... אש, או מעשה משהו זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא. ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי ...

... אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת ...

... לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם במערבולת, לברוח משריפה איך לדעת מתי להילחם ומתי להיכנע? בהרצאה זו אליעד כהן מציג את הדילמה כיצד על האדם להתנהג במצבי לחץ, סכנה או חירום: האם ... לפעול מיד, ולחשוב על הדרך הנכונה לצאת. המפתח הוא בהבנה עמוקה של המציאות ושל האינסטינקטים שלנו. אינסטינקטים אלו חשובים מאוד, אבל ישנם מצבים שבהם דווקא עצירת האינסטינקט ומחשבה רגעית הן אלו שיצילו ... אלא שכל החלטה שנעשית באה לשרת את הרצונות והאינטרסים של האדם. הוא מדגים זאת עם סיפור אישי של אדם שראה גל גדול מתקרב אליו ואל בנו בן השלוש. האינסטינקט שלו היה לחבק את בנו, לצלול למטה ולחכות שהגל ... בחכמה ולנסות למצוא מוצא או פתרון שיביא לתוצאה הרצויה - להישאר בחיים. איך משתמשים בתובנה הזאת בחיי היום יום? אליעד מסיים בכך שהיכולת להחליט נכון במצבים קיצוניים מתחזקת כאשר האדם מתאמן בחשיבה נכונה ... להתמודד טוב יותר עם מצבים מורכבים וקשים בעתיד. איך לדעת מתי להילחם ומתי להיכנע? מה לעשות במצב סכנה? האם לפעול או להמתין במצב לחץ? למה לפעמים צריך להיכנע? מה ההבדל בין פעולה לאי פעולה? איך לשפר החלטות ...

... להקשיב לשכל או להקשיב לרגש? האם להקשיב למוח או להקשיב ללב? האם להקשיב לתחושת בטן או להקשיב לשכל? האם ללכת אחרי הלב או ללכת אחרי השכל? האם ללכת אחרי הרגש או ללכת אחרי המוח? איך לקבל החלטות? איך להחליט בין שכל ורגש? מה עדיף להקשיב לו? במצבים שבהם אדם עומד בפני החלטה, תמיד עולה השאלה: האם להקשיב לשכל או לרגש? האם המוח הוא המנחה הנכון או שדווקא הלב צריך להוביל? השאלה הזו אינה חד משמעית, ויש צורך בהבנה מעמיקה של השכל והרגש, וכיצד הם יכולים לעבוד יחד. אליעד כהן מציע פתרון ... מנוגדים כפי שנראה. מחשבות מסוימות נתפסות כהגיוניות ומיוחסות לשכל, בעוד שתחושות בטן חזקות נתפסות כרגש. עם זאת, גם רגש וגם שכל הם חלק מתהליך חשיבתי, והם משפיעים אחד על השני באופן הדדי. לפעמים, גם אם איננו מצליחים להסביר משהו באופן רציונלי, אנו ... כאשר אדם עומד בפני קבלת החלטה, עולה השאלה: האם להקשיב לשכל או לרגש? האם המוח הוא המנחה הנכון או שדווקא הלב צריך להוביל? התשובה לכך אינה חד - משמעית ותלויה בהבנה עמוקה של השכל והרגש וכיצד הם פועלים יחד. מהי האמת שבין שכל ורגש? השכל ... כפי שנראה. לעיתים, מחשבה נתפסת כהגיונית, ולכן משויכת לשכל, ולעיתים תחושת בטן חזקה נתפסת כרגש. אבל בפועל, גם רגש וגם שכל הם חלק מתהליך חשיבתי, שבו ישנם רעיונות שאנו חווים כנכונים גם אם איננו יודעים להסביר זאת באופן רציונלי. איך פועלים ... הקשר בין שכל ורגש קבלת החלטות מתוך רגש ושכל האם השכל תמיד צודק? הבנת תחושות הבטן והרגש איך להגיע להחלטות שלמות קבלת החלטה מהרגש, קבלת החלטה מהשכל, קבלת החלטות שכליות, קבלת החלטות רגשיות, איך לקבל החלטה נכונה? שכל או רגש, רגש או שכל ...

... של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1 איך המוח האנושי פועל ואיך הוא קשור לבינה מלאכותית? אליעד כהן מדבר על הדרך בה המוח האנושי מעבד מידע, תודעה ואסוציאציות, ומראה את הקשרים בין פעולתו לבין אלגוריתמים של בינה מלאכותית. הוא מסביר כי כל מילה שמישהו אומר או חושב יכולה להיבנות ממספר פירושים שונים, וזאת כי כל מילה או רעיון במוח ... אלא גם מתפרשת באופן אסוציאטיבי כמשהו שקשור לרעב, לשובע או לפעולות נוספות. המוח האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים שונים, כמו רצון לשתות, לעבור דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם לנסיבות האישיות והמצב הפיזיולוגי. כהן מתאר את המוח כמעבד אסוציאטיבי, שבו כל מחשבה או מילה יוצרת חיבור לרעיונות נוספים, לפעמים במקביל, ולפעמים בהפכים מוחלטים. איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית? המוח האנושי מבצע פירושים של מילים ורעיונות דרך חיבורים מהירים ואסוציאטיביים. לדוגמה, כשמישהו אומר את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן עצמו, אלא מיד מתחבר לרעיונות נוספים כמו כיסא, חדר, אוכל, או אפילו האפשרות של אין שולחן. כהן מדגיש שהפירוש הזה לא בהכרח ליניארי - המוח עשוי לחשוב על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך. כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו שולחן גדול, שולחן שבור, או אפילו שולחן לא קיים. הקשר בין המוח לבינה מלאכותית אליעד כהן מציין שפעולת המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. במנוע חיפוש, התשובות נבחרות על בסיס ההתאמה הקרובה ... קודמות. כל רעיון במוח לא עומד בפני עצמו, אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, בדומה למנוע חיפוש, מאחסן מידע בצורה אסוציאטיבית ומבצע עיבוד מהיר של הנתונים. כמו במנוע חיפוש, המוח מנסה למצוא את המילה או הרעיון הקרוב ביותר למה שמוזן לו. אולם, בניגוד למנוע חיפוש פשוט, המוח האנושי מעבד את המידע בצורה מורכבת יותר, תוך שילוב של תחושות ותגובות תודעתיות. לדוגמה, אם אדם שומע את המילה שולחן, המוח לא רק מזהה אותה כמילת אובייקט, אלא גם משלב עמה את כל ההקשרים שהיו לו בעבר עם שולחנות, וכולל את הרגשות ... התמונות שהוא ראה, או מה שמתרחש סביבו. סיכום ההסברים של אליעד כהן מראים איך המוח האנושי פועל בצורה אסוציאטיבית ומחבר בין רעיונות ומשמעויות שונות, ולעיתים אף מנוגדות. כל מילה או רעיון ... והחשיבה האנושית? אסוציאציות במחשבה האנושית? מודעות עצמית ותודעה? הקשר בין המוח לבין מנועי חיפוש? העיבוד האסוציאטיבי במוח? ההפך של רעיון במחשבה? איך המוח האנושי פועל ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? הרצאה זו עוסקת במנגנוני החשיבה של

... של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 2 איך המוח חושב? מהו האלגוריתם של המוח האנושי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא המורכב של אלגוריתם המוח האנושי, וכוללת תובנות עמוקות על איך המוח האנושי פועל, כיצד אנו חושבים, והקשרים בין החשיבה האנושית ובינה מלאכותית. תוך כדי הדיון, אליעד נוגע במגוון נושאים הקשורים לתודעה האנושית, הבינה המלאכותית, מנועי חיפוש כמו Google, וכן כיצד המוח שואב אסוציאציות ומבצע חישובים מורכבים על בסיס נתונים. מהו המנגנון שמוביל לחשיבה אנושית? המרצה מדבר על האופן שבו המוח האנושי פועל, ואיך כל מחשבה או פעולה נובעות משילוב בין זיכרון, חוויות עבר ותחושות רגשיות. ... שונים, דימויים ותפיסות. כל מחשבה פועלת מתוך חיבור בין רגש למידע שמתקבל דרך חושים. כך, המוח בונה תמונה של העולם סביבנו בצורה יצירתית ומורכבת, שמספקת לנו את היכולת לקבל החלטות ולבצע פעולות. האם המוח האנושי יכול להתחרות בבינה מלאכותית? הנושא המרכזי הוא השוואה בין המוח האנושי ובינה מלאכותית. אליעד מציין כי בינה מלאכותית , כמו מנועי חיפוש של Google, פועלת גם על פי עקרונות של חיפוש וניתוח של כמות עצומה של נתונים, אך המוח האנושי מסוגל לחדש ולהמציא על בסיס חוויות אישיות ורגשות, דבר שבינה מלאכותית עדיין לא מסוגלת לחקות בצורה שלמה. תהליך החשיבה האנושי כולל רגש, יצירתיות ואסוציאציות שלא ... במחשבה האנושית. אסוציאציות הן חיבורים בין רעיונות, תחושות וזיכרונות שנוצרות כאשר המוח מקשר בין אלמנטים שונים של מידע. לדוגמה, כאשר אדם נזכר בזיכרון ישן, לעיתים הוא עשוי לחשוב על ... לבין פעולה שנעשית מתוך כוונה להחזיר למישהו שפגע בו. תופעה זו פועלת כאלגוריתם אישי, שבו המוח שומר את חוויות העבר ומשתמש בהן כדי לקבל החלטות בעתיד, לעיתים תוך יצירת תגובה כפולה של שמירה על טינה והכנה למתקפה רגשית או מילולית. מה משמעותה של ... אנשים עם אתגרים שונים ועם חשיבה מבוססת נתונים טכנולוגיים. אליעד מדבר על היכולת של המוח האנושי להתמודד עם מידע בלתי נגמר, כיצד הוא שומר על יצירתיות ויכולת להמציא רעיונות חדשים גם כשהטכנולוגיה שואבת את כל המידע מנו, אך בסופו של דבר, המוח האנושי נשאר עם יתרון בזכות האסוציאציות, הרגשות וההבנה הפנימית שהוא שואב מהעולם הפיזי והרגשי. אסוציאציות במחשבה איך המוח פועל? בינה מלאכותית מול המוח האנושי תודעה אנושית והפגיעות הרגשיות מהי פעולה למקום? הנוקם ונוטר המוח האנושי בעידן המודרני ...

בינה מלאכותית, אינטליגנציה מלאכותית, רובוט אנושי, אלגוריתם אנושי, איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך המוח פועל? רובוטיקה, אונה ימנית, אונה שמאלית, אונות המוח, סרוטונין, התודעה האנושית האם ניתן ליצור רובוט אנושי עם אינטליגנציה כמו של אדם? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא האם ואיך ניתן ליצור רובוט או בינה מלאכותית שיחשבו, יפעלו וירגישו בדיוק ... לו תודעה אמיתית, כזו המרגישה קיום ומודעות פנימית בדיוק כמו אצל האדם? הטענה שאליעד מציג היא שכדי ליצור רובוט אנושי באמת, עלינו לדעת תחילה מהי התודעה, איך המוח עובד, ומה הם אותם מנגנונים פנימיים הגורמים לנו לחוש תחושת אני. הטעות הנפוצה, לטענתו, היא שאנשים מניחים שבינה מלאכותית קיימת כבר בצורה הדומה לחשיבה ... מחשבות ורגשות. הוא מדגיש שלכל פעולה או מחשבה יש מנגנון שמפעיל אותה. גם הפעולות שנראות לנו ייחודיות או אנושיות ניתנות לתכנות באופן תאורטי, ולכן לדעתו אין סיבה שלא ניתן יהיה ליצור רובוט שיהיה בדיוק כמו בן אדם, כל עוד נבין ונדע כיצד בדיוק המנגנונים הפנימיים של המוח פועלים. לדוגמה, הוא מביא דוגמה ... לכתוב ביד שמאל, ולכן זה רק עניין של אימון ותכנות מחדש של המנגנונים הפנימיים. באותו אופן, רובוטים ניתנים לתכנות על ידי יצירת אלגוריתם שמחקה את אופן פעולת המוח. האם תחושת אני ותכלית החיים ... לכל סיטואציה בדיוק כמו שאדם היה מגיב, איך אז נדע שהוא רובוט? לפי אליעד, אם לא נצליח להבחין בינו לבין אדם, משמעות הדבר שהצלחנו ליצור את האלגוריתם האמיתי של המוח. דוגמה שהוא מביא היא שאם נשאל ... - תחושת האני, תחושת התכלית, ושורש הקיום. כל עוד אנחנו לא מבינים את השורש הזה, כל רובוט שניצור יהיה רק חיקוי חלקי של האדם, ולא יצירה מושלמת הזהה לבן אדם. איך המוח חושב? האם ניתן ליצור תודעה ...

... עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? בינה מלאכותית, איך הזיכרון עובד? שיפור זיכרון, איך לזכור? איך לא לשכוח? שיפור הזיכרון, בעיית זיכרון, איך המוח עובד? אינטליגנציה מלאכותית איך עובד הזיכרון? אליעד כהן מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות של המידע ומידת השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד משחקות תפקיד מרכזי בשמירה או השכחה שלו. מדוע לא ... הרבה יותר זמן, כי היא נתפסת כחוויה משמעותית ומצילה חיים. כאשר המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות אישית, הוא נזכר בקלות רבה יותר. כיצד המוח מחליט מה לזכור? המוח אינו יכול לשמור את כל המידע לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול להיות שימושי בעתיד. אליעד מציין כי המוח מעריך כל מידע בשני פרמטרים עיקריים: כמה המידע היה חשוב או משמעותי בעת ההתנסות, וכמה הוא עשוי להיות שימושי בעתיד. לדוגמה, אם אדם חווה כוויה מאש, המוח ישמור את הזיכרון הזה כי הוא יכול לשמש להימנע מכאב דומה בעתיד. לעומת זאת, מידע שאין לו קשר להישרדות או תועלת עתידית, כמו הצבע של חולצה שענד מישהו ביום מסוים, יישכח במהרה. איך המוח עושה הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? המוח מבצע חישוב של סיכון וסיכוי כאשר הוא מחליט איזה מידע לשמור. לדוגמה, כאשר אדם צועד בחדר, הוא לא יחשוש מאריה, כי הסיכוי להיתקל באריה אפסי, אך הוא ייזהר מיתושים, כי הסיכון גבוה יותר. המוח עושה חישוב כזה גם לגבי זיכרונות. הוא מעריך את הסיכון בהתרחשות עתידית ואת הנזק הפוטנציאלי, ומשם מחליט אם לשמור את המידע או לא. האם ניתן להמחיש את הזיכרון באמצעות בינה מלאכותית? אליעד משווה את הזיכרון האנושי לתוכנת מחשב עם ... המחשב יכול לזכור רק 10 פריטים, הוא יצטרך להחליט איזה פריטים חשובים יותר לשמור ואיזה פריטים יש להוציא. התהליך דומה לשיקולי הסיכון והסיכוי שהמוח עושה כאשר הוא בוחר איזה מידע לשמור. למה דברים שפעם היו חשובים נשכחים? אליעד מסביר כי לפעמים מידע שהיה חשוב בעבר, כמו שפה או נוסחאות מתמטיות, נשכח. המוח עורך הערכה מחדש, ומבין שהמידע כבר לא חשוב או לא שימושי בעתיד, ולכן הוא מוחק אותו. תהליך זה מתרחש בהדרגה, ולא ... זמן. האם קל יותר להיזכר בדברים ששכחנו? האפשרות להיזכר במידע שנשכח תלויה במידה שבה המידע היה משמעותי בעבר. אם המידע היה חשוב מספיק בזמנו, המוח עשוי להיזכר בו ביתר קלות, גם לאחר זמן רב. הדבר ... על ההישרדות או החיים האישיים של האדם. לסיכום הזיכרון האנושי פועל בשיקול דעת שמעריך את המשמעות של המידע, החשיבות שלו להישרדות, ותועלתו העתידית. התהליך שמחלק את הזיכרון לפי סיכון וסיכוי דומה לפעולה של תוכנה עם זיכרון מוגבל. המוח מבצע שיקולים אוטומטיים, ולא מודעים, ומחליט מה לשמור ומה לשכוח בהתבסס על מדדים של תועלת עתידית והחשיבות שהמידע נתפס בה. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים שהבנו? מה הקשר בין זיכרון ובינה מלאכותית? איך עובד הזיכרון ולמה אנחנו זוכרים או שוכחים דברים? אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע דברים מסוימים נשארים איתנו שנים רבות בעוד אחרים נשכחים במהירות. הסיבה לכך קשורה באופן עמוק בשילוב בין משמעות המידע ...

... ובינה מלאכותית, האם רובוטים ישלטו בעולם? האם אתה חכם יותר מרובוט? האם רובוטים יחליפו אותנו? האם רובוט ... להיות יותר חכם מבן אדם? מהי בינה מלאכותית? מהי אינטליגנציה מלאכותית? בינה מלאכותית חזקה, בינה מלאכותית כללי האם רובוטים יחליפו אותנו בעתיד? השאלה הראשונה שאליעד כהן מציג היא: האם רובוטים, בעלי אינטליגנציה מלאכותית, יחליפו אותנו בעתיד? הוא מבהיר כבר בתחילת הדברים שתשובה חד - משמעית אינה אפשרית, שכן השאלה מורכבת ותלויה ... על ידי אדם באופן מדויק מאוד. הסיבה לכך היא שהרובוט אינו יכול בעצמו ליצור חוקיות חדשה מאפס, אלא רק לפעול לפי חוקיות שכבר קיימת ... בלי שהוגדר להם מראש. מה צופן העתיד לאנושות מול רובוטים ובינה מלאכותית? העולם הולך ומתייעל, ולכן יותר ויותר פעולות הופכות לאוטומטיות ומתבצעות על ידי רובוטים. ... אדם שיודעים לתכנת רובוטים ולפתח את האלגוריתמים שלהם. מי שיידע להיות יצירתי יותר מהרובוט, ולזהות את המקומות שבהם הרובוטים מוגבלים, הוא מי שישגשג בעולם העתידני הזה. מה המשמעות של להיות חכם יותר מרובוט? להיות חכם יותר מרובוט משמעותו להבין את החוקיות ... זה דורש יכולת חשיבה יצירתית, אינטואיציה, ויכולת לפתור בעיות בצורה שאינה אלגוריתמית בלבד. לסיכום, אליעד מציין שכדי להתמודד עם עתיד שבו רובוטים ובינה מלאכותית יהיו דומיננטיים, בני אדם יצטרכו להיות יותר יצירתיים, בעלי אינטואיציה, ובעלי יכולת לזהות וליצור חוקיות חדשה. האם רובוטים ישלטו בעולם? האם רובוט חכם יותר מבן אדם? מה זה בינה מלאכותית חזקה? יתרונות וחסרונות של רובוטים? האם רובוטים יכולים להיות יצירתיים? האם רובוטים יחליפו ...

... סדר וארגון, למה לא כדאי לדחות דברים? למה להיות מסודר? למה לא לדחות דברים? תיעדוף משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? ניהול משימות, בינה מלאכותית, איך המוח מתייחס לדחיית משימות? איך המוח דוחה דברים? סדר וארגון למה לא כדאי לדחות דברים? אליעד כהן מציין שבחיים יש הרבה סיבות טובות ... משולמים בזמן, מצטברים קנסות וריביות, מה שגורם לתשלום סכום גבוה יותר. אולם, מעבר להיבט הכספי, דחיית משימות יוצרת עומס מנטלי. כאשר אנו דוחים משימה, המוח נדרש לזכור אותה ולהחזיק אותה בזיכרון כל הזמן. כך, המוח לא פנוי לחלוטין למשימות החדשות. אם אדם דוחה את ההליכה לסופר, לדוגמה, הוא לא רק שומר את המשימה בזיכרון, אלא גם לא מסוגל להתמקד במשימה החדשה שלפניו. דחיית משימות יוצרת כמו חישוב נוסף במוח, שהוא חייב להתחשב בו כל הזמן. כיצד המוח מתמודד עם דחיית משימות? אליעד מסביר שמדובר בעצם במשימה בתוך משימה. המוח לא סוגר את המשימות שהוא דוחה, אלא שומר עליהם פתוחות בזיכרון. אם יש לנו שלוש משימות לדוגמה: 1. ללכת לסופר 2. ללכת לסנדלר 3. לשטוף כלים בכיור כאשר אנחנו מבצעים את המשימות אחת אחרי השנייה, המוח סוגר את המשימה ועובר לשלב הבא. אך כאשר אנחנו דוחים משימה, כמו ללכת לסופר, אנחנו לא מסיימים את המהלך הנפשי של ביצוע המשימה, והמוח ממשיך לנהל אותה בזיכרון - אל תשכח את הסופר. ברגע שיש יותר משימות דחויות, המוח מריץ כמה תוכניות במקביל, מה שמוביל להעמסה מנטלית והפחתה ביכולת הריכוז. ההשפעה של דחיינות על המערכת המנטלית אליעד משווה את דחיית המשימות למערכת מחשב שנפתחות בה תוכנות מרובות. המערכת לא מסוגלת לפנות לחלוטין את המשאבים למטלה הנוכחית. בכל פעם שמשימה ... וקנס כספי. 2. כלים בכיור: אם לא שוטפים כלים בזמן, הלכלוך מצטבר ומקשה על הניקוי בהמשך. 3. בית מבולגן: אם לא מסדרים את הבית בזמן, הלכלוך מעמיס על המוח בכל פעם שנעבור בו, מה שמסיח את הדעת. בנוסף, הוא מציין את הדוגמה של שמשה מלוכלכת ברכב. גם אם אין לה השפעה ישירה על היכולת לראות, המוח עדיין עוסק בהסחות דעת מיותרות כמו לזכור להתעלם מהלכלוך, דבר שמפחית את הריכוז. סדר וארגון סביבת עבודה מסודרת תורמת לניהול יעיל יותר של המשימות. כאשר סביבת העבודה נקייה ומסודרת, המוח לא צריך להתאמץ למיין כל הזמן את החפצים או להימנע מהמכשולים בסביבה. סידור שולחן העבודה או ... את המשימות השגרתיות כדי להתמודד עם המשימה החשובה יותר. אליעד מציין שדחיית משימה עשויה גם להיות הגיונית אם יש סיכוי שהמשימה תהפוך ללא רלוונטית בעתיד. הגישה של רבי נחמן לדחיינות אליעד מביא את דוגמת רבי נחמן, שהיה נמנע מדחיית משימות אלא אם כן ... בכלל. גישה זו מתארת את הדחיינות כתהליך של סבל מיותר. אם משימה חייבת להתבצע, עדיף להוציא אותה מהדרך ולהתמודד איתה מיד, במקום לדחות אותה ולהעמיס על המוח. הקשר בין דחיינות לתהליכים רגשיים מאחורי הדחיינות יש פעמים רבות גורמים רגשיים - פחד מכישלון, ... גבוה יותר. במקום לשלם סכום נמוך יחסית עכשיו, נאלצים בהמשך לשלם סכום גדול יותר עקב הריבית וההצמדה. מעבר לכך, עצם פעולת הדחייה יוצרת מנגנון נפשי שבו המוח צריך לשמור בזיכרון משימה שלא הושלמה, ובמקביל לטפל במשימות אחרות. כאשר אדם משאיר משימות לא סגורות, הוא מכניס עצמו למצב שבו עליו לזכור שוב ושוב את המשימה הדחויה, וזה מוסיף עומס מנטלי ויוצר הפרעות בריכוז. איך המוח מגיב לדחיית משימות? אפשר לדמות את תהליך החשיבה לתהליך ממוחשב. בכל פעם שיש משימה מוגדרת וברורה - כמו לך לסופר - המוח מתמקד בה. לאחר ביצוע המשימה, המוח סוגר חלון ומפנה משאבים למשימה הבאה. אך אם מחליטים לדחות את ההליכה לסופר וללכת קודם לסנדלר, מתעורר צורך לזכור לחזור בהמשך אל הסופר. לדוגמה, אם יש שלוש משימות: ללכת לסופר. ללכת לסנדלר. לטפל בכלים שנשארו בכיור. ברגע שמבצעים כל משימה ישירות, המוח מסיים אותה ועובר הלאה בראש שקט. אבל כאשר דוחים, למשל, את ההליכה לסופר או את שטיפת הכלים, המוח צריך לשמור כרטיסיות פתוחות בכל עת: אל תשכח את הכלים בכיור, אל תשכח ללכת לסופר. מדוע דחייה יוצרת עומס על המערכת המנטלית? ככל שיש יותר משימות שהוחלט לדחות, כך המוח עובד כמו מחשב שמפעיל כמה תוכנות ברקע. במקום לסגור תוכנה אחת ולפנות משאבים, עדיין פועלת תוכנה ... וקשה יותר לנקות אותו בהמשך. בנוסף, נוצרת טרחה בכל פעם שזקוקים לכלי מסוים והוא מלוכלך. בית מבולגן: כשלא מסדרים את החפצים בבית, נוצר בלגן שמעמיס על המוח בכל ניסיון למצוא דברים, לזוז בחלל או לא להיתקל בחפצים מיותרים. שמשה מלוכלכת ברכב: גם אם ניתן לראות את הדרך, המוח מבצע פעולה נוספת של התעלמות מהלכלוך, ובכך מפחית את הריכוז בנהיגה. סביבה מלוכלכת או עמוסה בחדר: המוח נאלץ לעבד הרבה יותר גירויים, לחשב כל הזמן היכן אפשר ללכת ומה עלול להפריע, במקום להתרכז בפעולה העיקרית. פעילות גופנית כאשר משהו לוחץ או מציק: לדוגמה, שרוכים לא קשורים או בגד לא נוח, המוח חושב על חוסר הנוחות הזו במקום להיות ממוקד בתרגיל עצמו. בכל המקרים הללו, משימות שנותרות פתוחות דורשות מהמוח לפקח עליהן, לזכור אותן ולהחיות אותן שוב ושוב. למה סביבת עבודה נקייה ומסודרת מסייעת ליעילות? ... להתעלם מהם שוב ושוב. הדבר בא לידי ביטוי גם בניהול קבצים על שולחן העבודה במחשב או באפליקציות בטלפון הנייד: הסתרה או מחיקה של אייקונים מיותרים מונעת מהמוח את הצורך למיין, להסיט את המבט ולבחור בכל פעם מחדש. סידור שולחן העבודה הפיזי כך שיישארו עליו רק הפריטים הנחוצים באותו רגע, מצמצם את הצורך בסריקה חוזרת של חלל העבודה. ביצוע משימות תחזוקה קטנות (כמו ניקוי לכלוך על המסך) מונע הסחת דעת עתידית ומייעל את ההתמקדות במשימות המרכזיות. מתי בכל זאת כדאי לדחות דברים? לצד כל העלויות שנובעות ...