למה אנשים משתוקקים להיות מפורסמים?

ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה עמוקה ונוקבת - למה אנשים משתוקקים להיות מפורסמים ולהגיע לתוכניות ריאליטי כמו "כוכב נולד", "האח הגדול", וכל תוכנית שדומה להן. אליעד כהן מסביר את הרצון בפרסום בכך שאנשים חושבים שפרסום יספק להם אהבה עצמית, כבוד והערכה שהם אינם מצליחים לקבל מעצמם. לטענתו, אנשים מחפשים פרסום כי רע להם, כי הם אינם אוהבים את עצמם או את המציאות שבה הם חיים. הם מאמינים שאם יהיו מפורסמים יאהבו אותם יותר וכך הם יאהבו גם את עצמם יותר.

מה הקשר בין פרסום לבין אהבה עצמית?

אליעד כהן מדגיש שדווקא האנשים המפורסמים שמקבלים אהבה, מחיאות כפיים והערצה, הם האנשים הכי אומללים. לדבריו, מי ששואב את האנרגיה שלו מהפרסום הוא בעצם אדם מסכן, שיצר תלות בין האושר האישי שלו לבין התגובה של אנשים אחרים. הוא נותן דוגמה על אנשים שמופיעים בטלוויזיה או על במה ומקבלים מחיאות כפיים - מחיאות הכפיים האלו הן כמו "סם" זמני, שנותן תחושה טובה לרגע אבל יוצר תלות באישור חיצוני.

מדוע מחיאות כפיים גורמות לסבל ולאושר?

אליעד כהן טוען שכאשר מוחאים כפיים לאדם, בעצם מאמללים אותו. הוא נותן דוגמה על הורים שמוחאים כפיים לילד כשהוא מצליח, אך לא מלמדים אותו לאהוב את עצמו ללא תנאי. כתוצאה מכך הילד גדל עם התניה פסיכולוגית - הוא אוהב את עצמו רק כשמחמיאים לו או כשהוא "מצליח", ובשאר הזמן הוא אומלל. אדם מפורסם חוזר הביתה אחרי ההופעה, ואין לו שם את מחיאות הכפיים - וזה יוצר בו ריקנות וכאב נפשי גדול.

מה היה קורה אילו במקום מחיאות כפיים היו משפילים אדם?

אליעד כהן מציג רעיון הפוך באופן קיצוני - אילו בסוף כל הופעה היו מבזים ומשפילים את אותו אדם מפורסם, הוא היה דווקא הופך למאושר יותר. ההשפלה הייתה מאלצת אותו למצוא את האושר שלו בתוכו, בלי תלות בפרגון או במחיאות כפיים של אחרים. מחיאות כפיים הן כמו מכירת סמים, כי הן תחליף זמני וזול לפתרון אמיתי של בעיית האהבה העצמית. הוא מביא דוגמה של אומן מפורסם שנהנה שנים ממחיאות כפיים, וכאשר הפסיק לקבל אותן, הוא התדרדר עד התאבדות. אליעד כהן מאשים דווקא את מי שהריע לו ואהב אותו - הם אלו שבנו לו תלות והרסו אותו בסופו של דבר.

האם פרסום הופך אדם למאושר או לאומלל?

אליעד כהן מבהיר נקודה חשובה - אדם שבאמת אוהב את עצמו לא זקוק לפרסום. אם האדם מאושר בכל מצב, אין שום סיבה שהוא ירצה להתפרסם. ואם הוא רוצה להיות מפורסם, זה אומר שהוא אינו באמת אוהב את עצמו ללא תנאי. הוא מציע מבחן מחשבתי שבו האדם צריך לדמיין שני מצבים קיצוניים - מצב שבו כל אדם ברחוב מבזה אותו, לעומת מצב שבו כל אדם ברחוב מעריץ אותו. אם האדם מרגיש הבדל בין שני המצבים האלה, הוא עדיין תלוי באישור חברתי ולכן הוא אומלל.

מדוע אנשים רוצים להיות רמטכ"ל או ראש ממשלה?

ההרצאה ממשיכה לשאלה למה אנשים נאבקים על תפקידי מפתח כמו רמטכ"ל או ראש ממשלה, שהם תפקידים קשים מלאים בעומס ואחריות עצומה. אליעד כהן מסביר שאנשים מוכנים לקחת על עצמם סבל וטרחה רק בגלל חוסר האהבה העצמית שלהם. הם חושבים שתפקיד בכיר יספק להם כבוד והערכה, וכך הם יאהבו את עצמם יותר. למעשה, האדם הנורמלי, שמאושר באמת ואוהב את עצמו ללא תלות באישור חיצוני, לעולם לא ירצה להיות מנהיג, מפורסם או בעמדת מפתח כי כל האחריות והצרות יפלו עליו.

מדוע בחירה חופשית גורמת לאומללות?

נקודה נוספת שמעלה אליעד כהן היא הקשר בין בחירה חופשית לאושר. אנשים חושבים שככל שיש להם יותר יכולת בחירה, הם מאושרים יותר. אבל לדבריו, דווקא היכולת לבחור מייצרת סבל וכאב ראש, כי היא יוצרת דילמות ולחצים. אדם שמבין שהכל טוב באותה המידה, לא זקוק לבחירה ולא זקוק להחליט החלטות. האדם שמבין שאין לו באמת בחירה חופשית - כי הוא לא בוחר מה הוא רוצה באמת, הרצון שלו כבר נתון לו מראש - יכול להגיע לאושר אמיתי כי הוא כבר לא צריך לשאת באחריות של בחירה או של תפקיד מנהיגותי.

איך להגיע לאושר אמיתי לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מסכם שהדרך לאושר אמיתי עוברת בהבנה עמוקה שהכל טוב באותה מידה. מי שמגיע להבנה הזאת לא יזדקק לאישור חיצוני, לא לפרסום ולא למנהיגות. הוא יהיה מאושר לחלוטין בכל מצב, ולא יצטרך שום תנאים או גורמים חיצוניים לאהבה עצמית או לאושר שלו. הוא ממליץ לכל אחד להיות אמיתי עם עצמו ולשאול את עצמו מה באמת מניע אותו בחיים, כדי להגיע לחיים טובים באמת.