציאות נגד רצונך אתה יכול או לשנות את? ש: המציאות או את הרצון. אליעד: יפה לשנות את המציאות זה אומר לשנות את מה שקורה ... להתגרש מה זה נקרא להתגרש זה לשנות את איך שאתה חווה או את המציאות? ש: את המציאות. אליעד: הבנת? ש: כן. אליעד: יפה להתגרש זה תמיד לשנות את המציאות להתגרש זה אף פעם לא לשנות את עצמך זה תמיד לשנות את המציאות יש מצב נתון מישהו מרביץ לך ... עצמך האם להתגרש להתגרש זה תמיד הימור על הפתרון של לשנות את המציאות זה אף פעם לא הימור על הפתרון ... ותזרקי אותו מה ה - subtext של תזרקי אותו לא טוב לך תשנה את המציאות לא טוב לך מה תשנה את המציאות , עכשיו מה הבעיה בתשנה את המציאות מתישהו אתה תיתקע הגישה של תשנה ...