איך המוח לומד? האם חזרה יוצרת הבנה? לחזור על חומר כדי להבין אותו, חזרתיות כדרך למידה, סדר הלימוד, באיזה סדר הכי נכון ללמוד? הספר להיות אלוהים, מתאים לכל הרמות, איך ללמוד חומר קשה? מאיפה להתחיל? מאיזה נושא להתחיל
האם חזרה על חומר עוזרת להבין אותו טוב יותר?
אליעד כהן פותח בשאלה יסודית: האם חזרה מרובה על אותו חומר עוזרת להבנה עמוקה יותר, או שמא היא מיותרת או אפילו פוגעת בלמידה? הוא מסביר שיש הבדל בין חזרה על מידע אקראי לבין חזרה על מידע שיש בו היגיון וסיבתיות. לדוגמה, אם מדובר במידע אקראי לחלוטין כמו שם של אדם או שם של עצם (כמו "שולחן"), שאין בו היגיון פנימי וסיבתי, אז ככל שאדם יחזור עליו יותר פעמים, כך הוא יזכור אותו טוב יותר. לדוגמה, אדם יודע את שמו רק משום שחזרו עליו שוב ושוב עד שהמוח התרגל לזה, ואפילו יכול להגיב בטעות כשמישהו צועק שם דומה לשלו.
לעומת זאת, כאשר מדובר במידע שיש בו היגיון פנימי, כמו מידע פילוסופי או מדעי, חזרתיות לבדה אינה מבטיחה הבנה טובה יותר. במקרה כזה, עצם הפעולה של חזרה שוב ושוב לא מביאה להבנה אלא רק לזיכרון טכני. מה שגורם להבנה עמוקה של חומר הוא ההתבוננות והמחשבה מחדש. חזרתיות יכולה לעזור רק אם בכל פעם מחדש מתבוננים בחומר לעומק ומנסים להבין אותו מחדש.
מהי התבוננות וכיצד היא שונה מחזרה טכנית?
אליעד כהן מסביר ש"התבוננות" היא פעולה שונה מחזרה טכנית. להתבונן פירושו לנסות להבין מחדש, לבחון את הדברים שוב מנקודת מבט חדשה בכל חזרה. לדוגמה, אדם שמנסה להבריג מנורה ולא מצליח, ינסה שוב ושוב, ובכל ניסיון נוסף הוא מתבונן בצורה חדשה ולומד עוד פרט חשוב בדרך להצלחה. החזרה במקרה כזה מועילה כי היא תמיד מלווה בהתבוננות ובבדיקה מחודשת של התהליך.
לעומת זאת, קיימים מקרים שבהם אדם חוזר על פעולה שוב ושוב באופן אוטומטי, בלי להתבונן מחדש. במקרה זה, החזרתיות הופכת להיות חסרת תועלת ואפילו פוגעת בהבנה. לדוגמה, אדם שאוכל במבה בכל יום כי התרגל לכך, כבר לא זוכר למה התחיל לאכול אותה מלכתחילה, ועושה זאת מתוך הרגל ולא מתוך מחשבה. באופן דומה, אם אדם לומד חומר שוב ושוב בלי התבוננות, הוא לא יבין את החומר טוב יותר ואפילו עלול להבין אותו פחות כי מוחו מתרגל ולא מתאמץ להבין מחדש.
האם הפסקה של למידה עוזרת להבנה?
אליעד מדגיש שלפעמים הפתרון הטוב ביותר להבנת חומר קשה הוא דווקא להפסיק ללמוד אותו באופן זמני ולעבור לעסוק בדבר אחר לחלוטין. עצם ההפסקה יוצרת מצב שבו האדם שוכח מעט את החומר, וכשהוא חוזר אליו מאוחר יותר, הוא נאלץ להתבונן בחומר מחדש לגמרי. כך הוא יכול להגיע להבנה חדשה ועמוקה יותר של החומר.
אליעד מביא דוגמה נוספת: רבי נחמן אמר שעל האדם לשכוח תורה אחת כדי ללמוד תורה אחרת, מה שמדגיש את חשיבות השכחה לצורך למידה מחודשת. אם אדם רגיל להבין מונח כמו "טוב" או "רע" בדרך מסוימת, הוא לא יוכל להבין פירוש חדש ואחר של המונח, אלא אם כן הוא שוכח זמנית את מה שהכיר קודם.
האם סדר הלמידה חשוב להבנה של חומר קשה?
לדברי אליעד כהן, בחלק מהמקרים סדר הלמידה חשוב מאוד. יש נושאים שהלמידה שלהם היא לינארית, כלומר, חייבים ללמוד אותם שלב אחרי שלב. לדוגמה, אי אפשר להבין חילוק לפני שמבינים כפל, ואי אפשר להבין כפל לפני שמבינים חיבור, ואי אפשר להבין חיבור לפני שיודעים לספור מספרים פשוטים. במקרים כאלה הסדר הוא הכרחי ללמידה אפקטיבית.
לעומת זאת, יש נושאים שאין להם סדר מוגדר וברור, והלמידה שלהם יכולה להיות מעגלית או רוחבית. למשל, כשמנסים להבין את המציאות או מושגים פילוסופיים כמו "טוב" ו"רע", אי אפשר לקבוע נקודת התחלה אחת ברורה. במקרים כאלה אליעד ממליץ לקרוא את החומר באופן כללי, לא להתעכב יותר מדי על סדר קבוע, אלא לעבור עליו במהירות ואחר כך לחזור אליו שוב ושוב, כאשר בכל פעם ההבנה נעשית עמוקה יותר.
אליעד נותן דוגמה נוספת מהספר "להיות אלוהים", שהוא ספר שנכתב כך שהוא מתאים לכל הרמות, מהפשוטות ועד הגבוהות ביותר. אדם יכול לקרוא את הספר ולהבין אותו לפי רמתו הנוכחית, וכאשר...
אליעד כהן פותח בשאלה יסודית: האם חזרה מרובה על אותו חומר עוזרת להבנה עמוקה יותר, או שמא היא מיותרת או אפילו פוגעת בלמידה? הוא מסביר שיש הבדל בין חזרה על מידע אקראי לבין חזרה על מידע שיש בו היגיון וסיבתיות. לדוגמה, אם מדובר במידע אקראי לחלוטין כמו שם של אדם או שם של עצם (כמו "שולחן"), שאין בו היגיון פנימי וסיבתי, אז ככל שאדם יחזור עליו יותר פעמים, כך הוא יזכור אותו טוב יותר. לדוגמה, אדם יודע את שמו רק משום שחזרו עליו שוב ושוב עד שהמוח התרגל לזה, ואפילו יכול להגיב בטעות כשמישהו צועק שם דומה לשלו.
לעומת זאת, כאשר מדובר במידע שיש בו היגיון פנימי, כמו מידע פילוסופי או מדעי, חזרתיות לבדה אינה מבטיחה הבנה טובה יותר. במקרה כזה, עצם הפעולה של חזרה שוב ושוב לא מביאה להבנה אלא רק לזיכרון טכני. מה שגורם להבנה עמוקה של חומר הוא ההתבוננות והמחשבה מחדש. חזרתיות יכולה לעזור רק אם בכל פעם מחדש מתבוננים בחומר לעומק ומנסים להבין אותו מחדש.
מהי התבוננות וכיצד היא שונה מחזרה טכנית?
אליעד כהן מסביר ש"התבוננות" היא פעולה שונה מחזרה טכנית. להתבונן פירושו לנסות להבין מחדש, לבחון את הדברים שוב מנקודת מבט חדשה בכל חזרה. לדוגמה, אדם שמנסה להבריג מנורה ולא מצליח, ינסה שוב ושוב, ובכל ניסיון נוסף הוא מתבונן בצורה חדשה ולומד עוד פרט חשוב בדרך להצלחה. החזרה במקרה כזה מועילה כי היא תמיד מלווה בהתבוננות ובבדיקה מחודשת של התהליך.
לעומת זאת, קיימים מקרים שבהם אדם חוזר על פעולה שוב ושוב באופן אוטומטי, בלי להתבונן מחדש. במקרה זה, החזרתיות הופכת להיות חסרת תועלת ואפילו פוגעת בהבנה. לדוגמה, אדם שאוכל במבה בכל יום כי התרגל לכך, כבר לא זוכר למה התחיל לאכול אותה מלכתחילה, ועושה זאת מתוך הרגל ולא מתוך מחשבה. באופן דומה, אם אדם לומד חומר שוב ושוב בלי התבוננות, הוא לא יבין את החומר טוב יותר ואפילו עלול להבין אותו פחות כי מוחו מתרגל ולא מתאמץ להבין מחדש.
האם הפסקה של למידה עוזרת להבנה?
אליעד מדגיש שלפעמים הפתרון הטוב ביותר להבנת חומר קשה הוא דווקא להפסיק ללמוד אותו באופן זמני ולעבור לעסוק בדבר אחר לחלוטין. עצם ההפסקה יוצרת מצב שבו האדם שוכח מעט את החומר, וכשהוא חוזר אליו מאוחר יותר, הוא נאלץ להתבונן בחומר מחדש לגמרי. כך הוא יכול להגיע להבנה חדשה ועמוקה יותר של החומר.
אליעד מביא דוגמה נוספת: רבי נחמן אמר שעל האדם לשכוח תורה אחת כדי ללמוד תורה אחרת, מה שמדגיש את חשיבות השכחה לצורך למידה מחודשת. אם אדם רגיל להבין מונח כמו "טוב" או "רע" בדרך מסוימת, הוא לא יוכל להבין פירוש חדש ואחר של המונח, אלא אם כן הוא שוכח זמנית את מה שהכיר קודם.
האם סדר הלמידה חשוב להבנה של חומר קשה?
לדברי אליעד כהן, בחלק מהמקרים סדר הלמידה חשוב מאוד. יש נושאים שהלמידה שלהם היא לינארית, כלומר, חייבים ללמוד אותם שלב אחרי שלב. לדוגמה, אי אפשר להבין חילוק לפני שמבינים כפל, ואי אפשר להבין כפל לפני שמבינים חיבור, ואי אפשר להבין חיבור לפני שיודעים לספור מספרים פשוטים. במקרים כאלה הסדר הוא הכרחי ללמידה אפקטיבית.
לעומת זאת, יש נושאים שאין להם סדר מוגדר וברור, והלמידה שלהם יכולה להיות מעגלית או רוחבית. למשל, כשמנסים להבין את המציאות או מושגים פילוסופיים כמו "טוב" ו"רע", אי אפשר לקבוע נקודת התחלה אחת ברורה. במקרים כאלה אליעד ממליץ לקרוא את החומר באופן כללי, לא להתעכב יותר מדי על סדר קבוע, אלא לעבור עליו במהירות ואחר כך לחזור אליו שוב ושוב, כאשר בכל פעם ההבנה נעשית עמוקה יותר.
אליעד נותן דוגמה נוספת מהספר "להיות אלוהים", שהוא ספר שנכתב כך שהוא מתאים לכל הרמות, מהפשוטות ועד הגבוהות ביותר. אדם יכול לקרוא את הספר ולהבין אותו לפי רמתו הנוכחית, וכאשר...
- האם חזרה עוזרת להבין?
- איך ללמוד חומר קשה?
- סדר לימוד מומלץ
- איך מתבוננים בחומר?
- האם למידה לינארית טובה יותר?
- הספר להיות אלוהים
- איך המוח לומד?