ניתוח סיבתיות עתידית, איך להבין דבר מתוך דבר? רצונות מנוגדים, דוגמה לניתוח דבר מתוך דבר, בינה מלאכותית, machine learning, למידת מכונה, איך לפתח אינטואיציה? איך לחזות את העתיד? ראייה ממוחשבת, איך המוח חושב?
מה הקשר בין רצונות מנוגדים למימוש הרצון?
אליעד כהן מסביר שלכל אדם קיימים רצונות מנוגדים, לדוגמה: הרצון לאכול עוגה והחשק לשמור עליה שלמה, הרצון לאכול בלי הגבלה והרצון לעשות דיאטה, הרצון להיות בזוגיות והרצון להישאר רווק, או הרצון להרוויח כסף והצורך להתבטל. הוא מציין כי לעיתים בני אדם לא מצליחים להגשים את רצונותיהם כי קיימים בתוכם גם רצונות מנוגדים שמונעים מהם להשיג את המטרה. לדוגמה, אדם שמעוניין להתחיל קשר רומנטי, אך חושש לפגוע באגו שלו ולכן נמנע מפנייה אל הצד השני. במקרה זה, הרצון להימנע מפגיעה באגו מתנגש ברצון לממש את הקשר.
אליעד מסביר כי הטענה הרווחת, שאומרת שאם אדם יוותר על רצון אחד, הוא בהכרח ישיג את הרצון השני, אינה נכונה. הוא מבהיר שגם אם אדם יוותר על הרצון להימנע מפגיעה באגו, עדיין לא מובטח שהוא ישיג את הקשר הרצוי. לדבריו, ההנחה הזאת היא טעות נפוצה שאנשים עושים מתוך תקווה ורצון ליצור לעצמם אשליה של שליטה והבטחה.
מהי הדרך לפתח אינטואיציה ולחזות את העתיד?
אליעד כהן מציג בפירוט את הדרך לפיתוח אינטואיציה ויכולת לחזות את העתיד, תוך שימוש בדוגמה מתחום הבינה המלאכותית (Machine Learning). הוא מסביר כי גם מוח האדם וגם מחשבים עובדים על עיקרון של ניתוח העבר והסקת מסקנות לעתיד. כלומר, כדי לחזות מה יקרה בעתיד, יש לנתח את המידע הרב שזמין מהעבר, למצוא בו חוקיות, ואז להשתמש בחוקיות זו כדי לבצע תחזיות.
הוא נותן דוגמה מפורטת של רכב אוטונומי וראייה ממוחשבת, שבה המחשב לומד לזהות מעבר חציה באמצעות חשיפה לאלפי תמונות של מעברי חציה שונים. המחשב מנתח את התמונות הללו, מפרק אותן לפיקסלים ולמידע מדויק (כמו צבע, עוצמת אור, וכדומה), ואז מחפש חוקיות שתעזור לו לזהות את המעבר גם במקרים מורכבים, כגון כאשר יש כתמי שמן או רכב החונה על מעבר החציה.
אליעד מסביר שבני האדם פועלים באותו אופן: הם מחפשים תבניות ומכנים משותפים באירועים שחוו בעבר, וכך נוצרת האינטואיציה שלהם. לפיכך, הוא מדגיש את החשיבות של הבנת הסיבות והניתוח המדויק של אירועי העבר, כדרך לחזק את היכולת לחזות את העתיד.
האם קיים משהו אקראי או שהכל סיבתי?
אליעד דן בשאלה האם המחשבות שלנו הן סיבתיות או אקראיות. הוא מציין שיש דברים שנראים אקראיים, למשל מחשבות אסוציאטיביות, כמו המילה "כלב" שעולה בראש כשמזכירים את המילה "חתול". הוא מדגיש שאין דרך להוכיח שמשהו באמת אקראי, כיוון שתמיד קיימת אפשרות שישנה סיבה נסתרת ולא ידועה. כדוגמה, הוא מציין שגם מספרים בלוטו, שנראים אקראיים לחלוטין, בפועל תלויים במשתנים פיזיים רבים, ולכן הם למעשה סיבתיים, גם אם איננו מסוגלים לנתח את הסיבות באופן מלא.
איך עובדת אינטואיציה ומדוע אנשים טועים בהגדרתה?
אליעד כהן מדגיש שאינטואיציה היא לא "קסם" ולא "הרגשה", אלא יכולת מחשבתית מבוססת היגיון שנוצרת בעקבות ניסיון מצטבר וניתוח סיבתי של העבר. הוא מבקר את ההגדרה הרווחת של אינטואיציה כמשהו בלתי מוסבר או כתחושת בטן חסרת בסיס. לדבריו, אנשים המכנים תחזיות מוצלחות שלהם כאינטואיציה, פשוט לא מבינים או לא מודעים לתהליך ההגיוני שהם...
אליעד כהן מסביר שלכל אדם קיימים רצונות מנוגדים, לדוגמה: הרצון לאכול עוגה והחשק לשמור עליה שלמה, הרצון לאכול בלי הגבלה והרצון לעשות דיאטה, הרצון להיות בזוגיות והרצון להישאר רווק, או הרצון להרוויח כסף והצורך להתבטל. הוא מציין כי לעיתים בני אדם לא מצליחים להגשים את רצונותיהם כי קיימים בתוכם גם רצונות מנוגדים שמונעים מהם להשיג את המטרה. לדוגמה, אדם שמעוניין להתחיל קשר רומנטי, אך חושש לפגוע באגו שלו ולכן נמנע מפנייה אל הצד השני. במקרה זה, הרצון להימנע מפגיעה באגו מתנגש ברצון לממש את הקשר.
אליעד מסביר כי הטענה הרווחת, שאומרת שאם אדם יוותר על רצון אחד, הוא בהכרח ישיג את הרצון השני, אינה נכונה. הוא מבהיר שגם אם אדם יוותר על הרצון להימנע מפגיעה באגו, עדיין לא מובטח שהוא ישיג את הקשר הרצוי. לדבריו, ההנחה הזאת היא טעות נפוצה שאנשים עושים מתוך תקווה ורצון ליצור לעצמם אשליה של שליטה והבטחה.
מהי הדרך לפתח אינטואיציה ולחזות את העתיד?
אליעד כהן מציג בפירוט את הדרך לפיתוח אינטואיציה ויכולת לחזות את העתיד, תוך שימוש בדוגמה מתחום הבינה המלאכותית (Machine Learning). הוא מסביר כי גם מוח האדם וגם מחשבים עובדים על עיקרון של ניתוח העבר והסקת מסקנות לעתיד. כלומר, כדי לחזות מה יקרה בעתיד, יש לנתח את המידע הרב שזמין מהעבר, למצוא בו חוקיות, ואז להשתמש בחוקיות זו כדי לבצע תחזיות.
הוא נותן דוגמה מפורטת של רכב אוטונומי וראייה ממוחשבת, שבה המחשב לומד לזהות מעבר חציה באמצעות חשיפה לאלפי תמונות של מעברי חציה שונים. המחשב מנתח את התמונות הללו, מפרק אותן לפיקסלים ולמידע מדויק (כמו צבע, עוצמת אור, וכדומה), ואז מחפש חוקיות שתעזור לו לזהות את המעבר גם במקרים מורכבים, כגון כאשר יש כתמי שמן או רכב החונה על מעבר החציה.
אליעד מסביר שבני האדם פועלים באותו אופן: הם מחפשים תבניות ומכנים משותפים באירועים שחוו בעבר, וכך נוצרת האינטואיציה שלהם. לפיכך, הוא מדגיש את החשיבות של הבנת הסיבות והניתוח המדויק של אירועי העבר, כדרך לחזק את היכולת לחזות את העתיד.
האם קיים משהו אקראי או שהכל סיבתי?
אליעד דן בשאלה האם המחשבות שלנו הן סיבתיות או אקראיות. הוא מציין שיש דברים שנראים אקראיים, למשל מחשבות אסוציאטיביות, כמו המילה "כלב" שעולה בראש כשמזכירים את המילה "חתול". הוא מדגיש שאין דרך להוכיח שמשהו באמת אקראי, כיוון שתמיד קיימת אפשרות שישנה סיבה נסתרת ולא ידועה. כדוגמה, הוא מציין שגם מספרים בלוטו, שנראים אקראיים לחלוטין, בפועל תלויים במשתנים פיזיים רבים, ולכן הם למעשה סיבתיים, גם אם איננו מסוגלים לנתח את הסיבות באופן מלא.
איך עובדת אינטואיציה ומדוע אנשים טועים בהגדרתה?
אליעד כהן מדגיש שאינטואיציה היא לא "קסם" ולא "הרגשה", אלא יכולת מחשבתית מבוססת היגיון שנוצרת בעקבות ניסיון מצטבר וניתוח סיבתי של העבר. הוא מבקר את ההגדרה הרווחת של אינטואיציה כמשהו בלתי מוסבר או כתחושת בטן חסרת בסיס. לדבריו, אנשים המכנים תחזיות מוצלחות שלהם כאינטואיציה, פשוט לא מבינים או לא מודעים לתהליך ההגיוני שהם...
- איך לחזות את העתיד?
- רצונות מנוגדים
- איך לפתח אינטואיציה?
- האם יש אקראיות או שהכל סיבתי?
- איך עובד machine learning?
- מהי אינטואיציה?
- איך לדעת מה מישהו חושב?