... המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד? האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו? אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה שאנו יודעים על מה שקרה אתמול או על מה שיקרה מחר, הוא רק מידע שנמצא כרגע בראשנו. כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה שכרגע אנחנו חושבים על העבר. לדוגמה, כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו קיר, לבן, עכשיו, כאן. אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל אתמול, או מחר, ואז נחשוב שמדובר בזיכרון או בתחזית לעתיד. אליעד מדגים שאם ברגע אחד תשתנה המחשבה בראש שלנו מקרה ליקרה, זה ישנה מיד את התחושה שלנו לגבי הזמן שבו האירוע מתרחש, למרות שהתמונה לא השתנתה כלל. איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין? אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות של המידע הזה, משום שהמצב של שכרות נחשב לפחות אמין. לעומת זאת, אם אתה זוכר משהו היטב דרך חושים שונים - ראייה, שמיעה, מגע - המוח מתייחס אליו כאמין יותר. אליעד מבהיר שגם רמות האמינות האלו הן בסופו של דבר רק מחשבות. אין הבדל מהותי ... דבר והיפוכו בו זמנית? אליעד גם נוגע בנושא החשיבה על דבר והיפוכו בו זמנית. הוא מסביר שאדם רגיל לא מסוגל לחשוב על יש ועל אין באותה עוצמה, בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי להבין שיש משהו, אנחנו חייבים גם להבין שיש אפשרות ... אם שמים תמונה של חתול ועליה כלב, נראה תמונה מעורבת. אם נשים תמונה של יש כדור ועליה אין כדור, לא נוכל לראות אותן יחד בצורה ברורה, אלא רק בתמונה מטושטשת, מה שמראה שהמוח לא מסוגל באמת לתפוס דבר והיפוכו באותה עוצמה. איך נוצרת המשמעות במוח? בהמשך אליעד מסביר שכדי שתהיה ... לדבר מסוים, אנחנו חייבים להשוות אותו לדברים אחרים. כשאדם חושב על שולחן, הוא חייב שיהיו לו נקודות התייחסות נוספות בראש. השולחן מקבל משמעות רק ביחס לאובייקטים אחרים. המוח כל הזמן יוצר קשרים והשוואות, ורק כך הוא מייצר משמעות. לדוגמה, אם נמחק לך מהמוח את כל הידע על שולחן מלבד המילה עצמה, היא תאבד משמעות לחלוטין. כלומר, המשמעות של כל דבר קיימת רק ביחס ... בכך שכל זיכרון או מחשבה הם רק אפשרות, ולא מציאות מוחלטת, יכולה לשחרר את האדם מאמונות מגבילות ולאפשר לו להגיע לתפיסה רחבה יותר של האמת. האם העבר באמת קיים? איך המוח תופס זיכרונות? האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית? מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת משמעות ...

... מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP איך משתמשים בתרתי משמע כדי ... האנשים בקבוצה הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש אותו בכמה רבדים במקביל, כולל פירושים סותרים או מנוגדים. לדוגמה, כשאומרים ... למפלגה הזאת. כדי להימנע מכך, עדיף להשתמש בניסוחים שלא מאפשרים סילוף בקלות, כגון תצביעו רק למפלגה X. למה חשוב להיזהר בניסוח משפטים? הסיבה המרכזית להיזהר בניסוח משפטים היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה שהתכוונו, וניתן לבצע מניפולציות על אנשים דרך עריכה פשוטה של ... מסוימת? עצם המודעות לכך עוזרת לאדם להימנע מנפילה במניפולציות שונות. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההבנה כיצד להשתמש ולהיזהר ממילים עם תרתי משמע, מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך המוח מפרש משפטים? מה זה מניפולציה פסיכולוגית? כיצד להימנע ממניפולציות? איך להעביר מסר חד - משמעי? שלום ... היא מילה שברגע שאומרים אותה אוטומטית נדלקת אצל השומע נורת אזהרה. אומרים לו כל, רגע מי אמר שכל ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים אוטומטית המוח אומר לא נכון לא כולם גנבים ואז ממילא גם אם 70% אחוז מהקבוצה הזאת הם גנבים עדיין יכול להיות שלא יקבלו את המסר מאחר שהוסיפו את המילה כל. אוקי לעומת זאת אם נגיד נאמר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו חלק אז כביכול המוח אומר רגע הוא אמר לי חלק זאת אומרת שהוא לא מנסה להכליל הוא מנסה לדייק אז אם הוא מנסה לדייק כנראה ... בקבוצה הזאת הם גנבים ואז המסר הזה יותר אמין גם משום שהמקרה ההוא אמת נניח וגם משום כפי שאמרתי ברגע שהבן אדם אומר את המילה חלק או ישנם אנשים וכו ברגע שבן אדם משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו. אוקי עכשיו המניפולציה הולכת ככה בא נניח שבקבוצה הזאת יש חלק גנבים ... אחרת ואומרים לו האנשים בקבוצה הזאת גנבים ועכשיו אומרים לו תבחר באיזה קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או בקבוצה שאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים אז המוח יפרש, למה יפרש זה נושא אחר אבל המוח יפרש האנשים בקבוצה הזאת גנבים. זה יותר מכליל ולכן שימו לב לנושא הבא אם נאמר יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז המוח כשהוא שומע יש אנשים אוטומטית הוא מפרש ולא כל האנשים, אוקי גם כשהמוח שומע חלק מהאנשים הוא מפרש ולא כל האנשים אבל במוח עצמו המוח לא מפרש רק פעם אחת את המשפט המוח מפרש את כל המשפט בכל פעם מחדש אומרים את המילה חלק מהאנשים, בקבוצה, גנבים כל פעם המוח לוקח את המילה ומפרש את המשפט מחדש. זאת אומרת אם משפט לדוגמה מורכב מנגיד חמש מילים, אוקי אז המוח בעצם כשאמרנו לו את המילה הראשונה הוא זוכר ומפרש את המשך המשפט, מילה שניה הוא מפרש אותה בהמשך המשפט, מילה שלישית המשך המשפט אבל בעצם המוח יש בו המון רבדים וכשהמוח שומע משפט הוא מפרש אותו לאו דווקא בהתייחסות לכל המילים שלו. לדוגמה נגיד כשאומרים למישהו האם אתה ... האם הוא גם שמע אתה רוצה ללכת לשם ולשם אז תוך כדי שהוא שמע את האם הוא גם שמע את אתה רוצה ללכת לשם ולשם ואז הוא גם פירש שהוא רוצה ללכת לשם ולשם. אותו דבר לצורך העניין כאן אז שימו לב המוח שומע נגיד יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים בשום שלב במשפט גם כשהוא שמע יש אנשים, גם אם נוריד את ... הזאת או נגיד שהוא שמע בקבוצה הזאת גנבים, אוקי בקבוצה אז בעצם בשום שלב הוא לא ממש הכליל את האנשים בקבוצה. לעומת זאת כאשר אומרים לבן אדם חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים בעצם כשהמוח מוחק לרגע אחד כי המוח כפי שאמרתי מנתח כל חלק בפני עצמו וגם את הכל ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים ... כתובה לפני המילה האנשים, האם היה כתוב חלק מהאנשים או כל האנשים?, תשובה יכול להיות ככה ויכול להיות ככה. לעומת זאת אם אנחנו נגיד ניקח את המילה האנשים בקבוצה הזאת גנבים ונשאל את המוח מה היה כתוב לפני כל האנשים או יש אנשים? אז המוח יגיד יש אנשים כי אין משפט כזה כל אנשים, כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים אין משפט כזה ולכן כשהמוח שומע האנשים אוטומטית במוח יש את האפשרות לפרש את המילים אלה האנשים כאילו אמרנו כל האנשים. מה בעצם ...

... המוח האנושי, סודות המוח האנושי, איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ... האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושי איך המוח האנושי מחליט מהי אמת ומהו שקר? המוח האנושי פועל על בסיס מנגנונים ... מחויב הוא משהו שאינו יכול להיות שגוי בשום מצב. המוח האנושי אינו מסוגל אפילו לחשוב על ... מאליהן. כאשר מופיעה תחושה כמו כואב לי הגב, המוח יכול לשאול אולי לא כואב לי הגב? אך ... קשה לאדם להטיל ספק בחוויית החושים? אליעד מסביר שהמוח האנושי מאוד מתקשה להטיל ספק ... פנימי חזק מאוד. מהו המנגנון הבסיסי ביותר שעליו המוח נשען? המנגנון הבסיסי ביותר הוא ההבדל ... וזמן. כל אלה מבוססים על הנחות יסוד פנימיות שהמוח כלל לא מטיל בהן ספק. איך מגיעים להטלת ... אותה הארה, ולכן הוא נמצא בשקר מסוים. איך עובד המוח האנושי? מה זה מודעות עצמית? שיטת ... מה בטוח לא נכון. למשל אתה רואה מישהי יפה, אז המוח חושב, היא יפה, אך עד כמה מחוייב בעיני ... ומאה אחוז רע ומאה אחוז לא טוב ולא רע, זה משהו שהמוח לא יוכל לתפוס, זה אפילו לא יכול להתפס ...

... המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית איך יכול להיות שהמוח חושב שמשהו קיים? כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה יש כוס, למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי מחשבה על ... ההפוך לו - יש קיר. לכן כל מחשבה על דבר שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך. מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות? כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג הרשימו. רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך להתקיים בתודעה. למשל, אם אדם חושב יש פיל, בו זמנית קיים בו ... תמיד תהיה בו ספקנות. אך ברגע שיבין ששני הקצוות של הניגודים הם למעשה זהים במהותם, תיעלם כל שאלה וכל ספק. כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה אומר: אני זוכר גם את המצב שאין פה קיר, ורק מתוך השוואה זו הוא מבין או תופס את המושג קיר. באופן הזה הזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל דבר היא כלום? אליעד מסביר שכל מושג או מחשבה הוא למעשה כלום בפני עצמו, מפני שהוא חסר משמעות בלי המחשבה ההפוכה לו. המוח מייצר אשליה של משמעות רק על ידי משחק בין שני הקצוות של הניגודים. למשל, אם לא היית יכול לחשוב על חושך, לא היית יכול להבין או להגדיר את המושג אור. לכן, לפי אליעד, ... כאשר מגיעים להבנה שהמשמעות היא תוצר של ההשוואה בין ניגודים, מבינים שהכל בעצם זהה באופן מוחלט, ולכן אין צורך בחיפוש אחר משמעות נפרדת. איך המוח חושב? מה זה רשימו? האם אפשר לדעת בוודאות? איך המוח מבין? האם יש הבדל בין יש לאין? מהי מודעות עצמית? ...

... של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1 איך המוח האנושי פועל ואיך הוא קשור לבינה מלאכותית? אליעד כהן מדבר על הדרך בה המוח האנושי מעבד מידע, תודעה ואסוציאציות, ומראה את הקשרים בין פעולתו לבין אלגוריתמים של בינה מלאכותית. הוא מסביר כי כל ... לרעב, לשובע או לפעולות נוספות. המוח האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים שונים, כמו רצון לשתות, לעבור דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם לנסיבות ... והמצב הפיזיולוגי. כהן מתאר את המוח כמעבד אסוציאטיבי, שבו כל מחשבה או מילה יוצרת חיבור לרעיונות נוספים, לפעמים במקביל, ולפעמים בהפכים מוחלטים. איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית? המוח האנושי מבצע פירושים של מילים ורעיונות דרך חיבורים מהירים ואסוציאטיביים. לדוגמה, כשמישהו אומר את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן עצמו, אלא מיד מתחבר לרעיונות נוספים כמו כיסא, חדר, אוכל, או אפילו האפשרות של אין שולחן. כהן מדגיש שהפירוש הזה לא בהכרח ליניארי - המוח עשוי לחשוב על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך. כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו שולחן גדול, שולחן שבור, או אפילו שולחן לא קיים. הקשר בין המוח לבינה מלאכותית אליעד כהן מציין שפעולת המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. במנוע חיפוש, התשובות נבחרות על בסיס ההתאמה הקרובה ביותר למילים ... אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, בדומה למנוע חיפוש, מאחסן מידע בצורה אסוציאטיבית ומבצע עיבוד מהיר של הנתונים. כמו במנוע חיפוש, המוח מנסה למצוא את המילה או הרעיון הקרוב ביותר למה שמוזן לו. אולם, בניגוד למנוע חיפוש פשוט, המוח האנושי מעבד את המידע בצורה מורכבת יותר, תוך שילוב של תחושות ותגובות תודעתיות. לדוגמה, אם אדם שומע את המילה שולחן, המוח לא רק מזהה אותה כמילת אובייקט, אלא גם משלב עמה את כל ההקשרים שהיו לו בעבר עם שולחנות, וכולל את הרגשות והחוויות האישיות ... ההסברים של אליעד כהן מראים איך המוח האנושי פועל בצורה אסוציאטיבית ומחבר בין רעיונות ומשמעויות שונות, ולעיתים אף מנוגדות. כל מילה או רעיון בתודעה שלנו לא ... מודעות עצמית ותודעה? הקשר בין המוח לבין מנועי חיפוש? העיבוד האסוציאטיבי במוח? ההפך של רעיון במחשבה? איך המוח האנושי פועל ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? הרצאה זו עוסקת במנגנוני החשיבה של המוח האנושי ובקשר בין החשיבה האנושית לבינה מלאכותית. אליעד כהן מציין כי כל מילה שאדם אומר יכולה להיבנות ממספר פירושים ... בתודעה שלנו. הדבר החשוב כאן הוא שהמוח לא עוסק רק בשלב העיבוד המודע של המידע, אלא גם במידע תת - מודע שמפרש את המילים. לדוגמה, כשאדם אומר אני רוצה לאכול, המוח מפרש את המילים הללו גם בהקשרים נוספים - אם הוא אומר זאת בצום, אולי הוא מתכוון לומר שהוא רעב, אבל יש גם אפשרות שהוא מתכוון ... אחר כמו לשתות או לעבור דירה. המוח שלנו לא רק שומע את מה שנאמר, אלא גם בונה תודעה שלמה סביב זה, שמבוססת על האסוציאציות שלנו למילים. כך, כשהמוח שומע את המילה שולחן, הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל מה שקשור אליו או כל דבר שיכול להתפרש כהפך ממנו. כל זאת, במקביל ...

... של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 2 איך המוח חושב? מהו האלגוריתם של המוח האנושי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא המורכב של אלגוריתם המוח האנושי, וכוללת תובנות עמוקות על איך המוח האנושי פועל, כיצד אנו חושבים, והקשרים בין החשיבה האנושית ובינה מלאכותית. תוך כדי הדיון, אליעד נוגע במגוון נושאים הקשורים לתודעה האנושית, הבינה המלאכותית, מנועי חיפוש כמו Google, וכן כיצד המוח שואב אסוציאציות ומבצע חישובים מורכבים על בסיס נתונים. מהו המנגנון שמוביל לחשיבה אנושית? המרצה מדבר על האופן שבו המוח האנושי פועל, ואיך כל מחשבה או פעולה נובעות משילוב בין זיכרון, חוויות עבר ותחושות רגשיות. הוא מציין שמחשבות רבות ... על ידי אסוציאציות בין רעיונות שונים, דימויים ותפיסות. כל מחשבה פועלת מתוך חיבור בין רגש למידע שמתקבל דרך חושים. כך, המוח בונה תמונה של העולם סביבנו בצורה יצירתית ומורכבת, שמספקת לנו את היכולת לקבל החלטות ולבצע פעולות. האם המוח האנושי יכול להתחרות בבינה מלאכותית? הנושא המרכזי הוא השוואה בין המוח האנושי ובינה מלאכותית. אליעד מציין כי בינה מלאכותית, כמו מנועי חיפוש של Google, פועלת גם על פי עקרונות של חיפוש וניתוח של כמות עצומה של נתונים, אך המוח האנושי מסוגל לחדש ולהמציא על בסיס חוויות אישיות ורגשות, דבר שבינה מלאכותית עדיין לא מסוגלת לחקות בצורה שלמה. ... להסביר את חשיבותן של האסוציאציות במחשבה האנושית. אסוציאציות הן חיבורים בין רעיונות, תחושות וזיכרונות שנוצרות כאשר המוח מקשר בין אלמנטים שונים של מידע. לדוגמה, כאשר אדם נזכר בזיכרון ישן, לעיתים הוא עשוי לחשוב על מקום שקשור אליו, ואז ... בין נקמה שהיא תגובה רגשית לבין פעולה שנעשית מתוך כוונה להחזיר למישהו שפגע בו. תופעה זו פועלת כאלגוריתם אישי, שבו המוח שומר את חוויות העבר ומשתמש בהן כדי לקבל החלטות בעתיד, לעיתים תוך יצירת תגובה כפולה של שמירה על טינה והכנה למתקפה ... בעידן המודרני, שבו מתמודדים אנשים עם אתגרים שונים ועם חשיבה מבוססת נתונים טכנולוגיים. אליעד מדבר על היכולת של המוח האנושי להתמודד עם מידע בלתי נגמר, כיצד הוא שומר על יצירתיות ויכולת להמציא רעיונות חדשים גם כשהטכנולוגיה שואבת את כל המידע מנו, אך בסופו של דבר, המוח האנושי נשאר עם יתרון בזכות האסוציאציות, הרגשות וההבנה הפנימית שהוא שואב מהעולם הפיזי והרגשי. אסוציאציות במחשבה איך המוח פועל? בינה מלאכותית מול המוח האנושי תודעה אנושית והפגיעות הרגשיות מהי פעולה למקום? הנוקם ונוטר המוח האנושי בעידן המודרני ...

... למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בקונספטים של אושר וכאב ממנקודת המבט של המוח האנושי. אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו היה שהתחושות של רע לי או טוב לי אינן בהכרח נכונות או מוחלטות. אליעד הסביר שלעיתים אדם מרגיש רע, אך לא בהכרח שהוא בטוח בכך. רעב או כאב, לדוגמה, אינם תמיד סימנים לכך שמה שקורה במציאות הוא רע, אלא רק חוויה סובייקטיבית של המוח. האם המוח יכול להרגיש רע אם הוא לא בטוח בכך? ההסבר שניתן היה שבן אדם יכול להרגיש כאב, אבל אם הוא לא בטוח בכך, הוא בעצם לא מרגיש רע באופן מוחלט. המוח, בפועל, לא תמיד בטוח אם הוא מרגיש רע, כי הוא לא תמיד בטוח במה שהוא מרגיש. אם אדם לא יכול להוכיח לעצמו ב - 100% שהוא ... להסיק שהוא לא בטוח שהוא מרגיש רע. אליעד הציע כי האדם יכול לשאול את עצמו שאלות כמו האם באמת כואב לי? או האם אני בטוח בזה?. זה יכול להוביל למחשבה שהתחושות הן פחות מוחלטות משנדמה. האם המוח יכול להבין דברים מבלי להיות בטוח בהם? תוך כדי הרצאה, אליעד הציג את הרעיון שהמוח לא תמיד מבין את מה שהוא מרגיש. המוח יכול לחשוב שהוא רוצה משהו, אך לא בהכרח להיות בטוח בכך. אליעד גם הבהיר שהמוח לא תמיד יכול להבדיל בין דמיון למציאות. אם אנחנו לא בטוחים במחשבות שלנו, זה עלול להוביל לתחושות סבל או אי - שקט. איך המוח לא רוצה דברים? כחלק מההסברים שהוצגו, אליעד הציע כי אנשים יכולים לחוות תחושות של לא רוצה את זה, אך לא בהכרח להיות בטוחים בזה. פעמים רבות, ישנו ספק במחשבותיהם: האם אני באמת לא רוצה את זה? זאת תוצאה של האי - ודאות במוח, שמקשה עליו להרגיש בוודאות. דמיון או מציאות: איך המוח מבין את מה שהוא חווה? אחד הרעיונות המהותיים שהועלו היה שהמוח לא תמיד יכול להבחין בין דמיון למציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו האם באמת כואב לי? הוא למעשה מטיל ספק בהרגשה שלו. כך המוח יכול להרגיש כאב או תחושת רע, אך במקביל לא להיות בטוח בכך. אם אדם לא יכול לדמיין מציאות אחרת, הוא נשאר עם תחושת סבל או ... דיבר על כך שלפעמים נדרש זמן ומרחק כדי להבין שמאחורי תחושות רע ישנה אפשרות לראות את הטוב. כך כמו במרור, שאם תמתין רגע ותבין את המצב כפי שהוא, תוכל להרגיש טוב יותר. מה זה אושר? איך המוח מרגיש רע? האם דמיון הוא מציאות? מהו הספק במחשבה? איך המוח מבין דברים? האם המוח יכול להרגיש טוב? ...

... חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלי מהו הקשר בין הרצון למוח ולאני? במהלך ההרצאה, ... רגשיות, ואז כשהם נשאלים מדוע הם חושבים או רוצים דבר מסוים, הם עשויים להגיב: זה לא אני, זה המוח שלי. הכוונה כאן היא שהתפיסה הזו מנותקת מאחריות אישית, שכן היא מעבירה את האחריות על המחשבות, הרצונות והרגשות למשהו חיצוני לאדם, כמו המוח או הנשמה. השאלה המרכזית היא האם תפיסה כזו נכונה או לא, והאם יש אמת בהנחה שהמוח יכול להיות נפרד מהאדם עצמו. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? אליעד מציע את השאלה המהותית - אם אתה והמוח שלך הם ישות אחת, אז אמירה כמו זה המוח שלי היא למעשה אמירה על עצמך. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין צורך לומר המוח שלי, כי זהו אתה. במילים אחרות, אם המוח שלך הוא אתה, אז כאשר אתה אומר המוח שלי או הרצון שלי, אתה בעצם מדבר על עצמך. מנגד, אם אתה והמוח שלך הם ישויות נפרדות, אז הרצון והמחשבות שלך לא חייבים להיות שלך, אלא של ישות אחרת, והם לא בהכרח ... אמור להטריד אותך, כי זו לא בעיה שלך, אלא של השכן. אליעד משתמש בדימוי הזה כדי להראות שאם המוח שלך הוא לא אתה, אז אין לך סיבה להרגיש בעיה עם מה שהמוח שלך חושב או אומר. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? כאשר נשאלת השאלה למה אנחנו רוצים להרגיש טוב ולא רע, אליעד מציע שלא נשכח האם המוח שלנו הוא אנחנו. אם אתה והמוח שלך הם אותו דבר, אז אין טעם לומר המוח שלי כי מדובר בך. לעומת זאת, אם המוח שלך הוא ישות נפרדת ממך, אז לא תהיה לך סיבה להרגיש לחץ אם הוא רוצה משהו שלא תואם לרצונותיך האמיתיים. מה קורה אם המוח שלך כופה עליך רצון? אם המוח שלך כופה עליך רצון מסוים, זה אומר שהרצון הזה לא בהכרח שלך, אלא של המוח שלך, ומכאן שאין סיבה שתהיה מוטרד ממנו. עם זאת, אם המוח לא כפה עליך את הרצון אלא אתה בחרת להזדהות איתו, השאלה היא למה בחרת להזדהות עם הרצון שהמוח שלך מייצר. אם אתה בוחר להזדהות עם המוח שלך, אז בסופו של דבר זה הופך להיות הרצון שלך, והאחריות נשארת אצלך. המסקנה המסקנה שמסיק אליעד היא שהשאלה האם המוח שלך הוא אתה או לא היא קריטית. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין טעם להפריד ביניכם ולהגיד זה לא אני, זה

... פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע מהם הכשלים בניתוח טכניקות ה - NLP? במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים לא ואל לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו אל תעשה X, הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון אל תסתכל על האצבע). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים. לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע. מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות? 1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה לא, אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו לא תרצח או לא תגנוב. ... לא גורמות למוח להימנע מהן, אלא להדגיש את הפעולה שהיא מנסה למנוע. מסקנות ההסבר של אליעד מראה כיצד השימוש במילים ובניסוחים מניפולטיביים יכול ליצור אשליות של בחירה, אך לא תמיד יוביל לתוצאות הרצויות. המוח מעבד שלילה ומבין את המשמעות של מילים שליליות, ולכן יש להתייחס בזהירות לשימוש בטכניקות NLP שלא תמיד מבוססות על עובדות. השפעת המילים על קבלת החלטות אינה תמיד ברורה, ויש לבצע את השימוש במילים באופן מושכל יותר. שיטות NLP לשכנוע איך להשתמש במילים שליליות בשכנוע? האם המוח מעבד שלילה? טכניקות NLP בהשפעה על החלטות הבעיות בשימוש במילים שליליות סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו: במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו לא ואל. הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי ... מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע בחירות מסוימות מבלי להרגיש שמכריחים אותם. בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. ... מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית. הטענה המרכזית: המילים לא ואל אינן אפקטיביות אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו אל תעשה X או לא תעשה Y, המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד אל תרביץ לאחיך או אל תאכל מהרצפה, המוח מתמקד דווקא בפעולה תרביץ ואכול מהרצפה, מה שגורם לו לבצע את הפעולה ... אל תסתכלו על האצבע שלי, ואז הדגים איך אנשים מסתכלים על האצבע שלו למרות השימוש בשלילה. אך זוהי דוגמה מגמתית - אנשים מסתכלים על האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את האל, אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע. המוח כן מעבד שלילה: אם אכן המוח לא קולט את המילה לא, כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו ... הוא היה אומר אל תסתכלו מתחת לכיסא שלכם, סביר להניח שאנשים כלל לא היו מסתכלים. העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה: אם המילים לא ואל אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט המוח לא מעבד שלילה? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה. הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה ... שאלה שמובילה את האדם לחשוב על האופן שבו הוא מבצע את העסקה ולא על השאלה האם לבצע אותה בכלל. חוסר הבנה של הפסיכולוגיה של קבלת החלטות: שאלה כמו האם אתה רוצה או לא רוצה יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית. הטענה: מעל 18 שנה ניסיון - למה זה לא חיזוק אמיתי? המומחה הדגיש שהוא עוסק בתחום מעל 18 שנה, אך למעשה, השימוש במילה מעל פוגע במסר שהוא מנסה להעביר. למה זה בעייתי? המילה מעל יוצרת ספק: כאשר מישהו אומר מעל 18 שנה, המוח מתחיל לשאול כמה מעל?, אולי זה רק 18 וחודשיים?, ובכך המסר שלו הופך ... עובדות: העובדה שקרה שינוי לא אומרת שהקמפיין גרם לו, אך הוא מציג זאת כך כדי ליצור תחושת ודאות. עשרת הדיברות מבוססות על שלילה: התורה משתמשת בשלילה במשך אלפי שנים (לא תרצח, לא תגנוב) והמסר עובר היטב. אם המוח לא היה מבין שלילה, אז כיצד אנשים יודעים שגניבה ורצח אסורים? מה אפשר ללמוד מהניתוח? הדוגמאות שהבאנו מראות כיצד ניתן לבצע מניפולציות באמצעות שפה וניסוחים מתוחכמים. עם זאת, יש מספר דברים חשובים שצריך לזכור: שלילה היא חלק טבעי מהשפה, והמוח כן מעבד אותה - אך יש דרכים חכמות יותר להעביר מסרים. כאשר מנסים ... מולו? אל תסתכלו לו על האצבע. נכון שאתם מסתכלים? אז המילה לא לא עובדת. מסקנה, המילה לא לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד אל תאכל מהרצפה, אל תרביץ לאח שלך זה לא עוזר כי אמרת אל, המוח לא קולט את המילה אל. ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, ... קודם כל כשמישהו אומר מעל שמונה עשרה שנה מה הוא בעצם בא להגיד לך? שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה. אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי כבר שמונה עשרה שנה אז המוח אומר וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא, אתה יודע מי ... עשרה שנה, זאת אומרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב. אז אם שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה. המילה מעל היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה מעל שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות מה שמונה עשרה שנה לא ... מה מעל שמונה עשרה שנה?. כאילו, ואם זה כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק. המילה מעל בעצם מצמצמת היא מקטינה את השמונה עשרה שנה. כשאתה אומר מעל שמונה עשרה שנה בעצם אמרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל. המוח מתחיל להתחיל. ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור. אליעד: אז ... אותי, כמה מעל? מי אמר שמעל? אולי אתה פחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה. ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה? אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר ... לא, אבל בעיקרון אם הוא היה על שנת 2012, הוא אומר השנה שנת 2012 הזמינו אותי זה וזה וזה, אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה. למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך ... עם השאר למה הם לא הזמינו אותו, אולי כיוון שהוא לא טוב. למה לפתוח את זה? היית אומר בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים. המילה כשהם רוצים לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר חלקם יותר מפעם אחת אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. ... שאומר איך אני מגיע לבחירה החופשית, סתם לדוגמה, כבר יש הנחה שיש בחירה חופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם. אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון. ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות? אליעד: ... כל פעם שהוא אומר אני חושב ש... תגידי את ההפך בלי אני חושבת ש.... הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו? אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח. מי רצה לשאול שאלה? ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו ...

... כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח מהו דמיון וכיצד הוא משפיע על הדרך בה אנו תופסים את העולם? אליעד מתחיל את ההרצאה בכך שהוא מציין כי הדמיון ... אך בשיחה עליהם, הוא שואל את השאלות שמנסות להבין איך המוח מתפקד כאשר אנו פוגשים אנשים, ומה השפעת הדמיון על הדרך בה אנחנו מעריכים אחרים. כיצד אנחנו מייחסים דמיון בין דברים? אליעד מציין שמה שהמוח עושה בעצם זה לא רק לנתח מצבים אמיתיים, אלא גם להפעיל דמיון: הוא משווה בין תרחישים דומים ומניח שהדברים ... כלומר, כאשר אנחנו רואים שני אנשים שמזוהים כזוג, המוח שלנו מניח שיהיו להם מטרות דומות או שהם יתנהגו בצורה דומה. מהו תהליך ההשוואה במוח? כאשר אנחנו בונים השוואות בין פרטים, המוח מייצר קישורים של דמיון. אליעד מסביר כי ברוב המקרים, כאשר אנחנו פוגשים מישהו או שומעים סיפור, המוח שלנו בודק האם יש קשר דמיון או חפיפות בין פרטים שהיו לנו בעבר ובכך יוצר תחושת ביטחון או חוסר ביטחון. זהו כוח הדמיון שמניע את ההבנות שלנו. המוח, בתור מנגנון שמתבסס על השוואות, עוזר לנו לנחש את ההתנהלות של אחרים. האם דמיון יכול לשבש את התפיסה שלנו? ... סביבנו יתנהל בצורה שנראה לנו הגיונית לפי הדימויים שהמוח שלנו יוצר. כשיש לנו איזו אמונה פנימית על איך דברים צריכים להתנהל, אנחנו יכולים ליפול במלכודת של ... כל הרצונות והפחדים, נובעים מתוך זיכרונות ודימויים שהמוח יוצר לנו. אם נצליח לשנות את הזיכרונות או את הדימויים האלו, נוכל לשנות את הדרך בה אנו תופסים את המציאות. ... לנו לראות את הדברים בצורה חדשה ואובייקטיבית יותר. כך המוח יפסיק להפעיל את הדמיון בכל רגע. האם הדמיון משדר לנו את כל האופציות האפשריות? אליעד מסביר שבמקרים רבים, ... משפיע על ההתנהגות שלנו? האם ניתן להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? מהי השפעת האמונות על המחשבה? כיצד להבין את כל האפשרויות בסיטואציה? מהו כוח הדמיון במוח? ...