אהבה עצמית, דימוי עצמי, הערכה עצמית, לאהוב את עצמך בלי סיבה, להעריך את עצמך בלי סיבה, אהבה ללא תנאים...הרי שהיא על תנאי, שהאדם יחשוב שהסיבה היא מוצדקת. ולכן, כל זמן שהאהבה העצמית היא עם סיבה, הרי שהיא אהבה עצמית על תנאי. ובכל מקרה, אהבה עצמית שנובעת מסיבות כלשהן, דהיינו, משכל כלשהו, ומשיפוטיות כלשהי, היא לעולם לא יכולה להיות בשלמות. כי תמיד יש גם חסרונות כלשהן. ויש גם את נקודת המבט הנגדית, שבה האדם לא שופט את עצמו, ולא מעריך את עצמו לפי שיפוטיות של טוב ורע. שזה בעצם להתייחס לעצמך, בלי להשתמש בשכל של השיפוטיות שמבדילה בין טוב לבין רע. וכאשר האדם שופט...